נחשף פרצופה של האבן הכסופה

בפרקים הקודמים הכרנו אבנים כסופות ומסתוריות שמופיעות מזה שנים בטלויזיה, בעיתונים ובכנסים של עמותה אחת, בתור חומר חוצני שלוקט מאתרי נחיתה של עב"מים. במקביל הופצו מודעות המציעות למכירה תכשיטים המשלבים בתוכם חתיכות "חומר חוצני שנמצא במקום נחיתה אותנטי של עב"ם".

דוד רונן, עיתונאי ודובר העמותה הישראלית לחקר עב"מים וחיים חוץ ארציים, טוען כי בדיקות שבוצעו ע"י מכון וייצמן והטכניון מצאו ש"החומר דומה חיצונית ליסוד סיליקון, אלא שעקב שינוי בגודל ובמבנה האטומים שלו, אינו זהה ליסוד הזה ולכן ייחודו".
גילי שכטר, יו"ר משותף של העמותה, מסבירה כי אנשי העמותה "בדקו את המסמכים והגיעו למסקנה החד משמעית כי מקור האבן אינו בכדור הארץ, על סמך אותם מסמכים."

חנן סבט, יו"ר משותף של העמותה אומר כי "החומר נמצא במספר מקומות בעולם ואך ורק במקומות שהיו קשורים לפעילות של עצמים בלתי-מזוהים. כך היה גם בישראל. החומר לא קיים בצורתו הטבעית בכדור הארץ ולא נמצא במטאורים או בחומרים המגיעים מהחלל. אין מדובר בחומר המופק בצורה מסחרית-מלאכותית."

טענות מרחיקות לכת ומעוררות סקרנות. אך היכן הראיות?

לצערי כל אותם מסמכים טכניים, שמוכיחים כי מדובר בחומר חוצני, הינם חסויים, בין אם בגלל בעיות זכויות יוצרים, בין אם עקב הסכמי סודיות מסחריים עליהם דוד חתום עם גופים ענקיים שזהותם חייבת להשמר בסוד, ובין אם בשל איסורים שהטילה הצנזורה הצבאית. כך הסביר דוד שוב ושוב.

הנה למשל, בכתבה שהתפרסמה לפני מספר חודשים במקומון השרון של מעריב, אומר דוד: "קיימת צנזורה חריפה מצד המדינה בנושא החוצנים. הצבא דואג לתחום את האזור ושלמחרת לא נדע על כך דבר. הרעיון שעומד מאחורי הצנזורה הוא למנוע היסטריה ופאניקה שעלולה להיווצר. ההסתרה הזאת נעשית גם ממניעים אינטרסנטיים, מכיוון שמי שיצליח לשים את ידו ראשון על טכנולוגיה חוצנית ישלוט ביקום ויוכל לשנות סדרי עולם בנושא התעופה".
מרמזים אחרים שדוד פיזר בעבר, ("בשלב זה אני נמצא בקשר המגובה בחוזה סודיות עם קבוצה מסוימת אשר ביחד יצרנו קשר עם גוף ענק כלשהו בעניין כושר ההמסה יוצא הדופן של החומר") אפשר להבין כי הוא הראשון ששם ידו על טכנולוגיה חוצנית זו? נותר רק לשער מהם מניעיו.

פניתי אם כן לצנזורה הראשית במכתב רישמי, בו אני שואל מה ידוע להם לגבי אותה אבן חוצנית כסופה. סגן הצנזור הראשי חזר אלי בשיחת טלפון. בתחילת השיחה הבהיר כי תפקיד הצנזורה הוא לאשר פרסומים בנושאים רגישים, לכתבים שפונים אליהם ביוזמתם.
באופן לא רישמי, הוא אמר לי בצורה ברורה ביותר (בטון משועשע למדי, יש לציין), כי אין לו שמץ של מושג על מה מדובר, כי הצנזורה לא מתעסקת בנושא עב"מים וכי מעולם לא שמע לא על דוד רונן ולא על העמותה לחקר העב"מים (והוא בתפקיד כבר קרוב ל-20 שנה).

סימה וואקנין- גיל, הצנזורית הראשית, בקטע מהרצאה שנשאה:

גם כאלה שעומדים בטלויזיה, ובקול נכאים אומרים "חבר'ה, היינו רוצים להגיד הרבה יותר דברים אבל הצנזורה לא מרשה", בואו אגלה לכם סוד: ברוב המקרים אין להם מה להגיד. הם משתמשים בצנזורה כעילה לכך שכל מה שיש להם להגיד זה המשפט האחד שהם אמרו.

נכון. אני יודע. ברור שהם יגידו שהם לא שמעו על זה. סתם סיקרן אותי מה תהיה תגובתם. נמשיך אם כן הלאה.

מסלול עוקף מסמכים

בכדי לעקוף את תסבוכת המסמכים החסויים הצעתי לדוד למסור לי אבן אחת מהמוני האבנים שברשותו (לדבריו) לצורך בדיקות מעבדה, על חשבוני. למען המדע.

אחרי הכל, חנן הסביר כי "החומר עצמו איננו סודי, אלא מצוי בחזקתו הפרטית של דוד רונן והוא רכושו הפרטי. מדובר בחומר שמקורו לא באדמת המדינה ולכן מבחינה משפטית, היא רכושו של מי שגילה אותו ולא רכוש המדינה."  וכן: "הצנזורה לא עוסקת בשאלה מה דוד עושה עם החומר, אלא פסלה מפרסום את המחקרים עצמם. זהו. לא פחות ולא יותר. איש לא מונע מאף אחד לרכוש את החומר או לבחון אותו בצורה פרטית".

נראה שעלינו על דרך פשוטה וחוקית להזניק את המדע והטכנולוגיה צעד כביר קדימה!

מדוע לא לעשות זאת? חישבו על ההשלכות – חומר חדש שאין לו כל דרך להשתלב בטבלה המחזורית, בעל אטומים בגודל אחר ובמבנה לא מוכר! חומר שלא נמצא עד כה לא על פני כדוה"א ולא בחלל!
פרופ' שכטמן יתקפל מבוייש בפינה, יחד עם פרס הנובל שלו על גילוי ה"קוואזי גבישים", לנוכח המהפיכה האדירה שתתחולל בעקבות פרסום תוצאות מדידה של החומר החוצני המסתורי.

לצערי, קריאתי זו נותרה ללא כל התייחסות מצד דוד.

והנה, התרחש דבר מופלא.

סודותיה של האבן הכסופה נחשפים

התפרסמו תוצאות בדיקות מעבדה של החומר המסתורי של דוד!
את הבדיקות ערך ד"ר יצחק אוריון מהמחלקה להנדסה גרעינית באוניברסיטת בן-גוריון, על גוש כסוף שדוד רונן מסר לו לפני מספר שנים לבדיקה. מסיבות כאלה ואחרות הבדיקות לא יצאו לפועל בזמנו, והחומר נשאר שוכב לו כל אותן שנים, כאבן שאין לה הופכין, באחת המגירות במשרדו של הד"ר.

לאחרונה ניצתה מחדש סקרנותו של הד"ר לגבי טיבן של האבנים. זה קרה כשהתקשרתי אליו, סיפרתי לו על הפרשה ושאלתי אותו מה ידוע לו על טיבו של החומר.

לא היה קשה במיוחד לאתר אותו. הנה כאן, בכתבה הזו משנת 2009 מסופר: "ד"ר יצחק אוריון, מהמחלקה להנדסה גרעינית באוניברסיטת בן גוריון, זוכר את הרגע שבו התפרץ לחדר שלו רונן עם הגביש…".

אילו בדיקות נערכו?

ד"ר אוריון ערך בדיקות אנליטיות על האבן בקרני-X בשתי שיטות, האחת לבחינת הרכב החומרים של הדוגמית והשניה לבחינת המבנה הגבישי של החומרים. בכל שיטה נעשתה חזרה על המדידות עבור חלקים שונים של האבן לאחר שפוררה, כדי להבטיח תוצאות אמינות יותר. הפרטים מתוארים בכתבה שפורסמה באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי.

ומה העלו הבדיקות? מהו אותו חומר מיסתורי?

מדובר בסיליקון רב-גבישי (Polycrystalline silicon) טהור (לפחות 99.99%).

חומר זה משמש תעשיות רבות, ביניהן תעשיית תאים סולריים. הוא מיוצר בכמויות הולכות וגדלות ברחבי העולם, לאחרונה במיוחד בסין, וניתן לרכוש אותו בשקים גדולים "על המשקל" מעשרות יצרנים שונים.

הנה כך נראה החומר באתרי היצרנים:

polysilicon-2

polysilicon-1

חומר זה דומה מאוד לחומר מתיך הקרח שהצגתי בסרטון ברשומה הראשונה, למעט העובדה שהחומר ההוא, “silicon metal” כפי שהוא מכונה, הכיל כ-99% סיליקון ו-1% של מתכות נוספות (כמו ברזל ואלומיניום), ואילו החומר שדוד מסר לבדיקה הינו טהור יותר (עבר תהליכי זיקוק נוספים).

ד"ר אוריון מסכם:

*   האם החומר נמצא באופן טבעי על פני כדוה"א? – נראה שלא.

*   האם נוכחותו של החומר מחייבת התערבות חוצנית? – ברור שלא.

*   האם החומר נמצא בשימוש בתעשייה? – בהחלט כן.

בסוף המאמר מניח הד"ר כי "הדוגמית נלקחה מתוך שיירים או פסולת תעשייתית".

*

הבה ונשווה את הממצאים המדעיים להצהרותיהם של דוד וחברי העמותה:

דוד: החומר דומה חיצונית ליסוד סיליקון,אלא שעקב שינוי בגודל ובמבנה האטומים שלו, אינו זהה ליסוד הזה ולכן ייחודו.

– החומר אינו דומה ליסוד סיליקון. החומר הינו היסוד סיליקון, והאטומים שלו בדיוק בגודל ובמבנה הנכונים, כפי שמראות בדיקות המעבדה.

חנן: החומר נמצא במספר מקומות בעולם ואך ורק במקומות שהיו קשורים לפעילות של עצמים בלתי-מזוהים. כך היה גם בישראל. החומר לא קיים בצורתו הטבעית בכדור הארץ ולא נמצא במטאורים או בחומרים המגיעים מהחלל. אין מדובר בחומר המופק בצורה מסחרית-מלאכותית.

– החומר מצוי במפעלים רבים ברחבי העולם, ולא רק במקומות שהיו קשורים לפעילות של עב"מים (היכן בדיוק המקומות הללו?) נכון, החומר לא קיים בצורתו זו בטבע, אך הוא כן מופק בצורה מסחרית-מלאכותית בכמויות ענק, וניתן לרכישה לפי משקל (בטונות) מעשרות יצרנים שונים.

*

החומר שהשיג דוד, רגיל לחלוטין. אבל אולי מקורו חוצני?
אולי גם החוצנים עושים שימוש בסיליקון רב-גבישי לצרכים הטכנולוגיים שלהם בדיוק כמונו, ומשליכים את השאריות במקומות שונים על פני כדור הארץ (מקומות שרק דוד וחבריו מכירים), בלי להותיר כל עקבות אחרים?
אולי איזור מצפה רמון הוא פח האשפה הגלקטי שלהם?

יתכן. אך כדי לקבל טענה כזו נזדקק לראיות נוספות, קצת יותר משכנעות. למשל, תיעוד וידאו (שצולם ע"י כמה אנשים, מכמה זויות) בו נראה כלי טיס מוזר מגיח מן השמיים, פתח נפער בתחתיתו וזרם של גושים מנצנצים ניגר ממנו אל אדמת המדבר הצחיחה. בימינו, כשלכל אחד יש מצלמת וידאו בכיס, זו לא נשמעת לי דרישה מוגזמת.

אני מחכה.

rocks

הבהרה. כדי למנוע אי הבנות, אני חוזר ומדגיש: אין לי שום טענה כלפי העמותה הישראלית לחקר עב"מים וחיים חוץ ארציים. כפי שאנשי העמותה הבהירו בעבר:

"דוד רונן כאדם פרטי, ולפני תחילת הפעילות של העמותה, השיג את החומרים האלה, הם רכושו הפרטי ואין לעמותה כל קשר לכך או למכירת התכשיטים."

או כפי שהיטיבה לבטא זאת גילי שכטר, יו"ר משותף של העמותה, בתגובה לכתבה שפרסם ניר להב בנושא, בעקבות התחקיר שלי:

"דומה הדבר לכך שתאשים עו"ד, שמזכירתו עוסקת בשעות הערב ומחוץ למסגרת עבודתה במשרדו בחשפנות, בשידול לזנות."

להיפך, נראה שאנו רואים עין בעין את הדברים. אחרי הכל, העמותה מצהירה: "מטרתנו הבסיסית, היא חקר תחום העב"מים והחוצנים וחשיפת הנושא לציבור בצורה מקצועית, מדעית ואמינה".

יחי המדע!

לקריאה נוספת:

 

עדכון 19 ינואר 2015: דוד רונן ממשיך להציג את החומר בטלוויזיה כחומר חוצני מסתורי (1:43:25)

עדכון: באירוע ההשקה של הספר שלי חילקתי מאות "אבני חייזרים" לאורחים. הן נחטפו כלחמניות טריות 🙂

DSC_5863-s

____________________________________________________________________

רוצים לקבל עדכון במייל בכל פעם שאני מפרסם משהו חדש? הרשמו למעלה מימין (תמיד אפשר לבטל).
חושבים שאחרים יכולים להתעניין? שילחו להם את הכתבה או שתפו בפייסבוק

כפתור תמיכה

מודעות פרסומת

39 מחשבות על “נחשף פרצופה של האבן הכסופה

  1. ארבע שנים למדתי הנדסת חומרים באב"ג ובסוף כשמגיעה "אבן חייזרים" נותנים אותה לבדיקה במחלקה להנדסה גרעינית? גאוות היחידה שלי מתחת לבלטות עכשיו!

    כל הכבוד על הדבקות במטרה גלעד. יישר כוח על הבלוג ועל העבודה החשובה שאתה עושה בחינוך אנשים לחשיבה מחקרית שמצעידה את האנושות קדימה

    אהבתי

  2. האומנם הקיץ הקץ על הפארסה של אבן החיזרים? המאמין האמיתי, כמו השרלטן האמיתי, מצטיין בעיקשות, וכמה שהראיות נגדו יותר חזקות, כך הוא צועק את הבליו בקול רם יותר.

    בכל מקרה כל הכבוד גלעד על שעקבת אחרי הפרשה המגוכחת הזו מתחילתה ועד סופה, וכל הכבוד לד"ר יצחק אוריון שתקע את המסמר האחרון בארון הקבורה של אבן החיזרים.

    אהבתי

    • יישר כח, גלעד!
      אכן, מסקרן לראות כיצד יגיב מר דוד רונן, וכיצד יגיבו יתר המוזכרים כאן בכתבה. כמו SilentMike, אני מנחש שעוד לא נאמרה המילה האחרונה.

      אהבתי

  3. מעולה! ואיזה מזל שהפגנתי איפוק עצמי בלתי רגיל ולא קניתי שרשרת עם תליון של פסולת תעשייתית במחיר של יהלומי הכתר…

    אהבתי

  4. כל הכבוד על החריצות. הרשה לי לשער שזהו לא סוף הסיפור. זה לא שהבחור לא ידע שמדובר בסיליקון ועכשיו גילת לו, הוא ידע כל הזמן שזו תרמית והשתמש בה כדי לעשות כסף מרפי השכל שרכשו ממנו תכשיטים. הוא עכשיו ימציא שטות אחרת. אולי הפרופסור הוא חייזר בכלל ולכן מנסה להשתיק את רונן באמצעות בדיקות מצוצות מהאצבע?

    אהבתי

    • סימה וקנין מתפקדת כצנזורית צבאית במדינה דמוקרטית ובניגוד לקודמתה בתפקיד (מירי רגב) עושה את עבודתה נאמנה בהתאם לערכי הדמוקרטיה. הלוואי והיו במדינת ישראל עוד אנשים כמו סימה וקנין.

      בנוגע לתביעות הדיבה-כולם חייבים לי כסף (-: אני שמתי 200 ש"ח עוד בפוסט הראשון אאל"ט שלא יהיה כלום. זו אסטרטגיה ידועה של העמותה ההזויה הזו.

      אהבתי

  5. אני לא מבין מה אתם כל כך שמחים.
    הרי היה הרבה יותר נחמד אם היו מגלים שהם צודקים וזה אכן חומר לא מוכר שמקורו בחללית חוצנית.
    כנראה שנצטרך להמשיך לחכות…..בעסה.

    אהבתי

  6. שטויות, גלעד רק משתמש בשקרים האלה בשביל להסוות את זה שהוא, הוא בעצמו, חוצן!

    סיום צפוי ומשעשע לסיפור. אנא המשך לרדוף אחר האמת (בצלחת המעופפת שלך).
    🙂

    אהבתי

  7. בשמת, מה אכפת לך לקנות תכשיט, הם היו די יפים (ואם אני זוכר נכון, לא יקרים בטירוף).
    אז זה לא אבן חייזרים, אבל זה כן אומנות "ירוקה", גם משהו, לא?

    אהבתי

  8. בשמת, באלפא קנטאורי יש עכשיו מבצע מטריף של שלושה במחיר אחד. אולי לוק סקייווקר יכול לעבור בסביבה ולקנות כמה?

    אהבתי

  9. שכחת לפרט באמת לגבי המחירים. העפתי מבט בקישור ששמת, יש שם חומרים מאיכויות שונות ובאמת רוב המוכרים מתחילים למכור ביחידות של מינימום טון עד 20 טון, אבל יש כמה כאלו שגם מוכנים למכור רק 25 קילוגרים או אפילו קילו יחיד.
    המחירים מושפעים מכל מיני גורמים (איכות, כמות מינימלית לרכישה) אבל בגדול נעים בין 17 ל 120 דולר לקילוגרם (בין 60 ל 440 ש"ח אם נעגל ונרחיב טיפה את הטווח), כאשר החומרים באיכות הדומה לזו שצויינה (5N) נמכרים מקסימום בכ 80$ לכמויות קטנות (נעגל ל 300 ש"ח לקילוגרם).
    בתכשיט יש לרוב לא יותר (להערכתי המוגזמת, כמובן) מ 50 גרם (אחרת זה מציק), כלומר תוספת של 15 ש"ח עבור החומר בחישוב עלות הייצור של התכשיט (שכוללת עבודה, עיצוב, שיווק, חומרים נוספים כמו זהב, שיווק כבר אמרתי?)

    אם אני זוכר נכון, נאמר שהתכשיטים נמכרו במחירים כדוגמת 800 ש"ח (לטבעת).

    אהבתי

  10. אתה ממש לא מבין כלום!

    המסקנה של בדיקות המעבדה היא, שהחייזרים בונים את החלליות שלהם בסין.

    מה שדי הגיוני אם חושבים על זה…

    אהבתי

    • יש הגיון במה שאתה אומר.
      אולי בכלל "אתרי הנחיתה" הם אתרי איסוף סחורה, ולא פריקתה. יתכן שאלה משלוחים שבטעות לא נאספו, או נפלו מהחללית בטרם המראתה.

      אהבתי

  11. לפני שנתיים בערך מצאתי את האבנים האלו בשמורת חוף השרון.
    אחרי כמה חודשים דוד רונן התקשר אלי (הוא שמע על העניין דרך קרובי משפחה שלי שמכירים אותו) ואמר לי שהאבנים שלי מסוכנות ושהן רדיואקטיביות. הוא אמר לי לקבור אותן.
    הוא גם רצה לקבוע איתי שעה אצלו בבית לראות את האבנים האלו. לא הסכמתי כי חשבתי שהוא ייקח לי אותן.
    ברור לי עכשיו שהוא XXXXXX ש-XXX… כדי למכור פסולת של גרושים במחיר של יהלומים.

    [גלעד: התגובה עברה צנזורה כדי למנוע לשון הרע]

    אהבתי

  12. שלום גלעד , אני היום בן 34 אבל נתקלתי בעיתונאי הזה כבר כשהייתי בן 17 באותו המקום בהרצאה על טכנולוגיה חייזרית (מסקרנות בלבד) התאכזבתי מפני ש 90% מההרצאה הייתה על אזור 51 והשאר היו מחזורים אבל ללא מדע ממש , גם שם חילק בחינם את אותן אבנים לקחתי לי פיסה קטנה אבל לא התרשמתי . ישנה דרך נוספת "לייצר" את החומר הזה ואפילו להכניס לו "זיהומים" שיוכיחו שהגיע ממקום מסוים בעולם (או שלא) , אפשר לבצע תגובת חיזור עם אלומניום , חול ואותם "זיהומים" אתה תקבל אבן דומה מאוד לאבן שלו אבל לא 99% כנראה שהוא התעצל וקנה במקום לייצר

    אפשר להתחיל את התגובה עם מגנזיום במקום הגפרית , אבל אני מניח שאתה מבין את הרעיון

    אהבתי

    • מעניין, תודה! אני מניח שלצורך כמויות גדולות פשוט יותר להזמין שק מסין. האמת היא שהבעיה עם זה היא בד"כ משקל מינימום שמפעל מוכן לשלוח. זה נמדד בטונות.

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s