היפנוזה לשיפור יכולות, גמילה מהתמכרויות וחיות אחרות

בחלק הקודם ראינו כי היפנוזה יכולה להיות יעילה ביותר לשיכוך כאבים. מה עוד אפשר להשיג בעזרתה?
לרגעים נראה היה כי השמיים הם הגבול.

שיפור יכולות

האם היפנוזה יכולה להפוך אנשים לחזקים יותר? לשפר את ראייתם? לשפר את יכולות הלימוד שלהם?

אין ספק שנבדקים שקיבלו סוגסטיה לשיפור הביצועים מתרשמים לעיתים קרובות שהביצועים שלהם אכן השתפרו. השאלה היא אם הרושם הזה נכון. בד"כ הוא לא נכון. למרות שקיימות אנקדוטות רבות למעשים מדהימים שנעשו לכאורה בעזרת היפנוזה, מחקרי מעבדה מבוקרים מראים כי היפנוזה אינה יכולה להגביר ביצועים, אפילו בקרב הרגישים ביותר להיפנוזה, מעבר למה שאפשר להשיג בזכות מוטיבציה אישית והשקעה. (וראו גם – "לחוות את המצופה").

שימושים בפסיכותרפיה

במשך השנים נעשה שימוש רב בהיפנוזה בפסיכותרפיה, הן בטיפולים פסיכודינמיים והן בטיפולים קוגניטיביים-התנהגותיים.

במקרה של טיפולים פסיכודינמיים משתמשים בהיפנוזה כדי להעמיק הרפייה, יכולת דימויים, ואת זרימת האסוציאציות. יש ראיות מועטות לכך שהוספת שימוש בהיפנוזה משפרת במשהו את יעילות הטיפולים הללו.

לעומת זאת, מטא-אנליזה משנת 1995 הראתה יתרון בהוספת היפנוזה לטיפולים קוגניטיביים-התנהגותיים בבעיות מסוימות, כמו למשל התמודדות עם חרדות, לחץ דם גבוה והשמנה (וראו בהמשך).

דו"ח שהוכן עבור האגודה הפסיכולוגית הבריטית בשנת 2001 שכותרתו "טבעה של ההיפנוזה" מסכם בלשון זהירה:

"מספיק מחקרים הצטברו עד היום כדי להראות שהכללת הליכים היפנוטיים עשויה להיות מועילה לגבי טיפולים במגוון מצבים ובעיות שנתקלים בהן ברפואה, פסיכיאטריה ופסיכותרפיה. יחד עם זאת, במקרים רבים התרומה היחסית של המרכיבים הייחודיים להיפנוזה עדיין אינה ברורה, ולעיתים קרובות נמצא קשר קלוש בלבד בין מידת הרגישות של המטופלים להיפנוזה לבין התוצאות הטיפוליות.

היפנוזה ותרגול בהיפנוזה עצמית עשויים להפחית באופן משמעותי חרדה כללית, מתח ולחצים ולסייע בטיפול בנדודי שינה, במידה דומה לשיטות הרפייה אחרות.

יש עדויות מעודדות שמדגימות השפעות מיטיבות של היפנותרפיה בהקלה על שלל תסמינים ותלונות שנופלות תחת הקטגוריה של "מחלות פסיכוסומטיות". אלה כוללות כאבי ראש ומיגרנות כתוצאה מלחצים, אסתמה, בעיות במערכת העיכול (כמו תסמונת המעי הרגיש), יבלות ובעיות עור אחרות כמו אקזמה ופסוריאזיס.

התפרסמו מחקרים מועטים מדי שבדקו שימוש משלים בהיפנוזה בהפרעות נפשיות ספציפיות כגון דיכאון, בעיות בתפקוד המיני, אנורקסיה, בולימיה, ליקויי שפה ודיבור, הפרעת דחק פוסט טראומטי ופוביות. דבר דומה אפשר לומר על שימושים של היפנוזה בספורט."

גמילה מהתמכרויות

נעשו נסיונות רבים להשתמש בהיפנוזה לצורך שינוי הרגלים וגמילה מהתמכרויות. כפי שכבר ראינו, לא ניתן לכפות התנהגויות באמצעות היפנוזה, כלומר, אדם לא יכול להיות מהופנט בניגוד לרצונו, ואי אפשר לאלץ אנשים, אפילו תחת היפנוזה עמוקה, לעשות דברים בניגוד לרצונם. הפסקת עישון ואכילה מופחתת אינם יוצאים מן הכלל.

אך האם היפנוזה יכולה לסייע לאנשים חדורי מוטיבציה לשנות את הרגליהם?

הפחתת משקל

"לא משנה כמה משקל אתה צריך להוריד. בעזרת היפנותרפיה תרד במשקל בקלות, ללא מאמץ ובאופן טבעי" (מקור)

"היפנו-דיאטה אינה דיאטה. מדובר במהפכת גוף-נפש: שינוי הדרך בה אתה אוכל, לעולמים. עם היפנו-דיאטה אתה יכול להשליך את מד-המשקל. אין ספירת קלוריות, אין מאכלים אסורים, אין תפריטים משונים ואין מניעה. במקום כל אלה, בעזרת תרגילי היפנותרפיה פשוטים תלמד לתכנת מחדש את המוח שלך. תוכל ליהנות מהאוכל ולבצע בחירות בריאות, להגיע ולשמור על משקל היעד שלך ללא רעב, אשמה או לחץ." (מקור)

נשמע נהדר! טוב מכדי להיות אמיתי! האם זה באמת עובד?

תוצאות מעניינות התקבלו במטא-אנליזה שערך קירש לגבי טיפול בהשמנה. נמצא שלא רק שתועלת ההיפנוזה היתה מובהקת, אלא שהמטופלים המשיכו לרדת במשקל גם חודשים אחרי שהטיפול הסתיים!

לא חלפו אלא חודשים אחדים, וחוקרים אחרים ביקרו את המסקנות. הם הצביעו על מספר נקודות בעייתיות: גודל האפקט היה שונה מאוד בין מחקרים שונים שנכללו במטא-אנליזה, מעקב אחרי המשקל התבצע רק באחד מהמחקרים, ולא כל המחקרים נעשו על אנשים בעלי עודף משקל בכלל. החוקרים ניתחו מחדש את המידע המקורי והגיעו למסקנה כי התועלת שבהוספת ההיפנוזה לטיפולים הקוגניטיביים-התנהגותיים – קטנה מאוד.

קירש הזדרז וביצע אנליזה מחודשת עם מידע נוסף שהישג לגבי המחקרים המקוריים, והמשיך להחזיק בדעתו כי ההיפנוזה תורמת בצורה ברורה להפחתה במשקל.

התוצאות היו מובהקות סטטיסטית. אך מה היה גודל האפקט? כלומר, בסופו של דבר, כמה קילוגרמים איבדו אלה שהשתתפו בטיפול הקוגניטיבי ההתנהגותי ללא היפנוזה לעומת אלה שעבורם הוסיפו גם היפנוזה? התוצאה היתה 2.74 ק"ג לעומת 6.75, כלומר שיפור של 4 ק"ג לטובת ההיפנוזה. במונחים יחסיים זה נשמע מרשים – הפחתה כפולה במשקל ואף יותר. אבל במונחים של משקל מוחלט וביחס למשקל עודף של עשרות ק"ג שאנשים שואפים להוריד בד"כ, 4 ק"ג נשמעים קצת פחות מרשימים.

הפסקת עישון

האתגר:

Quitting smoking is easy, I've done it a thousand times.
(מארק טוויין)

החלום:

"הפסק לעשן בתוך שעה! שיטת Winkler להיפנוזה נמצאת בשימוש באוסטרליה מאז 1995, עם אלפי אנשים שהצליחו להיפטר מהרגל העישון." (מקור)

"הפסק לעשן במהירות ובקלות, בעזרת שיטה חדשה של היפנוזה מתקדמת.
מרבית לקוחותינו מפסיקים לעשן אחרי מפגש אחד" (מקור)

מה כולל טיפול סטנדרטי בהיפנוזה?

בד"כ מבקשים מהמעשן ליצור שידוך בין סיגריות לבין סיטואציות לא נעימות כמו פה יבש, פיח אוטובוסים או סרטן ריאות, וזאת בעזרת שימוש בדימויים חזותיים.

ואם כבר בדימויים חזותיים עסקינן, הנה סרטון שעשוי להשפיע על כמה מעשנים יותר מאלף מילים, גם בלי היפנוזה (תרומתי הצנועה למלחמה בסרטן):

הסוגסטיות שניתנות למעשנים עוסקות באיבוד החשק לעשן וכן בהתמודדות קלה יותר עם הגמילה. טכניקה פופולרית נקראת "שיטת שפיגל" והיא מעודדת את המעשנים להתמקד בשלושה רעיונות:

(1) עישון הוא רעל עבור גופך, (2) אתה זקוק לגופך בשביל לחיות, ו-(3) במידה ואתה רוצה לחיות, אתה חייב לכבד את הגוף שלך ולשמור עליו.

המעשנים לומדים טכניקות של היפנוזה עצמית ומתבקשים לחזור אחרי הרעיונות הללו אחת לכמה שעות ובכל פעם שהם חשים צורך עז לעשן.

האם זה עובד?

קודם כל, חשוב לוודא שהניסויים מבוקרים כראוי. בהקשר הזה עולות כמה נקודות חשובות:

*   מעקב טוב לאורך זמן ממושך: תוצאות טובות לאחר שבוע אינן מעידות על הצלחה לאורך זמן.
*   מדידות כימיות: מטופלים יכולים לספר שנגמלו, אך לא תמיד הם מדייקים…
*   קבוצת ביקורת: וזאת כדי להשוות לשיעור הצלחת גמילה בקרב אנשים חדורי מוטיבציה אחרים שלא עשו שימוש בהיפנוזה.
*   חלוקה אקראית לקבוצות ניסוי וביקורת: קריטי, כדי להבטיח שלא יהיו הבדלים מהותיים בין אוכלוסיות המשתתפים בכל קבוצה (ובפרט ברמת המוטיבציה שלהם להיגמל, או במידת הציפיות שלהם מהצלחת ההיפנוזה).

מספיק מחקרים בוצעו כך שניתן היה לערוך סקירות שיטתיות שלהם. הנה שתיים מהן:

סקירה של קוקריין משנת 2000 (סקירות אלה נחשבות ברמה גבוהה ביותר, והן מעודכנות באופן תדיר) כללה 9 מחקרים בהם השוו היפנוזה עם תנאי בקרה ועקבו אחר המשתתפים במשך חצי שנה לפחות. התוצאות היו מעורבות. חלק מהמחקרים הצביעו על הצלחה גבוהה ואחרים – על הצלחה זניחה. תמונה מגוונת שכזו לא אפשרה לסוקרים להגיע למסקנות חד משמעיות לגבי יעילות ההיפנוזה בהשוואה לשיטות אחרות, או בהשוואה לחוסר טיפול. "האפקט של היפנותרפיה על גמילה מעישון כפי שעולה ממחקרים לא מבוקרים, לא נתמך ע"י ניתוח המחקרים המבוקרים".

סקירה נוספת משנת 2000 כללה 59 מחקרים בתחום. המחקרים האיכותיים הצביעו על כך כי היפנוזה יעילה יותר מאי-טיפול, אך לא יעילה יותר משיטות אחרות לגמילה מעישון. הראיות לגבי השאלה האם היפנוזה טובה יותר מפלצבו לא היו חד משמעיות.

American Cancer Society מסכמת כי "רוב החוקרים שסקרו את הניסויים הקליניים בהיפנוזה למטרת הפסקת עישון מצאו כי הראיות אינן תומכות ביעילות ההיפנוזה."

לסיכום, נראה כי ההיפנוזה רחוקה מלהיות פתרון פלא. ברוב המקרים העדויות אינן חד משמעיות, וגם במקרים של שיפור, לא מדובר על משהו שמתעלה באופן ברור על טכניקות קיימות אחרות.

*

וכעת למשהו שונה לגמרי.

האם אפשר להפנט חיות?

מסתבר שאפשר לגרום לחיות להיכנס למצב שמזכיר, על פניו, מצב של אדם מהופנט. ניתן לתאר מצב זה כעיכוב מוטורי בתגובה להגבלה פיזית של החיה. יש המכנים זאת גם "tonus  immobility", "רפלקס חוסר-תנועה" או "שיתוק פחד". מצב הקיפאון הזה נמשך בד"כ דקות אחדות ומסתיים בפתאומיות מעצמו.

התופעה מוכרת כבר למעלה מ-300 שנה, ותוארה לראשונה לגבי תרנגולות כבר ב-1646. מאז נצפה ונלמד האפקט על מגוון רחב של בעלי חיים, שכולל חרקים, דגים, דו-חיים, ציפורים ויונקים. הנה סרטון קצר להמחשה:

וכאן, היפנוט כרישים! מי היה מאמין…

התופעה אינה מובנת עד הסוף. עדויות רבות תומכות בסברה שבמצבים טבעיים התופעה משמשת כהגנה מפני טורף (התחזות למת). מחקרים מראים כי אותו "שיתוק" זמני מתפתח בחשיפה לאירועים עוינים ומעוררי חרדה, כאשר ניסיונות התמודדות עם המצב נכשלים.

לא ברור אם יש קשר ממשי בין התופעה הזו לבין תופעת ההיפנוזה בה עסקנו עד כה.

אפשר למצוא באינטרנט הוראות "היפנוט" עבור חיות רבות.  כאן למשל ויקיפדיה מספקת מידע על היפנוט תרנגולות.

גם אורן זריף כנראה ראה באינטרנט כיצד "מהפנטים" תרנגולת. רק לא ברור מדוע הוא נדרש לכל תנועות הידיים הללו, הן לא חלק מההוראות שניתנות בד"כ בסרטוני היוטיוב:

"נכנסתי לראש שלו, למוח שלו, באמת יש שם הרבה בעיות. הרבה בעיות יש במוח שלו".

*

בחלק הבא נעזוב את המעבדות, המרפאות ומכוני המחקר, ונצא להתבדר קצת במופעי היפנוזה. הצצה אל מאחורי הקלעים של מופעי הבמה תחשוף צדדים נוספים של התופעה.

לקריאה נוספת:

לשאר חלקי התחקיר:

39 מחשבות על “היפנוזה לשיפור יכולות, גמילה מהתמכרויות וחיות אחרות

  1. קצת מתסכל שזה כל-כך לא חד-משמעי.

    למה התוצאות שהתקבלו כל-כך שונות (בהנחה שחלק מהמקרים האיכותיים נתנו תוצאות לשני הכיוונים)?

    מעניין מה הגורמים שתורמים להצלחה של גמילה מהתמכרות על ידי היפנוזה (אוכל, עישון ובטח גם דברים אחרים). האם זה תלוי בסוגסטביליות של אנשים? אולי זה היה עוזר להתמקד באוכלוסיה שכן מגיבה לזה.

    אהבתי

  2. מאוד אנקדוטלי, אבל אלן קאר, מחבר הספר "הדרך הקלה להפסיק לעשן" טען שהוא נגמל באמצעות היפנוזה.
    וזו התרומה שלי כנגד הסרטן – משום שאני הפסקתי לעשן בזכות הספר, כך שאני ממליץ עליו.

    ד"א, מניסיון, הפחדות (כמו הסרטון על הריאות) אולי ימנעו מאדם להתחיל לעשן, אבל לצערי לא יגרמו למעשן להפסיק.

    אהבתי

    • (בכוונה שמתי את הכתובת עם הזמן המדויק, אבל הבלוג מתעקש להתעלם להציג את הקליפ המלא.)
      השיחה בנושא הרלוונטי מתחילה בדקה 4:02

      אהבתי

    • לא צפיתי בסרטון, אבל אני מניח שכל מה שאפשר לומר זה שהוא נגמל *לאחר* טיפול היפנוזה. כפי שציינתי בכתבה, ובאלה שקדמו לה, ובמקומות רבים אחרים בבלוג, המרחק בין *אחרי* טיפול לבין *בגלל/בזכות* טיפול הוא רב.
      בדיוק לשם כך מגיעים מחקרים קליניים מבוקרים, ומה שהם מראים בנושא עישון צויין בכתבה.

      אהבתי

  3. למה בעצם יש דרישה מהיפנוזה להיות *טובה יותר* משיטות אחרות להפסקת עישון? כל מה שחשוב זה שהיא תהיה טובה לפחות באותה מידה, לא?

    אהבתי

      • אולי כדאי לחדד את השאלה: האם מדובר על טכניקה מועילה מאוד, אך לאותם אנשים שמושפעים היטב מהיפנוזה ולא בהכרח לשאר האוכלוסייה? אני מניח שזה משהו שאפשר לבדוק בניסוי (סינון נבדקים לפני ההתחלה), אך דורש קבוצת נבדקים התחלתית גדולה יותר.

        אהבתי

        • צריך להתעמק בסקירות המצורפות שוב, הנקודה הזו נבדקת לפחות בחלק מהמקרים.

          הנה ציטוט שמופיע לעיל בהקשר מסויים: "יחד עם זאת, במקרים רבים התרומה היחסית של המרכיבים הייחודיים להיפנוזה עדיין אינה ברורה, ולעיתים קרובות נמצא קשר קלוש בלבד בין מידת הרגישות של המטופלים להיפנוזה לבין התוצאות הטיפוליות"

          אהבתי

  4. האם לא ניתן להניח כי רוב אלו שמעשנים הם בעלי "תכונה" של "הינתנות" להשפעה חיצונית – הרי איך שהוא העישון עושה להם טוב
    וככאלו גם יכולתם להיות מושפעים מהיפנוזה היא מעל לממוצע וכך כאשר מעשן המוכן להיגמל פוגש מהפנט מוכשר התוצאה היא חיובית באחוזים גבוהים מאשר בשיטה אחרת

    אהבתי

    • עישון לא עושה טוב.
      ניקוטין יוצר תלות פיזית חלשה (אך מתפתחת מהר), ומשום שבכל פעם שהמעשן מעשן, הוא מספק את המחסור בתלות הזו.
      הסיגריה פשוט מספקת את ההתמכרות (תלות), שהיא עצמה גורמת. בסופו של דבר נוצרת גם ציפיה לקבלת תחושה טובה מעצם העישון, ונוצרת תלות נפשית (משום שמחסור בסיגריות גורם לך להתמקד בתלות שאתה לא יכול לספק).

      כמו שאלן קאר כתב. הסיגריה לא גורמת לך להרגיש טוב. היא פשוט גורמת לך להרגיש כמו שהלא מעשן מרגיש כל הזמן (ללא תלות).

      אהבתי

      • מצטער שלומי אני לא מסכים. העישון מספק 2 דברים ניקוטין (תלות פיזית) והרגעות (תלות נפשית).
        אם הייתה רק תלות פיזית כמו שאתה טוען אז אנשים היו עוברים למסטיקים/מדבקות עם ניקוטין וזהו.
        אבל אפילו אנשים שהפסיקו לעשן לאורך זמן, כך שאין להם יותר שום תלות פיזית בניקוטין, חוזרים לעשן כשהם צריכים להירגע (חבר שלי סטודנט הצליח לעבור אפילו עונת מבחנים אחת מבלי לחזור לעשן אבל נשבר בעונה השנייה).
        העישון מרגיע במספר דרכים:1. התנתקות זמנית ומאוששת מהלחץ – פשוט בעצם היציאה לעישון.
        2. הנשימות העמוקות והאטיות מרגיעות ומשמשות כטכניקת הרגעות.
        3. הסחת הדעת – משחקים עם העשן, עם הסיגריה עצמה.
        4. מוצץ למבוגרים.
        מכאן יכול להיות שכמו שיש אפקטיביות בטיפול בחרדות בעזרת היפנוזה כך ישפרו את היכולת להיגמל מעישון.
        "היפנוזה ותרגול בהיפנוזה עצמית עשויים להפחית באופן משמעותי חרדה כללית, מתח ולחצים ולסייע בטיפול בנדודי שינה, במידה דומה לשיטות הרפייה אחרות."
        השאלה שאני לא יודע לענות עליה – האם כל הגומלים בהיפנוזה משתמשים באותה שיטה?

        אהבתי

  5. גלעד, לא הבנתי כ"כ את העוינות שלך כלפי קירש. ("והמשיך להחזיק בדעתו" כאילו שזה דבר לא נכון)
    הסקירה שלו מדברת על ירידה ממוצעת, וככזאת ניתן לראות יתרון של 146% לשיטה הכוללת היפנוזה. במילים אחרות אם האופציות הן שיטה עם ממוצע הורדה של 2.74 ק"ג או שיטה עם ממוצע של 6.75 קג.
    הייתי הולך על האופציה השנייה ולא משנה כמה עשרות ק"ג אני צריך לרדת.
    זאת ועוד במעקב לאורך זמן, אלה שקיבלו גם היפנוזה ירדו בעוד 38% (1.38קג) לעומת 0.7% (0.02קג) בקבוצה ללא היפנוזה.
    עוד ראוי לציין, שהסקירה היא מ 96' – אני משער שאם היו התנגדויות (כמו שהיו לסקירה הקודמת) הן היו כבר נשמעות עד עכשיו. זה שהוא הפנים את הביקורת ויצא עם סקירה יותר טובה, זה דרכו של מדען.

    אהבתי

    • לא הייתי מגדיר את זה "עויינות"… נראה שיש חילוקי דעות בין החוקרים, עד כמה האפקט משמעותי, זה הכל. "המשיך להחזיק בדעתו כי ההיפנוזה תורמת בצורה ברורה להפחתה במשקל" זה הציטוט המלא.
      פרט לכך, כולם מוזמנים לנסות היפנוזה אם הם רוצים.

      אהבתי

  6. שלום! נתקל בבלוג לראשונה, ונהנה מאד מהגישה ומן הכתוב. לשם הסר ספק- אני תופס מעצמי ראציונאליסט ומטריאליסט מובהק, ותומך מאד ביוזמות כמו זו נגד שרלטנים, מיסטיקה בגרוש וכו'.
    בנוגע להיפנוזה, אני רוצה לנסות להאיר זווית נוספת, כי נדמה לי שהיא לא מקבלת כאן ייצוג נאות. ברור שישנו שימוש נרחב לרעה מלווה בפרסום רב לאורך השנים, במיוחד כמובן ע"י מהפנטי במה ודומיהם, באשר לתכונות 'פלאיות' של ההיפנוזה. אך מצד שני, כרופא שעבר הכשרה ב'היפנוזה קלינית' והתרשם מאד מהשיטה (כרגע לא עוסק בהיפנוזה באופן מעשי, לצערי), אני סבור שזו תופעה טבעית מעניינת, שימושית, וחשובה, שאין בה דבר 'לא טבעי'. ישנם לא מעט מחקרים מבוקרים בנוגע ליעילותה למגוון התוויות (לא "מרפא הכל", ולא "פיתרון קסם", כמובן..), בעיקר בתופעות עם הקשר פסיכו-סומטי שונות, החל במצבי כאב, קונברסיות (מה שכונה "שיתוק היסטרי", למשל), יבלות עור (כן..), הפרעות חרדה, טיקים, ועוד.
    נקודה חשובה שאני רוצה להדגיש עולה בכינוי מוצלח לטעמי שראיתי ל'מהי היפנוזה' (באחד הטקסטבוקים, לא זוכר כרגע איזה). 'hypnosis is non-deceitful placebo'. כלומר- פר הגדרה, השימוש המוכוון למטרות קליניות ביכולת האנושית לסוגסטיביליות בתחומים שונים- זה זה. מן הצד השלילי אפשר לומר: "נו, יופי, מוכרים לנו כאן פלצבו ועושים מזה קונץ?". מן הצד החיובי, אפקט פלצבו בתחומים מסוימים יכול להגיע למעל 40-50% אפקט, אבל אותו אדם שסובל מאד מכאבים או חרדה, שישמח מאד לירידה של 40%, לא יקבל מחוץ מחקר 'פלצבו'. זו גם סיבה מדוע יותר קשה, פר הגדרה, (ועדיין יש במקרים רבים) להראות אפקט של היפנוזה מול פלצבו. בנוסף, המטפלים והטקסטבוקים ה'רציניים' (כהופכי ל'שרלטנים', מבחינתי), תמיד ידגישו למטופל כי כל היפנוזה היא היפנוזה עצמית, ובעצם ילמדו אותו לעבוד בצורה יותר מושכלת עם האפקט הזה, כך שאחר כך יוכל להמשיך עם זה לבד ובחינם. אותו אירבין קירש ידוע גם ביציאה שלו נגד הSSRI, בכך שהאפקט שלהם הוא אמנם גדול, אך במקרים רבים (דיכאון קל עד בינוני, אליבא דקירש ותומכיו)- לא עולה על זה של פלצבו. מה שכן עולה, כמובן – זה ת"ל, הכנסות לחברות התרופות וכו'.
    בנוגע ל'מרכיבים ייחודיים להיפנוזה'- אכן לא ברור.. כמו בכל הפסיכותרפיות, קשה מאד לבודד 'מרכיבים ייחודיים'. עד כמה משמעותי המרכיב של 'הרפיה', כמה 'סוגסטיה', כמה 'קשר בינאישי'- קשה מאד להפריד אמפירית, אך כל המרכיבים הללו נמצאו בהקשרים שונים כיעילים, כולם לא ייחודיים להיפנוזה, וכולם בשימוש בהיפנוזה. ל'הגנתה' של ההיפנוזה צריך לומר שכשיטה טיפולית היא קודמת למרבית הטכניקות הנ"ל האחרות. בנוגע ל'תוספת לCBT, אני זוכר שנתקלתי במחקר, נדמה לי לחרדה, שהשווה בין CBT לבד, היפנוזה לבד, או שילוב, ומצא יעילות דומה (וטובה) לשתי השיטות, עם אפקט סינרגיסטי מסוים. בכל העולם של מחקר ופסיכותרפיה יש דיבייט מתמשך לגבי החשיבות של 'מרכיבים ספציפיים' מול מרכיבים 'לא ספציפיים'.

    לסיכום- בכל התרבויות יש פונקציה של 'מרפאים' ו'הילרים' ששורדת, לדעתי, בדיוק בגלל שיש לה פעמים רבות אפקט תרפויטי עם עוצמה לא מבוטלת, אבל במחיר של פיגור מדעי או שרלטנות (deceitful placebo). היפנוזה קלינית נותנת מבחינתי בדיוק את האפשרות מחד להכיר ולעבוד עם האפקט הטבעי הזה, ומגיסא לעשות זאת ביושרה ובאופן שיטתי יחסית, בלי שרלטנות או רמאות. יש, אגב ליין מחקרים גדול ומעניין שמנסה להבין איך זה עובד, ולא אם זה עובד. למשל זכור לי שהיתה בplos לפני כמה שנים עבודת הדמיה מוחית פונקציונאלית של כאב עם ובלי היפנוזה, ודיבר על יחס הפעילות בין האינסולה לבין הmedial preforntal cortex. מחקר אחר בדק לגבי טיפול בהיפנוזה יבלות ויראליות שינויים בריכוזי לימפוטציטים, וכו' וכו'
    (מתנצל שאני לא מביא כעת סקירה יותר רצינית עם מובאות וציטוטים למחקרים ומשתמש כרגע רק בזכרוני המקרטע, אבל לכרגע זה מה יש..).

    אהבתי

  7. היי גלעד,

    כל הסדרה מרתקת מאוד. היפנוזה הוא נושא שתמיד עניין אותי, והחלק הכי טוב הוא שיש שם דברים שאי אפשר להסביר אותם בפשטות… תודה רבה על הסדרה!

    יש לי שאלה- האם אתה מכיר מחקר או מידע אמין אחר כלשהו על שימוש בהיפנוזה לטיפול בהפרעות נפשיות בכלל, ובפרק בהפרעת טורדנות כפייתית OCD? שמעתי מעט על הנושא והייתי רוצה להעמיק בו.

    אהבתי

    • תודה יובל,
      לא ידוע לי יותר ממה שכתבתי כאן. עד כמה שהתרשמתי היפנוזה היא לא פתרון קסם לשום דבר…
      הקושי בדברים האלה הוא שלכל בעל מקצוע שתפנה, הוא מאוד ימליץ לך על השיטה בה הוא מטפל.
      נסה לחפש מחקרים בנושא. בהצלחה!

      אהבתי

      • אני היא, אבל השם באמת מבלבל.

        אתה צודק בקשר לפתרון הקסם. הסיבה שזה מעניין אותי במיוחד היא שOCD היא הפרעה שצורת טיפול אפשרית שלה היא סוג של "סוגסטיות" שלך על עצמך, ולכן נראה לי שבטח התפתח סוג של משהו כזה עם היפנוזה.

        I shall check 🙂
        תודה בכל מקרה

        אהבתי

  8. יש לי דוד שעשן עשרות שנים. והוא נגמל בערך כך: האיש שהוא הלך אליו,[שלם לו מאות שקלים
    עשה כמה סבובים ,סביבו, שם יד על מעל הראש שלו, [של הדוד שלי] ומאז, זהו! הדוד שלי הנ"ל
    הפסיק לעשן לחלוטין! וכך גם חסך כסף
    הוא עדיין חי וקיים, עם בריאות טובה. ספור אמיתי!

    אהבתי

  9. פינגבק: האם אתה מבין עד כמה אתה *לא* מבין את עצמך? – החושב הלא נורמלי

  10. פינגבק: האם אתה מבין עד כמה אתה לא מבין את עצמך? – החושב הלא נורמלי

  11. פינגבק: הוכחות שאף אדם בעולם לא באמת מבין את עצמו – החושב הלא נורמלי

כתיבת תגובה