היפנוזה בכפייה

ברשומות הקודמות סקרנו את ההיסטוריה המרתקת של חקר ההיפנוזה, והכרנו קצת את מאפייני התופעה. היום נעסוק בצד האפל של ההיפנוזה.

(קטע מתוך פארודיה על סרטי ג'יימס בונד)

מוטיב המהפנט ששולט לחלוטין במהופנט הוא מוטיב נפוץ בתרבותנו. האם אכן אפשרי הדבר או שמדובר במיתוס?

כפי שנראה, הדברים אינם חדים ומוחלטים. אחרי הכול, טבעה המדויק של תחושת הרצון שלנו היא סוגיה סבוכה בפני עצמה וכך גם מושג ה"מודעות". קל וחומר, הקשרים בין "רצון" לבין "מודעות". התופעות השונות הקשורות בהיפנוזה מאירות את הנושאים הללו מכיוונים חדשים ומעניינים.

השאלות הבסיסיות שנשאלות הן:

*   האם ניתן לכפות היפנוזה על אדם שמתנגד לכך?
*   אם כן, האם אפשר להשפיע על התנהגותו או לחלץ ממנו מידע בניגוד לרצונו?
*   ואם כן, האם המידע הזה יהיה אמין בהכרח?

נראה שאין דרך טובה יותר לברר את התשובות לשאלות אלה מאשר לבדוק מה דעתן של סוכניות הביון והמודיעין בנושא.

מסמך משנת 1966 שהותר לפרסום לאחרונה סקר את ישימות השימוש בהיפנוזה בשירותי המודיעין בארה"ב. קראתי אותו בעניין רב. כותבי הדו"ח מסכמים את הרקע המחקרי והניסיון המקצועי שנצבר בתחום, ומנסים לגזור מכך מסקנות. להלן לקט דברים מתוכו.

כניסה להיפנוזה

במחקרים שביצעו Wells, Brenman ו-Watkins, נבדקים התבקשו לנסות להתנגד לתהליך ההיפנוזה, אך לא הצליחו בכך. יחד עם זאת חשוב לציין כי בכל שלושת הניסויים היתה לנבדק הכרות מוקדמת עם המהפנט, וסביר להניח כי יחסים חיוביים היו קיימים ביניהם עוד לפני הניסוי. עולה השאלה אם ההתנהגות בניסויים אלה היא תוצאה של היפנוזה או של מה ש-Orne מכנה "מאפייני הדרישות של הסיטואציה הניסויית". ברור כי ברמה מסוימת כל נבדק שמשתף פעולה מעוניין שהניסוי "יצליח", כלומר שמטרות הניסוי יושגו (זאת כמובן אם הוא מודע למטרת הניסוי). כפי ש-Orne הדגים, ריצוי החוקר חזק במיוחד בהקשר של היפנוזה. הוא גילה כי החלטה מראש שלו לשדר (באופן מודע אך מרומז) אם הוא מצפה מנבדק לשתף פעולה עם הוראותיו או לא, חזתה במידה טובה את שהתרחש בפועל. כלומר, הנבדקים התנהגו בהתאם לציפיותיו ולהתנהגותו.

באופן דומה, כל המקרים של היפנוט ללא שהנבדק היה מודע או נתן הסכמתו לכך, נשענים על מערכת יחסים חיובית בין המהופנט למהפנט. מובן שמערכת יחסים כזו לא רלוונטית למצב עוין. היכולת להשתמש בהיפנוזה נשענת, לפיכך, על היכולת לפתח קשר חיובי בצורה הדרגתית, או על פנייה לשיטות עקיפות מיוחדות של השראה היפנוטית שלא ידוע כרגע על קיומן.

כל עוד האדם יכול להישאר חשדן ולעמוד על המשמר, הוא יוכל ככל הנראה למנוע את הצלחת ההיפנוזה פשוט ע"י הסבת תשומת הלב שלו מפעולות המהפנט.

שליטה במצב היפנוזה

רוב המחקר בתחום זה התמקד בשאלה האם אדם במצב מהופנט יכול לבצע פעולות שפוגעות באחרים או בעצמו. תוצאות המחקרים בתחום מלאות בסתירות. Young למשל מדווח כי מהופנטים יכולים להתנגד להוראות מסוימות אם הם החליטו לעשות זאת מראש, ואילו Wells מדווח כי אף אחד מנבדקיו לא הצליח להתנגד להוראה כלשהי.

שני ניסיונות שהתבצעו בסוף שנות ה-30 של המאה הקודמת התפרסמו יותר מכל בהקשר זה, וזכו לציטוטים רבים בעיתונות, במאמרים ובספרים.

Rowland ביקש משני נבדקים שהיו מהופנטים חזק להרים נחש גדול חי. הוא אמר להם שהנחש היה קפיץ או חבל. אחד הנבדקים ציית מיד אך ידו נעצרה ברגע האחרון בלוח זכוכית שקוף שנועד להגן עליו (ללא ידיעתו). הנבדק השני יצא ממצב ההיפנוזה וסירב להמשיך בניסוי. שני הנבדקים הבאים ניסו לאחוז בנחש אפילו לאחר שנאמר להם כי מדובר בנחש.
ברוח דומה, שני נבדקים שהתבקשו לשפוך חומצה גופרתית על עוזר מעבדה (שהיה מוגן ע"י זכוכית מוסווית) צייתו להוראת המהפנט! בתור קבוצת ביקורת ביקש רולנד מ-42 אנשים להיכנס למעבדה ולהרים את הנחש. למעט אחד כולם פחדו וסירבו להתקרב אליו.

Young חזר על המחקר של רולנד וביקש משמונה מהופנטים עמוק לבצע משימות דומות. שבעה מתוכם ביצעו את המשימות ללא היסוס.

בעוד שמחקרים אלה נראים אולי משכנעים במבט ראשון, הם ספגו ביקורת מקצועית ע"י מהפנטים בכירים כמו Orne.

נקודת הביקורת הראשונה היא כי מדובר בסיטואציות של ניסויי מעבדה מבוקרים ולפיכך הם אינם משקפים מה היה קורה בחיים האמיתיים. הנבדקים ידעו כי החוקרים הינם אנשים אחראיים, ומן הסתם הניחו כי לא משנה מה יבקשו מהם לעשות, הם לא יפגעו, פיזית או חברתית.

428px-Pseudechis_porphyriacus_(Sowerby)נקודת הביקורת השנייה היתה כי החוקרים הפעילו לחץ משמעותי על הנבדקים במצב המהופנט למלא אחר המשימות, אך לא הפעילו לחץ כלל על הלא מהופנטים בקבוצת הביקורת.

Orne חזר על הניסיונות של רולנד ויאנג בצורה מבוקרת יותר. הנבדקים חולקו לשלוש קבוצות: נבדקים שהופנטו, נבדקים שהתבקשו לזייף מצב היפנוטי ללא ידיעת המהפנטים (הם התבקשו לציית להוראות המהפנט), ונבדקים במצב רגיל.
הן המהופנטים ה"אמיתיים" והן המהופנטים "המזויפים" מילאו אחר ההוראות באותה מידה: הם שלחו ידם להרים נחש ארסי, עמדו לטבול ידיהם בתוך חומצה קטלנית או הטילו אותה בפניהם של אנשים אחרים (לאחר שהוחלפה, ללא ידיעתם, במים).
בנוסף, הקפיד Orne להפעיל לחץ זהה לביצוע המשימות גם על הנבדקים במצב הרגיל. כשעשה כן, צייתו גם האנשים שלא היו תחת היפנוזה להוראותיו הפוגעניות.

כביקורת נוספת הכניסו חברי פקולטה אחרים לבצע את אותן משימות, ללא כל הסבר במה המדובר. כולם סירבו.

המסקנה היתה מתבקשת: עבור שלוש קבוצות הניסוי, בקשות המהפנט נתפשו כלגיטימיות וסבירות, בהקשר של הניסוי המדעי. עבור חברי הפקולטה המזדמנים, שלא היו מעורבים בניסוי, ושמערכת היחסים שלהם עם המהפנט הייתה שונה, הבקשות נתפשו כבלתי מתקבלות על הדעת.

עדויות מעניינות נוספות הצטברו לגבי מידת עצמאותם של מהופנטים בזמן היפנוזה. Beck אומר כי מהופנטים מסוגלים להחליט אילו סוגסטיות לבצע ואילו לא, וכי רובם מפגינים רמה גבוהה של רצון חופשי במילוי ההוראות.

Pattie, שנסיונותיה עסקו בעיוורון מושרה בהיפנוזה, הופתעה לגלות יום אחד כי אחת המטופלות שלה שהיתה נכנסת לטראנס עמוק בקלות, רימתה אותה במשך חודשים. "בתמימותי האמנתי כי נבדקים תחת היפנוזה ממלאים אחר כל ההוראות שניתנות להם אלא אם הן נוגדות את העקרונות המוסריים שלהם או הנטיות הבסיסיות שלהם… במילים אחרות, היא שיקרה לי ודבקה בשקר."

סיפור זה מוביל אותנו אל הסוגיה השלישית שעניינה מאוד את סוכנויות הביון.

אמירת האמת במצב היפנוזה

המידע בתחום זה מצומצם למדי. נראה כי רק חוקר אחד, Beigel, בחן את הנושא. הוא טוען כי מהופנטים מסוגלים לשקר, לסרב לענות או לצאת ממצב היפנוטי כאשר הם נשאלים שאלות ישירות בנושאים רגישים. Orne משוכנע, מתוך נסיון קליני ממושך, כי מהופנטים מסוגלים לשקר כאשר יש להם סיבה לעשות זאת.

מהפנטים נוספים מסכימים, כי לפחות בטכניקות ההיפנוזה הידועות, ספק אם ניתן לכפות על אדם מהופנט לחשוף מידע בניגוד לרצונו. Fisher טוען כי "החוש השישי של המציאות" ממשיך לתפקד גם במצב היפנוטי, וכי ערוץ מיוחד זה יעצור ככל הנראה את המהופנט מלשתף פעולה עם חוקרים עויינים. יתרה מזאת, יתכן כי המצב ההיפנוטי יחזק את כושרו של המהופנט להמציא סיפורים משכנעים אך שקריים בתגובה ללחץ החוקרים. מהופנטים "ידועים לשימצה" לגבי הקלות בה הם ממציאים זכרונות שעשויים להישמע מקובלים על המהפנט. (נחזור לעסוק בנושא זה בהרחבה ברשומה על היפנוזה וזיכרון).

לסיכום, נראה סביר שמידע שמתקבל תחת היפנוזה יכול להיות שקרי במכוון או להכיל בלבולים לא מכוונים בין פנטזיות למציאות. דיוק המידע שמתקבל בדרך זו חייב להיות מאומת באמצעים בלתי תלויים אחרים.

כמה זמן אדם יכול להשאר תחת השפעת היפנוזה?

בניסוי שתוכנן לבדוק זאת, עזב מהפנט את קבוצת האנשים שהיפנט בעודם שרויים תחת מצב היפנוטי. בתוך שעות בודדות כל הנבדקים יצאו באופן ספונטאני מהמצב ההיפנוטי. רובם עשו זאת כבר בהלך השעה הראשונה. האמונה הרווחת בקרב המומחים היא כי מצב היפנוטי לא מחזיק זמן רב ללא "סוגסטיות חיזוק" נוספות.

הדו"ח מסכם בדברים הבאים:

"שימוש בהיפנוזה לצרכים מודיעיניים מציב בעיות טכניות שאינן עולות בתנאי טיפול רגילים או במעבדה. כדי להשיג שיתוף פעולה מאדם שמתנגד למשל, יהיה צורך להפנט אותו בנסיבות עוינות. אין עדות טובה, טיפולית או ניסיונית, שדבר כזה ניתן לביצוע.

מעבר לקשיים להכניס אדם למצב היפנוטי, יש סבירות נמוכה שיהיה ניתן לגרום לו לפעול בניגוד לאינטרסים שלו. אדם מהופנט, אפילו כשהוא מעודד לשתף פעולה, לעיתים קרובות מעוות, ממציא זכרונות ומסלף את הדברים. ככל שהוא חרד יותר לגבי המידע, כך גדול הסיכוי שהוא יעוות אותו, כאמצעי מגננה. הוא נוטה לספר למהפנט מה שהמהפנט רוצה לשמוע, בין אם מדובר בעובדות ובין אם לאו.

לגבי הצייתנות במצב טראנס, היפנוזה ככל הנראה אינה הכלי לשליטה מוחלטת כפי שמתואר בעיתונות, בכתבי עת פופולאריים ובספרות הבדיונית. מעבר ל"חוש השישי" של רצון עצמי שמלווה את הנבדק גם במצב היפנוטי, ניתן למצוא בספרות המקצועית משפטים כגון: "אנשים מהופנטים הם הכול מלבד 'אוטומטים עיוורים', הם מסוגלים לעצמאות משמעותית בשיפוט, הם אינם חסרי הגנה או פאסיביים." בהתבסס על העדויות שהחוקרים מציגים, נראה שאדם נחוש ומתודרך יכול להתנגד למניפולציות של היריב לפני ותוך כדי ההיפנוזה.

נראה חשוב לציין כי לאורך ההיסטוריה הארוכה של היפנוזה, בעוד היישומים הפוטנציאליים שלה לצורך מודיעין היו תמיד ברורים, לא הצטברו כל עדויות אמינות לגבי האפקטיביות שלה בקרב שירותי המודיעין."

דו"ח דומה מאוד מאותה תקופה (הרפרנס החדש ביותר בו הוא משנת 1959) מגיע למסקנות דומות.

רצוני או לא רצוני?

ועדיין, לא נחה דעתי. שהרי ראינו כבר בתחילת המסע, כי המאפיין הבולט של הסוגסטיות [ההיפנוטיות] הוא המרכיב הלא "רצוני" שלהן. החוויה היא כי היד מתרוממת מעצמה, החפץ נעלם משדה הראייה, העיפרון הופך רותח, המהופנט שוכח את שמו או את קיום המספר 6 – כל אלה מתרחשים ללא תחושת "מאמץ" או "כוונה" מודעת מצד המהופנט. שימו לב להדגמה הבאה:

מי, או מה נמצא בשליטה כאשר המהפנט נותן סוגסטיה והמהופנט נענה לה, אבל מדווח כי לא היה מודע לתגובתו?

האם האדם מתנדב מרצונו לאבד את רצונו, אך יכול להשתחרר מכך בכל רגע שיחפוץ? האם האדם ממשיך לפעול על פי רצונו אך פשוט לא מודע לכך? מה בדיוק קורה כאן?

החוקרים עדיין חלוקים בדעותיהם לגבי ההסבר לתופעה זו, שעומדת ביסוד ההיפנוזה.

בעיית הקופסא השחורה

אפשר לראות את המוח כ"קופסא שחורה". אנחנו יודעים רק מה נכנס פנימה – קלטים למיניהם, ומה יוצא החוצה – התנהגויות למיניהן. לאחרונה, בעזרת טכניקות הדמיה חדישות, ניתן לראות גם רמזים למה שמתחולל בפנים, אבל גם אלו רק רמזים עקיפים ביותר. מכך מנסים החוקרים לבנות מודלים סכמתיים שיצליחו להסביר מה מתחולל בתוך המוח, כלומר, מהם המסלולים שמקשרים בין הקלט לפלט. המשימה אינה קלה. מודלים אחדים מייצגים טוב חלקים מסוימים של הראיות הניסיוניות, ומודלים אחרים מצליחים טוב יותר לגבי ראיות אחרות. כל המודלים כנראה פשטניים מדי מכדי לתאר באופן מלא ועקבי את כל הידוע לנו על תפקוד המוח האנושי.

שני סוגי המודלים העיקריים שפותחו לגבי ההיפנוזה הם מודלים דיסוציאטיביים ומודלים סוציו-קוגניטיביים. קיימים גם מודלים נוספים שמנסים לאחד בין אלמנטים שונים בשתי הגישות, או להציע כיוונים אחרים להסתכל על הדברים.

המודלים הדיסוציאטיביים מדברים על כך שבזמן היפנוזה מתבצעת הפרדה בין פונקציות מסוימות במוח, פונקציות שעובדות בד"כ בשיתוף פעולה מלא ובהזרמת אינפורמציה מלאה ביניהן.
אחדים סבורים כי הסוגסטיות ההיפנוטיות פונות ישירות לרמה נמוכה יותר של עיבוד ותגובה, מפעילות אותה באופן ישיר, בעוד הרמה העליונה, המודעת, רק צופה בתוצאות ההתנהגות שהכתיבה הרמה הנמוכה יותר. אחרים סבורים כי המהופנטים כן מבצעים את הסוגסטיות באופן רצוני, אבל הדיווח על ביצוע זה נפגע, ולכן נתפש כלא רצוני.

הגישה הסוציולוגית-קוגניטיבית טוענת כי תחושת אי-השליטה וחוסר המאמץ בהיפנוזה נובעת מכך שהמהופנט מצפה שכך יהיו הדברים ו"מחליט" (פחות או יותר במודע) "לזרום" עם הסוגסטיות. כתוצאה מהחלטה זו לחוות את הדברים כמתרחשים באופן בלתי רצוני, המהופנטים מייחסים את התגובות לגורמים חיצוניים להם (למשל המהפנט). לפי גישה זו, תגובות היפנוטיות נולדות מאותם מנגנונים כמו תגובות רצוניות. ההבדל הוא בדרך בה ההתנהגויות נחוות.

מודל קוגניטיבי שנקרא "Cold control" מדבר על ההבחנה בין שליטה לבין מודעות. לפי גישה זו, אנחנו מודעים לגבי מצבים מנטאליים ע"י כך שאנו חושבים עליהם (HOT – Higher Order Thought). מחשבה על כך שאנו במצב מסוים נקראת SOT – Second Order Thought, היות ומחשבה כזו היא מצב מנטאלי לגבי מצב מנטאלי (למשל: "אני רואה שחתול זה שחור"). מצב זה עדיין אינו מודע. לכך אנו נדרשים לרמה שלישית (TOT) בעזרתה אנו יכולים להיות מודעים לכך שיש לנו TOT  (למשל: "אני מודע לכך שאני רואה שהחתול הזה שחור").

לפי גישה זו, תגובה מוצלחת לסוגסטיה היפנוטית מושגת ע"י יצירת כוונה לבצע פעולה נדרשת ללא יצירת מחשבות ברמה גבוהה יותר לגבי הכוונה לבצע אותה (מחשבות שמלוות באופן נורמאלי ביצוע פעולה). במילים אחרות, האדם המהופנט מבצע באופן יזום ומכוּוָן פעולה כזו או אחרת שהתבקש לבצע, אך הוא אינו מודע לכך שהוא זה שיזם אותה. זאת משום שתהליכי חשיבה גבוהים יותר, של מודעות ליוזמה הזו, "מושתקים". המודל מסביר גם מדוע משימות מסוימות קשות יותר לביצוע (ונצפות באחוז קטן יותר של מהופנטים) ממשימות אחרות: ההבדל הוא באם הסוגסטיה אמורה לשתק מחשבות מסדר שלישי (יותר קל) או מחשבות מסדר שני (יותר קשה) לגבי כוונות. בנוסף, ככל שהמשימה דורשת מאמץ רב יותר, כך יהיה קשה יותר למנוע מחשבות מסדר גבוה לגביה.

מוטיב ה"הפרדה בין שליטה לבין מודעות" משותף גם לגישה הדיסוציאטיבית, ומוטיב "קיום כוונות ללא שאנו חווים אותן כ-שלנו" משותף גם לגישה הסוציולוגית-קוגניטיבית.

למעוניינים להעמיק בגישות השונות אפשר להתחיל כאן למשל. תיאור מעמיק של מודל ה"Cold control", כולל התייחסויות למודלים אחרים והשוואה אליהם אפשר לקרוא כאן.

*

דרן בראון החליט לאתגר את כל מה שנאמר כאן, ויצא לבדוק בעצמו, האם יוכל בעזרת היפנוזה לגרום לאדם מן הישוב לרצוח דמות ציבורית ידועה, בסביבתה הטבעית, מבלי שהוא יהיה מודע לכך בכלל. אחד הדברים המרתקים ביותר שראיתי לאחרונה. לא לפספס!

מה אתם אומרים? גם אם נניח שזה לא מבויים, האם זה סותר את מסקנות סוכנויות הביון או לא?

בתגובה לרשומה הקודמת, שלח לי אחד הקוראים קישור לאוסף מסמכים מסווגים נוספים של ה-CIA  שהותרו לאחרונה לפרסום, רובם מתחילת שנות החמישים של המאה הקודמת. אתם מוזמנים לקרוא את הדברים ולשפוט בעצמכם האם משהו מהמידע שמצוי שם חורג ממה שנאמר עד כה. (מומלץ כמובן להתמקד במסמכים עצמם ולא בפרשנויות שנותן להם עורך האתר). כאן למשל תוכלו למצוא ראיון מרתק עם מהפנט מוביל. העתקתי את הטקסט למסמך גוגל כדי שאוכל לסמן בו בצבע הסתייגויות וניואנסים שכדאי לשים אליהם לב.

בחלק הבא נעסוק בתחום בו להיפנוזה יש האפקט המוכח הגדול ביותר: שיכוך כאבים.

לשאר חלקי התחקיר:

מודעות פרסומת

32 מחשבות על “היפנוזה בכפייה

  1. מרתק, תודה על המידע המאורגן ועל ההפניות ללמידה נוספת :).

    אבל גם דעתי לא נחה. בהחלט דורש עוד התעמקות.

    נראה לי שמה שידוע היום לציבור הרחב בנושא היפנוזה רחוק מאוד ממה שארגוני ביון הגיעו אליו. ויתכן כמובן שלא מדובר בהיפנוזה בלבד אלא בשילובים עם חומרים כימיים וטכניקות "שבירה" פסיכולוגיות ואחרות שיגרמו לאדם להיות יותר סוגסטבילי.

    רשמתי לי להתעמק, גם במודל ה-Cold Control שהחלוקה שלו לסדרי מחשבה מסוגים שונים נשמע מאוד מתאים למה שאני מכירה מתחומים אחרים.

    אהבתי

    • אני מזכיר לך שרוב המידע ברשומה הזו מבוסס על מסמכים מסווגים שהותרו לפרסום לאחרונה.
      בנוסף, יש הרבה חומר בקישורים שהזכרתי בסוף, גם הם מסמכים מסווגים של ה-CIA. יותר טוב מזה אני חושש שלא נמצא…
      אנא התעמקי! 🙂

      אהבתי

  2. גלעד בוקר אור,
    אהבתי את הרשומה כמו את יתר הרשומות.
    עדיין ,למרות שתשובה חד משמעית בנושא ההפנוט טרם ניתנה הרי,
    שע"י השאות מגוונות ניתן בהחלט לסייע למתרפאים וגם לאנשים
    שמעוניינים בשינוי מודל החשיבה . אולי זה סוג של הפנוט עצמי ו/או של מסייע חיצוני (רופא מוסמך לכך למשל).
    הזכיר לי את הספרים והטכניקות : מדיטציות, כחו של התת מודע, כיצד לרפא את חייך ודומיהם.

    רשומותיך בהחלט מהפנטות אותי. יישר כח.

    רחל

    אהבתי

  3. מסתדר לי מאוד שאמירת אמת קשה הרבה יותר מציות סתם, ושהמהופנט מתמודד עם הקושי ע"י המצאת סיפור חלופי. בנוסף, ניתן להשיג ציות קיצוני אף ללא שום היפנוזה (ישנו הניסוי הפסיכולוגי הידוע ששכחתי את שמו, בו הנבדק נדרש "לבחון" מתחזה ולחשמל אותו בכל טעות).
    בנוסף, סרט ידוע בהקשר זה הוא "השליח ממנצ'וריה"

    אהבתי

  4. זה רק אני, או שבסרטון עם המס' 6, הכל נראה מבויים לחלוטין, ואפילו לא ברמה גבוהה?
    בהתחלה היא עוצרת כמה שניות, אח"כ היא מדלגת ל7 רצוף.
    כנ"ל לגבי הגב' עם השם הפרטי, היא מרימה את ידיה מהר מדי לסימון אי ידיעה, מבלי לנסות להיזכר ובנוסף, למרות שהיא אינה אמורה לזכור את שמה גם לאחר שאמרו לה אותו, כשהוא קורא "בטסי", היא מסיטה את ראשה לעברו.

    אהבתי

    • אני באמת לא יודע. אני רק יודע לומר שאלה "טריקים" סטנדרטיים במופעי היפנוזה, ואפשר למצוא ביוטיוב עוד הרבה הדגמות כאלה, רק שבאיכות ויזואלית גרועה יותר.

      אהבתי

    • אם זה היה מבויים, למה היא עוצרת?

      מניסיון עם אנשים והסוגסטיה להעלמת מספר, קשה לדעת איך המהופנט יגיב. יש כאלה שלא מגיבים בכלל, יש כאלה שסופרים את האצבע אבל לא אומרים את המספר, יש כאלה ש"נתקעים" במספר שנעלם ולא יודעים איך להמשיך. תלוי במהופנט וכן בשפה הספציפית בה משתמש המהפנט.

      לגבי בטסי, שים לב שהוא לא אומר לה שהיא לא תזהה כשפונים אליה בשמה אלא כאשר הוא שואל אותה. זה דווקא מראה שהיא כן מצייתת להשאה, אם היא היתה מנסה לעבוד עליו היא היתה חושבת כמוך ולא מגיבה לשם.

      — אריק

      אהבתי

    • דארן בראון הוא מומחה NLP – תחום מרתק הקשור לשימוש בשפה המיועדת לתת- מודע. יש סרטון בו הוא מדגים את העוצמה של הטכניקה הזו בשינוי זכרון ורצון של אדם. http://www.youtube.com/watch?v=befugtgikMg
      ועוד אחד בו הוא מדגים השפעה לא מודעת על אנשים בקניון http://www.youtube.com/watch?v=fcURS3tHhWo
      מדובר בטכניקות סוגסטיביות לא פורמליות ללא שיתוף פעולה מודע. טכניקות כאלו נולדו לשמש ככלי טיפול רבי עוצמה ואכן הם כאלו, אך כיום גם אנשי שיווק ומכירות מתחילים להשתמש בהן….

      אהבתי

        • הי גילעד,

          אני שמח לקרוא שאתה עומד להתעמק יותר בסוגיית הNLP. יצא לי בעבר קצת לקרוא בנושא ויצאתי מעט מבולבל. מצד אחד יצא לי לשמוע רבים שמצהירים על שימוש בNLP כולל מי שנחשבים לסקפטים בהם דרן בראון. אני חושב שגם נמרוד הראל הזכיר את הנושא. מצד שני, אני קורא על רבים אחרים שטוענים שמדובר בשטויות, ויותר מכך, שאנשים כדרן בראון זורקים לחלל את הכותרת המרשימה הזו שאין מאחוריה הרבה, ובפועל הם עושים דברים אחרים.

          אשמח לקרוא פוסט שלך בנושא שאולי מבהיר קצת בדיוק במה מדובר ואם אפשר למדוד את היעילות או האי יעילות של NLP.

          ורק עוד הערה: רציתי להזמין את הספר How to Think About Weird things וגילית שיש לו מספר מהדורות וממש לאחרונה יצא במהדורה שביעית. אני ממליץ לקשר אליו (בהמלצות ספרים יש קישור לגרסה משנת 2010):
          http://www.bookdepository.com/How-Think-about-Weird-Things-Critical-Thinking-for-New-Age-Theodore-Schick/9780078038365

          תודה,
          ניר

          אהבתי

        • שלום גלעד, נתקלתי בבלוג שלך במקרה, ומאוד נהנה מצורת הכתיבה, הגישה ויכולת ההעמקה שלך.
          כאחד שעוסק ב NLP – (וגם למד היפנותראפיה בעבר ועסק בזה באירופה) אשמח לעזור לך ברגע שתרצה לצלול לעומקו של תחום ה NLP 🙂
          מיקי ברקל

          אהבתי

      • חגי,

        דרן בראון הוא קודם כל בדרן ואחר כך עוסק ב-NLP. מצאתי מספר קטעים שלו שאפשר להסביר בקלות באמצעות זריזות ידיים אבל מאד קשה להסביר עם NLP.

        — אריק

        אהבתי

        • אריק,

          אין ספק שהוא בדרן, ואחד המיומנים והמרתקים והאינטליגנטים שבהם. NLP הוא אוסף של טכניקות ושימוש מתוחכם בשפה- "שפה משפיעה" או "שפה מעורפלת" או "שפה מפרקת" – לשינוי החויה הסוביקטיבית האנושית. נולדה מבחינה מדוקדקת של עבודה של מטפלים מוצלחים (ובראשם מילטון אריקסון) ונסיון "למפות" את המבנה בעבודתם שהצליח לשנות לטובה חיי אנשים באופן עמוק ומהיר כדי לאפשר לאנשים אחרים לטפל באופן מוצלח "למדל הצלחה".

          בסרטונים של דרן בראון בולט השימוש בטכניקות NLP כמו הכנסת אנשים לטראנס מהיר עם "לחיצת יד מופרעת", "עיגון" תחושות לנקודות גוף, שימוש ב"כיווני מבט" כדי לאתר חוויה פנימית של תחושת בטחון או בלבול, שינויים ב"מרכיבי חושים" כדי לשנות תחושות כלפי דברים, ובעיקר בעיקר – שימוש בשפה דו משמעית, מעורפלת שמטרתה להכניס אדם לטראנס בלתי פורמאלי ולשתול במוחו רעיונות רצויים.
          כל האלמנטים האלה נמצאים שם – כך שהוא משתמש בהם, ובתחכום גבוה.

          אפילו בסרטון שלו בו הוא משנה חויה פנימית של אשה עד כדי כך שהוא מחליף את המיפוי הפנימי של הצבעים במוחה, יש קטע של 20 שניות בו הוא משנה את התחושה שלה כלפי הרעיון של לימודים באוניברסיטה, וגורם לה להאמין שהיא יכולה ללמוד בהצלחה ("פתאום זה נראה בהיר וברור"), זה טיפול NLP מהיר ומושלם שיש לו פוטנציאל של שינוי מסלול חיים.
          הנה הסרטון http://www.youtube.com/watch?v=RN7jVSZgFDI שים לב לחלק בו דארן "מכין" את השטח ושואל את האשה לגבי משהו שהיא מאמינה בו בבירור (כתובתה) לבין משהו שלא ברור לה (יכולתה ללמוד באוניברסיטה) והופך את החויה הפנימית לברורה ואפשרית עבורה ע"י "הזזת" החויה מצד לצד.

          חגי

          אהבתי

  5. הי גלעד,

    קראתי בשקיקה את סדרת המאמרים שלך בנושא ההיפנוזה. אני מעוניין להאיר נקודה שלדעתי פיספסת במאמר אודות היפנוזה בכפיה.

    המאמר עסק בנושא האפשרות להשפיע על אנשים באמצעות היפנוזה על מנת לגרום להם לעשות דברים "יוצאי דופן". מצד שני, חסרה ה"ביקורת" במאמר – האם אותם אנשים יעשו את אותם דברים בלי צורך בהיפנוזה.

    קח לדוגמה את הניסוי של מילגרם – ששוחזר המון וגם שוחזר על ידי דרן בראון


    – המשתתף בניסוי "מלמד" משתתף אחר ואמור לחשמל אותו (כשהוא למעשה שחקן ואינו מחושמל באמת) במכות חשמל בעוצמה גבוהה יותר ויותר. אחוז גבוה של המשתתפים "הרגו" את שותפם לניסוי (במתן מכות חשמל בעוצמה שהובהר להם שהיא קטלנית) למרות שמדובר בחתך ממוצע מהאוכלוסיה ואנשים נורמטיביים. ההסבר הנפוץ לניסוי הוא שההשפעה הנוכחת היתה השפעה של סמכות – אדם בחלוק לבן שמחזיק לוח ועט. כלומר, ***הנבדקים העדיפו את דעתו של בר הסמכות על המידע שקיבלו דרך החושים שלהם.*** כל זאת בלי היפנוזה כלל.

    ניסוי דומה הוא ניסוי הקונפורמיות של אש


    שבו מציגים לנבדק היושב בקבוצת אנשים ציור בו קבוצת קווים באורכים שונים ולידם קו שאורכו זהה לאחד מהקווים בקבוצה. אנשים מהקבוצה נשאלים לגבי איזה מהקווים דומה לקו שלידם, ואחד אחד הם נותנים תשובה שאינה נכונה. כשהחוקר מגיע לנבדק, אחוז גבוה של האנשים מקבל את דעת הקבוצה ועונה גם הוא את התשובה הלא נכונה. כלומר, ***הנבדקים מעדיפים את דעת הקבוצה על המידע שקיבלו דרך החושים שלהם.*** יתרה מזאת, חלק מהאנשים, כשתושאלו לאחר מכן, האמינו באמת ובתמים שהתשובה של הקבוצה היא התשובה הנכונה, כלומר הם לא היו מודעים לכך שדעתם הושפעה מהקבוצה. שינוי בתפיסת עולמם – ללא היפנוזה.

    כלומר, בשני הניסויים לעיל הנבדקים העדיפו דעה אחרת על פני חושיהם שלהם – וכל זאת ללא היפנוזה – פשוט על ידי סמכותיות ולחץ חברתי, שתיהן שיטות השפעה חזקות.

    בנוסף, במאמר שלך ציינת מספר פעמים שהניסויים לא בוצעו על אנשים "מהרחוב". אלה שניסו להתנגד להיפנוזה הופנטו בעבר ורצו לרצות את המהפנט. עצם העובדה שאנשים גוררים את עצמם למעבדה על מנת להשתתף בניסוי ונותנים לעצמם להתהפנט כבר הופך את קבוצת הניסוי לקבוצה מסוננת מראש על סמך יכולתם להתהפנט ורצונם להשתתף בניסוי!

    מרגיז במיוחד הוא הניסוי עם הנחש. מתוך קבוצה בת שני אנשים(!!!) אחד ניסה להרים את הנחש ואחד לא. בתור ביקורת ה"חוקר" ביקש מאנשים אחרים להיכנס ולגעת בנחש. איזה מין ניסוי, שכולל 2 אנשים עם 50 אחוזי הצלחה (או כישלון)? איזו מין ביקורת זאת? זה בכלל לא ראוי להיות "מחקר" והנסיין לא ראוי להיות "חוקר". ביקורת יכולה להיות למשל קבוצת אנשים שהחוקר אמר להם בלי היפנוזה שזהו נחש צעצוע וביקש מהם לגעת בו בלי היפנוזה. חבל שהסטנדרטים של המחקר הפסיכולוגי כל כך נמוכים, מחקר דומה בתחום יותר מדוייק היה נזרק מכל המדרגות ולא מפורסם… אולי בשנת 1939 בה נכתב המאמר הכללים היו שונים. לא סתם ספג ביקורת. הניסיון שלך להציג עמדה מאוזנת גורם לכך שהניסוי והביקורת עליו עומדים צד בצד כשווים – כשלמעשה הניסוי הוא זבל אורגני שנוצר על ידי פרה ממין זכר ואילו הביקורת עדינה במיוחד בהתחשב בסירחון. המהפנט צריך להראות למדען איך עושים ניסוי עם ביקורת… בושה וחרפה.

    ולבסוף, היפנוזת הבמה. אני כולל תחת ההגדרה הזו גם את דרן בראון וגם את הסרטונים האחרים על ההדגמות. היפנוזת במה עומדת במעמד מיוחד גם יחסית לניסויים הפסיכולוגים, מאחר והמשתתפים במופע היפנוזת במה מוּנָעִים (מלשון יש להם מוטיבציה) לציית למהפנט ממספר סיבות:

    1. מי שהתנדב להשתתף במופע יודע מה יקרה, יודע שהוא יעלה על הבמה ויתנהג בצורה מטופשת ומצחיקה ויציית להנחיות המהפנט. מי שמוכן לעלות לבמה תחת תנאים אלה הוא מסוג האנשים שאוהבים להופיע, אוהבים לעשות "צחוקים" ואוהבים להופיע מול קהל ולהצחיק אותו.

    2. קיימת ציפייה שנובעת מהיכרות עם היפנוזה בסרטים ובתרבות הפופולרית שהם יצייתו למהפנט

    3. קיים לחץ חברתי לציית מכיוון הקהל – והאנשים שעולים על הבמה הם האנשים שניזונים מאינטראקציה חברתית מכיוון שהם בחרו את עצמם – ראה 1.

    בנוסף, בקטעים מצולמים כגון דרן בראון, קיימות השפעות נוספות:

    4. המהפנט הוא ידוען, אדם מוערץ ומוערך ומגיע עם צוות צילום. נוכחות המצלמה גורמת לאנשים להתנהג בצורה שונה ולציית למהפנט יותר.

    5. למהפנט, שהוא גם בדרן, דרכים רבות להטות את התוצאה – הוא בוחר אנשים כראות עיניו (באחת מהתוכניות שלו הוא בוחר אדם אחד מתוך 200 לאחר בחינה מדוקדקת של כולם), הוא משתמש באחיזת עיניים בלי שום צורך להודות בכך מול הקהל או מול המהופנט – ואם הקטע אינו מוצלח, הוא יכול פשוט לא להראות אותו. אני בטוח שלדרן בראון יש אוסף סרטים שבו האנשים שהוא בוחר פשוט לא משתפים פעולה.

    בסרט הספציפי הזה הוא בחר אדם שהגיב הכי טוב להשאות (סוגסטיות) מכולם, הוא השקיע הרבה זמן בהיכרות איתו, ארוחת ערב וכ"ו, וב"הוכחות" שההיפנוזה עובדת כפי שהוא מצפה, ואפשר לראות דוגמה לציפיות שלו כשדרן שואל אותו "אתה חושב שזה אפשרי שאקח ממך את הנעל בלי שתרגיש?" והוא עונה "לא, לא ממש, אני מניח, איכשהו, כי אתה דרן בראון, אבל…" כלומר הוא לכל אורך הדרך מודע לכך שהוא משחק תפקיד בתוכנית של דרן. כשדרן מזכיר לו לבסוף – הוא מחייך לכל אורך הזמן ונראה רגוע לגמרי. הוא אומר שהוא "כן ואז לקחתי את האקדח מהצד כפי שנאמר לי" (ואז דרן חותך אותו ושואל אותו איפה הוא היה) כלומר הוא משחק תפקיד שבעל סמכות אמר לו לשחק…

    לאור כל אלה, היפנוזת במה אינה יכולה להיחשב כהשפעה של היפנוזה על המהופנט מעבר לניסויים שציינתי לעיל – השפעה של סמכות והשפעה של לחץ חברתי. בתור בידור טוב – זה מצויין, אבל בתור "הוכחה" למשהו – יש כל כך הרבה השפעות שכבר אי אפשר לבודד את הגורם שרוצים להוכיח.

    בתור מי שמהפנט אנשים מדי פעם – שלא לצורך טיפולי – ושיחזר מספר רב של פעמים הרבה מהתופעות בסרטים שצירפת – אני יכול להגיד לך שבלי האלמנטים האלה של הלחץ החברתי והסמכות – אי אפשר להניע אנשים לכיוון שהם אינם מעוניינים בו או שלפחות אינם אדישים כלפיו באמצעות היפנוזה. במילים אחרות, היפנוזה ללא יכולת השפעה בדרכים אחרות (סמכות, לחץ חברתי וכ"ו) לא יכולה להניע אנשים, ואילו יכולת השפעה בדרכים אחרות (סמכות, לחץ חברתי וכ"ו) כן יכולה להניע אנשים. הניסוי של Orne וכן המסמכים המסווגים-לשעבר מהאתר של ה-CIA מגיעים לאותה מסקנה.

    לגבי המסמך שצירפת… אני לא מודע להשפעה של הסמים שעליהם הוא מדבר מעבר למה שרואים בסרטים. כמו כן, מדובר באדם אחד, שלפי הודאתו עצמו חש בוז למהפנטים אחרים (ולפיכך לדעתם בנושא, שהיא כנראה מנוגדת). ***דעה*** של אדם אחד אינה הוכחה לכלום.

    ציינת, במאמר קודם בסדרה – את חוק ההיפנוזה בישראל כהגדרה של היפנוזה. אני חושב שההגדרה בחוק הזה – אם אכן הגיע מכיוון האגודה הישראלית להיפנוזה – מהווה תעודת עניות לאגודה ולמקצועיותה. תחת ההגדרה של החוק בישראל, גם אתה מהפנט מכיוון שאתה משפיע על חשיבתם של אנשים באמצעות המשפטים שאתה כותב בבלוג שלך, שהם סוגסטיות. לכלא ומייד! לדעתי, החוק הזה נוצר במטרה להיות מספיק כללי על מנת להכיל כל פעילות שבעלי המונופול על היפנוזה בארץ ימצאו לנכון להכלילה כהיפנוזה – ועל כן בלתי חוקית.

    גלעד, בעודך מתייעץ באותו ד"ר נבון, אני מפציר בך לזכור שלמר נבון אינטרס כלכלי להציג את ההיפנוזה ככלי שראוי שישאר בידיים "מקצועיות" ואת הגילדה שלו כאותה קבוצה מקצועית. דעתו אינה אובייקטיבית בלשון המעטה. בתוכנית "לונדון את קירשנבאום" – (החל מהדקה ה-46) – הוא התראיין, וכשנשאל מדוע ישראל היא המדינה השניה בעולם (חוץ משבדיה) שבה יש חוק נגד היפנוזה, הוא ענה תשובה שאפשר לסכמה ב"בגלל תרבות הסמוך בארץ" (זוהי סיבה תרבותית ישראלית של קיצורי דרך…). אישית, מצאתי את התגובה הזו מעליבה ומשפילה.

    — אריק

    אהבתי

    • תודה אריק על התגובה המפורטת.
      למעשה, אין לי אלא להסכים לכל מה שאתה אומר, זו גם ההתרשמות שלי.

      הדבר היחיד שאני לא מסכים לו, זה המשפט "הניסיון שלך להציג עמדה מאוזנת גורם לכך שהניסוי והביקורת עליו עומדים צד בצד כשווים".
      לא ניסיתי להציג בצורה מאוזנת, ואם תשים לב, רוב החומר הוא ביקורת על הניסויים, וכן מצוטטות באריכות הסתייגויות ומסקנות כותבי הדו"ח, שבסופו של דבר אין ראיות משכנעות לאפשרות של היפנזה בכפייה.
      יחד עם זאת, אני חושב שחשוב להביא גם את הטענות שכנגד, כי הן בפירוש קיימות.
      בנוסף, את הפסקה האחרונה עם המסמכים הנוספים של ה-CIA צירפתי בעקבות תגובה של מישהו לכתבה הקודמת, שוב כדי לא להתעלם. גם כאן הייתי מסוייג, ואף צירפתי גירסה מסומנת למסמך של אותו מהפנט שחצן.
      ועם כל הנאמר לעיל, אני חוזר על שאלותי:
      מי, או מה נמצא בשליטה כאשר המהפנט נותן סוגסטיה והמהופנט נענה לה, אבל מדווח כי לא היה מודע לתגובתו?
      האם האדם מתנדב מרצונו לאבד את רצונו, אך יכול להשתחרר מכך בכל רגע שיחפוץ? האם האדם ממשיך לפעול על פי רצונו אך פשוט לא מודע לכך? מה בדיוק קורה כאן?
      ריבוי התיאוריות בנושא מדגים לי שהתשובה לא כל כך פשוטה.

      אהבתי

  6. יש שחזור עוד יותר רציני של ניסוי המתנקש המהופנט בערוץ דיסקברי.
    כאן גם מראים את בחירת המועמד האידאלי מקבוצה דרך ניסויים אמפיריים בהיפנוזה
    המהפנט הינו ההיפנוטרפיסט טום סילבר עם פאנל של 3 מומחים.
    המתנקש הפוטנציאלי לא יודע שהוא נבחר ומופעל.

    שאלות ותשובות
    http://dsc.discovery.com/tv-shows/curiosity/topics/brainwashed-episode4-faq.htm

    אהבתי

    • אוקיי, צפיתי בסרט.

      סך הכל ישנם אותם אלמנטים כמו דרן בראון – סמכות, טלוויזיה, רצון לרצות ולהופיע, בחירה של המועמד הכי צייתן והכי נוח לעבודה.

      אני משוכנע שאפשר היה לעשות את התוכנית הזו בלי מהפנט – פשוט עם טכניקות השפעה ושכנוע.

      — אריק

      אהבתי

  7. עדיין לא צפיתי בסרט, אבל מקריאת השאלות והתשובות ברור שהאדם הנבחר בחר את עצמו – הוא הגיע לקבוצת אנשים שרוצים להשתתף בתוכנית. כל מה שכתבתי בהערה למעלה אודות היפנוזת במה תקף לגבי התוכנית הזו.

    — אריק

    אהבתי

  8. אני חושב שהעובדות מדברות בעד עצמן.
    ראוי לציין שהמחקר המסווג בראש המאמר הוא רק סקירה של המידע האקדמי לא איזו שהם תיאורי ניסויים סודיים.
    הניסוי של דרן בראון והניסוי של דיסקברי מוצלחים.
    מסמך הCIA הסודי מתאר פרוטוקול ניסוי מוצלח של הסוכנות (ועוד עם אישה שהיה לה רתיעה מנשק)

    דף 1
    http://www.wanttoknow.info/mind_control/foia_mind_control/190691.1_assassins_programmed_mind_control
    דף 2
    http://www.wanttoknow.info/mind_control/foia_mind_control/190691.2_assassins_programmed_mind_control

    השאלה היחידה שטרם קיבלה תשובה אמפירית היא האם ניתן להפנט אדם בכוח (אוייב).
    אני מאמין שעם שימוש בסמים – התשובה היא כן.

    אהבתי

    • אז זהו, שלא ברור מה בדיוק אפשר להסיק מהעובדות הללו, ביחוד לאור העובדה שמדובר בהפקות טלוויזיה. ההסתייגויות ניתנו כבר בגוף הרשומה, וכן ע"י אריק, בתגובה הארוכה לעיל. ל"גיבורי" תוכניות הטלוויזיה ברור שהם "גיבורים". הלחץ עליהם לשתף פעולה הוא עצום.

      עד כמה אני מצליח להבין מהניסוי של ה-CIA, הוא לא היה שונה בהרבה מתוכניות הטלויזיה, במובן שמדובר במתנדבים, שמן הסתם נעשתה בהם סלקציה בשלבים קודמים (חסר ההקשר המדוייק במסמך המצורף). בנוסף, אפשר ללמוד מהטקסט שהיתה הכרות מוקדמת עם המהפנט, ובנוסף, הופעלו לחצים משמעותיים על אחת מהן להמשיך.
      ולשאלתך בסוף, אני חושב שהתשובה די ברורה, וניתנה גם היא ע"י סוכנות ביון במסמך שהתייחסתי אליו ברשומה – היפנוזה בכפייה על אדם לא משתף פעולה ככל הנראה אינה אפשרית.

      אהבתי

  9. הערה בקטנה: מאחר ושליטה בהמונים באמצעות היפנוזה לא ממש יעילה (לא שידוע לי על נסיונות שכאלה), הרוצים להשפיע כבר מזמן מצאו פתרון יעיל בהרבה: החרדת הציבור public exciety. זה עובד נפלא, בעלות נמוכה (ע"ע צריכת ויטמינים.ביטוחים.דת).

    אהבתי

  10. בנוגע לשימוש של דארן בראון בטכניקות NLP – הדבר ברור ונעשה בו שימוש לעיתים תכופות. ניתן לראות שימוש בעיגון, מירורינג
    וכן בהיפנוט מהיר על ידי מה שתואר כאן קודם לכן כ"לחיצת יד מופרעת". דוגמה קצרה (4 דקות):

    מלבד זאת, ממליץ לצפות בסרט תיעודי המסכם ניסויים שערך ה CIA בשנות החמישים בנושא שיטות להשפעה על התנהגות אנושים, ויותר ספציפית על שיטות חקירה באמצעות היפנוזה וסמים ושיטות לגיוס "מועמד מנצ'ורי" (כפי שהוזכר בפוסט קודם). שיטות כאלו כללו סמי LSD, שוק-תרפי, היפנוזה, חזרה על מסרים לאורך שבועות ושיטות אחרות שלעיתים נעשה בהם שימוש כנגד אזרחים תמימים או כאלו מהשכבות החלשות (אסירים, דרי-רחוב וכו'). לעיונכם (46 דקות).

    אהבתי

    • מעבר לכך שה-CIA עסק ברצח ובניסויים רפואיים באנשים, אני לא רואה כאן שום דבר שיכול להצביע על כך שהיפנוזה בכפיה יכולה לשלוט באנשים.

      האדם היחידי שכביכול נשלט בצורה הזו הוא האדם שהואשם ברצח קנדי, ומאחר שיש לו אינטרס לדבוק בסיפור הזה, אין שום דרך לדעת מה באמת קרה שם.

      מה שאני יכול להגיד על זה הוא שגוף שאינו עומד בביקורת ויש לו מטרה נעלה (להגן על העם האמריקאי) יכול להצדיק כל דבר בשם המטרה, כולל רצח ופגיעה באנשים. האנשים שמרכיבים את הארגון פועלים מתוך תחושה של שליחות… וזה לא מיוחד ל-CIA. היו פרשות כאלה בישראל ובאוסטרליה ובמקומות רבים. ותמיד תחת מעטה סודיות.

      — אריק

      אהבתי

  11. הפנוזה המלווה בחיזוקים של הסביבה למסר ההפנוטי זה נושא שלא מצאתי לו תעוד, על אף שעברתי אותו על בשרי.
    הדבר נעשה בצורה מקצועית ע"י הסביבה המקיפה אותי בניגוד לרצוני, ע"י שרותי הביון במדינת ישראל על מנת לייצר מצבים הדרושים לאימון סוכן, והשפעה על דרך חשיבתו והפידבקים שהוא צריך לקבל מהחברה כל עוד הוא נמצא באותה סביבה מודרכת.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s