ללכת על גחלים

כולנו שמענו על אנשים שצועדים על גחלים לוחשות וצולחים את המשימה ללא כל נזק.
האם נדרשת מדיטציה מיוחדת? מצב טראנס עמוק? האם כוח המחשבה/אמונה/רצון משנים את הפיזיולוגיה של הגוף והופכים אותו חסין בפני כל? נצחון הרוח על החומר?

אז זהו, שלא. מדובר בגימיק.

תרבויות רבות מסביב לעולם השתמשו בגימיק הזה כבר לפני אלפי שנים בטקסים שנועדו להוכיח אומץ או אמונה דתית. אחרים השתמשו בגימיק כדי להוכיח יכולות "על-טבעיות". בעשרות השנים האחרונות נעשה בו שימוש בסדנאות העצמה אישית.

כל אחד יכול

קצת על הפיזיקה שמאחורי האפקט, ניתן ללמוד כאן:

הסוד טמון בהולכת החום הגרועה של עץ/פחם. זו בדיוק הסיבה שידיות של סירים/מגהצים/מלחמים היו עשויות מעץ (לפני עידן הפלסטיק) – העץ לא מוליך טוב את החום אל היד ובכך מגן עליה מכוויות.

גם אויר הוא מוליך חום גרוע, מה שמאפשר לנו להכניס את היד לרגע לתוך תנור לוהט כדי לסובב את תבנית העוגה, למרות שהאויר שבו נמצא בטמפרטורה של 200-3000C. תבנית האפיה או מגש המתכת עליו היא עומדת נמצאים באותה טמפרטורה, אך אם ניגע בהם ניכווה קשות, משום שמתכת מוליכה חום טוב יותר (פי כמה אלפים) מאויר.

בנוסף, העובדה כי כף הרגל נוגעת בגחלים לזמן קצר בלבד מבטיחה כי מעט מאוד חום יעבור אליה. זרימת הדם בכף הרגל מפזרת ומסלקת את החום במהירות מהאזור שנגע בגחלים, והשהות הארוכה יחסית באויר עד לצעד הבא מאפשרת לרגל להתקרר עוד. יחד עם זאת, פיזור חום זה מוגבל ולכן כעבור כמה צעדים טמפרטורת הרגל תגיע לטווח המסוכן, עם מדיטציה או בלעדיה.

הנה סרטון בנושא. מייקל שרמר הספקן הידוע מתנסה בהליכה על גחלים ללא כל הטקסים שלפני, ומבשר מיד בסיום ההליכה (בקול רועד מאדרנלין) כי מדובר בעניין של מה בכך:

David Willey, מורה לפיזיקה, מדגים את המעלל הזה במשך שנים.
כאן הוא ו-15 אנשים נוספים שוברים שיא עם הליכת גחלים לאורך 50 מטר!

FWtend

לא תמיד זה עובר בשלום

כדאי להצטייד בידע מסוים לפני שניגשים למלאכה. הנה אחד שלא קיבל את הטיפים בטרם עת:

טיפים להליכה נכונה על גחלים

  • לא מומלץ לעצור בדרך ולחלום. המגע של כף הרגל עם הגחלים צריך להיות קצר ככל האפשר.
  • יש להקפיד שלא יהיו חתיכות מחומרים אחרים בגחלים בעלי קיבול חום גבוה יותר או מוליכי חום טובים יותר (למשל מתכות) – זה עלול להיות קטלני.
  • באופן קצת אירוני דילוגים וריצה גורמים לכף הרגל לחדור עמוק יותר אל תוך הגחלים ועלולים לגרום לחתיכות גחלים להתקע בין האצבעות. לא מומלץ…
  • בניגוד להשערה לפיה רגליים רטובות/מזיעות מקילות על ההליכה, הנסיון מלמד כי במקרה זה ההיפך הוא הנכון – הרטיבות גורמת לשברי גחלים להידבק לכף הרגל ולהמשיך את העברת החום גם כשהרגל באויר.

במשך עשרות השנים האחרונות הליכה על גחלים משמשת כתרגיל להעלאת ביטחון עצמי בסדנאות קבוצתיות להעצמה אישית. לרוב התרגיל עובר בהצלחה, אך מדי פעם מתרחשת תקלה כזו או אחרת (אם בהכנת הגחלים, אם בצעידה לא נכונה, אם בעור דק ורגיש במיוחד ואם פשוט בחוסר מזל שגורם לגחל להתקע בין אצבעות כף הרגל).

המלצה למארגני ארועים מסוג זה: אל תערכו אותם ליותר מכמה עשרות משתתפים בו זמנית, אם אתם רוצים להמנע מדיווח חדשותי על מפגע המוני (21 נזקקו לטיפול רפואי לאחר הליכת גחלים המונית שכללה אלפי משתתפים). הנה עדויות מהארוע:

"שמעתי יללות של כאב, זעקות יסורים… זה היה נורא."
"קים סיפרה כי שתי חברותיה נראו בסדר מיד בסיום ההליכה, אבל כעבור 10 דקות התחילו להופיע שלפוחיות. היא אמרה שלאנשים נוספים היו בעיות דומות, וכמה מהם השרו את רגליהם במזרקת הפארק".

גם 12 מתוך 100 עובדי ברגר-קינג שצעדו על גחלים סיימו את המסלול הקצר במצב Medium-Well.

עדכון 2016: עשרות נכוו במהלך סדנת העצמה של טוני רובינס

יכולות על טבעיות? ניצחון הרוח על החומר?

ראינו כי כל אחד יכול לצלוח כמה מטרים של גחלים לוחשות. אך מה לגבי אנשים הטוענים ליכולות וכישורים על טבעיים? לטענתם מרחק לא יגביל אותם. האמנם?

בשנת 2000 חבר ריצ'ארד וויזמן עם צוות ה-BBC כדי לבדוק את הטענות. כמה אמיצים שהאמינו בכוחותיהם המיוחדים התייצבו לאתגר: צליחת מסלול גחלים באורך 18 מטר.  כעבור 12 מטר, פרש השיאן שבחבורה, כשהוא סובל מכוויות קלות (וויזמן טוען כאן ובספרו Quirkology שהוא פרש כבר כעבור כ-6 מטרים).
לכל אחד היה הסבר שונה לכישלון: אחד התלונן על כך שהתאורה הבוהקת הפריעה לו להכנס לטראנס עמוק. אחרת טענה כי המלאך השומר שלה נטש אותה באופן בלתי צפוי כמה דקות לפני תחילת המשימה.

בשביל מה זה טוב בעצם?

אמונה לא נדרשת כדי להצליח במשימה, אלא כדי להסכים לבצע אותה. שום שינוי פיזיולוגי לא מתרחש בגוף בעקבות האמונה. המשימה היתה אפשרית תמיד, היא רק נתפשה כבלתי אפשרית.

מה שכן מאוד סביר בעיני (ולא צוין בכתבות שקראתי), הוא שעצם הנחישות להצליח במשימה ללא פגע – יש בכוחה לשכך כאבים. יתכן שאנשים עם אותה דרגת כאב/נזק מחום הגחלים יגיבו באופן שונה לחלוטין ואף יחושו כאב ברמות שונות, בהתאם לציפיות והאמונות שלהם (עסקתי בנושא בהרחבה ברשומות על הפלצבו).

הצלחה במשימה עשויה להפיח בטחון עצמי לגבי משימות אחרות בחיים שנתפשות כבלתי אפשריות (אך למעשה אפשריות).

באופן אישי, מעבר להתנסות ממוקדת בהתגברות על פחד, אני יכול לראות כאן מסר קצת פחות ראוי: התעלמות מטופשת מאינסטינקטים בריאים שצועקים – "אל תעשה זאת!". אולי כהכנה לספורט אקסטרים זה תרגיל טוב, אבל בתור הכשרה להתמודדות עם אתגרים ומעצורים אמיתיים בחיים, אני פחות בטוח.

יתרה מזאת, אם לוקחים זאת רחוק מדי, אנשים עלולים להסיק שכל דבר אפשרי בזכות הרצון (גם דברים שאינם אפשריים, לא רק כאלה שנתפשים בלתי אפשריים). אנשים כאלה עלולים לצעוד נחושים ובטוחים אל תוך להבות משתוללות.

מה דעתכם? האם זה גימיק מוצלח וראוי לצורך העצמה אישית?

 לקריאה נוספת:

____________________________________________________________________

רוצים לקבל עדכון במייל בכל פעם שאני מפרסם משהו חדש? הרשמו למעלה מימין (תמיד אפשר לבטל).
חושבים שאחרים יכולים להתעניין? שילחו להם את הכתבה או שתפו בפייסבוק

מודעות פרסומת

18 מחשבות על “ללכת על גחלים

  1. פוסט משעשע ומרענן מאוד 🙂

    "עצם הנחישות להצליח במשימה ללא פגע – יש בכוחה לשכך כאבים. יתכן שאנשים עם אותה דרגת כאב/נזק מחום הגחלים יגיבו באופן שונה לחלוטין ואף יחושו כאב ברמות שונות, בהתאם לציפיות והאמונות שלהם"

    בדרך כלל קוראים לזה העצמה.
    כמובן שבשביל זה לא צריך ללכת על גחלים, יש תרגולים מוצלחים הרבה יותר (ומסוכנים פחות) שבונים בטחון צעד אחר צעד.

    אהבתי

  2. "התעלמות מטופשת מאינסטינקטים בריאים שצועקים – "אל תעשה זאת!". אולי כהכנה לספורט אקסטרים זה תרגיל טוב, אבל בתור הכשרה להתמודדות עם אתגרים ומעצורים אמיתיים בחיים, אני פחות בטוח."

    המשפט הזה בעייתי. הרבה פעמים, בעיקר במצבי חירום, דווקא התעלמות מהאינסטינקטים יכולה לעשות את ההבדל בין חיים ומוות. למשל בנהיגה, הרבה פעמים שווקא לחיצה החלטית על גז במקום על הבלמים, בניגוד לאינסטינקט יכולה לעזור להחלץ מתאונה. מנסיון.

    אהבתי

    • לא ניסיתי לנסח כאן חוק טבע כלשהו. אני בטוח שיש עוד הרבה דוגמאות בהן פעולה שונה מהאינסטינקט תביא לתוצאה רצויה יותר. (למשל, אסור לשפוך מים על שמן רותח).
      אבל יחד עם זאת לא ברור לי גם איך תרגול הליכה על גחלים יכול לעזור בזה.
      אני מניח שלחצת על הגז מתוך ידע מוקדם, או אפילו תרגול ייעודי לכך. לא עשית זאת סתם מתוך יצר דווקא של "בוא נעשה הפוך ונראה מה קורה", נכון?

      אהבתי

      • קודם כל, אני חדש פה, ובימים האחרונים קראתי הרבה פוסטים כאן ונהניתי מרובם. מה שמפריע , אולי רק לי, זה שאתה קושר באותה חבילה מדעים מדויקים כמו פיזיקה וכימיה, שהוכחו ע"י ניסויים אמיתיים עם רמת וודאות ודיוק גבוהה ביותר, לבין בדע הרפואה וגוף האדם. לא מעט ואולי אפילו רוב המחקרים ברפואה הם הרבה פעמים מסתמכים על הוכחות סטטיסטיות, ולא תמיד זה מלווה בהבנה אמיתית של פעולת המנגנון. בניגוד לניסוי פיזיקלי, ישנם לא מעט גורמים המשפיעים על פעולת גוף האדם, גנטיים, סביבתיים ועוד. לצאת בפסקנות החלטית נגד הליכה על גחלים (כמו גם נגד הומאופתיה) זה לא יותר טוב מאשר לפסוק בהחלטיות בעד. לפעמים לא יזיק להשלים עם העובדה שיתכן ואנחנו (עדיין) לא יודעים הכל, וזה בסדר. אציין רק, שאני לא חסיד לא של הליכה על גחלים ולא של הומאופתיה או כל מיני טיפולים כאלה ואחרים.

        אהבתי

        • תודה, וברוך הבא.
          אני בד"כ לא מנסה לקשור שום דבר בשום דבר, אלא להיפך, לגשת לכל נושא בנפרד, ולבדוק אותו.
          באופן כללי זה כמובן נכון, לפעמים מזהים תופעה אבל לא מבינים עדיין לעומק את המנגנונים שעומדים מאחוריה. במקרה של הליכה על גחלים המנגנון ברור, ובנוסף, כפי שראית, אנשים שטוענים ליכולות מיוחדות בנושא לא הצליחו להפגין אותן בניסוי.
          במקרה של הומאופתיה (וטיפולים אינספור אחרים שבחלקם כבר עסקתי) – מסתבר שהתופעה כלל לא קיימת. כלומר, אין שום תועלת בהומאופתיה מעבר לפלצבו, ולפיכך, אין כאן הרבה מה להבין.
          ההבחנה הזו קריטית: בין תופעה לא קיימת, לבין תופעה שאין לה הסבר.
          כאמור, רוב התופעות בהן אני עוסק מסתברות כלא קיימות כלל במציאות, אלא רק במוחו של האדם.

          אהבתי

  3. צריך לעשות ניסוי. קבוצה אחת תלך על גחלים בלי נר דולק באוזן והקבוצה השנייה עם נר דולק באוזן ואז נדע האם שני גימיקים מטופשים מבטלים זה את זה או להיפך.

    אהבתי

  4. לפני הרבה שנים קראתי כתבה בנושא שהופיעה באחד מן הספרים בסדרה "הטכנאי הצעיר". כילד התפלאתי מאד להיווכח שההליכה על גחלים אינה אלא אחיזת עיניים: עד אז הייתי סבור שלמהלכים על גחלים יש כוחות על טבעיים או שהם מן אנשי פלא השולטים בגופם. הכתבה פקחה את עיני לתופעה ולגילוי האמת שמאחוריה:
    המחברים נכחו בטכס הליכה על גחלים ובשלב מוקדם הבינו שמשך ההליכה אינו עולה על מספר שניות, ( אם אני זוכר נכון הם מדדו משהו כמו 2 עד 3 שניות) והדבר הביא אותם לידי מסקנה שיתכן ומשך הזמן הקצר אינו יכול לגרום לכויות או לנזק אחר. בשלב הזה חלץ אחד מן המחברים את נעליו והחל להלך על הגחלים במהירות. כשסיים את ההליכה נוכח לדעת שכפות רגליו לא נכוו כלל!

    אהבתי

  5. אתה יודע אולי איך קוראים לאלה שמשפדים את עצמם עם מוטות דרך הגפיים, וטוענים שלא מרגישים כאב, ושזה לא משאיר להם צלקות?
    ומדממים מעט ביחס למה שתצפה.

    אהבתי

    • שרלטנים? 🙂
      האמת שאני מתכוון לחקור את הנושא הזה בקרוב, ואז אכתוב על זה.
      לגבי צלקות ודימום אני לא יודע לענות כרגע, לגבי כאב, בעזרת היפנוזה עצמית אנשים מסוימים מסוגלים להתגבר על כאבי תופת. ראה כאן – http://wp.me/p1K6uX-1d1

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s