פלצבו גם בחיות ותינוקות?

לעיתים קרובות, כאשר טיפול כזה או אחר נמצא כלא יעיל יותר מפלצבו (טיפול דמה), קופצים תומכיו וטוענים כי
"לא יתכן שמדובר באפקט פלצבו, שכן הטיפול עוזר גם לתינוקות ולבעלי חיים, שאינם מבינים מה קיבלו".

כפי שראינו בסקירה הרחבה על הנושא, אחד המנגנונים לפעולת הפלצבו הוא מנגנון ההתניה הקלאסית. מובן כי אפקט זה עובד גם במקרה של חיות. זוכרים את פאבלוב והריר שהכלבים הותנו להפריש בכל פעם ששמעו את הפעמון מצלצל?
בהקשר שלנו, אם ביקורים קודמים של התינוק/חיית-המחמד אצל רופא/וטרינר הביאו לשיפור בהרגשה, יתכן בהחלט שנוצרה התניה בין הדברים, התניה שתפעל גם בביקור הבא, באופן לא מודע, ותביא לשיפור דומה בהרגשה גם אם לא ינתן טיפול ממשי.

תשובה נוספת לטענה זו היא כי בעלי חיית המחמד (או הורי התינוק) משנים את התנהגותם לאור ידיעתם כי ניתן טיפול, ושינוי זה הוא שגורם להטבה בהרגשת המטופל, או לפחות לשינוי בהתנהגותו (אחרי הכל, קשה לקבל דיווח מפורט על הרגשה מפי תינוק או כלב). דוגמה למחקרים שהדגימו אפקט פלצבו ברור אצל כלבים אפשר למצוא כאן.

*

אך קיים מנגנון נוסף שיש להביא בחשבון, והוא שההטבה היא בעיני המתבונן בלבד! (המטפלים במקרה הזה).

מחקר שהתפרסם לפני שבועות אחדים בדק בדיוק זאת. הניסוי בדק יעילותה של תרופה לטיפול בדלקת פרקים אצל כלבים.

בניסוי נמדד מצב הרגל הפגועה באופן אובייקטיבי ע"י מכשיר שמדד כמה משקל העמיסו הכלבים על הרגל הפגועה. עליה במשקל פירושה הטבה במצב ואילו הפחתה במשקל פירושה החמרה במצב (הכלב מסיט את משקל הגוף אל הצד הבריא).

במקביל העריכו הן בעלי הכלבים והן הוטרינרים את מצב הכלב. בעלי הכלבים מילאו שאלון פשוט בו התבקשו לציין אם לדעתם מצב הכלב השתפר מאוד, השתפר במקצת, לא השתנה או החמיר. הוטרינרים העריכו את היציבה של הכלב, מידת הצליעה, נטיתו להרים את הרגל הנגדית לרגל הפגועה וסימני כאב בזמן הפעלת הרגל הפגועה.

מחצית מהכלבים קיבלו טיפול דמה, ללא ידיעה של אף אחד מהמעורבים בניסוי מי הם אותם כלבים. כלומר, כולם ידעו שבסיכוי של 50% כלבם יקבל את הטיפול האמיתי, ובסיכוי של 50% יקבל טיפול דמה.

המחקר הנוכחי התמקד רק בקרב 58 הכלבים מקבלי הפלצבו. השינויים האובייקטיביים שנמדדו במצבם היו זניחים, כלומר, מצב רובם לא השתנה לאורך תקופת הניסוי (6 שבועות).

כיצד התרשמו בעליהם של אותם כלבים והוטרינרים שבדקו אותם? התוצאות היו מאלפות:

בעלי הכלבים העריכו כי מצבם השתפר בכ-57% מהמקרים. ההערכות לגבי שיפור נעשו חיוביות יותר ויותר ככל שחלף הזמן (בלי קשר למצב הכלבים שהיה קבוע ברוב המקרים, כאמור). הוטרינרים העריכו כי מצב הכלבים השתפר בכ-40% עד 45% מהמקרים שבחנו (תלוי בשיטת ההערכה בה השתמשו).

כלומר, לכל הדעות (הסובייקטיביות) היה מדובר בטיפול יעיל מאוד, בעוד שלא חלה כל הטבה אובייקטיבית במצבם של הכלבים!

החוקרים מציינים כי בתנאי אמת יש להניח כי גודל האפקט יהיה גדול עוד יותר וזאת משום שבניסוי ידעו המשתתפים כי בסיכוי של 50% כלבם יקבל טיפול דמה, בהשוואה למצב אמת בו יהיו משוכנעים כי ניתן טיפול מסייע. בנוסף, המתנדבים לניסוי קיבלו סכום כסף עבור השתתפותם, בניגוד למצב רגיל בו הם היו משלמים כסף עבור הטיפול – אז נטייתם לראות את הטיפול כמסייע תהיה גדולה עוד יותר (כדי להמנע מתחושת "גם שילמתי וגם לא עזר").

חישבו על משמעות ההסתמכות על הערכות סובייקטיביות: הכלבים (או התינוקות) ממשיכים לסבול אך מטפליהם משוכנעים כי מצבם משתפר והטיפול זוכה לתהילה.

*

לקריאה נוספת:

מקורות: מקור-1, מקור-2

____________________________________________________________________

רוצים לקבל עדכון במייל בכל פעם שאני מפרסם משהו חדש? הרשמו למעלה מימין (תמיד אפשר לבטל).
חושבים שאחרים יכולים להתעניין? שילחו להם את הכתבה או שתפו בפייסבוק!

מודעות פרסומת

29 מחשבות על “פלצבו גם בחיות ותינוקות?

  1. קצר וקולע הפעם. אני רק הערה – 58 כלבים זה מדגם ממש קטן, האם אפשר בכלל להסיק משהו מעבר ל"יש כאן מה לבדוק"?
    ודבר נוסף, בתור אדם שמחשיב את עצמו סקפטי (ואפילו פעיל בקהילה) לפני כשנה וחצי כלבתנו האהובה ז"ל סבלה מאוד וכבר לא היתה אופציה קונבציונאלית מבחינה תרופתית שיכלה להקל עליה. האגן שלה היה כבר די גמור והיא היתה על כדורים מכדורים שונים מזה כמה שנים ואפילו כבר היינו על הסטרואידים הכי חזקים שיש (בדרך כלל זה סוף הדרך). בצר לנו, אני וזוגתי היינו מוכנים לנסות כל דבר ואפילו לקחנו אותה לדיקור, רחמנא לצלן. הדיקור לא היה יקר מדי ומי שביצע אותו הוא בעלה של הווטרינרית שהמליצה על זה בחום. היא אפילו אמרה משהו כמו "זה מאוד עזר לכלבה שלי בבית". אז, למרות הסקפטיות שלי ושל זוגתי, הרמנו גבה אבל הלכנו על זה, כי היינו כבר מיואשים.
    כנראה שאם לא היתה מפנה אותנו לבעלה, לא היינו עושים את הדיקור שבדיעבד אני יכול לומר היה מיותר לחלוטין, סתם עלה לנו כסף ובד"כ אחריו הכלבה היתה במצב פחות טוב אפילו (אולי, זאת התחושה שלנו).
    לסיכום – אני לא חושב שהיתה כאן שרלטנות, שכן גם הוטרינרית נפלה בפח הזה וגם בעלה, אבל לדעתי היא היתה לא מקצועית בכך שהפנת אותנו לטיפול "קסם" שהיא ידעה שנקפוץ עליו בגלל הייאוש. היא לא עשתה את זה כי בעלה הוא המטפל או מתוך תאוות בצע אלא מתוך דאגה אמיתית (אנחנו בקשר טוב עד היום), אבל הייתי מצפה ממנה לבדיקה קצת יותר רצינית של הנושא לפני שהיא שלחה אותנו, אני יודע שאנחנו, שהיינו מיואשים, היינו כנראה לוקחים כל חבל שהיו מוכנים לזרוק לעברנו, ספקנים או לא.
    וזאת הסיבה שרפואה משלימה עדיין קיימת ורק מתחזקת, אם אתם שואלים אותי. על סף ייאוש, הספקנות נוטה להתפוגג.
    .

    אהבתי

    • על סף יאוש הספקנות נוטה להתפוגג כי האמצעים הידועים הפסיקו לעזור. וסבל זה מוטיבציה אדירה לנסות אמצעים חדשים.

      כבר דיברנו פעם נדמה לי, על הרפואה האלטרנטיבית כטיפול פלצבו אתי, כי במקרה הזה, כל הצדדים רוצים וחושבים (או מקווים) שזה יכול לעזור, ולכן בהתאם לאחוזי פלצבו (פחות או יותר) זה גם עשוי לעזור.

      ואם זה כך, למה לא להשתמש בשיטות אלט' במקרים שבהם הרפואה הקונב' לא מסוגלת לעזור? הרי בהרבה מקרים של סבל מתמשך כמו מגרנות, כאבי גב, כאבי ברכיים וכו' אין תשובה מספקת לרפואה הקונב'. לכן אנשים פונים לרפואה המשלימה, והיא אכן משלימה ולא מחליפה, את הרפואה הקונב'.

      ברור שאנשים שעבורם זה לא יעבוד (בהתאם לאחוזים שלא מושפעים מפלצבו), עשויים לחוש נפגעים או מרומים, אבל מקרים כאלה לא חסרים גם ברפואה הקונב' (ראה תרופות נגד דיכאון שעוזרות לא יותר מפלצבו חוץ מבמקרים של דכאון קשה, או את הדוגמא של ניתוח פלצבו ויש עוד דוגמאות במאמרים של גלעד על פלצבו).

      בהחלט ייתכן שהספקנות שלך ושל זוגתך מנעה את השיפור מהכלבה. הרי אם הייתם חושבים שזה יעזור וההתנהגות שלכם הייתה משתנה בהתאם, אולי היא הייתה מקבלת את ההתניה הדרושה ומצבה היה משתפר כמו שגלעד כתב:

      "בהקשר שלנו, אם ביקורים קודמים של התינוק/חיית-המחמד אצל רופא/וטרינר הביאו לשיפור בהרגשה, יתכן בהחלט שנוצרה התניה בין הדברים, התניה שתפעל גם בביקור הבא, באופן לא מודע, ותביא לשיפור דומה בהרגשה גם אם לא ינתן טיפול ממשי."

      מכיוון שלקחתם לשם את הספקנות שלכם, היא לא קיבלה את הפלצבו ההתנהגותי.
      (זה כמובן לא נכתב בשביל לגרום לך רגשות אשם, או להחזיר אותך בתשובה למחנה ההזויים :))

      אהבתי

      • ההתנייה לא מותנית (הא הא) בספקנות או האמונה של הבעלים. התנייה תיווצר רק אם בעקבות ביקורים קודמים אצל הוטרינר מצבה של הכלבה אכן השתפר. אין לזה קשר להתנהגות של הבעלים.
        במקרים שמתוארים במחקר הזה דוקא יכולים להיות חסרונות אמיתיים להרגשה הסובייקטיבית של הבעלים, שחושבים שמצב הכלב השתפר ולכן עלולים למשל לא לחפש טיפול נוסף או לא לטפל כראוי בכלב ("הוא כבר בריא, אז אפשר לקחת אותו לנסיעה ארוכה ברכב" – לדוגמה), בעוד שאובייקטיבית מצבו של הכלב לא השתפר.

        אהבתי

        • ושוב אני מצטטת גדולים וחכמים:

          "תשובה נוספת לטענה זו היא כי בעלי חיית המחמד (או הורי התינוק) משנים את התנהגותם לאור ידיעתם כי ניתן טיפול, ושינוי זה הוא שגורם להטבה בהרגשת המטופל, או לפחות לשינוי בהתנהגותו (אחרי הכל, קשה לקבל דיווח מפורט על הרגשה מפי תינוק או כלב). דוגמה למחקרים שהדגימו אפקט פלצבו ברור אצל כלבים אפשר למצוא כאן."

          ההתניה בהחלט מותנית 🙂 לעיתים גם בהתנהגות הבעלים.
          במקרה של רן, הרפואה הקונב' (הוטרינרית) מיצתה את עצמה, ולכן לא היה טעם, אני משערת, לחפש הלאה בכיוון הזה.

          אהבתי

          • "תשובה נוספת" – כלומר, נושא אחר, שאינו קשור להתנייה ההתנהגותית.
            כן, יכול להיות ששינוי בהרגשת הבעלים משפיע על הכלב, אבל לא דרך התנייה.

            אהבתי

            • למה לא גם דרך התניה התנהגותית? זה הרי בדיוק כמו הפעמון של פבלוב.

              ברגע שהכלבה סובלת והבעלים שלה מגיבים בצורה מסוימת (עקב שכנוע שלהם שזה עזר בפעם הקודמת) ולוקחים אותה למטפל האלט' – כל התהליך המקדים הזה יוצר התניה.

              אהבתי

  2. נהדר, אעביר הלאה.
    תודה לך על השירות החשוב מאין כמוהו לציבור!

    אני רק שאלה: נטען בפניי שכל מה שכתבת על פלסבו לא תקף לגבי השפעת רפלקסולוגיה על כאבים (לא מחלות שאפשר למדוד או לטפל בתרופות). איפה אמצא סקירה בסגנון שלך שמוכיחה שכן? (או שאולי אתה עצמך כתבת על רפלקסולוגיה ופספסתי?)

    סופ"ש נעים 🙂

    אהבתי

    • מה הכוונה, נטען שרפלקסולוגיה עוזרת יותר מפלצבו?
      בוא נבדוק בזריזות.
      ויקיפידה באנגלית מפנה לסקירה הזו: http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/19740047
      אשר סקרה את 18 המחקרים היותר איכותיים שנמצאו בתחום, והגיע למסקנה:
      "The best evidence available to date does not demonstrate convincingly that reflexology is an effective treatment for any medical condition."

      ב"ריפוי או פיתוי" מוקדשים שני עמודים לנושא, שסיכומם:
      "הרעיון שניתן להשתמש ברפלקסולוגיה כדי לאבחן בעיות בריאותיות הופרך ואין ראיות משכנעות ליעילות שלה בטיפול בבעיות כלשהן, הרפלקסולוגיה יקרה, והיא אינה מציעה דבר למה שאפשר להשיג מעיסוי פשוט ומרגיע לכפות הרגליים".

      קישורים נוספים: http://www.skepdic.com/reflex.html

      כאן תוכל למצוא מחקרים על כל השיטות האלטרנטיביות הנפוצות:
      http://www.quackwatch.org/08Misc/ernst_cam.pdf
      ולא, גם כאן רפלקסולוגיה לא זוכה לעדנה.

      בקיצור – נראה שזה לא עובד יותר טוב מפלצבו.

      אהבתי

  3. רציתי להוסיף עוד גורם שיכול להיות חשוב מאוד לאפקט הפלצבו: העובדה הפשוטה שסימפטומים רבים נוטים להיחלש או להיעלם מעצמם.
    משום מה אנשים רבים לא מייחסים לכך חשיבות בדיונים על פלצבו, אבל זהו ככל הנראה אחד הגורמים העיקריים לאפקט הזה במקרים מסויימים. לכולנו יש לפעמים כאבי בטן, כאבי ראש, התקררות קלה וכו', שעוברים תוך יום או יומיים, לא משנה מה נעשה (או לא נעשה). אם כאב לנו הראש ולקחנו תמצית ארכיניציאה או מה-שזה-לא-יהיה, ולמחרת בבוקר התעוררנו ללא כאב ראש, אנשים רבים יקחו זאת כהוכחה לכך שהתמצית עזרה לריפוי. אין לנו דרך לדעת מה היה קורה אם היינו לוקחים כלום (מלבד מחקר קליני כמובן).
    המנגנון הזה עשוי להיות חשוב מאוד בתינוקות ובעלי-חיים, כי הוא לא דורש שום הבנה של הטיפול, בעצם הוא דורש רק שמי שנותן את התרופה יודע שהתרופה ניתנה, ורואה לאחר מכן שיפור (שיכול להיות אמיתי לחלוטין).

    אהבתי

  4. ראוי לדבר גם על עוד קבוצה שמעלים תמיד – חולים בתרדמת וכאלו שהוגדרו כ"צמחים" אחרי מוות מוחי. הומאופתים ומדקרים טוענים שיש להם כלים שעובדים עליהם, אבל עוד לא ראיתי על זה מחקר מסודר.

    אהבתי

    • אי אפשר באמת לדעת מה עובד על חולים בתרדמת, מפני שהם מקבלים טיפול רפואי שוטף.
      נזכרתי באיזה סיפור שקראתי פעם על חולה כזה שהיה מאושפז בבית חולים וקיבל טיפול שוטף מהרופאים והאחיות שעמלו סביבו. המשפחה לא הסתפקה בטיפול הרפואי המסור והחליטה לקנות שרותיו של מדקר בדיקור סיני. ההוא היה מגיע אחת לכמה זמן, תוקע איזו מחט או שתיים ובזה היה מתמצה ה"טיפול" שלו, בעוד שאנשי הצוות הרפואי עשו ימים כלילות סביב החולה. בסוף, אותו אדם התעורר והמשפחה הודתה ל…מדקר.

      אהבתי

      • כתבתי השבוע בטוויטר, שהומאופתים ימשיכו להאמין למעשי ידיהם ולא משנה מה יגידו המחקרים. ככי שלהשיטה המדעית והבדיקות משתפרות, הראיות הופכות יותר ויותר דלילות, ולכן ההומאופתים מאמינים בהן יותר ויותר. צריך לפתח גרסא של הבדיחה הזו למדקרים איכשהוא 🙂

        אהבתי

        • עירה , המאמר הנ"ל לא מבטל או מחליש הומאופטיה. הוא מדבר על פלסיבו.
          מעוניין במחקר עם בדיקות אובייקטיביות של הומאופטיה כנגד פלסיבו + כנגד תרופה אלופטית על בעלי חיים ?
          2 מבחנים אובייקטיבים במחקר על בעלי חיים מראים שכמוסה הומאופטית עובדת כמו תרופה אלופטית
          ולא כמו הפלסיבו שאכן נכשל בבדיקות האובייקטיביות
          http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/22818235

          יש עוד הרבה מחקרים – רק חפש animals homeopathy בpubmed

          תחושת ההתנשאות שלך לא במקומה, אף על פי שכנראה פלסיבו יכול לגרום להרגיש אליטיסט גם כן.
          ספקנות זה לא לשלול מה שלא מבינים.

          אהבתי

          • יש לך את המאמר המלא? "Twenty four mice were divided into 4 groups of 6 animals each, control, standard and two test groups."
            6 חיות בקבוצה נשמע לי מספר קטן באופן מגוחך מבחינה סטטיסטית.

            הנה קבוצת חוקרים שזיהתה את כל המחקרים היותר איכותיים בהומאופתיה וטרינרית:
            http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23089214
            מתוך 150 עבודות רלוונטיות רק 38 עברו את סף האיכות שנקבע. השלב הבא יהיה לנתח את התוצאות שלהם. נחכה בסבלנות.

            אהבתי

      • זה מזכיר לי פרק מהעונה האחרונה ב"האוס" שבו טיפלו בילד חולה ואמו המיואשת הסכימה שהסבא יבצע בו איזה טקס אינדיאני מסורתי או משהו כזה… במקביל האוס הגיעה לאבחנה חדשה (אך נדירה למדי) ורצה לנסות עוד הליך רפואי אבל שקל לוותר עליו כי אם הוא יצליח הקרדיט ילך לטקס ולא לרפואה המערבית (וכמובן אליו). מובן שבסוף הפרק הילד לא מת, והקרדיט להחלמה לא הלך להאוס…

        אהבתי

  5. המאמר טוען לשלול טיעון נפוץ וחזק אבל נכשל לספק את הסחורה.
    איפה מחקרים על תינוקות ?
    איפה מחקרים של פלסיבו מול רפואה אלטרנטיבית על בעלי חיים ?
    איפה החשיבה החדה?

    תוצאת המחקר על הכלבים בסה"כ מצביעה שיש לבדוק את תהליך ההבראה בכלים אובייקטיביים (בדיקת משטח לחץ, לספור מספר התקפים, למדוד חום וכיוב').
    הרי 100% בדיקת משטח לחץ הראה שפלסיבו לא היטיב במחקר. על זה אין ויכוח גם עם אותם אנשים שטוענים את האענה המקורית.

    בכדי להפריך או לאמת מדעית את הטיעון המקורי (לא יתכן שמדובר..) – יש לבדוק את הטיפול שאותם אנשים טוענים שעבד אל מול פלסיבו ולהעריך את הריפוי באמצעי אובייקטיבי.

    אהבתי

    • האם יתכן שפספסת את הכתוב בפסקה הראשונה?
      הזכרתי שם אחד משני מנגנונים חשובים של פעולת הפלצבו – התניה קלאסית, שבפירוש פועל בחיות, וראה קישור משם. כמו כן הבאתי מחקר שמראה אפקט פלצבו בכלבים.

      בהמשך הסברתי מדוע חשוב לערוך בדיקות אובייקטיביות (דבר שלא נתקלתי בו ברוב המכריע של המחקרים בנושאי רפואה אלטרנטיבית), היות ולפעמים *לא* מדובר בפלצבו, אלא בפרשנות של המטפלים – זה מנגנון נוסף שגורם לרושם שטיפול מסוים עובד.

      לאור כל זאת, נטל ההוכחה הוא על מי שטוען שטיפול כזה או אחר מועיל מעבר לכל אותם אפקטים (פלצבו, פרשנות של הטבה, תנודות טבעיות במחלה וכו'). נטל ההוכחה גדול במיוחד במקרים בהם המנגנונים בהם הטיפול אמור לעבוד עומדים בסתירה לכל הידע הקיים, או לא קיימים.

      האם אתה מתייחס לשיטת טיפול ספציפית? האם יש לך ראיות שהיא יעילה מעבר לכל האפקטים המדוברים?

      אהבתי

      • אל תעשה לי מה שאתה דורש מאחרים לא לעשות – אני לא בעניין של להפציץ עם קישורים עם אין סוף מידע.
        אם יש לך מחקר או ממצא ספציפי נוסף בנושא, הבא אותו ונבחן אותו.

        אהבתי

        • המקור הראשון, סקירה מ-1999, מסייג:
          Identifying placebo effects in veterinary medical studies is problematic. To the authors knowledge, studies specificly examining the placebo effect in therapeutic trials have not been reported. Placebo data for treatment trials is available only for control group results in studies investigating specific treatments. Most importantly, in trials in which placebo is selected as the control method, untreated groups serve as second controls to distinguish placebo effects other causes of disease resolution are not used. Even if a beneficial response is detected in the placebo group, such improvement cannot be conclusively attributed to the placebo, because non treated individuals are not included in the study. Accordingly, specific placebo data in studies of therapeutic effects is sparse.

          ומציין מחקר אחד שבו אפקט הפלצבו היה ברור:
          http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/7759332
          שבו 56% מהכלבים שקיבלו פלצבו הראו שיפור אובייקטיבי.

          הטענות האחרות דומות למה שסיכמתי ברשומה הזו. יש מנגנונים רבים שיכולים לגרום לנו להתרשם שטיפול עובד, למרות שהוא לא. ורובם רלוונטים גם לטיפול בחיות/תינוקות.

          אהבתי

          • שמע גלעד, זה משחק שאנחנו יכולים לשחק עד עולמי עד.
            המחקר שלך עם 56 כלבים הוא נהדר ופתאום המחקר שלי לא מספק וכו'.

            שים לב שגם המחקר שאתה מביא סותר את המסקנה שלך שפלסיבו הוא רק פסיכולוגי ולא מוביל לריפוי.
            במחקר עם הכלבים היה ריפוי עם פלסיבו עפ"י בדיקה אובייקטיבית.

            אהבתי

            • לפי מה שאני רואה המחקר שהבאתי עם הכלבים לא השווה גם לקבוצה שלא קיבלה טיפול כלל, ולכן לא ניקה אלמנטים של החלמה טבעית או תנודות טבעיות במחלה, כפי שצויין בהסתייגות שהבאתי מעליו.

              הנקודה שאני רוצה להעביר היא, שיש המון גורמים של הטיות. ועד שלא מנקים את כולם, אי אפשר לדעת מה באמת קורה, ואם טיפול באמת מועיל.

              ככל שהטיפול מבוסס על עקרונות שהם רחוקים יותר מסך הידע שנצבר ואומת עד כה, הסיכוי אפריורי שהתוצאה נובעת מהטיפול קטן יותר, ולכן נדרש אישוש חזק יותר, כלומר – המשחק אינו סימטרי.
              או בניסוח הידוע: Extraordinary claims require extraordinary evidence

              אין צורך "לשחק את המשחק בינינו לעד": אם יצטברו הרבה מחקרים איכותיים שיראו שהומאופתיה עובדת, אקבל את הדבר.
              הכל שאלה של ראיות.

              אהבתי

              • Extraordinary זו הטייה קוגניטיבית. מי שמשתמש בזה ו/או מרפא בזה זה לא Extraordinary בכלל בשבילו.
                אתה בכלל מחזיק בחרב פיפיות.
                תציג לי בבקשה מחקרים בסטנדרט הזה שאתה דורש שחיסונים עובדים.
                ואם אין. מדוע אתה תומך בחיסונים ?

                אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s