לפני שנה, בתחילת אוגוסט, נולד הבלוג "חשיבה חדה".
מדי פעם שואלים אותי מדוע אני משקיע כל כך הרבה זמן בכתיבת הבלוג הזה.
מה אני מנסה להשיג? מה יוצא לי מזה? מה יוצא לאחרים מזה?
שאלות טובות. אנצל את ההזדמנות ואנסה לענות, בעיקר לעצמי, בסגנון חופשי.
למה אני כותב את הבלוג הזה בעצם
התשובה הקצרה והמעורפלת תהיה: זה מרגיש לי נכון. זה מהדהד לי מתאים. אני מרגיש שאני צריך לעשות את זה.
אני כמובן לא מסתפק בתשובה כזו. אנסה לסקור בקצרה את התהליכים השונים שפעלו במקביל והביאו אותי עד הלום.
קודם כל, הנושאים אותם אני חוקר מסקרנים ומרתקים בעיני. מאז ומתמיד הייתי סקרן לבדוק דברים, כדי לדעת ולהבין טוב יותר "איך העולם הזה עובד".
יום אחד הבנתי דבר: עברתי כבר את אמצע החיים שלי.
ומהם החיים? חלק נכבד מהם מוקדש למאבק באנטרופיה. אנחנו משקיעים אנרגיה מתמדת רק כדי להשאר במקום: קניות בסופר, ניקוי הבית, התעסקות עם דו"ח החניה שקיבלנו בשבוע שעבר, תיקון תקלה במכונית, דאגות פרנסה. מנגד יש גם את רגעי ההנאה, העניין, ההשראה והסיפוק. הרגעים שממלאים את מצברי האנרגיה שלנו.
אבל אז, יום אחד, הגיעה מחשבה חדשה: כל מה שאני מרגיש, לומד, מבין, מפנים, נאגר במקום אחד – במוח שלי. זה נחמד בשבילי, בינתיים, אבל כשתסתיים מחצית חיי השנייה תולעים יאכלו את המוח שלי וכל מה שקראתי, הבנתי, למדתי והפנמתי, יהפוך לקצת גוף של תולעת.
אז מה הרעיון? בשביל מה זה היה טוב? למה זה הועיל חוץ מאשר להעסיק אותי בדרך אל הכלום?
מה המשמעות של כל זה?
לאחר הרהורים עמוקים הבנתי שהמשמעות היחידה שאני יכול למצוא היא להשפיע בצורה כלשהי על העולם סביבי. להוריש לאחרים משהו ממה שמתחולל במוחי. לתרום את תרומתי לאבולוציה התרבותית, תהיה שולית ומזערית ככל שתהיה.
איך אני יכול לעשות זאת? על ידי יצירה. ליצירה יש יכולת התרבות (היא משתכפלת ועוברת לשכון במוחות של אנשים אחרים), וגם שרידות לאורך זמן. באופן כזה יש לי קיום וירטואלי, נפרד מקיומי הפיזי (משעשע שאני אומר את זה כאן).
אז מה אני יכול ליצור? חיפשתי משהו חדש עבורי, משהו שיתפוס אותי חזק, יאתגר אותי ויוציא ממני את המקסימום.
החלטתי להתמקד בנושא של תעתועי המוח, בהשראת ספר שקראתי לפני שנים אחדות שנקרא – How we know what isn't so.
שאלתי את עצמי – מדוע אנו מאמינים בדברים שאינם נכונים? איך זה קורה, כלומר, מה ההטיות והתעתועים שמביאים אותנו לזה? האם אפשר להתגבר על זה, ואם כן מהם הכלים? האם כדאי להתגבר על זה?
למדתי (ועדיין לומד כמובן) דברים מרתקים, לא רק על העולם החיצון אלא על המוח שלנו ועל הדרך בה הוא מפרש את העולם.
הסתבר לי שהאמת חמקמקה יותר משנראה. העולם מורכב מאוד, והגבול בין מה שמתחולל מחוץ למוחנו לבין מה שמתחולל בתוכו – מטושטש ביותר. דעות, אמונות ומשאלות לב מתערבבות באלגנטיות בעובדות, ראיות ומציאות. גרוע מכך, העולם מלא בדיס-אינפורמציה מכוונת שמשרתת מטרות אישיות של אנשים, חומריות או נפשיות. "רעשים" אלה מוגברים ע"י המדיה מאות מונים, תוך שהיא מנצלת את הצמא לסנסציות וריגושים למטרת רווחים.
בכל פעם מחדש, אני מוצא את עצמי מנסה לאתר את סיגנל האמת הקלוש בתוך הרעש העצום הזה. לא פשוט. כמה שטויות, אג'נדות פרטיות, משאלות לב ילדותיות, פרשנויות מרחיקות לכת, רדיפת בצע ופרסום. כמה שרלטנים!
לא רוצה לרבוץ בביצת האשליות, גם אם הבוץ חמים ונעים. רוצה לדעת מה נכון, איך הדברים עובדים באמת, תהיינה ההשלכות אשר תהיינה! אני בוחר בגלולה האדומה.
מעבר לכך, אני מאמין שעולם בו אנשים מסוגלים לבדוק דברים, לבחון ולסנן נכון מתוך לא נכון, הוא עולם טוב יותר לחיות בו. זה עולם של אזרחים ערניים יותר, צרכנים נבונים יותר ואנשים מוסריים יותר (קחו למשל דעות קדומות וסטראוטיפים שנבנים על בסיס אמונות טפלות, נבואות שמגשימות את עצמן, תשומת לב סלקטיבית וכד').
לדעתי אם נלמד לבדוק את עצמנו, ונתאמן לזהות את הגבול בין עובדות לבין פרשנות ומשמעות אישית, נמוטט קירות דמיוניים רבים בין אנשים. לחילופין, עולם בו אנשים מאמצים לעצמם אמונות שנקרו בדרכם בתור עובדות רק כי זה "מרגיש להם טוב" או "מהדהד להם נכון" הוא עולם מאוד מסוכן לחיות בו.
כעת נשאלה השאלה – איך משתפים אנשים בפירות מחקריי ומחשבותי?
אמרו לי – תקים בלוג (מה זה בלוג בכלל? לא שמעתי על זה עד אז). אז הקמתי בלוג. פיזרתי קישורים אליו בכל מקום שיכולתי (תגובות לכתבות, פורומים למיניהם וכד'), אנשים החלו להגיע, המלצות עברו מפה לאוזן, גוגול מצא עניין הולך וגובר בבלוג והתחיל להפנות אנשים אליו גם בתגובה לחיפושים מוזרים למדי ("כתב חרטומים לילדים" , "מכשיר התיקוף ברכבת הקלה", "פתיתי שלג קעקוע"). התגובות בבלוג הפכו מתגובות דו צדדיות בין הקוראים לביני, לדיונים סוערים בין הקוראים לבין עצמם.
נראה שזה מצליח.
הדיונים היו אמנם מרתקים אך מאוד ממוקדים, והדבר לא אפשר לקוראים להעלות נושאים אחרים לדיון או לשתף אחרים במידע רלוונטי בתחום. הבנתי שצריכים לתת במה חופשית ופתוחה לקהילת הקוראים. כך נולדה קבוצת הפייסבוק. היום הקבוצה מונה כ-400 חברים, והיא פעילה ותוססת גם ללא התערבות מצידי. אנשים מעלים נושאים לדיון, לבדיקה, או סתם פורקים תסכולים משותפים. אני מתרשם שהשילוב בין קבוצת הפייסבוק לבלוג משיג איזון טוב.
תחושת הקהילה היתה דבר חדש עבורי. תמיד הרגשתי "בודד במערכה". פתאום מתקבצים יחד כל כך הרבה אנשים מעניינים, אינטליגנטים וסקרנים שמשתפים זה את זה בידע ובדעות משלהם.
מעבר לתחושת "התמיכה הקהילתית" שנותנים בעלי הדעות הדומות, השיחות שאני מנהל עם אנשים בעלי דעות שונות מעניינות, מפרות ומאתגרות אותי לא פחות. כמעט תמיד אני לומד משהו חדש, מרחיב את "מודל העולם" שלי במעט, מנסה להבין תפישות עולם שונות, בודק מה אפשר לקחת מהשיחה. במה הם צודקים? איזה עוד אספקטים יש לנושא? האם כדאי להוסיף משהו למודל העולם שלי? להיפרד ממשהו? אולי צריך להרכיב ולפרק מחדש בצורה אחרת? לאיזה תחומי חיים המודל אינו רלוונטי?
עם חלוף הזמן והתרבות הקוראים הקבועים, הלכה והתחזקה גם תחושת מחויבות מסוימת להמשיך ו"לספק את הסחורה". התגובות החיוביות שאני מקבל מאוד מחזקות אותי להמשיך ולהשקיע זמן ומאמץ כה רבים, ללא כל תמורה חומרית.
* * *
קצת סטטיסטיקות
ועכשיו לקצת מספרים. אני אוהב מספרים! 🙂
ממש ברגעים אלה נחצה גבול ה-100,000 כניסות. הנה גרף הכניסות לבלוג, לפי חודשים:
92 רשומות פורסמו במהלך השנה, קרוב לשתיים בשבוע. הנה הנקראות ביותר:
- עמוד הבית – 28,549
- מי אני – 2,884
- מחשבה יוצרת מציאות – המפתח לאושר או אשליה מסוכנת? – 2,523
- על מה לכל הבליפ הם מקשקשים?! – היפני וגבישי הקרח שלו – 1,746
- בשערי המוות 1 – נעים להכיר -1,743
- בשערי המוות 9 – ניסויי זיהוי מטרות -1,646
- האיש שהאניש את היקום – 1,597
- תפריט טעימות – 1,560
- למקומות, היכון, רחף! – 1,556
- תקשור, בירבוז ודרקונים בלתי נראים – 1,369
- מי יודע, ילדים, מה קורה אם לא אוכלים? – 1,271
- מחקר נומרולוגי יוצא לדרך – 1,233
- הילה של מסתורין I – על ראיית הילות – 1,109
- תעלומת האיש הנעלם – 1,095
- קינסיולוגיה שימושית (השאלה למי) – 1,075
- אסטרולוגיה במבחן I – מזלות השמש – 1,072
- אשליות יכולות להרוג – 1,059
- אי אפשר לבדוק את זה בכלים מדעיים – 1,040
כ-2,600 תגובות התקבלו עד כה (כשליש מהן תגובות-תשובה שלי). הרשומות שזכו למספר התגובות הרב ביותר מודגשות ברשימה לעיל.
כ-400 אנשים רשומים כעוקבים (אבל כנראה שיש עוד שאני לא יכול לדעת על קיומם).
קוראים לא מעטים מגיעים מארצות אחרות. ארה"ב, אנגליה, אוסטרליה, תאילנד וגרמניה מובילות, והרשימה עוד ארוכה (הנתונים הם מ-5 החודשים האחרונים בלבד).
פרויקטים מיוחדים
ניסית לחרוג מדי פעם מהשגרה באייטמים מסוג שונה:
תהלוכת הרמאים הגדולה (ודירוג הצועדים) – פרויקט משותף מוצלח בו אתם תרמתם את הסיפורים. אשתדל ליישם רעיונות נוספים מסוג זה בעתיד.
ניסויים קטנים בשיתופכם – הערכת תכולת כוס המרטיני, וסקר מציאת משמעות, למשל.
מחקרים – בינתיים אחד, המחקר הנומרולוגי (למרות שהיו התחלות של מחקרים נוספים אשר פשוט לא הגיעו לבשלות).
פרסומי אורחים – שני אנשים פרסמו עד כה "רשומות אורח" בבלוג (שרון, ואנונימי), במידה כזו או אחרת של מעורבות שלי בכתיבה (בין עריכה קלה לעבודה משותפת). כל מי שמעוניין לתרום משהו בתחומים הרלוונטיים מוזמן ליצור איתי קשר. זה יכול להיות תחקיר בתחום בו אתם מתמצאים, סיפור אישי, הבעת עמדה וכד'. זה דורש השקעה, אבל הבמה יכולה להיות שלכם, עם קהל של מאות אנשים!
* * *
אחזור כעת לשאלות הפתיחה: ניסיתי לענות מה יוצא לי מהבלוג.
כעת אני סקרן לשמוע מה יוצא לכם מהבלוג!
תגובות תתקבלנה בברכה.
____________________________________________________________________
רוצים לקבל עדכון במייל בכל פעם שאני מפרסם משהו חדש? הרשמו למעלה מימין (תמיד אפשר לבטל).
חושבים שאחרים יכולים להתעניין? שילחו להם את הכתבה או שתפו בפייסבוק!
חשיבה חדה 
המון מזל טוב… מה רק שנה?! הייתי בטוחה שהרבה יותר.
טוב, כרגיל כל הכבוד על ההשקעה, המקצועיות, הכתיבה יצירתית והמשעשעת לעיתים, אבל, לא פחות מכך גם על הסובלנות. גם כאן וגם בקבוצה בפייסבוק,
כנראה שנמשכים לכאן אנשים סבלניים וסובלניים (אולי עניין של תדר…חח) מה שהופך את הבלוג והקבוצה למקום של הרבה מעניין עבורי, הנובע גם ובעיקר משמיעת דעות מנוגדות בניחותא.
אני מוצאת שהקריאה והדיון כאן חידדו לי מאוד את החשיבה 🙂 נכון, לא עם כל האמירות אני מסכימה כמובן, אבל גם עם אלה שלא, אני צומחת ומבינה יותר לעומק. המסע הזה בתוך הראשים של האנשים (וירטואלית), פשוט מרתק.
תודה על האיפשור ועל ההשקעה המדהימה, באמת שזה בכלל לא ברור מאליו.
אהבתיאהבתי
תודה בשמת. כפי שאמרת, הדיונים הלא מתלהמים סביב דעות חלוקות הם אולי המעניינים ביותר. זה המקום היחיד בו יש סיכוי שמישהו ישנה טיפה את דעתו או ירחיב אותה.
אהבתיאהבתי
כאן באמת מונח הפרדוקס: אם ניחנת בחשיבה חדה סביר להניח שתבין מיד שמה שעליך לעשות הוא להשיג את כוסית המשקה הבאה, הבחורה היפה הבאה או להרוויח את הסכום הגדול ביותר. כך שבעלי החשיבה החדה בדרך כלל עסוקים מאד בדבר החשוב ביותר – רדיפת תענוגות (כי חשיבתם החדה מגלה להם שתורה , מצוות ואשראמים זה לטמבלים) וכך הם משאירים את הזירה הציבורית לשטופי המוח.
כמובן שיש גם חכמים שבמסווה של רוחניות עמוקה משכנעים נערות צעירות להוריד בגדים ובאותה מידה יש חדי חשיבה שלא מסוגלים להתגבר על הדחף האווילי להתווכח עם אידיוטים למרות שלפי ההגיון אנליטי עדיף לנסוע על אופנוע ים או לרקוד בדיסקוטק.
אהבתיאהבתי
אני לא בטוח שמטרת העל של כולם היא "רדיפת תענוגות"…
אהבתיאהבתי
מזל…
אהבתיאהבתי
מזל טוב, ותודה על הבלוג המצויין.
"רדיפת תענוגות" היא לא מטרת העל של "כולם", רק של מי שמבין ויודע….
smiley
אהבתיאהבתי
אני מאוד אוהב לקרוא – ובמיוחד ספרים מקצועיים ותכלסיים. לבלוג הזה התגלגלתי אחרי שקראתי בבלוג אחרי של gadial על הפלסיבו, והוא הפנה אלייך וככה הכרנו.
באחד הספרים האחרונים שקראתי היה רשום שספרים הם חוכמת החיים של אדם במחיר נמוך. במקרה הזה המחיר הוא הזמן שאני מקדיש לקריאה.
הבלוג שלך פותח לי את הצ'אקרות ונותן לי כיווני מחשבה חדשים, גורם לי להעמיק בנושאים מעניינים ובכללי גורם לי להסתכל על הדברים בצורה סקפטית גדולה – משהו שניחנתי בו כבר, אך עכשיו מהדהד בי חזק יותר.
יצא לי להיחשף בעזרתך לסרטוני יוטיוב של הקוסם שהמוטו שלו "use your heart for love and your head for everything else" ובכללי להיחשף לתעשייה השלמה שיש מאחורי אנשים החושפים את האמת ללא כל כוונה חוץ מכך שהאמת תהיה גלויה.
בנוסף, אנשים מסביבי אשר מאמינים ביכולות הדיקור הסיני, הנומרולוגיה וכו' מקבלים ממני "שטיפה" ולינקים לבלוג שלך, ועל ידי כך יוצא לי לחשוף אנשים חדשים לבלוג, ולהשתתף במעגל האנשים החושפים לאמת ללא מטרת רווח.
בכללי – המשך כך! מאוד מעניין ומרתק ואולי ללא תמורה כספית אבל בהחלט תרומה שכלית ורוחנית מעולה!
אהבתיאהבתי
תודה עוז!
אני שמח לשמוע שהדברים שאני כותב אכן נותנים חומר למחשבה, ויותר מכך – שזה עובר לאנשים אחרים. לפעמים מספיק להעלות את הספק, לא להתבייש לשאול את השאלות הנכונות. זה עושה את ההבדל. לא תמיד חייבות להיות תשובות מחץ. אבל שאלות – חשוב שתעלנה תמיד.
אהבתיאהבתי
שלום חשיבה חדה,
אמנע משפע ברכות שמגיעות, על-מנת שלא לנסח כמה פסקאות, ואתמצט אותן ל'מזל טוב!!!' כנה ואמיתי!
באופן אישי אני נהנה מהדרך שלך ומהכתיבה שלך.
אני חושב שאולי אתה והקוראים תהנו אם תיקח את החשיבה החדה (כי דברים אינם כפי שהם נראים) ומכיל אותה על מה שמכונה בלשון לעג 'תאוריות קונספירציה'.
שוב פעם, מזל טוב על השנתיים,
ומאחל לתולעים, בבוא היום, שפע של מחשבות מזינות.
אהבתיאהבתי
תודה.
אני מקווה להגיע פעם לעסוק קצת גם בתיאוריות קונספירציה, אולי בעזרת קוראים נוספים שיתנדבו לחקור תיאוריות ספציפיות.
לגבי התולעים, לך תדע, אולי יסתבר שהן מעדיפות מוחות ריקים ממידע ותובנות? יכול להיות ניסוי מעניין…
אהבתיאהבתי
הנה סיפור שקרה לי השבוע ושקשור לבלוג הזה.
התקשרו אלי מקופת החולים שלי (מכבי) והזמינו אותי ללא עלות מצדי (!) לפגישת אבחון ב "מכבי טבעי". מסתבר שזו רשת של מכבי לרפואה משלימה והסניף הקרוב לביתי הוא ברח' ברודצקי בת"א.
סקרנותי התעוררה ולמרות שהבנתי שמדובר בתרגיל שיווקי, החלטתי להרים את הכפפה ובאתי לפגישה. כבר בחדר ההמתנה שמעתי מוזמנים אחרים שנקראים לתור שנקבע להם לדיקור…
כשהגיע תורי נפגשתי עם רופא צעיר וחביב ששאל אותי על הרקע הרפואי שלי ומילא בנחישות פרטים במחשב. החלטתי לדווח על בעיות עיכול בלתי מוסברות שאני סובל מהן לעתים (אם כי לא במידה מטרידה במיוחד). כשדיברתי עליהן עם רופא המשפחה שלי הוא טען שמדובר במעי רגיז ושאין מה לעשות. הרופא במכבי טבעי לעומתו, המליץ על… דיקור סיני.
הקטע הבא הפתיע את הרופא. ביקשתי ממנו מידע על ניסויים קליניים מבוקרי פלסיבו שמוכיחים שדיקור יעיל למשהו. הוא מאוד הופתע, ניסה לחפש באינטרנט (תוך כדי שאני שם) ולפתע נזכר בחוברת ש"מכבי טבעי" הכין עבורו, שלף אותה ונתן לי עותק. הוא אמר שזו הפעם הראשונה שהוא משתמש בחוברת.
החוברת היא בת כ 40 עמודים ומכילה הפניות לעשרות מאמרים שונים שבהם חקרו שיטות רפואה משלימה שונות (כן, גם דיקור) ואת השפעתן. המאמרים מדורגים לפי Level of evidence (טוב, בינוני וחלש). כצפוי, לא מצאתי שם הוכחה חד משמעית שדיקור עובד. והחלטתי לשמור את כספי…
בשולי הדברים, כשסיפרתי לרופא שאני ספקן ורוצה הוכחות לכל טיפול שיוצע לי, בין אם מדובר בדיקור או בהומיאופתיה, הוא לחש לי ש"ממכבי טבעי כועסים עליו" כי יש במרפאה גם הומיאופתיה אבל הוא לא מפנה לשם אנשים כי הוא לא מאמין בזה. בדיקור לעומת זאת הוא כן מאמין: הוא ממש ראה מקרים של בעיות אורתופדיות שדיקור עזר להן.
אז נשאלת השאלה גלעד – מתי אתה מתכנן לנו פוסט על דיקור? והאם אתה רוצה עותק מהחוברת של "מכבי טבעי"? 🙂
מזל טוב לרגל חגיגות השנה, אני מאוד נהנה מהבלוג ומאז שנתקלתי בו אני קורא כל פוסט באדיקות!
אהבתיאהבתי
תודה על השיתוף בסיפור המשעשע-מדאיג הזה. הקטע בו הרופא פונה לחפש הוכחות באינטרנט די פתטי בעיני…
על דיקור תוכל לקרוא בהרחבה ב"ריפוי או פיתוי". אולי עוד אחזור לנושא בעתיד (נגעתי בו בכתבה האחרונה על הפלסיבו – http://wp.me/p1K6uX-N0)
האם ניתן למצוא את החוברת הזו גם באינטרנט? תוכל לבדוק ולשלוח לי קישור אם כן?
ותודה על האיחולים!
אהבתיאהבתי
וואו, כבר חלפה לה שנה. אני מאחלת לבלוג המו המון מזל טוב (שנינו גם נולדנו בתחילת אוגוסט אז אנחו חולקים אותו מזל:-). מה יוצא לנו לנו מהבלוג? אוקיי, זו באמת שאלה "חדה" מדי עבורי. תכליתיות ותועלת הן לא בדיוק נרות לרגלי. ובכל זאת, למרות שאני לא שותפה לתפיסת עולמך, לדתך ולאידיאולוגיה שמנחה אותך, הבלוג שלך נעים לקריאה, רהוט והוא עוסק בתחומים שמאוד מעניינים אותי. באופן פרדוקסלי, דווקא חוסר ההסכמה והביקורת שיש לי כלפי השיח שלך, יצרו אצלי עמדה הרבה יותר מנומקת ומנוסחת מזו שהיתה לי בעבר, כאילו הגדירו לי דברים שבעבר היו הרבה יותר מעורפלים. אני לא מסכימה כמעט עם שום מילה שלך, אבל אולי זה מה שגורם לי לאהוב את הבלוג הזה כל כך. תודה רבה ועד 120
אהבתיאהבתי
אם גם אנשים שלא מסיכימים כמעט עם שום מילה שליה חוזרים לקרוא בבלוג ומאחלים לי איחולים, כנראה שהמצב טוב 🙂
תודה על המעקב האדוק, ובהזדמנות, אם תרצי לנסות ולנסח (בסגנון חד) את תפיסת עולמך המאוד שונה, אשמח לקרוא על כך.
אהבתיאהבתי
מפנטזת שרק הבלוג גדל בשנה ולא אני במובן הפיסי 🙂
כל רשומה חדשה מעוררת אצלי את התאים האפורים לכיווני מחשבה אחרים.
אוהבת את הלוגיקה שלך בשילוב עם הסבלנות לבדוק לעומק עד לדקויות.
ישר כוח.
אהבתיאהבתי
תודה עידית. אבל גם במובן המחשבתי גדלת בשנה, וזה דוקא טוב, לא?
אהבתיאהבתי
מזל טוב ועוד שנים רבות של חשיבה, חקירה ושיתוף. אני אחד מאלה ש"אי אפשר לדעת עליהם" כי אני קורא פסיבי, אבל אדוק. זה אחד הבלוגים הטובים ביותר שקראתי מעודי. תודה גלעד.
אהבתיאהבתי
תודה מיקי, ותודה שהגבת למרות היותך כזה ש"אי אפשר לדעת על קיומו" 🙂
אני יודע על עוד כמה וכמה כאלה, מהכרות אישית.
חייבים להיות הרבה כאלה, כי קבוצת המגיבים קטנה מאוד ביחס למאות הקוראים הקבועים.
(זה מתחיל להישמע כמו תאוריית החומר האפל…)
אהבתיאהבתי
הי גלעד,
בתור מי שהתנדנדה מגיל 20 בין מיסטיקה (בגיבוי חברים טובים שהם מיסטיקנים במקצועם) לבין ספקנות, הבלוג שלך הזיז אותי כמה צעדים לכיוון הרצוי (לי…) וממשיך לעשות את זה מפוסט לפוסט,
מחשבות עבר שגרמו לי סבל, למשל לגבי השפעת המחשבה שלי על המציאות, התמתנו עד נעלמו, ומזל שתמיד אפשר לחזור לבלוג כשיש רגרסיה.
(אתה יודע, באותו יום שהדבקתי את המדבקה של הגרר על חלון הרכב אחרי 5 שנים שהיא היתה במגירה, בדיוק באותו היום נתקע לי האוטו והייתי צריכה להשתמש בה. ואל תחשוב שלא אמרתי לבעלי שבטח היום יתקע לי האוטו, אז יש הוכחות שהמחשבות השליליות שלי עובדות. חבל שהחיוביות לא).
הפוסט על התחושות לגבי העתיד הסיר הרבה רעש רקע מיותר, את הדוגמא על מכונת השוקו אני מצטטת הרבה, ילדיי מכירים את הפוסט על ספקנות רחוב, הנומרולוגיה קיבלה מכת מוות סופית, ובקיצור…
מזל טוב לבלוג ממני ומהתולעים
אהבתיאהבתי
וואו תודה!
האמת שזה הקהל הכי מרתק בעיני – המתנדנדים. הקולות הצפים, ואולי יותר מכל – ה"מתייסרים הסמויים" נקרא להם.
עבורם חידוד המחשבה הוא לא רק שעשוע אינטלקטואלי, אלא עזרה בהתמודדות ריגשית, כמו שתיארת במקרה שלך. וזה כבר מקום הרבה יותר עמוק מבחינתי לגעת בו.
עוד מישהי שאני מכיר התוודתה בפני, שהבלוג ממש מחזק אותה ברגעי משבר של התקפי מחשבות מאגיות למינהן.
יש שני צדדים למחשבות מאגיות – צד חיובי וצד שלילי. אנשים מהללים את הצדדים החיוביים, אבל שוכחים שיחד עם אמונות כאלה מגיע גם הצד השלילי. על זה שומעים כמובן הרבה פחות.
ותמסרי ד"ש חזרה לתולעים.
אהבתיאהבתי
רק בשם הכנות – שותפה להרבה מתחושותיה של עינת ומודה לגלעד שהקל על מחשבות טורדניות לא מועטות שהתחילו, בצירוף מקרים די מדהים, בדיוק כשעלו הפוסטים הרלוונטיים. אז תודה על התמיכה האמיתית
אהבתיאהבתי
מרגיש לי נכון לכתוב לך גם כאן שאתה מלך !!!!! 🙂
אהבתיאהבתי
תודה למעריץ האלמוני 🙂
אהבתיאהבתי
תמיד כיף לקרוא (וגם לחזור ולקרוא שוב) או לראות מה חדש בתגובות. פוסטים מעניינים מאוד ודיונים מרתקים בעקבותיהם.
Keep up the good work!
אהבתיאהבתי
תודה רן,
ושכחתי לציין את הלוגו המשופר שתרמת לבלוג!
אהבתיאהבתי
תודה לך גלעד, ציינת בזמנו גם בפייסבוק וגם בכותרת, זה בהחלט מספיק. את עבודת הקודש האמיתית – אתה עושה. (לפחות עד שאתחיל את הפוסט אורח שלי, מודה שקצת נתקעתי).
אהבתיאהבתי
מזל טוב לבלוג 🙂
טוב לראות שיש ספקנים אמיתיים באיזור; המחקר הנומרולוגי היה מרשים, אפילו אם תוצאותיו היו צפויות, ואני משוכנע שרוב אלה שקוראים לעצמם ספקנים לא היו טורחים לערוך אותו.
אני עדיין מחכה לפוסט בנושא פסיכולוגיה!
אהבתיאהבתי
מזל טוב לבלוג!!
אני תמיד נהנית לקרוא את הבלוג שלך, אני לא מצליחה לחשוב על פוסט שלא אהבתי או שהיה גרוע בעיני, תמיד כיף ללמוד דברים חדשים שמוצגים בצורה מסודרת ואובייקטיבית מאוד. הבלוג לא רק מעניין אלא גם שימושי מאוד – כשיש דיונים על הנושאים שסקרת או על נושאים קרובים אז אני שולפת את הפוסטים הרלוונטים וזה לעיתים קרובות מכריע את הכף לטובה 🙂
אז מה יוצא לי מהבלוג? גם הנאה ישירה מהקריאה הזורמת ומההעשרה בידע וגם הנאה עקיפה מהאפשרות להפיץ ידע והגיון בעולם.
אהבתיאהבתי
מעולה, תודה. בדיוק מה שרציתי שיקרה עם הבלוג 🙂
אהבתיאהבתי
שלום גלעד,
קודם כל תודה. אני קורא את הבלוג שלך בעניין רב.
בנוסף הייתי רוצה לבקש שמתישהו תתייחס גם לנושא הגרפולוגיה – שנראה לי שנתפס בציבור ככלי בדיקה לגיטימי למרות שאין הוכחות שהוא עובד (למיטב ידיעתי)
תודה רבה,
יאיר
אהבתיאהבתי
תודה יאיר.
רשמתי לפני.
אהבתיאהבתי
מה יוצא לי מהבלוג ? לשרוף רבע שעה בעבודה כאשר אני זקוק להפסקה קלה 🙂 תבורך
ואגב בלוג מעניין. סיגנון כתיבה קולח וחשיבה רציונאילית. איזה כיף
אהבתיאהבתי
גלעד,
כנראה שדברים כמו הדברים הבאים נכתבו לך זה מכבר, אך בכל זאת אלאה אותך עוד קצת:
תודה לך על העשייה היפה, ואשמח מאוד אם תמשיך.
אני אמנם פחות מתעניין בתעתועי מוח, לפחות כמו אלה שאתה מתעסק בהם לרוב; אך הכלים שאתה משתמש בהם על-מנת להתקרב לאמת, והמשמעת המרשימה שלך בשימוש בכלים הללו – מלמדים אותי מאוד. גילוי הבלוג שלך היה צעד ראשון שלי לעולם הזה של 'חשיבה חדה', והוא היה כמשב רוח מרענן. אולי ארחיק לכת ואומר שזה היה צעד ראשון עבורי למציאת "בית". אני מקווה שיעלה בעתיד גם בידיי, בעשיות שלי, להביא עבודות יפות לעולם.
שוב, תודה.
בועז.
אהבתיאהבתי
תודה לך בועז על דבריך,
וברוך הבא לחיק החשיבה החדה,
דרך שאין ממנה חזרה, לטוב ולרע 🙂
אהבתיאהבתי
עד 120 כבר אמרו ?
אהבתיאהבתי
תודה תודה. מי יודע, עם נפלאות המדע והרפואה זה עוד אפשרי…
אהבתיאהבתי
גלעד,
כל הכבוד. בלוג נהדר!
שי
אהבתיאהבתי
מטוס זעיר ללא טייס לך!!
שיברך אותך הספגטי!
מאוד אהבתי עד עכשיו (גיליתי את הבלוג לא מזמן) מצפה לעוד!
תעשה עוד חודשים (בדיוק!) ספיישל נבואות זעם.
אהבתיאהבתי