מאת

ראיתי זאת בבהירות

היום אציג כמה אשליות תפישה שקשורות בהשפעת הבהירות על תפישת מימדים אחרים.

קחו פיסת נייר ורשמו את תשובותיכם לכל אחת מהשאלות הבאות. אל תתמהמהו יותר מדי, המטרה היא לבדוק את ההתרשמות הראשונית – הקדישו כמה שניות לכל שאלה ועברו הלאה. (מנסיון קצר, לא לכולם זה עובד במידה שווה).

גלים גלים

איזה מה"גלים" נראים רחבים יותר? (ראו חיצים)

1 – הכהים

2 – הבהירים

3 – לא רואה הבדל ברוחב

מעוינים

מאיזו שורת מעוינים נלקח המעוין שמשמאל?

1 – הכהים

2 – ה"הבינוניים"

3 – הבהירים

אריחים גלמודים

איזו משתי הצורות גבוהה יותר?

1 – הכהה

2 – הבהירה

3 – לא רואה הבדל בגובה

לוח השח

באיזו משבצת האלכסון ארוך יותר?

1 – הכהה

2 – הבהירה

3 – לא רואה הבדל באורך

זהו.

גלגלו מטה לתשובות הנכונות.

*

*

*

*

*

*

*

*

*

אני מקווה שלפחות חלקכם לא הכיר את האשליות, כי אז ההפתעה תהיה די גדולה:

מטרת השאלות היתה להסיח את דעתכם מהתעתוע העיקרי – בכל המקרים, הצורות שנשאלתם עליהן הן באותה בהירות בדיוק! ה"כהות" וה"בהירות" – זהות בבהירותן.

הנה הוכחה לגבי תמונת הגלים. אשליות רבות נוספות בסגנון, בליווי הסברים קצרים תוכלו למצוא כאן – מומלץ.

[אם אתם חושדים שגם בהוכחה חבויה רמאות כלשהי, אתם מוזמנים להדפיס את הציורים, לגזור את החלקים הרלוונטיים ולהשוות. דרך פשוטה ומדויקת יותר היא לבצע את אותה בדיקה תוך שימוש בתוכנות בסיסיות לעריכת תמונה, כמו paint]

לגבי המעוינים, כולם, כולל זה שמחוץ למסגרת – זהים לחלוטין. כל אחד מהם מדורג בבהירותו מלמעלה (בהיר) למטה (כהה). כשהחלק התחתון (הכהה) של שורת מעוינים אחת נושקת לחלק העליון (הבהיר) של שורת מעוינים אחרת, נוצר הרושם כאילו השורה התחתונה בהירה יותר. הרקע הלבן מעל השורה העליונה גורם לחלקי המעוינים העליונים להראות כהים יותר.
הנה הוכחה שכולם זהים:

כאן תמצאו את המקור לאריחים הגלמודים + הדגמה שבהירותם זהה. וכאן עוד המון אשליות גוון ובהירות מרהיבות של אותו יוצר – מומלץ ביותר!

זה המקור לאשליית לוח השח.

למעשה תעתועי התפישה הללו (כמו רבים אחרים) מדגימים את כוחו המופלא של המוח האנושי לנתח קלט חושי ולהעניק לו פרשנות ומשמעות שימושית. המוח לוקח בחשבון רמזים רבים מהסיטואציה הנקלטת, ומפצה ומתקן את התפישה שלנו בהתאם. כך, למשל:

1)  המוח מבין שצל גורם לחפצים להראות כהים יותר מאשר אם היו תחת תאורה מלאה, ומפצה על כך בתפישת אזורים מוצלים כבהירים יותר ממה שהם נראים לעין.

2)  המוח מפרש בהירויות בצורה יחסית לסביבה. אזור שמוקף באזורים כהים ממנו נתפש יותר בהיר מאשר אותו אזור אם היה מוקף באזורים בהירים ממנו.

3)  במקרים רבים המוח נוטה להתעלם משינויים מדורגים בבהירות, בהניחו כי מדובר בשינויי תאורה ולא בשינוי הגוון של החפץ עצמו.

4)  במקרה בו יש רמז על תאורה מלאכותית או מסננים צבעוניים דרכם רואים את החפצים השונים, המוח מבצע תיקון בהירות וצבע (בדומה לפעולת ה-"white balance"  שיש במצלמות דיגיטליות של היום). הנה דוגמה מצוינת לאשלית צבע.

את האשליה הבאה יצרתי בעצמי, כוואריאציה על אשליית השח. הוספתי אלמנט של לוח חצי שקוף כדי ליצור אפקט כפול:

האם זה עבד לכם (עליכם)? שתפו בחוויות.
תרגיל בית: מהם האלמנטים שהנדסתי פנימה כדי ליצור את האשליה ולהעצימה?

נסיים בהרצאת TED של Beau Lotto בנושא. (ניתן לבחור כתוביות בעברית).

____________________________________________________________________

רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שמתפרסמת רשומה חדשה? הרשמו למטה משמאל (תמיד אפשר לבטל).

17 מחשבות על “ראיתי זאת בבהירות”

  2. מעורר מחשבה. (למרות שאת הגלים והאריחים ראיתי מראש).
    ההרצאה בתד גם מדהימה.

    משום מה הוידאו שלך לא עובד, ההטמעה לא טובה כנראה, הוא מפנה לדף של יוטיוב במקום.

    אהבתי

    להגיב

  4. בדקתי בפוטושופ את הגובה של שתי הצורות הסימטריות זו מול זו – צדקתי לגבי זה שהכהה יותר גדולה. זה 113 מול 112 פיקסלים, וכמעצב אתרים אני בהחלט מסוגל לראות פיקסל בודד. ולא, לא "טייחתי" שורת פיקסל אחת, בצבע "איזור הדמדומים", אשר נמצא בין הרקע לצורה באנטיאליאס. במקום זאת, הכל נכנס. בדקו זאת בעצמכם

    אהבתי

    להגיב

    • זה מזכיר לי איזו בדיחה ששמעתי כשהייתי ילד, על מישהו שהתלונן שהוא לא מצליח להבחין בין הסוסים שלו בשום אופן. אחרי שנתנו לו כל מיני רעיונות להבדלים אפשריים ביניהם כמו גובה, אורך זנב, וכד', הוא חזר בשמחה וסיפר שגילה כי הסוס הלבן גבוה ב-2 ס"מ מהשחור.
      (בטח הרסתי, אבל זה היה הרעיון)…

      אהבתי

      להגיב

    • יובל, בדקתי את טענתך, ואתה צודק. אבל הסטיה היתה בכיוון ההפוך!
      הטרפז התחתון היה טיפה כהה יותר מהעליון. אז תיקנתי את המעוות, הבהרתי אותו טיפה, ועכשיו האשליה אפילו יותר חזקה 🙂

      אהבתי

      להגיב

  7. משהו מדהים בקשר למעוינים, לא בדיוק הבנתי את ההסבר בהתחלה, ואחר כך התקשתי לקבל אותו.
    עד שבמקרה ראיתי את המסך מהחדר השני בערך ממרחק של 3 מטר.
    ואז רואים בבירור שכל השורות זהות וכל מעויין צבוע בהדרגתיות מאפור-חום בהיר למעלה לכהה למטה.

    אהבתי

    להגיב

    • העיקר שנהנהת 🙂
      אתה יכול לעשות צילום מסך, לשים אותו בתוכנת עריכה פשוטה כמו paint ולהתחיל לחתוך אזורים ולהניח אותם ליד אזורים אחרים. הסודות יחשפו במהרה…

      אהבתי

      להגיב

  9. סתם הערה קטנה, אני לא יודע אם שמת לב אבל יש בספר טעות לגבי ההתייחסות לתמונת האריחים הגלמודים, התמונה בספר זהה לזו שמוצגת כאן כולל החצים, אבל השאלה שם היא איזו משתי הצורות "רחבה יותר" (ורשום "ראה חצים" למרות שהם מראים על הגובה).

    דרך אגב לדעתי היית צריך לבחור באשליה של לוח השח עבור הספר, היא נראית הרבה יותר מרשימה. אפשר גם להדפיס את האשליה פעמיים, לגזור מאחת ההדפסות את אחד הריבועים החוצה, ואז להזיז אותו על גבי הדף השני מריבוע A ל B ולראות כיצד הוא משתלב יפה בשני המיקומים.

    אהבתי

    להגיב

    • תודה על ההערה. "רוחב" ו"גובה" אלה מושגים קצת מבלבלים בהקשר הזה. היום הייתי רושם "איזו משתי הצורות בעלת שטח גדול יותר לדעתך". אבל מה שהודפס הודפס. גם איכות ההדפסה אכן יצאה די נמוכה. בספרים שאני שולח בחודשים האחרונים אני מוסיף כרטיס ביקור שמכיל הדפסה איכותית של האשליה הזאת, ושאני ממקם בעמוד המתאים בספר (יכול לשמש גם כסימניה).

      אהבתי

      להגיב

כתיבת תגובה