הגיע הזמן לצאת לרחוב.
ללא נבירה באינטרנט, ללא קריאת מאמרים, ללא ביצוע מחקרים מרובי משתתפים, ללא מכשירי מדידה מתוחכמים. רק אנחנו והמוח שלנו. שהרי בבסיס הדברים, חשיבה חדה היא בסה"כ הטלת ספק בהתרשמות הראשונית שלנו ובחינה מבוקרת יותר של הדברים.
אדגים בסיפור אישי, ואזמין אתכם לחלוק סיפורים משלכם.
* * *
לפני שנים רבות הזדמנתי לאחד מסניפי רשת מסעדות שוייצרית (רשת שנעלמה מנופי ארצנו כבר לפני עשור, כך מסתבר).
חשקה נפשי במיץ תפוזים סחוט, וכל שהיה עלי לעשות הוא לקחת לי כוס מארגזי הכוסות הריקות, למלא אותה במיץ מהמתקן ולגשת לקופה לשלם. עמדה בפני הבחירה בין כוס "גדולה" שמחירה ₪15 לבין כוס "קטנה" שמחירה ₪10 בלבד.
התבוננתי בכוסות. משהו נראה לי חשוד.
הכוס ה"גדולה" התנוססה אמנם לגובה רב יותר, אך עיני החדה הבחינה שהיא גם… מעט צרה יותר!
מעניין, חשבתי לעצמי.
מצויד בכוס "גדולה" אחת ובכוס "קטנה" אחת, צעדתי בנחישות לעבר השירותים, לצורך התייחדות מדעית. תחילה מילאתי את הנמוכה במים עד שפתה. בתנועה מפתיעה במקצת (כדי למנוע גלישת מים על דופן הכוס) התחלתי למזוג את תכולתה אל תוך הכוס הגבוהה. זו התמלאה, והתמלאה, הפלא ופלא – עד אפס מקום!
שפשפתי את עיני בתמהון (לא לפני שהנחתי לרגע את הכוסות בצד), וליתר בטחון חזרתי על התהליך בכיוון ההפוך. מלאתי את הכוס הגבוהה עד שהמים גלשו מעל שפתה, רוקנתי את הנמוכה עד לטיפה האחרונה וקראתי לעברה בקול מתריס: "נראה אותך עכשיו, שמנמוכה שכמוך!" באותו הרגע ממש נפתחה במפתיע דלת אחד מתאי השירותים ואדם מעונב כבן 50 הגיח כשהוא רוכס את מכנסיו ונועץ בי מבט מוזר. הבחנתי במשהו חשוד בשפם שלו, שנראה כאילו הודבק ברשלנות… אבל זה כבר מסיפור אחר. נחזור לענייננו.
המשכתי בניסוי. ניחשתם נכונה. אף לא טיפה אחת גלשה אל מחוץ לכוס "הקטנה".
מכיוון שאת גיל 7 כבר עברתי, יכולתי להסיק רק מסקנה אחת – שתי הכוסות זהות בנפחן!
שאלות רבות ניקרו במוחי:
* האם המחיר שנגבה עבור הכוס ה"קטנה" היה מחיר מבצע, או שמא מחירה של "הגדולה" – מופקע?
* האם אדם ששתה מהכוס "הקטנה" יהיה צמא מהר יותר מזה ששתה מהכוס ה"גדולה"?
* מה אנשים בוחרים יותר – כוס "גדולה" או "קטנה", ומה השיקולים שלהם?
* האם אנשים קונים כך יותר כוסות מיץ מאשר אם היה מוצע רק סוג אחד של כוסות?
* מה צריך להיות המחיר של סוג בודד, כך שההכנסות ממנו ישתוו להכנסות מצמד כוסות כזה?
* כמה אנשים נוספים שמו לב ששתי הכוסות זהות בנפחן?
דן אריאלי – הרי לך מחקר!
כך או אחרת, בסופו של דבר קניתי קרואסון, one size.
* * *
וכעת שאלה אליכם, הקוראים.
לפניכם 3 כוסות מרטיני זהות. הימנית מלאה עד שפתה.
מבלי לערוך מדידות וחישובים, אנא העריכו את כמות המשקה שנמצא כרגע בכוסות ב' ו-ג', באחוזים, ביחס לכוס מלאה.
לחצו כאן למלא את הערכתכם
שתפו בני משפחה וחברים!
כאן תוכלו למצוא את התשובה, בליווי סטטיסטיקה של הערכות הגולשים.
מוזמנים לשתף בתגובות בסיפור ספקנות-רחוב משלכם.
____________________________________________________________
רוצים לקבל הודעות למייל על פרסום רשומות עתידיות? הרשמו בתחתית הטור השמאלי (תמיד אפשר לבטל).
חושבים שאחרים יכולים להתעניין? שילחו להם את הרשומה או שתפו בפייסבוק!
חשיבה חדה 
אתה רוצה להגיד שלא עמדת שעתיים ליד הקופות בשביל לרשום סטטיסטיקות לגבי הזמנות?!
אהבתיאהבתי
🙂 לא להגזים. זה היה בכל זאת בתחילתו של איזה נופש בצפון, אם אני זוכר נכון.
אהבתיאהבתי
סיפור נחמד. כל הכבוד על גילוי אומץ הלב האזרחי…
הצבעתי (כדאי אולי להצמיד את תמונת הכוסות לדף ההצבעה).
אהבתיאהבתי
תודה, לא מצאתי אפשרות טכנית לעשות זאת. אולי פספסתי משהו. זה טופס של גוגל-דוקס.
אהבתיאהבתי
ניסוי בחכמת המונים? מעניין אם הקונספט הזה פועל עם שאלות מכשילות, או אם קהל שמצפה לשאלה מכשילה ועונה בדיוק ההפך מהאינטואיציה שלו..
אהבתיאהבתי
באמת מעניין. נחכה ונראה מה תהיינה התוצאות 🙂
אהבתיאהבתי
ניסוי מעניין בתפיסה נפח. מעניין כמה זוכרים נפח חרוט (חומר של כיתה ד-ה אאל"ט).
אהבתיאהבתי
היי… בלי לחשב אמרנו!
אהבתיאהבתי
קראתי פעם על ניסוי בפסיכולוגיה שבו לקחו שתי קבוצות מדגם גדולות מאד ושאלו אותן שאלה כזאת:
'אתה הולך לקניון שמול הבית שלך כדי לקנות ז'קט ב90 דולר ועט ב10 דולר. פתאום אתה רואה פירסומת שאומרת שהז'קט הזה בדיוק נמכר במבצע ב85 דולר בקניון שמרוחק חמש דקות נסיעה ממך. כלומר תשקיע עוד עשר דקות נסיעה ובמקום לקנות במאה דולר תקנה ב95 דולר. האם זה שווה לך?
רוב חברי הקבוצה שנשאלה את השאלה אמרו שכן, הם יסעו עשר דקות כדי לחסוך חמש דולר.
עכשיו שאלו את הקבוצה השנייה (שזהה לראשונה מבחינת גודל וחתך דמוגרפי של הנשאלים) את אותה שאלה אבל הפעם העט היה זה שהיה זול בחמש דולר (חצי מחיר!) והפעם רוב האנשים אמרו שלא, לא שווה להשקיע עשר דקות רק כדי לחסוך חמש דולר.
אהבתיאהבתי
תודה לכל המשתתפים במסיבת המרטיני!
***************** ספוילר! ****************
התשובה הנכונה:
כוס ב' חצי ריקה! כוס ג' מלאה כדי חמישית מנפחה בלבד!
הסבר:
כוס ב' מלאה במשקה עד 80% מגובהה, וכוס ג' – עד 60% מגובהה.
מכיוון שיחס נפחי החרוטים שיוצר המשקה הינו חזקה שלישית של יחס הגבהים (חישוב טריגונומטרי זריז יראה זאת), הרי שכוס ב' מלאה כדי 50% מנפחה, וכוס ג' – כ-20% (ליתר דיוק 51.2% ו-21.6%).
ומה אתם חשבתם?
למרות ההקשר בו נשאלה השאלה, אשר מן הסתם גרם לרובכם לעצור לרגע ולחשוב לפני שבצעתם את הערכתכם (אני חושד שכמה מכם בכל זאת מדדו וחישבו), עדיין היתה הטיה ברורה למעלה, של כ-10%, לגבי שתי הכוסות.
נתוני תוצאות מעודכנות בזמן אמת אפשר לראות כאן
בפעם הבאה שתבקשו מהמוזג למלא לכם רק עוד "קצת" משקה, תדעו כמה אתם מרוויחים.
אהבתיאהבתי
הייתי קרוב: ההערכה שלי לכוס ב' היתה מעט מעל הממוצע ולכוס ג' בול.
למרות שניסיתי לא לחשב לא יכולתי להתעלם מהמוח שצעק לי "שליש! שליש!" (שליש נפח גליל באותו גובה וקוטר בסיס). יש לי זיכרון מאוד ויזואלי של תוכנית ללימוד מתימטיקה כשהייתי ילד שהדגימה את זה עם נוזל אדום (אני חושב, לא היתה אז טלויזיה צבעונית) ואי אפשר להשתחרר מזה לגמרי בהערכה.
אהבתיאהבתי
למעשה השליש לא קשור לכאן. יש שליש בנוסחא אבל כשמחשבים יחס בין נפחים השלישים מתבטלים. מעניין שלמרות זאת האינטואיציה כיוונה אותך להערכה נכונה של יחס הנפחים. כלומר הנוסחא שימשה כצידוק לאינטואיציה ולא להיפך.
אהבתיאהבתי
שנאמר "להגיע לתוצאה הנכונה מהסיבה הלא נכונה" 🙂
אהבתיאהבתי
עניתי מהר, לפי האינטואיציה העקומה שלי (אני מכיר את סוג ההטיה הזו), וצדקתי בשני המקרים. אבל…
אחרי שעניתי איבדתי את הבטחון וחשבתי על זה שוב (בלי חישובים…) והייתי בטוח שטעיתי (over shooting בסגנון "בטוח שיש פחות ב80%, אבל זה לא יכול להיות פחות מ60, סתם הגזמתי"). מתברר שדווקא פה טעיתי.
לפעמים פשוט אי אפשר לסמוך על ההגיון.
מי שלמד קצת סטטיסטיקה והסתברות, למשל, יודע על מה אני מדבר.
אהבתיאהבתי
אני צדקתי ב כוס ב וטעיתי בכוס ג חשבתי ש 30 אחוז
צריך ראיה טובה יותר עבור דברים כאלה
ולא חישבתי (לא זכרתי בכלל איך..)
בעניין העט בשביל לחסוך 5 דולר התשובה ההפוכה יותר הגיונית כי לחסוך חצי מחיר יותר מפתה מאשר אחוז קטן מהמחיר הכולל.
חוץ מזה אני חושב שרב האנשים היו עונים כו עבור שניהם כי קשה להעריך את העלות של נסיעה 10 דקות אז 5 דולר נראה כדאי.
אהבתיאהבתי
רציתי לחלוק מהלך שמלמד עיקרון דומה לאוהבי הבירה שבינינו.
לוקחים כוס גינס (או כוס דומה בעלת פרופורציות דומות) ומתערבים על בירה מה ארוך יותר, גובה הכוס או היקף השפה שלה. דרך מצויינת להכיר לאנשים את המשמעות של 2*Pai*R ולשתות בזול.
אהבתיאהבתי
הייתי רחוק. 😦
20%?????? וואו.
אהבתיאהבתי
בקיצור – לבקש מהמוזג עוד קצת כשהכוס כמעט מלאה.
אהבתיאהבתי
בדיוק 🙂
אהבתיLiked by 1 person
קלעתי בול 🙂
אהבתיאהבתי
קיצר לא לבנות על חוכמת ההמונים..
אהבתיאהבתי
כשמשהו מטעה, רובנו ניפול בפח. ניסוח אחר: כשיש איזו הטיה, ממוצע ההערכות יהיה מוטה.
גם מיליון סינים יכולים לטעות.
הכל די ברור וצפוי, לא?
אהבתיאהבתי
לגבי דוגמת הז'קט והעט שלמעלה שמדגימה שאנחנו חושבים בצורה יחסית ולא אבסולוטית, זה יותר ברור אם מקצינים את זה.
נניח שאומרים לכם שיש חולצות ב 5 במקום ב – 100 ש"ח בקניון בקצה השני של העיר (או לצורך העניין כרטיס קולנוע ב 10 שקלים כמו ביום חמישי שעבר). כמעט כל אחד מאיתנו היה רץ וקונה ומרגיש שעשה את דיל המאה.
לעומת זאת נניח שאתה רוצה לקנות בית בשני מליון שקל ואתה שואל את השאלה הקבועה: "יש על מה לדבר?" ובעל הבית יגיד "אתה יודע מה? אני אלך לקראתך ואוריד לך 95 ש"ח…." הרגשה שונה לגמרי, לא?
אבל אלה בדיוק אותם 95 ש"ח.
אהבתיאהבתי
זו אינה אותה הנחה בהנחה שאפשר לקנות יותר מחולצה אחת.
אהבתיאהבתי