105 מחשבות על “קינסיולוגיה שימושית (השאלה למי)”

1. " אם אתה בוחן הצהרה מסוימת כמו "היום יום שני" והזרוע שלך (כלומר השרירים) נשארת חזקה, פונקציה הגל קרסה, ומצביעה על כך כי אכן יום שני. לחילופין, אם היד צונחת בקלות – אין קריסה של פונקצית הגל, מה שאומר שההצהרה אינה נכונה"."
   יש לי בעיה עם המשפט הזה. הרי אין באמת 'יום שני' או 'יום ראשון' או כל יום אחר. יש את כדור הארץ שמסתובב לו סביב צירו ובכל פעם צד אחר שלו מואר על ידי השמש. למה זה חשוב? כי מישהו כאן מדבר על איזו אמת אלוהית, קוסמית שנמצאת מעבר להגדרות הקטנוניות שלנו בני האנוש המוגבלים אבל בפועל הוא חי בדיוק באותו עולם מושגים קטן ומוגבל ופרובינציאלי ומכאן גם הדוגמאות שלו.
   אגב, מה שלום המחקר הנומרולוגי שאתה עורך? כי גם כאן לא ברור מהם ה'מספרים' עליהם מדובר. האם נולדתי ב2.2.1967 או ב כ"ב שבט תשכ"ז ? מי קבע שמספר הבית שלי כפי שרשום על הכניסה הוא אכן 'מספר הבית' ולא המספר של הבתים שלפניו מתחילת הרחוב? רגע, למה הרחוב? אולי מתחילת העיר? מי קבע שאני בן 45 שנים? הרי 'שנה' היא מושג שרירותי גם כן, הכדור שלנו מקיף את השמש ותוך כדי כך עושה 365 ורבע סיבובים בהקפה. בגלל זה אנחנו מוסיפים יום בשנה מעוברת (כמו השנה) מה שאומר שמספר ה'שנים' שאני חי הוא לא בדיוק מספר ההקפות סביב השמש וכן הלאה.
   מצחיק כיצד אנשים מנסים לדבר על מושגים אלוהיים ומיסטיים ונשארים שבויים בעולמם הקטן והמוגבל. בגלל זה אלוהים הכל יכול , האדיר והנורא העניש אותי בכך שגרם לתבשיל שלי להישרף על האש. באמת הייתי צריך לנשק את המזוזה כשנכנסתי ושכחתי מזה.

   אהבתיאהבתי

   להגיב

   • כן. נו טוב. מה אומר… 🙂

     אהבתיאהבתי

     להגיב

2. הערה קטנה, פרוקטוז הוא דווקא הסוכר הרע ואילו הגלוקוז הוא ה״טוב״.
   פרטים נוספים בהרצאה הארוכה למדי כאן. זהירות, מאוד מדעי!
   

   אהבתיאהבתי

   להגיב

3. קבל שוב את גילויי הערצתי על ההשקעה והיסודיות שאתה מפעיל כדי להוכיח את המובן מאליו 🙂

   אהבתיאהבתי

   להגיב

   • מובן מאליו לאחד, מעורר התקוממות בעיני אחרים. חכה, עוד תגענה התגובות.

     אהבתיאהבתי

     להגיב

4. חוץ מזה, בהחלט אחד הסיפורים ההזויים יותר בבלוג, ויש לא מעט כאלה. משעשע ומקומם בו זמנית.

   אהבתיאהבתי

   להגיב

5. מודה לא קראתי הכל, כנראה כבר קלטתי את התדר של דעתך על כל הנושאים האלה, הפרטים פחות חשובים… גם דעתי אוחזת בתדר שיש הרבה בולשיט ממוסחר בעניין הזה אבל אולי הוא מקיף איזשהו גרעין של אמת – לא סוגרת את הדלת.

   נקודה קטנה אפרופו תדרים:
   כתבת –
   "כיצד בדיוק מזהה המוח את התדרים של החפצים שסביבנו?"

   עוברים דרך גופנו (ומוחנו) תדרים מסוגים שונים בכל רגע ורגע. אנחנו למעשה מופצצים בתדרים מכל הספקטרום האלקטרו מגנטי. בתור פיזיקאי אתה בטח יודע שכל תדר נושא מידע. המידע הזה כאשר הוא נקלט על ידי מקלט שיודע לקודד אותו – הופך למידע קוהרנטי (ראה דוגמת טלפון נייד ותדרים סלולריים).

   האם זו הנחה מופרכת לחלוטין לחשוב שאולי בכל הקומפלקס המורכב שממנו עשוי המוח שלנו יש איזור או איזורים שיודעים לקודד תדרים מסוגים שונים? אולי אנחנו מפענחים ברגע זה מסרים שמקודדים שהגיעו מפרצי גאמא ברחבי היקום?
   תשאל למה אנחנו לא יודעים שאנחנו עושים את זה או למה אנחנו לא מבינים את המסרים האלה? כי אולי מוח שלנו עדיין לא מפותח מספיק להעביר את המידע בצורה קוהרנטית לצד המודע – בדימויים שיובנו על ידי ההכרה (הזעירה והבלתי מפותחת יחסית) שלנו. אולי זה אפילו תהליך נלמד – בדיוק כמו תהליך של פיתוח רשת עצבית חדשה כדי לאפשר רכיבה על אופניים או הבנת שפה חדשה.

   לא רוצה לחזור לויכוח שלנו על מה הוכח ומה לא ומהי רמת ההוכחה המדעית הנדרשת, נראה לי שזה חסר טעם.
   רק נקודה למחשבה.

   אהבתיאהבתי

   להגיב

   • אענה בקצרה: המוח שלנו יודע לפענח תדרים – תדרים של של רעידות אויר שנקלטים באוזן, תדרים של קרינה אלקטרומגנטית שנקלטים בעין.
     האם המוח יכול לקלוט תדרים אחרים של אנרגיות מסוגים אחרים ולפענח אותם?
     אולי.

     אבל מי שטוען טענה כזו צריך לבסס אותה בראיות. מאוד פשוט.

     לא יתכן שמישהו יאמר "תדר של אבק" ובזה יגמר העניין.
     זה לא מדע, זה בולשיט טהור.

     אהבתיאהבתי

     להגיב

     • אולי יעניין אותך לקרוא סקירה שנעשתה עבור הממשלה (פיתוח אמצעי לחימה לא קטלניים):
       http://mops.gov.il/Documents/Publications/RD/TechnologicalResearch/NonLethelWeap ons_HB.pdf

       עמודים 18 – 19 הם המעניינים בהקשר הזה – קריאה לא ארוכה סקירה של מחקרים שנעשו לגבי קליטת רעשים של תדרי מיקרו על ידי אנשים – הנה דגימה:
       "השידור בניסיון זה נעשה בעצמה ממוצעת (בזמן) של mw/cm 2 0.4 ועצמה מרבית (מיידית, בזמן הפולס) mw/cm ,הייתה 2 .267 האנשים שהשתתפו בניסוי דיווחו על קליטה של קולות/רעשים כאשר קרינת המיקרו הופנתה אליהם. נמסר גם כי האפקט האקוסטי יכול להתקבל ממרחקים של כמה מאות מטרים.
       …
       מאז המחקר החדשני של 24] Frey], במערכות גלי מיקרו, נעשו בתחום זה עוד מספר מחקרים ובכלל זה
       נרשמו אפילו פטנטים על מתקנים היוצרים קולות וצלילים בראשם של אנשים שנחשפים לקרינות מיקרוגל
       מאופננת [26]."

       יש כל מיני הנחות ביחס להסבר לתופעה אבל יש כאן איזו התחלה של אפיון של יכולת של המוח "לקלוט" בצורה כל שהיא (אולי מכנית) תדרים מתחום רחב יותר מהידוע.
       זה לא כל-כך מוזר – לבעלי חיים שונים יש סונאר, אחרים כמו כרישים קולטים שדות חשמליים – זה לא משהו שנמצא לחלוטין מחוץ לסקאלה הביולוגית כאן.

       כרגע אין בין זה לבין תדר של אבק ולא כלום אבל אולי זו התחלה.

       אהבתיאהבתי

       להגיב

       • אכן לא מוזר ולא חריג. אבל כפי שאמרת – "אין בין זה לבין תדר של אבק ולא כלום". ה"אבל" מיותר לחלוטין. זו התחלה – של מה? של מחקר על אילו תדרים יכול אדם לקלוט? כן. של מחקר על תדרים של אבק, של קריסטלים, של חומרים אלרגניים? ממש לא.
         יש כאן משדר, מכשיר, שמשדר קרינה בתדר מסוים, ואנשים שקולטים אותה ומושפעים ממנה. שום דבר על-טבעי או ניו-אייג'י. למכשיר הזה יש מקור כוח, והוא פולט אנרגיה שניתן למדוד אותה ולכמת אותה בעזרת גלאים לא-אנושיים.
         יש תהום פעורה בין המחקר הזה לבין מי שטוען שקריסטלים "פולטים תדרים", או ש"למלים כתובות יש תדר". אם לקריסטלים, לאבק, או למילים יש "תדר" אז צריך להראות – כמו במחקר שהבאת! – שאכן יש לתדר הזה השפעה על בני-אדם.

         אהבתיאהבתי

         להגיב

         • יובל אני לא מתווכחת – אין כרגע מחקר מדעי (אם לסמוך על גלעד ואני מאמינה שהוא יסודי) שהצליח להביא הוכחות לכך שקריסטלים או מילים כתובות משפיעות עלינו בצורה מדידה.
           אולי כן ואולי לא, מה שבטוח שאין כרגע הוכחה מדעית – בעד או נגד.

           מה שכן הצליחו להוכיח זה שהמוח שלנו קולט ומפענח הרבה יותר ממה שחשבו קודם.
           הנה עוד דגימה – תדרים שמשפיעים על הבריאות:

           "המערכת, המתוארת בפטנט של Rauscher and Van
           31] Bise] , מהווה אמצעי לשיכוך כאבים המתבסס על שדה מגנטי פועם בתדירויות משולבות של 7.6 ו-
           76 Hz כאשר עצמת השדה המגנטי הפועם הוא מסדר גודל של גאוס אחד ( 10-4Tesla ). יש לציין כי בעלי הפטנט הזה טוענים כי שמירה על דיוק התדר היא חיונית לפעולה נכונה של המערכת. כך, היישום העיקרי של הפטנט הוא בקרת קצב הלב. ליישום זה משתמשים בטווח תדירויות צר ביותר, של 7.15-7.78 Hz"

           יש כאן התחלה של מחקרים בתחום והם רציניים עד כדי כך שהצבא האמריקאי והישראלי (לפחות) מוצאים בהם עניין. זה מה שאפשר לבסס כרגע.

           לי זה לא נראה קפיצה הגיונית גדולה מדי להניח שישנם עוד תדרים שמשפיעים על המוח המאוד מורכב שלנו, שעדיין לא ניתן למדוד את השפעתם – מכל מיני סיבות.
           זו דעתי, היא פתוחה אבל לא במידה שאני מוותרת על חשיבה הגיונית והסקת מסקנות גם אם מעבר לסף המדעי המבוסס *כרגע*.

           אהבתיאהבתי

           להגיב

           • אז בתכל'ס אנחנו מסכימים _כמעט_ על הכל, חוץ מזה שאני אומר שאם מישהו אומר לי "X משפיע על Y" (תדר משפיע על המוח, נגיד) אני אומר "ובמה מתבטאת ההשפעה הזו?" ונראה לי שאת מוותרת על השאלה הזו. כי ברגע שאומרים "…וזה מתבטא בשינוי Z" אפשר למדוד ולכמת ולנתח מה קורה עם Z. אני לא מבין את הויתור הזה שלך על החלק השלישי הזה, על השאלה "במה מתבטאת ההשפעה".

             אהבתיאהבתי

             להגיב

             • לא וויתרתי על שום דבר.
               כפי שכתבתי בתגובה הקודמת – לתדרים מסויימים יש השפעה בריאותית לטובה או לרעה.
               אתה מוזמן לקרוא את הסקירהבעצמך ולהסיק מסקנות משלך – בגדול, עמודים 18 עד 22 רלוונטיים לעניין הבריאותי.

               אהבתיאהבתי

               להגיב

           • לא נכנסתי לפרטים בכלל, רק הערה כללית: אין הרבה קשר בין "פטנט" לבין אמת.
             חלק גדול מהפטנטים הרשומים הם הזיות פרטיות של אנשים.אין שום דרישה להוכיח נכונות בזמן רישום פטנט. זה מנגנון להגנה על רעיונות. לא על רעיונות נכונים.

             אהבתיאהבתי

             להגיב

             • אם כך, אין לנו בסיס לדיון.
               לא הבאתי מובאה של סתם פטנט, זה פטנט שנסקר בסקירה עבור משרד הבטחון. אני מניחה שיושבים שם אנשים שיודעים מה הם עושים ואיך לבדוק תקפות של פטנט (או מערכת שמבוססת עליו).
               אם לא – כולנו בצרות.

               דעתך מעניינת אותי, אם תרצה להכנס בכל זאת לפרטים.

               אהבתיאהבתי

               להגיב

               • בהזדמנות אולי אבדוק את זה.
                 אבל באופן כללי, לא סביר שבתגובות לפוסט X (עליו עבדתי במשך משהו כמו 15 שעות) אמצא את עצמי עורך תחקירים יסודיים על נושאים Y, ו-Z, רק כי קיימת אנלוגיה מילולית או רעיונית כלשהי. נכון?

                 אהבתיאהבתי

                 להגיב

                 • כרצונך.

                   אהבתיאהבתי

                   להגיב

   • אני אחר – וואללה, אולי. אולי אנחנו באמת מפענחים במוחנו כרגע תדרי קרינת גאמא בצורה לא-מודעת. או שאנחנו קולטים תדרים של קריסטלים באופן תת-הכרתי. יכול להיות!
     השאלה: עזבי הכרה ומודעות ואת המיינד לרגע. האם הקליטה הלא-מודעת הזו משפיעה עלינו _באיזה שהוא_ אופן? נגיד, מחזקת אותנו? מחלישה אותנו? גורמת לנו להיות נבונים יותר, חולים יותר, בריאים יותר?
     אם היא לא משפיעה עלינו בשום צורה – באמת אין טעם לדיון. את תגידי שאנחנו מעבדים קרינת גאמא באופן לא-מודע (וזה לא משפיע עלינו בכלל) ואני אגיד שפיות הדרדסים משגיחות עלינו בשנתנו (וזה לא משפיע עלינו בכלל) וזהו.
     אם היא כן משפיעה עלינו – כיצד?

     אהבתיאהבתי

     להגיב

     • רק עכשיו ראיתי את תגובתך…
       אני חושבת שעניתי עליה בתגובה שלי לגלעד. התדרים האלה – לפחות תדרי מיקרו כן משפיעים עלינו ולראייה – שוקלים אותם כאמצעי לחימה…

       הנה שוב הקישור:

       יש ללחוץ כדי לגשת אל NonLethelWeapons_HB.pdf

       אהבתיאהבתי

       להגיב

       • אני אחר, עוד נקודה כללית. אנלוגיות יכולות להיות זרז יצירתי מצויין, ומצד שני גם מקור לבלבול גדול.
         אנלוגיות שאינן מלאות, יכולות להיות הרות אסון.
         רבים מהטיעונים הפסאודו-מדעיים מתבססים על אנלוגיות גרועות – והמסקנות בהתאם – בולשיט.
         כל דבר יש לבדוק לגופו.
         לכן אני לא רואה כרגע שום טעם בדיון על תדרים אחרים שמישהו חושב שגילה שאולי המוח שלנו קולט.
         כאן דברו על תדרים של מילים, ומושגים מופשטים. אז זה בולשיט, עד שמישהו יראה אחרת.

         אהבתיאהבתי

         להגיב

         • לא מבינה…
           איפה ציינתי אנלוגיות או טיעונים פסאודו מדעיים?
           ציינתי סקירה של מחקרים מדעיים שנעשתה עבור משרד הבטחון – גם זה לא מספיק?

           אהבתיאהבתי

           להגיב

           • ההערה לא היתה על התכנים (לא קראתי שום דבר מהם עדיין). ההערה היתה על צורת הדיון.
             התייחסתי כאן לנושא מאוד ספציפי (גם אם רחב כשלעצמו). זה שהופיעה בו המילה תדר, עדיין לא אומר שכל טענה אחרת בעולם לגבי תדרים, רלוונטית לנושא. זה הכל…
             הבה נדון בכל נושא לגופו.

             אהבתיאהבתי

             להגיב

             • אני חושבת שאתה צריך לקרוא את התכנים לפני הערות על צורת הדיון – אחרת תיווצר כאן מפלצת ספגטי מעופפת…

               התגובות שלי התחילו ממענה על השאלה שלך:
               "האם המוח יכול לקלוט תדרים אחרים של אנרגיות מסוגים אחרים ולפענח אותם?
               אולי.
               אבל מי שטוען טענה כזו צריך לבסס אותה בראיות. מאוד פשוט."

               התשובה היא כן ויש ראיות.

               לדעתי הבאתי מספיק ביסוס לעניין – והתשובה שלי לא מתייחסת לכל תדר שהוא, רק לאלה שהוכח שיש להם השפעה בריאותית מדידה – מעבר לתדרים של לראייה ושמיעה.

               אהבתיאהבתי

               להגיב

               • אין בעיה, אולי ניסחתי את השאלה בצורה כללית מדי בהקשר של הפוסט הזה.
                 כאמור, בהזדמנות אקרא את החומר שהבאת, ובאופן כללי לא יפתיע אותי מאוד אם יתגלו דברים שאינם ידועים לנו כיום. זו מהותה של החקירה האנושית. כל עוד אנחנו מסכימים על חוקי המשחק, אין בעיה:
                 טענות צריך לגבות בראיות טובות, לפני שמבצעים בהן ניסויים על בני אדם (ניסוים פיזיולוגיים או בד"כ – פסיכולוגיים – קרי, שיטות אבחון וטיפול מופרכות).

                 רפרפתי עכשיו על החומר שהבאת – מעניין מאוד.
                 אבל זו בדיוק הנקודה שאני מנסה להעביר: למרות מה שאולי נראה לעיתים על פני השטח, הטענות שלי אינן כנגד תכנים מסוימים, אלא כנגד הדרך-לא-דרך בה הגיעו אנשים להאמין בתכנים הללו.
                 (שהרי תורת הקוונטים למשל מוזרה לא פחות).

                 מבלי להכנס לעומק העניין, מבט חפוז מראה שהחומר שהבאת אמין לאין ערוך מכל הדברים שהתייחסתי אליהם בפוסט הזה. הסימנים רבים. המקור, רמת הטקסט, הסימוכין. לא נדרשות אלא 5 שניות כדי לראות שמדובר במשהו אחר, שדורש התייחסות רצינית.

                 אהבתיאהבתי

                 להגיב

6. פוסט מצויין, תודה

   אהבתיאהבתי

   להגיב

   • תודה!

     אהבתיאהבתי

     להגיב

7. תודה…
   אני חושבת שבניתוח של הגישות שלך ושלי מה שעולה באופן כרוני הוא (ואני מסתכנת כאן באנלוגיה..):

   שאני מוכנה לקחת ברצינות את דעתם של הגששים שרצים לפני המחנה (המדעי) ומוכנה להסתכן בכך שלפעמים הפרשנות שלהם לסימנים או האינטואיציה שלהם מוכחת לבסוף כלא נכונה.
   אני כן מפעילה הגיון ומחפשת ביסוס ראייתי מקביל או מקדים אם יש.

   אתה מחכה לראות מה יקרה הלכה למעשה (ראיות ממחקרים מדעיים).

   במילים אחרות – סף הקבלה שלי נמוך יותר משלך
   יש מקום לאנשים מכל הסוגים בעולם (גם פתיים שמוכנים לשלם על טיפול ק"ש).

   אהבתיאהבתי

   להגיב

   • זה אפילו דק יותר מזה – אני גם מוכן להקשיב בעניין לדעותיהם של גששים שרצים לפני המחנה (אני עצמי גשש כזה בתחומים מסוימים במסגרת עבודתי). רק שיש לי קריטריונים יותר נוקשים כמה רצינות ליחס לטענותיו של כל גשש.
     כל טענה צריכה להיות מגובה במשהו, לפני שאני אבזבז את זמני להקשיב לה.(שהרי גם טענות מגובות רבות מתגלות כשגויות ברבות הימים). ראיות יכולות להיות ראיות אמפיריות מ"השטח", או קו חשיבה לוגי מסודר שנשען על כתפי דברים שכבר אוששו בעבר במידה חזקה. רצוי כמובן שילוב של ראיות אמפיריות ולוגיקה בריאה.

     כמובן שיש מקום לכל סוגי האנשים בעולם, בעיקר משום שאחדים מהם מתפרנסים מפתייותם של רבים אחרים. ובאיזו זכות ניטול מהמעטים את פרנסתם? חופש העיסוק לא?

     אהבתיאהבתי

     להגיב

8. כתבת:
   "או קו חשיבה לוגי מסודר שנשען על כתפי דברים שכבר אוששו בעבר במידה חזקה."

   אז האם אתה מוכן לעשות את ההיקש הלוגי (בהתבסס על הסקירה של מחקרים שהבאתי) שאולי כן יש תדר לאבק ואנחנו קולטים אותו?

   בסדר, בסדר, אל תתפתל… הגשש הזה אולי עיוור 🙂
   (לפחות כרגע, חחח)

   אהבתיאהבתי

   להגיב

   • אין לי מושג איזה היקש לוגי אפשר לעשות מהחומר שהבאת ל"תדרים של אבק".
     זה נטל שמונח על כתפי אלה שטוענים את הטענות ההזויות הללו. בהצלחה!

     אהבתיאהבתי

     להגיב

9. אני בוש ונכלם, אבל נפלתי
   זה כנראה מה שיאוש עושה לאנשים.
   ידעתי שזה בולשיט, אבל נראה ששום טיפול לא עוזר לבן שלי. ואז אמא שלי שמעה על מרכז טיפול כלשהו, דרך חברה שבשבילה זה "עבד".
   ואמא שלי לחצה (ואף אמרה שתשלם על התענוג) ואישתי נכנעה ואז אני.
   זה היה ממש ממש מטופש, לשבת שם עם הילד על ברכי, להחזיק בקבוקונים ולתת לה לכופף לי את האצבע.
   אחרי 5 מפגשים (1000 ש"ח) אישתי השתכנעה לבסוף שהדבר היחיד שזה תרם זה זמן לבילוי משפחתי של נסיעה לקיבוץ, ולאחריה ביקור במסעדה או חוף הים. למחלה זה לא עזר, כמובן.

   אהבתיאהבתי

   להגיב

   • תודה על השיתוף (מחקתי את שם המקום, אין צורך).
     תשמע, גם בילוי משפחתי זה משהו!

     אהבתיאהבתי

     להגיב

   • גל,

     אם הבעיה היא אלרגיה, יש רופא ילדים מצויין שכבר עזר לרבים שאני מכירה אישית.
     הוא אלרגולוג בעל נסיון של שנים רבות מאוד.
     שמו איתי נוימן: http://www.ittaineuman.com/
     בהצלחה.

     אהבתיאהבתי

     להגיב

     • תודה. הבעיה היא מורכבת והיינו אצל הרבה רופאים מסוגים שונים, מומחים בתחומם, כולל ד"ר נוימן (שאף היה הרופא שלי כשאני הייתי ילד!)
       בסוף מצאנו רופאה מצויינת שנתנה טיפול (סימפטומטי) שעובד מצויין.

       אהבתיאהבתי

       להגיב

       • שמחה שהבעיה נפתרה.

         אהבתיאהבתי

         להגיב

10. עלי לציין שאין לי נסיון עם ק"ש.
    אולם נראה לי שחשוב לעשות סקר מטופלים. עבד בשבילם או לא. תכלס זה מה שחשוב.
    אולם מספר הערות :
    1. משרד הפטנטים לא מאשר כל פטנט סתם ככה. זה פשוט לא נכון
    הנה דוגמא מויקיפדיה של תשובת משרד הפטנטים לאחד הפטנטים שסורב
    from the European Patent Office, noting that the description of the device was based on "general statements and speculations" and citing "numerous deficiencies in both the description and in the evidence provided to support its feasibility" as well as i
    ncompatibilities with "generally accepted laws of physics and established theories."

    2. אתה מדבר על איך הם בוחרים מחקרים שמראים משוב חיובי ומתעלמים מהשליליים.
    אבל זה בדיוק מה שהרפואה הקונבנציונאלית עושה ,ועוד יד ביד עם לדוגמא אישור מהFDA

    צפה בתחקיר 60 minutes על אישור/יעילות תרופות דכאון. הקטע הרלוונטי מתחיל בדקה 3:44
    

    אהבתיאהבתי

    להגיב

    • שלום שמעון,
      1) סקר מטופלים הינו חסר משמעות של ממש בקביעה עם טיפול יעיל או לא, מכיוון שיש הטיות אינספור בהערכות של מטופלים ומטפלים. התייחסתי לנקודות אחדות בכתבה "אשליות יכולות להרוג" אתה מוזמן לקרוא שם, ואתייחס לנקודות נוספות בכתבות בנושא הפלסיבו שאפרסם בעתיד.
      בדיוק מסיבה זו עורכים מחקרים מבוקרים, כדי לנקות את כל גורמי ההטיה, עד כמה שאפשר.
      2) לא אמרתי שמאשרים פטנטים סתם ככה, יש חוקים שהפטנט אמור לקיים,הנה מתוך החוק בנושא: "אמצאה, בין שהיא מוצר ובין שהיא תהליך בכל תחום טכנולוגי, שהיא חדשה, מועילה, ניתנת לשימוש תעשייתי ויש בה התקדמות המצאתית – היא אמצאה כשירת פטנט"
      אך "הוכחת נכונות" ברמה מדעית אינו אחד מהם. זה תלוי מן הסתם גם בבוחן הספציפי. יצא לי להתקל בלא מעט פטנטים שדי ברור שאין סיכוי שיעבדו. לפחות לא כפי שהם מתוארים. בכל מקרה, לעיתים קרובות אדם רושם פטנט על משהו שהוא עדיין לא התחיל לעבוד עליו כלל, ויתכן מאוד שהמציאות תוכיח שהרעיון אינו ישים אחרי הכל.
      3) לגבי הכתבה, מדובר כאן בחברות תרופות, לא באקדמיה, ויש הבדל גדול. המחקרים שהבאתי אינם מטעם חברה מסחרית.

      אהבתיאהבתי

      להגיב

11. 1.תשמע אם זה עבד בשביל מישהו, אז מה אכפת לו מה אנחנו חושבים. הרי זה מה שחשוב.
    השאלה היא מה אחוז ההצלחה. למדע זה לא חשוב לדבריך, בreal world זה הכי חשוב.

    2. הבאתי לך דוגמא של של תשובה ישירה של משרד הפטנטים הארופאי.
    הם רוצים או הדגמה בניסוי מבוקר. או תאורייה מסודרת. כלומר במלה אחת – מדע.

    3. כוונתי היתה שלדבריך יש מחקרים שמראים משוב חיובי לק"ש אבל הם לא רלוונטים וכיו"ב .
    בסרטון הדגש שלי הוא לא על פעולת חברת התרופות אלא על פעולת הFDA . גוף מבקר אובייקטיבי ,לא ?
    תקשיב לקטע המלא (ובכלל תחקיר מעניין) ושמע את תשובת הFDA .
    כלומר גם למודלים שאמורים להיות קונבנציונאליים מדעיים יש את אותה ההטייה. (אבל שם למרבה הפליאה זה בסדר)
    אז על פי המדד הזה – או שכולם שרלטנים בשני צידי המתרס או שיש בהם גרעיני אמת. אתה לא יכול להיות חד צדדי בעניין

    אהבתיאהבתי

    להגיב

    • 1) אחוז הצלחה בהשוואה למה? אני עדיין ממליץ לך לקרוא בעיון את הפוסט שהמלצתי לך עליו.
      2) מכיוון שזהו אינו בלוג לענייני פטנטים או משפט, ומכיוון שלדיון הזה אין שום חשיבות לנושאים המדוברים כאן, אני ברשותך מפסיק אותו. את שהיה לי לומר אמרתי.
      3) הם לא רלונטים כי איכותם ירודה ביותר, אתה מוזמן לקרוא את המחקרים שציטטתי, אחד מהם מתייחס לעומק לנושא. שפוט בעצמך. אני מכיר את הכתבה הזו, ואף אתייחס אל הדברים הנאמרים בה בעתיד, בכתבות על הפלסיבו. אני לא רואה איך משהו מזה מעלה או מוריד את רמת התקפות של התחום המדובר. להצביע על מחדל כזה או אחר שאינו קשור לנושא, אינו קשור לנושא.

      אהבתיאהבתי

      להגיב

      • 1. כוונתי לאחוז ההצלחה של חולים שפנו למודל הזה וקבלו מזור אל מול אלו שלא.
        2.אין צורך להתווכח. טעית.
        3.טענתי היא, שטיעון זה לא תקף בכדי להוריד או להעלות את "קרנה" של ק"ש אל מול מודלים קונבנציונאלים.

        דבר שני, למה עצרת שם? מדוע לא לצטט גם את הביקורת של הביקורת ?
        מענה למחקרים השליליים ,ולביקורת על המטה אנליזות

        יש ללחוץ כדי לגשת אל Research-Negative-Research-Studies-on-AK1.pdf

        אני חייב לציין שהמאמר שלך הפעם כולו נוטף זלזול וציניות מהרגע הראשון. עוד לפני שהקורא יכול להגיע למסקנה מושכלת

        אהבתיאהבתי

        להגיב

        • עברתי על המסמך שצירפת. מקבץ נאה של ניסויים שלא מצאו תוקף לשיטה (חלקם הוזכרו בכתבה באמת).
          אם הבנתי נכון, אפשר לסכם את רוב ההתייחסויות לתוצאות בצורה הבאה:
          "המחקר לא בדק את הק"ש כפי שהיא אמורה להיות בשימוש בפועל, ולכן תוצאותיו אינן רלוונטיות.(ק"ש לא אמורה להיות כלי האבחון היחיד, לא ככה בדיוק משתמשים בה, ק"ש מטפלת באדם השלם ולא בסמפטומים ספציפיים ולכן קשה לעלות על יעילותה בניסויים קליניים, וכד').

          או קיי.
          האם יש מחקרים שהתבצעו כמו שצריך (לדעת מטפלי הק"ש) וגם באיכות גבוהה (לדעת חוקרים אחרים) והראו שהיא עובדת?
          אתה יודע, במדע, גם אם יש התנגדויות לרעיונות חדשים או זהירות מפני טענות מהפכניות, בסופו של דבר האמת יוצאת לאור. ברגע שמצטברות ראיות משכנעות למשהו, הוא מתקבל.
          אני מבטיח לך שגם אני אקבל את הק"ש אם לפתע יתחילו להצטבר ערימות של עדויות איכותיות שמדגימות את כוחה האבחוני והריפויי.
          אפילו אודה בפומבי שטעיתי בהערכתי הראשונית, שהתבססה על כל הראיות שהיו בידי באותה העת.
          Fair enough?

          אהבתיאהבתי

          להגיב

          • לקח לי 12 דקות חיפוש למצוא את הקישור הנראה למעלה.
            באותו אתר יש גם את המחקרים החיוביים

            יש ללחוץ כדי לגשת אל Research-Clinical-Relevance-Predictive-Validity-and-Accuracy-of-the-MMT.pdf

            ראוי לציין שאין לי דיעה לכאן או לכאן,זו בכלל הפעם הראשונה שאני שומע על ק"ש.
            טענתי היתה רק לגבי הסקירה שלך שהיא מאוד לא אובייקטיבית במעטה חקירתי.
            וזה חבל כי אני מכבד את אתרך.
            תודה על התייחסותך.

            אהבתיאהבתי

            להגיב

            • בכדי שלא תתרוצץ, הנה הדף הראשי של המחקרים
              http://www.icakusa.com/research/

              אהבתיאהבתי

              להגיב

            • תודה שמעון, הוספתי את הקישורים הללו לכתבה.
              הקורא שירצה להעמיק יוכל לקרוא הכל ולהחליט בעצמו.

              אהבתיאהבתי

              להגיב

12. כרגיל פוסט מרתק ומושקע. וכרגיל, יש לי מה להגיד, הפעם אשאיל את מילותיו של מישל דה-מונטיין

    "…….התעוררה בי חמלה על המון העם המסכן המתפתה להאמין באווילויות אלה. עתה אני סבור כי גם אני הייתי ראוי לרחמים לא פחות: לא משום שהניסיון הראה לי מאז משהו שמעבר לאמונותי הראשונות, ולא מחמת שלא הייתי סקרן. אבל התבונה לימדתני כי לפסוק בהחלטיות שדבר מה שקרי הוא ובלתי אפשרי הרי זה בבחינת מתן יתרון לעצמך כמי שיודע את תחומיהם ואת גבולותיהם של הרצון האלוהי ושל עוצמת הטבע מולידנו. ועוד למדתי, כי אין בעולם אווילות גדולה יותר מאשר לצמצם אותם למידת יכולתנו ושיפוטנו. אם נכנה את הדברים ששכלנו אינו מסוגל להשיג מפלצות או נסים, מה רב יהיה מספרם, באשר הם מתגלים לעיננו בלי הרף? חשבו נא מבעד לאלו עננים ובאלו צעדי גישוש אנו מובלים אל ידיעת מרבית הדברים המצויים בין ידינו. אין ספק כי תמצאו, שדווקא ההרגל הוא המסיר מהם את זרותם ולא הידיעה. וכי אותם דברים עצמם, לו היו מוצגים לנו בפעם הראשונה, היינו אומרים שהם לא ייאמנו בה במידה ואפילו יותר מכל דבר אחר……. כלום לא נזכור מה רבות הסתירות שאנו חשים בשיקול דעתנו אנו? וכמה דברים ששימשו לנו אתמול כנושאים לאמונה היום הם בעיננו סיפורי מעשיות? היוהרה והסקרנות הן שני הנגעים שבנפשנו. האחת מניעה אותנו לתחוב את אפנו בכול והאחרת אוסרת עלינו להותיר דבר מה לא מוחלט ולא פתור".

    אהבתיאהבתי

    להגיב

    • מה?

      אהבתיאהבתי

      להגיב

    • אכן, אותם מרפאים אלילים ואותו אדון אלוהים ללא ספק חוטאים קשה בחטא היוהרה. אפילו לא בדקו את טענותיהם בניסוי פשוט של סמיות כפולה, וכבר מתפתים להכריז על איוולותיהם כעל אמת צרופה, חיבור עם אנרגיות הבריאה וכד'.

      אהבתיאהבתי

      להגיב

13. גלעד היקר,
    כתבתך מושקעת ללא ספק ומעמיקה מאוד רק חבל שלא העמקת בכל האספקטים של הנושא. העדפת לקחת צד אחד בלבד ולתאר אותו בשפה סרקסטית, לועגת ומשתלחת. לא כל כך מכובד…..משרת אמנם את מטרותיך אך לא מכובד.
    ראשית, לא כל מי שמשתמש בבדיקות שרירים הוא קינסיולוג ויש נטייה, צערי, להשתמש בכלי נהדר זה שלא בכבוד הראוי לו. לדוגמה הסרט הנלוז המראה כיצד רעל עכברים מגיב בתגובת שריר חזקה – טוב לנבדקת. גם אנחנו (כן, אני קינסיולוגית גאה!!) משתמשים בסרט הזה כדי להראות לתלמידינו מה לא לעשות וממה להיזהר.
    לצערי ולצערנו כולנו, בכל מקצוע בלי יוצא מן הכלל ישנם שרלטנים ורמאים מסוגים שונים. זה אינו מצדיק את הכפשת המקצועות השונים!!!
    שנית, העוסקים במקצוע מכובד זה, ואני מדברת בשם הקינסיולוגיה ההתפתחותית והחינוכית, משתמשים בבדיקות השרירים אך ורק כדי לזהות מעוררי מתח שונים בהקשר לנושאים ספציפיים המוגדרים על ידי הנבדק עצמו ובהתאם לכך נעשה שימוש בכלים טיפוליים שונים – תנועה, דמיון מודרך, איזון מערכת המרידיאנים הסיניים (שאתה משום מה לועג לו, גם בפוסטים אחרים שלך, למרות שיש לרפואה הסינית שממנה לקוח נושא זה, עבר עשיר ומפואר) ועוד.
    מול כל סיפורי ה"זוועות" ותיאורי הרמאויות והשרלטנות ישנם מאות ואלפי סיפורי הצלחה של "פתאים" שהקינסיולוגיה עזרה להם בנושאים מנושאים שונים. אני אישית אחת מסיפורי ההצלחה האלה ולכן הלכתי ללמוד את הנושא ואני עוסקת בו בהצלחה רבה כבר 12 שנה. מדוע אינך מצטט כתבות רבות שפורסמו בעבר ומתארות הצלחות של הקינסיולוגיה? כפי שציינתי למעלה – לקחת רק צד אחד……..וחבל!
    אתה מצטט שתי פסקאות מתוך האתר של המרכז הישראלי לקינסיולוגיה ובחכמה (או שלא) אתה מוציא את הדברים מהקשרם. אז תן לי להסביר לך: מהותה של הקינסיולוגיה היא שחרור מתח ורק שחרור מתח. מאחורי השיטה עומדת ההבנה שמחלה, לקות, מצב רגשי, דפוסי התנהגות וכדומה גורמים מתח שלילי בגוף. התפקיד שלנו הוא לזהות את זה ביחד עם המטופל (שנקרא אצלנו מודרך ולא מטופל כי הוא שותף מלא בתהליך) ואז בטכניקות שונות שחלקן פרטתי למעלה, אנו משחררים את המתח ושחרור זה מאפשר למודרך לתפקד הרבה יותר טוב. זוהי משמעותה של הפיסקה שצטטת: "הקינסיולוגיה אינה עובדת עם מחלות, אינה עוסקת באיבחון מחלות ואינה מרפאת. בבסיסה, הקינסיולוגיה מזהה חסימות אנרגיה מבניות/פיזיות, תזונתיות ורגשיות המחולקות למישורי אנרגיה שונים. בעזרת ארגז כלים רחב לומד האדם לשחרר את חסימות האנרגיה של עצמו, ונעזר על ידי הקינסיולוג שהוא המאמן האישי שלו, בשחרור חסימות אלו". אנחנו לא מאבחנים!! אנחנו מזהים מעוררי מתח!! בפיסקה השנייה שצטטת:" השיטה מתאימה לכל אדם מבוגר, ילד ותינוק אשר נתקל בעיכוב התפתחותי כל שהוא בכל מישורי החיים. כגון: הפרעות קשב וריכוז של ילדים ומבוגרים כאחד, אוטיזם, תסמונת דאון, אלצהיימר, מתחים, חרדות, שחרור מתחים מהתנהגויות כפיתיות – פוביות, התמכרויות, אובססיות, מערכות יחסים תקועות, חיזוק המערכת החיסונית בבעיות גופניות, אלרגיות, תזונה ועוד" אתה רואה בפירוט התסמינים השונים אבחון. ואתה טועה!! המודרכים שלנו מגיעים אלינו לאחר שאובחנו במערכת הרפואה הקונבנציונלית (המדעית שאתה כל כך מעריך) ולא קיבלו מענה שמתאים להם. כל רשימת ה"אבחונים" לא נעשית על ידינו!! אנו רואים בהם מעוררי מתח ואנו פועלים לשחרור מעוררי המתח האלה.
    בנוסף, לפני שאתה "חורץ משפט" , אני מציעה לך לחוות בעצמך מפגש קינסיולוגי.
    לסיכום:
    1. עם הצלחות לא מתווכחים.
    2. בודקים את כל הזוויות ואת כל הצדדים של המטבע לפני שקובעים דעה
    3. יש דרך להביע את הדעה הזו, לאו דווקא בזריקת בוץ ולעג.
    4. אין חכם כבעל נסיון.

    בברכה, קינסיולוגית גאה!!!!!!!

    אהבתיאהבתי

    להגיב

    • שלום לך קינסיולוגית גאה,
      ציינתי בכתבה, שההגדרות לקינסיולוגיה השימושית ושיטות הטיפול הקשורות בה רבות בערך כמספר העוסקים בתחומים הללו. אם הבנתי נכון מדבריך, גם את אינך מזדהה עם חלק מהישומים שהוזכרו בכתבה.
      אז אני מתנצל אם מישהו הבין שטענות שמוזכרות בחלק אחר של הכתבה (למשל סקלות מודעות, או התיעצות עם אלות הגינה) רלוונטיות ל"מרכז הישראלי לקינסיולוגיה" למשל.
      לגבי יעילות השיטה, יש דרכים מקובלות לבדוק יעילות של טיפול. אנקדוטות, רבות ככל שתהיינה – אינן מדד ליעילות. (למה הדבר דומה, לאדם אשר מטיל מטבע 1000 פעמים, וחוגג על 500 ההצלחות שלו להשפיע על המטבע ליפול על הצד הרצוי).
      בעתיד עוד ארחיב נושא הזה, אבל במשפט אחד, לקחי ההיסטוריה הראו כי הצורה הנכונה לבצע ניסוי קליני היא ע"י השוואת 3 קבוצות מטופלים – האחת מקבלת את הטיפול, השניה מקבלת טיפול דמי והשלישית אינה מקבלת כל טיפול. כל קבוצה מונה מספיק מטופלים כדי שתהיה מובהקות סטטיסטית לתוצאות. האנשים מחולקים בין 3 הקבוצות באופן אקראי. כמו כן יש להשתמש בפרוטוקול סמיות כפולה לגבי שתי הקבוצות הראשונות כדי לנקות הטיות רבות (כפי שהודגם בכתבה). לא תמיד ניתן לשמור על סמיות כפולה, ואז לפחות המטופל צריך לא לדעת אם הוא מקבל טיפול אמיתי או דמי.

      האם את יכולה להביא מחקרים שבוצעו ברמה נאותה כנ"ל, ומראים שהטיפול שאת מדברת עליו (ואני מודה, לא הבנתי בדיוק מהו) – יעיל לאחד מהתחומים הבאים – אוטיזם, תסמונת דאון, אלצהיימר, מתחים, חרדות, שחרור מתחים מהתנהגויות כפיתיות – פוביות, התמכרויות, אובססיות, מערכות יחסים תקועות, חיזוק המערכת החיסונית בבעיות גופניות, אלרגיות, תזונה ועוד? (שוב, יעיל יותר בהשוואה לטיפול דמי).

      אם הוא יעיל, מדובר בריפוי. ואם לא מדובר בריפוי, אז על מה מדובר בעצם? בשביל מה שמישהו יעבור טיפול אם הוא לא יזכה לשיפור במצבו?

      אהבתיאהבתי

      להגיב

      • ואלה אני קורא שעתייםממחקר שקראת ואתה מקדיש לו הרבה. אבל אשכרה לא חשבת אפילו ללכת לטיפול חוויתי אולי להתמודד עם הפחד שלך מחוסר אמונה. שנראה שאתה חי בו כי אחרת למה טרחת לכתוב מה שאחרים רשמו אם יכלת לבדוק בעצמך. או ש

        אהבתיאהבתי

        להגיב

        • מכיוון שהתנסות אישית היא מקור להרבה טעויות.
          מחקר מבוקר דואג לנטרל טעויות ידועות שאנשים עושים כשהם "מתרשמים" אם משהו עובד או לא.

          אהבתיאהבתי

          להגיב

    • ועוד שאלה מתוך סקרנות, אמרת "גם אנחנו משתמשים בסרט הזה כדי להראות לתלמידינו מה לא לעשות וממה להיזהר." – מה אתם אומרים להם לא לעשות וממה הם צריכים להזהר?

      אהבתיאהבתי

      להגיב

14. אני מאד מתרשמת מהידע המעמיק שלך באופן עריכת ניסויים קליניים. ולא, אני לא רוצה ולא מעניין אותי להביא מחקרים קליניים כאלה ואחרים.
    אלף דרכים מובילות לרומא וכולן טובות להולכים בהן.
    ההצלחות שחויתי הן על עצמי והן על מודרכיי, שאותן אתה מכנה אנקדוטות, הן אלה שמחזקות את ידיי ולא מחקר יבש כזה או אחר.
    אתה מזכיר את המילה ריפוי ונראה לי שלא הבנת כלל את נסיוני להסביר לך ולו במעט מהי קינסיולוגיה.
    לשאלתך בנוגע לזהירות – אני שוב מדגישה שגם לי צר על שרלטנים כאלה ואחרים שקיימים במקצוע שלי כמו בכל מקצוע ומפני שרלטנות כזו אני מזהירה את תלמידיי. אני מזהירה אותם מפני שימוש קלוקל בבדיקות השרירים מהסוג המתואר בסרטון, מפני שימוש בבדיקת השריר כבמכונת אמת או ככלי המחליף אבחונים רפואיים מקצועיים או המלצות רפואיות כאלה ואחרות ועוד….רוצה לדעת עוד? אתה בהחלט מוזמן לאחד הקורסים שלי……
    לסיום אחזור על המסר הכי משמעותי בתשובתי זו : אלף דרכים מובילות לרומא!!!!!!!!!!
    כל טוב.

    אהבתיאהבתי

    להגיב

    • חבל . איבדת אותי ברגע שכתבת ". ולא, אני לא רוצה ולא מעניין אותי להביא מחקרים קליניים כאלה ואחרים."
      בתור קינסיולוגית גאה זה בדיוק מה שאת צריכה לשאוף לו, כמה שיותר מחקרים קליניים.
      אגב, אני לא שולל שיטות טיפול אלטרנטיביות, הבעיה היא שכפי שציינת 'אלטרנטיבי' זה כל מה שלא נופל תחת ההגדרה 'רפואה קונבנציונלית' ולכן כל שרלטן והוזה הזיות יכול להפוך למטפל אלטרנטיבי. זאת בדיוק הסיבה לכך שמי שאיננו כזה צריך לשאוף לקיים כמה שיותר ניסויים מבוקרים כפי שגלעד פירט.

      אהבתיאהבתי

      להגיב

      • ואני שוב תוהה ושואלת: האם בתחומי טיפול שונים המשופעים במחקרים קליניים כאלה ואחרים, אין שרלטנים והוזי הזיות??
        לצערי או יותר נכון, לשמחתי, אין לי את משאבי הזמן המתאימים לחיפוש ברחבי הרשת אחר כתבות ומאמרים אודות רופאים כאלה ואחרים שמוליכים את מטופליהם שולל או שיטות טיפול קונבנציונליות כאלה ואחרות שלא עובדות.אך אני בטוחה שאתה יודע שזה קיים.
        אתם מפספסים את הנקודה המהותית החשובה ביותר : יושרו, כנותו המקצועית, צניעותו ואישיותו של איש המקצוע (וזה רלוונטי לכל המקצועות בעולם) הם אלה שמשנים. הם אלה שחשובים ולא השיטה שבה הם עובדים!!! פעמים רבות אתה רק מקשיב לאדם, מניח יד על כתפו, מבין באמת היכן הוא נמצא וכבר עזרת לו, כבר טיפלת בו.
        כמובן שכאנשי מקצוע טיפולי, ולא רק קינסיולוגים, אנו מיישמים כלים נוספים מעבר להקשבה, הבנה והנחת יד על הכתף…….

        אהבתיאהבתי

        להגיב

        • ככל שהשיטה בדוקה ומגובה יותר, יש פחות רלוונטיות לדעותיהם והזיותיהם של המטפלים.
          אנטיביוטיקה, חיסון, ניתוח, השתלה – עובדים. זאת עובדה. לא דעה.
          בודאי שכנות, יושרה אישיות וצניעות המטפל חשובים ורצויים. אבל לומר שרק הם החשובים והשיטה בה הם עובדים לא? זו כבר הגזמה פראית, חסרת בסיס ומסוכנת.

          גם רופא אנטיפת שיבצע בי ניתוח מקצועי, יאבחן נכון או ירשום לי תרופה שהוכחה כיעילה – יעזור לי מאוד.
          ואדם שילחש לחשים, ינפנף בידיו או יתן לי תכשירים חסרי פעילות רפואית לא יעזור לי, מעבר לקצת הרגשה טובה (אם אני מאמין בו ובטיפול שלו).
          בשביל יד על הכתף ומילה טובה אני לא צריך ללכת למטפל. אפשר להפגש עם חבר או קרוב משפחה תומך.

          עכשיו אני מחזיר את הכדור אליך. חס וחלילה את או מישהו יקר לליבך חטף זיהום חמור והאצבע שלו התנפחה / התחיל להצהיב לאחרונה ונפל למשכב / חש כאבים חזקים בבטנו כבר שבועיים ומתקשה לתפקד / וכד'.
          לפנייך השיטות הבאות:
          א) לגשת לרופא משפחה ולהמשיך בדיקות אצל מומחים רלוונטיים.
          ב) לפנות לבאבא-לולו, אדם אציל נפש שמטפל בקמעות.
          ג) לגשת ליחזקאל, קורא בקרביים של עיזים – אדם רוחני משכמו ומעלה.
          ד) לגשת לקוראת בנשמות באמצעות מתקן תדרים מגנטי וקריסטלים, שיטה שפותחה ברוסיה כבר לפני עשרות שנים, נשמרה בסוד והובאה לארץ רק לאחרונה (מבוסס על תורת הקוונטים) – אישה נפלאה, ונעימה.
          ה) הבנו את הפרינציפ.

          באיזו שיטה תבחרי?
          למה?

          אהבתיאהבתי

          להגיב

          • במקרה שאתה מתאר (ולא רק כשמדובר במישהו יקר ללבי אלא בכל אדם) אבחר בשיטה א. חד משמעית !!!! למה? כי אין תחליף לאבחונים, למיכון הרפואי, לכמות הידע והנסיון הנצבר ברפואה האנושית לדורותיה, לאנטיביוטיקה, לחיסון או לניתוח!! אין תחליף לרפואה הקונבנציונאלית!! מעולם לא טענתי כך. ואת עמדתי זו אני מיישמת בחיי האישיים ומנחילה אותה למודרכיי ותלמידיי.
            לעולם לא אשתמש בבדיקות שרירים או בכל כלי קינסיולוגי כזה או אחר כתחליף לבדיקות דם, צילום רנטגן, חיסון, ניתוח או השתלה. לעולם לא אמליץ למודרך להפסיק טיפול רפואי/תרופתי כזה או אחר ללא המלצה של רופא מוסמך. לעולם לא אקבל מודרך חולה ללא אישור של רופאו וגיבוי של בדיקות רפואיות מקיפות. לעולם לא אמליץ לילד עם הפרעות קשב וריכוז להפסיק לקחת ריטאלין ולהגיע לטיפול קינסיולוגי.
            לעומת זאת, רבים מאוד, לשמחתי, בהם ילדים בעלי הפרעות קשב וריכוז שלקחו ריטאלין בתחילת התהליך הקינסיולוגי, הורידו מינון בהדרגה , בתיאום עם רופאם, עד להפסקה מוחלטת של התרופה לאור העובדה שהקינסיולוגיה עזרה להם (ואהיה הגונה מספיק כדי לפרגן בשמחה גם לשיטות נוספות כמו אלבאום, רמי כץ , ועוד רבות אחרות ששייכות לתחום הכל כך מושמץ על ידך).
            כנ"ל זכיתי לראות דברים דומים עם תרופות להורדת לחץ דם וכדומה. רבות הדוגמאות, לשמחתי.
            כל שירי ההלל לרפואה הקונבנציונאלית אינם מחייבים ביטול, השמצה ולעג לרפואה המשלימה (!!!) כן! אני קוראת לה משלימה ולא אלטרנטיבית (כפי שנהוג במקומות רבים) כי אני חושבת ששתיהן הולכות ביחד ואפילו יפה מאוד.
            מתי כן אמליץ על טיפול קינסיולוגי או על טיפול משלים?
            1. כשרופא אומר לחולה – אין מה לעשות תחיה עם זה. הכדורים יעזרו לך עם התופעות/תסמינים וכדומה
            2. כשרופא אינו מתייחס להיבטים רגשיים והתנהגותיים הגורמים למחלה /תסמין כלשהו ונותן מענה רק לטיפול בתסמין
            3. כשטיפול פסיכולוגי אינו עובד עבור מטופל והוא מחפש מענה אחר לבעיות רגשיות והתנהגותיות
            4. כשילד/מבוגר מקבל ריטאלין ורופאו אומר שרק זה יעזור לו בהפרעות הקשב והריכוז שלו
            4. כשילד/מבוגר חווה ליקויי למידה ושום מורה פרטי לא מצליח לעזור לו
            5. כשחולה פרקינסון או אלצהיימר נתון לחלוטין לשליטת המחלה חשוכת המרפא שלו ולקצב ההתדרדרות שלה ועבודה בתהליכים קינסיולוגיים מאפשרת את האטת ההתדרדרות.
            6. את השאר אתה יכול לראות בדף ההסבר שציטטת ממנו באתר המרכז הישראלי לקינסיולוגיה

            אהבתיאהבתי

            להגיב

            • הבה ואקח דוגמה מדברייך:
              "רבים מאוד, לשמחתי, בהם ילדים בעלי הפרעות קשב וריכוז שלקחו ריטאלין בתחילת התהליך הקינסיולוגי, הורידו מינון בהדרגה , בתיאום עם רופאם, עד להפסקה מוחלטת של התרופה לאור העובדה שהקינסיולוגיה עזרה להם".
              ואשאל אותך מספר שאלות:
              1) כמה רבים? כמה הורידו מינון וכמה לא? יש לך מספרים מדויקים?
              2) מהיכן את יודעת שהשיפור לא נבע מסיבות אחרות שאינן קשורות לקינסיולוגיה?

              האם את מסכימה איתי שללא תשובות מספריות בדוקות לשאלות אלה, המסקנה שלך "…שהקינסיולוגיה עזרה להם" היא חסרת ביסוס?

              אהבתיאהבתי

              להגיב

              • 1. מ-ה ז-ה מ-ש-נ-ה בשם האל??????? מה ייתן לך מספר מדויק???? הרי לכל אחד שהשיטה עזרה זה 100 אחוז הצלחה!!!!! כל אחד רשאי לבחור שיטת טיפול המתאימה לו בין אם זו שיטה שעזרה למיליארד איש ובין אם זו שיטה שעזרה למאה. העיקר שזה עוזר לו!!!!
                2. גם פה – מה זה משנה???? העיקר שיש לו שיפור!!!
                ולא, אני לא מסכימה איתך ש"הקינסיולוגיה עזרה להם" היא חסרת ביסוס כי אתה מסתמך על מספרים ואני- על אנשים.

                אהבתיאהבתי

                להגיב

                • אסביר לך מה זה משנה לי.
                  נניח אני מכריז על מרפאה לריפוי שפעת. פיתחתי שיטה חדשנית, שלא משנה בכלל מהי.
                  מגיעים אלי 1000 פתיים בשבוע. אני נותן להם איזה שיקוי פלאים או מנפנף בידי לעברם ומבטיח להם שתוך שבוע זה יעבור להם.
                  ובאמת, תוך שבוע זה עובר לרובם (השאר חטפו סיבוכים שונים).
                  מאות אנשים מרוצים מהטיפול שלי, כותבים לי מכתבי תודה נרגשים שאני מפרסם באתר שלי וממליצים עלי לחברים.

                  דוגמה אחרת. אני מוכר גלולה שקובעת את מין הילוד. גלולה ורודה – תיוולד בת, כחולה – בן (סליחה על הסטראוטיפים). לא תמיד הגלולה עובדת, אבל מה זה משנה. 100 נשים בלעו גלולות כבקשתן. ל-50 מהן נולד ילד במין הרצוי. מה זה משנה מה קרה לכל השאר? העיקר של-50 האלה זה עבד! נכון?

                  חשובים כאן האנשים, לא המספרים.

                  האם לפי הגדרתך השיטה שלי לריפוי נזלת עובדת? היית משלמת כסף רב עבור הטיפול שלי?
                  האם לפי הגדרתך הגלולה שלי לקביעת מין הילוד עובדת? היית משלמת כסף רב עבורה?

                  אם כן, אני אשקול הסבה מקצועית. אני יכול להתעשר בקלות כך נראה (אם מספיק אנשים חושבים כמוך כמובן).

                  אהבתיאהבתי

                  להגיב

                  • איבדת אותי…… והצלחת לעייף אותי.
                    הדיון שוב חוזר להתחלה……כלי העבודה של הקינסיולוגיה אינם שיקוי פלאים או גלולה מזויפת מסוג זה או אחר. כלי העבודה לקוחים משיטות כמו NLP, רפואה סינית, למידה בתנועה, אימון אישי ועוד.
                    חלק מכלי העובדה פותחו על בסיס מחקרי מוח, התפתחות תנועתית ועוד.
                    אינני מוצאת כל טעם להמשיך ולהגיב כאן אז…..כמאמר הבדיחה: תישארו אתם כאן, אני אלך לעזאזל….
                    כל טוב.

                    אהבתיאהבתי

                    להגיב

                    • חבל, אני חושב שזו היתה הדגמה מאוד ברורה מדוע המספרים כן משנים. חבל שאת איבדת אותי.
                      מדוע את טוענת כי מדובר בשיקוי פלאים או בגלולה מזוייפת? זו השאלה שאת צריכה לשאול את עצמך.
                      והתשובה ברורה. היא נמצאת במספרים שאת כל כך לא אוהבת.
                      אז כמו שאומרים – "ותחשבי על זה".

                      אהבתיאהבתי

15. שלום לקינסיולוגית,

    יש לי חבר כלכלן שהיה אומר שאת "מדברת מפוזיציה". אפשר וכולנו כך, כמעט לכל דבר שאנו אומרים.
    למה הדבר דומה? אם בבעלותך דירה שאתה רוצה למכור עכשיו, אתה מסביר לקונים אפשריים "שמחירי הדירות עוד יעלו" ו-"ממש מציאה לקנות עכשיו". אולי. אבל אנחנו לשמחתנו לא בכלכלה.

    אני חושב שאין שום טענות בפוסט הזה ואחרים לאיך צריך לחיות ומה נכון לאדם הבודד. מי שיש לו חוויה אישית, שגם מתאימה לתפיסת עולמו (ואולי עוזרת לעצב אותה), שממלאת אותו תחושת שליחות, הגשמה עצמית ומעניקה לו פרנסה – אין זה פלא שהוא ירגיש גאה ויגן על עמדתו וכמה זה תרם לו. אם הבנתי נכון הרי את "מושקעת": (או שקועה) בקינסיולוגיה, השכלת והפכת מדריכה, את מתפרנסת מזה, מאמינה בזה, ויש לך חוויה אישית חיובית. עד כאן הכל בסדר. מצאת דרך שכל מה שאתה מרגישה, יודעת ומבינה – מספרים לך שהיא דרך טובה עבורך.

    אז מה לא בסדר? למה לא כל הדרכים זהות? כאן נכנסת הפוזיציה. כאן נכנסות הטיות. כאן אנו זקוקים לחדות.

    הצניעות, ההגינות, וההבנה שלנו שאנו מוגבלים וחשופים לטעויות בחושים, בתרגום, בפרשנות, בזיכרון, באסוציאציות, ובמסקנות שלנו – מחייבים אותנו למשנה זהירות לפני שאנו ממליצים _לאחרים_, ומנסים _לשכנע_ אחרים במשהו – במיוחד אם הוא משרת _אותנו_ (כלכלית, אמונתית, הרגשה שאנחנו מאמינים במשהו נכון ולא רוצים לאבד את זה – במקרה שלך את עלולה לאבד פרנסה וגם להבין שבשוגג הונית אנשים ומודרכים 12 שנה? זו הרגשה לא נעימה – ברור למה אינך מעויניינת במחקרים יבשים, או למעשה כל דבר שיראה לך אחרת).

    קטונתי מלהטיף מוסר, מי אני בכלל – אבל הייתי אצל קינסיולוג שנים רבות אחורה, כילד, יש לי אלרגיה ואסטמה – וכבר כילד לא הבנתי למה אמא שלי נותנת לאיש לעשות את המופע שלה. אני עדיין לא מבין.

    אבל הבקשה ממך – יש לך אחריות! אנשים מאמינים לך! המינימום שמתחייב הוא שתעשי כל מה שאת יכולה (כן! הכל) כדי ללמוד יותר על מה שאת עושה, במיוחד לבחון עדויות שמאירות את זה באור לא נכון. זה ובמיוחד זה לדעתי – מגדיר את המדע, החשיבה החדה, וגם מציע למי שמעוניין כמובן (וזה אולי לא כולם) – דרך הגונה לחיות.

    באהבה ובהערכה – לכל מי שמצא ייעוד, מאמין בו, וזה ממלא אותו שליחות וחדווה. זה מאוד חשוב! האם זה יותר חשוב מן האמת? כאן התשובות שלי ושלך אולי לא זהות.

    אהבתיאהבתי

    להגיב

16. איש יקר,
    האם פספסתי משהו שעשיתי? או שאולי אתה? ??
    לא זכור לי שניסיתי לשכנע, להמליץ, להבטיח הבטחות, או משהו מסוג זה לאיש!!!!!!
    האם אתה מכיר אותי? את מודרכיי? מישהו מתלמידיי אולי? אחרת איך אתה יכול אפילו להניח ש אני חוששת לגלות שבשוגג אולי הוניתי מודרכים במשך 12 שנה ולכן אינני מעוניינת במחקרים יבשים?
    צר לי על שחווית טיפול קינסיולוגי שלא עזר לך כלל וברורה לי רגישותך לנושא עקב כך. אם היית קורא בעיון ללא רגישותך/סלידתך (אולי) לנושא, היית מבין כהלכה את כוונתי בכך. היית גם מבין ורואה בתגובתי לגלעד שגם אני נחרדת משרלטנות בשימוש בבדיקות השרירים שלא לצורך האמיתי שלהן, שגם אני פועלת ומטיפה לאחריות וצניעות. מציעה לך לחזור ולקרוא שוב……
    אדגיש שוב, מחקרים קליניים אינם מעניינים אותי כי הם אינם מהווים פוליסת ביטוח לשרלטנות הטעיה או רמיה של אנשי מקצוע שונים!!!!!!! ראה תגובתי לido2267

    אהבתיאהבתי

    להגיב

    • עכשיו בילבלת אותי לגמרי.

      עכשיו אמרת: "…גם אני נחרדת משרלטנות בשימוש בבדיקות השרירים שלא לצורך האמיתי שלהן" – כלומר, השיטה לא נכונה לדעתך, עד כדי כך שזה מחריד אותך.

      בתגובה הקודמת אמרת: "יושרו, כנותו המקצועית, צניעותו ואישיותו של איש המקצוע הם אלה שמשנים. הם אלה שחשובים ולא השיטה שבה הם עובדים!!! "

      אז השיטה חשובה או לא?

      אהבתיאהבתי

      להגיב

      • ושוב הוצאו הדברים מהקשרם או שאני בעוונותיי לא השכלתי להסביר היטב.
        אז אנסה שוב:
        1. המשפט: " "יושרו, כנותו המקצועית, צניעותו ואישיותו של איש המקצוע הם אלה שמשנים. הם אלה שחשובים ולא השיטה שבה הם עובדים!!!" מתייחס לעניין חשיבות המחקרים הקליניים ליעילותה של שיטת טיפול או לאיכותו וחוסר שרלטנותו של איש מקצוע .
        2. המשפט: ""…גם אני נחרדת משרלטנות בשימוש בבדיקות השרירים שלא לצורך האמיתי שלהן" מתייחס לכך שהשתמשת בסרטון או בדוגמאות של שרלטנים כדי להכתים את כל מקצוע הקינסיולוגיה והעוסקים בו.
        וכעת אסכם:
        1. אין תחליף לרפואה הקונבנציונלית
        2. יש מקום מכובד לרפואה המשלימה על כל השיטות הכלולות בה
        3.מחקרים קליניים זה לא הכל. הם אינם ביטוח לא לעוסק בהם ולא להצלחת הטיפול.
        4. שרלטנים יש לצערי בכל התחומים
        5. עם הצלחות לא מתווכחים
        6. אלף דרכים מובילות לרומא.

        אני מברכת אותך ואת מבקרי הבלוג שלך בבריאות שלמה.

        אהבתיאהבתי

        להגיב

    • נראה לי שדווקא אני פיספסתי. אנסה פעם אחרונה. אולי מצד אחר:
      – למה כדאי להישאר קינסיולוגית גאה?
      1) חוויה אישית חיובית – זה עובד עלי
      2) מאמינה בזה
      3) נותן לי משמעות ושליחות
      4) אני מתפרנסת מזה
      5) יש לי פידבקים חיוביים ממודרכים (אולי פשוט כי אני אישה נעמה ונחמדה, קשובה וסבלנית – והם מקבלים ממני מגע אישי? לא מכיר אותך – לא יודע, אבל מה אכפת לי לפרגן). זו נקודה חשובה, כי זה מסביר למה אמרת "השיטה" לא ממש חשובה.

      עכשיו תארי לך שתקבלי גם שיטה שממש עובדת! תעשי ממנה מטעמים!

      מה האפשרויות שלך, כשנתקלת בפוסט:
      1) להתעלם – כמו 99% מהקינסיולוגים
      2) לבדור – לקרוא מחקרים – לערוך מחקרים – לשקול מחדש את עמדתך
      – קודם כל קשה מאוד
      – השלכות הרות גורך אם אכן אין ממש בקינסיולוגיה השימושית עבורך – גם בפרנסה, באגו, בהרגשה האישית (הייתי פתייה? בהקצנה כמובן)
      3) להתבצר
      – די קל – יש לך מספיק טיעונים מניסיונך, והחוויה האישית, והמודרכים (שכאמור אולי שיפרו משהו בשל אישיותך ולאו דווקא בגלל הטיפול או ההדרכה) שצברת לאורך השנים ואת מגנה על "נכסים" אלו
      – אין השלכות – ממילא מי שהגיע אלייך קרוב לודאי אינו מנוי על הבלוג (עם כל הצער שבדבר)

      די ברור למה הרב בוחרים 1, ומי שבמקרה נחשף לבלוג יבחר 3.

      אז קודם כל – ברכות והערכה שנחשפת לבלוג. אני מצדיע!
      שנית, עצם זה שאת טורחת ומגיבה – מראה לי שהנושא חשוב לך, וכפי שאמרתי – אני מעריך אנשים שפועלים מתוך תחושת הגשמה או שליחות כלשהיא הגדולה מהם. חולשה אישית שלי.

      האם אני מאמין זאת באמת תבחני ותתמודדי עם עדויות שמראות לך שמה שעשית אולי אינו נכון? _כן_. אחרת לא הייתי מבזבז את זמני.
      האם אני מאמין שהסיכוי לך גבוה? לא. אני סופר על יד אחת אנשים שאני מכיר שהצליחו לצאת ממעגלי האשלייה שלהם. אגב, גלעד הוא אחד כזה.

      לכן שוב אמליץ לך – העזרי במחקרים. אין צורך להעליב אותם ,"יבשים" – זוהי מניפולציה על עצמך (את קוראת להם בשם גנאי כדי להקטין את חשיבותם בעינייך – הם יבשים או רטובים או לא זה ולא זה באותה מידה). לימדי את מה שאת עושה מכל הזוייות, במיוחד מזויות שלא מחמיאות לדעתך הנוכחית. הכי קל לחפש עוד תימוכין למה שאנו כבר מאמינים בו. יותר קשה לחתור לאמת.

      אז למה לך בכלל?

      וזה המשפט הכי חשוב בתגובה הלא חשובה שלי:
      *תארי לך כמה תוכלי לעזור לאנשים יותר טוב אם תשתמשי בשיטות שמוכחות כעובדות. מחקרית.*

      אולי מצאת משהו Good Enough? שיטה "לא מזיקה" לפחות לא מאוד, שפונה לאנשים שלא מצאו מענה ברפואה הרגילה, ו/או קצת נוטים לניו אייג', ובה את מפגינה את האמפטיה, ההקשבה, והמסירות שלך, וכן יכולה להראות "מומחיות" בתחום (מה שזה לא יהיה). אם זה המצב, רב הסיכויים שלא תוכלי לקחת כלום מהתגובה שלי.

      לגבי החוויה האישית שלי – אני בקושי זוכר משהו, זה היה מזמן – ואין לי משקעים, להיפך. יצא לי משם דייט…

      ובקשה מנומסת לסיום – לא חייבים לענות. נסי "לשחק" עם האפשרות שכל הקינסיולוגיה השימושית לא עובדת בכלל. אך פעם לא עבדה. איך זה מרגיש לך אם את פתאום "יודעת את זה". זה יוצר מועקה? או שיחרור? אפשרות לדרך חדשה? אפשרות להרגיש שלמדת משהו. שאתה לא באינרציה ועושה היום ומחר בדיוק את מה שעשית אתמול. משם אני חושב שכבר תדעי מה נכון לך לעשות.

      בהצלחה!

      אהבתיאהבתי

      להגיב

      • תודה!

        אהבתיאהבתי

        להגיב

        • לקסינולוגית גאה

          בתקווה שאת עדיין עוקבת אחרי הדיון הזה, קראתי את התגובות שלך ועלו לי כמה שאלות. השאלות אינן 'פילוסופיות' או ערכיות, אלא פרקטיות ואינן (או לפחות לא נועדו להיות) מתלהמות.

          1. כתבת: " המודרכים שלנו מגיעים אלינו לאחר שאובחנו במערכת הרפואה הקונבנציונלית (המדעית שאתה כל כך מעריך) ולא קיבלו מענה שמתאים להם. כל רשימת ה"אבחונים" לא נעשית על ידינו!! אנו רואים בהם מעוררי מתח ואנו פועלים לשחרור מעוררי המתח האלה." – לא הצלחתי להבין מה גישת המרכז הישראלי לקינסיולוגיה ל-"אבחונים" והאם אתם מכירים בקיומן של הפרעות אַפקט ואישיות.

          2. להשקפתך, האם תיתכן הדרכת ק"ש שהמודרך טוען שאינה עוזרת לו או אף מזיקה, אך המדריך מאמין שהיא מועילה לו?

          3. האם ייתכן המצב ההפוך בו המודרך טוען שההדרכה עוזרת לו אך המדריך חושב שהיא אינה עוזרת או אף מזיקה?

          העלתי את שני המצבים האלה היות והם נפוצים מאוד בעולם הטיפול הנפשי וההדרכות למיניהן. אם מצבים כאלה 'אפשריים' בעולם המקצועי שלך, אז עולה שאלה נוספת:

          4. כאשר יש אי הסכמה בסיסית כזו בין מטופל ומטפל, או מדריך ומודרך (אישית אני לא רואה את ההבדל הגדול, אך אני מכבד את הטרמינולוגיה), על המטפל מוטלת 'חובת ההוכחה' והתאמת הטיפול במקרה הצורך. איך מתמודדים עם מצבים אלה בק"ש?

          והנה השאלות היותר מעניינות בעיני:

          5. איך את מגדירה שרלטן?

          6. איך אזהה ק"ש שרלטן? אם אין צורך בהוכחה 'יבשה' של יעילות, מה בעצם הופך אותו לכזה? מה הופך את התיאוריה שהוא מתבסס עליה לפחות טובה מזו של המרכז הישראלי לקינסיולוגיה?

          7. מה תעני לק"ש שרלטן כאשר יגיד לך שעם הצלחה לא מתווכחים וייתן לך מספרי טלפון של מטופלים מרוצים?

          אהבתיאהבתי

          להגיב

17. בסופו של דבר הכל פלצבו…
    (אלא אם כן תפרו אותך, גיבסו אותך או הכניסו לך משהו לוריד).

    מה עם מאמר בענין?

    אהבתיאהבתי

    להגיב

    • יש. בדרך. עשיתי עבודה די גדולה. נגיע גם לזה 🙂

      אהבתיאהבתי

      להגיב

18. שלום לכולם,
    חייבת לציין שהיה לי קשה להשאר אדישה לפוסט ולתגובות.

    הקינסיולוגיה היא כבר חלק מחיי האישיים והתעסוקתיים, אבל כמו שאומרים אין פרסום רע.

    נכון, ישנם אנשים שזקוקים להוכחה חותכת, לחדות מלאה, שחור או לבן.
    וכמו שיש כאלו יש גם את אלו שמאמינים במה שמעבר, בדברים שאולי לא יכולים לקבל הסבר או אולי לא עומדים בחוקי המדע כי הם פועלים תחת חוקים אחרים (הזוי נכון?!)

    לעניות דעתי רק לאחר שחווית דבר מה, יש לך את היכולת והזכות להעביר ביקורת. בכל נושא
    הרי כל אדם חווה אחרת, כל אדם הוא פלטפורמה שונה ומצבור שלם של חוויות.

    אני יכולה לספר על עצמי שנפטרתי ממגרנות שאיתן חייתי למעלה מ 18 שנים.
    מגרנות שהמענה היחידי של הרפואה המערבית להן היתה כדורים נוראיים שגרמו לתופעות הרבה יותר גרועות.
    את התשובה "זה גנטי" קיבלתי לא פעם.
    אז איך בטיפול אחד ותובנה אחת ענקית נפטרתי מהן?!

    אני שמחה ומאושרת היום להיות בתוך העולם הזה בתור מדריכה, חווה תהליכים מרגשים עם אנשים שמגלים את הצד הרגוע והשלם של עצמם ועם החיים שלהם.

    לא הקמתי אף אחד מכסא גלגלים גם אין שום ציפייה לכך אבל תמיד מאמינה בניסים (וזה בקריצה מחויכת)

    אני מקבלת את זה שקשה להאמין, מקבלת את הרמת הגבה שאני מקבלת לעיתים בשיחות עם "אנליטים", זה בסדר.

    הייתי שמחה למעט סובלנות והבנה לכך שיש גם דרכים אחרות.

    וכמו שבעלי אומר וכמו שנכתב כבר, עם הצלחות לא מתווכחים.

    אהבתיאהבתי

    להגיב

    • שלום שרון,
      לא נתווכח, רק אומר לך את דעתי.
      חוויה היא בהחלט דבר שכן אפשר וראוי להתווכח איתו. ברחבי הבלוג הזה תוכלי למצוא דוגמאות רבות (ועוד אתן רבות) לתעתועי תפישה, תחושה, הסקת מסקנות וכד'.
      אנחנו לא חסיני טעויות. זה בדיוק מה שניסויים מבוקרים מנקים, אם הם מתוכננים ומבוצעים כהלכה, וחושפים את האמת האמיתית יותר.
      אני לא מכיר את הסיפור שלך, אבל לא תוכלי לשכנע אותי שאת באמת יודעת מה היה הגורם לכך שהמיגרנות שלך חלפו. בואי נניח שהיתה סיבה עלומה כלשהי. נניח שאחד מכל 10 אנשים שסובלים ממגרנות, הוא בר מזל, ומתישהו זה עובר לו.
      הבנתי שהסבל גדול, ושאין למעשה מה להפסיד. רק רוצים שזה יחלוף. כלומר, אנשים מן הסתם מנסים כל דבר. ואם לא הולך, עוברים לדבר הבא. והבא.
      יש כאלה שמתפללים. אחרים עושים רייקי. אחרים הולכים לבאבא-ראש, אחרים תולים שום. מדביקים קריסטלים מאחורי האוזן. מנסים דיקור.
      והפלא ופלא, לאחד מכל 10 המגרנה חולפת. נניח, סתם זרקתי מספר.
      ואז נכנסת הטיית "אחרי ולכן בגלל". מה קיבלנו?
      אנשים שמאמינים שתפילה היא זו שעזרה להם, כאלה שחותמים על רייקי, אחרים ממליצים בחום על באבא-ראש, אחרים לא נפרדים מהשום. ההוא עם הקריסטלים פותח חנות קריסטלים וההיא הולכת ללמוד וללמד דיקור. כל אחד מספר את סיפור חייו המרגש.
      מה האמת? אף אחד לא ידוע למה עברה לו המיגרנה, ושום תשובה אינה נכונה.
      מדען כן מתווכח עם הצלחה. כי הוא רוצה להבין *למה* זה עבד. מה המנגנון. אז הוא עושה ניסוי על הרבה אנשים במטרה לבודד את ההשערה שלו לגבי הגורם. אם הוא צודק, זה יעלה בצורה ברורה בניסוי.
      אם הוא טועה, אז לא.
      וקינסיולוגיה לא מצליחה בניסויים מבוקרים.
      מסקנה – לא עובד.

      אהבתיאהבתי

      להגיב

19. אני אוהבת את החדות ומחייכת לנוכח אדיקותך לכך שמה שלא עומד בחוקיות מאוד מאוד מסוימת ומוגבלת, לא קיים, משמע לא עובד.

    אני מייחסת לעצמי לוגיות וארציות לא מבוטלת אבל עדיין אני רחוקה אלפי שנות אור ממקום בו רק ניסוי שמבוצע ע"י אנשים, בשר ודם, יתן הכשר לדבר זה או אחר.

    המדע הביא המון ידע לאנושות, המון ידע אגב שכקינסיולוגית, עוזר לי ותומך בתהליך הריפוי,
    אך עדיין רב הנסתר על הגלוי.

    ובסופו של דבר בדיקת השריר היא רק הכלי האיבחוני – זה שנותן אינפורמציה.

    לגבי המגרנות – הן לא חולפות סתם כך out of the blue.

    אתה כותב שמדען כן מתווכח עם ההצלחה וזה מעניין אותי עכשיו כי בעיני זה כמו להסתכל תמיד על חצי הכוס הריקה.
    אני תמיד מסתכלת על החצי המלא ולא מזמן שמעתי אפילו שדרוג למשפט…
    כשהכוס חצי מלאה פשוט מוזגים לכוס קטנה יותר.
    אני יודעת שאני סוטה מהנושא וסליחה על כך אבל זו דרכי למצוא חיוך והומור בכל דבר,

    אחרת, מה הטעם?!

    אהבתיאהבתי

    להגיב

    • אני רק יכול להציע לך לעיין בעוד כתבות בבלוג, אולי דווקא כאלה שמסווגות תחת הקטגוריות של מדע לוגיקה ופילוסופיה. אולי אצליח להעביר דרכן את רוח המדען.

      אהבתיאהבתי

      להגיב

20. קצת באיחור: אין לי דעה מוצקה על ק"ש וטיפולים אלטרנטיביים אחרים. בכל אופן יש 2 נקודות שהייתי רוצה לעלות כאן: 1. גם האמת המדעית אינה אמת מוחלטת, אין צורך ללכת רחוק כדי לבסס טענה זו, ראה חוקי ניוטון למשל או צורת כדור הארץ כפי שדענים תפסו בעבר או מכיוון אחר: חלב בריא או לא. כך שתמיד צריך לסייג הוכחות מדעיות לכלים ולידע הקיים.
    2. בכל הצלחה או כישלון של טיפול, גם קונונציונאלי, מוסכם ומקובל וגם מוכח מחקרית שיש אספקט נפשי- פסיכולוגי. בהתאם לכך יש אנשים רבים (שלעיתים מכונים פתיים) שמאמינים ביעילות של טיפול מסוים ובעקבות כך "הטיפול" מצליח ונותן תוצאות. נכון, בחלק גדול ממקרים אלו מה שנותן את התוצאות זה השכנוע הפנימי והאמונה שיש למטופל במטפל או ביעילות הטיפול, אבל אם זה מביא בסופו של דבר לתוצאה המיוחלת, אין סיבה לפסול. איש באמונתו יחיה.

    אהבתיאהבתי

    להגיב

    • מסכים איתך לגמרי. שום דבר במדע אינו ודאי ב-100%. אבל יש דברים יותר מגובים בראיות, ודברים פחות מגובים בראיות. ברגע שמשהו מגובה חזק בראיות, הוא יותר נכון ממשהו שלחלוטין לא מגובה בראיות, או שהראיות אף סותרות אותו. זה רצף של רמת ודאות. (חוקי ניוטון עדיין מתארים במדוייק את המכניקה היום-יומית).
      לגבי הנקודה השניה, אכן הנושא מורכב. אבל אמונה לבדה מעניקה בד"כ רק הרגשה משופרת (במקרה הטוב), ולא ריפוי פיזי ממשי.

      אני ממליץ לך לקרוא בהקשר זה את הרשומות הבאות:
      "אי אפשר לבדוק את זה בכלים מדעיים" – http://wp.me/p1K6uX-Ac
      "ידיעה, טענות משונות ומוחות נשפכים" – http://wp.me/p1K6uX-Hn
      וסדרת הכתבות על אפקט הפלסיבו, שמתחילה כאן: http://wp.me/p1K6uX-Pt

      אהבתיאהבתי

      להגיב

21. פינגבק: מזל טוב, יומולדת שנה לבלוג! « חשיבה חדה – הבלוג

22. כל הכבוד למאמר המרשים. כעת מנסיוני האישי: לפני 14שנה בערך ביתי הקטנה סבלה במשך שנתיים משלשולים (אחת לשבועיים בממוצע). זה הגיע גם לאשפוז בבי"ח. הרופאים נואשו מפיתרון והציעו בויפסיה של המעי כדי לברר את הגורמים. כמוצא אחרון, ועם היותי סקפטי, פניתי למטפל בקינסיולוגיה שימושית. את הבקבוקונים לבדיקת רגישות לחומרים החזיקה האמא (הילד היתה צעירה מדי). בתם 6-7 טיפולים, השלשולים חלפו לבלי שוב. שאני מעמיד את החוויה האישית שלי מול המאמר – אני מצביע ללא היסוס כלשהוא בעד הקינסיולוגיה – גם אם אם לי מושג ירוק איך יתכן שזה עובד.

    אהבתיאהבתי

    להגיב

    • שלום אבי, זו בדיוק הנקודה. המוח שלנו בנוי להתרשם הרבה יותר מחוויה חד פעמית אחת, מאשר ממחקרים על אלפי אנשים. למרות שמחוויה חד פעמית אחת לא ניתן ללמוד דבר בהקשר הזה, וממחקרים מבוקרים על אלפי אנשים ניתן ללמוד הרבה.
      למה הדבר דומה? חשוב על רוכשי כרטיסי לוטו, אשר מתפללים ערב יום ההגרלה שהמספר שלהם יזכה. למחרת, אחד מהם זוכה. הוא משוכנע שזו התפילה שגרמה לכך. החוויה חזקה. העובדה שמיליונים אחרים לא זכו אינה מעניינת אותו. הוא משוכנע בכוחה של תפילה, ושום מחקר לא יבלבל אותו.
      [עכשיו אני רואה שעניתי לשרון דבר דומה, לפני חצי שנה, כמה תגובות למעלה]

      אהבתיאהבתי

      להגיב

23. אין לי מניע, זמן או חשק לבחון את המובאות ואת המסקנות בפוסט הזה אך התענגתי על כל אות וכל מילה, כולל אלה שבתגובות. מכל מקום, אתה כותב מבריק, מצחיק וחכם.

    אהבתיאהבתי

    להגיב

    • תודה גידי!

      אהבתיאהבתי

      להגיב

24. לגבי הקינסולוגיה ונגזרותיה, מישהי שאני מכיר היה לה צליאק. היא טופלה באחת השיטות שמסירות אלרגיה. אין לה את זה היום. היא בריאה עם תעודות. יש לה אבחנה רפואית לפני ואחרי. הראיתי לרופא שלי את ההבחנה הזו והוא עיין בה והודה אין לו הסבר. שוב מדובר באישור רפואי . http://ipechealth.com/mhkhtet_rtl.html
    חלק מהאנשים יגידו ,שזו בדייה ,חלק יגידו שהנה הוכחה לכך שקינסולוגיה עובדת.
    לדעתי יש מרכיבים בטיפול שעובדים . לא כולם. לא בטוח שמבחן השריר הוא העניין כאן.
    למשל, :
    1) אני סבור שהמרכיב של שינוי אמונות יכול לעזור. לא משנה אם מבחן השריר "זיהה" את החשיבה הלא נכונה, או את הארוע מהעבר… עצם זה שאדם התחיל לחשוב בצורה חיובית מן הסתם הגוף שלו יגיב לזה.
    2) אפקט פלסבו. לא כולם חקרו את העומק של האפקט הזה …יתכן מאד שאדם שמאמין שכעת מסירים ממנו מרכיבים שבעטיים הוא חולה עשוי להבריא.
    3) האדם עצמו הוא יצור של גוף ונפש. אין ספק שהתודעה שלנו מיצרת ניסים!!! לדוגמא, עצם זה שאני חושב להרים את היד ואכן מרים את היד .בעצם חוללתי פולס חשמלי במוח שהתחיל את כול התהליך של הרמת היד..
    הפולס החשמלי הזה לא היה מחויב המציאות הפיזקאלית. ז"א יצרתי תופעה פיזיקלית נטו בכוח התודעה שלי. יצרתי בכוח התודעה שלי משהו שלא היה מחויב המציאות . זה נס.

    אפשר לדבר עוד ועוד…
    אני עצמי ספקן לגבי מבדק השריר… אבל אי אפשר להתווכח עם עובדות. כמה מקרים של ריפוי של צלייאק יש לרפואה המערבית? אפס.
    כמה מקרים של ריפוי צליאק יש לקיסולוגיה ( ipec ) ? אני מכיר לפחות אחד.

    אהבתיאהבתי

    להגיב

    • שלום אשר,
      כדי להבדיל בין משהו שנגרם *אחרי* משהו לבין משהו שנגרם *בגלל* משהו, יש צורך בניסוי מבוקר (שכולל קבוצת ביקורת שמקבלת פלצבו, נוהל של סמיות כפולה וכו'). מה שתיארת, הוא בסך הכל ציון של עובדה א' שבאה אחרי עובדה ב'. לא יותר. לא הבנתי באיזו טכניקה בדיוק מדובר, אבל עד שאין ניסויים קליניים חוזרים ונשנים שמראים שהשיטה יעילה לטיפול בבעיה ספציפית, זאת השערה בלבד.
      תופעת הפלצבו נחקרה רבות עד כה. אני מזמין אותך לקרוא כאן: http://goo.gl/Nufwia
      אין ראיות לכך שפלצבו יכול לשנות משהו פיזיולוגי בגוף. הוא כן יכול להשפיע על סימפטומים, ועל החוויה של החולה.

      אהבתיאהבתי

      להגיב

25. לא הבנתי את הנקודה. יש כאן תאור של מקרה ( אתה יכול לבדוק את ההבחנה הרפואית שצרפתי) .
    ילדה, מאובחנת רפואית בצליאק , ואין לפי הרפואה המערבית שום הכרה באופציה של ריפוי מצליאק.
    עברה תהליך רפואי אלטרנטבי , שטיפל בנפש.
    במהלך הטיפול הוא הופנתה לבצע בדיקה חוזרת …. והבדיקה אישרה שאין לה יותר צליאק. עובדה.
    אין רפוי ספונטאני מצליאק . אני לא מכיר.

    אפשר כמובן לשלול הכול עד שאין וודאות מוחלטת.
    אבל אי אפשר לשלול עובדות רק כי אי אפשר להסביר אותם. יש הלכי ריפוי גם בשיטות המוזרות האלה (חלקם לפחות).
    וזה כן אמור להכניס איזה גרוי לשאול ולברר עוד את הנושאים האלו…

    שבת שלום.

    אהבתיאהבתי

    להגיב

    • הנקודה היא, שלא ניתן להסיק ממקרה אחד, מה הסיבה לכך שקודם היא אובחנה כסובלת מצליאק ואח"כ כלא סובלת מצליאק.
      אולי זה בגלל 1000 סיבות אחרות שאתה בכלל לא מדמיין?
      זה שהיא עברה איזשהו "טיפול" בין לבין לא אומר שהוא זה שגרם לשינוי.
      זה כשל לוגי קלאסי בהסקת מסקנות.
      http://en.wikipedia.org/wiki/Post_hoc_ergo_propter_hoc

      אהבתיאהבתי

      להגיב

      • יש קשר ברור בין מצב גופני למחלות.
        אדם שחושב מחשבות שליליות יכול לקבל סוכרת , לחץ דם, אולקוס, אלרגיה, כאבי ראש לא מוסברים… אבל נדמה לי שסוכרת היא דוגמה טובה, כי היא מדידה .
        אם אדם יכול לפתח מחלה עקב מחשבות .. למה לא להניח שאדם יכול גם להבריא עקב מחשבות. מה ההבדל?
        הפרשת חומרים מהמוח עקב מחשבות היא עובדה. היא יכולה להזיק ( עובדה) . למה לא להניח שהיא יכולה גם לרפא, או לאפשר תהליכי ריפוי .. ( כמו שיש ליצנות רפואית בבתי חולים).

        מה גורם לך להניח ששינוי מחשבות לא עשוי לחולל בריאות ?
        ( תודה על הבלוג ורשימת המאמרים) .

        חג שבועות שמח.

        אהבתיאהבתי

        להגיב

        • התכוונתי לקשר ברור בין מצב נפשי למחלות.

          אהבתיאהבתי

          להגיב

        • אענה לך באופן כללי. הכל יתכן. כל השערה – כבודה במקומה מונח. (למרות שיש השערות פחות סבירות והשערות יותר סבירות).
          עכשיו צריך להפשיל שרוולים ולהראות שההשערה אכן נכונה. זה אומר הרבה מחקרים מבוקרים.
          לפני כן, זו רק השערה.
          אתה צריך להגדיר מה זה מחשבה חיובית, או שלילית, אתה צריך להגדיר על אילו מצבים בריאותיים בדיוק אתה מדבר, איך מודדים אותם בצורה אובייקטיבית, ואז אתה צריך לערוך ניסויים מבוקרים, ולבדוק, בהשוואה לקבוצות ביקורת, האם מניפולציה שאתה עושה על מחשבות, יש לה ביטוי במצב הגופני.
          אם בניסויים חוזרים ונשנים תמצא השפעה של גורם א' על גורם ב', אז כנראה שזה המצב. אם לא אז לא. מאוד פשוט.
          לגבי מקרה הצליאק שהבאת, מדובר באנקדוטה, לא במחקר מבוקר, ולכן לא ניתן ללמוד ממנו דבר.

          אהבתיאהבתי

          להגיב

          • ויותר מכך:
            אשר טען טענה חזקה מאד לגבי חשיבות המחשבות לבריאות האדם ואף טען כי הדבר "ידוע". אם כך, בוודאי יוכל להביא לנו מחקרים תקפים שכבר בוצעו כדי לחזק את טענתו.
            לי למשל "ידוע" שאוכל כשר בריא יותר, אבל אין לי מחקר מדעי שמתקף ידיעה זו.

            אהבתיאהבתי

            להגיב

          • אני מסכים. שכול השערה טעונה בדיקה והוכחה.
            טענתי על סמך הידע החלקי שבידי ( שמי רוצה מוזמן לסתור אותו).

            אנו מודעים שלחץ נפשי מתמשך הוא גורם לתחלואה ( אם צריך אשתדל למצא מחקרים על כך,למרות שלא פגשתי רופא שלא מסכים לכך , ורופא מן הסתם ניזון ממחקרים וידע רפואי טוב משלי ) למה ? זה בסה"כ צורה של מודעות.
            אז אם צורה של מודעות מסוימת יכולה להרע את הבריאות למה היא לא יכולה לשפר אותו?
            זו שאלה עקרונית , היא לא קשורה לצליאק.

            לגבי מחקרים ( ביחס להשפעת צורת הגישה או המודעות על מצב הבריאות עד כדי פיתוח מחלה ממשית שניתנת לכימות ולמדידה על סמך פרמטרים פיזיולוגים ולא רגשות או תחושות )… אשתדל להביא.

            אהבתיאהבתי

            להגיב

            • אז הידע החלקי שלי טוען כי דווקא אנשים חששנים וחרדים ילכו להיבדק יותר וכך יפחיתו סיכון רפואי. ואנשים רגזנים ודעתנים ילחצו צוות רפואי לתת להם יותר טיפול בעוד שאנשים נחמדים לא ילחיצו את הרופאים ויקבלו פחות טיפול. אז אמרתי. לא זו הדרך ללמוד על בריאות האדם.

              אהבתיאהבתי

              להגיב

    • אולי אתה לא מכיר מקרים של החלמה ספונטנית, אבל הרפואה כן מכירה:
      http://www.celiac.com/gluten-free/blog/856/entry-1592-celiac-remission/
      (הקישור הוא לרשומה בבלוג שחיפוש גוגל קצר העלה. תוכל למצוא שם קישורים למספר מאמרים מדעיים).
      נראה שהנושא לא נחקר מספיק, אבל החלמה ספונטנית זה הסבר סביר יותר מאשר החלמה מהוקוס פוקוס וממבו ג'מבו.

      אגב, המידע הרפואי הזה אמור להיות חסוי (שלא לומר, פרטים אישיים על הילדה). אני תוהה אם ההורים בכלל נתנו אישור לפרסום המסמכים הרפואיים ככה באתר.

      אהבתיאהבתי

      להגיב

26. עד היום חוקרי המוח אינם יודעים את תפקידיו המלאים של המוח ואת מיליארדי הקשרים בו. עובדות מחקריות מוכיחות כי שינוי של חשיבה במוח יכול לשנות את התרכובות הכימיות שזורמות במוח, לשם דוגמה: כשאדם סובל מדכאון זורם במוחו חומר כימי השונה בתכלית מכך כשהוא שמח או מאושר. מחקרים רבים מדברים מעניין התלות של רגשות וחולי מה שנקרא "פסיכוסומטי". כלומר ישנו קשר רציף של גוף ונפש והרפואה כיום לא יודעת מה ואיפה קשורים האברים הפנימיים עם הנפש ? וגרוע מכך הרפואה היום אינה יודעת למנוע מחלות היא רק מטפלת בהפחתת הסימפטומים. תשאל רופא מומחה "האם יש באפשרותך לחזק מערכת חיסונית של אדם המקבל אנטיביוטיקה דרך הווריד ?" סביר להניח בוודאות שהתשובה תהיי שלילית וכך משום שהרפואה אינה מטפלת בחיזוק הגוף אלא בהחלשת הרע.
    חדשים לבקרים אנחנו שומעים על מחקרים שמראים שתרופה X מועילה לגם לY. כלומר גם הרפואה אינה יודעת מה תהיי התועלת הנוספת או החסרון הנוסף לתרופה זו או אחרת. כלל ברזל הוא "תרופה אמורה לרפא ולא ליצור תלות" מה שהרפואה אינה יודעת הוא ש"תרופה אמורה לגרום לעצמאות ולא לתלות" מה שקורא בפועל כיום.
    לסיכום: רשמים של הרגש משפיעים על הגוף, הרפואה כיום אינה יודעת כיצד למדוד זאת ואינה מתייחסת לעניין כלל. הרשמים האלה מופיעים כזכרון במוח ומשדרים את התדר הזה לגוף. עובדה בדוקה היא ששינוי תדר גורם לשינוי במצב הפיזי של מטופל.
    לאחר שנים של התעסקות בנושא הטיפולי אני ממליץ לכל בר דעת לקרוא וללמוד את שיטת הטיפול ב TAT שנלמדת באוניברסיטאות בארה"ב ומוכיחה "טיפול" מה שהרפואה וחברות התרופות לא יודעות לעשות.
    ערך רופא כיום הוא, רופא = סוכן של חברת תרופות המקבל תמלוגים או טובות הנאה מחברות התרופות, המוגבל בידע אותו למד, קרי : אמור מה הסמפטום אומר לך מה התרופה. (לשם המחשת המונח רופא: היה לנו רופא בעיר שאמרו עליו, שאם היית נכנס אליו ואומר לו שכואבת לך הנעל, מיד היית מקבל רצאפט)

    אהבתיאהבתי

    להגיב

    • שלום אנונימי,
      אמרת כל מיני דברים שאין ביניהם שום קשר לוגי:
      1) אנחנו עדיין לא מבינים עד תומה את פעולת המוח – מסכים
      2) יש קשר בין פעולת המוח והגוף לבין ביטויים רגשיים ושכליים – מסכים
      3) הרפואה עדיין לא יודעת לרפא הכל. אפילו רחוקה מזאת. – מסכים
      4) תדר – מה זה? נפש – מה זה?
      5) "עובדה בדוקה היא ששינוי תדר גורם לשינוי במצב הפיזי של מטופל" – ?? לא מבין במה מדובר, וגם אחרי שתסביר – אנא הבא מחקרים קליניים מבוקרים שמדגימים זאת.

      בקיצור, זה שאנחנו עדיין לא יודעים ומבינים הכל, לא תומך בשום צורה בטיפולי פלא שאין להם שום ראיות רציניות. ואם יש – הבא אותן, ואני בטוח שעולם המדע ימצא בהן עניין.

      אהבתיאהבתי

      להגיב

      • ובנוסף:
        * "הרפואה היום אינה יודעת למנוע מחלות […] האם יש באפשרותך לחזק מערכת חיסונית " – לא נכון. חיסונים הם דוגמה אחת לחיזוק מע' החיסון. דוגמה אחרת – כיום יש טיפולים אימונותרפיים לסרטן (כלומר טיפולים שאמורים להגביר את פעילות מערכת החיסון כנגד הסרטן).
        וכמובן, שכל תחומי המחקר של תאי גזע ו/או תרפיה גנטית עדיין נמצאים בפיתוח (ו עומדים בפני דיונים אתיים, כמובן).
        באופן כללי, מה שאמור למנוע מחלות הוא אורח חיים בריא (תזונה, פעילות גופנית, היגיינה וכולי). וחיסונים.

        * כמובן, איך אפשר בלי להכפיש את כל הרופאים באשר הם: "רופא = סוכן של חברת תרופות המקבל תמלוגים או טובות הנאה מחברות התרופות". כמובן שזו עוד תיאורית קונספירציה מטופשת, אבל חוץ מזה: כאילו שכל אותם העוסקים ברפואה אלטרנטיבית לא גובים (הרבה מאוד) כסף, אלא עושים זאת פשוט מטוב ליבם.

        אהבתיאהבתי

        להגיב

27. לפעמים כיף להיות רופא.
    להסתובב עם מדים משדרי סמכות, לפתור בעיות, לעורר הערצה, להרגיש מלא שליטה וסיפוק.

    לפעמים מבאס להיות רופא.
    עובדים שעות ארוכות בתנאים קשים. נחשפים לנוזלי גוף דוחים. הטעויות קטלניות ומייסרות את המצפון. ההתמודדות עם סבל ועם אלימות עלולה להיות מתישה וקשה.

    מאד קשה להיות רופא.
    תנאי הקבלה קשים. הלימודים תובעניים ויקרים. צריך להיות מעודכן כל הזמן ולשמור על מקומך המקצועי. צריך להיות מאד חכם וחרוץ כדי להיות רופא.

    הפיתרון: רפואה אלטרנטיבית.
    נהנים מכל היתרונות של רופא אמיתי. סמכותיות, הערצה, שליטה. לא צריך להתמודד עם חומר מסובך, נוזלי גוף מגעילים, ותנאי העסקה רצחניים. הטיפולים שאתה נותן לא באמת משפיעים על המטופל, ואם משהו מסתבך, תמיד אפשר להפיל את זה על רופא אמיתי שיינקה את הבלגן.

    ואני שואל: איפה נרשמים?

    אהבתיאהבתי

    להגיב

28. לא הכרתי את האתר, ונתקלתי בו לראשונה לפני דקות מספר. מעניין, משכיל, רהוט ומתאים לאנשים בעלי גישה מדעית ולכאלה שאינם פוחדים מהמדע. אין תחליף למחקר מסודר.

    למען הדיון נניח שמאן דהוא ״חווה התגלות״ באשר לאמיתות כלשהי שלא היתה ידועה לו או למישהו אחר לפני כן. יש לו אפשרות לבדוק (יש די דוגמאות גם מהעולם המדעי, בהן לחוקרים הייתה מעין ״השראה״ כזו) בצורה מדעית עם הכלים הידועים העומדים לפניו. יש לו גם אפשרות להאמין ״בצורה עיוורת״ בהתגלות הזו. אחרי הכל זו החוויה האישית שלו. במקרה הראשון הוא מונע מהצורך להבין ולאשש את אשר חווה. במקרה השני לא. אבל במקרה השני מדובר באמונה. אבל בניגוד לאמונה דתית כאן ניתן לבדוק, לאשש או להפריך.

    אולי אפשר להבין שממציא השיטה, ונניח שזה באמת נעשה מהמניעים הטהורים ביותר, חווה תובנה פתאומית שכזו, או שהגיע לתובנה לאחר התבוננות מעמיקה. לעומת זאת המטפלים היום בק״ס (לדוגמא) הם לא אלה שחוו את ה״התגלות הפתאומית הזו״ (או כל תובנה אחרת, אפילו התפתחותית, אשר הביאה לפיתוח השיטה) מה בדיוק שכנע אותם? חווית טיפול מוצלחת כמטופלים? זה בדיוק מביא אותנו לתחילת הפסקא הקודמת, לא?

    אישית אני מכיר די אנשים שנשבעו שברכתו של באבא כזה או אחר חוללו ניסים ונפלאות. האם יש מישהו שסופר את כל אלו שהלכו לבאבות ולא נעזרו בהם (אני גם מכיר לא מעט כאלה). אמנם זה לא ניסוי מדעי, אבל כאן המספרים ידברו בעד עצמם.

    עכשיו נחליף את המילה ״באבות״ בתחום כלשהו מתחום הרפואה המקובלת או הרפואה המשלימה ונתחיל לספור – אכן גם זה לא ניסוי מדעי על פי הקריטריונים של קבוצות ביקורת וסמיות כפולה אבל היכונו להפתעות… הן ברפואה ה״מדעית״ והן ב״רפואה המשלימה״.

    הרבה מחקרים מדעיים מוגבלים מתוקף המשך קצר המועד של המחקר. לעיתים זקוקים לבדיקה של עשרות שנים כדי לגלות אפקטים מצטברים של טיפול כזה או אחר או אפילו של אורח חיים כזה או אחר. גם מחקרים ארוכי טווח כאלו נעשו (כן, מחקרים מדעיים), והפתיעו לרעה את עולם הטבעונים והצמחונים בארצות הברית (בתחום של בריאות הלב למשל). בניגוד לאלו ש״מתנגדים למחקרים מדעיים״ או ״שהמחקרים הללו לא מעניינים אותם״ הרבה שוחרי בריאות חיים היום בזכות אותם מחקרים מדעיים.

    לסיום – לכל החוששים ממקרים מדעיים. המחקרים לא נעשים במטרה ״לפגוע״ או ״לשקר״ או כל תיאוריית קונספירציה כזו או אחרת. מחקרים מדעיים נערכים כדי לגלות את האמת. במדע אין אמיתות מוחלטות וכל תיאוריה או הבנה מדעית שפותחה על בסיס ניסויי מועדת לשינוי. למדענים אין פחד ממחקרים חדשים שנעשו כהלכה ושוללים את הידע הקיים. אלו רק מובילים לחקירות נוספות במטרה לגלות את האמת הבאה בתור…

    אגב אנקדוטה – יש הילר (יהודי אמריקאי) די מפורסם – אריק פרל שמו. יש באמתחתו הוכחות למכביר על הצלחות מרובות. כשהו נשאל לסיבת הריפויים שהוא מבצע הוא עונה ״אני לא יודע״. הוא לא מוכן להמציא תיאוריה הזויה כדי להסביר. הוא מחכה שמדענים יסבירו אם יהיה באפשרותם ולשם כך הוא גם מוכן להיבדק ע״י כל גורם מדעי שיהיה מוכן לבדוק אותו. לפחות על פי דבריו (לא בדקתי) הוא אכן גם משתתפ במחקרים כאלה ואחרים ע״י כמה מוסדות בארה״ב. גם אם נשלול את האפשרות לריפוי ״הילינג״ כזה או אחר, יש לכבד את הגישה שלו. הוא לפחות רוצה להבין…
    כל טוב

    אהבתיאהבתי

    להגיב

    • תודה, סיכמת יפה את הרוח הדברים של הבלוג הזה כולו. תובנות זה נפלא – אבל אם לא בודקים אותן בצורה מסודרת, לא ניתן לדעת אם הן נכונות, או, כמו שקורה פעמים רבות – שגויות.

      לגבי אריק פרל, סקרנת אותי. ביצעתי את חיפוש הגוגל הנכון ותוך כמה שניות מצאתי חומר עליו באתר שאני סומך עליו. לי זה נשמע כמו קובץ הזיות מסחריות מהסוג הרגיל:
      http://www.sciencebasedmedicine.org/eric-pearl-reconnects-with-hands-off-healing/
      ולגבי רצונו להבין, נשמע שיהיה לו די קשה, לאור הציטוט הבא:
      "Books and I never got along. By this point in my life I had maybe read two books, and one of them I was still coloring."

      אהבתיאהבתי

      להגיב

29. הסקפטיות של הכותב לעניינים האלה זה הדבר הכי מצחיק בעולם… זה מצחיק כמו היחס של אתאיסטים לדת וכמו לראות דוס מדוסנילנד שמנסה להחזיר אתאיסט בתשובה שרואה אותו כפסיכי… חחח איזה בידור

    אהבתיאהבתי

    להגיב

    • המשתמש האנונימי מוזמן להעמיד את אמונתו בקינסיולוגיה למבחן המציאות. אשמח לסייע בניסוי שיתוכנן יחד.

      אהבתיאהבתי

      להגיב

30. נחשפתי לרשומה זו רק עתה כי בעקבות משהו (בפסקה הבאה) התחלתי לחפש מידע וזה בערך המקום המרכזי שמצאתי שהוא לא משוחד.

    שמעתי הרצאה של פסיכיאטרית מומחית (כלומר, אדם המכיר את המתודה מדעית). לטענה, ניתן להשתמש בבדיקת השרירים ככלי אבחוני, כדי לאתר באופן מהיר ויעיל את מוקד הבעיה של המטופל שלה. ברגע שהבעיה הבסיסית שלו מזוהה- משם היא ממשיכה עם המתודה הרגילה. כך, ניתן להחליף אבחון של שנתיים ב- 10 דקות של משחק "20 שאלות" :-). אינני מציין את שמה והמקום בו שמעתי מאחר ולא קיבלתי את רשותה ואולי הציטוט שלי לא מדוייק.

    שאלתי היא (והבלוג המושקע לא באמת התמקד בנקודה זו): האם יש מידע מחקרי מבוסס על תקפותה של שיטת האבחון באמצעות השרירים? מה שהיא קראה לו "הפוליגרף של הגוף"?

    האמת היא שההדגמה על הבמה היתה מאוד מרשימה (בדקתי במקביל עלי ועל אדם בקהל שישב על ידי) אבל ברור שזה רחוק מלהיות אסמכתא מבוססת.

    נ.ב.
    באשר להסברים המפוקפקים עד הזויים, היא ציינה באותה הרצאה שאספרין עבד היטב 70 שנים לפני שמנגנון פעולתו הובן. זו נשמעת מגננה, אבל לאמיתו של דבר- ההסבר הוא nice to have אבל לא תנאי הכרחי.

    אהבתיאהבתי

    להגיב

    • הי יוסי, מתחת למשפט "הנה לקט מייצג של מחקרים יותר מסודרים בתחום:" פירטתי מה שאני מצאתי. בשום מקום לא נמצא שום דבר שמתעלה על ניחוש אקראי. לא נתקלתי מעולם במחקר מבוקר שהראה שיש ממש באבחון משהו דרך שרירים. אותה פסיכיאטרית מוזמנת לספק לנו מחקרים איכותיים שמאששים את טענותיה.
      ממש לפני כמה ימים שמעתי על מומחית בפסיכולוגיה קלינית שממליצה בהרצאותיה על ההזייה שנקראת "תטא הילינג" – ללמדנו שגם הכשרה מקצועית ממושכת לא מגינה על המוח מפני הבלים.

      אהבתיאהבתי

      להגיב

31. שלום גלעד היקר:
    שאלה לי אליך:
    1) מהי מטרת האתר ("חשיבה חדה")?… [אפילו אם זו נשמעת לך שאלה טיפשית, אני באמת אינני מבינה מהי מטרתך בכל הפרסומים הללו…]. אשמח לתשובה.
    2) מדוע אתה מביע סוג של "סגידה" לרפואה הקונבנציונליות (כאשר גם לה אין ספור הצלחות ואין ספור כישלונות, לא בשונה מהרפואה האלטרנטיבית?…)
    3) אתה מתריס כנגד הרבה שיטות (אירידולוגיה, קינסיולוגיה וכו'…).
    באיזו זכות אתה מתריס כנגד הקיים מבלי להציע אלטרנטיבה?…
    תודה וכל טוב. בי

    אהבתיאהבתי

    להגיב

32. גם אני סקפטית לגבי אמינות מבחן שריר, אבל אני חייבת לכתוב על המקרה שלי:
    התקפות אלרגיה חוזרות ונשנות כל כמה שבועות שמבהילות לבי"ח(זריקות סטרואידים) ,בבדיקות דם לא נמצא למה האלרגיה, והבשורה היתה להסתובב במשך שארית חיי עם מזרק אטופן (שאולי אם אספיק להזריק לעצמי אותו יציל אותי מהחנק הבא) ,אנטיהיסטמינים וסטרואידים לכל החיים !!
    זה התשובה מהרופא משפחה ומרופא מומחה לאלרגיה…
    לאחר שתי פגישות עם מטפלת באי-פק(שימוש במבחן שריר) היא איבחנה שאני אלרגית לרוקט מאז (עברו יותר מ10- שנים) אני נמנעת מרוקט, ואם בכ"ז אכלתי בשוגג יש לי כדורים צמחיים(אנטיאלרגי) , 2-3 כדורים שעוזרים לאפיזודה…בלי שום דבר ממה שאיחלו לי רופאים….

    אהבתיאהבתי

    להגיב