בלבולי מוח – מבוא

לפני כ-10 שבועות נפתחה קבוצת "חשיבה חדה" בפייסבוק בה מתנהלת כיום פעילות שוטפת בנושאים הקשורים לחשיבה חדה. לכל המצטרפים, הן הפעילים והן הצופים מן הצד – ברוכים הבאים ותודה על תרומתכם!

מי שעקב אחרי הדיונים בימיה הראשונים של הקבוצה בודאי שם לב לטיעונים אחדים שלא היו… חדים כתער (גם אם התכנים היו מעניינים לכשעצמם). הדבר נבע כנראה מאי הכרות עם הכלים של חשיבה לוגית (ואולי גם מסיבות אחרות).

אני שמח לחזור ולארח בבלוג את שרון פרידמן, זה שהביא לנו בעבר סופר-אשליות מלונדון הרחוקה. שרון החליט להרים את הכפפה ולעזור לנו להשחיז את כלי החשיבה החדה שלנו בסדרת פוסטים שיתפרסמו אחת לשבועיים לערך, ויתמקדו בשלל הדרכים בהן מובעות טענות במהלך דיונים וויכוחים.

למה לנו?

בעבר כבר בחנו כאן בבלוג ובקבוצת הפייסבוק טענות שונות ומשונות שמתיימרות להיות מוכחות / מדעיות /תקפות.
הסקרנות הבסיסית והרצון לבדוק את התקפות והנכונות של טענות אלה, או בקיצור הטלת הספק כשלעצמה, היא הצעד הראשון בדרך אל האמת, אך בנוסף עלינו להצטייד ב"כלי עבודה", שיעזרו לנו להתמודד עם הטענות.
איך נדע מה נכון? כיצד נפריד את הפסאודו-מדעי מן המדעי? מהן השיטות בהן מנסים לשכנע אותנו בדברים שאינם נכונים?

בסדרת הפוסטים הזו, נצלול לתוך עולם הטיעונים ושיטות השכנוע של מוכרי האשליות החובבים כמו גם המקצוענים: אנשי שיווק ומכירות, מפרסמים, פוליטיקאים ודמגוגים. אחרי שלמדנו לזהות מאפיינים מחשידים שאשליה לפנינו, נלמד לזהות את הטכניקות להעברת המסרים: נכיר סוגי טיעונים, נלמד לזהות את הטיעונים שאינם תקפים ונגביר את המודעות שלנו למגוון המניפולציות וההטיות שנעשות עלינו.

נצביע על מניפולציות מסוגים רבים ושונים: בעייתיות בנתונים עצמם; שגיאות בשיטת ההסקה וההיקש; הטיות תוכן וצורה; הטיות מכוונות ואפילו זדוניות וכאלו שכלל אינן מודעות; מסרים מילוליים ולא מילוליים; שגיאות פורמאליות וכאלו שאינן, ועוד.

במבוא זה נרחף מעל לפני השטח ונסקור ממעוף הציפור את התחומים השונים אשר יכולים לתרום למניפולציות הללו.

נתחיל בהתחלה.

הגדרות

רטוריקה היא אמנות השכנוע באמצעות השפה (או הדיבור), כדי להשפיע על הדעה והמעשים של המאזינים, במספר שכבות של משמעות:

  • Logos (לוגיקה) – טיעוני תוכן, מהות, רציונאל, כמעט תמיד מודעים.
  • Ethos – בניית זהות לדובר, שתגרום לשומעים לסמוך ולהאמין לדבריו, כמעט תמיד בצורה לא מודעת.
  • Pathos – פנייה לרגש, עפ"י רב משלבת רכיבים מודעים ולא מודעים.

בהגדרתה הקלסית רטוריקה כוללת את כל סוגי המדיה: קהל, פנים מול פנים, תקשורת בלתי אמצעית, כתיבה, והיום ניתן לכלול גם תקשורת המונים (רדיו, טלוויזיה), ואף את רשת האינטרנט. אפילו בלוגים. כן, גם "חשיבה חדה". טוב נו, די: גם הפוסט הזה. סגרנו.

תעמולה (פרופגנדה) היא נגזרת של הרטוריקה המתמקדת בזירת השפעה פוליטית, מדינית או חברתית, ואף היא מכוונת להשפיע על עמדות והתנהגויות של ציבור רחב ככל האפשר.

ואם בלוגוס עסקינן, לוגיקה היא שפה פורמאלית, אשר משמשת לבנייה של טיעונים ובדיקת תקפותם. הנושא עצמו מורכב, ולא נתיימר לכסותו, אך נשתמש במושגים מהתחום, כמו טענה, טיעון (היסק המהווה אוסף של טענות המכילות הנחות ומסקנה, או הסבר הקושר ארועים ע"ס רצף של זמן, מקום, וכד'), ותקפות (המסקנה נובעת מן ההנחות).
נשים לב שלמרות שבשכנוע אנו עושים שימוש בטענות וכללי היסק לוגיים, הדיבור עצמו אינו לוגיקה טהורה (כמו לוגיקה מתמטית או תחשיב פסוקים). הוא מכיל רבדים של משמעויות, הנחות סמויות, סתירות, וכל זאת מבלי להכנס כלל לעניין הסגנון.

כשנעסוק בדמגוגיה נתמקד במניפולציות שכנוע שאינן טיעונים לוגיים: פנייה לדעות קדומות, פחדים, אמונות טפלות וציפיות המאזינים – לרוב באמצעות שימוש ברטוריקה ותעמולה מתלהמות ורגשניות, ולעתים קרובות תוך שימוש במוטיבים לאומיים או פופוליסטיים, ואזכור סלקטיבי של עובדות (ויקיפדיה).

דייביטינג היא שיטה ספציפית לתחרות של שכנוע, בה השחקנים משתמשים במילים כדי להעביר מסרים חדים בנושא מסויים, במסגרת זמנים קבועה וידועה מראש ותחת סט של חוקים, ניקוד, ושיפוט. השיטה פותחה במקור באוניברסיטאות אוקספורד וקמברידג' בבריטניה, ומתנסים בה באוניברסיטאות רבות בעולם, וגם אצלנו בישראל. לא תיפלו מהכיסא אם אספר לכם שאנחנו לא רעים בזה כלל:

אולי ככה זה כשלשני ישראלים יש שלוש דעות, וכשאנחנו בתחרות מתמדת של שכנוע העולם בצדקתנו.
לא נכנס לשם אפילו. הנה – שוב סוגר ת'דלת.

מה בריץ' מה ברץ' – מה יש בו בפנים?

אך המילים עצמן אינן הכלי היחיד, ממש כמו שבמשחק כדורגל לא בועטים רק בכדור, אלא לפעמים דווקא בשחקן יריב (לא בכוונה, כמובן). כמו בכל ספורט, ווכחנים טובים נדרשים לשלל כישורים ויכולות, כגון:

  • כישורי שפה, אוצר מילים ועושר לשוני;
  • טון, אינטונציה ויכולת משחק או דרמה;
  • לוגיקה וחשיבה אנליטית;
  • סדר ומבניות;
  • תכנון זמן נבון;
  • התמודדות עם לחץ;
  • חדות וזריזות מחשבה;
  • ניהול אסטרטגי וזיהוי נקודות תורפה אצל היריב;
  • זיכרון וידע רוחבי שמאפשרים לנו להיצמד לעובדות;
  • יכולת הקשבה ואיזון בין העברת המסר שלנו לתגובה על מסרים סותרים של אחרים;
  • הפרדה בין עיקר לתפל ויכולת התמקדות;
  • הומור וחוש טיימינג;
  • ביטחון עצמי, כאריזמה ועמידה מול קהל;
  • יכולות לא מילוליות לרתום אחרים לצידנו;

מסרים עוברים ל"קורבן" בערוצים רבים, חלקם גם לא מודעים, אך הדבר לא מוריד מיכולת ההשפעה שלהם עליו. דוגמא קלאסית (ופשטנית) ניתן לראות בפרסומות לבירה או משקאות אלכוהוליים המיועדים לגברים צעירים, בהם נראות נשים ברקע או בחזית. המסר התת-הכרתי הוא פשוט: אם תשתה את הבירה שלנו, יהיה לך סקס.
אין שום רצון לדבר על כך בפרסומת, כי אם המניפוציה תעלה לרובד ההכרתי, הצופה יוכל להבין את הקלישות של ההבטחה הזאת וכוחה יתפוגג. תחת מעטה העלטה של התקשורת הבלתי מילולית, המסר חמקני ואפקטיבי יותר.

בתחרות הדיבייטינג, המנצחים הם אלו ששכנעו את הקהל בעמדתם, בכפוף לתקנון התחרות. תחרות הדיבייטינג היא "מעבדה למשכנעים".
אך דיבייטינג מתרחש למעשה מדי יום ביומו בכל פינה בעולם. לעיתים אנחנו המשכנעים, לעיתים אנחנו המשוכנעים. המוכשרים בתחום מבצעים את המלאכה מבלי שהמשתכנעים (הלא מיומנים) מבינים בכלל מה מתרחש. אנו מזכירים את התחרות הזו, כי שם, בזעיר אנפין, אפשר למצוא כמעט את כל סוגי המניפולציות כשהן מובאות, במודע, לדרגת אומנות.

אנו, החושבים החדים, צריכים ללמוד להקשיב ולאמץ טיעונים תקפים, מובנים, מסודרים, הנשענים על עובדות ונתונים בדוקים, לדחות היסקים והיקשים שגויים או טיעונים המסתמכים על נתונים שגויים, ובו זמנית להיזהר משלל המלכודות שדובר כאריזמטי, בעל בטחון עצמי, חוש לדרמה וכזה שמשתמש בפאנצ'ים, שפת גוף, ומסרים עקיפים (אולי מעט זדון) פורש תחת רגלינו. לא קל.

נחזור לעולם הספורט. כדי להתמודד, אנחנו יכולים לאמץ טקטיקות הגנה, התקפה או שילוב של שתיהן.
אנחנו רוצים להיות מודעים למניפולציות שמפעיל עלינו היריב, כדי להיות מסוגלים להתמודד איתן. ייתכן ונתפתה להפעיל מניפולציות כאלה חזרה כדי לשכנע את היריב בדעתנו – אך אם נשמור על נאמנות לדרכינו, נאלץ לוותר על כך ולתת לעובדות ולטיעונים התקפים לעשות את העבודה, ולא לניפנופי הידיים. במקרים רבים עצם ההצבעה על המניפולציה שביצע "היריב" די בה כדי לפוגג את כוחה.

את המכשול העיקרי בדרך לאמת מניחים אותם אנשים שמשתמשים אך ורק, או בעיקר, בהטיות וכשלים לוגיים, ללא שום בסיס עובדתי לעמדתם. לפעמים קוראים להם אנשי שיווק, לעיתים מטיפי תורות ניו אייג', או אפילו סתם שרלטנים. הישמרו!

אז מה יהיה לנו כאן

ניתן לסווג את המניפולציות השונות לסוגים באופנים רבים. אין צורת חלוקה אחת מוסכמת וזה כנראה לא ממש משנה. לצורכי הדיון שלנו בחרנו בחלוקה מסויימת בה רב ההטיות תשתייכנה למחנה אחד, ורק מקצתן תשבנה על הגדר:

  1. כשלים לוגיים (פורמאליים ובלתי פורמאליים) – בנייה של טיעונים שאינם תקפים, או אינם סבירים, כאשר הכישלון הוא בהסקה או ההיקש הלוגיים אשר מרכיבים את הטיעון.
  2. כשלי ידע – תת קבוצה של משפחת הכשלים לוגיים, המתמקדת בטיעונים שנראים תקפים לכאורה, אך נשענים על הנחות חסרות, סמויות, או שגויות, ולפיכך אינם תקפים, ולכן יכולים להביא למסקנות שגויות.
  3. כשלי סגנון – מניפולציות צורניות וסגנוניות, גם בהעדר טיעון כלשהו, אשר יוצרות מצג שווא של טיעון חזק יותר מכפי שאנו אכן טוענים, או מחלישות טיעון של היריב.

כשלים מסוימים יכולים ליפול על קו התפר בין כשל לוגי לסגנוני, לפעמים עד כדי תלות בדובר עצמו: חזרה על טיעון אינסוף פעמים יכולה להיחשב כשל לוגי (אין בכך צורך או תועלת, זה לא רלוונטי ולא מוסיף דבר לנאמר קודם) או יכולה להפוך למניפולציה צורנית במידה והיא מבוצעת באופן מכוון (התשה של היריב עד שיסכים לטענה או שייסוג).

הערה חשובה: אחת הדרכים להמנע מהכשלים הללו היא לפרוט את כל ההנחות הסמויות, להשתמש בלשון חד-משמעית, להגדיר היטב כל מילה ומושג ולתת קונטקסט לכל גזירה והסקה לוגית בטיעונים שלנו.
הקפדה כזו עלולה להפוך כל שיחה למייגעת עד בלתי אפשרית. מסיבה זו כולנו עושים "קיצורי דרך" לעיתים, ולפיכך בהחלט ייתכן כי יווצרו "כשלים" גם כשאנו פועלים בתום לב, בעודנו מנסים לבנות טיעונים הגיוניים ולתקשר אותם ללא מניפולציות.

גם בפוסטים הללו יפלו ודאי כשלים, ובעזרתכם – נוכל לתקנם. אז תודה מראש.
זו כנראה לא תהיה סקירה מלאה ושלמה של הנושא המורכב הזה, אך אנו מקווים כי לפחות נעשיר ונשחיז קצת את כלי העבודה בארגז הכלים של החשיבה החדה אותו אנו נושאים.

תודה גם לערן אבירם באופן אישי, ולספק סביר באופן כללי – הם נגעו בלוגיקה כמה פעמים בפודקאסט המאוד מומלץ.

ואם לא תרצו, אתם שואלים: אז אין זו אגדה?

כדי להדגים את העושר של התחום וכיצד הוא בא לידי ביטוי בחיי היום-יום, נצפה בסרטון שמנתח את הכשלים הלוגיים בנאומו של אובמה על מותו של אוסמה בן לאדן – נאום מהראשון במאי 2011, עם הישג נאה של 9.5 כשלים לכאורה בממוצע לדקה…
(התנצלות: הסרטון קצת ארוך ובאנגלית, אך עשוי היטב. מתאים יותר למי ששולט בנבכי הכשלים הלוגיים ולפיכך מומלץ לשוב אליו לאחר כמה פוסטים נוספים בסדרה, כשנהיה כבר יותר "משופשפים").

* שימו לב, הסרטון מובא רק כהדגמה לכשלים לוגיים, והדעה הפרטית של כל אחד בנושא הנידון כבודה במקומה מונח, אך אינה מעניינינו בהקשר זה. כדי לא להיסחף הרחק מנושא הפוסט, נודה לכם אם תתאפקו מלהגיב על התכנים עצמם.

מקורות נוספים והרחבות

ספרים

מאמרים ואונליין

מדיה

12 מחשבות על “בלבולי מוח – מבוא

  1. בקשר לסרטון המצורף, שמראה את הכשלים הלוגיים בנאום אובמה:

    קצת מגוחך להצמיד לכל כך הרבה משפטים שלו את הכשל הלוגי "Burden of proof". אף אחד לא מצפה מנאום בן עשר דקות שיכלול ראיות לכל מילה שהוא מוציא מהפה.

    אני משער שמרוב שמות מצועצעים לכשלים לוגיים שונים, יוצרי הסרטון שכחו את הכשל המשמעותי מכולם: שקר. למשל, בדקה 5:25 מופיעה הטענה שלישראל יש אינטרנט להעביר קו גז מלוב לפקיסטן. ווט"פ?

    אפשר למצוא עוד הרבה כשלים אצל יוצרי הסרטון בעצמם, כמו כשל פנייה אל הסמכות ("זה וזה וזה טענו שארצות הברית אימנה את אל-קאעידה נגד הסובייטים. מה שנכון כשלעצמו (בזזז. Burden of proof), אבל לא קשור לכמה שמות גדולים שטענו את הטענה הזאת), או איזכור עובדה חסרת משמעות לגמרי שמשפחות בוש ובן-לאדן קיימו יחסים עסקיים ביניהן. אבל בעצם, מה שאני טוען כרגע הוא אד הומינם.

    בקיצור, אי אפשר להוציא מילה מהפה כשמישהו עומד עליך עם באזר ושוקל כל חלקיק משפט שאתה מוציא מהפה. בחייכם, לתאר שמגדלי התאומים קרסו זו פנייה אל הרגש? מה אתם רוצים, שהוא יתחיל לדבר בבינארית?

    אני לא יודע מה רצית להשיג בצירוף הסרטון הזה, אבל זו אינה דוגמא לגילוי כשלים לוגיים, אלא דוגמא לניטפוק חולני.

    אהבתי

    • ראשית תודה! יש יותר מגרעין של מלח במה שאתה אומר. אולי לא מספיק כדי למכור לכימיקלים לישראל, אבל בהחלט כמות נכבדה.
      עניינית, בחרנו בזה, אולי דווקא בגלל "הפצצת כשלים לא מרוסנת", כדי לרמז על הגישה שננקוט בפוסטים בהמשך: בחירה של אלמנט בודד, והתמקדות בו. כמעט בכל שיחה אנושית יש "מועמדים להטיות" וזה חלק מן הרצון של המתדיין להציג את עמדתו כהלכה. חשבנו שיש מספיק הדגמות (גם עם שטחיות) לכל מיני כשלים, וזו היתה המטרה – לפתוח את הדיון.

      אהבתי את ההערה על כך שאי אפשר להוציא מילה מהפה אם עומדים לך עם באזר. אך אני רוצה לומר גם:
      – זה קשה לשמור על עובדות, להסביר, להימנע ממניפולציות לא נחוצות. נכון. גם בעשר דקות ולצערי גם בכל פרק זמן אחר.
      – מטרת הפוסטים לחקור כשלים ולאו דווקא את הנושאים על הפרק. אבל אי אפשר לחקור אוצם "אקדמית" בלי קונטקסט, ולכן נספק קונטקס לדיון. אבל חשוב לציין, שאין לנו כוונה להיטפל לדובר, או אפילו להתווכח איתו – אלא רק לבחון, ממש מצד ג' (ולא כיריב של הדובר לוכוח) – מה הוא עושה? מה הוא מנסה לעשות? ובאילו דרכים?
      אם נראה שאנו נטפלים אליו פה, זו לא היתה כוונתינו (אבל בהחלא ייתכן שזה כוונת עורכי הסרט, ולכן זה עבר אלייך).

      אהבתי

  2. דרך צלחה, שרון! סקרן לשמוע עוד.
    הייתי שמח להרחבה על המקורות הנוספים שהבאת – אולי בפוסט נפרד, אפילו. הצצתי כבר פה ושם, אבל קשה להתרשם בצורה כזו, ונדרש לזה הרבה זמן למי שלא מכיר.

    אהבתי

    • תודה!
      הכוונה המקורית היא לשים את זה בסוף הסדרה, אבל בסוף החלטנו שהמבוא יהיה דינמי – נוסיף ספרים נוספים שנקרא בדרך, אתרים מעניינים שנתקל בהם וכד', ואז אפשר גם להתחיל עם זה.
      אז בהחלט נשקול את המלצתך ואולי במהלך הדרך נעשה גם Annotation במין טבלה כזאת, והסבר של שורה כל כל מקור, ומה יש שם בדיוק.

      אהבתי

  3. פוסט יפה ואיכותי.
    כל הכבוד.
    והסרטון של אובאמה בהחלט משעשע!

    לא פשוט בכלל להשאיר את דעתי עליו לעצמי.
    יש לי הרבה מה לומר.
    זו ממש התעללות במקרה כזה 🙂

    אהבתי

  4. שלום… פוסט מעניין מאוד. בעצמי חקרתי את תחום הרטוריקה ואף נעזרתי בחבורה מוכשרת של דיבייטורים שסייעה לי להבין את הנושא לעומקו ולהתמודד טוב יותר עם הטיעונים שלי, דרך ההתבטאות בהתמקדות באספקטים חזותיים ובייחוד כשלים לוגיים כפי שהצגת בסרטון… (נפלא אגב). אני לא איש שיווק מטריד, אני רק ממליץ, כי באמת מדובר באנשים איכותיים שעושים שירות נפלא, תבדקו את "מרכז יוני כהן-אידוב לדיבייט ורטוריקה" ובכלל את יוני כי הוא בחור מדהים! (אלוף עולם בדיבייט לשעבר)

    אהבתי

  5. פינגבק: מדריך לדיונים/ויכוחים/כל חילוף דעות באשר הוא – חלק ה' – החושב הלא נורמלי

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s