מחקר נומרולוגי יוצא לדרך

כן כן, זה קורה!

תקדים ארצי, וכמעט עולמי (ככל הידוע לי).

רק נומרולוגית אמיצה אחת התייצבה בינתיים, בעקבות פרסום שתי הרשומות על הנומרולוגיה, והציעה מחקר משותף. מתי היליה שטרנברג שמה. נרתמתי כמובן למשימה, ויחד הגדרנו את המחקר, בעזרתו של עידו גנדל, שייעץ בקשר למתודולוגיית המחקר.

מתי הגדירה נוסחה (מאוד מורכבת ומפורטת) שאמורה לנבא האם אדם ילקה בלקויות למידה (דיסלקציה למשל) , קשב וריכוז, היפראקטיביות, אוטיזם וכד', וזאת על סמך שם ותאריך לידה בלבד.
אני בניתי קובץ אקסל שמחשב את התחזית הנומרולוגית בנושא זה על בסיס הפרטים האישיים.

אציין כי העבודה עם מתי בשלבי ההגדרה היתה שוטפת, חלקה ובהירה ביותר.

ועכשיו אנחנו זקוקים לנתוני אמת מהשטח!

שאלון המחקר מיועד למילוי ע"י ההורים, לגבי ילדיהם. כל שיש לעשות הוא להזין פרטים אחדים לגבי הילד/ה (שם ותאריך לידה, והאם אובחן באחת מהלקויות המוזכרות בטופס או לא). הפרטים ישארו חסויים כמובן ולא יועברו לאיש.

לאחר שנצבור מספיק נתונים, נשווה בין החיזוי הנומרולוגי לבין ממצאי האבחונים הרשמיים (כפי שמעידים ההורים).

גם אם אין שום זכר ללקות כלשהי מהרשימה אצל ילדיכם – השתתפותכם תועיל מאוד למחקר. (עלינו לבדוק אם קיימת התאמה בין החיזוי הנומרולוגי לאבחונים הרישמיים גם במקרים שאין לקות).
אנא השקיעו דקה אחת בלבד במילוי הטופס הזה.

אין לכם ילדים? הפיצו בקרב חברים, קרובי משפחה, חברים במקום העבודה.

בקרוב (לכשיאספו מספיק נתונים), נפרסם את תוצאות המחקר.

עזרו לנו לעשות היסטוריה!

עדכון  6-יולי-2012: איסוף הנתונים למחקר הסתיים!
תודה לכל מי שהשתתף. הנה התוצאות.

>>> לחצו כאן לטופס המחקר <<<

 

 

48 מחשבות על “מחקר נומרולוגי יוצא לדרך

  1. נהדר! למרות שאני כבר רואה כאן הטייה אחת: בגלל ניסוח ההזמנה, ייתכן שיותר הורים לילדים שהם בעלי לקויות כנ"ל ייענו להזמנה מאשר הורים לילדים שאינם כאלה. האם לקחתם זאת בחשבון?

    אהבתי

  2. האמת? אמיצה מאד הנומרולוגית, מה היא תעשה אם יימצא שנומרלוגיה לא חוזה כלום?
    חוק מספר 1 לנביא המתחיל : אף פעם אל תעשה תחזיות שניתנות לבדיקה מדוייקת.

    אהבתי

    • הנומרולוגית מודה לך על המחמאה. ולגבי ההערה על נבואות ותחזיות – יתכן שיש חוק כזה 🙂 והוא מתאים לנביאים, אבל מה לי ולהם? :-)))))))))

      אהבתי

  3. מילאתי.
    בהצלחה (אם כי, אני לא בטוח למי צריכה להיות ההצלחה – לנומרולוגית בחישוב נכון, או לספקנים שיוכיחו שנומרולוגיה זה שטויות).

    בכל אופן, יש בעיתיות מסוימת דווקא עם התחום הזה של לקויות למידה וכולי:
    ראשית, זהו תחום אבחון חדש יחסית (גם מבחינת אופן האבחון וגם מבחינת המודעות של ההורים לנושא) ולכן יתכן שתהיה כאן הטיה מבחינת גיל הילד.
    הטיה נוספת יכולה להיות של מקרים בהם הורים דאגו לכך שהילדים שלהם יאובחן ככזה, על מנת לקבל הקלות (זאת למרות שהוא לא זכאי להקלות).

    בהמשך, במידה והתוצאות לא יהיו חד-משמעיות, עדיף לדאוג עצמאית לאבחון של הילדים על ידי צד שלישי שלא קשור להורים או לחוקרים (מלבד העובדה שהגורם המאחבן הוזמן ע"י החוקרים) – וחשוב – שלא יודע מה מטרת האבחון.

    אהבתי

    • תודה על ההערות. זה היה תחום שעניין ספציפית את מתי, אז היתה מוטיבציה גדולה יותר להשקיע בו מאמצים. אכן יכולות להיות כל מיני הטיות של אבחון יתר או חסר. אנחנו מודעים לזה.
      נחכה בסבלנות לשלב ניתוח התוצאות…

      אהבתי

  4. מילאתי למרות שמשום שלא ניתן הפרוטוקול המלא ושיטת הבדיקה הסטטיסטית אני צופה בעייתיות מסוימת וקודמיי כבר העירו הערות מחכימות למדי…

    אהבתי

  5. אוי ויי,

    אני מקווה שכשאתה מפאר חשיבה מדעית ומטיף לה אתה מתכוון למשהו קצת יותר רציני מזה. כל כך הרבה כשלים במחקר אחד שפשוט חבל על הזמן – לא משנה מה התוצאות, לא ניתן יהיה להסיק מהן כלום. אבל לפני כן דווקא צריך לציין לטובה דבר אחד בסיפור הזה והוא הנוסחה של אותה נומרולוגית. עם קצת מאמץ אפשר להפוך את זה למחקר אמיתי.

    אז איפה הבעיה?
    קודם כל במדגם. אם אתה לא מציין מראש מהו מדגם היעד, מהו גודל המדגם הרצוי וכהנה וכהנה, אתה מראש פוגם באופן קיצוני ביכולת להסיק מסקנות מהנתונים שלך. לא מזמן התפרסם מאמר חביב בכתב עת מוביל לפסיכולוגיה שמראה שאם לא מגדירים מראש גודל מדגם (או תנאי עצירה אובייקטיבי לאיסוף הנתונים), אפשר להפסיק את איסוף הנתונים באופן כזה שכל השערה שרק תעלה תקבל תימוכין אמפיריים, בלי קשר לנכונותה.
    הנה הלינק http://papers.ssrn.com/sol3/papers.cfm?abstract_id=1850704

    ישנה גם בעיה באופן הצגת המחקר. הפניה החופשית באינטרנט, וזאת לאחר שצויינה במפורש מטרת המחקר ואופן המדידה מאפשר למשתתפים להשפיע על תוצאות המחקר – אלה שמקווים לגלות שנומרולוגיה חסרת שחר (כמו רוב משתתפי הפורום, אני מניח) יכולים פשוט לרמות. אף אחד לא ידע אף פעם. אלה שרוצים דווקא שהנומרולוגיה תצליח יצטרכו אולי לעבוד קשה יותר (כי לא נתת את הנוסחא. באמת תודה), אבל גם הם יכולים להשפיע על התוצאות על ידי פיברוק נתונים.

    מעבר לכך, גם אם אין ממש כוונה לפברק נתונים, יש המון הטיות אחרות שעוני שאלונים כאלה ואחרים חשופים להם. רציה חברתית למשל (איזה הורה באמת רוצה להודות שלילדיו יש לקויות למידה. מה גם שעצם הנושא של לקויות למידה הוא נושא שנמצא במחלוקת על היקפו, אופן זיהויו וכו'. יש המון אנשים ש"מזהים בעצמם" לעצמם או לאחרים לקויות למידה ובהיעדר שום אינדיקציה אובייקטיבית לקיום הלקות – לא ברור מה ניתן להשיג מדיווח עצמי של הדבר, גם אם התשובה ניתנה בתום לב.

    כמובן ישנה בעיית מהימנות השאלון, אבל זה פרט זניח לעומת הבעיות האחרות.

    בקיצור, דווקא אתה ודווקא כאן, במקום שבו אתה יוצא תדיר כנגד פסוודו-מדע, עושה זאת בעצמך. אלא אם כן אתה מנסה להתחכם, ובעצם בודק משהו אחר שלא סיפרת לנו באמצעים שלא סיפרת לנו, אתה מציג את הנתונים והשאלון כמחקר מדעי למרות שהוא רחוק מלהיות כזה ונעשה באופן שאי אפשר להסיק מהנתונים שייאספו דבר.

    בהנחה שאכן יש נוסחה נומרולוגית שהופכת את הנתונים הנ"ל לתחזית לקויות, אפשר בקלות יחסית לתכנן בדיקה אמיתית, תקפה, של הנוסחה. זה ידרוש מאמץ קצת – שאלון אינטרנטי לא יעזור כאן. מן הסתם ידרוש לכתת רגליים, ולקבל קצת אישורים רלוונטיים, לעשות קצת יותר עבודת הכנה (הגדרת המדגם וכו') ולאסוף נתונים בהתאם לתוכנית. בכל מקרה, מה שהצעת כאן הוא פשוט מחקר רע.

    אהבתי

    • הי עמית.
      תודה על הערותיך. ראה, אנחנו מודעים לכל הנקודות שציינת כמובן. אין המטרה לפרסם את העבודה הזו בכתב עת מדעי. ברור שקיימות הטיות, ואפשר לראות בזה בדיקה מדגמית שמטרתה לראות אם "יש דברים בגו'", ותו לא.

      אנחנו לא בודקים את הנתונים בשום שלב במהלך איסופם, אלא רק כאשר נראה שאספנו ככל יכולתנו (בהתאם להענות הגולשים), ובפרק זמן מתקבל על הדעת (לא נחכה חודשים לטפטוף של כמה שמות נוספים). אז נוציא מהמדגם נתונים פגומים במובהק (נתונים חסרים, גילאים נמוכים מדי, וכד') ורק בסופו של דבר נריץ על הנתונים שנשארו את החישובים. זה אמור לפתור את "בעיית העצירה" שדיברת עליה.

      לגבי הטיות באיבחונים, ברור שיש הטיות ולכל מיני כיוונים, ולעולם לא נדע איזה משיב נטה לאיזה כיוון. נכון. גם איבחונים "רשמיים" מן הסתם סובלים מבעיות רבות. בכלל זה תחום רחוק מאידאלי למחקר כזה. היה עדיף לחזות את מינו של המשיב למשל.

      עמית, אתה אולי שוכח כמה פרטים משמעותיים.
      את כל העבודה הזו, אני עושה בזמני הפרטי, ועם הנומרולוגית היחידה שהסכימה לשתף פעולה. היא בחרה את הנושא מכיוון שהוא מעניין אותה, וכאשר ניסיתי לכוון לכיוונים שהגדרתם עשויה להיות פחות בעייתית ראיתי שהמוטיבציה שלה להשקיע מאמצים קטנה. נוסיף לכך את העובדה שנסיונות גישוש להגדיר ניסוי כלשהו עלו בתוהו עם 3 נומרולוגיות אחרות.

      לפיכך, עמדה בפני ברירה: או לנצל את ההזדמנות כמיטב יכולתי, או לעזוב הכל ולהמשיך ולבקר עבודתם של אחרים.

      בכל מקרה הערותיך תתקבלנה בברכה בכל שלב. ואם אתה מעוניין, אתה מוזמן לתרום מנסיונך, זמנך ומרצך בניסוי המשך, או בכל ניסוי אחר שיקרה בדרכי.

      אהבתי

      • כל הערותיך סבירות וקבילות, אבל אין בהם בכדי לשפר את איכות ההיסק מהנתונים שתאספו. ובטח שאין בהם הצדקה להציג את העניין כמחקר מדעי (ועם סימני קריאה להוסיף שזה מחקר חלוצי, בפעם הראשונה בעולם. זה מגוחך וזה מטעה את הציבור. ראה איך הנומרולוגית עצמה הציגה את העניין באתר שלה) – זו הטעית הציבור וזה בדיוק סוג הדברים שאתה נוהג לצאת כנגדם בבלוג (ראה מצעד השרלטנים שהבאת לא מזמן). אז היוזמה מבורכת, אבל הצגת היוזמה הזו כמחקר מדעי על כל ההילה המדעית המשתמעת מכך, זו לצערי ולדעתי שרלטנות לשמה.

        אהבתי

        • שים לב שהמילה "מדעי" לא מופיעה כלל בפוסט הזה. רק "מחקר".
          מחקר נומרולוגי בקנה מידה כזה הוא תקדים היסטורי, לצערי הרב, ובזה ייחודו.
          לא טענתי בשום מקום שהוא יהיה תקדים היסטורי באיכותו חסרת הפשרות.

          תוצאות מחקר יוצגו, עם כל ההסתייגויות, באופן שיהיה מקובל על שנינו.
          פרשנויות נוספות מעבר לכך, יוכל לעשות כל אדם, כפי שחופש הביטוי וחופש הדעה מאפשרים.

          אהבתי

          • הקריטריונים שלי של מהו "מחקר" מחמירים בערך כמו הקריטריונים להיות משהו "מדעי". במיוחד בהקשר של הבלוג שלך והאג'נדה שלו לקרוא למשהו בשם "מחקר" מגיע עם קונוטציה של מדעיות, גם אם לא השתמשת במילה, ובהיעדר סייגים מפורשים. זו דעתי, כמובן. אתה לא חייב לקבל אותה.

            אהבתי

            • עמית, אני חושב שדעתך על היוזמה הזו הובנה והובהרה היטב,
              ואם אין לך איזו הערה קונסטרוקטיבית להעיר, אני לא רואה טעם בהמשך חילופי הדברים הללו.

              אני כמובן אשמח מאוד אם תערוך מחקר בסטנדרטים גבוהים יותר בנומרולוגיה, בו תוכל לתרום מהניסיון והכישורים שלך, ותשתף את כולנו בממצאים.
              לחילופין אתה מוזמן לבחור כל אחד מהתחומים האחרים שסקרתי עד היום ושאינם מגובים במחקרים ראויים. זו תהיה תרומה נפלאה לקידום החשיבה הביקורתית בארץ ובעולם כולו!
              וגם נוכל לומר עליה שהיא מדעית.

              אהבתי

    • שלום עמית,

      אני עידו שמוזכר למעלה בתור יועץ למתודולוגיה של המחקר. הרקע שמאפשר לי לתת יעוץ כזה הוא תואר שני בפסיכולוגיה קוגניטיבית, תחום שבו הטיות מכל הסוגים הן נושא רחב, מסובך וקריטי לאין שיעור ממה שהצגת בתגובתך. למעשה, אני יכול להעיד שאחוז עצום מהלימודים בפועל, מעבר לשיעורי שיטות המחקר הפורמליים, היה ניתוח קריטי של מאמרים אקדמיים ושל ממצאים.

      אבחון לקויות למידה אינו מדע מדויק, בלשון המעטה, ואיסוף נתונים בשיטה של דיווח ושל "חבר מביא חבר" מוסיף גם הוא רעש רב לתמונה. גלעד ואני מודעים לכך היטב ודיברנו על זה הרבה, גם בהקשר המחקר הנוכחי וגם בכיווני מחקר קודמים שלא יצאו לפועל. הפרוטוקול שיצרנו נועד להתמודד ככל האפשר עם מגוון קשיים, ואמנם הניסוי האחד הזה לא יוכיח או יפריך חד משמעית את טענות הנומרולוגיה, אך לדעתי המקצועית הוא כן מסוגל לתת אינדיקציה טובה לנכונותן באופן כללי (ליתר דיוק, לנכונות הנוסחאות של מתי).

      הביקורת שלך היא בחלקה התפרצות לדלת פתוחה: פרוטוקול הניסוי תוכנן במפורש למניעת כמה מהכשלים שהזכרת. זו גם הסיבה לכך שאיננו מפרסמים אותו במלואו בשלב זה: חשיפה של השיטה עלולה לגרום להטיות. חלקה האחר של הביקורת, לצערי, מונע כל אפשרות של דיון רציני. אם אתה רומז שמשתתפים מסוימים, בעיקר בין קוראי הבלוג, רוצים בכישלון הניסוי וישבשו נתונים למטרה זו, אתה יכול באותה מידה לטעון שכותב הבלוג עצמו ואנוכי רוצים בכישלון, ועל כן נשבש במו ידינו את הנתונים, את הניתוחים או את התוצאות. להאשמות קונספירטיביות כאלה הרי אין סוף – גם אם נכתת רגלינו כדבריך ונשיג אישורים תוכל לטעון שסיננו נתונים שסותרים את מאווי הלב שלנו, השמטנו תוצאות לא נוחות וכו' וכו'.

      אנו אכן עורכים כאן "מחקר שדה" בתנאים לא אופטימליים, אך אלו הן האפשרויות שעומדות בפנינו כרגע: לבדוק טענות בפועל כמיטב יכולתנו, או להמשיך לשבת בצד ולפסול בזחיחות טענות של אחרים. אני יכול להבטיח לך – והבחירה אם להאמין לי נשארת כמובן בידיך – שאנחנו באמת עושים כמיטב יכולתנו, ואם לשפוט לפי תגובתך, המאמץ שלנו רציני ומוקפד יותר ממה שנדמה לך.

      אהבתי

      • עידו: אני תלמיד דוקטורט במדעי החברה. מעבר למחקרים שאני עצמי עושה ולקורסים הרבים שלקחתי, כמוך, בשיטות מחקר, אני גם כותב ותורם באופן אקטיבי לתחום של שיטות מחקר. הכשרתך אינה רלוונטית לעניין – על בסיס כמעט יומי אני נתקל במאמרים של אנשים שמחקר הוא מקצועם והם עושים שגיאות משגיאות שונות במחקרם, לפעמים בסיסיות מאד – כך שהכשרתך אינה מגינה עליך (או על אף אחד אחר) מפני שגיאות. אין לי מושג מה קורה מאחורי הקלעים, מה הפרוטוקול האמיתי (בניגוד לזה שפרסמתם) ובאיזה אלטרנטיבות דנתם. הגבתי אך ורק למה שפורסם (ואפילו השארתי סייג לכך שייתכן שיש משהו נסתר מאחורי הדברים). אני בקיא מאד במחקרי שדה, ועדיין חושב שאפילו בתנאים שהצגתם אפשר היה לעשות משהו טוב יותר.

        אהבתי

  6. שוב הנומרולוגית מתערבת… תגובה כללית לחלק מהנאמר על ידכם.
    אין לי דבר להעיר על הצד הסטטיסטי/מחקרי – מאחר וזה אינו תחום בו איני בקיאה והשארתי את העבודה לשותפי. אני סומכת עליו שהוא עושה את חלקו במחקר על הצד ההוגן והטוב ביותר האפשרי – בתנאים הראשוניים והבסיסיים שיש לנו. ואם אני סומכת עליו [על זה שאמור "להוכיח" את טעותי…], נראה לי שגם אתם יכולים.

    אני רוצה להתייחס לשלושה היבטים אחרים שעלו כאן:
    1. מדוע בחרנו דווקא לאבחן לקויות שמעוררות כל כך הרבה אמוציות, סימני שאלה וכד'? הסיבה פשוטה – על פי המתודה לפיה אני עובדת, על המפה משפיעים מרכיבים רבים חוץ ממפת האדם עצמו – למשל, שם הוריו, מפת הלידה של האם, מפת הלידה של ילדיו. "כשהרמתי את הכפפה" של גלעד, הבהרתי לו שאני אבחר נושא שבו להערכתי רוב המשקל יהיה על מפת הלידה בלבד, ללא שום מרכיב חיצוני, ואף ללא קשר לבחירה אישית [כמו למשל מקצוע, מגורים וכד']. מעטים הם הנושאים הנומרולוגיים שניתנים לבדיקה מצומצמת עד כדי כך – ולכן בסופו של דבר זה הנושא שנבחר, ולו כדי שאכן הפרוייקט הייחודי שלנו יצא לדרך.

    2. הנוסחאות לא פורסמו מאחר ואיננו רוצים באמת לאפשר הטיה חיצונית של נתונים, אבל גם מאחר והן "מתכון סודי שלי". בעת פרסום התוצאות של המחקר – נשקול כיצד להתייחס לנושא. הווטו הוא שלי כרגע ואני מודעת למשמעות.

    3. חשוב להבין ששנינו ניגשנו למחקר זה מנקודת מוצא של פיילוט ייחודי וראשוני, שכל מטרתו היא להראות האם יש בכלל "משהו" בנומרולוגיה. האם יש כאן מתודה ברורה עם בסיס מציאותי ורלוונטי או שהכל פרי מוחם הקודח של אלפי נומרולוגים שכל אחד מהם רואה משהו אחר במספרים ומספר ללקוחותיו כאוות נפשו…?
    כל שביקשנו לעשות הוא פיילוט מחקרי שיראה עד כמה האבחון אכן מזהה מכנה משותף, עקבי ולא אקראי.
    אם יש משהו מקומם באופן הניסוח בבלוג שלי – כפי שמישהו כאן העיר למעלה, אשמח לתיקון, אולם חשוב להבין שהפרסומים נועדו בסה"כ להביא להשתתפות של קהל רב ככל האפשר – והניסוח בסה"כ ציין – מחקר נומרולוגי סטטיסטי ייחודי וראשון מסוגו. אולי בשלב הבא, נעבור למחקר מדעי – אקדמי מכובד :-))) הללויה!!!

    לדעתי, כל עוד פרסום התוצאות יבוצע באופן שלא יתיימר להיות משהו שהוא אינו… וכל עוד יוצגו ההסתייגויות וההטיות – אין כאן דבר לא תקין. ברור לכולנו שזה אינו מחקר אקדמי למהדרין והוא לא יפורסם ככזה.

    ו… תחזיקו לי אצבעות, למרות שאתם קהל של גלעד :-))

    אהבתי

    • בהצלחה ל… למחקר, תכל'ס. 🙂

      מה שמסקרן אותי הוא לאו-דווקא התוצאות, אלא כיצד הן יפורשו ע"י גלעד (ושאר הספקנים) מחד, וע"י מתי (ושאר חובבי-הנומרולוגיה) מאידך. אבל, כמובן, נצטרך לחכות ולראות.

      אהבתי

  7. לצערי אין לי ילדים בגילאים רלוונטיים, אז לא אוכל לתרום – אבל ישר כוח על המאמץ, בייחוד לנומרולוגית מתי. אני מקווה שאם המחקר ייכשל תוכלי להסיק לקחים מתאימים ולבדוק גם את שאר המתודולוגיה הנומרולוגית – ושאם המחקר יצליח להראות "משהו", שתמצאו תקציב ויכולת לערוך ניסוי מדעי ראוי.

    בכל אופן – כל הכבוד על הנכונות להעמיד את העניין בבדיקה רצינית.

    יאיר רזק

    אהבתי

  8. כל הכבוד. אחלה יוזמה, לדעתי. הייתי רוצה גם להביע הסתייגויות מסוימות בקשר לשיטת המחקר אבל ככל הנראה עמית מלמעלה כבר עשה זאת מספיק לכן אני רוצה להציע הסתייגות שונה.
    בתור ספקן, אני חייב לשאול, למה?
    הרי ברור, או לפחות נראה לי שברור, שכל הרעיון של נומרולוגיה לא היה ולא מסוגל להיות מדעי. מן הסתם כשמישהו אומר לי שהוא יכול לחזות את גורלי לפי מספרים אקראיים(גימטריה של שם, תאריך לידה וכו') הוא מדבר שטויות. האם יש אנשים ספקנים, מדעיים, הגיוניים שלא חושבים אותו דבר?
    מן הסתם אנשים שמאמינים בנומרולוגיה הם אנשים שמעצם טבעם פחות ספקניים, מדעיים וכו' אז מה בעצם תוכיחו פה? האנשים שמאמינים בנומרולוגיה ימשיכו להאמין לא משנה מה תוצאות הניסוי והאנשים שלא מאמינים, כנראה, בין כה וכה לא יראו את זה כניסוי בעל ערך מספק בשביל לטעון משהו…
    למרות שאני תמיד בעד ניסויים שכנראה יוכיחו שאמונות לא מבוססות הן באמת לא מבוססות קשה לי לראות מה אתם מקווים להוכיח ולמי…

    אהבתי

    • שלום נחשון,

      אני אשים את הדברים על השולחן: אני לא מאמין שיש אמת בנומרולוגיה, קשה לי לראות איך יכולה להיות אמת בנומרולוגיה, ועד שהיא לא תוכח בשיטות מדעיות כיעילה – דבר שיפתיע אותי מאד מאד – המשקל שאני נותן לניתוחים ותחזיות נומרולוגיים הוא אפס.

      *אבל* אני מחזיק מעצמי ספקן, ובדיוק בגלל שאני ספקן, אני לא אומר על שום דבר "ברור" בלי בדיקה, ואני לא אפסול אפריורית רעיון *רק* מפני שהוא סותר את הידוע לי עד כה. בוודאי שלא אאמץ אותו, אבל גם לא אפסול. במקרה שלפנינו, בניגוד לכל מיני שיטות מיסטיות עמומות ששומרות על ניסוחים מעורפלים כדי להימנע מאפשרות של בדיקה רצינית, יש מדדים מאד מדויקים. יש נוסחה שאפשר להכניס למחשב ולקבל את אותה תוצאה בדיוק נמרץ שוב ושוב. אז למה לא לבדוק?

      וכמו שהוזכר כאן, לגבי ילידי דצמבר: ייתכן, לפחות בתיאוריה, שניתוחים נומרולוגיים יתגלו כבעלי משמעות, לא מפני שהתיאוריה הנומרולוגית נכונה אלא מפני שהחישובים כוללים נתונים בעלי השפעה או מתאם מסוג אחר.

      אהבתי

      • עידו, לכתוב "עד שהיא לא תוכח בשיטות מדעיות כיעילה " משמעו שלא הבנת כלום בשיטות סטטיסטיות. אולי משום שמדעי הרוח עיסוקך לא הטמיעו בך את הנקודה הקריטית שאין אפשרות להוכיח כלום במדע. רק להפריך. מקסימום לאשש.

        אהבתי

        • moi, הוכחת *יעילות של פרקטיקה* אינה אותו הדבר כמו הוכחת *אמיתות של תיאוריה*. היא אפשרית לחלוטין ונעשית כעניין שבשגרה באינספור תחומים. בפעם הבאה, לפני שתוקפים ומעליבים, מומלץ לקרוא בתשומת לב. ואפרופו, פסיכולוגיה בכלל וקוגניטיבית בפרט הן חלק ממדעי החברה, לא הרוח.

          אהבתי

      • אבל בתור ספקן, לו היה בא מישהו ואומר לך שערכו סקר אינטרנטי שאי אפשר לאמת את הנתונים שלו ושבעצם לא היה בו ערך מדעי ממשי, no offence, שהוכיח שהנומרולוגיה התגלתה כנכונה, היית לוקח את זה ברצינות?
        פה בעצם השאלה שלי.
        אם מישהו היה בא אליי, בתור ספקן, ואומר לי שהיה סקר אינטרנטי שהוכיח, למשל, את נכונות הקריאה בקפה ע"י סקר שבו גולשים אקראיים נתבקשו לשלוח תמונות של ספלי קפה שלהם, זה לא באמת ישנה את דעתי.
        בעצם בגלל שהסקר הזה הוא לא באמת מדעי אז הוא לא באמת פונה לספקנים ובגלל שהתחום בין כה וכה מבוסס על מיסטיקה, בערך, אז הוא גם לא פונה למיסטיקנים כי לא באמת אכפת להם מסקרים.
        לכן שאלתי מה המטרה ומי קהל היעד?
        עכשיו תכלס, בשיא הכנות, אם התוצאות שלכם יראו שיש אמת בנומרולוגיה, זה באמת ישנה את דעתך או רק יגרום לך להסס קצת אבל בסוף להסכים שזה לא באמת מוכיח כלום כי הסקר לא היה מדעי?

        אהבתי

        • אני באמת לא מבין את השאלה הזו. את הנתונים בסקר שלנו הרי אפשר, להלכה, לאמת; הערך המדעי הממשי הוטל בספק, בינתיים, רק באמירות כוללניות של אנשים שלא נחשפו לתמונה השלמה. אז לאיזה מחקר בדיוק אתה מתייחס?

          ועכשיו לתכל'ס ושיא הכנות: אני ספקן, לא צבוע. אם ניסוי שאני בעצמי עזרתי לתכנן ייתן תוצאה מובהקת, אתייחס אליה כאל כל ממצא ניסויי חיובי-אך-ראשוני: כאינדיקציה שמחייבת ניסויי המשך/רפליקציות ובדיקה מעמיקה וקפדנית עוד יותר.

          אהבתי

    • מהכרותי עם החישובים הנומרולוגיים המעורבים, אני מבטיח לך כי סוג כזה של הטיה אינו רלוונטי.
      אבל מי יודע אילו גורמים חמקמקים ונסתרים אחרים ישפיעו על התוצאות.
      נחכה בסבלנות ונראה מה התוצאות.

      אהבתי

    • ברור, השיוך לכיתות נעשה באופן שרירותי ולא לפי מוכנות ובשלות לצערינו…
      יחד עם זה נראה לי שהגנטיקה יותר משפיעה מאשר הגיל…

      אהבתי

    • תודה!
      אנחנו כוללים עד גיל מסויים בלבד, מתוך כל מיני שיקולים.
      אבל אם תוכלי לשלוח לעוד הורה או שניים זה יהיה נהדר. כל נתון נוסף יעזור.

      אהבתי

  9. פינגבק: ספק סביר #102 – הנדסה גנטית – שלנו ושל וירוסים, דבורים וחיזרים. | ספק סביר

  10. המצב הוא כזה: המחקר מתקדם יפה, אבל היינו מעדיפים לאסוף עוד נתונים. מכיוון שיש סיכוי לפרסום מסוים שעשוי לחשוף את המחקר בפני אוכלוסיה רחבה יחסית, החלטנו לחכות עוד קצת כדי לאפשר את ההזדמנות הזו.
    אני מאוד מקווה שזה יקרה בשבועות הקרובים ואז נפרסם מה שיצא.
    אחרת היינו יכולים לסיים כבר את המחקר.

    אהבתי

    • דוגמא מצויינת למחקר זבל.

      134 ילדים?? איך הם שללו גורמים נוספים?

      הרי הם בעצמם כותבים:
      "ד"ר שובל ציין שהורים שהעניקו לילדים שמות "תזזיתיים" נמצאו בעצמם כחסרי סבלנות וקצרי רוח."

      אז מה המסקנה שלהם?!
      בטוח שזה השם שעשה את הילדים חסרי קשב וריכוז ולא חס וחלילה סביבה או גנטיקה.

      נו באמת…

      אהבתי

  11. זה באמת מחקר עלוב. מה זה אומר על כל מני מחקרים שאתה מסתמך עליהם. אגב, היה לי חשוב לכתוב לך שאותך אני לא באמת משווה ל"אמת אחרת" כי הגישה שלך היא לא דוגמטית ומקובעת ושטופת אידיאולוגיה וצרות אופקים, כמו של "הידען", שבינו ובין "אמת אחרת" אני באמת לא יודעת מי יותר פרובלמטי. זו גם הסיבה שמעולם אפילו לא הגבתי באף אחד מהאתרים האלה. אם להודות על האמת, הידען קצת יותר מרתיע אותי. הוא פחות משעשע

    אהבתי

    • לא, זה לא אומר משהו על המחקרים עליהם אני מסתמך. לא כל המחקרים עלובים.
      אולי בהזדמנות אפרסם פוסט גם בנושא הזה – איך מזהים רמה של מחקר. (מה גם שהמחקר הזה לא התפרסם בכלל עדיין).
      יש מחקר ויש מחקר. אני משתדל להביא את היותר איכותיים שאני מוצא בתחומים בהם אני עוסק.
      אם את חושבת שהבאתי מחקר לא ראוי, אנא צייני מהו, ובמה בדיוק נקודות החולשה שלו לדעתך.

      אהבתי

  12. פינגבק: מזל טוב, יומולדת שנה לבלוג! « חשיבה חדה – הבלוג

כתיבת תגובה