תודה רבה לכל מי שהצביע והשפיע!

סה"כ נאספו 150 קולות עבור המועמדים השונים. די מהר התגבש המוביל, ששמר על ההובלה לאורך כל הדרך.
האמת שהופתעתי במקצת מהבחירה המועדפת. אולי זה "הצד היהודי" שאנשים מצאו בסיפור, או שמא דוקא ההיפך, משב רוח אתאיסטי. מי יודע…

והרי התוצאות לפניכם:

(במהלך ההצבעה שיניתי את הגדרת תצוגת האפשרויות כך שתופענה בסדר אקראי, ואף ערבבתי קצת את סדר הסיפורים עצמם, בחשד להטיות שנובעות מהסדר המסוים. תבנית ההצבעות לא השתנתה באופן ניכר לעין).

פורים שמח לכולם!

*

והנה הסיפורים שתרמתם, בעריכה קלה.

כשקוראים את הסיפורים ברצף, קשה שלא להתרשם מנטייתה של ההיסטוריה לחזור על עצמה לאורך הדורות. אין חדש תחת השמש. התפקידים נשארים (נוכלים ופתיים), רק השחקנים מתחלפים…

הנשפן בעל הכוחות

הידריק התפרסם בשנות השמונים כשטען כי הוא מסוגל להזיז חפצים בעזרת המחשבה. הוא הדגים את כוחותיו פעמים רבות בהזזת עפרונות, בהפיכת דפים בספרים ללא מגע כלשהו ואף בנדנוד שק אגרוף כבד ממרחק. בנוסף העביר שיעורים ללימוד אומנות לחימה מיוחדת וטען כי הוא מסוגל ללמד את החניכים לפתח כוחות על טבעיים.

הקוסם ג'יימס ראנדי חשף את הטריק שלו (סרטון). הידריק היה נושף זרם דק וחזק של אויר מבלי שהדבר ניכר לעין. בתוכנית טלויזיה אליה הוזמן הידריק פיזר ראנדי חתיכות קלקר סביב לחפצים. הידריק עמד חסר אונים במשך כשעה וחצי, מבלי שהצליח (יותר נכון מבלי שניסה) להזיז דבר.
ב-1981 חשף כתב עיתון את התרמית באופן חד משמעי, והידריק הודה לבסוף ברמאות (סרטון). הוא סיפר כי פיתח את טכניקת הנשיפה כששהה בכלא. ב-1989 חזר הידריק לכלא ל-17 שנים נוספות, בעוון הטרדה מינית של 5 נערים.

הידריק הוא דוגמה קלאסית לנוכל "כוחות על טבעיים". כאשר נחשף אמר: "כל הרעיון מאחורי התרמית הזו היה להראות כמה אנשים מטומטמים".

נוכל ריפוי-האמונה הבלתי נלאה

פיטר פופוף הוא "מרפא באמונה" אוונג'ליסטי שהתפרסם בשנות ה-70 בהופעות פומביות של ריפוי ואבחון פלאיים. במהלך המופע שלו היה נוקב בפרטים ספציפיים מאוד לגבי אנשים שאינו מכיר מהקהל ולאחר מכן הוא היה מרפא אותם במגע ידיו, תמורת תשלום כמובן. בהמשך הרחיב את האימפריה הכלכלית שלו והופיע רבות גם בטלוויזיה, החל מצילומים של הכנסים שלו וכלה בפרסומות למים קדושים וכדומה.

לאחר חשיפת השיטות שלו בכנסים בידי ג'יימס רנדי(סרטון) ואלכסנדר ג'ייסון (סרטון) – אשר כללו בין השאר תשאולים של אשתו מבעוד מועד ואוזנייה אלחוטית שהיתה שתולה באוזנו דרכה העבירה לו פרטים על הנוכחים בקהל – הכריז פיטר על פשיטת רגל בשנת 1987.

כל זה לא הפריע לו לצוץ מחדש בסוף שנות ה-90 עם אותן שיטות שרלטניות! כיום הוא ממשיך לקצור את המיליונים שלו על חשבון הטיפשות והפתיות של ציבור המאמינים. שימו לב כמה בולשיט בפרסומת ווידאו אחת למי מעיין מרפאים (הללויה)…

נראה כי לא משנה כמה יחשף השקר, אמונה עיוורת חזקה ועיקשת תגבר על הכל. זו גם דוגמה לכך שלחוצפה לא חייב להיות גבול.

המתיחה שייסדה את הספיריטואליזם

בסביבות שנת 1850, שתי האחיות הצעירות לבית Fox (קייט ומאגי) סיפרו לאחותם הגדולה שהן מתקשרות עם רוחות. במהלך התיקשור נשמעו קולות תקתוק מוזרים שנבעו לכאורה ממסרים שהרוחות היו מעבירות אליהן. אחותן הגדולה הפכה להיות האמרגנית שלהן והן התפרסמו בכל העולם כמדיומיות רבות עוצמה. בעקבות הצלחתן צצו מדיומים בכל רחבי העולם כפטריות לאחר הגשם.

40 שנה מאוחר יותר התוודתה מאגי כי מדובר במעשה רמאות, והדגימה בפני קהל של 2,000 איש את כישורי הפקת התקתוקים שהיא ואחותה פתחו – מדובר בשליטה מיוחדת בשרירי הרגל באמצעותה הצליחו להפיק "קנאקים" ממפרקי הקרסול.

כעבור שנה ניסתה מאגי לחזור בה מהודאתה אך זה היה כבר מאוחר מדי, ובתוך 5 שנים מתו שתי האחיות בעוני נורא ונקברו בקברי קבצנים.

הנה ציטוטים מדברי האחיות עצמן בערוב ימיהן, במקביל להודאה:
מאגי: "אני כאן הערב כאחת המייסדות של הספיריטואליזם, כדי להוקיע אותו כרמאות מוחלטת מקצה לקצה, כאמונה הטפלה הקלושה ביותר, וחילול הקודש הזדוני ביותר שידע העולם".
קייטי: "אני רואה את הספיריטואליזם כאחת הקללות הגדולות שהעולם ידע אי פעם".

כל זאת לא פגע כמובן בענף הספיריטואליזם במאום, והוא ממשיך לשגשג עד ימינו.

 [סרטון אנימציה אומנותי שמתאר את בסיס הסיפור]

שיקוי הבריאות קוטל הילדים

גב' ווינסלו אחראית על הפופולרי מבין "שיקויי פלא" שנמכרו במחצית השנייה של המאה ה-19 בצפון אמריקה ובריטניה. בניגוד לשיקויי המים שמוכרים היום בתור תרופות (תכשירים הומאופתיים או בקבוקי מים אנרגטיים/קדושים מסוגים שונים), השיקוי של הגברת ווינסלו כן הכיל מרכיבים פעילים: בנוסף לאלכוהול, הכיל השיקוי מורפיום וללא ספק הרגיע ילדים ותינוקות… לימים התפרסם כממית תינוקות. [סרטון על שיקויי פלא למיניהם]

הנערות התמימות ופיות הקרטון

סיפורן של שתי נערות שהסעירו את העולם בחמישה צילומים של פיות גזורות מקרטון.

בשנת 1917, הגיעה פרנסס גריפיתס בת ה-10 עם אימה מדרום אפריקה לשהות בבית דודתה בכפר קוטינגלי, בעת שאביה התגייס ללחום במלחמת העולם הראשונה.
פרנסס הקטנה ובת-דודתה בת ה-16, אלסי רייט, הפכו מיד לחברות. הילדות טענו כי במקום המשחקים החביב עליהן מצויות פיות, ואף הוכיחו זאת בצילומים.

בניגוד לאב, שחשב כי מדובר בהלצה, האם התרשמה יותר והציגה את התמונות בכנס של "החברה התיאוסופית" ב-1919 בפני הנואם הראשי. זה בתורו הראה אותן לראש האירגון, אשר נחפז למומחה צילום שקבע כי התמונות אמיתיות ללא צל של ספק. החגיגה החלה.

ב-1920 השתכנע סר ארתור קונן דויל (מחבר ספרי שרלוק הולמס) אשר עסק באותה העת בכתיבת מאמר על פיות, כי מדובר בדבר האמיתי, ומאמרים שכתב זכו להצלחה תקשורתית מסחררת.

ב-1976 הבחין הקוסם הספקן רנדי בדמיון מפתיע בין הפיות לבין תמונות מספר ילדים שהיה נפוץ באותן שנים.

בעקבות כך הודו אלסי ופרנסס כי זיייפו את התמונות על ידי העתקת מודלים מספר ילדים, גזירתם והצבתם בדשא באמצעות סיכות. לדבריהן, מרגע שהתברר שסר דויל המפורסם האמין לתמונות, הרגישו מבוכה רבה מדי בשביל לחשוף את התרמית.

בערוב ימיה ספרה פרנסס כי היא מעולם לא ראתה במה שעשו זיוף. “אני ואלסי רק שיחקנו לנו, ועד היום אני לא מבינה למה הם נפלו בזה – הם רצו ליפול".

"ממציא" ספר הזוהר

בסוף המאה ה-13 החל מקובל ספרדי בשם משה די-לאון לפרסם ספר (ליתר דיוק – מגילות) שלדבריו העתיק מספר קדום שהתגלגל לידיו, ואשר חובר ע"י שמעון בר-יוחאי (שחי יותר מ-1000 שנים קודם לכן).

חכמים שונים התפלאו כיצד מגילה קדומה כזו לא נמצאה קודם, ואחד מחכמי ארץ ישראל החליט לנסוע לספרד כדי לבדוק את התעלומה. הוא הספיק לפגוש את משה די-לאון והלה הבטיח לו שמדובר בעותק של כתב יד קדום, אך לפני שהספיק להציגו, נפטר. מצד שני, הן אשתו והן בתו של משה הודו בדיעבד שמשה ידע שמדובר בזיוף.

בסופו של דבר אותו ספר היה כנראה פופולרי מדי וחכמים שונים העדיפו להניח שהוא לא מזויף. כך התגלגל לידינו ספר הזוהר.

זייפן אחד או יותר אף הוסיפו המשך לספר. אחד הספרים שעליהם מתבסס (בפועל) ספר הזוהר הוא ספר בשם "ספר הבהיר" שלמרות שמו, הוא די מבולבל ומבולגן. הוא נכתב כמה עשרות שנים לפני ספר הזוהר. לא ברור אם מחברו רצה להיתלות באילנות קדומים, אך בהמשך הספר יוחס גם הוא לתנא קדום (נחוניה בן הקנה, דמות שמופיעה גם לא מעט בספרות ההיכלות, הפסאודואפיגרפית כשלעצמה).

נביא השקר שהכריז על משיח השקר

צמד החמד אברהם נתן בן אלישע חיים הלוי אשכנזי (ידוע גם כנתן העזתי) ושבתי צבי אחראים למהומה שלמה בעולם היהודי של המאה ה־17: מתימן ועד הולנד.

נתן העזתי שהתפרסם כנביא, שכנע את שבתי צבי כי הוא אכן המשיח המובטח, בהסתמך על נבואותיו.

ככל הנראה אמונתם הייתה כנה, אולם היא גילתה גמישות מפליאה כאשר הועמדה במבחן. שלא כמו יאן הוס ורבים אחרים, הוא לא בחר ללכת עד הסוף עם אמונתו. הוא גם לא ניסה להתכחש לה כמו רבים אחרים שהיו פחות אמיצים (ופחות טיפשים?). במקום זה, הוא התאים את אמונתו לתהפוכות הגורל. אם זה מזכיר לכם את האקרובטיות שמגלים כל מיני מנבאי קיצין בימינו: זה לא במקרה.

חובב החוצנים ששתל ממצאים

אריך פון דניקן, סופר ופסבדו-מדען שוויצרי, ידוע במיוחד בתאוריות שלו אודות השפעת חייזרים על כדור הארץ. בספרו הראשון – "מרכבות האלים" הוא מנסה להוכיח, בהסתמך על ממצאים ארכאולוגיים וכתבים עתיקים, כי האלים במיתוסים של דתות שונות הם בעצם חוצנים שהגיעו בחלליות לכדור הארץ לפני אלפי שנים והתערבו בנעשה. ספרים נוספים מיהרו להגיע בעקבות ההצלחה המסחררת לה זכה דניקן בציבור. מדענים היו ספקנים הרבה יותר, וטענו כי הוא "מסמן את המטרה לאחר שירה את החץ", כלומר, תופר סיפורים חסרי אחיזה במציאות סביב ראיות לא קשורות, הכל כדי לאשש את התיאוריה הדמיונית שלו.

דניקן היה מעורב במעשי מרמה שהלכו וגדלו ביחס ישר לגילו: באמצע שנות ה-20 שלו הורשע בהונאת המלון בו עבד ובגניבה קטנה, ונקנס. בן 32 הורשע דניקן במעילה בקנה מידה גדול, זיוף והעלמת מס, ובילה שלוש שנים וחצי בבית הסוהר (אותן ניצל לכתיבת ספרו השני).

דניקן הודה שזייף חלק מן הראיות שהביא לתמיכה בתיאוריות שלו. חרסים עם ציורי עב"מים, אשר טען כי באו מחפירות ארכאולוגיות, נוצרו למעשה על ידי קדר בן-זמננו (ראו דקה 44 בסרטון). כאשר הציגו לדניקן את הראיות למעשה הרמייה שלו, טען שהזיוף היה מוצדק משום ש"יש אנשים אשר יאמינו רק אם יראו הוכחות במו-עיניהם".

מיליוני בני נוער בכל רחבי העולם גדלו על ספריו, והיו תמימים מספיק לבלוע את הסיפורים שלו כאילו הם אמת צרופה. מעטים חזרו לבדוק את הדברים בצורה ביקורתית יותר בבגרותם.

ראש ממשלת הרפובליקה הדמיונית

גרגור מקגרגור היה חייל סקוטי מתחילת המאה ה-19 שלחם בדרום אמריקה. כשחזר הכריז כי הוא הנסיך של  Poyas- נסיכות קטנה וענייה בכסף אך עשירה במשאבים סמוך להונדורס. מקגרגור מכר זכויות על קרקעות וכריית משאבים. נסיכות זאת כלל לא היתה קיימת, אך זה לא הפריע לאנשים רבים לקנות חלקות קרקע בנסיכות הדמיונית. מקגרגור נפגש עם שגרירים של מדינות זרות, הציג את עצמו כנסיך פוייאס ושיווק חלקות קרקע.

לאחר שלוש שנים ניסו מספר מתיישבים לממש את זכותם על חלקות האדמה שקנו, ולאחר מסע מפרך, אלה ששרדו אותו גילו שפוייאס כלל לא קיימת. בעת שהחשיפה התפרסמה בבריטניה (ואגב רבים לא האמינו לו והמשיכו לחשוב שהוא דובר אמת), מקגרגור היה כבר בדרכו לפריז להמשיך בתרמית. שם המשיך להפגש עם נציגים רשמיים וניסה לשווק אגרות חוב של הנסיכות שבינתיים הפכה לרפובליקה שהוא כיהן כראש ממשלתה.

בשלב מסוים התרמית התגלתה והוא הועמד למשפט וזוכה (אם כי חלק משותפיו נמצאו אשמים). לאחר מכן חזר ללונדון להמשיך את עסקיו,  נעצר ושוחרר כעבור שבוע, פתח משרד והמשיך למכור אגרות חוב של רפובליקת פוייאס, הפתיע ברמאויות שונות ומשונות בכל רחבי בריטניה עד שלבסוף עייף ועבר להתגורר בונצואלה, שם קיבל אזרחות ופנסיה מהמדינה בעבור עברו הצבאי כלוחם למען עצמאות ונצואלה (זה דווקא פרט אחד נכון בסיפורו) ונפטר ב-1845, כשהוא בן 59.

סיפור זה משמש דוגמה ומופת לרמאים בני זמננו – אל תישבר. המשך להכות שוב ושוב. לעולם את תרים ידיים!

החובבן שמצא את תיבת נוח, ארון הברית ועוד

רון ויאט – נוכל שעשה את הונו מנוצרים אוונגליסטים, לא היה היסטוריון וגם לא ארכיאולוג, אך עובדה זו לא מנעה ממנו "לגלות" את תיבת נוח, את מקום מעבר בני ישראל בים סוף, את הר סיני ואפילו את ארון הברית…

טענותיו נדחו על ידי היסטוריונים, מדענים וחוקרי תנ"ך ואפילו על ידי אנשי דת נוצריים, אך המוטיבציה שלו לא פחתה, אפילו במקרים בהם הראיות לדבריו הפכו קלושות ביותר.

מה שמזכיר לנו שגם להבלים ההזויים ביותר תמיד ימצאו קונים…

זייפן האומנות שהודה בזיוף כדי להציל את חייו

האן ון-מיחרן (הולנד, 1947-1889) הוכתר ע"י אחדים כזייפן האמנות הגדול בהיסטוריה. האיש הרוויח מיליוני דולרים בכך שהמציא את "התקופה הקאראוואג'יסטית".

לאחר מלה"ע השנייה הואשם ון-מיחרן ע"י בימ"ש הולנדי במכירת אוצרות תרבות לנאצים, לאחר שציור של ורמיר שנמכר על ידו נמצא ברשות הרמו גרינג. להגנתו, טען ון-מיחרן כי הציור מזויף. על מנת להוכיח את טענתו, צייר ון-מייחרן בבית המשפט יצירה שהוכיחה את כשרונו המדהים בזיוף. הוא זוכה מאשמת בגידה (שדינה מוות), הורשע בזיוף ונדון לשנת מאסר אחת בלבד.

ולפני שנסיים, הנה מידע שימושי – כיצד תדעו כשמשקרים לכם בפרצוף?

פארודיות

להנאתכם: