לאחר שסקרנו את מאפייני NDE הנפוצים בקרב בני תרבות המערב (נוצרים בעיקר), ולמדנו כי הדיווחים שונים ומגוונים הרבה יותר מכפי שמתואר בד"כ, נוכחנו כי חוויות סף המוות הן תלויות-תרבות במידה רבה עד כי לא נותר כמעט שום מרכיב אוניברסלי בחוויה.
סיימנו את החלק הקודם בשאלה המסקרנת – האם צריך (כמעט) למות כדי לחוות אלמנטים המיוחסים ל-NDE?
אז זהו, שלא.
בחלק הזה נסקור שלל מצבים מיוחדים בהם אנשים שלא התקרבו למוות חוו מאפייני NDE "טיפוסיים".
כמובן שהתרחשות מצבים אלה מסירה את "הילת המוות" הייחודית המיוחסת ל-NDE. הסבר שינתן לחוויות אלה, (אשר מן הסתם לא יכלול מסע של הנשמה לעולמות אחרים), ישפוך אור על הגורמים לאותן תופעות גם בעת תהליך המוות.
OBE שלא כחלק מ-NDE
חוויה של יציאה מהגוף (OBE) ואף התבוננות בו מבחוץ, הינה תופעה חוזרת בתיאורי NDE (מופיעה בכרבע מהמקרים), אך בלא ספק אינה יחודית לסף המוות. סקרים והערכות מצביעים על כך שכאחד מכל 10 אנשים חווה חוויה זו במהלך חייו. ניתן לתאר OBE כמצב בו אדם חש התנתקות מגופו ורואה את העולם מנקודת מבט השונה מהמקום בו גופו הפיזי נמצא, בד"כ מלמעלה. החוויה נמשכת שניות עד דקות אחדות, ומתרחשת ברוב המקרים במעבר בין שינה לעירות (או להיפך) וכאשר האדם במצב שכיבה.
Schiavonetti, Soul leaving body, 1808
OBE הוא תחום מחקר רחב ביותר בפני עצמו. כאן אזכיר רק מקרים קיצוניים ונדירים יחסית, בהם אנשים זכו לחוויה זו לא במצב של שכיבה במיטה, לא בעקבות שימוש בסמים, לא בעקבות תרגולים מנטליים כאלה ואחרים, אלא באופן ספונטאני, באמצע פעילות שוטפת!
הנה מקרה שארע לרופא בן 28 בעת מסע רגלי: זה התחיל בתחושה כי אדם אחר נמצא מאחוריו. התחושה התחזקה והלכה, וגרמה לו להסתובב שוב ושוב כדי לבדוק מי עוקב אחריו. בשלב הבא הוא החל לפתח שיחה עם ה"מלווה" שלו. עד מהרה, בעודו הולך, חש כאילו רגליו מתחילות ללכת מעצמן ופלג גופו העליון נמתח. הוא הרגיש מנותק מעצמו, כאילו צפה בעצמו ממרחק, תוך שהוא מודע לאופי ההזייתי של החוויה. כעבור כ-10 דקות הסתיימה החוויה באופן ספונטני (Firth & Bolay).
והנה תיאורו של שוטר שביצע סיור משטרתי בפעם הראשונה, במהלכו רדף אחר חשוד חמוש: "לפתע יצאתי מגופי ועליתי לאויר לגובה של כ-7 מ' מעל המתרחש. נשארתי שם, רגוע לחלוטין, בעודי צופה בתהליך המלא, כולל צפיה בעצמי עושה בדיוק מה שאומנתי לעשות". לאחר שעצר את החשוד והסכנה חלפה, חזר הקצין למצב תודעתו הרגיל (Alvarado 183).
פחד מוות!
"אני לא מפחד למות, אני פשוט לא רוצה להיות שם כשזה קורה! " – וודי אלן
לפחות 5 מחקרים נפרדים תיעדו מקרים בהם הפחד מהמוות לבדו עורר NDE. החוקרים באחד המאמרים סיכמו זאת כך: "זרז חשוב של NDE היא האמונה של האדם שהוא הולך למות, בין אם זה נכון ובין אם לאו". הם מכנים חוויות כאלה שנגרמו מפחד בלבד "Fear Death Experience" או בקיצור – FDE.
במחקר הזה למשל, השוו את מאפייני NDE עם מאפייני FDE, כלומר, את חוויות אלה שהיו מתים ללא התערבות רפואית לעומת אלה שבתחקור בדיעבד התברר שלא נשקפה להם סכנת חיים (למרות שהם האמינו כי הם עומדים למות). הם מצאו כי אלה שאכן עמדו למות חוו יותר חוויות של "אור", אך שתי הקבוצות לא נבדלו בדיווחים על מנהרות, רגשות חיוביים, אמונה כי עזבו את גופם או היזכרות במאורעות מהעבר.
הנה סיפור מאלף שממחיש את הנקודה – תיאור NDE קלאסי אך ללא כל קשר למוות:
רימון יד (ויקיפדיה)
סמל בחיל הים הדריך כיתת טירונים. הוא עמד לפני הכיתה כשהוא מחזיק רימון יד והסביר על אופן פעולתו. לאחר שהעיר על המשקל הנכבד יחסית של הרימון, חשב שיהיה זה רעיון טוב להעביר אותו בין הטירונים כדי שירגישו זאת במו ידיהם. בעוד הרימון עובר מיד ליד, אחד הטירונים שמט אותו מתוך לחץ. לחרדתו, ראה הסמל כיצד הנצרה משתחררת כשהרימון נוחת על הקרקע! הוא ידע שיש לו שניות בודדות לפעול, אבל הוא עמד קפוא, משותק מפחד.
הדבר הבא שהוא היה מודע לו זה שהוא טס למעלה דרך הקצה העליון של ראשו לעבר התקרה ומוצא עצמו נכנס למנהרה כשצלילי רוח שורקת סביבו. כשהתקרב לקצה המרוחק של המנהרה, פגש באור שזרח בזוהר מיוחד בו לא נתקל מימיו. דמות מתוך האור זימנה אותו לבוא והוא הרגיש תחושה עמוקה של אהבה מוקרנת מאותה דמות. חייו חלפו לנגד עיניו במה שנראה כהרף עין. באמצע החוויה המיסטית הזו הוא פתאום הבין שהרימון לא התפוצץ. הוא הרגיש כיצד הוא נשאב מיד חזרה לתוך גופו.
הרימון היה רימון דמי. (Gabbard and Twemlow 42).
OBE/NDE מושרה באופן מלאכותי
ניתן לגרום לאנשים לחוות אלמנטים של NDE גם באופן יזום ומבוקר, בתנאי ניסוי. נסקור להלן שיטות אחדות.
תנאים פיזיים קיצוניים
NDE מעורר כשהאדם נמצא במצבי תאוצה קיצוניים, כמו נפילה מגבהים, תאונות רכב ושינויי גובה פתאומיים בזמן טיסה (Bünning and Blanke 337). במצבים של שינויי גובה פתאומיים טייסים דיווחו על "תחושות התנתקות, בידוד והתרחקות מהסביבה המידית". אחדים תארו "הימצאות פתאומית מחוץ למטוס או מחוץ לעצמם, צופים בעצמם מטיסים את המטוס". חוויות OBE התרחשו בעיקר בזמן שהטייסים לא היו עסוקים במשימות הטיסה, או כשטסו מעל אזורים מונוטוניים, ללא תואי שטח בולטים (בקיצור, "כשריחפו" קצת).
James E. Whinnery חקר חוויות שחוו טייסי קרב שהואצו במתקני צנטריפוגה ענקיים המדמים מצבים קיצוניים בזמן תמרוני-קרב. תאוצות אלו מונעות אספקת דם תקינה למוח, וגורמות לאיבוד הכרה למשך כמה שניות. בהתבסס על כ-1000 מקרים כאלה ציין Whinnery כי החוויות כללו לעיתים קרובות ראיית מנהרה, אורות בהירים, תחושת ריחוף, OBE, אי רצון להפסיק את החוויה, שיתוק, חזיונות של מקומות יפים, תחושות נעימות, תחושת אופוריה וריחוק וחברתם של חברים ובני משפחה. הטייסים הרגישו כי החוויה נחקקה חזק בזכרונם והרגישו צורך חזק להבין אותה (Whinnery, 1997, p. 245). סקירת חיים, חזיונות מיסטיים והשפעות ארוכות טווח על החיים לא דווחו, אבל זה יכול לנבוע פשוט מההקשר המאוד שונה – אחרי הכל, הטייסים לא ציפו למות במהלך התרגולים הללו.
קטע מפודקסט בנושא:
גריה ישירה של אזורים במוח
האונה הרקתית (Temporal lobe) משתתפת כמעט בודאות בצורה פעילה ב-NDE, היות והן נזק לאונה זו, והן גריה ישירה שלה מעוררות חוויות זהות לחלוטין, וכוללות חווית יציאה מהגוף, הזיות והבזקי זיכרון.
כבר ב-1941 נמצא כי גירוי חשמלי של האונה הרקתית גורם לחווית יציאה מהגוף (Tong 104-105). אישה שסבלה מהתקפי אפילפסיה נטולי הזיות הכריזה בזמן גירוי אזור זה במוחה – "יש לי תחושה מוזרה כאילו אני חצי כאן, חצי לא כאן". גירוי נקודה קרובה גרמה לה לחוש "מרחפת".
Devinsky ו-Vuilleumier דיווחו על חוויות ריאליסטיות, מתמשכות, יציבות ואקסטטיות.
Olaf Blanke מתאר מצב בו גירוי חשמלי ראשוני של אזור מסוים גרם לנבדקת לחוש שהיא "שוקעת לתוך המיטה" או "נופלת מגובה רב". כשהגבירו את עוצמת הזרם, תיארה האישה – "אני רואה את עצמי שוכבת במיטה, מלמעלה, אבל אני רואה רק את רגלי ואת החלק התחתון של גופי". החוקרים הגיעו לשליטה מלאה בחוויה: כאשר הזרימו את הזרם – המטפלת היתה "ממריאה" למעלה. כאשר כיבו אותו – היתה חוזרת חזרה לגופה, וחוזר חלילה!
כימיקלים
סמי הזיה כמו LSD, Psilocybin ו-Mescaline גורמים לשלל תופעות שתיאוריהן נשמעים דומים לאלמנטים של NDE, אך יודעי דבר טוענים שהדמיון הוא מילולי בלבד, ושאין חזיונות ה-LSD דומים לחזיונות ה-NDE.
סם ממשפחה אחרת, שמשמש כחומר הרדמה (בעיקר לילדים) נקרא Ketamine. חומר זה מסוגל לייצר את כל חוויות ה-NDE בהן כבר נפגשנו, ובכללן מסע לתוך מנהרה אפלה שאור בסופה, התחושה של החווה כי הוא מת, תקשורת טלפתית עם אלוהים, הזיות, חווית יציאה מהגוף ומצבים מיסטיים.
Grinspoon ו-Bakalar (עמ' 34) דיווחו על חוויות של "הפיכה לתודעה או נשמה מנותקת מהגוף, מוות ומעבר לעולם אחר, ארועי ילדות נחווים מחדש. איבוד הקשר עם המציאות הרגילה והתחושה כי המציאות האחרת אמיתית יותר, עד כדי כך שמשתמשים לא בטוחים שלא באמת עזבו את גופם".
מולקולת Ketamine (ויקיפדיה)
פסיכולוג שהתנסה ב-LSD מתאר את השימוש ב-Ketamine כ"התנסות במוות רצוני". הנה עוד תאור: "הייתי משוכנע שאני מת. ריחפתי מעל גופי. כל ארועי חיי חלפו לנגד עיני, וראיתי תחומים רבים בהם יכולתי לפעול טוב יותר".
הפסיכיאטר Stanislav Grof: "אם חווית את ה-Ketamine בצורה מלאה, לעולם לא תוכל להאמין שיש דבר כזה מוות, או שמוות יכול להשפיע על מי שאתה".
30% מהנבדקים שקיבלו Ketamine היו בטוחים שהם חווים את המציאות, ולא חולמים או הוזים. (Rumpf et al., 1969; Siegel, 1978)
עובדה מעניינת נוספת היא שה-Ketamine מאפשר למטופל לדעת מה מתרחש בסביבתו ע"י חדירה של מידע חושי, למרות שכלפי חוץ החווה נראה מחוסר הכרה לחלוטין (Siegel, 1981).
מצב נוסף שגורם לעיתים לחוויות NDE/OBE הוא מצב של הרדמה כללית. המרדים G.M. Woerlee מספר על מקרה בו היה מעורב אישית: אישה הוכנסה בהכרה מלאה לחדר הניתוחים לצורף ניתוח אף. היא הורדמה בהרדמה כללית, במהלכה נוטרו לחץ הדם ורמות החמצן וה-CO2 בדמה. כל המדדים היו תקינים לחלוטין. האישה לא יכלה לזוז, לדבר או לנשום היות וקיבלה בין השאר תרופה שמשתקת את כל השרירים בגוף, ומשום כך היתה מחוברת למכונת הנשמה. אף אחד לא הבחין במשהו מיוחד בזמן הניתוח. בשום שלב במהלך הניתוח לא נשקפה סכנה כלשהי לחייה. בסיום הניתוח, לאחר ששבה להכרתה סיפרה האישה כי התעוררה באמצע הניתוח, ראתה את גופה על שולחן הניתוחים כאילו עמדה מבחוץ לו, אך לא הרגישה כל בהלה או תדהמה. היא ראתה אנשים מצוות הניתוח עומדים סביבה ואת המנתח מנתח את אפה, אבל לא הרגישה כל כאב. היא ציינה כי לא הצליחה להבחין בפנים של אף אחד מהאנשים הללו.
אישה זו היתה פשוט בהכרה ומודעת למתרחש, למרות שנראתה מחוסרת הכרה כלפי חוץ.
נשוב לדון בנושא ההרדמה הכללית בהמשך, בהקשר לדיווח אחר של NDE, מפורסם הרבה יותר.
עילפון
בתחילת שנות ה-90 זימן Lempert ארבעים ושניים מתנדבים צעירים ובריאים להתעלף במעבדתו בתנאים מבוקרים. מיד לאחר החוויה תישאל אותם, והופתע לשמוע כי ל-60% מהם היו הזיות ויזואליות, החל מערפל וכלה בתבניות צבעוניות ואורות בוהקים. לכמה היו חזיונות של מקומות ואנשים מוכרים. לעיתים נחוו גם הזיות שמיעתיות – כשליש מהנבדקים שמעו נהמות, צרחות או קולות אנושיים. ארבעה חוו OBE. התחושות הכלליות היו ניטרליות או חיוביות לגבי הרוב המכריע של הנבדקים. אנשים דיווחו על תחושות של חוסר משקל, התנתקות ושלווה.
כמה השוו זאת לשימוש בסמים. אחד אמר "אם הייתי צריך למות באותו הרגע, הייתי מסכים ברצון".
כשהשווה Lempert את מאפייני החוויות שנחוו בזמן העילפון עם מאפייני ה-NDE שמתאר Moody, הוא לא מצא הבדלים משמעותיים.
בלבולי מוח
בשנים האחרונות התבצעו ניסויים פשוטים ומרתקים, בהם באמצעות "בילבול המוח" גרמו לאנשים לחוות סוג של חווית יציאה מהגוף. הנה אחד מהם:
על מחקר חדש יותר של אותו חוקר אפשר לקרוא כאן.
הנה ניסוי פשוט שכל אחד יכול לבצע בעצמו. לא מדובר ב-OBE של ממש כמובן, אלא בהעתקה מסוימת של תחושת היד האמיתית ליד מדומה. רוב האנשים עליהם ניסיתי זאת הרגישו תחושות מוזרות כלשהן. פעולות שהתגלו כאפקטיביות במיוחד היו – נגיעות באזורים הרגישים שבין האצבעות (במקום בו הן נפרדות מכף היד), ולחיצות קצרות אך נחושות על הציפורניים. אתם מוזמנים לנסות ולשתף בחוויות! (אפשר לנפח מעט כפפת גומי פשוטה ולתקוע אותה בקצה שרוול של מעיל).
פיסות הפאזל הולכות ומצטברות על השולחן, והן צבעוניות ומגוונות הרבה יותר ממה שנראה בתחילת הדרך. ברור כי דברים לא שגרתיים מתחוללים במוח בזמן החוויות הללו, ואני בספק אם מישהו ינסה להסבירן ע"י פריחת הנשמה ושיטוטיה בעולמות אחרים.
התופעות המיוחדות שתוארו כאן מהוות גרעינים להסברים שונים של חווית סף המוות. נחזור לכך בפרק המסכם את הסדרה.
בחלק הבא נעשה אתנחתה משטף הממצאים, ונפרוש על קצה המזלג את ההטיות הרבות שעלולות להשתרבב למחקרים בכלל, ולמחקרים בתחום "חם" זה בפרט.
קישורים לכל פרקי התחקיר:
- בשערי המוות 1 – נעים להכיר…
- בשערי המוות 2 – מרוב יוצאים מהכלל לא רואים את הכלל
- בשערי המוות 3 – השוואה בין תרבותית
- בשערי המוות 4 – גם בלי למות!
- בשערי המוות 5 – פרשנות של פרשנות של פרשנות
- בשערי המוות 6 – הוכחות לקיום תודעה בנפרד מהגוף?
- בשערי המוות 7 – זכרונות של מוח מת
- בשערי המוות 8 – אָז תִּפָּקַחְנָה עֵינֵי עִוְרִים?
- בשערי המוות 9 – ניסויי זיהוי מטרות
- בשערי המוות 10 – הסברים?
____________________________________________________________________
רוצים לקבל עדכון במייל בכל פעם שאני מפרסם משהו חדש? הרשמו למעלה מימין (תמיד אפשר לבטל).
חושבים שאחרים יכולים להתעניין? שילחו להם את הכתבה או שתפו בפייסבוק!
חשיבה חדה 
אני זוכר גם משהו על הסם DMT,
pedia.org/wiki/Dimethyltryptamine
340 תיאורי טריפים שנשמעים מוכרים מאוד
http://www.serendipity.li/dmt/340_dmt_trip_reports.htm
אהבתיאהבתי
שלום גלעד? הייתי מעוניינת לדעת האם מצאת הסבר לתיאוריה שאדם מאבד 21 גרם עם מותו (יש הטוענים כי זהו נשמת האדם החוזרת ליוצרו)
תודה רבה
אהבתיאהבתי
21 גרם, או ליתר דיוק: 21.3 גרם בדיוק (ביחידות לא מטריות, במקור: מספר עגול יותר של 3/4 אונקיה. אבל זה מספר פחות "מדוייק"). זוהי תוצאה של מחקר מדוקדק שערך רופא בבית חולים:
http://www.snopes.com/religion/soulweight.asp
יש לציין:
1. המחקר נערך לפני כמאה שנים ולא בדיוק שוחזר מאז
2. המחקר נערך על אוכלוסיה גדולה ומגוונת של 6 חולים (לשעבר), שמתוכם שניים נפסלו.
3. 21 גרם היתה התוצאה "הקלאסית". כלומר: לא התוצאה הממוצעת אלא התוצאה הכי מוצלחת.
4. למעשה, באחד מהמקרים המשקל אפילו עלה לאחר המוות.
וזה עוד מבלי להיכנס לבעיות טכניות של דיוק המדידה וקביעת זמן המוות המדוייק.
אהבתיאהבתי
תודה צפריר.
האמת שיש לי פוסט בנושא שממתין בשקט כבר חודשים. לא יודע למה לא יצא לי לשחררו עד עכשיו, אבל מכל העיסוק הזה במוות, אני חושב שאפשר לחכות איתו עוד קצת…
אהבתיאהבתי
שלום גלעד, בהזדמנות זאת אני רוצה להודות על בלוג ספקני מחכים ומעניין. בעבר הרחוק היו לי עצמי כמה וכמה פעמים חוויות OBE בגבול שבין השינה לערות (וכן חוויות שיתוק־שינה). בעוונותיי הרבים התקשרתי לתכנית ייעץ רוחנית ברדיו באמצע הלילה ובאופן מפתיע דווקא ה"יועץ הרוחני" הציע לי לשתות כמה וכמה כוסות מים לפני השינה. לטענתו זה יגביר את הגירוי העצבי מהקיבה וכך ימנע את הרגשת ההתנתקות של התודעה מהגוף. זה עבד.
אהבתיאהבתי
מעניין!
כתבתי עוד על "שיתוק שינה" כאן: http://wp.me/p1K6uX-6Q
אהבתיאהבתי
נזכרתי גם ברשומה הזאת שטוענת שאנשים עם סכיזופרניה שנחשפו לחוויות OBE מלאכותיות למדו יותר להבין את הסכיזופרניה שלהם, שלדעת החוקרים המצוטטים בכתבה היא יכולת נמוכה לחוש את חלקים של עצמם כעצמם באמת. מה שיכול להסביר את ההיגיון מאחורי העצה של היועץ.
http://blogs.discovermagazine.com/notrocketscience/2012/02/16/man-with-schizophrenia-has-out-of-body-experience-in-lab-gains-knowledge-controls-his-psychosis-2/?utm_source=feedburner&utm_medium=feed&utm_campaign=Feed%3A+NotRocketScience+%28Not+Exactly+Rocket+Science%29&utm_content=Google+Reader
אהבתיאהבתי
בדיוק אתמול סיימתי לקרוא ספר של הפיזיקאי ריצ'ארד פיינמן. בפרק האחרון (לפני ההרצאה), הוא מתאר בקצרה נסיונות שהוא עבר בתא ציפה שמבודד את כל החושים, ובו הוא הצליח להגיע להרבה חוויות חוץ-גופניות:
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%A1%D7%9A_%D7%97%D7%95%D7%A9%D7%99
http://en.wikipedia.org/wiki/Isolation_tank#Notable_users
בנוסף, הוא מתאר חוויות שמשותפות לאנשים שונים שהשתמשו בתאי חסך חושי, בינהן כדורים זהובים שנותנים עצות ומדריכים את הפוגשים אותם.
בוודאי נתקלת בזה כבר, אבל עדיין מעניין לציין שאפשר להגיע לחוויות כאלו בצורה די רגועה, בניגוד לשימוש בכימיקלים, כבידה ושאר תנאים קיצוניים.
אהבתיאהבתי
תודה על המידע הנוסף והמעניין!
האמת שספציפית בזה לא נתקלתי, ואולי אף אוסיף את זה לכתבה בהזדמנות כדרך נוספת ורגועה יותר, כמו שאתה אומר, לזכות בחוויות מיוחדות.
אהבתיאהבתי
איפה לעזאזל אני יכולה להשיג לי תא כזה?
אהבתיאהבתי
שיציאה חוץ גופית יכולה להתרחש באופן טבעי או מבוקר או ע"י סמי הזיה או שאר שיטות לא שולל דבר ולא סותר דבר. זה רק מראה שיש דרכים לזעזע את המערכת ולגרום ליציאה מלאה או חלקית מהגוף, יש אנשים שעושים את זה ממש בעזרת מדיטציה עמוקה ורצינית. תמיד אתם מתעסקים בתפל ולא בעיקר ומפספסים את הנקודות החשובות זה מדע של נכים.
אהבתיאהבתי
זה לא שולל. זה רק מצביע על הסברים פשוטים וסבירים יותר.
לגישתך, מה בדיוק המנגנונים בהם סמים / חוסר חמצן וכד' גורמים ליציאת משהו לא פיזיקלי מהגוף?
ומהו המשהו הזה שיוצא מהגוף?
ומי זה "אתם"? האנשים שחוקרים את העולם?
אהבתיאהבתי
נישמת האדם לפי היהדות לא נימצאת רק בגוף[מישכנה במוח] יש לה יכולת להיות בכל מקום. צדיקים רואים מסוף העולם ועד סופו..זה מקביל לצקרת הכתר שנימצאת כל הזמן מעל הראש ומסביר את היכולת ליראות את הגוף מיגבוה גם בלי עזיבת הגוף בקיצור אנחנו כל הזמן כאן ושם במקביל..
אהבתיאהבתי
היהדות טועה. הנשמה לא יכולה להיכנס למגירה השלישית מלמעלה בשידה וגם מוגבלת ביכולת שלה לעבור מועדוני לילה אם הסלקטורית היא מתל אביב.
בקיצור נורית. זה ש'היהדות אומרת' או שתורות המזרח אומרות לא מעיד על כלום חוץ מעל אותן תורות. אבל נתחיל בזה שתסבירי לי מה זה 'נשמה' ? מה פירוש המושג הזה בדיוק?
אהבתיאהבתי
\הנשמה זה מי שאני והגוף זה מי שאני לא יש גם מדענים שסוברים שהחומר הוא אשליה[מי אמר שהנתונים שהמח נותן לנו על החומר נכונים?] אני בכל אופן חווה את עולם הרוח יותר מוחשי מהחומר.כניראה שהצד הימני במח שלי מפותח תיקראו לי מרחפת..או איזה חומר טוב לקחת…קוראים לזה אלוהים והוא החבר הכי טוב שלי ליפני בעלי היקר והילדים..
אהבתיאהבתי
טוב את מבינה שתשובה כמו 'הנשמה זה מי שאני והגוף זה מי שאני לא' היא מאד נחמדה אבל לא ממש אינפורמטיבית?
גם הניתוק שאת עושה מהגוף הוא פתח להתדיינויות רציניות אבל לא אנצל את הכנסת האורחים של גלעד לרעה, זה לא נושא הבלוג. הנקודה היא שכל עוד ברור לך שאת עוסקת בעולם **הרוח** הכל בסדר. אבל כאשר קובעים קביעות עובדתיות נכנסים , בין אם רוצים בך ובין אם לאו, לעולם החומרי. כל עוד לא הגדרת מה פירוש המילה 'אלוהים' זה ממש לא משנה אם את מאמינה בו או לא. ברגע שאת קובעת עובדות לגביו (הפרח פורח כי אלוהים אמר לו ) את צריכה להוכיח את הקביעות שלך בצורה שגם המוח המוגבל שלי יבין.
אהבתיאהבתי
פעם אחת קרה לי ואמרתי לאחי שהיה בבית ואני ישנתי אצל חבר מה הוא דיבר עם אמא שלי בדיוק ואיפה הם ישבו
חלק מהמקרים יכולים להיות אמיתיים וחלק הזיות קראו מקרים שדווחו על אנשים שלאחר המוות שמעו וראו את המתרחש וחזרו אחרי תוך שלושה ימים
אהבתיאהבתי
לא מבין מה העניין זה ידוע שחוויה חוץ גופית יכולה להיגרם משלל סיבות, מזה בדיוק סותר? מה שחשוב זה שאתה רואה את החדר, ואת עצמך מזווית לא אפשרית בעליל מבחינה טבעית, וראיה של מה שקורה בחדר ואיך מטפלים בך, או מבין שפה שאתה לא מבין, ומגלה על אח שהיה לך ונפטר, או שאתה מאומץ וכו' זה חד משמעית לא אשליה לא הזיות אלא אמת ועל כן כל המדע וכל התאוריות יותר מ50 סברות על איך ואיך ושום דבר לא מספק ולא מספיק רציני. וגם אין תשובה לזה שאיך נשמר זיכרון כשהחלקים שישכים לזיכרון מושבתים?! יש חוקר מוח אחד שאומר זאת בעצמו וטוען שלא מצא טענה מדעית מספקת לעניין. יש תודעה נפרדת מהגוף. אבל כרגע כל זמן שהאדם חי זה מחובר אחד לשני. ומה משנה איך היא "הנשמה" רואה ללא מנגנון היפוך עדשה וכו' וכו' זה מגוחך לגמי, אנחנו מדברים על רוחני לגמרי ללא קשר לפיזי תצאו קצת מהקופא והאגו. אשמח אם אחד הסקפטיים והרציונליים יסביר לי מה או מי זה "האני" שנותן את הפקודה למוח להזיז אצבע? כידוע שעשו בדיקה וגירו לאדם כלשהו אזור במוח והוא הרים את ידו ואמר לחוקרים "אתם עשיתם לי את זה" ועכשיו אני רוצה הסבר מי מביא את הפקודה שהוא חושב מה נמצא מחוץ למערכת? אני יודע.. אבל אתם תמשיכו להניח הנחות כמו פסיכיאטריים על מטופליהם. אין תשובה לזה רק תאוריה והנחה וסברה מן הסתם.. כל עוד המדע חושב בתבנית מרובעת כזאת "אבל איך היא רואה" תשאל גם "איך היא נושמת"? אתה רק מראה כמה מרובע ואטום אתה זה פשוט מגוחך אתה חושב במונים פיזיים עדיין בדברים שהוא כבר לא שייך אליהם. המדע יישאר כך תקוע עוד המון זמן ולא יפתח הבנה בנושאים האלו לעולם. לעולם לא תוכל למצוא את הנשמה ולראות אותה במעבדה.
אהבתיאהבתי
"יש תודעה נפרדת מהגוף"
אני שמח לשמוע שפיצחת את הסוגיה הסבוכה הזו. תוכל להסביר? אולי לשלוח את הראיות לחוקרים ופילוסופים שעוסקים בסוגיית הגוף-נפש כדי שיהיה אפשר לחקור את הנושא יותר לעומק. אשמח להבין.
"שמח אם אחד הסקפטיים והרציונליים יסביר לי מה או מי זה "האני" שנותן את הפקודה למוח להזיז אצבע?"
יש שורה של מחקרים שניסו לענות על השאלה הזו. מדענים ופילוסופים רבים עוסקים בסוגיה הזו לא מעט. תשובה חד משמעית לא תמצא, מה שלא ימנע ממך לקפוץ למסקנות חפוזות. למעוניינים קצת להבין את המורכבות והניסינות להתמודד עם שאלת הגוף נפש מכיוונים שונים, יכולים לקרוא:
https://en.wikipedia.org/wiki/Mind%E2%80%93body_problem
https://en.wikipedia.org/wiki/Philosophy_of_mind
http://www.rep.routledge.com/article/V038
בכל השאר הפגנת בורות מוחלטת לגבי איך המדע פועל.
בקשר לחוויה חוץ גופית, בחודש שעבר התפרסם מחקר מעניין בנושא, עליו דווח באתר הארץ.
http://www.haaretz.co.il/news/health/.premium-1.2270795
http://journal.frontiersin.org/Journal/10.3389/fnhum.2014.00070/full
אהבתיאהבתי
רק שאלה אחת: קראת בכלל את הפוסטים לפני שהגבת?
אהבתיאהבתי
שלום.
ראשית, איך אתה מסביר את זה שאנשים עברו חוויות דומות מבחינה עלילתית (ולא, סיפורים של בודהה באמת יכולים להיות כמותאם לחוויה או שניתן ליצור תיאוריה),אבל אצל רוב החווים המדובר בחוויה בלי דמויות דתיות.
מה שעוד מקשה עליי זה שבספר the handbook of near death experiences יש המון עדויות שהמטופל לא יכל לדעת אם לא היה בהכרה. ויש גם מקרים שהמוח לא יכל בכלל לאפשר דברים כמו חשיבה או שמיעה וקבלת מידע וכולי (לא זרם דם למוח), והאדם ראה דברים שלא היה יכול לראות למשל אצטט קטע מדבריו של פאן ואן לומל בעמוד הויקיפדיה שלו:
"במודל שמציע ואן לומל למוח האנושי, הוא משמש כמעין מסוף מחשב אשר ניגש לבסיס נתונים מרכזי או לאינטרנט. הוא משער בנוסף כי DNA ומכניקה קוונטית יכולים לאפשר גישה כזו למידע לא מקומי ומודל זה מתיימר להציע פתרון כיצד תופעות המאפיינות מוות קליני יכולות להתהוות ואף להירשם בזיכרון למרות שאין להם פעילות מוחית כלל ב-EEG."
שנית, איך אתה מסביר את זה שבניגוד לכל המודלים וכל ההסברים האפשריים (שלטעמי מגוחכים מאוד… https://www.knowingfaith.co.il/%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94-%D7%95%D7%9E%D7%93%D7%A2/%D7%A2%D7%9C-%D7%A0%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%93%D7%A2%D7%95%D7%AA-%D7%A7%D7%93%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA)
כמעט לרוב המוחלט של אלה שעברו NDE ציינו שהם פחות מפחדים מהמוות, ושהם רגועים יותר וכולי.
זאת אומרת יש כאן השלכה פסיכולוגית אדירה שלא נמצאת בהשערות והתיאוריות שהמדענים מנסים לבסס לעצמם.
יש כאן סתירה פנימית.
וכן גם לומר שכל העניין הזה שאנשים רואים את עצמם זה פשוט הזיה -אפשרי.
אבל זה לא רק שהם רואים את עצמם.
זה הקטנת ראש.
הם רואים ושומעים את מה שהרופאים אומרים, לעתים גם זוכרים איפה הרופאים שמו חפצים שלהם, בעוד שלא הייתה אספקת דם למוח והלב לא עבד.
(בעוד שבמקרים המדוברים והדוגמאות עם הטייסי סילון הכל עובד כרגיל .)
לסיכום אמליץ לך על קריאת הספר "the handbook of near death experience"), הוא מציג שם את ההסברים האפשריים להתפרצות התופעה ושולל אותם אחד אחרי אחד.
אתה גם צריך להבין שהמדע הבין שהמוח לא יכול ליצור חלומות והזיות בזמן שמבחינה מדעית לא יכולה להיות מודעות:
ועוד דבר, איך אתה מסביר את הספר של ד"ר מייקל ניוטון בנושא הגלגולים?
בספרו הוא מביא לפחות 30 תיעודים על אנשים שנכנסו לתודעת על וסיפרו על חוויותיהם מגלגולים קודמים.
ולחלוטין יש מטופלים שבאו עם תסמין או עם כתם לידה או עם כל דבר שלא מוסבר באופן הגיוני על ידי המדע והתחילו לסגור מעגל לאחר שהתבוננו בגלגול הקודם שלהם.
ויש עוד דוקטורנט ד"ר בריאן וויס
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%9F_%D7%95%D7%99%D7%99%D7%A1
בקיצור, משכלול הראיות ניתן להבין שיש חיים אחרי המוות.
ספקנים שכמוך חושבים שהם יכולים לערבב את כל העולם עם כל התיאוריות וההשערות האלה, אבל דבר אחד משותף לכולכם.
כולכם פועלים מאותו יצר מיסתורי שרוצה להרוס כל דבר שהוא לא חומרי.
למה?
כי אתם חכמים מידי.
אהבתיאהבתי
אבל אין מכלול ראיות. אתה באמת מצפה שאאמין לך שאפשר לדעת בדיוק את מצב החולה ואם כן או לא הייתה לו אספקת דם למוח כאשר דוקטור א אמר משהו לדוקטור ב? הרי בזמן שהחולה גוסס הרופאים עסוקים בהצלחת חייו ולא בבדיקת היכולת שלו לשמוע. אתה באמת בטוח שאפשר לקבוע בוודאות בתנאים כאלו – כאשר רופאים נאבקים על חיי המטופל – אם הוא יכול היה לשמוע או לראות ואיך עבד הזיכרון שלו?
כאמור כל בחינה מדוקדקת של העדויות הביאה לכך שכל אותן 'ראיות' נפסלו. דברים שכביכול המטופל לא יכול היה לדעת התבררו כדברים שהוא ידע או שמע עליהם ממישהו. לגבי גלגול נשמות זה עוד יותר קל. אין לי בעיה לזייף עכשיו עדות שלמה שלפיה אני גלגולו של איכר בימי הביניים, בפרט אם קראתי איזה ספר על התקופה ואני יודע כמה פרטים על החיים באותם ימים. אם הייתי רוצה לטעון שאני גלגולו של ריצ'רד לב הארי זה אפילו יותר קל, עליו יש המון עדויות כמו על כל דמות היסטורית (בגלל זה הם נחשבים דמויות הסטוריות, כי יודעים עליהם פרטים)
אבל הקטנת הראש האמיתית היא שלך. כי גם אם כל העדויות האלו היו משכנעות לגמרי הן לא היו מוכיחות כלום לגבי 'חיים לאחר המוות' הן היו מוכיחות רק שיש חידות שאין לנו עליהן תשובה. בדיוק כמו שקיומם של הברקים לפני אלפיים שנה לא הוכיח שזאוס אל הברק קיים אלא שיש ברקים ועדיין אנחנו לא יודעים איך הם נוצרו (והיום כבר יודעים)
ולמעשה אתה מסגיר את עצמך פעמיים. פעם ראשונה בכך שאתה מספר על ההשלכות הפסיכולוגיות של האמונה בחיים שלאחר המוות ובפעם השנייה כשאתה מייחס מניעים לא טהורים לאלו שמפעילים את השכל כמו גלעד. אתה מאמין בחיים שלאחר המוות כי אתה רוצה שזה יהיה נכון ואתה כועס על מי שהורס לך את הנחמה, זה מובן אבל אדם ריאלי לא מגיע למסקנות על סמך מה שהוא רוצה שיהיה נכון אלא על סמך מה שהראיות מראות לו וכרגע אין שום ראיה לחיים שלאחר המוות וזה לפני שבכלל התחלנו לנתח את הסתירה שבמושג 'חיים אחרי המוות' כי המוות הוא סופם של החיים.
אהבתיאהבתי