בשערי המוות 3 – השוואה בין תרבותית

בחלק הקודם נוכחנו כי מגוון סיפורי סף-המוות של בני תרבות המערב גדול בהרבה ממה שמפורסם בדרך כלל. היום נטעם מחוויותיהם של בני תרבויות אחרות.

המאמינים במסע "אמיתי" של התודעה אל מחוץ לגוף מעלים שוב ושוב את הטיעון בדבר הדמיון המפתיע של התיאורים על פני כל התרבויות, דמיון שתומך לדעתם באמונתם. ואכן, סביר לצפות, שאם כולנו עוברים ל"עולם אחר" בעת המוות, נעשה זאת כולנו באותו האופן, ללא הבדלי דת גזע ומין.

אך באותה מידה, גם אם אין קיום לתודעה לאחר המוות ומדובר בחוויותיו של "מוח גוסס", עדיין סביר שחוויות כולם תהיינה דומות, בדיוק כפי שהירדמות או עילפון נחווים באופן דומה ע"י סינים, אפריקאים או מערב אירופאים. אחרי הכל כולנו בני אדם, והפיזיולוגיה של כולנו דומה להפליא.

יוצא אם כן, שדמיון בתיאורי NDE בין תרבויות שונות אינו יכול להבחין בין שתי הסברות העיקריות לגבי מהות התופעה.

אך האם הטענה כי התיאורים דומים נכונה בכלל?

ישו, Lodovico Carracci, 1594 (ויקיפדיה)

במחוזות בהם הנצרות שולטת, אנשים פוגשים דמויות דתיות נוצריות שנראות בדיוק כפי שהיה אפשר לצפות שיראו עפ"י המסורת.
הנה תיאור של אישה שפגשה את ישו: "ישו התקרב אלי בהליכה כשידיו מושטות לעברי. הוא היה לבוש בגלימה לבנה ארוכה, שערו הערמוני הגיע לכתפיו, והיה לו זקן קצר… ניסיתי לדבר איתו אבל הצלחתי רק לחרחר בגלל שפי היה יבש ולשוני היתה נפוחה" (Fenwick and Fenwick 62).

השפעות תרבותיות ניכרות גם על ילדים. הנה דיווח של ילדה שפגשה את ישו, כפי שמתאר אותו Morse:
"הוא היה בתוך אור בהיר מאוד שהיא לא יכלה לתאר באופן אחר מאשר לומר שהוא גרם לה להרגיש טוב. הוא ישב שם, עם כרס עגולה וכובע אדום, ונראה כמו סנטה-קלאוס" (Morse and Perry, "Transformed" 125).

Morse מציין שבמקרים אחרים ילדים דיווחו שפגשו קוסמים, רופאים, מלאכים שומרים, מורים חיים, חברים חיים, חיות מחמד וחיות אחרות  (Morse 70).

לעומת זאת, הדמויות הדתיות הנפוצות בדיווחים מהודו הן דמויות הינדואיות מוכרות: "ארבעה שליחים שחורים באו ואחזו בי… ערימה של ספרים היתה לפני הפקידים… Yama (אל המוות ההודי) ישב על כסא גבוה לבוש בגדים צהובים. זקנו לבן. הוא שאל אותי "מה אתה רוצה?" אמרתי לו שאני רוצה להשאר שם. הוא ביקש ממני להושיט את ידי. לא זוכר אם נתן לי משהו או לא. ואז נדחפתי למטה וחזרתי לחיים" (Pasricha and Stevenson 167).

Yama (ויקיפדיה)

אצל ההודים, מוטיבים נפוצים היו הבאים: האדם מובל אל האלים באמצעות "שליח". הוא מובא בפני אל, המחזיק בספרים או מגילות בהן מתועדים כל מעשיו ומחשבותיו במהלך חייו. מחשבות ומעשים אלה קובעים את מצבה העתידי של נשמתו. מוטיב חוזר מפתיע נוסף היה זה של "טעות פקידותית" של אחד מעוזרי האל, בעטייה הגיע האדם למעמד זה במקרה, במקום אדם אחר שהיה אמור להגיע.

הסבר כזה לא תועד מעולם בקרב נוצרים (ואכן אין מיתוס מקביל בנצרות). ההסבר שמעניקים נוצרים לחזרתם הוא שעדיין לא הגיע זמנם, או שיש להם עדיין עבודה לבצע על פני האדמה (עבודה למטרות דתיות, גידול ילדים, דאגה למשפחה וכד'). נוצרי לעולם לא יאמר שנשלח חזרה בעקבות טעות פקידותית של אלוהים…

מאפיינים מוכרים אחרים נעדרו לחלוטין מדיווחי ההודים: צפייה בגוף הפיזי שלהם מבחוץ, שליחה חזרה ע"י דמות אוהבת או בלתי מוכרת (אבל לא כתוצאה מטעות) וסקירת חיים (Pasricha and Stevenson 167).

מאמר חדש יותר של אותם חוקרים מנתח 16 מקרים נוספים של NDE  בדרום הודו (מקרים שאותרו מתוך 17,000 מסוקרים ולמעלה מ-2,000 ראיונות אישיים). התוצאות הקודמות מקבלות חיזוק, בשינויים מינוריים. מעניין כי יחסם של רוב חווי ה-NDE למוות לא השתנה בעקבות הארוע, בניגוד למצב במערב.

דיווחים מתאילנד גם הם שונים באופן בולט מהדיווחים המערביים. הם פוגשים הרבה יותר דמויות דתיות מאשר חברים וקרובים שמתו. ב-90% מהמקרים הם פגשו את Yamatoots – שליחיו של אל המוות  Yama
(Murphy, "Thailand" 164). במחצית מהמקרים התאילנדים מדווחים שנאמר להם כי הגיעו בטעות ולכן הם מוחזרים לחיים (עמ' 175). בעוד שמכרים שמתו כן מופיעים (40% מהמקרים) תפקידם הוא בד"כ לא לברך את המגיעים אלא ללמד אותם את חוקי המקום (עמ' 175).

ביפן מוטיבים נפוצים בתיאורים הם של נהרות כהים ופרחים יפים, שני סמלים שמופיעים הרבה באומנות היפנית.

ונסיים בתרבות נידחת, שחוויות "העולם הבא" שלה מפתיעות במיוחד: בדרום האוקיאנוס השקט, באזור פפואה-גינאה החדשה, מצויה תרבות ה-Kalia. לפי האמונות שלהם, הלבנים הם אנשי-רוח (spirit people), או אבות קדמונים שחזרו מהמתים. הם מקשרים את הטכנולוגיות המערביות המתקדמות למיתוס לפיו הקדמונים הם שהעניקו את הטכנולוגיות הללו לבני האדם. העולם שמעבר, לפי אמונתם הוא עתיר טכנולוגיות מתקדמות, וכולל מפעלים, כלי רכב, כבישים מהירים, מטוסים, בתים צפופים ומוצרי צריכה.
ואכן, האנתרופולוגית Dorothy Counts מסכמת את חוויות ה-NDE שלהם כ- "דומות לטיסה מעל שמי לוס-אנג'לס". (מסתבר שהגיהינום של האחד הוא גן העדן של האחר). בנוסף מונה Counts אלמנטים מערביים רבים שנעדרו לחלוטין מתיאורי בני הקאליה (Counts 130).

גן העדן של בני הקאליה (ויקימדיה)

מתוך האלמנטים החוזרים שזוהו בחוויות ה-NDE בתרבות המערבית (שלווה, יציאה מהגוף, מנהרה או חושך, אור בהיר, מפגש אם דמויות נוספות, סקירת חיים, נופים או חזיונות, גבול או נקודת אל-חזור), רק "מפגש עם אחרים" נותר אוניברסלי באמת. ראיית נופים וחזיונות גם הוא כמעט אוניברסלי, אם כי שונה מאוד בפרטים. אולי מפתיע במיוחד הוא העדר כמעט מוחלט של תחושת השלווה, מנהרה, אור וסקירת החיים בכמעט כל התרבויות הלא מערביות.

לאור השונות הגדולה שנחשפה בתיאוריהם של בני התרבויות השונות, מה שמתחיל להפתיע פתאום זו דוקא האחידות הרבה יחסית שנמצאה בתיאורי בני תרבות המערב. חוקרים רבים ניסו למצוא מה יכולים להיות הגורמים לאחידות זו, אך לא הגיעו למסקנות נחרצות. אחת הסברות המתבקשות היתה כי פרסום ספרו של Moody הוא שיצר "סיפור אופייני" בתודעת הציבור, גרם לאנשים לחוות את המצופה, ולחוקרים לשאול שאלות מכוונות ולפרסם רק את הדיווחים ה"מתאימים". אך מחקרים הפריכו השערה זו – לא נמצא הבדל מובהק בין מאפייני התיאורים לפני ואחרי פרסום הספר, פרט לעליה בשיעור הדיווחים על מנהרה (Athappily, Greyson, and Stevenson 219). דיון מעמיק בסוגיה ניתן לקרוא כאן.

האחוז הקטן מלכתחילה של אנשים שחווים NDE והקושי הרב לאתר אותם, מתבטאים במספרים קטנים מאוד של נסקרים בכל מחקר – בודדים, עד כמה עשרות במקרה הטוב. אין ספק כי נדרשים מחקרים נוספים בהיקפים גדולים יותר כדי להגיע לתמונה אמינה ומובהקת יותר מבחינה סטטיסטית.
אך התמונה האיכותית ברורה: תכני ה-NDE הינם תלויי תרבות במידה רבה.

אפשר כמובן להניח כי בני כל תרבות מגיעים בדרך משלהם ל"עולם הבא" משלהם, אשר מאוכלס בדמויות דתיות משלהם. לדעתי הממצאים תומכים באופן ברור בכך שחוויות אלה הן סיפורים שהמוח רוקם.

בחלק הבא נסקור דרכים מגוונות בהן אנשים חווים NDE גם בלי להיות קרובים למוות!

קישורים לכל פרקי התחקיר:

____________________________________________________________________

רוצים לקבל עדכון במייל בכל פעם שאני מפרסם משהו חדש? הרשמו למעלה מימין (תמיד אפשר לבטל).
חושבים שאחרים יכולים להתעניין? שילחו להם את הכתבה או שתפו בפייסבוק!

10 מחשבות על “בשערי המוות 3 – השוואה בין תרבותית

  1. באמת מעניין מאד. האם יתכן כי תפיסת גן העדן כמקום של אור, שלווה ואהבה נעדרת מתרבויות המזרח?
    בעצם, אולי נכון לומר כי תפיסת החיים שלאחר המוות כגן עדן היא יחודית לתרבות הנוצרית. בתרבויות של יוון העתיקה ובמיתוס הנורדי אין ממש גן עדן… (אלא אם כן להילחם כל היום ולהשתכר כל הלילה נחשב לגן עדן).

    אהבתי

  2. סיקור מחכים מאד! תודה.

    אציין שבמקרים של מוות קליני אצל יהודים (רק אצל יהודים?) יש סיפורים על שלב נוסף, של משפט בבית דין של מעלה. מדובר בחומרים די "פרובוקטיביים", אני יודע, בגלל הקשר שלהם לחזרה בתשובה והשימוש שעושים בהם מחזירים בתשובה, שמעורר אנטגוניזם שזה אצל רבים. בכל זאת יש לדעתי מקום להביא כאן גם את הסיפורים האלו כדי להתייחס אליהם עניינית.

    הנה כמה שאספתי (שוב, מדובר בסרטים באוריינטציה דתית חזקה, אבל בקשתי היא להתייחסות עניינית):

    שרון נחשוני (http://www.youtube.com/watch?v=bBvbIUTgngc)
    אלון ענוה (http://alonanava.com/?lang=he)
    מסעוד ביטון (http://www.youtube.com/watch?v=4LW902HhU4o)
    ניר אבוז'אן (http://www.youtube.com/watch?v=_cRSzvjNe-w)
    משה לוי (http://www.youtube.com/watch?v=V2nxkFcuRIA)

    אהבתי

  3. לפי הקבלה האדם הוא מיקרו קוסמוס ומיני בורא הוא יוצר את המציאות שלו ע"י מחשבה דימיון דיבור ומעשה ולכן כל אדם וכל תרבות חווה את חווית המוות בצורה שונה. אבל זה רק בשלב הראשוני של המוות שלאחר מכן המציאות היותר גבוהה מיתבהרת.הרי אף אחד שם לא "מת" באמת..כל מטרת הבריאה שהאדם יהיה שותף פעיל ביצירתה אנחנו נימצאים בעולם היצירה והעולם הבא הוא אין סוף עולמות..יש עוד הרבה שלבים למישחק ח..ח..ח..בהצלחה ידידי..

    אהבתי

  4. לא מצאתי איזכור של אחד הספרים הקלאסיים בנושא ה-OOBE של Robert A. Monroe

    הספר הזה מספק הסבר מעניין בנוגע לגיוון התרבותי בהקשר של תופעות ה-NDE וה-OOBE (ישו, משה, מוחמד, גאנש, ושיבא הם מימשקים זמניים (בין מערכת התודעה הכללית ליחידות תודעה פרטיות). מדובר בשלב מעבר בלבד.
    העבודה של רוברט מונרו נמשכה על ידי תלמידו Thomas Campbell שבין השאר היה גם פיזיקאי גרעין בסוכנות החלל NASA וכמנהל מכון מונרו (The Monroe Institute).
    טום קמבל המשיך בפיתוח ושיכלול התאוריות של מונרו בשלושת ספריו:

    המונח TOE שמופיע בכותרת הספר מציים את המונח הפיזיקאלי Theory Of Everything
    לשניהם יש מאות הרצאות ב-YouTube וכל מי שמתעניים בנושאי ה-NDE וה-OOBE ימצא בהן עניין רב.

    אהבתי

כתיבת תגובה