בשערי המוות 1 – נעים להכיר…

הקדמה

מה זה מוות? מה מרגישים כשמתים? האם יש משהו אחרי המוות?

רק דבר אחד וודאי בחיים – בסוף מתים. עד היום לא היו יוצאים מן הכלל. אבל האם המוות הוא סופה של המודעות? סוף הקיום? או שמא זו רק נקודת מעבר לקיום אחר? לחיים שלאחר המוות?

שאלות אלו הטרידו את מנוחת האדם משחר ההיסטוריה. סיפורים על רוחות רפאים, תקשורת עם המתים, ביקורים בעולמות שמעבר, חוויות של עזיבת הגוף, ביקורי שדים וכד' – מהווים חלק מכל תרבות.

בשנים האחרונות, עם התפתחות הרפואה, יותר ויותר אנשים חוזרים ממצב של "מוות קליני" לחיים. חלקם מספרים על חוויות מדהימות שחוו בזמן שהרופאים ניסו להחיות אותם: אנשים מרגישים כי הם עוזבים את גופם, רואים דמויות של אנשים שמתו, חשים תחושות מיסטיות עמוקות של אושר וידע אינסופיים ושל אחדות עם היקום, שומעים צלילים וקולטים מסרים, וכל זאת באופן צלול ואמיתי יותר מכל חוויה מציאותית רגילה.

עבור רבים מהם חוויה זו מספקת הוכחה חד משמעית לקיום עולם שמעבר, ומשפיעה על המשך חייהם באופן עמוק ביותר.

מה פשר החוויות הללו? האם הן חלק מהחיים, טעימה מהמוות? חוויות מהמעבר בין חיים למוות?
האם הן פרי מוחנו בלבד או חוויות ממסע כלשהו של המודעות אל מחוץ למוח ולגוף? כלומר, האם התודעה יכולה להתקיים בנפרד מהמוח/גוף? האם התודעה יכולה לשרוד את מות המוח והגוף?

שלא במפתיע, התחום מוצף בסיפורים, אנקדוטות, ספקולציות, תאוריות, אג'נדות דתיות, מידע מחקרי, סקרים, דעות ושמועות. הגבול בין נתונים מחקריים לבין ספקולציות פרועות, בין מציאות לפנטזיה – גבול זה מטושטש אולי יותר מאשר בכל תחום אחר.

רק כדי להמחיש את פופולריות הנושא, כשמחפשים בגוגל את המונח NDE (קיצור של Near Death Experience) מקבלים 119,000,000 תוצאות. חיפוש המונח "After life" מחזיר 4,130,000,000 תוצאות!

למזלי, היו כבר לפני אנשים שסקרו את הנושא מזויות שונות. שילוב המידע מסקירות אלה, סידור ועריכה קדחתניים וכמובן תרגום של כל החומר לעברית, הניבו את סדרת הכתבות שאביא לפניכם.

אנסה להציג את ממצאי התחקיר בצורה עניינית אך מקיפה ככל האפשר. אתמקד בעיקר בראיות ולא בנסיונות להסביר אותן (לכך נגיע בסוף הסדרה), שכן הראיות, על כל המגוון שלהם ופרטיהן המדויקים, הן הבסיס עליו יש לפתח את ההסברים (ולא כפי שעושים רבים בתחום – מתחילים מהמסקנה המבוקשת ומצביעים רק על הראיות שתומכות בה).
ובכל זאת, שאלת המפתח תלווה אותנו לאורך כל הדרך ולא תרפה: האם חוויות אלה יכולות להעיד על קיום נפרד של התודעה מהגוף הפיזי? האם האמונה ב"הישארות הנפש" מקבלת חיזוק?

הנה מה שצפוי לנו ב-10 הרשומות שהכנתי בנושא: נתחיל בסקירה קצרה של המחקר בתחום ונכיר את המאפיינים הקלאסיים של התופעה. לאחר מכן נתוודע לשלל דיווחים ששוברים את התיאור הקלאסי, ונשווה תיאורים מתרבויות שונות.
נפגוש שלל מצבים בהם אנשים חווים חוויות זהות גם מבלי להיות קרובים למוות, ונדון בהטיות המחקריות הרבות שתחום זה מזמין.
נקדיש כמה פרקים לניתוח מקרים מפורסמים שמהווים, לדעת אחדים, עדות מוצקה לכך שלתודעה יש קיום נפרד מהגוף, ונסכם בהצגה תמציתית של הסברים מדעיים שונים שהוצעו לתופעה.

"אני לא מאמין בחיים שלאחר המוות, למרות שאני מביא איתי זוג תחתונים להחלפה" – וודי אלן

חקר התופעה

כדי להכיר מעט את התופעה, נתחיל בסקירה קצרה של הנסיונות לאפיין אותה. כפי שאפשר יהיה להתרשם, כל חוקר הגיע להגדרות ולאפיונים שונים במקצת. ניסיתי להדגיש מה היו נקודות החולשה בכל שלב במחקר, וכיצד מחקרים נוספים נתנו מענה טוב יותר לליקויים הללו.

דיווחים על "חוויות המתים" מתועדים משחר ההיסטוריה, אך הנושא זכה להכרה ציבורית רחבה בשנת 1975, כאשר פרסם Raymond Moody, רופא אמריקאי את ספרו Life After Life, בו הוא מציג אוסף גדול של סיפורי אנשים "שחזרו מן המתים". Moody הרכיב את האלמנטים החוזרים יחדיו, ויצר את ה"חויה האופיינית":

Bosch "Ascent of the Blessed", 1502, ויקיפדיה

"רעש טורדני מופיע (צלצולים או זמזומים רמים), ובאותה העת האדם מרגיש עצמו נע במהירות דרך מנהרה ארוכה וחשוכה. לאחר מכן, הוא מוצא עצמו פתאום מחוץ לגופו הפיזי, אבל עדיין בקרבת מקום, ורואה את גופו מבחוץ, כצופה מן הצד. הוא צופה במאמצי ההחייאה שלו.

לאחר זמן מה, הוא מתעשת ומתחיל להתרגל למצבו המשונה. הוא שם לב שעדיין יש לו גוף, אבל בעל טבע מאוד שונה ובעל יכולות אחרות לחלוטין מהגוף אותו עזב לא מזמן. אנשים אחרים מגיעים לפגוש אותו ולעזור לו. הוא מציץ בנשמות המתים של קרובים וחברים שכבר מתו, וישות רוחנית חמה, "ישות של אור" מתגלה לפניו. ישות זו מבקשת ממנו, בצורה לא מילולית, להעריך את חייו, ועוזרת לו בהציגה לו חזיונות של ארועים מרכזיים בחייו בצורה פנורמית, כמו בסרט. בשלב מסוים הוא מוצא עצמו מתקרב למחסום מסוג כלשהו, או גבול, אשר ככל הנראה מסמל את הגבול בין החיים הארציים לחיים שמעבר. למרות זאת, הוא מרגיש שהוא חייב לחזור לחיים הארציים, שזמן המוות שלו עדיין לא הגיע. בנקודה זו הוא מנסה להתנגד, שכן הוא כבר מוקסם מחוויות העולם שאחרי ואינו מעוניין לחזור. הוא המום מעוצמת החוויה של אושר, אהבה ושלווה. למרות שאיפתו להשאר, הוא מוצא עצמו איכשהו בחזרה בגופו.
מאוחר יותר הוא מנסה לספר את החוויה לאחרים, אבל מתקשה לעשות זאת. ראשית, הוא אינו מצליח למצוא מילים לתאר את החוויה הנשגבת הזו. בנוסף הוא מגלה שאחרים לועגים לו, אז הוא מפסיק לשתף בחוויה. עדיין, החוויה משפיעה על חייו באופן עמוק, במיוחד על דעותיו לגבי המוות ועל יחסו לחיים."

Moody היה זה שטבע את המונח  Near Death Experience, או בקיצור – NDE. הוא חילק את החוויה למרכיבים בסיסיים:

  1. תחושה של שלווה ורגיעה.
  2. התחושה שהמוות עומד להגיע או הגיע.
  3. שמיעת רעש או מוזיקה.
  4. חוויה של כניסה למנהרה או חשיכה.
  5. החוויה של יציאה מהגוף.
  6. מפגש עם דמויות, זרים, ישויות או מכרים שמתו.
  7. מפגש עם ישות אור, או כניסה למשהו בהיר ומואר.
  8. סקירת מאורעות מרכזיים בחיים.
  9. חוויה של מפגש עם גבול, שחצייתו משמעותה מוות וודאי.
  10. החלטה מודעת לחזור לגוף.

חשוב לציין (Moody הדגיש זאת בעצמו) שאין אדם בודד שחווה את כל התרחיש הזה כולו, אלא מדובר כאן בתמונת איחוד של אלמנטים נפוצים: כל אחד מהאלמנטים חזר במספר סיפורים ששמע. בנוסף, הסדר בו הופיעו האלמנטים היה שונה מתאור לתאור.

להרחבה (8 דקות, לא חובה):

המחקרים של Moody סובלים מכמה נקודות חולשה משמעותיות. העדויות נאספו מאנשים באופן שאינו מייצג, כלומר, אין שום דרך לדעת מה שיעור הופעתם ואופיים של המקרים בקרב האוכלוסייה הכללית. מעבר לכך, בספריו הוא מציג את המקרים שבחר להציג, ולא את כל מקרים בהם נתקל. למעשה לא ניתן ללמוד יותר מדי מעבודה כזו, מעבר לקיום תופעה כלשהי, היות ומדובר באוסף אנקדוטות שנבחרו לפרסום.

Kenneth Ring היה מהראשונים שביצעו ניתוחים סטטיסטיים של תיאורי ה-NDE. הוא אסף וניתח 102 תיאורים, וזיהה 5 מרכיבים שרובם חזרו בכל החוויות. הם היוו חלק ממה שכינה "חווית-ליבה". ככל שיותר אלמנטים מהרשימה הזו נחוו, החוויה סווגה כעמוקה יותר. הממצא המעניין היה ששלבים מתקדמים יותר בחוויה נחוו ע"י פחות אנשים, מה שמרמז שאולי קיים סדר פנימי קבוע של הארועים.

ואלה השלבים:

שלווה – את השלב הראשון חוו 60% מהאנשים במדגם שלו, חלק מהם לא התקדמו מעבר לכך. אישה אחת שכמעט מתה מבקיעת התוספתן סיפרה: "הרגשתי שלווה מוחלטת… לא פחדתי יותר". אחרת ניסתה להתאבד בקפיצה לים והתרסקה על הסלעים. למרות הקור העז ספרה "הרגשתי חמימה, שלווה, שמחה, בטוחה – כל תואר נפלא שתבחרו… זו היתה שלמות, כל מה שמישהו יכול לרצות…"

היפרדות מהגוף – השלב הבא הוא השלב של "הפרדות מהגוף" (חווית יציאה מהגוף – Out of Body Experience, או OBE בקיצור). 37% הגיעו לשלב הזה. אדם אחד שכמעט מת מחום גבוה מספר: "הרגשתי את התחושה הזו כאילו אני עוזב את גופי וצופה בו מהצד השני של החדר. אני זוכר כיצד הסתכלתי על עצמי – זה היה מפחיד כמובן… ראיתי את עצמי שוכב שם עם שמיכה היפותרמית מכסה אותי. העיניים שלי היו עצומות, הפנים שלי נראו קרות מאוד". אישה אחרת תיארה: "הייתי בפינה השמאלית של החדר, למעלה, משקיפה למטה במה שהתרחש".
אבל לא כל ההיפרדויות היו כה ברורות. הרוב רק חוו עצמם כצופים במתרחש ממרחק, אך לא ראו את גופם שלהם מבחוץ.

חשיכה / מנהרה – לאחר שלב ה-OBE מגיע שלב ה"כניסה לחשיכה", אותו חוו כ-25% מהנשאלים. זה שלב מקביל לשלב ה"מנהרה" בתיאוריו של Moody. אבל במחקר של Ring רק 9 דיווחו על משהו שדומה למנהרה: "אני זוכרת שחשבתי לעצמי שאני מתה. הרגשתי שאני מרחפת דרך מנהרה… כשאני אומרת מנהרה, הדבר היחיד שאני יכולה לחשוב עליו הוא, אתה יודע, צינורות הביוב האלה, הצינורות הגדולים האלה שהם שמים באדמה? זה היה עגול, אבל זה היה עצום. לא ממש יכולתי לראות את הקצה של זה. היתה לי תחושה שזה עגול. היה לזה צבע לבנבן… שכבתי על גבי. ריחפתי. עשן, או קוים לבנים או משהו הגיעו לעברי ואני התקדמתי לכיוון ההפוך”.
רבים יותר דיווחו על חושך, ריקנות עצומה ללא כל צורה ומימד, וכד'. אחד מהם סיפר: "זה היה חשוך. זה היה כמו… בשמיים החשוכים. חלל. חשוך. לא היו שום עצמים בסביבה. לא כוכבים או חפצים".

לראות את האור – 16% חוו את השלב הזה. האור היה משהו בקצה המנהרה/חשיכה, לפעמים מבצבץ במרחק, אבל בד"כ מוזהב ובהיר מבלי להכאיב בעיניים. לפעמים האור קושר לנוכחות כלשהי או לקול שקורא לאדם לחזור לאחור. אישה אחת ראתה את ישו במרכזו של אור זהוב-צהוב. הוא דיבר אליה ואז נעלם.

כניסה לאור – רק 10% מהחווים דיווחו כי נכנסו לאור והציצו או אף ביקרו בעולם אחר. זה תואר כעולם שניחן ביופי עצום, צבעים מרהיבים, ציוץ ציפורים, מוזיקה מופלאה. בשלב זה הופיעו מכרים מתים ובירכו אותם, ומעולם זה הם לא רצו לחזור. הנה תיאור של אדם שכמעט מת בעקבות עקירת שן: "טיילתי לגן עדן. ראיתי אגמים מופלאים, מלאכים – הם ריחפו מסביב כמו שחפים. הכל היה לבן. הפרחים היפים ביותר – אף אחד על פני האדמה לא ראה פרחים יפים כמו אלה שאני ראיתי שם… האגמים היו כחולים, תכולים. והמלאכים היו לבנים טהורים". אלמנט נוסף שמופיע לעיתים בשלב זה הוא מפגש עם סוג של גבול, כמו גדר או נהר, שנחווה כמסמל את נקודת האל-חזור, שאם חוצים אותה לא ניתן לחזור עוד לחיים.

אחד הדברים הבולטים הוא העובדה שכל התיאורים ש-Ring אסף היו של תחושות חיוביות ונעימות. אף אחד לא תיאר "מסע לגיהינום" למשל, למרות שסיבות המוות היו שונות ומגוונות. גם במחקריהם של אחרים מאותה העת, חוויות שליליות לא הופיעו כלל, או היו נדירות ביותר.

Gustave Dore (1832–1883) "Paradiso", Wikipedia

הבעיתיות שבחלוקה של Ring למרכיבים בסיסיים אלה היתה, שלא בוצע ניתוח סטטיסטי שבדק האם הם באמת קשורים ל-NDE. המרכיבים הללו נבחרו רק על בסיס העובדה שהיו הנפוצים ביותר בדיווחים, אבל זה לא בהכרח מעיד שהם קשורים ל-NDE. זהו הצירוף יחד של שניים או יותר מרכיבים שהופך את החוויה ל- NDE. ככל שיותר מרכיבים מופיעים יחד, כך סביר יותר שמדובר ב-NDE.

למה הדבר דומה? התסמינים של שפעת הם חום, כאבי שרירים ומפרקים, כאב גרון, כאב ראש, נזלת ושיעול. אם אדם מדווח על כאב ראש בלבד, על כאבי שרירים בלבד או על שיעול לבדו, הדבר אינו מעיד על כך שחלה בשפעת. ישנו מגוון רחב של מחלות שיכולות לגרום לכל אחד מהתסמינים הללו בנפרד. אך אם מזוהים כמה מהתסמינים הללו יחד, הסיכוי שמדובר בשפעת גדול הרבה יותר.

הראשון שביצע ניתוחים סטטיסטיים למציאת הקשר בין המרכיבים השונים (cluster-analysis) היה Bruce Greyson, ב-1983.

במחקר שכלל 74 חווים, בדק Greyson את הקשרים בין 33 אלמנטים שונים של החוויה. רק 16 אלמנטים נמצאו כקשורים זה לזה באיזושהי מידה. אלמנטים אלה חולקו ל-4 קבוצות, והתוצאה היתה "סקלת ה-NDE " שמשמשת כדי לתת ציון לכל דיווח NDE. ככל שהציון גבוה יותר, סביר יותר שהחוויה שתוארה היתה אכן NDE.

אחד הממצאים המפתיעים שעלו היה שמרכיבי ה"מנהרה" או ה"חשיכה" לא נכללו ברשימת ה"תסמינים" הקשורים לחוויה, למרות שהופיעו בכשליש מהתיאורים, שכן לא נמצא מתאם ביניהם לבין שום אלמנט אחר. יתכן אם כן, שתחושות אלה הן תוצרים של הגורמים שיוצרים את ה-NDE, אך אינם חלק מהתופעה עצמה.

במחקר המשך משנת 1985 שכלל 89 דיווחים נוספים של NDE, מצא Greyson כי החוויות מגיעות בשלושה "טעמים" שונים, וכי כל אדם חווה אחת משלוש הגרסאות הללו:

NDE ריגשי: תחושה של שלווה, אושר ושימחה, תחושת אחדות עם היקום, ראיית אור או המצאות בתוכו.

NDE מיסטי: כניסה לעולם מיסטי או לא ארצי, מפגש עם ישויות מיסטיות, ראיית קרובים מתים, חברים או דמויות דתיות, הגעה למחסום או נקודת אל-חזור.

NDE קוגניטיבי: הזמן מרגיש כמאיץ, המחשבות מהירות, חווית סקירת חיים ותחושה של הבנת היקום העצמי ואחרים.

Greyson מצא עוד, כיNDE  בעקבות מוות צפוי כלל כמעט אך ורק את המרכיבים הרגשיים והמיסטיים, ואילו כאשר המוות הגיע בהפתעה החלוקה בין שלושת הסוגים היתה שווה פחות או יותר, כלומר, הציפייה למוות משפיעה על סוג החוויה.

אחד מהחסרונות הבולטים של כל המחקרים שצוינו עד כה הוא שהדיווחים של החווים לא נאספו מכלל האוכלוסייה של האנשים שחוו את החוויה, או מכלל האנשים שמתו מוות קליני והוחזרו לחיים, אלא פשוט נאספו מאלה שבחרו לספר על חוויותיהם. עובדה זו יכולה ליצור הטיות משמעותיות בממצאים. רק כדוגמה, יתכן שאנשים שחוו חוויות לא נעימות או כאלה שחורגות מהתבנית ה"מקובלת" בחרו לא לדווח עליהן. יתרה מזאת, רוב הדיווחים תועדו שנים עד עשרות שנים לאחר הארוע! ברור כי עיוותי זיכרון עלולים לשחק תפקיד מכריע במצב כזה. מעבר לכך, קשה למצוא מתאמים בין מאפייני החוויות לבין המצב הפיזי של החווה, היות והרישומים הרפואיים שניתן לאתר לאחר שנים בד"כ אינם מלאים.

על בעיות אלה בא לענות המחקר של Pim Van Lommel שהתפרסם ב-2001 בכתב העת היוקרתי Lancet. זה כנראה המחקר המקיף והיסודי ביותר שנעשה עד כה.

מוות קליני הוגדר כתקופה של חוסר הכרה שנגרמה ע"י אספקת דם לקויה למוח, כתוצאה מזרימת דם פגומה, הפסקת נשימה או שניהם. אם במצב כזה, החייאה לא מבוצעת בתוך 5-10 דקות, נזק בלתי הפיך נגרם למוח והמטופל ימות.

המחקר כלל תישאול של 344 מטופלים שהוחיו לאחר התקף לב, ב-10 בתי חולים בהולנד. המאפיינים של אלה שדיווחו על NDE הושוו לאלה שלא דיווחו. כמו כן נערך מעקב אחר המטופלים, אשר מלאו שאלונים שנתיים ושמונה שנים לאחר הארוע.

18% מהמטופלים דיווחו על NDE. שני שליש מתוכם חוו חווית-ליבה. לא נמצא קשר בין שיעור החווים לבין משך הזמן בו היו במצב של "מוות קליני", משך הזמן בו היו מחוסרי הכרה, התרופות שנטלו או מידת הפחד שלהם מפני המוות בטרם הארוע.

שיעור חווי ה-NDE היה נמוך בהרבה מזה שדווח עליו בעבר, כנראה מהסיבה שמחקר זה סקר את כל אלה שמתו והוחזרו לחיים, בעוד שבעבר אחוז גבוה יותר של חווים בחר לענות על סקרים מאשר אלה שלא חוו.

מעניין כי לא נמצאו מאפיינים רפואיים, תרופתיים ופסיכולוגיים שהשפיעו על שיעור החוויה. הגיל דוקא נמצא במתאם עם שכיחות התופעה. אנשים צעירים יותר מ-60 חוו NDE  יותר. נשים (שהיו מבוגרות יותר מהגברים) חוו חוויות עמוקות יותר של NDE. החוקר משווה את שכיחות התופעה למה שעלה במחקרים קודמים של חוקרים אחרים, ומצביע על קשר די ברור בין הגיל לבין שכיחות התופעה: ככל שממוצע הגילאים של הנחקרים היה נמוך יותר, היתה חווית ה-NDE שכיחה יותר. יתכן גם, כמובן, שאנשים צעירים לא חווים יותר, אלא זוכרים יותר את החוויה.

החדשות הרעות: הסיכוי של אלה שחוו NDE (במיוחד עמוק) להשאר בחיים זמן קצר לאחר הארוע (בעודם בבית החולים או לאחר שיחרורם) היה נמוך באופן משמעותי מאלה שלא חוו (43% מחווי NDE עמוק לעומת 9% מאלה שלא חוו, מתו תוך תקופה קצרה לאחר הארוע).

שאלוני המעקב לאורך זמן איששו את הדיווחים הקודמים על ההשפעות המשמעותיות שיש לחוויה על חיי השורדים. ממצאי המחקר הזה הראו כי מגמות השינוי נוטות להתחזק ככל שחולפות השנים. בהשוואה לקבוצת ביקורת של אנשים שלא חוו NDE, אנשים שחוו זאת נטו יותר לחפש וגם למצוא משמעות בחיים, העניין שלהם בנושאים ספיריטואליסטים גבר משמעותית (לעומת אלה שלא חוו – שהעניין שלהם דעך בצורה משמעותית), הם נטו לפחד פחות מהמוות (למרות שגם אצל אלה שלא חוו NDE היתה ירידה משמעותית בפחד מהמוות), נטו להאמין יותר בחיים שלאחר המוות (למרות שעליה קלה נרשמה גם אצל אלה שלא חוו), ונטו להעריך יותר דברים "רגילים" בחייהם. חשוב אולי לציין, כי מתוך 74 המטופלים שתושאלו לאחר שנתיים, 57% שמעו על NDE  לפני הארוע, ו72% היו דתיים.

Lommel הוא דוגמה טובה לחוקרים אשר מעבר לנתונים המחקריים שהם מביאים, נסחפים למחוזות ספקולטיביים, קופצים למסקנות מרחיקות לכת, מתבססים על הנחות לא נכונות, משתמשים בטיעונים לא תקפים, מתיימרים להיות מומחים בפילוסופיה, נוירולוגיה, פסיכולוגיה, תורת הקוונטים וכד', בעוד הכשרתם היתה קרדיולוגיה בלבד (למשל). הם מגישים לתקשורת את כל הבלילה הזו בנימה שקולה ורצינית, ובבטחון עצמי מוחלט.

בחלק הבא נפגוש שלל תופעות אשר מוצנעות או אף מושמטות לגמרי במקרים רבים, אם מסיבות של חוסר מודעות לקיומן ואם מכיוון שאינן עולות בקנה אחד עם דעותיו של החוקר.

קישורים לכל פרקי התחקיר:

____________________________________________________________________

רוצים לקבל עדכון במייל בכל פעם שאני מפרסם משהו חדש? הרשמו למעלה מימין (תמיד אפשר לבטל).
חושבים שאחרים יכולים להתעניין? שילחו להם את הכתבה או שתפו בפייסבוק!

מודעות פרסומת

66 מחשבות על “בשערי המוות 1 – נעים להכיר…

  1. היי גלעד עבודה מעניינת , אוסיף ספרות מהצד השני של הסקאלה, מעניין לקרוא את ספר החיים והמתים הטיבטי ,שמראה זווית רוחנית לשלב הקרבה למוות והמעבר אליו .
    כמו כן עוד ספר מעניין ,ג'יימס החוויה הדתית , ספר שנותן מבט רחב יותר לתופעה אך מהזווית הדתית…

    אהבתי

  2. ישנתי כשנפגעתי בתאונת דרכים (ישבתי ליד הנהג… לא להיבהל :-)).
    התעוררתי אחרי כחודש…
    לא זוכר כלום מ"שם".
    נראה לי, שכל הסיפורים הם המצאה, שהרי אנשים ממש לא אוהבים לחיות בחוסר וודאות.
    לא – אי הזיכרון אינו כי נותרתי עם בעיות זיכרון.
    ממש לא – השתקמתי באופן מלא + + +
    בריא וחיוני…

    אהבתי

    • הי רפי, כפי שראית מהנתונים, רק כשישית זוכרים משהו. חוסר הזכרון שלך לא מוכיח א) שלא חוית משהו ושכחת (אחרי הכל, לא היית במצב אופטימלי לזכור) ב) שאחרים לא חווים.
      תחשוב על חלומות, המצב שם די דומה. לא כולם זוכרים שחלמו, אבל ברור לנו שחלק כן חולמים. ביחוד כשזה קורה לנו. עצם החוויה אינה מוטלת בספק.
      אתה צודק כנראה באופן חלקי, עיוותי זיכרון בוודאי משפיעים על הסיפורים.
      אתייחס לכך באחת מכתבות ההמשך.

      אהבתי

  3. מרתק, כרגיל אצלך.
    התחלתי לצפות בראיון של לומל אבל ויתרתי אחרי כמה דקות.
    משהו שהוא אמר שם בהתחלה יש העלה בי מחשבה – הוא אמר שלפי הידע הרפואי כיום, בלתי אפשרי לחוות "הכרה" כאשר הדם לא מוזרם למוח.
    האם זה מגובה בעובדות? האם בדקו, למשל EEG, של חולים בדקות שאחרי התקף לב, כאשר הלב לא פעם?
    הרי תאי המוח לא מתים מיד. מדוע אם כן שלא ימשיכו לאותת ולתקשר בצורה כימית/חשמלית גם אם אין להם דם/חמצן למשך כמה דקות?

    אגב, האם במחקר שלו היה מתאם בין משך הזמן שעבר מההתקף ועד לטיפול ההחייאה ולבין החוויה? האם היו הבדלים בין סוגי ההתקפים השונים? מחלות רקע אחרות?
    (אני מניח שאתה משאיר אותנו במתח לפעם הבאה…)

    אהבתי

    • תודה!
      כן, לומל אומר כמה משפטים שעלו מהמחקר שלו, ועוד המון דברים שלא עלו מהמחקר, ולמעשה לא עלו משום מחקר שבוצע עד היום.
      עוד נחזור אליו באחת מהפעמים הבאות…

      אהבתי

  4. כמובן שאני סתם קופץ קדימה כהרגלי ולא ממתין להמשך, אבל רציתי לדעת אם יהיו גם סקירות של החוויה שמקורם מתרבויות לא מערביות? כי כאשר יש השפעה של התרבות, בעיקר הדתות המונותאיסטיות, אז יכול להיות שיהיו הרבה מרכיבים דומים שמקורם בסיפורים שהאנשים היו חשופים אליהם מגיל צעיר.
    מעניין לדעת על איזה חוויות מספרים סינים, הודים, אינדיאנים, בני שבטים אפריקאים וכו'.

    אהבתי

  5. פוסט מחכים ומרתק. תודה
    שתי הערות: נדמה לי שקראתי פעם על כך שהדמיון בתיאורי הNDE הוא תוצאה של ספורים כאלה. כלומר, אנשים לא חוו באמת את כל מה שמנית למעלה, אלא שכיוון שהם לא זוכרים כלום, המוח שלהם משלים פרטים מסיפורים נפוצים (המנהרה והאור, לדוגמא) כדי להשלים את החסר.
    והספר של מודי תורגם לעברית

    אהבתי

  6. אני מחכה בקוצר רוח לפרקים הבאים, ואמנע מהבעת דיעה בינתיים. חוץ מזה שהנושא מרתק והפוסט מרתק 🙂

    חוץ מזה, זרקת באחד הדיונים הקודמים שראית טקסטים הזויים על משקל של הנשמה. אני מחפשת כבר הרבה שנים מאמר אחד כזה, של שני רוסים ששקלו גופות לאחר המוות וראו שיש קפיצה בגרף של הירידה במשקל, וייחסו את זה לעזיבת הנשמה את הגוף. אם נתקלת במאמר הזה ואתה יודע איך למצוא אותו, אשמח לקבל הפנייה.

    אהבתי

  7. שוב ושוב אני נפעמת מהיכולת להביא את הדברים בצורה רהוטה, קולחת ועניינית.
    אמא שלי מתה מוות קליני במשך 3 דקות והיא מתארת את כל השלבים. ממש כמו שכתבת אותם. מדהים. כמובן שאין שום סיכוי לשכנע אותה שהיא לא חוותה את העולם הבא שהיא כ״כ מאמינה בו.
    מצפה בכיליון עיניים להמשך.
    ואכן הבלוג הכי מעניין ברשת בעברית.
    תודה על ההשקעה.

    אהבתי

    • ממש תודה. מאוד מחזק ומעודד להמשיך ולהשקיע.
      לגבי אמך, היא כן חוותה את העולם הבא שהיא כ"כ מאמינה בו 🙂
      ברור שאפשר לשאול אם העולם הזה באמת קיים, אבל אי אשפר להתווכח עם זה שלדעתה היא חוותה אותו.

      אהבתי

  8. גלעד שבוע טוב,

    כפי שציינו כמה מקודמיי הבלוג שלך מרתק

    ומבחינתי הוא הבלוג הכי הכי.

    חוויית סף המוות היא בהחלט חוויה מסקרנת.

    תודה על הבאת הדברים הנה מנקודת מבטך.

    בהערכה רבה

    רחל

    אהבתי

      • אכן,

        הזמן עובר מהר כשעסוקים ונהנים 🙂

        לפחות להרגשתי [ובלי ניסוי מבוקר] חיוך.

        תודה גלעד.

        שיתפתי בעבר בפייסבוק ואעשה זאת שוב כעת.

        שבוע טוב

        רחל

        אהבתי

  9. אגב, יש ספר של קוני ויליס, סופרת מדע בדיוני, בשם "מעבר" ( http://en.wikipedia.org/wiki/Passage_(2001_novel) ) שדן בדיוק בסוגיה הזו של NDE. גיבורי הספר הם פסיכולוגית שמתשאלת חולים לגבי NDEונוירולוג שפיתח טכניקה למדוד ואף להשרות NDE מלאכותי. יחד, הם מנסים להבין מה החשיבות הביולוגית של NDE ולפתח טיפול שיוציא אנשים ממוות קליני.
    עבורי הספר היה כבד מדי (גם פיסית, נדמה לי מעל 1000 עמודים בעברית) והסוף דרמטי מדי ולא כל כך אמין, אבל יכול להיות שאתה תמצא בו עניין מבחינת הרעיונות הפסיכולוגיים/ביולוגיים, במקום מיסטיים, שוויליס מעלה (ואולי גם יש שם הפניה לכל מיני מקורות ואו מחקרים שיוכלו לעזור לך).

    אהבתי

  10. רק להוסיף,שמעתי הרצאה מפי אדם שחווה מוות קליני , הוא תאר את רוב השלבים שפה
    אבל הוסיף שהוא ראה את הזכויות והחובות שלו מקבלים את פניו ו"נמצא" שהוא לא סיים
    את תפקידו בעולם..

    אהבתי

  11. שלום גלעד,

    ברכות על הבלוג המעניין.
    יש לי שתי שאלות:
    1) מה אתה חושב על חוויה חוץ גופית, האם זה תעתוע של ההכרה, או באמת טיול חוץ גופי? או שאין לך דעה בנושא?
    2) למה לדעתך אין פקולטות באוניברסיטאות שחוקרות את הנושאים האלה. שכן באוניברסיטה יש פקולטות כמעט לכל נושא, אפילו אם התרחש לפני 10000. למעט חוקר פה וחוקר שם שפרושים על כל הגלובוס, אין פקולטות שחוקרות נושאים כגון חוויה חוץ גופית, חיים לאחר המוות, טלקנזיס, ראייה מרחוק, טלפטיה, וכיו"ב. הרי זה נושא מעניין ביותר לחקירה מדעתי.

    תודה,

    עמית.

    אהבתי

    • תודה,
      1) אני חושב שזה תעתוע של ההכרה. אתה מוזמן לקרוא את פרק 4 בסדרת הכתבות הזו, יש שם טיפה בנושא.
      כמו כן אתה מוזמן לקרוא את המחקרים והספרים של סוזן בלקמור, שחקרה את הנושא לעומק (לפני כ-20 שנה): http://www.susanblackmore.co.uk/publicat.htm
      ספציפית בנושא OBE יש לך את הספר שלה: http://www.susanblackmore.co.uk/Books/Beyond%20the%20Body/beyond.htm
      קראתי אותו, הוא מעניין מאוד, (אם כי לא הכי עדכני).

      2) קיים מחקר רב בנושא שתבצע במשך למעלה מ-100 שנה. מאמרים פורסמו גם בכתבי עת מכובדים, וקראתי רבים מהם בעבר. הזכרתי פה ושם בפוסטים כאלה ואחרים מחקרים שהתבצעו בתחום.
      אני מסכים איתך שהנושאים הללו מסקרנים וראויים למחקר, יחד עם זאת, כל המחקר שכן בוצע בתחומים אלו לא העלה דבר משמעותי במשך למעלה מ-100 שנים של נסיונות.
      הנה ניסוח שמסביר את מצב הדברים:

      רוב המדעים מנסים להסביר תופעות שניתן להבחין בהן. פראפסיכולוגיה מנסה להבחין בתופעות שלא ניתן להסביר אותן.

      זה גם יענה במידת מה מדוע התחום לא זוכה להצלחה מסחררת בקרב "הממסד" המדעי.
      אבל שוב, בדיוק בגלל שאני חושב שנושאים אלה יכולים להבדק, וראוי שיבדקו, אני מקדיש זמן למחקר בתחום ולסיכום הממצאים בבלוג זה למשל.

      אהבתי

  12. מהו מחקר רב?
    בישראל לדוגמא אני לא רואה שום אוניברסיטה חוקרת את הנושא בצורה מסודרת, כלומר מקדישה מחלקה של מספר חוקרים לבדיקת העניין. הרושם שלי שלפחות בישראל מתבססים על מה שמישהו חקר ומראש יוצאים מתוך הנחה שאין טעם לחקור.
    על כמה מאמרים בנושא (פחות או יותר) אתה מדבר?

    גם את התופעות שלכאורה ניתן להבחין בהם, לא ממש ניתן להסביר בכלים לוגיים. לכל היותר ניתן לפתח תאוריות שמתארות את המציאות כפי שאנחנו מסוגלים לתפוס.

    אם אנחנו רוצים לצאת "מהקופסא" שלנו, דווקא התופעות שלא ניתן להסביר אותן הן המעניינות ביותר.

    האם אתה מכיר את מחקריו של המדען הבא?

    http://en.wikipedia.org/wiki/Ian_Stevenson

    מה דעתך על המקרה של פאם ריינולדס?

    בברכה.

    אהבתי

    • נתחיל מהסוף – לסיפור של פאם אתייחס בעוד רשומה או שתיים. עדכון: http://wp.me/p1K6uX-qT

      לגבי סטיבנסון, גם לנושא גילגול נשמות אני מקווה להגיע בעתיד. אז אוכל לומר לך מה דעתי בנושא.

      קשה לי לומר לך בדיוק כמה מחקרים התבצעו בתחום, אבל הייתי מעריך אותם במאות, או אלפים.
      אתה מוזמן להתחיל להתחפר בתחום. פתח ויקפידה ותתחיל לצלול: http://en.wikipedia.org/wiki/Parapsychology
      התעמקות רצינית תדרוש כמה שבועות עד חודשים, רק כדי לקבל רושם כללי לגבי המחקר שנעשה בתחום. אתה מוזמן!

      אהבתי

  13. גם אלפיים מחקרים זה טיפה בים לעומת מחקרים של פסיכולוגיה או כלכלה למשל.

    היום אין שום אוניברסיטה בארץ, אני גם לא מכיר אף אחת בעולם המערבי (אשמח אם תראה לי) שמקצה מחלקה למחקר התופעות הפאראפסיכולוגיות האלה.

    זה אומר דרשני. או שיש הטייה מלמעלה להמנע מהחקירה הזו, או שהחוקרים פשוט מפחדים לגעת בתחום מאיזה שהיא סיבה.

    אשמח לשמוע בעתיד את ההתייחסות שלך למקרה של האישה היקרה הזו. כמובן שניתן למצוא הסבר לכל דבר, ה-EEG היה תקול, המוח שלה קצת פעל, האטם נפל מהאוזן.. וכן הלאה. השאלה היא של סבירות. בעיני הסבירות של ההסברים נמוכה ביותר. אלא אם מישהו מתעקש שלא לקבל את המקרה הזה כאמת, כפי שהיא מצטיירת בעיני לפחות.

    בברכת כל טוב, והצלחה בבלוג שלך.

    אהבתי

    • ניסיתי להסביר את המצב, אבל אתה מוזמן ללמוד אותו לעומק בעצמך.
      המצב הוא שאחרי 130 שנות מחקר בתחום, אין שום ממצאים משמעותיים שעומדים בביקורת מדעית רצינית. אז מובן, ואף צפוי שלא יושקעו משאבים נוספים בתחום כושל כזה.

      אם אתה מעוניין לפתח את המחקר בתחום, אתה מוזמן! גייס לך משאבים וצא למחקר.
      כפי שאמרתי, אין לי שום כוונה להתייחס לטענות קונספירטיביות.

      השאלה היא באמת של סבירות: מה הסבירות שגורמים ידועים ומוכרים אחראים לממצאים הללו לכאורה, לעומת הסבירות של גורמים לא מוכרים, לא מובנים ושעומדים בסתירה לכל הידוע עד כה במדע – הם האחראים לממצאים הללו לכאורה.
      כפי שפירטתי בכתבה החמישית בסדרה, האמת די חמקמקה, בתחום הזה בעיקר.

      אהבתי

  14. פינגבק: האם אנחנו באמת יודעים מה קורה כשמתים? | חורים ברשת

    • OBE הוא תת-נושא בפני עצמו. בחרתי שלא להתעמק בו יותר מדי בסדרת הרשומות הזו, אחרת הייתי נדרש לעוד כמה פרקים. אולי בהזדמנות אחרת.

      אהבתי

  15. פינגבק: מזל טוב, יומולדת שנה לבלוג! « חשיבה חדה – הבלוג

  16. בס"ד הנה התשובות המלאות לכל הבלוג שלך על מוות קליני – לכל 10 המאמרים על מוות קליני. תקראו מהסוף להתחלה כי זה בסדר הפוך. תקראו קטע קטע אבל מהסוף. עימכם הסליחה. קריאה מהנה. עניתי להכל וגם אם לי לא היו תשובות אז לאחרים יש. אבל יש לי תשובות להכל, ב"ה. זה שזה בא מהמוח זה לא נכון והנה כמה הוכחות: [youtube=https://www.youtube.com/watch?v=UbvrYctC-8U&w=660&h=402] תראה בדקה 5 ו15 שניות בערך זה מתחיל שד"ר ג\'פרי לונוג שהוא מייסד הארגון של מחקר \'סף המוות\' ואומר שזה לא בא מהמוח ויש חיים לאחר המוות ושלא הוסבר שום הסבר רפואי לרוב תופעות המוות קלני – לרוב. האלה שהוסבר זה לא מחייב שזה הוא אלא אפשרי תיאורטית ולרוב אפילו לא אפשרי רפואית. הוא ממשיך, כמו למשל עיוורים מלידה ויש דוגמא מייד אחרי זה של כזאתי… וממשיך אחרי זה לדבר ואומר בדקה 10 וחצי קצת אחרי שהם במצב של חוסר הכרה ומתארים דיבורים ומראות. בדקה 14 וחצי קצת אחרי יש מקרה שמסעיר את עולם המדע שאומר שהייתה אחת שניתקו לה את פעילות המוח וכיסו את עיניה ואטמו את אוזניה ותיארה הכל מראות ושמיעה. יש שם רופא מפורסם ד"ר מייקל סאבוני, קרדיולוג, ואמר שהכל היה מתועד. הנה מהbbc של המחקר שיש חיים לאחר המוות ועדותה של אותה העיוורת: [youtube=https://www.youtube.com/watch?v=GMtDogTipR8&w=660&h=402] • גם במקרה השני הוא אמר לפני כן שהוא תיאר לה את העניבה והיא הסכימה ונדהמה איך ידע. זה קרה המון זמן לפני. אח"כ הרבה זמן אחרי זה שאלו אותו אם זוכר ותיאר אותה שוב ושאלו אותה שבאה הרבה זמן אחרי האם התיאור השני שאמר הרבה זמן אחרי הוא נכו ואמרה שסומכת עליו אבל בתיאור הראשון שמעה מפיו באותו רגע שחזר מהמוות והודתה שהיה נכון אבל במקרה שנשאל המון זמן אחרי ויכל לשכוח וכנ"ל היא שיכלה לשכוח נטתה לחשוב שצודק מהזכרת הפרטים ולא הייתה בטוחה במאה אחוז אבל הייתה בטוחה בפעם הראשונה שאמר לה שצדק. עדות טובה מאוד. עובדה שהם כתבו אותה כאחת מהעדויות. אבל אמרו גם שיש אחת חזקה יותר. כך זה שהוא לקח חצאי דברים. זהו אני מניח שלא אגיב יותר בנושא זה אם לא ישאלו אותי. מקווה לפחות שעניתי על הכל בע"ה. • קישור לתגובה שלישי, 16 אוקטובר 2012 10:38 הוסף ע"י אביחי לסגור פינה בנושא העיוורים: הנה דוגמאות מהקישור שהוא הביא בעצמו לעיוורים שלא מלידה שתיארו הכל בביטחון כי הם התעוורו בגיל מבוגר יחסית בתרגום: לדוגמה, אחד המרואיינים שלנו ש מראה נספה לחלוטין כתוצאה מאירוע מוחי בגיל 22, והיה קצר רואי לפני זה, אמר לנו בהקשר לרואה את הגוף שלה, הרופא שלה, והפעלת החדר במהלך NDE: "אני יודע שאני יכול לראות ואני הייתי אמור להיות עיוור. . . . ואני יודע שאני יכול לראות הכל. … זה היה ברור מאוד כשאני לא בבית. אני יכול לראות את הפרטים והכל ". גבר אחר, שאבד את ראייתו בתאונת דרכים בגיל 19, היה חזון מנחם של סבתו שנפטרה על פני עמק במהלך NDE. בדברו על בהירותו, הוא אמר: "מתוך כמובן שאין לי ראייה כי היה לי הרס מוחלט של העיניים ב התאונה, אבל [החזון שלי] הייתה מאוד ברורה ומובחנת. … היה לי חזון מושלם שבחוויה ". זה טבעי להם בגלל שלכל נשמה יש רשמים וזכרונות מהעבר שלה שיכלה לראות. תת מודע. יש שחזורי גלגולים שאפשר לזכור בתוך הגוף את העבר. הם כותבים גם כך: עם זאת, לפחות במקרים מסוימים, אנו יכולים להציע לחלק ראיות, ובמקרה אחד כמה ראיות חזקות מאוד, כי אלה תביעות למעשה מושרשות בישירה ומדויקת אם, תפיסה, תמוהה במצב. בסעיף זה, אנו נציג שתיים משלנו מקרים שבה אנו יכולים לתעד מידה מסוימת של evidentiality עבור התפיסות ויזואליות של עיוור. שיש ראיות אבל מביאים רק 2 מתוכם כלומר שיש עוד ראיות אבל 2 מהן הם הביאו: הם אמרו שיש מקרה עם ראיות חזקות מאוד ופה הביאו 2 מהחלשים למרות שיש עוד וגם עליהם ניתן לסמוך ובטח שבמקרה של ננסי. הם מודים שזה ראיות. בדקה העשר + – אומר המומחה בתחום ד"ר שהיו חרשים ששמעו: [youtube=https://www.youtube.com/watch?v=iRsq21M5Nwc&w=660&h=402] זה ניתן יותר לאימות מראיה למרות שגם ראיה ניתנת. במקרה של המסור אז היא תיארה את זה כמברשת שיניים חשמלית ולא מסור רגיל איך יכלה לדעת? היא גם כדבריהם לא ראתה את המסור כי היה סגור ארמטית עד שנרדמה והייתה עם עיניים עצומות. גם שלא יכלה לשמוע גם בלי האטמים וכל שכן בנוסף. אלה אטמים מיוחדים של הבית חולים. הרופאים אמרו שלא יכלה לשמוע (וגם בלי זה לא). גם היו חיישני פעילות מוח אטומים נדחקים לתוך אוזנה. לא אטמים רגילים. [youtube=https://www.youtube.com/watch?v=videoseries&w=660&h=402] והיא שמעה שמוותרים עליה וקול אישה בקישור הנ"ל. (גם לשיטתכם היא לא שמעה מהגולגולת… למרות שהייתה בלי הכרה מוחלטת כדברי הרופאים לידה ולא נסמוך על רופאים שלא היו במקום ולא ראו את התיעוד וניחשו) כ"כ המון מומחים ותיעודים. ד"ר ריימונד מודי אומר שאחרי 23 שנות ניסיון שלו עם מטופלים כאלה בטוח שיש להם הצצה לחיים שאחרי. ועוד המון מדענים ורופאים. זהו. ב"ה סיימתי להגיב לקישור השני שלך. • במקרים לפני זה Parnia – 1997-1998 אין מה להתייחס כי לא הגיעו לשלב המעט שהיו שם. במקרה זה הם היו בעיניים סגורות ותיארו את השלט. הסברתי שגם בעילפון יש מוות קליני או במצב שינה כ"ש כמעט מוות שהנשמה יוצאת חצי או יותר מהגוף. Greyson, Holden, Mounsey – 2004-2006 כנ"ל. האחרים לא רלוונטים כי לא היו מספיק מקרים או שלא היו מתוכננים הכי טוב. זה שלא הצליחו לגלות חלק כי זה נדיר ולא היו ערוכים מספיק אבל הראו מלא מקרים בכל העולם. היו מתים קליניים למשך המון זמן וראו דברים במשך כל אותו הזמן ובהכרה מלאה אז לומר שאחרי זה זה יורד לאט לאט זה לא נכון הם תפקדו גם המון זמן אחרי וגם באופן מלא. גם זמן רב לאחר ההתרחשות שהמון אנשים מתארים את אותם תיאורים זה מעיד. זה שגם כמה מחבריו מעידים אז זה לא רק הוא. גם יש המון רופאים שמעידים ותיעודים. גם אם הם היו קוראים את כל דברי הארוכים בהמון תגובותי הנ"ל אז הם היו מבינים שגם בשינה וכד\' הנשמה יוצאת חלקית והפזאל היה נשלם אבל זה מה שמבלבל את חלקם. כי אמרת שהם אמרו בגלל תופעות שבלי מוות אלא הירדמות זה קורה וזה הסיבה לפקפוקם אבלכבר הסברתי. גם הם אומרים שבגלל שיש טעויות אז זה לא מחייב אבל גם אדם ער לא תמיד מדייק ומה ההבדל? וגם הם חזרו לגוף פגוע עם מוח פגוע שזכר חלק כמו בחלום צלול שזוכרים חלק. אבל הם תיארו כל כך מלא ומספיק פרטים והמון מהם הם לא יכלו לתאר והיו עם עיניים סגורות וכו\'… בוא נגיד שאם זה היה מופרך אז זה היה נפרך ממזמן כי קרו כ"כ המון מקרים כאלה בחיים. כ"כ המוןן רופאים מאמינים בזה במאה אחוז. הבאתם רופאים שלא היו עדים לתופעות הנדירות גם כך אלו שיש מוות קליני מלא וגם מתועד כך שהם ודבריהם לא רלוונטים לעומת הרופאים שכן ראו. היא אמרה במקרה של פרנק שהיא חושבת גם שהוא מדוייק ממקרה הפרטים. אתה יודע עניבה אדומה עם עיגולים אפורים היא יכלה לומר שלא מדוייק או לא בטוחה ואמרה שחושבת שכן. זה די בולט. אבל יש עוד מקרים. עם ננסי ועוד זה אומת לגמרי לעומת זאת. ננסי: כי חשבונו הכללי של ננסי אומת, אבל המאהב שלה, לאון, נזכר בו באופן עצמאי ואשר את כל עובדות מהותיות של אירוע זה… ע"כ.כלומר הוא זכר העיקר ואמר זאת. העיקר שאומת. הם לא היו מוכנים לזה שעיוורת תראה אז זה אמור להיות לא מוכן עבורם. שוב הבאתם מחקר אחד אבל יש עוד מלא מחקרים כאלו. • אין פסיכולוגים ורופאים שהיו בכל העולם שיכולים לומר בביטחה שאין ראיות. לפחות לא זאת שהבאת כדבריה. מה גם שהבאת בעצמך מחקר שמראה שהיו עיוורים חלקם מלידה וחלקם שלא מלידה והם חוו בחלקם חוויות סף מוות. (9 מתוך 14 העיוורים מלידה). 5 עיוורים שלא מלידה. בקישור שהבאת (בתרגום): האישה העיוורת ויקי תיארה עצים וטבעת נישואים ועוד דברים שברור שלא יכלה להרגיש את זה מלמעלה. מקרה שני הוא זה של בראד ארוס חיים ואמר בבירור שהוא ראה ותיאר חפצים וראה חברה שבאה לעזור לו. הוא מעריך שזה היה 6:30-7:00 בבוקר כשזה קרה. הוא הבחין בכך שהשמים מעוננים וחשוך. הייתה שם סופת שלגי היום קודם לכן, ובראד יכול לראות שלג בכל מקום חוץ מאשר ברחובות, שהיה חרושים, למרות שהם היו עדיין בוציים. הוא היה מסוגל לתת לנו מאוד מפורט תיאור של אופן שבו השלג נראה. בראד גם יכל לראות בערמות השלג כי המחרשות יצרו. הוא ראה את מכונית ברחוב ושבים. לבסוף, הוא זיהה גן משחקים המשמש את הילדים שלו בבית הספר ו גבעה בפרט הוא נהג לטפס בסמוך. כשנשאל אם הוא "ידע" או "לא ראה" את הדברים האלה, הוא אמר: "אני באופן ברור אני זוכר שהייתי מסוגל לראות בבירור. אבל הוא תיאר חפצים כעיור מלידה וזה מדהים ברור שאין לו ביטחון גמור בזה כי הוא לא יודע מה זאת ראיה אבל לנו יש כי אנחנו שמענו את תיאוריו. זה שלא היה לו ביטחון זה אולי כי הוא היה בן 8 רק. לויקי היה ביטחון. בקשר לויקי היא אמרה שגם ראיה וגם ידיעה וזה מה שקורה למי שרואה גם. עובדה שתיארה חפצים. אין סתירה בין ידיעה וראיה. המקרה היחיד מתוך החמישה שהבאת שהיה לא עיוור מלידה אז הוא התעוור בגיל צעיר מאוד ולכן לא ידע מה זאת ראיה ומכאן אין ראיה… הנה מקרים אחרים של עיוורים שלא מלידה שאמרו שראו בבירור לדוגמא: לדוגמה, אחד המרואיינים שלנו ש מראה נספה לחלוטין כתוצאה מאירוע מוחי בגיל 22, והיה קצר רואי לפני זה, אמר לנו בהקשר לרואה את הגוף שלה, הרופא שלה, והפעלת החדר במהלך NDE: "אני יודע שאני יכול לראות ואני הייתי אמור להיות עיוור. . . . ואני יודע שאני יכול לראות הכל. … זה היה ברור מאוד כשאני לא בבית. אני יכול לראות את הפרטים והכל ". גבר אחר, שאבד את ראייתו בתאונת דרכים בגיל 19, היה חזון מנחם של סבתו שנפטרה על פני עמק במהלך NDE. בדברו על בהירותו, הוא אמר: "מתוך כמובן שאין לי ראייה כי היה לי הרס מוחלט של העיניים ב התאונה, אבל [החזון שלי] הייתה מאוד ברורה ומובחנת. … היה לי חזון מושלם שבחוויה ". הנה עוד מקרה מהקישור ומתורגם: הדוגמא הראשונה שלנו היא אחד הדוגמא כנראה הממשית duringOur תפיסה הראשונה הוא אחד מהתפיסה כנראה ממשית במהלך OBE שבמשיב טען שהוא ראה את עצמו. מה עושה מקרה זה עניין מיוחד, עם זאת, הוא שהוא גם ראה משהו הוא לא יכול היה לדעת על ידי אמצעים רגילים. יתר על כן, הוא אמר לנו שחבר שלו היה בעמדה כדי לאשר את עדותו. פרנק הוא בן 66 שנים, אבל אבד את ראייתו לחלוטין בשנת 1982. הוא לא יכול לראות שום דבר עכשיו, כולל אור או צללים. הוא יש לו כמה התואר, עם זאת, מאז הפיכה עיוורת לחלוטין. מה להלן הוא זכרונו של אחד מהם. בסביבות שינה 1992, חברו של פרנק היה הולך להיות נסיעתו בעקבות חבר משותף. כפרנק זכר את המקרה: וכך אמרתי לה באותו הבוקר, אמרתי: "וואו, אין לי טוב לקשור ללבוש. למה שלא תרים אותי אחד? "היא אמרה," כן, אני לאסוף אותך אחד כשאני יורד למל של [חנות בגדים]. "אז היא הרימה אותו והשליכה אותו ואמרה, "אני לא יכול להישאר. יש לי להגיע הביתה ולהתכונן לאסוף אותך ללכת לטכס האשכבה. "אז אני התלבשתי ולשים עניבה. היא לא אמרה לי את הצבע עניבה או כל דבר אחר. אני שוכב על הספה ויכולתי רואה את עצמי יוצא מהגוף שלי. ואני יכול לראות את העניבה שלי. העניבה זה היה ב. והיה לו עיגול עליו, זה היה אדום וזה היה אפור המעגל, שני עיגולים אפורים על זה. ואני זוכר את זה. לסיכום גם אם נתעלם מהעיוורים מלידה ותיאורים שלהם של דברים שלא היו יכולים לדעת אז חלק מהם אפילו ראו בעברם ואם תיארו עכשיו כעיוורים צבעים וצורות אין דרך להתחמק מזה כעדות אמיתית של ראיה מחוץ לגוף ולא דרך העיניים. • לשאר כבר עניתי לגביה. לקטע הבא התשובה שאיך זכרו אם הזיכרון היה מושבת היא כי הנשמה היא הזוכרת והגוף הוא הכלי שמגביל אותה. כלומר היא זכרה ושנכנסה חזרה לגוף המוח התחזק וזכרה חלק ממה שעבר עליה מחוצה לו וזכרה כי הנשמה לא תלויה בגוף. הראיתי שיש מקרים שהעיסוי לא מספיק ואז אין הכרה לגמרי העיקר שעברו 3 דקות. יכול להיות שגם לפני אבל אחרי בטוח אם לא עיסו בכמות מסויימת בזמן. יתכן מאוד שראתה במראה או מיששה אבל האירוע מתועד והם לא טיפשים ובטח עקבו שלא יכלה לדעת. יתכן אתם אומרים והם בטוחים. הרעש של המסור נשמע כמו מקדחה ולא חסר מקדחות בבתי חולים ואיך ניחשה ועוד אמרה בביטחון שהיה מסור? הקשבתי לרעש… גם שראתה את המסור ותיארה את כולו ואפילו בליטה שלו רק טעתה בצד. גם אדם ער רגיל שיסתכל לא יזכור הכל. גם שהם עבדו עם המסור והזיזו אותו והפכו אותו וזה יכל להפוך לה את הצד. בשאר הפרטים היא דייקה ואיך יכלה לומר דברים כאלה ועוד שיש בליטה אם לא ראתה באמת? תהיו מציאותיים. גם שחוזרים לגוף המוגבל זוכרים קצת פחות טוב. אבל היא זכרה טוב. יש אוזניות שמפחיתות רעש אפילו במקומות עם רעש גדול ומכונות (עיין ערך המסור שלך). http://www.getools.co.il/lego_tree.php?instance_id=6&actions=list&id=404 הכי למטה הכי מימין. כך שהיא לא שמעה ולא ראתה מסור. בקשר לגולגולת אז היא לא יכלה לדעת בבירור שזה מסור מזה בלבד ועוד לתארו. גם שהיא הייתה ללא הכרה מלאה כפי שהוכחתי. הם אומרים שזה מתועד. אתה יודע כמה מכשירים חזקים וחותכים יש בבית חולים?! בל שכמתעוררים מבינים שהיה חלום ופה גם שחוזרים לעולם הזה או מתעוררים לפה אז מבינים ששם לא היה חלום אלא אמיתי. כל ההבדל. את מקרה נעל הטניס כבר כתבתי מקודם. כתבת: Sabom יצר את "אי ההבנה" הזו באומרו (עמ\' 49) כי "המוח של Pam נמצא במצב מת לפי שלושה מבחנים קליניים – ה-EEG שלה היה מושתק, גזע המוח שלה לא הגיב ודם לא זרם במוחה. במפתיע, בעודה במצב זה, היא חוותה את ה-NDE העמוק ביותר מבין כל משתתפי המחקר". Lommel מזכיר את המקרה במחקר שלו משנת 2001 כ- "… תצפיות מאומתות במשך פרק זמן של EEG שטוח". והוא לא היחיד שחזר על הדברים. זה מחזק את מה שאמרתי מקודם על האמינות של הבדיקות האלו. כתבת: Woerlee מציין כי למיטב ידיעתו ונסיונו האישי, מעולם לא חובר אדם למכשיר המנטר גלי מוח בזמן התקף לב ונסיונות החייאה. למיטב ידיעתו. הוא לא היה שם. הם כתבו שכן והם היו שם ולא רופא אחד כדלעיל. זה מראה שיש עוד מקרים כאלו. הוא מודה בהמשך דבריו שאחרי 3 דקות כבר אין הכרה. חסרים מקרים כאלה שלא קיבלו החיאה ב3 דקות הראשונות ודיווחו על מוות קליני? הוא טוען שאומר את זה מניסיונו רק בשלוש מדינות במה שעבד שם. חסר עוד מדינות בעולם שאין לו מושג מה הולך שם? בהמשך טוען כך: The adult human brain weighs about 1500 grams. Normal flow of blood to the adult brain is about 54 ml/100 grams brain tissue/minute, which means a total flow of blood through the adult brain of 810 mls/minute. Minimum flow of blood needed to sustain consciousness is 15 ml/100 grams brain tissue/minute, a total minimum blood flow of about 225 mls/minute in the average 1500 gram adult brain. About 13% of the blood pumped by the heart goes to the brain, the rest sustains the rest of the body. So the heart must pump at least 1730 mls of blood with normal oxygen content per minute to sustain some sort of consciousness in an average adult body. Studies of the efficiency of cardiac massage reveals that cardiac massage generates a flow of blood greater than 1730 mls/minute in no more than 20-24% of persons undergoing cardiac massage. This means that as many as 20-24% of people undergoing cardiac massage during a cardiac arrest may be partially, or fully conscious. תרגום: המוח האנושי שוקל כ 1500 גרם. זרימה תקינה של דם למוח הבוגר היא כ 54 ml/100 גרם רקמת מוח / דקה, מה שאומר שזרימה כוללת של דם דרך המוח הבוגר של 810 / דקת MLS. ספיקה מינימאלית של הדם הדרוש לקיום תודעה היא 15 ml/100 גרם רקמת מוח / דקה, זרימת דם כוללת מינימאלית של כ 225 דקות MLS / במוח הבוגר הממוצע 1500 גרם. כ 13% מהדם הנשאב מהלב עובר למוח, והשאר מקיים את שאר הגוף. אז הלב צריך לשאוב לפחות 1730 MLS של דם עם תכולת חמצן רגילה לדקה כדי לקיים סוג מסוים של תודעה בגוף אדם בוגר ממוצע. מחקרים על היעילות של עיסוי לב מגלים כי עיסוי לב מייצר זרימת הדם גדול יותר מאשר 1730 / דקת MLS בלא יותר מ 20-24% מאנשים שעברו עיסוי לב. משמעות הדבר הוא כי רב כמו 20-24% מאנשים שעברו עיסוי לב בזמן התקף לב יכולים להיות באופן חלקי, או בהכרה מלאה. ע"כ. כלומר לא בכל עיסוי לב גם פותרים את הבעיה הזאת זה תלוי בכמות וכו\'… אז ברור שאין להם הכרה אחרי 3 דקות בהמון מקרים גם עם העיסוי ומדובר בעשרות אחוזים כדבריו (24 לעומת 76). אז הנה לכם המון אפשרויות גם לשיטתו שניתן לזהות. כנראה שבבתי חולים גדולים יותר שיש יותר רופאים כן ניתן בקלות יותר למדוד גם eeg כמו הבית חולים שלהם שם הגדול. גם כדברי המאמר השני (הקישור אחרי הקטע והתרגום) כותב במפורש שבגלל שחוו חוויות שונות רק 12 אחוז ליבה אז זה מעיד שלא מהמוח כי היה צריך להיות זהה אם זה מהמוח. Our results show that medical factors cannot account for occurrence of NDE; although all patients had been clinically dead, most did not have NDE. Furthermore, seriousness of the crisis was not related to occurrence or depth of the experience. If purely physiological factors resulting from cerebral anoxia caused NDE, most of our patients should have had this experience. תרגום: התוצאות שלנו מראות שגורמים רפואיים לא יכולים להסביר את ההתרחשות של NDE; למרות שכל החולים היו מצב של מוות קליני, רוב לא היה NDE. יתר על כן, חומרתו של המשבר לא הייתה קשורה להתרחשות או עומק של הניסיון. אם גורמים פיסיולוגיים גרידא הנובעים מחוסר חמצן למוח נגרמו NDE, רוב המטופלים שלנו היה צריך את החוויה הזאת. http://www.ukskeptics.com/the-dying-brain.php קצת מעל תמונת האיש הראשונה. הוא כותב בהמשך שיש מקרים שמטעים בבדיקות הeeg אבל לא תמיד וצריך כמה תנאים שיתצקיימו. בטח הרופאים יודעים את זה ולא רופא אחד שם. הוא גם כותב שאין ראיות לפחות עבור המקרים נחקרו עד כה ומעקב על ידי חוקרים עצמאיים בהמשך. כך שלא יכול להיות בטוח שאין ראיות. חשוב לזכור גם שמספיק קצת ראיות של כאלה שבלי הכרה לגמרי וחוו את החוויה הזאת כדי להעיד גם על השאר שמסופקים לגביהם. נ.ב. גם אם מישהו איבד הכרה חלקית ואפילו בשינה יכול לחוות מוות קליני כי חלק מהנשמה כו נשאר בגוף ורק חלק יצא. כך שגם יהיה בקצת הכרה וגם יחווה את החוויה מבחוץ בחצי השני של הנשמה. אבל המון גם היו בלי הכרה לגמרי. הנה לך שבמקרה שם היו המון רופאים נוכחים ותיעדו ולא אחד כמו זה שאומר שנראה לו ולא נכח שם בכלל ולא עבר בכל העולם לראות. This question is loaded and flawed. It is flawed because there are no documented cases that clearly show that NDE occurred at the precise time that the EEG was flat. This appears to be merely assumed. In any given case a flat EEG may occur and a patient may report an NDE, but there is no evidence that these two events occur at the same time. Although some have tried to make the argument for a link (Fenwick & Fenwick, 1995; Parnia & Fenwick, 2002; Parnia et al., 2001; Sabom, 1998), others have questioned this and shown it to be untrue, at least for the cases so far investigated and followed up by independent researchers (Blackmore, 1993; Braithwaite, 1998; French, 2001). שאלה זו היא טעונה ופגומה. זה פגום, כי אין מקרים מתועדים שמראים בבירור NDE שהתרחש בזמן המדויק שEEG היה שטוח. זה נראה פשוט להניח. בכל מקרה נתון EEG השטוח עלול להתרחש ומטופל עלול לדווח NDE, אך אין ראיות לכך ששני האירועים הללו מתרחשים באותו הזמן. למרות שחלק לא ניסה לעשות את הטיעון לקישור (Fenwick & פנוויק, 1995; Parnia ופנוויק, 2002; Parnia et al, 2001;. Sabom, 1998), אחרים הטילו ספק זה והראה שזה יהיה נכון, לפחות עבור המקרים נחקרו עד כה ומעקב על ידי חוקרים עצמאיים. כלומר לפחות לפי חוקרים עצמאיים כך שהוא לא בטוח ולא היה בכל העולם ולא חקר את הכל. כתבת ובצדק: אבל צפויות גם הטיות לגבי אופי החוויה: •יתכן שאלה שחוו חוויות מינוריות (רק "תחושות משונות בלתי מוגדרות" למשל) לא יפנו אל החוקר בעוד אלה שחוו חוויות דרמטיות יפנו. •יתכן שאלה שחוו חוויות חיוביות יפנו יותר, ואילו אלה שחוו חוויות טראומטיות יעדיפו להמשיך בנסיונות להדחיקן. •יתכן שאלה שחווייתם תאמה את תפישת עולמם (למשל – "יש חיים לאחר המוות") יפנו לחוקר, אולי אפילו מתוך תחושת שליחות, ואילו אלה שהחוויה אינה תואמת את תפישת עולמם ימנעו מכך. •רבים עלולים לחשוש מכך שאחרים יתייחסו אליהם כאל "משוגעים", ולכן יוותרו על שיתוף החוויה, במיוחד במקרים בהם היה מוטיב ברור של הזיות (כגון מפגש עם אנשים שעדיין חיים ב"עולמות אחרים"). נכון. זה רק מראה שיש אפילו יותר חווים ממה שמראים במחקרים ובטח שלא פחות. הרי בכל המחקר שהראית כל המערב חוו את אותה החוויה ולא רק בדום לב אלא בכל התופעות למיניהן שרשמת אז ברור שזה לא אותה דמוגרפיה ואותה המחלה. גם בחלק מהמזרח חוו אותה חוויה ובחלק האחר חוו חלק משותף וחלק לא והסברתי כי הם עובדים עבודה זרה וכו\'… הבאת מחקר בכתבתך העשירית שאמרו שזה לא בגלל דעות קדומות על החוויות. גם היו ילדים וכו\'… גם היו במלא בתי חולים בכל רחבי העולם ורופאים אחרים ולא יתכן שיגיעו לאותן המסקנות גם המון רופאים עובדים בתחום מרצון להציל אנשים ממוות ולא מסיבה אחרת. לומר שכולם מרמים זה הזוי. גם הם לא אמרו מאה אחוז מכל דבר אלא לקחו אחוזים שונים מכל דבר נגיד אחוז רואי המנהרה שונה מאחוז המרחפים. למה שישקרו? גם נכחו יותר מרופא אחד בהמון מקרים והגיעו לתוצאות דומות. גם מכל הבתי חולים בעולם שבתחום התוצאות לא מרחיקות לכת אחת מהשניה אחרת היו משייכים לאיזורים, אתה אמרת שכל המערב בערך זהה אז זה לא שקר והסברתי לגבי חלק מהמזרח. כתבת כך: fox למשל, לאחר שאיתר כמה תיאורי NDE שכללו ביקורים בחלל החיצון, טען שרבים השתמשו בתאור "חלל" כדי לתאר מקום חשוך (עמ 265). לאחר מכן הוא מסיק כי רבים מהחווים מתארים מפגש עם סוג כלשהו של מוטיב החושך במונחים שמרמזים לכאורה על ביקור בחלל החיצון (277). כלומר, Fox יודע טוב יותר מהחווים למה התכוונו באמת – הם חוו חושך, אך תרגמו זאת ל"חלל החיצון"… מדוע לא להניח שהם באמת חוו מסע בחלל החיצון? כנראה בגלל שזה לא התאים למודל שהוא ניסה לקדם. ע"כ. תראה החוקר יותר זהיר ממך הם תיארו חושך שדומה בעיניהם לחלל החיצון ואתה השמטת את תיאוריהם ואילו הוא נזהר ואמר שהם סברו שראו חושך אבך אמרו שכנראה דומה ולא אמר חלל חיצון אלא שכך המון תיארו שחושבים שדומה ולא מחייב (גם שהמון אמרו אותו דבר חלל חיצון זה מכוון אולי למשהו). כתבת כך: Ring איחד כבר ב-1980 את מוטיב המנהרה עם מוטיב החושך, לכדי קטגוריה מוכללת אחת. אך אם נבחן את תיאורי ה"מנהרה", נגלה כי התיאורים מגוונים, ולעיתים קונקרטיים ביותר, כגון מנהרה שעשויה מלבנים. הנה למשל: "המנהרה היתה עשויה מחלקי מתכת מלוטשים, מחוברים זה לזה במעין מסמרות. הרגשתי שזה אמור להיות יותר "רוחני" (ethereal) איכשהו… הרגליים שלי הרגישו כמו עופרת, אבל בהליכתי חזרה לחיים, האור הטיל את הצל שלי על רצפת המנהרה…" (Fenwick and Fenwick 55). ע"כ. לפי התיאורים בהתחלה היה חושך במנהרה ובקצה שלה היה אור ולאט לאט התחיל להאיר בהתחלה היא חשוכה ושמתקרבים לאור מזהים איך היא נראית יותר טוב כנראה. כתבת: יש שמטיילים במורד מנהרות, יש שמרחפים בחלל החיצון, יש העולים במערבולת למעלה או טסים במעליות, כל חוויה שונה ונפרדת, מה הבסיס לאיחוד כל החוויות הללו יחד? רק כדי לומר שמוטיב החושך/מנהרה חוזר אצל כולם? ע"כ. ברור שיש המון תיאורים משותפים להמון ויש שמשותפים לפחות ומתארים את המשותפים ליותר המון ומתעלמים ממעטים שמא זאת טעות גם שלא כולם ויש שאומרים שיש אחוז קטן שחווה חלל וכד\' עם האחוז. זה לא מדען אחד שיכול להיות לו אינטרס לצד מסויים זה מכל העולם. גם למשל מודי ואחרים כותבים משהו שלא משקרים למשל שיש כך וכך אחוזים שהרגישו שמחים. כך וכך שראו מנהרה. הם לא מתייחסים למקרים הרעים אך לא משקרים מאידך. יכול להיות שיש שרלטן פה ושם אבל לא כל העולם ישקר ועובדה שיש המון שכותבים על תיאורים לא משמחים במאמריהם. וגם עובדה שהתיאורים המשמחים בד"כ זהים. גם הנה מהמדען שאמרת שמשקר ואומר שחווית חושך זה הזרקת בטעות ולא באמת זה לא נכון כי בקישור אליו כתב כך: •No two experiences are identical and no single feature is found in every NDE.5 •The most commonly reported type of NDE involves intense feelings of peace, joy and love, often an encounter with an unconditionally loving light. •Harrowing experiences are sometimes reported involving similar common elements but with opposite emotional states—extreme fear, isolation, non-being, confusion, occasional torment or guilt. Two substantial studies have reported the percentage of these NDEs as 17% and 18%,6,7 although smaller studies have found as many as 30%8; two online NDE sites report incidences of 8.6% and 15%.9,10 תרגום: אין שתי חוויות זהות ולא תכונה אחת הוא נמצא בכל NDE.5 • הסוג הנפוץ ביותר שדווח על NDE כולל רגשות עזים של שלום, שמחה ואהבה, ולעתים קרובות מפגש עם אור ללא תנאים אוהב. • חוויות מציקות לפעמים מדווחות מעורבות אלמנטים משותפים דומים אבל עם פחד בדידות, בלבול ייסורי הפך רגשיים מדינות, קיצוניים, שאינה רווחה, מזדמנים או אשמה. שני מחקרים משמעותיים דיווחו אחוז כמעט המוות הללו כ17% ו 18%, 6,7 למרות מחקרים קטנים מצאו רבים כמו 30% 8; שני אתרי האינטרנט לדווח NDE מקרים של 8.6% ושל 15% .9,10 זה מהקישור הזה: https://iands.org/about-ndes/key-nde-facts.html או בקישור שהבאת בכותרת מלמעלה מימין bout ndes הכותרת הראשונה שם: key nda facts. הגיוני שפחות ידווחו על חוויות שליליות. כתבת: דעותיהם ואמונותיהם של החוקרים יכולות בהחלט להשפיע על מה שיבחרו לפרסם, לעומת מה שיבחרו לא לפרסם. Greyson מדבר על כך, ונותן כדוגמה חוויות NDE בעלות אופי הזייתי שעלולות להיות מוצפנות במגרה לעולמי עד, לעומת תיאורים "טיפוסיים" יותר שיזכו לפרסום רחב ע"י החוקרים. (Greyson, "Near-Death" 344). כלומר הם לא משקרים במקרים הטובים ואומרים אותם כפי שהם והדגמתי אצל מודי שאומר אחוזים מדוייקים רק שמשמיט את התיאורים הרעים. אפשר לעשות השוואה בין הרופאים. תכלס אבל לא משנה הכמות באחוזים מדוייקים של חוויות משמחות או עצובות בגלל שיש המון מכל סוג וזה מעיד על האמינות שבדבר שניהן. http://iands.org/about-ndes/characteristics.html למשל יש כאלה שלא רוצים להפחיד אז הם אומרים שיש חוויות משמחות ומעציבות אבל לא מתארים את העצובות. אבל מודים שיש. כמו בקישור הנ"ל. והראיה שהממצאים דומים בכל העולם כמעט. ברור שדברים הזויים יותר ושל פחות אנשים לא יזכו לפרסום. http://www.amazon.com/Varieties-Anomalous-Experience-Examining-Scientific/dp/1557986258 בקישור הנ"ל יש דוגמא לספר שעוסק במקרים חריגים ובחוויות שליליות בעת המוות קליני. יש עוד המון מחקרים כאלה העולם גדול. תכלס אף אחד לא מאמין לתקשורת (או תשקורת) למרות שלא בטוח משקרים אלא סומכים במיוחד על מחקרים מדעיים וכו\'… הם ניתנים לבדיקה. דרך אגב חלום צלול זה מחוץ לגוף ולא צלול זה בתוכו אבל מה שייך לנבואה ומה לשד זה לא רלוונטי לדיון אבל אני לא סגור על זה כי יכול להיות אולי נבואה מתוך הגוף (וכמובן שגם מבחוץ – כ"ש) ויכול להיות שד בעולם הנשמות מחוץ לגוף וכ"ש שיכול להיות בתוך הגוף שהשד יוועתו בחלומות נוראים). אבל זה לא הנושא כאן אם זה מהשד או מהנבואה (השד יודע…) להבדיל אולי מקובלים יודעים. בנושא חלום צלול: http://www.hebpsy.net/articles.asp?id=1216 למי שזה מעניין אותו זה מחקר בתחום, מעמיק יותר. דרך אגב, היא הייתה אמיתי רק בעולם אחר והוא אמר דבר לא נכון שהיא לא אמיתית כי שם המציחאות יותר אמיתית מפה. אבל בתפיסה שלנו זה "חלום" כאילו ועולם אחר. נושא חדש במאמר כבר עשיתי את הרוב. הוא חושב שיש טלפון שבור במה שהמתים חווים. אבל לכן החוקרים חוקרים המון אנשים ולוקחים את המכנה המשותף, לעומתך שבקישורך נתתנה מקרים של בודדים בין היתר. לכן זה די קולע למטרה. מקסימום שוכחים חלק מהם חלק מהדברים אבל אחרים משלימים אותם. זה כל חוקר רציני יעשה. גם דברים של כאלה שמבחינה גופנית היו הוזים אבלח אין קשר כי הנשמה הייתה מחוץ לגוף ההוזה ואיך אדע להאמין להם כי הם סיפרו סיפורים זהים לשל האלה שלא היו הזויים. גם מוות קליני הוכח שבו הנשמה יוצאת מהגוף, יש כאלה שפשוט לא זוכרים בגופם המוגבל שחוזרים כפי שהוכחתי מקודם מבחינה מדעית. מי שזוכר אז אחרי שראינו את הלא הזויים וכ"ש שאמר סיפורים זהים אז נסמוך עליו ונעלה את כמות החווים את אותה החוויה. אבל יש מספיק גם שלא היו הזויים מכל העשרות מיליונים שחוו את זה בעולם (30 מיליון שהבנתי שרק דיווחו אבל יש עוד בטוח). מעיד סקר של מכון גלופ המדווח על כשמונה מיליון אמריקאים שטוענים שחוו חוויה שכזאת. תחת הכותרת מחקר מדעי של חווית סף המוות קצת אחרי הטבלה. http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%95%D7%95%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%A1%D7%A3_%D7%9E%D7%95%D7%95%D7%AA במחקר כנראה מאוחר יותר: Researchers estimate that approximately 5 percent of the United States population has experienced an NDE, which has led researchers in the U.S. to suggest that some 10 million Americans have had an NDE and in Germany over 3 million people have experienced NDEs. מהקישור הבא: http://www.deathreference.com/Me-Nu/Near-Death-Experiences.html בקטע החמישי בערך. וזה עוד לא כל העולם ולא מתקרב רק בכמה ארצות יש מעל 10 מיליון. תחת הכותרת: How many people have had this experience? בקישור הבא: http://near-death.com/faq.html The Gallup Organization and near-death research studies have estimated some 13 million adult near-death experiences in the U.S. Add children\'s near-death experiences, and all experiences worldwide, and the figure would be much larger. Near-death experiences are uncommon, but not rare עם השנים הכמות עולה… לכן בגלל שיש פרשנות אז לא מתייחסים לשמות כמו ישו אלא אור או אדם עם שיער בצבע כזה וכד\'. אתה לקחת סיפור של אדם עם הבנה משלו והמחקרים בד"כ לפחות הרציניים מסננים אסוציאציות ואומרים רק אור, מנרה, דמויות וכו\'… בחלום זה נכון שיתכנו טעויות ותחשוב שראית בעבר מקום שלא היה יתכן אבל במציאות לא ושמה לפי המחקר זה היה באמת במציאות ולא היו מדומיינים כפי שכתבת במאמר העשירי והאחרון שהיו לא מדומיינים שזה גם מעיד על השאר שחוו את אותה החוויה. לכן המקום היה מוכר להם באמת מפעם כי זה לא חלום מהגוף אלא המקבילה אם כבר של חלום צלול. לכן הסברתי שלוקחים עדויות מהמון אנשים וגם שהם היו צלולים. בעצם זה כמו שקרה לך משהו בעבר ולא בחלום ואתה זוכר חלקואם תיקח המון אנשים כאלה אז אפשר לסמוך על זה. לוקחים את המכנה המשותף. שוב בגלל שיש כ"כ המון מקרים ועדים ומדובר בבית חולים שיש יותר מרופא אחד ויש גם המון בתי חולים והמון מקרים אז ברור שזה משקף את האמת. אם היה מתאר רק חצי היו שמים לב. אלה שלבי ביניים של מוות בחלק מהמקרים כמו בשינה שרק חלק מהנשמה יוצאת וכמה שיותר קרוב למוות כך יוצאת יותר. נושא חשוב שיסגור פינה. בטח חשבתם לעצמכם אם בשינה הנשמה יוצאת באמת מהגוף אז למה זה נראה דימיוני ולא כמו במוות קליני? ובכןם התשובה פשוטה. יש 2 סוגי חלומות לפי כתבי הקודש אחד של נבואה ואחד של השד. של הנבואה זה הנשמה מחוץ לגוף שרואה באמת מה שקורה. של השד, להבדיל, הרי חלק מהנשמה נמצאת בתוך הגוף ולכן השד משפיע על החלק שבגוף ועל הדימיון שבשכל של הגוף ואתה מדמיין מתוך הגוף דברים לא מציאותיים לעומת חלימה צלולה שהיא אמיתית ולא דמיונית, אבהל בעולם אחר. הנה קטע מויקיפדיה: http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%94_%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%A2%D7%AA חלימה מודעת, הידועה גם בשם חלימה צלולה או חלום צלול, היא תופעה המתרחשת כאשר אדם מודע לכך שהוא נמצא בחלום כאשר הוא ישן. תודעה זו מאפשרת לאותו אדם לשלוט על פעולותיו ב"מרחב החלום". חולמים צלולים, המכונים "אונירונאוטים", מדווחים כי במהלך חלומות צלולים הם מסוגלים להתחשב בכל הנסיבות הקשורות לזמן העירנות, ואף לנהוג בחלום מתוך רצונם, כל זאת כאשר הם נמצאים במרחב חלומי הנתפס כאמיתי להפליא. בקשר לניסוי עם הבלבול מוח אז קודם כל הנה קטע ממאמר בנושא: http://www.newscientist.com/article/dn12531-outofbody-experiences-are-all-in-the-mind.html He says the work is important because it de-stigmatises reports of out-of-body experiences by people who are on drugs, or ill with conditions such as migraine or epilepsy. "They don\'t have to be mad to experience these things," he says. בתרגום: לדבריו, העבודה היא חשובה משום שדיווחי de-stigmatises של חוויות מחוץ לגוף על ידי אנשים שנמצאים בסמים, או חולים עם מצבים כגון מיגרנה או אפילפסיה. "הם לא צריכים להיות משוגעים כדי לחוות את הדברים האלה", הוא אומר. … ע"כ. כלומר החוויה הזאת של הבלבול מוח באה מהדימיון כי בלבלו אותם לעומת מתים קליניים אחרים שהם לא היו בבלבול. גם חשוב יותר לומר שהם לא חוו את אותן החוויות בכלל של שאר המתים הקליניים, כדבריו. הם לא ראו את עצמם יוצאים מהגוף וכו\'… אלא רק הרגישו נגיד את ידם במקום שהיא נמצאת בו אלא במקום אחר. הנה קטע מהקישור הנ"ל: Blanke says the experiment demonstrates that the sight of a human-like figure combined with stroking can trick a person into subconsciously relocating their sense of self away from where it should have been. "The self was no longer within the body borders," he said at the same press conference. But he admits that the illusion did not create a full "out-of-body" experience like Ehrsson\'s. באופן כללי הוא מודה שזה לא יוצר אשליה "מחוץ לגוף" ממש כחוויה מלאה של המתים הקליניים. עוד קטע מהקישור הנ"ל: "It gives you a very strong sensation you\'re sitting somewhere else," Ehrsson said at a press conference held in London. תרגום: "זה נותן לך תחושה חזקה מאוד שאתה יושב במקום אחר," אמר Ehrsson במסיבת עיתונאים שנערכה בלונדון. כלומר רק נותן תחושה חזקה אבל אתה לא מרגיש בוודאות שאתה נמצא במקום אחר כמו המתים הקליניים האחרים. כי אתה מרגיש מעורפל חושים ולא מרגיש בביטחון איפה אתה במקרה בלבול המוח אבל במקרה המתים קליניים האחרים אתה מרגיש בלי בלבול חושים בתור הנשמה ומרגיש בביטחון גמור שאתה מחוץ לגוף ולא מסתפק אם זה דימיון ובטוח שזה נכון. סיימתי נושא שלם, ב"ה. • Buy nowOxycontin. Heroin. Rohypnol. Inhalants. Steroids. Ketamine. Tobacco. LSD when alcohol and barbiturates are mixed, whether accidentally or deliberately. mild hallucinogenic properties, like mescaline; enhances the senses with some הנה הקישור http://buyvicodinpills.com/lsd-mixing-senses תחת תאריך February 9, 2012. (הקטע החמישי בערך מלמעלה). בקטע הזה הוא מראה שיש משהו של שינה בסמי הזיה האלה (barbiturates). ב-lsd האלה. עוד קטע: http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=11285 סמי הזייה (PCP ,LSD, אקסטזי) – משנים ומעוותים את תפיסת המציאות ופוגמים בכושר הראיה. גורמים להתרגזות ולהתנהגות אלימה בכביש; האטה בתגובות מוטוריות ;חוסר ריכוז וחוסר תשומת לב, בלבול ונמנום. ונמנום… בקיצור הסמים מרדימים או את כל הגוף או את חלקו ולכן הם חוו. כנ"ל עילפון. שוב, בגלל שטייסים בד"כ מנמנמים קצת אז החוויה קצרה יותר ולכן לא תיארו את כל החוויות בד"כ. האישה שנפלה למיטה ונרדמה בגלל גירוי חשמלי של האונה הרקתית אז בגלל שישנה חוותה את חווסית סף מוות כפי שהסברתי. אני לא יכול להתאפק הנה תראה את האלוקים בעיניים, קקבל את זה: ההיא אמרה האישה הנ"ל כדבריכם והמאמר: "יש לי תחושה מוזרה כאילו אני חצי כאן, חצי לא כאן". גירוי נקודה קרובה גרמה לה לחוש "מרחפת". … "אני רואה את עצמי שוכבת במיטה, מלמעלה, אבל אני רואה רק את רגלי ואת החלק התחתון של גופי". אתה רואה מ2 קטעים אלו שחצי מהנשמה יוצאת מהגוף וחצי נשארא כדבריה חצי כאן אני מרגישה וחצי לא כאן וגם ראתה חצי התחתון של גופה רק. המחקר שהבאת על מטוסים אומר שרק תופעות של הרדמות שינה וסמים (שמרדימים חלק מהאיברים) גורמים לתופעה חווית סף מוות בנוסף למוות קליני הרגיל. בעצם כללו את הטייסים עם השינה… בטיסות מהירות יש נמנום: http://aiai.mot.gov.il/index.php?option=com_content&view=article&id=256:2010-08-26-10-47-49&catid=40:2010-08-25-11-44-18&Itemid=60 פיתוח הבנת ההעייפות, על מרכיביה והשפעה על ביצועי האנוש בתעופה, מבוצע במרכז המחקר ע"ש איימס בנאס"א. במסגרת זו נוצרה תוכנית העייפות/גט לאג, על מנת לקבוע את מידת השפעתה של העייפות, חוסר השינה ושיבוש מעגל השינה בטיסות. בנוסף, נועד המחקר לקבוע מה היא מידת ההשפעה של גורמים אלה על ביצועי צוותי האוויר, מתוך כוונה לפתח ולהעריך את אמצעי הנגד, שיאפשרו לצמצם את ההשפעות השליליות ולהגביר את ערנות הצוותים וביצועיהם עד למירב האפשרי. … כאשר לא ניתן לזכות בשינת לילה טובה, קיימות שיטות שיכולות לסייע לטייסים להיות עירניים בזמן העבודה. לדוגמה, מחקר שבוצע על ידי תוכנית העייפות/ג\'ט-לאג, הראה, שנמנומים עשויים בטיסות ארוכות טווח, להיות מרכיב חשוב בשמירת ערנותו של הטייס. לדברי מאליס "הממצא העיקרי של המחקר היה, שנמנום בתא הטייס למשך 26 דקות שיפר משמעותית את הערנות, ובמיוחד בשלבי ההנמכה והנחיתה". ללא קשר בין אם הנמנומים נעשים בתוך המטוס או בין נתיבים, אורכו של הנמנום חשוב למניעתה של תופעת \'התמדת השינה\'. מטוסי קרב טסים במהירות גבוהה יותר ושמשנים גבהים שיש בהם שינוי בכמות החמצן אז זה מגביר את העייפות ומנמנמים חזק יותר. בקשר לנפילה מגבהים, תאונות רכב וכו\'… אז יש את התקף החרדה שדיברתי עליו מקודם. בשביל מנוחת הלב והנפש אמשיך בפעם אחרת. כנראה שמחר בע"ה. בנושא אחר: המון פעמים אמרתי שגם אם אין הוכחות לקיום הבורא והתורה וכו\'… אבל יש, אבל לצורך הדיון גם אם לא היה אז יש חמישים אחוז סיכוי שיש עולם הבא כמו ליהודים אז כדאי לקיים מצוות מבחינה לוגית ובמיוחד שזה לא קשה, אבל גם אם היה קשה אז כדאי. למה? כי הכופר שימות או שילך לאבדון אם הוא צודק ואין בורא וכו\'… או לגיהנום אם המאמין צודק כי יש חמישים אחוז סיכוי שלא יודעים. אין לו סיכוי כי זה רק עניין של קצת זמן והלך עליו ולמאמין או שילך לאבדון וימות אם הכופר צודק או שילך לגן עדן אם הוא צודק ויש לו חמישים אחוז סיכוי ולכופר 0. אז מה כדאי?! ולפי היהודים תיאור העולם הבא הוא עצום: שכל תענוגות העולם הזה ביחד של כל האנשים שהיו ויהיו כולל הלא צנוע… האכילה והכל ביחד לא מגיעות להנאה של קורת רוח של שעה אחת בעולם הבא (למי שזוכה) וקורת רוח זה לא ההנאה עצמה אלא מי שעובר למשל ליד בית שמבשלים בו תבשיל טעים ולא אוכל אלא רק מריח, זאת למשל קורת רוח וההנאה יותר גדולה לעין ערוך. וזה לנצח ולא רק שעה אחת אז תתארו את האין סוף של הטוב האין סופי הזה גם הטוב גדול וגם הזמן שלו גדול. אמרו לי משהו הכופרים שיש בו טעות לוגית מצידם ואמרו לי שלכאורה יש גם את הנוצרים, מוסלמים ועוד המון דתות כך שזה לא חמישים אחוז אלא חמישים אחוז סיכוי לעולם הבא אבל לא כמו של היהודים שתיארתי אלא פחות בהרבה מחמישים אחוז כיחס מספר הדתות הרבות בעולם. זאת טעות לוגית מצידם. למה? כי אמרתי חמישים אחוז סיכוי בהנחה שאין הוכחות לבורא. אבל אם יש בורא אז יש הוכחות איזו דת צודקת כי הבורא לא ישאיר אותנו בלי דת שאפשר לגלות את נכונותה. כלומר אפשר לבדוק מי מהדתות צודקת ולהגיע בקצת מאמץ באמת קצת לחמישים אחוז סיכוי שיש גן עדן כמו שלנו. למרות שיש הוכחות לבורא וזה מאה אחוז אבל לצורך הדיון. אז זה חמישים אחוז סיכוי כי זה כן ניתן לבדיקה גם לשיטתכם. על הדרך אם אין אלוקים אז לא תגיעו לתוצאות איזו דת נכונה ואיזו לא וזה הרמז שאין לכאורה אלוקים. אבל אמרו לי גם שיש הרבה דתות וזאת טעות לדיון הזה כי רוב הדתות הן אליליות ומאמינות שברא את העולם מישהו גשמי ולפי המדע החומר והאנרגיה הן בעלי גיל והבורא רוחני ולכן הורדנו את רוב כמעט כל הדתות שהרי הן אליליות. נשארנו עם 3 הדתות היהודים הנוצרים והמוסלמים וזה קל לבדוק. ברור שהיהדות היא הצודקת והוכחתי במקומות אחרים אבל זה לא הנושא כאן. בקיצור חמישים אחוז סיכוי שיש עולם הבא כמו ליהודים הזה שתיארתי למעלה האין סופי בטוב העצום שלו והלא נתפס. אז יש הוכחות לבורא וגם אם לא היה תהיו יהודים דתיים כי זה משתלם כפי שהוכחתי כי מהספק שיש אז ברור שקל לבדוק. אני פשוט בדקתי מה שאתם בקלות יכולים גם לעשות ולהגיע למסקנה שלי ולהיות יהודים דתיים. דרך טאגב יהיה לכם כיף גם בעולם הזה אם תלמדו אמונה וכו\'… גם אם לא במיוחד זה לא מאמץ ומשתלם וגם אם היה מאמץ היה משתלם אבל אין מאמץ מיוחד ואם מתחזקים בדת ובאמונה אז אפילו נהנים ולחיים יש משמעות על הדרך ועוד המון דברים. חוץ מהעולם הבא. שוב הוכחתי מקודם שגם במצב שינה (לא יודע אם תרדמת גם כמו שכתבתי, שינה זה בטוח)אם נתת פקודה למוח לפני שהתחיל לישון אז מבצע אותה גם אח"כ. יכול להיות שבד"כ התקפי חרדה קצרים יותר משל אותו מפקד חייל. או שגם אם לא אז לא תמיד הם זוכרים כפי שהוכחתי. גם בגלל שההתקפי חרדה מרדימים לפחות זמן אז הם קצרים יותר בד"כ ולכן זה בד"כ קצר יותר זמן החוויה והסיפורים בהתאם כמו שכתבת שהם חווים פחות דברים ופחות זמן. דרך אגב בשניה של מוות קליני שלגוף זה שניה אז הנשמה רואה המון דברים כי היא קולטת מהר יותר מהגוף החומרי ובשתי שניות עוד יותר וכן הלאה. ועוד הוכחה זה מהסיפור שהבאת על המפקד החייל שהיה רק כמה שניות ספורות במוות קליני וירד לרימון ושב וזהו וחווה המון דברים בזמן הזה. גם בסיפור של עוד המון וביניהם אחד מנשמות מספרות חילוני אחד שהבאתי מקודם עם ה-3 חלקים שאומר שהיה קצת זמן בטבע והמון שמה למעלה. ליתר דיוק הירדמות ולא עילפון. שבאה מהתקפי חרדה. http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%A8%D7%93%D7%9E%D7%AA הנה קטעים מהקישור: התקפי חרדה או התקפי פאניקה הם התקפים קצרים יחסית של פחד עז ופתאומי והתעוררות של מגוון סימפטומים פיזיים. ההתקפים עלולים לפרוץ בכל גיל, אולם הפריצה שכיחה יותר בתחילת הבגרות. (וזה הסביר למה אצל ילדים היו פחות מקרים כאלו במחקר שהבאת שהביא מחקר נגדי). בהמשך תחת הכותרת "גורמים להתקפי חרדה". (אחד מהגורמים של פחד פתאומי חזק:) * נימול או הירדמות של איברים. ע"כ. בגלל שהנשמה נמצאת בכל הגוף אז כשיש הירדמות מסויימת אז היא יוצאת חלקית. גם בהירדמות מלאה היא יוצאת חלקית. זאת דוגמא אחת ויכול להיות עוד מקרים אחרים. Saavedra-Aguilar ו-Gomez-Jeria הציעו ב-1989 מודל לפיו מצבי סטרס קיצוניים במוח הנגרמים מארועים טראומטיים מובילים להפרשת כימיקלים אשר יוצרים אפקט של התנתקות ואופוריה. כלומר לא רק פחד מהמוות גורם לזה שכנראה הוא הפחד הכי חזק או מביניהם שהכי הרבה גורם לזה. בהמשך אסביר למה. גם בגלל שהבן אדם היה צפוי למוות אז הוא זוכר אותו יותר טוב כי זה נחרט לו בזיכרון יותר טוב כי מי שבהפתעה ריחף מעל גופו לא חשב על מוות ולתמיד והיה פחות טראומתי ופחות ה נבין זאת. הזה שהיה מוכן למות חשב על מוות טוב יותר ושראה עצמו מחוץ לגוף זה היה טראומתי יותר כי חשב לפחות שמת וזה לתמיד וכך נראה העולם הבא וזה עשה לו רושם וזכר זאת יותר טוב. לכן כאלה אנשים יותר זוכרים חוויותיהם מפחדים אחרים. אבל גם הם זוכרים כפי שהבאתי בהתחלה וזה לקוח מהמאמר שלך "חשיבה חדה" מהחלק העשירי. למה זה קורה? כי בזמן הזה של פחד לא רגיל אלא טראומתי הם בסוג של עילפון קצר או ארוך ואמרתי כבר שגם במצב זה חלק מהנשמה יוצא מהגוף. http://en.wikipedia.org/wiki/Near-death_experience תחת הכותרת: Biological analysis and theories ממש בסוף הקטע כתוב: It could be that a far higher proportion of people have near-death [experiences but don\'t remember them."[47 "דומות לטיסה" החוויות שלהם כי הנשמה יכולה לעוף מהר. כל אחד הדגיש את מה שהוא מכיר. יש תיאורים כאלה של נהרות גל לחלק מהחווים אצלנו. גם יש נהר אפרסמון וכל מיני שיש בעולם הבא. למה הם בעיקר אומרים את זה? יכול להיות כל מיני סיבות. ביניהן: שהם מדגישים את זה כי זה קשור אליהם. גם הרי הנשמה שמגיעה לגוף המוגבל זוכרת רק חלק מחוויותיה ובד"כ היא זוכרת דברים שמרשימים אותה יותר כנראה והם זכרו את מה שהרשים אותם יותר עם הנהרות. אני אמחיש שתבינו. בן אדם שחולם חלום אז לפעמים זוכר ולפעמים לא. בעצם החלום זה דומה קצת כי הנשמה חלק ממנה יוצא מהגוף. הגוף מוגבל ושוכח חלק. את מה זוכרים? חלומות שעשו עלינו רושם וכד\' כנ"ל פה הם זוכרים היפנים ואחרים מה שעשה עליהם רושם. למרות שגם אחרים ראו את אותם הדברים אבל הרושם קטן יותר ושכחו אותם – תלוןי אם עשה עליהם רושם מסיבות אחרות אולי וכד\'. בעצם התוצאות הנדירות השונות זה על כאלה שלא עבדו ע"ז והוכיחו או שלא יכלו להוכיח. דרך אגב לדבי מה שאמרתי מקודם. גם אם יש חוטאים בתחום מסוים בארץ מסויימת וחלק לא חוטאים אבל הם לא מוכיחים את החוטאים אז הם נתפסים גם בעוון עד כדי כך שכתוב בגמרא שארץ נחתמת אם יהיו בה גשמים בשנה מסויימת וכד\' לפי הצדיקות באותה ארץ. אבל באותה הארץ מי שצדיק והוכיח טוב אז לא יענש ולמשל אם נגזר שירדו גשמים באותה ארץ בכמות קטנה אז היא תרד בעיקר אצלו בחצר ופחות אצל האחרים הרשעים וכד\'. גם יש כאלה שרק בחגים עובדים עבודה זרה וכד\' ויש כאלה שלא מוכיחים את משפחותיהם החוטאות או חבריהם מכריהם שכניהם או אחרים (בין היתר אלה שעובדים פעם ב— שגם אותם לא מוכיחים) זה לגבי הודו שיש בה עבודה זרה במקומות מסויימים וגם חקרו מעט אנשים יחסית וגםן במחקרא השני שחקרו קצת היו יוצאי דופן קצת. יש ארצות במזרח שנפוצה בהם העבודה זרה יותר והתוצאות בהתאם. גם יתכן מאוד שבגלל שיש מעט מרואיינים שמספרים על חוויותיהם ממש מעט בארץ שהמון עובדים בה ע"ז, אז שתשמע עדויות רק מחוטאי הע"ז במוות קליני שלהם כי יש המון חוטאים באותה הארץ. • לגבי המחקר השני באנגלית והאחרון: כתוב בסוף שלו כך: Although simultaneous scalp and intracranial recordings provide the most reliable data for assessing the relations between cortical sources and scalp EEG fields, this technique involves two potential technical confounds. A “breach effect” associated with the skull defect created for subdural electrode placement could have led to mor אהבתיאהבתי
  17. בס"ד
    המשך כי לא היה מקום:
    • לגבי המחקר השני באנגלית והאחרון:
    כתוב בסוף שלו כך:
    Although simultaneous scalp and intracranial recordings provide the most reliable data for assessing the relations between cortical sources and scalp EEG fields, this technique involves two potential technical confounds. A “breach effect” associated with the skull defect created for subdural electrode placement could have led to more prominent EEG potentials and an underestimation of the necessary cortical source area in normal conditions. In our study, the skull defect was minimal (see Fig. 1), and the bone flap was replaced after electrode implantation. This defect, a linear fissure e Silastic membrane were likely to be small when compared with that of the skull. Furthermore, similar findings of necessary source area were obtained in a preliminary study that used only strip electrodes rather than a grid (13). Although difficult to determine precisely, if anything, these two possible confounds tend to offset one another. Regardless of these technical limitations, we believe that our in vivo measurements represent a more accurate reflection of the source area of scalp EEG spikes than previous in vitro estimates.

    בקטע זה הכוונה בעברית שיש 2 דברים שמבלבלים במחקר שלהם שדיכלו להטעות לגבי הכלל כי היו 2 דברים חריגים מבד"כ שיכלו לבלבל את הפוטניציאל האמיתי של ה-eeg.ואז הוא מביא את 2 הדברים הנ"ל. כך שזה היה מחקר שונה שלא מעיד על הכלל כי היו בו דברים שיכלו להטעות את התוצאות האמיתיות של מטרת הניסוי.
    זהו לבינתיים, אמשיך בזמן אחר בע"ה, יש להכין את השבת.
    כלומר רק בקליפת המוח המידע יגיע למודעות כדברי הקידור הנ"ל כמו שהיה במקרה שלה שהיה במודע. אל תתבלבלו.

    נראה לכם שבית חולים והמון רופאים שהיו במקרה שלה לא יודעים את הכללים והכופר שלנו שלא רופא יודע?
    הנה משהו שימחיש יותר את תפקידה של קליפת המוח:

    http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%97

    קליפת המוח (TA: Pallium; מכונה גם הקורטקס) היא אזור במוח שמהווה את השכבה החיצונית של המוח הגדול.

    קליפת המוח אחראית על עיבוד המידע שמגיע אליה מהחושים, וכן על שליחת פקודות מוטוריות לשרירי השלד. קליפת המוח האנושית היא מוקד החשיבה המודעת במוח, והיא מטפלת בפעולות קוגניטיביות גבוהות כמו שפה וקבלת החלטות.
    אהלן אחי שמח להיות פה.

    בקשר ל-eeg.

    קליפת המוח מכילה את כל הרגשות וכד':
    http://techedu.huji.ac.il/techedu/brain/structure.htm
    תחת הכותרת קליפת המוח.

    בדוגמא שהבאת אז מדובר שרוב המוח לא עבד אבל היו חלקים שכן עבדו ולכן זה לא רלוונטי כי היו חלקים שכן עבדו בו.
    הנה ציטוטכם:
    בהקשר דומה, מתועד מקרה מ-2006 בו התגלה כי אישה במצב "צמח" שנראה כי חלקים נרחבים ממוחה לא מתפקדים כלל…
    חלקים נרחבים אבל לא הכל.
    obe זה ברור כי בזמן השינה לפי היהדות חלק מהנשמה יוצא מהגוף ולכן זה ברור שגם שם יכולים לראות את עצמך מעל הגוף וכד'.

    גם בשאר המקרים עם השוטר והשאר מדובר ביציאת חלק מהנשמה ולא כולה ולכן גם הלך וגם צפה בעצמו מבחוץ בחצי השני של הנשמה.

    http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%A9%D7%9E%D7%94
    תחת כותרת גישות לרעיון הנשמה:

    נשמה כישות עצמאית: על פי גישה זו, נשמה היא ישות ממשית, חסרת צורה, המסוגלת לקיום שאינו מחויב ותלוי בקיומו הגופני של האדם. כאשר היא נמצאת בגוף היא מהווה המנוע הפנימי ומרכז הבקרה והשליטה שלו, וכאשר היא עוזבת אותו באופן חלקי (בשינה) או לצמיתות (במוות), הגוף מאבד את חיוניותו והופך לחפץ דומם, שאין לו זרם תודעה סובייקטיבי. על פי תפיסה זו, לנשמה קיום במישורים שאינם פיזיים, ועל כן היא כפופה לחוקיות שונה מהחוקיות הפיזיקלית (למשל היא יכולה להיות בכמה מקומות בו זמנית).

    ברוב המקרים של תפיסה זו, קיימת אמונה בקיום הנשמה גם לאחר מות הגוף עצמו, במישור המנותק מהמישור הגופני הרגיל. אמונה כזו מאפשרת תפיסות כגון: תיקון הנפש, חיי אלמוות ונצח, חיי העולם הבא ושכר ועונש, וגלגול נשמות.
    ההסבר לצורך לדבר על נשמה לאדם בגישה הזו, הוא בפשטות העובדה שיש לכל אדם אני ואישיות משל עצמו. איזו ישות תודעתית שתופסת את העולם ומתבוננות בו מבחוץ, שהעיניים משמשים לה ככלים להתבונן והאוזניים ככלים לשמוע, אבל היא מעבר לכך.

    בנוסף, ההתבוננות בזרם התודעה הסובייקטיבי של האדם שמכיל מחשבות, מילים, דימויים ותחושות וקיים בכל רגע, המופסק בשינה או בעילפון, וחזרתו של זרם התודעה בהתעוררות בבוקר לנקודה האחרונה שבה הופסק לפני השינה, מתוך אוריינטציה נפשית ברורה ללא כל בלבול או שכחה, דבר דומה יש בסוגי זיכרון שאינם צורכים חשמל כדי לזכור נתונים. האדם המתעורר זוכר בדיוק מי הוא, מה ייעודו, רצונותיו והדברים האחרונים שעשה לפני שנרדם. ההסבר לפי הדתות השונות הוא עזיבה ארעית של הנשמה בעלת התודעה והזכירה את הגוף ועלייתה לעולם העליון הנסתר, ובמצב של עוררות, חזרתה של הנשמה לשכון בגוף. (אגב תהליך של תרדמת, יכול להיות מוסבר באופן דומה, הנשמה עוזבת את הגוף מפני סיבה כל שהיא ואיננה מוכנה לחזור אליו).

    לכן ביהדות יש טקסים שונים סביב הליכתה של הנשמה וחזרתה. בלילה יש תפילה הנקראת "קריאת שמע שעל המיטה" ובה הכנה לקראת העובדה שהנשמה יכולה שלא לחזור, באמירה "בידך אפקיד רוחי". ובבוקר בברכות השחר אומרים, "אלהי, נשמה שנתת בי טהורה היא. אתה בראתה, אתה יצרתה ואתה משמרה בקרבי ואתה עתיד ליטלה ממני ולהחזירה בי לעתיד לבוא". זו היא תפילת הודיה על חזרתה של הנשמה.

    עניין נוסף שמוסבר לפי גישה דתית זו. הוא התהליך של טרנספורמציה של רעיון ומחשבה מופשטת שאין לה מקום מיוחד, שהופכת ומיתרגמת למעשה ופעולה. כיצד קורה שאדם חושב לרוץ, וכתוצאה מאותה מחשבה מתבצעים בגופו תהליכים פיזיוביולוגיים, שבהם המחשבה הזו שאין לה ממשות פיזית מייצרת פולסים חשמליים בנוירוני המוח, שמתחילים את השרשרת של הפעילות הזו, עד שלבסוף השרירים מתכווצים והאדם מתחיל לרוץ (אלא אם כן אותם פולסים חשמליים לא נוצרו על ידי המחשבה המופשטת אלא להפך).

    תפיסה זו דתית בטבעה אף על פי שגם התפיסות האחרות עשויות להיכלל במחשבה דתית מסוימת, שכן היא מחייבת קיום כוחות מטאפיזיים אוטונומיים.

    ע"כ.

    הסוף ענה לך גם על מקרה השוטר כנראה שקיבל תרדמת או חלקית לפחות או עילפון חלקי והנשמה יצאה חלקית אבל בגלל שנתן פקודה למוח לרוץ לפני היציאה של הנשמה החלקית הגוף רץ כי לפני זה ניתנה הפקודה וכנ"ל הפקודה לירות ניתנה תוך כדי לפני היציאה ולכן נעשדתה גם אחרי שיצאה הנשמה בגלל שיצאה חלקית ולא מת עדיין ובתרדמת אפשר לזוז ולעשות דבראים אם לפני כן החלטת במחשבה לפי מה שהראתי לך מקודם.
    הנה העיקר:
    בקשר לתרבות המזרח כתבתם:
    האחוז הקטן מלכתחילה של אנשים שחווים NDE והקושי הרב לאתר אותם, מתבטאים במספרים קטנים מאוד של נסקרים בכל מחקר – בודדים, עד כמה עשרות במקרה הטוב. אין ספק כי נדרשים מחקרים נוספים בהיקפים גדולים יותר כדי להגיע לתמונה אמינה ומובהקת יותר מבחינה סטטיסטית.
    אך התמונה האיכותית ברורה: תכני ה-NDE הינם תלויי תרבות במידה רבה.

    אז הנה הוכחה שזה לא מחייב על הכל דווקא והשוני גם הסברתי בגלל הע"ז כנראה.

    הודתם שהיו כאלה הודים שהתוצאות היו קצת שונות. מעניין. בטח היו כאלה שראו את עצמם מחוץ לגוף… או סרט של החיים… אבל חשוב לציין שזאת הייתה כנראה קבוצה קטנה של אנשים כמו שבשניה היו 16 בלבד. גם במערב יש עשרות אחוזים שלא רואים שלב יציאה מהגוף אז יתכן מאוד ש16 לא ראו. דרך אגב לא תמיד רואים כי לא תמיד זוכרים את השלב הזה למרות שכן ראו אותו או שלא מסתכלים לכיוון הגוף. ואין הרבה שמגיעים לשלב האחרון שהוא השלב של הסרט גם במערב. אבל היו מעט חווים בהודו וזה לא מעיד על הכלל. אבל היו שינויים מינוריים כדבריכם במחקר שאחרי הזה של ה16. היו שראו את עצמם מחוץ לגוף או ראו סרט של חייהם. תודה על היושר שהודתם שהיו שינויים.
    יכול להיות שבגלל שבהודו עובדים עבודה זרה אז לא ראו מלאך שמלווה אותם בחזרה לפה. זה ייחודי להם כנראה. אולי גם שאר השדברים שיש רק בהודו עבודה זרה.

    בן אדם פוגש נשמות שהוא קשור אליהן בד"כ ולכן בתאילנד יתכן שיש קשר בין אנשי הדת להם ולכן הגיוני שיפגשו איתם בעיקר. למרות שאמרתם שהיו כאלה הרבה שנפגשו עם קרובים גם 40 אחוז.

    יכול להיות שגם בתאילנד יש ע"ז ולכן היחס אליהם היה קשוח יותר למעלה.
    שוב שליחו של אל המוות זה תרגום שלהם לאולי סתם מלאך תמים או משהו כזה.

    מה שמתחיל להפתיע פתאום זו דוקא האחידות הרבה יחסית שנמצאה בתיאורי בני תרבות המערב. חוקרים רבים ניסו למצוא מה יכולים להיות הגורמים לאחידות זו, אך לא הגיעו למסקנות נחרצות.
    אתה רואה המערב זה המון ארצות ויש משותף לכולם. כנ"ל גם בחלק מהמזרח.
    אבל בחלק אחר זה שונה כי עובדים שם עבודה זרה והנה ההוכחה:

    http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%96%D7%A8%D7%94
    תחת הכותרת פגניות (שלמעלה).
    בלב אסיה ובמזרחה ובחלקים של אפריקה ודרום אמריקה הם נמשכים עד ימינו אלה.
    יש מקרים שעוזרו של מלאך המוות מתבלבל. הרי מלאך הוא לא אלוקים ויכול להתבלבל אולם אין להם בחירה חופשית אבל יכולים לטעות. אבל השם אלוקים לא התבלבל ובכוונה הביא את אותו הנפטר למעלה ואח"כ החזירו. הוא הובא בטעות מצד המלאך ולא מצד השם והיה צריך לחזור.
    אני לא יודע אם זה כל המלאכים או חלקם אבל לפחות חלק מהם יכול להתבלבל. לפחות עוזרו של מלאך המוות.
    גם הפתעה או לא, ניחשת נכון, זה כתוב בגמרא:
    אמר מי איכא דאזיל בלא זמניה (האם אדם יכול למות לפני זמנו)אין (כן) כי הא דרב ביבי בר אביי הוה שכיח גביה מלאך המות אמר ליה לשלוחיה זיל אייתי לי מרים מגדלא שיער נשייא אזל אייתי ליה מרים מגדלא דרדקי אמר ליה אנא מרים מגדלא שיער נשייא אמרי לך אמר ליה אי הכי אהדרה אמר ליה הואיל ואייתיתה ליהוי למניינא אלא היכי יכלת לה הות נקיטא מתארא בידה והות קא שגרא

    (בקיצור מובא שמלאך המוות התבלבל בן מרים אחת לאחרת ששמה אותו הדבר).

    גמרא מפורשת.

    גם ביהדות יש מלאכים שמלווים את הנשמה.

    מגילות בהן מתועדים כל מעשיו ומחשבותיו במהלך חייו. מחשבות ומעשים אלה קובעים את מצבה העתידי של נשמתו. גם ביהדות יש ספר שהכתבים בו כל המעשים.

    גם כל המתארים את ישו זה סתם ניחוש כי לא יודעים איך הוא נראה ומשייכים אותו לפי אמונתם. אולי זה היה מלאך? אבל לפי כולם היה אלוקים… כל אחד הדביק לו שם אחר.

    זה שניתנה הבחירה לחזור או להישאר אז אף אחד לא הבטיח לו שאם יבחר משהו יקרה. אבל ברור שלא סתם נשאל ויכול להיות שאם היה בוחר לחזור היה חוזר לעוד 50 שנה לדוגמא ובגלל שבחר להישאר עם האור חזר לחמש שנים בלבד. מה רע?
    עניתי רק על 3 מתוך 10 עד עכשיו. מייאש קצת אבל ה' יעזור.
    הגיוני שיהיו מעט אנשים בקטע שלפני חציית הגבול כי הוא השלב האחרון. אבל רק אצל החוקר ההוא יש כך אנשים ואצל כל החוקרים ביחד יש הרבה יותר.

    אהבתי מה שאמרת על הסבתא שאמרה לה לא לחצות. אבל היא לא אמרה לה שלא תחזור אם תחצה כמו בשאר המקרים. בד"כ הם יודעים בעצמם או שהאור אומר להם שאם יחצו לא יחזרו. יתכן שיש יותר מגבול אחד ואתן סברה. הרי יש גבול שאם חוצים אותון אז קרובים מאוד לאור ואז הרצון כ"כ עז להישאר איתו מרוב טובו ולכן אם עוברים את הגבול הזה נשארים עם האור ומתים מהעולם הגשמי שלנו. יש שלב אמצעי ששם זה חזק אבל פחות אבל יש רצון מסויים להישאר איתו. יש שלב לפני זה שרחוקים מאוד ואין רצון מיוחד להישאר עם האור כלומר שלא מגיע לשם השפעתו. להמחשה השמש חזקה אבל היא לא מגיעה בכל כוחה אלינו למרות חוזקתה ומאירה קצת ובמקום יותר רחוק ממנה תאיר פחות עד שלא תאיר בכלל. להבדילח פה השם רק מעלים את עצמו כמו שמהעולם הזה ויש מקומות שמתגלה יותר והשמים הגבול. לענייננו: בטח יתכן שהיה גבול לכיוון השני להתרחק מהאור ואם היא הייתה נשארת עוד קצת ולא חוצה אחורה רחוק מהאור אז הייתה נשארת עם האור כנראה ובגלל שחצתה אז לא הייתה לה משיכה מיוחדת ושכנוע מיוחד ולכן חזרה אולי זאת הייתה כוונת הסבתא. הרי בתיאור המוות קליני בנשמות מספרות תיארה אישה אחת שהיה לה מאוד רצון להיות עם האור והרגישה שכמעט נשארה איתו וזה עוד בלי חציית הגבול ואם הייתה חוצה הייתה נשארת בטוח והיא הייתה קרובה לאור אך לפני הגבול הזה שנשארים בטוח ובכל זאת רצתה כמעט להישאר איתו ואמרה שהרגישה שעוד מעט תימשך אליו ואם הייתה הולכת רחוק יותר לגבול השני שמתרחק מהאור היה לה יותר קל ללכת מהאור ולחזור לעולמנו זה ויתכן שזה מה שקרה עם אותה אישה והסבתא שלה ואלו לא סיפורי סבתא…
    פני שאמשיל בקישור השני והארוך אתייחס לשלישי שהבאת.

    כתוב שם בין היתר את הקטעים הבאים:

    ייתכן שנמצא הסבר מדעי לחוויית סף המוות עליה מדווחים לעתים כאלו שמתו מוות קליני – התקף לב או הפסקת לב (Cardiac arrest) וחזרו לחיים, תופעה המלווה בהבזקי אור, תחושת רוגע שמקיפה את כל הגוף או תנועה מהירה במנהרה חשוכה והיפרדות מהגוף. לדעת חוקרים מסלובניה, הדבר מתרחש ככל הנראה בזמן עליה ברמת הפחמן הדו-חמצני, CO2, בכלי הדם.

    (הכל זה ככל הנראה. איך אומרים גילו את זה רק היום ובקושי בדקו 10 אנשים וכבר החלטת? על זה אתה נשען?)

    הם אושפזו בשלושה בתי חולים גדולים במדינה – 11 מתוכם דיווחו על חוויית סף מוות שעברו. החוקרים הדגישו כי יהיה צורך במחקר רחב היקף כדי לבסס עוד יותר את הממצאים, ובכך אולי לפתור את התעלומה המצויה במחלוקת.

    "אנחנו סבורים שמצאנו עוד אבן להשלמת תמונת התצרף בנושא הזה, אך יידרש מחקר נוסף כדי לספק מענה יותר מובהק לבעיה", מסרו החוקרים, שהצביעו בעבודתם שבאנשים שעברו מוות קליני ושבו

    לחיים נרשמה עליה, אמנם לא באותו שיעור, ברמת האשלגן בדם.

    ע"כ.

    אפילו לא באותו שיעור העליה הבנת? להראות לך כמה שאתה אפילו לא נשען על כרעי התרנגולת.

    לפני שאנוח ראיתי את הודעתך האחרונה וחבל מאוד, מאוד חבל שאתה לא פתוח לשמוע ומנסה רק לגרום לי לשמוע. אני לא כותב בשבילך וחבריך את הדברים אלא רק בשביל הדתיים שנקלעים לאתר זה. גם אם היית מביא מחקרים שסותרים את התורה לא הייתי מתרגש כי חז,ל ידעו לא לסמוך עליהם לעומת הבורא במיוחד שהמחקרים משתנים כל יומיים. אם כבר משהו אמפירי ובזה אין סתירה בין התורה למדע. בעצם בעזרת השם אני תמיד אאמין באלוקים ולא יעזור לך והמון מהדברים שהבאת כבר ידעתי ולא התאמצתי עכשיו בתגובותי לחקור כי האמת ברורה כשמש. רק המאמץ היה למצוא את הקישזור שהכרתי כבר.
    אני אסכם בשני משפטים את האמונה באלוקים יש תכנון בבריאה גםאם תתאמץ להביא איבר שלא ידועה סיבתו יתכן שלא עלו על זה ועצם העובדה שיש כ"כ הרבה איברים עם תכנון מוכיחה שיש בורא לא יעזור השטויות שלכם.
    הבריאה היא למטרה כמו שלכל דבר בטבע יש סיבה. אז למה אנחנו פה? בורא כ"כ חכם ואין סופי יברא אותנו סתם? היה מעמד הר סיני שהתגלה אלינו וכמו שאתה סומך על עצמארות אמריקה שהייתה לפני מעל 200 שנה במאה אחוז אז גם פה כי גם זה הגיוני שהשם יגיד מה הוא רוצה למה רק לנו יש שכל מכל החיות? סתם? לא הגיוני השם רוצה שנשתמש בו. ההתגלות היחידה שהייתה היא ליהודים מצד השם שהיון עדים נוכחים השאר רק אחד אמר שהתגלה לו השם ולא דיברתי על מלאך על השם שהתגלה לנו.
    מה שבעצם אני עושה איתך זה בעצם מנסה למצוא ראיות נוספות למרות שלא צריך כי יש מספיק. אני נהנה מזה ויודע למה פרשת כי אתה מפחד לגלות את האמת. אמשיך יותר מאוחר בעזרת השם את התגובה הראשונה, הקצרה והמצריכה תשובה ארוכה שלך.
    זה שהם אמרו שהעולם דמיוני התכוונו לעולם הזה שלנו. יחסית לשם הוא דמיוני.

    הוא כתב בבלוג במפורש:
    נראה שמקרים אלו (על גיהנום וצרות למעלה ככתוב למעלה) נדירים יחסית, אך מצד שני, יתכן מאוד שאנשים נוטים פחות לספר עליהם מאשר על חוויות מופלאות ומענגות.
    ואחרי כן מתפלא שבמחקרים של חלק יש יותר על דברים משמחים כמו המנהרה…
    גם יכול להיות שהוא לא רצה לפרסם דברים מבעיתים ופירסם רק את הטובים.

    שלב א': צופים מלמעלה למטה על הגוף המוטל בלי הכרה. (יש לציין שלא מדובר על "הרגשה שיוצאים מהגוף" בלבד, דבר שהיה ניתן לתלות בשיבוש במערכת החושים, אלא מדווחים שממש רואים מבחוץ את הגוף כולו, וכל הסובבים אותו).
    שלב ב': רואים מערה עם אור בסופה. ויש שרואים אור בלי מערה.
    שלב ג' (לאלו שהגיעו לשלב זה ועדיין לא חזרו לגוף): עוברים דרך האור ומרגישים שיש "מישהו" (אלוקים) שאוהב אותם מאוד. ויש שמרגישים כן גם מבלי להכנס לתוך ה"אור".
    שלב ד' (לאלו שהגיעו לשלב זה ועדיין לא חזרו לגוף): רואים את קרובי המשפחה שנפטרו.
    שלב ה' (נדיר יותר): המשפט (שלב זה מצינו רק בעדויות של יהודים דווקא[1]).
    וקיים גם כן שלב שרואים כעין "סרט" של כל החיים מאז הלידה ועד עת המוות קליני, אבל שלב זה אצל חלקם הוא מיד ואצל אחרים הוא אחרי כמה שלבים (כנראה הדבר תלוי בחשבונות שמים).
    ע"כ.
    אתה רואה מכאן שהסרט תלוי כנראה בחשבונות שמים כנראה. והוא השלב האחרון כך שהגיוני שלא המון יגיעו אליו.
    הם רואים את גופם מלמעלה כפי ששלב א' אומר ולא רק מרחפים וטועים אולי אלא ממש רואים את עצמם. למרות שלא על זה הסתמכתי עד פה אבל לחיזוק.
    http://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%95%D7%95%D7%AA_%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%99

    קודם כל יכול להיות כאלה שמשקרים אם זה מעט אבל לא כולם. אבל יש המון שדים ומזיקים למעלה כך שאחד עם שיניים…
    שמת לב שהוא אמר שנראה לו כמו ישו כי כמו התמונה ואין תמונה של ישו והוא חשב רק ושייך את זה לישו הוכחה:
    http://www.mynet.co.il/articles/0,7340,L-4036427,00.html
    העולם הנוצרי מסרב להירגע מתמונת ישו על קיר בבית ברמלה, שסיפור התגלותה נחשף לראשונה ב-mynet. הכומר יעקוב אליאס אבו עאקיל: "הכנסייה רשמה אותה כנס. אנשי הכנסייה מירושלים הגיעו לכאן, ראו את התמונה והחליטה שאלו הפנים של ישו האמיתי"
    החליטה על סמך מה? אולי מישהו צייר מישהו ניצלב סתם כדי לתאר את ישו כמו שאני אצייר עכשיו ישו נצלב לפי דמיוני ואגיד שזה הוא.

    מי אמר שאין דבר כזה סוס עם ראש אדם וכד' יש תיאורים דומים בתנ"ך במרכבה שראה יחזקאל וכו'… גם מה שלא רשום בתנ"ך הרי לא מתואר שם כל מה שיש למעלה אז מי אמר שאין? זה עולם שונה מפה הרי.

    למרות שאני סומך על ילד בן 4 אבל בערבון מוגבל כי לומר טירה עתיקה או חדשה בגיל הזה עדיין לא מפותחים דיו לדעתי.מי אמר שאין גן עדן לחיות? נשמע נהדר. לא כתוב בתורה שאין ולא כתוב כל תיאור הלמעלה. תאמין לי רק קמצוץ ממנו.

    אולי אותו האחד היה דומה לקוסם ההוא למעלה יכול להיות שיש מראות אחרים לא מסוג אדם גם והוא היה רק דומה לו אולי.

    מי שעושה תשובה גמורה אז מוחקים את חטאיו ולכן יתכן שהיו קטעים שהסרט השמיט וכד' ולכן היה שוני קצת אבל העיקרון שמראים סרם של החיים ברור.
    אולי לצדיקים ורשעים יש שוני בסדר ובשאר הדברים הרי יתכן לא?

    מתוך עשרות מיליונים שחוו לומר שרק 10 אחוז ומחצית מהם שזה חמש אחוז לדוגמא זה עדיין המון אנשים ובטח שיש עוד מלא שלא דיווחו גם.
    העיקרון ברור גם בשאר המספרים הקטנים כמו עשר וכד' והדוגמאות הדומות.

    פשוט אנשים לא הגיעו לשלב הזה של הסרט וכבר חזרו לגוף.
    בעצמם הם הודו שחלום ביעותים נראה אמיתי בחלום עצמו אבל כשמתעוררים מבינים שהיה חלום מה שלא נכון כאן שגם בהתעוררות הם מרגישים שהיה אמיתי החוויה של סף המוות.

    בקשר לחיים שפוגשים המתים הקליניים לא חייב להיות רק בשינה ואפשר גם ערים כי יש 5 חלקים בנשמה:
    "חמשה שמות נקראו לה, נפש, רוח, נשמה, יחידה, חיה, נפש, זה הדם שנאמר (דברים יב) כי הדם הוא הנפש, רוח, שהיא עולה ויורדת שנאמר (קהלת ג) מי יודע רוח בני האדם העולה היא למעלה, נשמה, זו האופיה, דברייתא אמרין האופיתא טבא, חיה, שכל האברים מתים והיא חיה בגוף, יחידה, שכל האברים משנים שנים, והיא יחידה בגוף, הה"ד (איוב לד) אם ישים אליו לבו רוחו ונשמתו אליו יאסוף, רבי יהושע בר נחמיה ורבנן, רבי יהושע בר נחמיה אמר אם ישים אלהים לבו על האדם הזה רוחו כבר היה בידו (שנאמר) ונשמתו אליו יאסוף בגופו כבר יגוע כל אדם, אלא בשעה שאדם ישן, נשמה מחממת את הגוף שלא יצטנן וימות, רבנן אומרים אם ישים אלהים לבו לאדם הזה רוחו כבר הוא בידו ונשמתו אליו יאסוף למעלה כבר יגוע כל אדם יחד אלא בשעה שאדם ישן נשמה מחממת הגוף שלא יצטנן וימות הה"ד (משלי כ) נר ה' נשמת אדם, רבי ביסני ורבי אחא ור' יוחנן בשם ר"מ אומרים הנשמה הזו ממלאה את כל הגוף, ובשעה שאדם ישן היא עולה ושואבת לו חיים מלמעלה, ר' לוי בשם ר' חנינא אמר על כל נשימה ונשימה שאדם נושם צריך לקלס לבורא מ"ט (תהלים קנ) כל הנשמה תהלל יה כל הנשימה תהלל יה" (בראשית רבה (וילנא) פרשה יד ד"ה ט חמשה שמות).

    ר' חיים וולוז'ין בספרו "נפש החיים" (א,טו) מבאר כי בנפש האדם יש שלושה מישורים: נפש, רוח ונשמה. ולמעלה משלושה אלו ישנם עוד שני מישורים גבוהים יותר: חיה ויחידה. חמשת מושגים אלו מבטאים מישורים שונים של התגלות.

    את שלושת המושגים הראשונים ניתן לנסות ולהסביר על ידי משל (על פי סנהדרין צא, ע"א): רוח החיים שהקב"ה נופח בנו מופיעה בשלושה מצבים שונים, כאומן הנופח בכלי זכוכית. ואלו הם שלושת השלבים:
    א. האוויר נמצא עדיין בתוך הראות והפה של האומן. מצבו של האוויר זהה עם מצבו של האומן. האוויר זהה לנשמת האומן. זוהי המקבילה לנשמה.
    ב. לאחר מכן האוויר עובר דרך שפופרת מיוחדת לגוש הזכוכית (שהוא עדיין בגדר של חול לוהט). בזמן הזה האוויר כבר אינו נשמה אלא רוח.
    ג. בשלב השלישי האוויר נופש (נח) בזכוכית ונהיה לנפש.
    אם כן ישנם שלושה שלבים: נשמה, רוח ונפש. הנשמה היא הקרובה ביותר לנשמתו של היוצר, אחר כך יש התרחקות מן היוצר ולבסוף יש מנוחה.

    ניתן גם להשוות את שלושת הדרגות הללו לזמנים. כאשר האדם נולד, הוא נולד עם נפש בתוכו. זוהי בחינת עבר, שכן לאדם אין צורך לעשות כל מעשה על מנת לקנות את הנפש. עצם העובדה שהאדם חי, מחייבת שתהיה לו נפש.

    עם הזמן מתגלה מישור רוחני גבוה יותר באדם, ואז האדם נהיה לאיש רוח. האדם רוכש חוש למציאות שאינה גשמית. רוחניות זו באה לידי ביטוי באומנות, בשירה, ובחוש לדברים רוחניים. כלומר שהרוח היא בבחינת הווה, מה שהאדם משיג ברוחניות בעת שהוא פועל. המישור השלישי – הנשמה, היא למעשה הזהות העתידית, הזהות האידיאלית של מה שעתיד להיות בהשלמה. הנשמה מאירה למרחוק, אבל היא אינה מופנמת באופן מוחלט. רק אצל משה רבנו היתה התלכדות מושלמת עם הנשמה. אם כן: נפש, רוח ונשמה מקבילות לעבר, הווה ועתיד.

    למעלה משלוש אלה נמצאת החיה. הנביא יחזקאל אומר: "כי רוח החיה באופנים" (יחזקאל א,כא). באופנים השונים של הזהות נמצאת החיה. זהו כח החיים שבאדם המקיף את כל צדדי ואופני האישיות. החיה הינה ישות הכוללת בתוכה את שלושת הישויות הראשונות, שהן הבסיס של האדם.

    למעלה מזה, קיים בכל אדם קשר בינו לבין הבורא. בכל אדם יש נטיעה או אחיזה באינסוף, ואחיזה זו נקראת יחידה.

    תקרא טוב את הקטע האחרון ששנים מעל השלוש ובפרט יחידה שהיא למעלה ולא נמצאת בתוך הגוף ואותה יתכן שראו בנשמת החיים את היחידה שלהם למשל או שישנו גם אם לא יחידה וכד'.
    חשוב לציין שנעלי טניס נמוכות יותר בעיקרון ודקות סוליה יותר גם מנעליים רגילות.
    זה שזה לא מדימיון הוכחתי מקודם שלפי הרפואה יש מקרים שמוכיחים בעליל שזה לא מדימיון בגלל החומר ולא צריך ללכת למחוזות אפלים.

    הנעל הייתה בצד השני של הבית חולים והיא לא יכלה לראות אותה אבל האחרים שיכלו לראות אותה יכול להיות שהנעל הייתה מונחת במאונך ולא במאוזן או להיפך כך שלא יכלו לראות אותה לא מבחוץ ולא מהחדר וזה חסר משמעות להפריך כך. העובדה שהם ראו אותה גם מהקרקע מבחוץ וגם מרחוק יותר והיא לא אז הגיוני שגם מהחדר אותו דברא והסיבה להבדל הוא שהייתה מונחת במאונך או מאוזן או שהייתה קטנה יותר או שבגלל השיפוצים היה שינוי מסויים שם. זה שלקחו את הנעל תוך שבוע זה ברור כי באו החוקרים ועשו רעש סביבם והגיוני שעלו עליהם מאחד החדרים. או שכבר ראו את הנעל בפעם הקודמת וחשבו אולי יש שם עוד פעם נעל ובדקו כי אחרי דבר כזה זה נותן רצון לבדוק לפחות ע"י הסתכלות אבל גם בגלל שאמרתי שהנעלך הייתה כנראה מונחת בצורה אחרת ואו גודל אחר הייתה יותר בולטת מלמטה מהקרקע ולכן הגיוני שאותה כן הורידו. כלומר לא הפרכת כלום בזה. מעניין שאין לו תיעוד למחקר הזה וגם אם יש זה לא נעשה בטוח בצורה נכונה כפי שהסברתי לעיל.
    בוא נדייק שכיחות התופעה שערנים בזמן הרדמה מלאה נדיר ביותר והוא:
    שכיחות של 0.1 עד 0.2% או אחד מתוך חמש מאות עד אלף איש‏[2]. עם זאת, מחקר מקיף יותר הראה שרק שישה מקרב 87,361 חולים שנבדקו העידו על כך, מה שמצביע על שכיחות של 0.0068%‏
    http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%A2%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%96%D7%9E%D7%9F_%D7%94%D7%A8%D7%93%D7%9E%D7%94
    גם הקודם והבא לקוחים מהקישור הנ"ל.

    אבל יש שיטה לגלות את זה במאה אחוז אם יש איזו הכרה יש פטנט:
    תחת הכותרת ניטור באמצעות EEG:
    על אף שלא נמצאה דרך למנוע מצב שבו מטופל נשאר בהכרה מלאה, ישנם מכשירים חדשים המבוססים על אלקטרואנצפלוגרם (EEG) שבאמצעותם ניתן לגלות זאת, ובמקרה כזה להימנע מלנתח. מוניטורים אלה, שעקרון פעולתם דומה לזה של מכשירי EEG אחרים, מודדים בזמן אמת את הפעילות החשמלית בקליפת המוח ומציגים ערכים שבין 0 ל-100, כאשר המספר 100 מייצג אדם עירני לחלוטין, ואפס – חוסר פעילות חשמלית. הטווח הנורמלי של אדם מורדם צריך להיות בין 40 ל60, כאשר ערך גבוה מ-60 מצביע על ערנות.
    ע"כ.
    זה רופאים ולא אחד ומומחים בתחום וגם זה מתועד וראו לא רק את זה שהרדימו אלא את כל מהלך הניתוח והמספר שמתחת ל60 שמעיד על עירנות. גם אפשר לבדוק.
    קשר הקרדיולוג שרואיין אמר את האמת שלפי הרפואה רק המוח חושב ומה שמעבר לעולם הזה יתכן אך לא קשור לתחום הרפואה. גם הוא למד את זה ב1943 והבאתי לך רופאים יותר חדשים ומעודכנים ולא כל הרופאים כדבריו הקשב טוב לא כולם רוצים להתעסק בזה ולכן לא יודעים אלא רק המעוניינים. עובדה שהבאתי מומחים בתחום שכן אישרו זאת בנוסף. עובדה שהוא פירסם את הספר הוא כתב לפי הידע שלו מהתחום שלא תיתכן פעילות מוחית בדום לב וכו'… כדבריו וכתב מה שאמרו לו המטופלים. במאמר העשירי הראיתי לך שכל הרפואה לא ענתה על מקרים רבים ואפילו על רוב לגבי ראש החקר בתחום ועוד רופאים שלא רק קרדיולוגים. וגם יותר מעודכנים.
    גם לא צריך את כל הנ"ל אם תבין שמה שמעבר לעולם הזה לא שייך בדיוק לתחום הרפואה למרות שניתן להוכיחו כמו עיוורים שראו ניתן להוכיח אבל הרפואה לא בדיוק יכולה להסביר למה ואיך אלא להבין שזה קורה ויש בורא.
    אני ממשיך זה קצת מייגע והמון לקרוא.

    בסרטון השני מההתחלה שמדבר הרופא ההוא מהולנד אומר שם ש12 מתוך 50 רק דיווחו לו והסכימו לשתפו בחוויה זאת של ממות קליני שחוו בבית חולים שעבד בו. מן הסתם כל או רוב המוחלט שלהם חילונים. אז גם אם תיקח את כל החילונים שחווים אז זה יותר חילונים רק שלא מדווחים. אבל בטח משנים קצת את אורח חייהם לטובה.

    בקדר למקודם הנשמה בלילה יוצאת באופן חלקי מהגוף וחלקה נשארת כך שיש השפעה של החיצונית על הפנימית כי זו אותה הנשמה ולכן יש השלכות גם על הגוף.
    כופרים גמורים שלא יספרו על חוויה זאת אין כ"כ טעם שהשם יתן להם לחוות אותה ולכן רק היכולים להשתנות ממנה או לפחות לפרסם יחווה כך שתוריד את הכופרים הקיצוניים שלא יספרו על זה שלא יחוו ויש נטיה לתת לפחות קיצוניים שיספרו לפחות או ישתנו או יתחזקו אם היו דתיים לא מושלמים.

    הנשמה גם חווה כאבים מהסוג שלה במקבילה של הדוף הנשמה יש צורת הגוף ברובד עמוק ומרגישים קטועי יד מחוץ לגוף עם היד שאיתם שהם שלמים ולא מקוטעים. הם חוזרים ביעץ מהר כי מהירות הנשמה גבוהה ולכן לא הורגש זמן לירידה תמיד.

    גם יכול להיות קצת משקרים כי שמעו מאחרים אבל כ"כ המון שקרנים ועוד אתיאיסטים חלקם?
    גם שיש תיאורים ידועים לדוגמא שראו רבנים חיים למעלה כי נשמתם עלתה למעלה בזמן השינה ושפטה את הנשמות. יש שמות של רבנים מפורסמים כאלה.

    לא כולם מתו מיד אחרי ואלה שמתו היה להם זמן לחזור בתשובה ובשעה אחת אפשר לקנות את העולם הבא בתשובה. היו כנראה ובטוח כאלה שלא השתנו לטובה ואין סיבה שיחיו ויענשו יותר כי הם עקשנים. הסיבה שהם חוו הייתה כדי שיפרסמו ברבים את מוות הקליני שלהם ותתחזק האמונה כנראה ויקבלו שכר על זה ולכן כנראה הם חוו ואם לא השתנו אין טעם להשאירם הרבה. או צדיקים שחוו ועשו תשובה ויכולים לגמור תקפידם ולקבל גן עדן נוצץ. רואה נסתרות דרכי השם.
    לקחת שבעים ומשהו מטופלים זה בדיחה לקבוע אחוזי דת גם שהיו הרבה לא דתיים. אם תיקח את כל החווים בעולם יש המון חילוניים.
    גם השומעים על החוויה לפני לא ידעו הכל עליה חלקם בטוח. והיו הרבה שלא שמעו.. שוב מדובר רק על שבעים ומשהו איש ויכול להשדתנות ולא מדד.
    ברור שאין קשר בין זמן החוויה המורגשת של החווה לזמן האמיתי כי הנשמה חוות בקצב שונה ומהיר מהמוח. גם ידוע במחקר שחולמים כמה שניות כל חלום והוא נראה שעה. כי זאת ההנשמה שיוצאת מהגוף ורואה מהר יותר ושונה.
    דרך אגב בחלום אתה מתקשר בטלפתיה ולא בדיבור עם בני אדם כי הנשמה מתקשרת בטלפתיה – קריאת מחשבות.
    אתה יודע מי שהגיע לגיל מבוגר יוןתר כמו 60 בד"כ קשה יותר לשכנע אותו למעט מקרים מעטים ולכן יש מקרים מעטים יותר של מוות קליני במקרים האלו כי אלוקים יודע שפחות יש סיכוי שישפיע ולכן לא רוצה שיחטאו אחרי שראו בעיניים אותו ואז העונש גדול יותר כי הציפיות גדגולות יותר ממי שראה.
    זה מהפן הרוחני והפן הגשמי אסביר. כשאדם מגיע בחזרה לגופו המוגבל הוא נכנס לשכלו המוגבל למשל גם אוטיסטים מחוץ לגוף נורמלים אבל שמגיעים אליו הנשמה מתפקדת דרך מוח פגוע וכמו שעיניך רואות ואם תשים משקפיים גדולות מידי תראה מטושטש וכך פה הנשמה זוכרת מוות קליני אבל שמגיעה לגוף לא תמיד זוכרת תלוי בכל מיני דברים אצל זקנים הזיכרון פחות טוב בד"כ במוח.
    בס"ד

    הנה התגובה הראשונה והכי חשובה שהשמטתי כי היו תגובות בינה לשאר.

    זה שזה בא מהמוח זה לא נכון והנה כמה הוכחות:

    תראה בדקה 5 ו15 שניות בערך זה מתחיל שד"ר ג'פרי לונוג שהוא מייסד הארגון של מחקר 'סף המוות' ואומר שזה לא בא מהמוח ויש חיים לאחר המוות ושלא הוסבר שום הסבר רפואי לרוב תופעות המוות קלני – לרוב. האלה שהוסבר זה לא מחייב שזה הוא אלא אפשרי תיאורטית ולרוב אפילו לא אפשרי רפואית.
    הוא ממשיך, כמו למשל עיוורים מלידה ויש דוגמא מייד אחרי זה של כזאתי…
    וממשיך אחרי זה לדבר ואומר בדקה 10 וחצי קצת אחרי שהם במצב של חוסר הכרה ומתארים דיבורים ומראות.
    בדקה 14 וחצי קצת אחרי יש מקרה שמסעיר את עולם המדע שאומר שהייתה אחת שניתקו לה את פעילות המוח וכיסו את עיניה ואטמו את אוזניה ותיארה הכל מראות ושמיעה.
    יש שם רופא מפורסם ד"ר מייקל סאבוני, קרדיולוג, ואמר שהכל היה מתועד.

    הנה מהbbc של המחקר שיש חיים לאחר המוות ועדותה של אותה העיוורת:

    בתגובה הקודמת בקישור שם בדקה ה-26 וה-20 ובאיזור. יש עוד מדענים מפורסמים שאומרים שזה לא מהדימיון.

    הנה קישור שהביא אתיאיסט:

    https://sharpthinkingblog.wordpress.com/2012/04/19/%D7%91%D7%A9%D7%A2%D7%A8%D7%99-%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%95%D7%AA-10-%D7%94%D7%A1%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D/

    1. נתחיל מהכותרת: "בשערי המוות – עשרה הסברים?"
    הכותרת היא עם סימן שאלה, כלומר שזה לא כ"כ הסברים.

    2. ההסבר הפסיכולוגי הראשון לכאורה שמדובר בפנטזיות: אני מצטט מהמאמר:"אבל לא מסביר את תחושת המציאות הבהירה שמתארים החווים, אשר שונה מתחושות דמויות החלום האופייניות למצבי התנתקות אחרים."

    3. ההסבר הפסיכולוגי השני שכמו שיצאו מרחם האם זה המנהרה גם נופל ואני מצטט מהמאמר: "ההסבר קלוש (שכן בפועל התינוק נדחף בחוזקה בחשיכה מוחלטת, כשעיניו עצומות ואינן מופנות לעבר הפתח), ואינו נתמך ע"י הממצאים: חוויות המנהרה נפוצות באותה מידה גם אצל תינוקות שנולדו בניתוח קיסרי (Blackmore 1983)."

    4. עכשיו נקצר, בקשר לחוסר חמצן ובלבול, אז כתוב במאמר שנבדקו אנשים שנמצאה תקינה רמת החמצן אצלם.

    5. כתוב במאמר כנ"ל פחמן דו חמצני והרגישו מרוכזים ביותר.

    6. מצבי לחץ, כתוב במאמר "כיצד מסביר מודל כזה חוויות שמתרחשות ללא ארוע פיזי כלשהו שנגרם למוח? אותן חוויות FDE שמוזנקות כתוצאה מפחד מהמוות לבדו?"

    כנ"ל על שאר התיאוריות ענו וכתוב במאמר שאין תיאוריה שהסכימו לה רוב המדענים.

    עכשיו אתה רואה שלפי המחקר זה לא בא מהדמיון שהיו מרוכזים ביותר אז הם חוו את זה באמת.

    אם תשאל הרי חלק לא ראו את האור אז ההיפך זה רק מחזק אותי, אסביר:

    הראש של הרופאים בנושא המוות קליני שנקרא ד"ר ג'פרי לונוג מייסד ארגון המחקר סף המוות אומר שבקשר למוות קליני איך אתה מסביר ש-82% לא חווים את האור ומה שחווים ה-18%?
    זה מוכיח שלא כל מי שנפגע לו המוח שלא מתפקד אז רואה אור כי 88% לא רואים את זה, לכן ראיית האור זאת לא תופעה פיזית.
    אז מה פשר האור או החושך? סיבה גשמית אין כי כל אלה שמוחם לא מתפקד היו צריכים לראות אור ומערה ולא רואים כולם. אלא יש סיבה שאלה שראו חושך זה אלה שלא זכו לראות את האלוקים ולהגיע עד אליו והאלה שראו אור (18% שזה המון אנשים) כן זכו לראות אותו. הוכחתי לעיל שזאת לא תופעה שבאה מהמוח כי הוא לא עבד באותה מידה אצל כולם לדברי הרופאים שבתחום המוות קליני כולל הראש שלהם, ולמרות שבאותה מידה הוא לא עבד לא כולם ראו את האור כי חלק לא זכו. גם שעוורים מלידה ראו את האור ותיארו את המתרחש בחדר והכל כך שזה לא בא מהמוח אלא מהנשמה. בזמן שהמוח לא עובד הם ראו דברים שקרו באותו הזמן בחדר ותיארו אותם וגם עיוורים מלידה ראו ותיארו.

    נ.ב. בסרטון יש כופר אחד שחווה וחושב שיש רק גן עדן וגיהנום ולא מודע שיש כף הקלע גם ולכן חשב שאין גן עדן וגיהנום ולא הבין…

    אהבתי

  18. ומה קורה עם חוויות של יהודים?
    יצא ספר חדש בנושא – ושמו "העולם שאחרי" מאת ברוך קסטנר וא. מרטין בהוצאת"דני ספרים"
    שמספר על חוויות סף מוות של יהודים, ומה ספרי הקבלה והיהדות אומרים על הנושא.
    מאוד מרתק!

    אהבתי

    • אני מניח שסיפורי החוויות של יהודים מתאימים לאמונה היהודית. כדי להתרשם עד כמה סיפורים של אנשים שמאמינים בדתות אחרות שונים, את מוזמנת לדלג לחלק 3 בסדרה.

      אהבתי

      • זה שאנשים חווים בעולם הבא חוויות שמתאימות לדת שלהם זה לא סותר את קיומו של עולם רוחני אחרי המוות. מי אמר שכל בני האדם חייבים לחוות שם את אותה חוויה בדיוק?
        כמו שבעולם שלנו אנשים תופסים את החיים בצורה שונה לחלוטין גם נשמות יתפסו את החיים הרוחניים בצורת המבנה שלהן.
        כל נשמה היא כלי שבנוי בצורה מסויימת, והמסלול שהיא עברה בעולם הזה יוצר את המסלול שהיא תעבור בכולם הבא. לפי ספר הזוהר וספר "נפש החיים" הגיהנום הוא יצירה שלנו. אם בחיים האלו אנחנו יוצרים מחשבות מעוותות ומעשים מעוותים – אנחנו יוצרים בכך ממשות בעולם הרוחני שאותה אנחנו פוגשים אחרי המוות.
        כשהגוף מסתלק- מסתלקים המסכים על העולם הרוחני של האדם והתמצית של הנשמה נשארת.

        אהבתי

        • זה אולי לא סותר, אבל זה בהחלט גם לא מוכיח דבר.
          אני ממליץ לקרוא את כל 10 החלקים בסדרה. אין צורך להשתכנע, רק מעניין להכיר מה ידוע בתחום.
          (אני מניח שכל דבר נאמר כבר בדיונים שהתפתחו בהמשך לכתבות).
          בסופו של דבר, רק אחרי שנמות נדע לבטח אם יש משהו אם לאו.

          אהבתי

        • "כל נשמה היא כלי שבנוי בצורה מסויימת, והמסלול שהיא עברה בעולם הזה יוצר את המסלול שהיא תעבור בכולם הבא."
          לא נכון.

          אהבתי

  19. מאוד עצוב לחכות למוות כדי לדעת.
    כי אם באמת העולם הבא הוא יציר מעשינו בעולם הזה – אז יש לזה השלכות מאוד חשובות על החיים שלך ושלי.
    כשאדם נוסע לארץ אחרת לטיול הוא מאוד טורח לדעת איזה מסעדות יש שם, איפה יגור, באיזה כסף ישתמש וכו' – וכאן…. כשאתה נוסע לנצח נצחים – נסיעה על בטוח – אתה לא עושה כלום, רק יושב בחיבוק ידיים ומחכה למווות כדי לדעת אם בזבזת את כל החייים שלך או לא?

    אתה סומך על החשיבה החדה שלך שתוכיח לך את העניין – ומה אם מי שברא את כל העולם הזה רוצה שתשתמש גם בכוח רוחני שהוא מעל השכל?

    אנשים שהולכים עם כיפה בעצם מצהירים – "אני חי באמצעות משהו שהוא מעל השכל שלי".
    כי אם אתה יכול להכיל את בורא העולם בשכל שלך – אז אתם שווים, לא? ואז אתה גם יכול לברוא את העולם. למה זה עדיין לא קרה לאף אחד?

    מכאן – שמבחינה לוגית – לא תוכל להבין הכל בשכל.
    נסה פשוט להרגיש אותה – את הנשמה שלך.
    מומלץ!

    אהבתי

    • מיכל, אין לי שום כוונה להתווכח על קיומה או אי קיומה של השגחה פרטית. מדובר באמונה בלבד, והבלוג הזה מפריד בין אמונות לבין עובדות. כל אחד זכאי לדעות ואמונות משלו, אבל לא לעובדות משלו.
      לצורך העניין – אני לוקח את הסיכון 🙂

      "מחכה למווות כדי לדעת אם בזבזת את כל החייים שלך או לא?" אם אני מנצל את החיים עד תום, אז בודאי לא בזבזתי אותם. דווקא אי-האמונה בעולם הבא גורמת לי למצות את החיים טוב יותר.

      גם אני מאמין שיש הרבה מעל לשכל שלי, ושל כולנו. אם זה לא היה ברור מעמוד הכניסה של הבלוג אני אומר זאת כאן במפורש: אני מאמין שהבנת המציאות על בורייה היא מעבר ליכולתו של המוח האנושי ולעולם תישאר כזו.
      ולגבי הנשמה… well, לא הצלחתי אפילו להבין מה זה

      אהבתי

  20. אני כשלעצמי לא מגדירה מתוך שכלי שום דבר …כי מאיפה לי לדעת מה זו נשמה?
    אני גם לא אומרת "לא נכון" – סתם ככה כי נראה לי, אלא אני מחפשת מקורות רוחניים, עתיקים, עמוקים, קרובים עד כמה שאפשר למקור ההתהוות שלנו, ואני יכולה להביא לך מה שהם אומרים. וגם זו רק טיפה בים. כי אתה באמת רוצה לדעת את האמת – אז תשאל את עצמך איך זה שכיהודי – אתה כמעט ולא מכיר את השרשים הרוחנים שלך.

    והנה קצת מהם – לפי ספר "נפש החיים" של רבי חיים מוולוז'ין תלמידו האישי של הגאון מוילנא:
    עמוד מט:

    …"ואלו השלוש בחינות: מעשה דבור ומחשבה – הן כלל הבחינות הפנימיות של האדם: נפש רוח נשמה.
    כי המעשה – הוא מבחינת הנפש…. "כי הדם הוא הנפש"(דברים יב כג) שהנפש שורה ומתלבשת בדם האדם, ולכן משכנה הוא בכבד שהוא כולו דם, ומרוצת הדם בכל פרטי חלקי האיברים כלי המעשה – הוא הנותן להם חיות התנועה וההתעוררות, שיוכלו לפעול ולעשות את אשר בכוחם. ואם ימנע מרוצת הדם מאיבר אחד, אותו האיבר מתיבש ואין בו שום תנועה והוא איבר מת.
    והדבור – הוא מבחינת הרוח, כמו שכתוב בנביא ישעיהו (י"א ד')-"רוח ה' דיבר בי" ו"וברוח שפתיו".
    וכן נראה לעין שבכל דבור שהאדם מוציא מפיו יוצא רוח והבל מהפה, ומשכן הרוח עיקרו בלב,
    כי רוח והבל הדיבור, עיקרו וראשיתו עולה מהלב.
    ומחשבה -היא בחינת הנשמה – שהיא המלמדת לאדם דעה ובינה בתורה הקדושה, לכן עיקר משכנה הוא במוח, כלי המחשבה והיא הבחינה העליונה שבהם…..

    עמ' נא:
    בחינת הנשמה, היא הנשימה עצמה שפנימיות עצמותה מסתתרת בהעלם, ומקורה כביכול בתוך נשימת פיו של הבורא יתברך שמו, שאין עצמות מהותה נכנסת כלל לתוך גוף האדם, ואדם הראשון קודם החטא זכה לעצמותה, ובסיבת החטא נסתלקה מתוכו ונשארה רק חופפת עליו.

    בתרגום ללשון זמננו: (וגם מהכרת שאר הטקסט)- הנשמה היא חלק רוחני החופף על האדם
    ויכול לקשר בין חלקיו הנמוכים יותר(רוח ונפש) עם העולם הרוחני הגבוה יותר.
    הנשמה נחצבה ממקור עליון, היא לא יכולה להפגם. הבית שלה למעלה הוא בתוך האור של הבורא – אותו אור שמתארים המבקרים שם – שהוא אינסוף של אהבה ללא תנאי.
    הנשמה מביאה לנו כל חיינו רמזים לכך שיש עולם עליון, אבל עדיין משאירה לנו את הבחירה.
    אם היא היתה מביאה לנו הוכחה חותכת – הבחירה היתה נלקחת מאיתנו.
    והבחירה היא כל מהות האדם בעולם הזה.
    מי שלומד קבלה, גמרא, חסידות – לומד את הדברים האלה במשך שנים רבות.
    זוהי דעת אינסופית.
    זה שונה לגמרי מלימוד של מידע וידע אינפורמטיבי. זה משהו שמפעפע ומרחיב אותך מבפנים.
    ואז אתה חש את האמת ויודע אותה. זה הרבה מעבר לאמונה.
    זו דעת.
    זה כמו לדעת את הטעם של התפוח.
    אם יתנו לך תות ויגידו לך שזה תפוח – אתה פשוט תדע שזה לא תפוח.
    זה לא ידע. זו דעת.

    לכן, אנחנו יכולים להתחבט בתוך מסגרת השכל שלנו עד 120, אבל עד שלא נתרומם מעליו –
    יהיה לנו רק ידע ומידע. אבל לא דעת. לגבי האמת של החיים.
    ולגבי ניצול החיים עד תום – גלעד – האם אנחנו באמת יודעים מה זה "עד תום"?
    הרי יש כל כך הרבה דברים שאנחנו לא יודעים עדיין.

    למדת פעם דף זוהר?
    אם תלמד את זה נכון – תגלה שם מתיקות כזו של אינסוף עונג רוחני שימלא את ליבך – ששום טיול לחול או מסעדה או מסיבה לא יוכלו להעניק לך.
    ואולי את המתיקות הזו אתה מחפש?….

    אהבתי

    • מיכל, אין בכוונתי להכנס לדיון על אמונות. זה לא ב-scope של הבלוג הזה. אני רק בודק מה ידוע ברמה כלשהי ומה לא ידוע. כל מה שאמרת מבחינתי הוא אוסף סיפורים. לא ידע. ולא, לא את המתיקות הזו אני מחפש 🙂 אני מעדיף להודות בבורותי, מאשר להתבשם במשאלות לב.

      אהבתי

    • מיכל, עוד כך וכך שנים, אולי עוד 50 שנה, אולי עוד 200 שנה, לא יהיו כלל דתות. לא יודע מה יתפוס את מקומן אבל הדתות המונותאיסטיות ייעלמו. בדיוק כמו שאלפי דתות שנולדו הרבה לפניהן נעלמו.
      לפעמים התשובה נמצאת מתחת לאף שלנו , ונמצא אותה אם רק נתאמץ לראות אבל אנשים מחפשים לרוב במעמקי הספריות והרשת במקום לחפש עמוק בתוכם.
      אני תמיד עניין אותי אם התנך זה המצאה של בני אדם או שזה תורה מ"השם"
      ברגע שירד לי האסימון – אין מזה דרך חזרה.
      אני אגיד את זה חד וחלק. תורת ישראל זה בלוף – כלומר לא ניתנה על ידי אלוהים.
      סיפור הבריאה שמופיע בה הוא מופרך
      החוקים שמופיעים בה לא מקוריים ומושפעים מחוקים קדומים שהופיעו לפניה (למשל חוקי חמורבי)
      הופעת האל במעמד הר סיני היא רק עוד הופעת אל המופיעה באינספור תורות –
      לאינדיאנים יש את סיפור הבריאה שלהם והופעת האל שלהם וכן האלה
      כל מה שנקרא היום יהודי – הוא למעשה המצאה של בני אדם – או יותר נכון חזל
      רב – המצאה
      כשרות – המצאה מטופשת שבאה בעקבות הפסוק "לא תבשל גדי בחלב אמו" – גם כקונטרה על מנהג פגאני אכזרי לבשל גדי בחלב אמו
      מה ששבר אותי לגמרי היא שאלת מיהו יהודי. לפי פרופ אביגדור שגאן במסגרת תכנית אבני פינה – הוא אומר בפרוש שבתקופת המקרא דת הילוד נקבעה על פי דת האב. ולמה זה לא כך כיום? משום שחזל – כן כן שינו זאת באזור המאה הראשונה לספירה עקב אינוס מרובה של בנות יהודיות בידי הרומאים.
      תעשי חיפוש בגוגל – תמצאי לזה המון סימוכין. הבנת אץ זה שטקר? אז למעשה לפי ההלכה המקורית רבים מאיתנו כלל לא יהודים, ורבים מהלא יהודים הם בעצם כן. אין דבר כזה גנום יהודי או גנום יהודי – הכל המצאה מטופשת
      אין גם שום השגחה פרטית על היהודי – מיליון וחצי ילדים יהודים שמתו במיתות שונות ומשונות במחנות ההשמדה זה לא בגלל האל הטוב והמיטיב – יהווה
      אגב הטבע – ה"יפה והמקסים לכאורה" הוא למעשה הרבה יותר אכזרי מאשר הוא מקסים. מי שלא מבין זאת שיתחיל להתבונן ולא לשנמוע רק לסיפורי האלף לילה ולילה שמאכילים אותו
      העם היהודי הוא עם מגלומן – עם ה'עם הנבחר' שלו. איזה נבחר ואיזה נעליים. מה תרמנו לידע האנושי? מתמטיקה, גיאוגרפיה, פילוסופיה – הכל הגיע מיוון העתיקה. סהכ עם שקיים 3000 שנה. מה זה 3000 שנה לעומת היסטוריה אנושית, שלא לדבר על היסטוריה של היקום
      גם את קיום הנשמה ניתן לשלול בכמה דקות –
      בקיצור הכל בלוף

      אהבתי

  21. ומה עם העובדה שהעם היחיד ששרד מתקופת מצריים העתיקה ועד היום למרות שכל העולם ניסה להשמיד ולשרוף אותו – הוא עם ישראל שעד היום כל העולם עוסק בו ומסביבו –
    וזו הבטחה שניתנה בתורה. יחד עם עוד הרבה נבואות שהתגשמו. אפשר לראות רשימה שלהן בלינק :
    http://www.olam-jew.com/shut/nevout-shehitgashmu.htm
    גם זה בלוף?
    קל מאוד לשלול את כל ההסטוריה היהודית בכזו שיטחיות, אבל זו לא תוצאה של מחשבה או מחקר מעמיק.

    אהבתי

    • מיכל, לשיטתי המפתח לפתור בעיות היא להתמקד בשאלה המרכזית או מספר שאלות ולפתור אותם.
      השאלה המרכזית במקרה זה אם חמשת חומשי תורה ניתנו מיהוה. אם התשובה לכך היא לא – כל שאר השאלות הופכות להיות לא רלוונטיות.

      אהבתי

  22. רן ומיכל, ואחרים,
    אין לי שום רצון שהבלוג הזה יהפוך למקום בו מתווכחים תאיסטים עם אתאיסטים.
    יש אינספור מקומות אחרים לעשות זאת ברחבי האינטרנט.
    תודה!

    אהבתי

  23. אכן מאמר רווי ידע אשר כתוב בצורה די קוהרנטית ומניח עובדות מדעייות מעניינות על שולחנינו לקחת. עם זאת אין להתעלם מהאוריינטציה נוטפת האטאיזם שמבצבצת מבין השורות. בגדול, לא מסכים עם כיוון המאמר.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s