לא הגיוני, אך נכון

בשבוע שעבר חשבנו קצת על דברים שנשמעים הגיוניים אך אינם נכונים. תודה על כל הרעיונות היפים שהעלתם!

בהמשך ישיר מתבקשת הרשומה הנוכחית – "לא הגיוני, אך נכון".

לי היה הרבה יותר קל למצוא דוגמאות מהסוג הזה. הנה כמה, מנוסחות בכוונה באופן פשוט ככל האפשר (גם אם במחיר פשטנות):

א.     היבשות זזות זו ביחס לזו.

ב.     אנרגיה יכולה להפוך לחומר ולהיפך.

ג.     מכונות ששוקלות אלפי טונות יכולות להמריא ולטוס.

ד.     יצורים קטנים בלתי נראים יכולים להרוג מיליוני אנשים.

ה.     אנשים יוכלו לדבר זה עם זה מקצה העולם לקצהו השני, בעזרת מתקן קטן שלא מחובר לשום דבר.

ו.     יש מצבים בהם צופה אחד מודד את ארוע א' כמתרחש לפני ארוע ב' וצופה שני מודד את ארוע ב' כמתרחש לפני א' באותו ניסוי עצמו (המדידות של שניהם מדויקות כמובן).

ז.        תינוק נוצר ממפגש של תא-זרע וביצית. תודו שזה אחד הדברים הכי לא הגיוניים שיש!

האם תוכלו לתת דוגמאות נוספות לדברים "לא הגיוניים" שהתגלו כנכונים?

אז איך נדע אם משהו נכון או לא? "נשמע הגיוני / לא נשמע הגיוני" אינו כלי אמין במיוחד, כפי שאפשר להיווכח.

יתכן כי חלק מהמוגבלות של הכלי נובעת מכך שאינו מוגדר היטב. למה בדיוק הכוונה ב-"לא הגיוני"?
אפשר להבחין בין דרגות שונות של "לא הגיוני":

1)      רמה סובייקטיבית – לא תואם את הרגלי המחשבה שלנו, את התרשמות החושים שלנו, את נסיון חיינו האישי.

2)      רמה טכנולוגית – בלתי אפשרי מבחינה טכנולוגית (לטוס במהירות הקרובה למהירות האור למשל), אך לא סותר שום חוק פיזיקלי ידוע.

3)      רמה פיזיקלית סותר את חוקי הפיזיקה המוכרים (ריחוף באויר בכח המחשבה, מכונה שמפיקה יותר אנרגיה מאשר מושקעת בה).

4)      רמה לוגית סותר את חוקי הלוגיקה (התגלה "ריבוע עגול" וכנראה גם "מדענים הצליחו לשקול את הנשמה שהיא ישות לא חומרית").

התחושה הסובייקטיבית כי משהו "לא הגיוני" היא כלי בעייתי מאוד להבחנה בין נכון ללא נכון, מכיוון שתפישתנו מועדת לטעויות, דרך חשיבתנו מושפעת מאוד מעולם המושגים בו גדלנו, אנו נוטים לפרש את המציאות באופן סובייקטיבי, וכד'. דוגמאות לכך פזורות בכל רחבי הבלוג שלי.

ברמה הטכנולוגית – העובדה כי משהו בלתי אפשרי כרגע כמובן לא אומרת שבעתיד הדבר לא יהיה אפשרי. מספיק להסתכל כיצד נראה העולם לפני 100 שנה בלבד, או לקרוא שוב את "והרי תחזית המומחים" כדי להשתכנע עד כמה הקריטריון הזה בעייתי. במובן הזה טיעון כמו "לא יתכן שחוצנים ביקרו בכדור הארץ כי אין שום דרך טכנולוגית שיכולה להביא אותם לכאן בפרק זמן סביר" אינו טיעון מספק כדי להפריך את הטענה. כלומר גם זה לא נראה לי קריטריון יעיל במיוחד להבחין בין "נכון" ל"לא נכון".

לגבי סתירה לוגית – אין משמעות לכל טענה שמכילה סתירה לוגית פנימית. אם היינו מקבלים טענות כאלה, היו אובדים המשמעות והטעם לכל מחשבה שהיא, ולכל חיפוש אחר "אמת" או "ידיעה", באשר הם. פתח לסתירות לוגיות הוא סוף הנסיון לדעת משהו, ומי שמתיר סתירות לוגיות כורת את הענף עליו הוא יושב, שכן גם טענתיו חסרות כל משמעות בעולם שכזה. כלומר סתירה לוגית היא קו אדום שאין לחצות.

ומה לגבי הקריטריון "סותר את חוקי הפיזיקה"? האם הוא כלי טוב להבחנה בין נכון ללא נכון? כאן העסק נעשה מעניין באמת.

גם קריטריון זה בעייתי. האם תפישה על-חושית (טלפתיה למשל) סותרת את חוקי הפיזיקה? יש הטוענים שכן, ומגבים את דבריהם בטיעונים כאלה ואחרים. יחד עם זאת, אני בטוח כי אנשי מדע ידעו לנמק בזמנו, באופן משכנע, מדוע גם לא יתכן שיבשות זזות זו ביחס לזו, מדוע מכונות ששוקלות אלפי טונות לא תוכלנה להתרומם באויר לעולם, מדוע הזמן חייב להיות מוחלט ומשותף לכולם, וכד'. שהרי אם לא כן, לא היה מדובר בתגליות חדשניות ובמהפכות של ממש במדע. כבר לפני כ-50 שנה טען תומס קון כי מהפכות במדע מתחוללות בדיוק בנקודות בהן מדענים מזהים ועוסקים בדברים שנראים כחורגים מ"הנורמלי", ממסגרת הידע והמושגים המקובלים במדע באותה העת.

כלומר, עלינו להיות זהירים כשאנו טוענים כי משהו פשוט לא יתכן "כי הוא סותר את חוקי הפיזיקה". מסנן כזה כנראה יעיל לצורך סינון רוב הדברים שאינם נכונים, אך מדי פעם מסנן זה יעצור גם משהו נכון, ועצירה כזו פוגעת בקדמה.

האם זהו מחיר שאנו מוכנים לשלם? סיכון שאנו מוכנים לקחת?

נקודה חשובה נוספת היא ההבחנה בין תופעות לבין פרשנויות של תופעות. כאן זה נהיה ממש טריקי, אז צריך להתרכז טוב: תופעות עצמן אינן יכולות לסתור את חוקי הטבע. רק פרשנות של תופעות יכולה לסתור את חוקי הטבע. מה שקורה קורה.  הפרשנות של מה שקורה עלולה לא להתאים למודל שלנו לגבי מה יכול לקרות בעולם. אבל זה משהו אחר.
הפילוסוף והתיאולוג הנוצרי אוגוסטינוס עשה את ההבחנה הזו בשנת 400 לספירה בקירוב, כשאמר: "נס אינו נוגד את הטבע כפי שהוא באמת, אלא רק את הטבע כפי שאנו מבינים אותו כעת".

לדוגמה, אם נתעקש להסביר תפישה על-חושית באמצעות מנגנונים פיזיקליים של העברת אינפורמציה/אנרגיה, אנחנו עשויים להשתכנע מהר מאוד כי הדבר אינו אפשרי, אבל יתכן שבמערכות מושגים אחרות (סתם לדוגמה – מתאמים לא לוקליים ברמה הקוונטית) הדברים פתאום אינם עומדים בסתירה. כלומר, במערכת מושגים אחרת (עתידית אולי), יתכן ואותה תופעה תקבל פירוש אחר ופתאום לא יראה שיש סתירה, וכך משהו שנראה "לא הגיוני" בעבר (כי סתר את חוקי הפיזיקה) הופך ל"הגיוני" ואולי אף מתבקש (כי עולה בקנה אחד עם מערכת מושגים חדשה וקיומו אף נובע ממנה). התופעה נשארה אותה תופעה, רק הפרשנות שלה השתנתה.

למישהו יש דוגמה פשוטה מההיסטוריה להדגים את הרעיון הזה?

התחלנו משאלה פשוטה, והסתבכנו לא מעט… מה זה "הגיוני"? מה זה "נכון" בכלל?

נראה לי שהבסיס המוצק היחיד להשען עליו ולהתחיל לבנות מעליו את בניין הידע, הוא עולם התופעות, כפי שהן נמדדות בצורה מבוקרת שמנטרלת עד כמה שאפשר את ההטיות והפרשנויות הסובייקטיביות שלנו. ללא ראיות, אנחנו מאבדים מהר מאוד קשר עם המציאות.
נחזור לדוגמה של תפישה על-חושית. האם יש בכלל ראיות משכנעות לקיום התופעה? אין טעם לוויכוחים אם משהו הגיוני או לא, אם ההסבר שלו משכנע או לא, אם קיימים הסברים חליפיים, אם הוא סותר את חוקי הפיזיקה וההגיון, כל עוד לא הוכחנו שיש בכלל תופעה שאפשר להתייחס אליה.

כאן מגיע תפקידן של שיטות המחקר המודרניות, שמנסות להפריד בין תופעות אמיתיות לבין מה שרק נראה כמו תופעות, או אם תרצו, בין תופעות חיצוניות אובייקטיביות לבין תופעות פנימיות סובייקטיביות שמתחוללות רק כפרשנויות במוחם של האנשים המעורבים (ראה אסטרולוגיה למשל, או הסיפור המופלא על קרני ה-N). כלומר, אפילו ברמת התופעות הדברים אינם כה פשוטים כפי שהם נראים, עוד לפני שפונים לרובד ההסברים.

לפני שדנים בשאלה "האם זה הגיוני" או "האם זה נכון", מן הראוי לדון בשאלה הבסיסית יותר והיא – "האם זה קיים", ואם כן, באיזה מובן.

אולי בזה בעצם עוסק הבלוג שלי? מה בכלל קיים, ובאיזה מובן?

מה דעתכם? האם יש לכם קריטריונים נוספים להבחנה פוטנציאלית בין נכון ללא נכון? דוגמאות נגדיות? השגות? חידודים?

מודעות פרסומת

34 מחשבות על “לא הגיוני, אך נכון

  1. ממה שידוע לי ,עוד ביוון העתיקה התווכחו האם החומר רציף או שישנה אבן בניין יסודית (המילה "אטום" היא יוונית) .
    בכל אופן לחסידי רציפות החומר היה נימוק משכנע : "אם יש אטומים, מדוע הם לא נופלים?"

    אהבתי

  2. גלעד,
    אני חושב שהתעלמת מנקודה מאד חשובה בנושא וזו ההסתברות-והסטטיסטיקה. תחושת ההגיון שלנו נקבעת בין היתר על סמך תחושה אינטואיטיבית או מחושבת של סיכויי התרחשות ולכן כל פעם שקורה משהו בסבירות נמוכה אנו אומרים שהוא לא הגיוני. למעשה כל התחום המתימטי הזה של ססטיסטיקה והסתברות נוצר כדי לדעת מה הגיוני ומה לא.
    דוגמאות –
    1) האם ייתכן שמישהו ייזכה 4 פעמים בטוטו?
    http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/269/504.html

    2) האם ייתכן שמישהו שרד את שתי פצצות האטום ביפן?
    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3691751,00.html

    3) האם ייתכן שמישהו יוכה בברק 7 פעמים ? ובסוף יתאבד בגלל אהבה נכזבת?

    http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%94%D7%99%D7%93%D7%A2%D7%AA%3F_6_%D7%91%D7%A4%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%90%D7%A8_-_%D7%A1%D7%93%D7%A8%D7%94_1

    Liked by 1 person

  3. מה לגבי ואקום?
    בעבר דנו בשאלה האם הוא קיים וניסו להוכיח את קיומו וכיום יודעים שאין דבר כזה ואקום מוחלט (אני מקוה שאני לא טועה).

    אהבתי

    • Absolute vacuum most certainly exists. In quantum physics – there are prohibited regimes within the atom, for example, which no particle (electron) may occupy

      Absolute vacuum does not exist however on a macromolecular scale

      אהבתי

  4. אפשר גם דוגמה מתחום המתימטיקה:
    * כמות המספרים הטבעיים הזוגיים זהה לכמות המספרים הטבעיים בכלל!
    למרות שלכאורה יש "פי שניים" מספרים טבעיים (1,2,3,4,5 וכו') מאשר מספרים טבעיים זוגיים (שזה רק 2,4,6 וכו'), למעשה, מבחינה מתימטית, הכמות שלהם זהה.
    יתרה מזו, כמות המספרים הרציונליים – שברים שניתן לבטא אותם בתור X/Y כאשר X,Y שלמים – גם היא זהה לכמות המספרים הטבעיים, על אף שיש אינסוף מספרים רציונליים בין כל שני מספרים טבעיים.

    נשמע לא הגיוני (לדעתי) עד שלומדים את ההסבר מאחורי זה…

    או משהו אחר: יש אנשים רבים הטוענים ש"לא הגיוני" שבני-האדם הפעוטים משפיעים על האקלים בכל העולם בכך שהעלו את ריכוז ה-CO2 באטמוספירה מ-0.031% (בנפח) ל-0.039% – ועדיין, כל המדידות והמחקרים מראים שזה נכון.

    אהבתי

    • אהבתי את הדוגמאות המתמטיות. הן בטוח "נכונות" (בהגדרה…)
      לגבי האקלים, אני באמת לא חקרתי את הנושא הזה, אבל יש לי הרגשה שהאמת כאן הרבה יותר חמקמקה ממה שכל צד מנסה להציג.

      אהבתי

      • הדוגמאות החשבוניות של אינסוף יכולות להיות דוגמה לאיך משהו "לא הגיוני" הופך ל"הגיוני", אם לומדים את המכניקה. המלון של הילברט הוא דרך טובה מאוד להסביר את זה בלי עקרונות מתמטיים בכלל (וחבל שאפילו לא הזכירו את זה באוניברסיטה).
        יש כתבה נחמדה מאוד שמסבירה את כל זה, ואפילו בעברית: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4144804,00.html

        אהבתי

    • יובל, אני מתפלאת עליך. כל המחקרים מראים שהטמפרטורה עולה. אין אף מחקר שמראה שזה *בגלל* העלייה בCO2. בכלל, "אחרי ולכן בגלל" או "במתאם ולכן בגלל" זה אחת הדוגמאות הכי קלאסיות ל"הגיוני אבל לאו דווקא נכון". כמו שמדגים אחד המורים שלי "מדי שנה הגיל שלי עולה, וכך גם מחירי הדלק. כנראה שהעלייה במחירי הדלק נגרמת על ידי העלייה בגיל שלי".
      בכלל, סיבתיות היא עסק בעייתי. זו יותר אשלייה של המוח שלנו שנוצרה כי היא מסייעת לשרידה מאשר איזה אמת אימננטית הטבועה בתופעות.

      אהבתי

      • היא מסייעת לשרידה בגלל שהיא מתארת את התופעות נכון.
        אם התופעות לא היו באמת סיבתיות סיבתיות לא הייתה מסייעת לשרידה

        אהבתי

    • אכן נשמע מדע בדיוני, אבל התפרסם בNature, מה שאומר שזה לא מהקישקושים הרגילים שאנחנו רגילים לקרוא בצהובונים.
      קראתי את התקציר אך לא הבנתי מה בדיוק קורה שם. בכל מקרה מדובר על העלמת ארוע מקרוסקופי למשך אלפית המליארדית של השנייה.
      עדיין לא מעשי לחיי היום יום בשום צורה… 🙂
      http://www.nature.com/nature/journal/v481/n7379/full/nature10695.html

      אהבתי

      • החוקר שביצע את המחקר הוא מוטי פרידמן, ישראלי בפוסט-דוק בחו"ל, כמדומני. שמעתי אותו מדבר בהרצאה אקדמית באוניברסיטה לא מזמן.
        הסבר בחמישה משפטים (ויסלחו לי אלוהי המדע על אי דיוקים או טעויות): ישנה קרן המשודרת בין משדר למקלט. המטרה היא שיהיה רגע בזמן שבו ניתן יהיה לחסום את הקרן מבלי שהמקלט יתריע שהקרן נחסמה כאשר אסור לעקוף את הנקודה בעזרת מראות.
        מה שהם עשו (ואני מקווה שאני לא טועה) זה לגרום לקרן באזור מסוים לפגר בזמן מצד שמאל ולהקדים בזמן מצד ימין כך שנוצר אזור וזמן שהקרן אינה עוברת בו, אך למקלט הקרן מגיעה כרגיל. כעת ניתן "לחסום את הקרן" ללא שהמשדר ידע על כך כי הקרן לא באמת תחסם. יש לציין שחייב להיות תאום בין המשדר למסתיר מבחינת סוג השידור.
        המרצה הבהיר שזהו סוג של משחק מדעי עם חוקים וללא אפליקציות ברורות לכאורה, אך לאחר ההרצאה המומחים בתחום שהיו לידי כבר התחילו להתלחש על שימושים אפשריים ב-ל"א, אז מי יודע.

        אהבתי

  5. דוגמא למשהו שהיה נראה בלתי הגיוני בזמנו (סליחה, לא יודעת כמה זה פשוט): האפקט הפוטו-אלקטרי. כשמקרינים אור אולטרא סגול על מתכת – יוצאים ממנה אלקטרונים.
    בעבר לא היה הסבר לתופעה זו, במסגרת המחשבה על קרינה אלקטרומגנטית כתופעת גל. רק כאשר התרחש מעבר לתפיסה הדואלית גל-חלקיק התופעה קיבלה הסבר וכיום זה נראה ברור.

    אהבתי

    • נכון, יותר מכך, כשמקרינים או בתחום הנראה (סגול למשל) – לא יוצאים אלקרונים, לא משנה באילו עוצמות אדירות נאיר. זה ממש לא הסתדר להם, כי חשבו שהאנרגיה תיאסף ותיאגר עד שתהיה מספיקה כדי לשחרר את האלקטרונים. אבל לא. זה עניין של תדר (=אנרגיה של כל פוטון) ולא של עוצמה (=כמות הפוטונים).

      אהבתי

  6. אני אישית אוהב את העובדה שכוח הכבידה הוא אחד הכוחות החלשים ביקום, והסיבה שאנחנו לא נופלים דרך הרצפה היא בגלל הדחייה בין האלקטרונים באטומים שלנו לעומת הרצפה.
    זה מגוחך באופן כל-כך נפלא, אך עם זאת, נכון.

    אהבתי

    • הייתי רוצה לחדד את הנקודה ואת הפלא.
      החומר המוצק בעולמינו עשוי מאטומים הקשורים אחד לשני בקשרים כימיים. בין האטומים אין שום דבר (מלבד אלקטרונים). האטומים עצמם מורכבים מגרעינים ואלקטרונים. האלקטרונים 'החגים' סביב הגרעינים פחות או יותר מגדירים את גודל האטום. אם ניקח את נפח האטום ונפחית ממנו את נפח הגרעין נגלה שרוב נפח האטום בעצם ריק. נזכיר כי רדיוס הגרעין קטן בחמישה סדרי גודל מרדיוס האטום ונפח תלוי ברדיוס בשלישית.
      ואם הוא ריק עד כדי כך, למה אנו לא נופלים דרך הריצפה?

      Liked by 1 person

  7. כמובן הדוגמה הקלאסית של דרווין לגבי העין האנושית. למרות שאינטואיטיבית המסקנה היא שיש יוצר, תיאוריית האבולוציה מראה איך המציאות עובדת לפעמים הפוך מהאינטואיציות שלנו.

    אהבתי

  8. "החתול של שרדינגר" : חתול יכול להיות חי ומת בו-זמנית ורק כשמתבוננים על תוצאות הניסוי מתרחשת "קריסה" אל תוך אחד משני המצבים האפשריים (חי או מת).
    http://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/physics/%D7%9E%D7%94%D7%95-%D7%A4%D7%A8%D7%93%D7%95%D7%A7%D7%A1-%D7%94%D7%97%D7%AA%D7%95%D7%9C-%D7%A9%D7%9C-%D7%A9%D7%A8%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%92%D7%A8-%D7%A9%D7%99

    אהבתי

    • תודה, אכן דבר "לא הגיוני" בעליל. כפי שמוסבר בלינק, זה בעצם ניסוי מחשבתי שמנסה להעביר את עולם הקוונטים לעולם היום יומי. דבר אחד בטוח, תורת הקוונטים מספקת ניבויים מדוייקים להפליא להתרחשויות בסקלות הרלוונטיות. כלומר, עד כמה שאפשר לומר על משהו שהוא "נכון", זה נכון.

      אהבתי

        • "פרדוקס החתול של שרדינגר" מדגיש את הבעיות הנובעות מניסיון לפרשנות של תורת הקוואנטים. למעשה שרדינגר ניסה בעזרת ניסוי זה להפריך את פרשנות קופנהגן; אך עד עתה לא נמצאה פרשנות למכניקת הקוואנטים שמקובלת על כלל הפיזיקאים, ולמעשה בכל הפרשנויות הקיימות היום למכניקת הקוונטים אפשר למצוא אבסורדים ופרדוקסים דומים."

          ראשית – הדגש הוא על המילה "פרשנות". לא מדובר כאן בלוגיקה (ענף של מתמטיקה) שבה יש ערכי אמת מוגדרים היטב לטענות, אלא על ניסיונות לתאר את עולם המציאות.
          שנית – יש לזכור שזה ניסוי מחשבתי. מעולם לא בוצע ניסוי כזה במציאות, ולמעשה ככל הידוע לי עד היום לא הראו מערכות מאקרוסקופיות, כל שכן מערכות מורכבות כדי חתול, שמתנהגות בצורה "קוונטית".
          ושלישית – זה שאנחנו לא מצליחים "להבין" את הטבע במונחים המוגבלים שמוחנו מסוגל להמציא, לא אומר יותר מדי. כל הפוסט הזה בא כדי להדגיש ולהדגים את הפער שקיים לפעמים בין "היגיון" במובן היומיומי של "קומון-סנס" לבין מה שאולי קיים שם בחוץ, מחוץ למוחנו ולמושגים המוגבלים שהוא נעזר בהם כדי לנסות ולתאר את מה שקורה שם בחוץ, מחוצה לו.
          ואם נסגור את המעגל – זוהי מהותו של ה"פרדוקס" הזה – הוא ממחיש שאנחנו כנראה לא מבינים עד תום משהו בסיסי בקשר לתופעות הקוונטיות, שאחרת ככל הנראה לא היינו מגיעים לפרדוקס שכזה. כלומר – עצם ההגעה לסתירה לוגית (חתול חי ומת בו זמנית) מעלה חשדות שמשהו בפרשנות הזו של תורת הקוונטים לקוי.

          אהבתי

  9. שלום רב,

    לשאלה של אורן ש. בנוגע מדוע אנו לא נופלים דרך הרצפה, קשורה בחוזק משיכת האלקטרונים לגרעין.
    מדובר בכוחות תוך מולקולריים וכמובן גם בכוחות חוץ מולקולריים, שמושכים את האטומים השכנים אחד לשני.
    אם מדובר בחומרים מוצקים, המבנה מסודר ומאוגד.
    אם מדובר בנוזלים, הקשרים החוץ מולקולריים חלשים יותר ויוצרים באופן יחסי חופשיות, מה שנותן לחומר נוזלי את מראהו הנוזלי.
    אטומי הגז משוטטים נניח באוויר באופן חופשי לגמרי ולכן מרוחקים מאוד אחד מהשני ולא יוצרים מבנה או נוזליות, כמובן שאם יש השפעה של טמפרטורה, ניתן לשנות את מצבי הצבירה.

    מאחר והגוף האנושי בנוי לא רק מאטומים אלא גם ממולקולות מורכבות , שגם ביניהן יש כוחות בין מולקולריים חזקים, יוצרים מבנה אנושי גופי מוצק, שנתקל באדמה המוצקה, שעשויה מיסודות גם היא.
    ורק כוח הכבידה מחבר את רגלינו לקרקע.

    ההסבר נשמע פשוט והגיוני, אך הפואנטה שיש סדר בבריאה, באופן כזה שמאפשר לנו קיום.

    אהבתי

    • תודה ענבל, אכן, הכוחות השונים שפועלים בטווחים האטומיים מונעים אפשרות לעבור "דרך" קירות למרות שהרוב המכריע של הנפח הוא ריק.
      לגבי הבריאה, זו כבר שאלה של השקפת עולם. מובן שאין שום מניעה שיתפתחו חיים מצורות כאלה ואחרות ביקומים היפותטיים בעלי חוקיות אחרת. כמו כן יתכן מאוד שחיים תבוניים בצורות שונות לחלוטין משלנו מתקיימים במקומות רבים ביקום.
      כל זן תבוני בוודאי מתמלא תמיהה והתרגשות כמה שפר מזלו שהיקום פועל בצורה כזו שהתאימה בדיוק לצורת החיים שלו.
      ומובן שאם התנאים אינם מתאימים ליצירת חיים, לא היינו כאן לשאול שאלות ולתהות תהיות 🙂
      להשקפתי שום דבר לא נועד "לנו".

      אהבתי

      • ראשית, אם כבר ציטטת (חלקית) את דאגלס אדאמס, תן לו את הקרדיט על זה… (העמוד הראשון של "לא מזיק ברובו").
        ובהקשר לתגובה הזו כדאי לציין את "משל השלולית" שהוא מביא בנאום המפורסם שלו "האם קיים אלוהים מלאכותי": http://goo.gl/ZWe2b

        אהבתי

  10. פינגבק: נומרולוגיה I – כוחם המופלא של המספרים | הידען

  11. אגב הפילוסוף אוגוסטין שהוזכר כ״קתולי״ – יש כאן אנכרוניזם שכן הפילוג בין כנסייה קתולית לאורתודוקסית התרחש רק כ- 600 שנה מאוחר יותר – בסביבות 1050. עם זאת נכון לציין שהוא חי בתחומי האימפריה הרומית המערבית שלימים הפכה לקתולית, ושהוא היה מקובל בעיקר על הקתולים בימי הביניים.

    אהבתי

  12. באר-שבע נמצאת מערבית לחיפה.
    טיחואנה נמצאת צפונית למיאמי.

    ההסבר מדוע זה לא נשמע לנו נכון הוא קוגנטיבי – אנחנו מחלקים את המרחב הגדול והלא-נתפס למרחבים קטנים יותר. כל מה שבמרחב נמצא לנו ביחד (תיאוריית הקטגוריות של גיאוגרפיה קוגנטיבית), ואנחנו פועלים לפי היחסים בין המרחבים הקטנים יותר, למרות שזה יוצר אי-דיוקים משונים.

    Liked by 1 person

  13. בס"ד

    1. המשפט: ,מה דעתכם? האם יש לכם קריטריונים נוספים להבחנה פוטנציאלית בין נכון ללא נכון? דוגמאות נגדיות? השגות? חידודים?"

    אם הוא אכן אמיתי , ונאמר בכנות , אזי ההשגה המרכזית שיש להגיב כאן היא:

    א. המשפט: "לגבי סתירה לוגית – אין משמעות לכל טענה שמכילה סתירה לוגית פנימית. אם היינו מקבלים טענות כאלה, היו אובדים המשמעות והטעם לכל מחשבה שהיא, ולכל חיפוש אחר "אמת" או "ידיעה", באשר הם. פתח לסתירות לוגיות הוא סוף הנסיון לדעת משהו, ומי שמתיר סתירות לוגיות כורת את הענף עליו הוא יושב, שכן גם טענתיו חסרות כל משמעות בעולם שכזה. כלומר סתירה לוגית היא קו אדום שאין לחצות."

    הוא מוטעה.

    כיוון שאי אפשר להצדיק את חוק הסתירה , ע"י חוק הסתירה עצמו!!!. אם כן אנו רק מניחים את חוק הסתירה

    לא יכולים להוכיחו. מי שלא מניחו קבי באותה המידה כמו מי שמניחו. (עיין מבוא לתורת ההגיון של ברגמן , ערך

    חוק הסתירה).

    ב. המשפט: "מה לגבי הקריטריון "סותר את חוקי הפיזיקה"? האם הוא כלי טוב להבחנה בין נכון ללא נכון? כאן העסק נעשה מעניין באמת."

    גם כן מוטעה.

    כיוון שאין שום משמעות למושג חוק בפיזיקה , דבר שקרה פעם אחר פעם , אנו מכנים אותו חוק , ומאמינים!

    שכך זה ימשיך להיות , זוהי הנחה! , אם כן אין אפשרות לומר כיוון שמשהו סותר את החוק הפיזיקלי אז אותו

    המשהו לא נכון או בעייתי מאיזה בחינה , שהרי עצם המושג חוק מניח! את האפשרות שהוא לא יחזור על עצמו

    כיוון שאנו רק מאמינים! שמה שקרה הוא שיקרה , אך כיוון שזו רק הנחה ממילא גם האפשרות השנייה אפשרית

    באותה המידה!.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s