אשליות יכולות להרוג

(ויקיפדיה)

לבני הזוג היקמן נולד תינוק. הוא נולד חודשיים לפני הזמן, בבית סבתו, ולרוע המזל סבל מזיהום חיידקי ומבעיות נשימה כתוצאה מריאות לא מפותחות. בני הזוג ידעו בדיוק מה עליהם לעשות ברגעים קריטיים אלה כדי להציל את חיי התינוק: הם התפללו ומרחו אותו בשמן זית. תשע שעות לאחר מכן התינוק מת.
ההורים לא ניסו אפילו להזעיק עזרה רפואית. האב לא עשה זאת "כי התפלל", והאם אמרה כי כאישה החברה בכנסייה היא חייבת להענות לרצון בעלה. "זו לא ההחלטה שלי בכל מקרה", אמרה במשפט. "אני חושבת שכל מה שקורה הוא רצון אלוהים".
מומחים רפואיים העידו כי לתינוק היה סיכוי של 99% לשרוד אם היה מקבל טיפול רפואי הולם. ההורים הואשמו בהריגה בספטמבר 2011. הם חברי הכת "Followers of Christ" – כת בעלת היסטוריה ארוכה של התנגדות לטיפולים רפואיים.

ניל היה בן 16 כשהתקררות בה לקה הדרדרה למצב שקרוביו האמינו כי יכול לסכן את חייו. הוריו טיפלו בו באמצעות תפילות, שמן והנחת ידיים, ולא לקחו אותו לרופא. ניל החלים, אך נפל למשכב שוב כעבור כשלושה חודשים (יוני 2008). לאחר שבוע לא היה מסוגל כבר ללכת. האב היה צריך לשאת אותו לחדר האמבטיה. אימו האכילה אותו ארוחות מצומצמות, אך ניל לא היה מסוגל לבלוע. כשמת, אף אחד לא הזעיק את שירותי החירום.
הסתבר שניל סבל מחסימה בשלפוחית השתן. הוריו נמצאו אשמים בהריגה ברשלנות.

עוד סיפור מזעזע מהעת האחרונה מופיע כאן.

המקרים הללו התרחשו באורגון שבארה"ב. אורגון היא אחת מבין עשרות מדינות שמעניקות חסינות גורפת להורים שמאמינים ב"ריפוי באמצעות אמונה" (faith-healing) מפני אישומים של הזנחה והתעללות בילדים. היא אחת מתוך שש מדינות שמעניקות חסינות על בסיס דתי אף במקרים של הריגה, רצח או רצח בהתעללות.

ולא מדובר במקרים בודדים. מחקר שפורסם באוניברסיטת קליפורניה ב-1998 סקר 172 מקרים של ילדים שמתו כתוצאה מ"ריפוי-אמונה" בארה"ב בין השנים 1975-1995. ל-140 מתוכם היה סיכוי גבוה מ- 90% להשאר בחיים לו קיבלו טיפול רפואי הולם. מקרי המוות הללו מיוחסים ל-23 כתות דתיות שונות ב-34 מדינות.

לאחר שלושה מקרי מוות של ילדים באורגון, הוסרה ההגנה המשפטית מהורים שלא פונים לטיפול רפואי ומסתפקים ב"תפילות".

מעבר לסיפורים המזעזעים, השאלה שמעניינת ומטרידה אותי היא –

מה גורם לאנשים להאמין שתפילות עובדות, במידה כזו שהם מוכנים להמר על כך בחיי ילדיהם?

תוצאות מחקרים מדעיים?

נכון ל-1988, חיפוש נרחב אחרי מחקרים בתחום העלה רק שלושה מחקרים מבוקרים בהם נבדקה השפעת תפילות על אנשים שלא היו מודעים לכך שמתפללים עבורם. מתוכם אחד (שתוכנן באופן חובבני) טען לתוצאות חיוביות, ובשני האחרים (שתוכננו בקפידה) לא נמצאה השפעה כלשהי לתפילות.
מחקרים נוספים שבוצעו לאחר מכן לא מצאו שום אפקט ברור. חלקם לא גילה כל שיפור במצב חולים שהתפללו עבורם, וחלקם מצאו פרמטרים אחדים בהם חל שיפור מסוים בקרב חולים שהתפללו עבורם, יחסית לאלה שלא התפללו עבורם. תוצאות אלה יכולות לנבוע מתנודות אקראיות טבעיות או מגורמים נוספים שלא היו בבקרה.

המחקר המקיף ביותר בתחום השפעות התפילה נערך ב-2006, וכלל כ-1800 חולים שהתאוששו מניתוח מעקפים. הם חולקי לשלוש קבוצות שוות. לנבדקים בקבוצה אחת נאמר כי יתכן ויתפללו עבורם ואכן התפללו עבורם, לנבדקים בקבוצה השניה אמרו כי יתכן ויתפללו עבורם אך לא התפללו עבורם בפועל, ולחברי הקבוצה השלישית הובטח כי יתפללו עבורם, ואכן כך בוצע.
התוצאות היו מאירות עיניים: לא היה שום הבדל בשיעור הסיבוכים בין שתי הקבוצות הראשונות. יתרה מזו, בקרב חברי הקבוצה השלישית (שידעו כי מתפללים עבורם) שיעור הסיבוכים היה אף גבוה יותר! אחת הסברות שמנסות להסביר את הממצא הזה אומרת כי הם נכנסו לסוג של "חרדת ביצוע" עקב הידיעה כי מתפללים עבורם.

בניגוד לטענות המאמינים, אין אם כן עדויות מחקריות לכך ש"תפילות" יכולות לעזור לחולה, ובוודאי לא במצבים כמו עיוורון, חרשות, סרטן, איידס, בעיות התפתחותיות, טרשת נפוצה, פריחות בעור, שיתוק ופגיעות שונות. אגודת הסרטן האמריקאית מסכמת את הנושא באופן חד משמעי באתר האינטרנט שלה: "הראיות המחקריות אינן תומכות בטענות כי ריפוי-אמונה מסוגל לרפא סרטן או כל מחלה אחרת".

מטא-אנליזה משנת 2007 מסכמת: לא נמצאה כל השפעה לתפילות עבור החלמתו של אדם (ללא ידיעתו).

סיפורים אנקדוטיים?

מה באמת לגבי כל אותם אנשים שקמו מכסאות גלגלים והחלו ללכת לפני קהל של אלפי אנשים?

ניקח לדוגמה את קתרין קולמן, מרפאת-אמונה אמריקאית ידועה. ד"ר ויליאם נולן החליט לבדוק מה עלה בגורל 23 אנשים שטענו כי הבריאו בעקבות שירותיה. המעקב ארוך הטווח שביצע העלה כי אף אחד לא נרפא. חמור מכך: אחד המקרים היה של אישה שלכאורה נרפאה מסרטן בעמוד השדרה, השליכה את המחוך התומך שלה ורצה לאורך הבמה לפקודתה של קולמן. למחרת קרס עמוד השדרה שלה, והיא מתה כעבור 4 חודשים.

ב-1976 מתה קולמן בעקבות ניתוח לב פתוח שעברה (תפילותיהם של המוני מאמיניה כנראה לא סייעו גם הפעם).

נולן מתאר מקרים אלה כמו גם מקרים שעברו תחת ידיהם של "מטפלים" נוספים בספרו:  Healing: A Doctor in Search of a Miracle.

לואיס רוז, פסיכיאטר בריטי שחקר מאות סיפורי "ריפויי אמונה" מסכם בספרו Faith Healing: "לאחר 20 שנה של עבודת חיפוש לא איתרתי ולו מקרה אחד של נס".

מצגי שוא של שרלטנים?

בזה אחר זה צצים שרלטנים שמפלסים דרך אל עושרם על חשבון תמימותם של מיליוני מאמינים.
אחד התחקירים היסודיים שנעשו בתחום התבצע ע"י הקוסם ג'יימס רנדי, וממצאיו מתוארים בספרו "The faith healers". הנה דוגמה לאחת מחשיפותיו (מומלץ לצפות!):

אומרים – "פראיירים לא מתים, הם רק מתחלפים".
במקרה שלנו הפראיירים דוקא מתים. השרלטנים לעומת זאת אפילו לא מתחלפים!

נוכלים שמתחפשים למדענים?

על רקע המחסור בתמיכה מחקרית, אין פלא שמחקר אחד מ-2001 עשה לו כותרות בכל רחבי העולם. חוקרים במרכז הרפואי של אוניברסיטת קולומביה ביצעו מה שנראה כמחקר מדעי למהדרין. במחקר השתתפו (ללא ידיעתן) נשים שעברו טיפולי הפריה. אלפי אנשים התפללו מרחוק עבור הצלחתן של 100 נשים להיכנס להריון, מבלי שהן ידעו על כך כלל. תוצאות המחקר היו מדהימות – שיעור הכניסות להריון בקרב הנשים שהתפללו עבורן היה כפול מזה של קבוצת הביקורת!

אולי תוצאות מדהימות מדי? ספקות החלו לעלות בקרב אנשי מדע אחרים, שאלות הופנו לחוקרים ולאוניברסיטה וסאגה גדולה החלה להתפתח סביב המחקר הסנסציוני. אסכם בקצרה את הממצאים שנחשפו (מי שמעוניין לקרוא את כל הפרטים יכול למצוא אותם כאן): כתב העת שפרסם את המאמר סירב לא רק לפרסם מכתבי ביקורת שהתקבלו בנוגע המאמר, אלא אף לאשר כי קיבל אותם. במשך חודשים נותרו שיחות טלפון, אימיילים ומכתבים בקשר למאמר ללא מענה. גם שלושת מחברי המאמר לא הסכימו להתייחס לשאלות.

עם חלוף הזמן התגלה כי המחבר הראשי של המאמר שמע על המחקר לראשונה חודשים לאחר סיומו והתנער מכל אחריות לתכנונו. המחבר השני עזב את האוניברסיטה ומסרב להגיב, והמחבר השלישי (שפרסם מאמרים רבים בנושאים של פארא-פסיכולוגיה) נחקר ע"י ה-FBI בקשר להונאות ענק בסכומים של מיליוני דולרים שהיה אחראי להן עם אדם נוסף, ששימש גם הוא כחוקר בשעות הפנאי (יחד הם פרסמו מאמר בשם "השפעת טיפול בהילינג על קצב השתחזרות רגליים קדמיות של סלמנדרות"). ב-2004 הואשמו השניים בשימוש בזהויות מזויפות מרובות לצורך ביצוע פשעים. השותף, שכבר ישב בכלא תלה את עצמו בתאו, ואילו חברינו – המחבר השלישי – נכנס לכלא ל-5 שנים.

פרסום סלקטיבי ומוטה במדיה?

המדיה רודפת בידור ורייטינג הרבה יותר מאשר אמת ודיוק (רמז: איפה נמצא הכסף?) מסיבה זו מחקר סנסציוני כמו זה שתואר לעיל יזכה לפרסום אדיר בעוד שמחקרים שלא מצאו קשר בין תפילות לבריאותם של חולים יאבדו לנצח בין דפי כתבי עת נידחים, וזה בהנחה שהחוקרים (או כתבי העת) מצאו לנכון לפרסם אותם בכלל (גם בעולם המחקר "אי תוצאה" סקסית הרבה פחות מ"תוצאה").
"מחוללי ניסים" יזכו לתוכניות שבועיות בפריים טיים, בעוד שתוכניות שמציגות דברים בגישה ספקנית ידחקו לשולי ערוצי המדע, במקרה הטוב.
התקשורת תחגוג על מקרה נדיר כזה או אחר של החלמה בלתי מוסברת, ולא תסקור באריכות מייגעת את המקרים הרבים בהם סיימו החולים את הטיפול ללא כל שיפור אובייקטיבי במצבם.
הכל טבעי ומובן. אבל התוצאה היא שאנו מאבדים את היכולת להבחין בין שכיח לנדיר, בין אמת לאשליה.

עד כה דיברנו על מקורות חיצוניים של מידע כוזב או מעוות.
מהם הגורמים בחויה האישית שעשויים לגרום לאנשים להאמין בכוחן של תפילות (או כל טיפול אחר שנבדק מחקרית ולא נמצא תקף)?

פרשנות שגויה של טעות באבחון המקורי?

לעיתים מאובחנת מחלה באופן שגוי. לעיתים קרובות עוד יותר מדובר בחשד בלבד שמופרך בבדיקות נוספות, אם וכאשר הן מתבצעות. מי מאיתנו לא חווה על בשרו תקופת פאניקה כזו ונשם לרווחה לאחר שבדיקות נוספות הראו כי היתה זו אזעקת שוא?
יש שמבינים כי מדובר בטעות באבחון, אבל יש שמעדיפים להבין כי התחולל כאן נס רפואי ממדרגה ראשונה!
אדם שבשלב האבחון השגוי החל להתפלל או לעבור טיפולים כאלה ואחרים, וביצע לאחר תקופה בדיקה רפואית נוספת שלא העלתה כל ממצאים חריגים, בהחלט עשוי ליחס כוחות מרפא חזקים לתפילה/טיפול.

אינני יודע מה היקף האבחונים השגויים, אבל הוא בהחלט יכול להסביר סיפורי ניסים שצצים מדי פעם, ולספק קריירה שלמה לאנשים שמייסדים תנועות פסאודו-רפואיות חדשות בעקבות הארוע, בטענות כי תפילות, מחשבות חיוביות, דייטת מיץ גזר, מריטת שערות באף או כל דבר אחר שעלה על דעתם לבצע באותה תקופה – מבריא אנשים. כמה ראיונות בתוכניות בוקר פופולאריות, שיווק אגרסיבי והנה לנו עוד כת שקמה על בסיס של אשלית יחיד.

פרשנות שגויה של ריפוי טבעי ותנודות טבעיות במחלה?

מצבי מחלה רבים חולפים מעצמם. "התקררות תחלוף תוך 7 ימים אם החולה נוטל תרופה, ותוך שבוע אם אינו נוטל". תפילה או כל טיפול אחר שינתן במצב של מחלה שחולפת מעצמה עשוי להתפרש כגורם להחלמה. זו אשליית "אחרי ולכן בגלל".

בנוסף, מחלות כרוניות רבות מתאפיינות בתנודתיות – תקופות של החמרה והטבה לסירוגין (כאבי שרירים, פרקים, אלרגיות וכד'). באופן טבעי אדם יפנה לטיפולים כאלה ואחרים כאשר הגיע לשפל מסוים, ומשם הדרך הטבעית היא רק למעלה (בלי קשר לטיפול). כשהמצב משתפר האדם מפסיק בטיפול ובטוח שהוא עזר. כעבור תקופה של רגיעה מידרדר מצבו שוב והוא חוזר ופונה לטיפול. גם הפעם משתפר מצבו לאחר מכן והוא מסיק כי "הטיפול עבד שוב!" וחוזר חלילה. בכל תנודה יקבל האדם חיזוק נוסף להתרשמות כי הטיפול עובד, גם אם הוא חסר השפעה לחלוטין (דוגמה קיצונית לרעיון זה היא לעמוד מול רמזור ולהתפלל לאור ירוק בכל פעם שהוא אדום, ולשמוח שהתפילה עזרה בכל פעם שהוא ירוק. מי שלא שם לב שרמזורים נוטים להתחלף לסירוגין, ישתכנע מן הסתם כי התפילה שלו היא הדבר היעיל והאמין ביותר שקיים).

פרשנות שגויה של פעולת הפלצבו?

אפקט הפלצבו יכול להסביר שיפור בהרגשה ואף במצב הפיזי במקרים בהם תפילה או כל טקס אחר מתבצעים כשהחולה מודע לכך ומאמין שהדבר עשוי לעזור לו. עצם הנוכחות האנושית התומכת, הציפייה להקלה בכאב כמו גם ירידה ברמת הדחק הנפשי – כל אלה תורמים כנראה לפעילות משופרת של המערכת החיסונית ולהתמודדות גופנית עם כאבים. יחד עם זאת חשוב להדגיש כי אפקט הפלצבו אינו פועל על כל אחד, וגם המידה בה הוא פועל משתנה ממקרה למקרה.

ההטבה, אם מתרחשת, מקורה בחולה עצמו ולא בכוחות מסתוריים שמפעיל המטפל.

העובדה כי עצם האמונה ביעילות הטיפול משפיעה על החולה לטובה, אין פירושה שיש להסתפק בנפלאות הפלצבו בכל אותם המקרים בהם קיים טיפול קונבנציונלי מוכח לבעיה. הרי גם לטיפול המוכח יש את אפקט הפלצבו שלו, שמעצים אותו עוד יותר.
כלומר, עלינו להשוות בין טיפול בעל ערך רפואי מוכח בתוספת פלצבו, לטיפול שהוא פלצבו בלבד.

במקרים אקוטיים כמו אלה שתוארו בתחילת הכתבה, מומלץ בחום לא לסמוך על אפקט הפלצבו…

כל התשובות נכונות?

נראה ששילוב של כל הגורמים שצוינו מחזק מאוד את האמונה ביעילות הטיפול, למרות שלא נמצא יעיל במחקרים, כלומר, במציאות.

המרכיב הסודי הנוסף – אמונה!

בסופו של דבר, אנשים רבים מאמינים במשהו כי… הם פשוט מאמינים.
כמו שאומרים המאמינים: "לאלה שמאמינים, לא נדרשת כל הוכחה. לאלה שאינם מאמינים, שום הוכחה אינה מספיקה."

יותר מכך, מערכות אמונה רבות בנויות באופן שמרתיע את המאמין מלהטיל ספק באמונתו. אם לא יאמין מספיק – זה לא יעבוד. אם לא יאמין מספיק – יענש ע"י ישויות עליונות.

הדיון כולו התנהל בנושא "ריפוי-אמונה" או תפילות, אך באותה מידה היה אפשר לדבר על טיפולים נסמכי-אשליות רבים אחרים שאנו מוקפים בהם מכל עבר (רק צריך להביא את ערימת המחקרים הרלוונטיים לכל תחום כזה, אם בכלל בוצעו). כשאנשים בוחרים להשתמש בהם במקום בטיפולים שיעילותם ובטיחותם נבדקה, הדבר עלול להסתיים בכי רע.

הנה לדוגמה עוד מקרה של תינוקת שסיימה את חייה בגיל 9 חודשים, והורים שסיימו בכלא, הפעם עקב טיפול הומאופתי. התינוקת התייסרה במשך תקופה ארוכה מזיהום שהלך והסתבך אך הוריה בחרו שלא לתת לה טיפול קונבנציונלי (שהיה מציל אותה בודאות). במקום זאת טיפל בה האב עצמו בהומאופתיה – תחום אותו גם לימד.
השופט קבע כי האב "הפגין גישה יהירה בטענותיו לגבי יתרונותיה הברורים של הומאופתיה בהשוואה לרפואה הקונבנציונלית", וכי "היה ברור מעל לכל ספק כי הומאופתיה לא תספיק לטיפול במצב החמור בו היתה שרויה התינוקת".

דבר אחד הוא כשאנשים מעמידים את חייהם שלהם בסכנה בעקבות אמונה באשליות. זוהי בחירתם. אבל כשחסרי יכולת בחירה כמו ילדים ותינוקות משלמים את המחיר בחייהם, זה כבר פשע!

תודה לקורא שלומי על הקישור לסרט התיעודי "ניסים למכירה" בו אמן האשליות Derren Brown מעצב דמות של מרפא אמונה במו ידיו, כולל חשיפת טריקים שונים, והם הולכים עם זה עד הסוף. מאלף!

לקריאה נוספת:

____________________________________________________________________

חושבים שהכתבה חשובה וכדאי שעוד יקראו אותה? שילחו להם את הכתבה או שתפו בפייסבוק!
רוצים לקבל הודעות למייל על פרסום רשומות עתידיות? הרשמו למעלה מימין (תמיד אפשר לבטל).

85 מחשבות על “אשליות יכולות להרוג

  1. חסר לי נתון חשוב.
    כמה אנשים מתו כי האמינו שתפילה תרפא אותם? כמה אנשים מתו כתוצאה מאבחנה לקויה של מחלתם/טיפול לקוי במחלתם כיוון שהאמינו בעיניים עצומות במערכת שטיפלה בהם?

    אין לי נתונים, אבל תחושת הבטן של שהבטחון העצום שיש ברפואה המודרנית "מבוססת העובדות", והכוח העצום שיש לרופאים ולמערכת הרפואית עקב כך, הביאו ליותר טעויות פאטאליות שעלו בחיים, מאשר אותם סיפורים על אנשים שהעדיפו להתפלל או לקחת טיפול אלטרנטיבי לא יעיל, ונפגעו מכך.

    יש גם שאלה האם המערכת הרפואית המודרנית באמת מבוססת על עובדות מדעיות ולא מושפעת מאמונות לא מבוססות. הנסיון שלי מלמד שבמערכת הזו אמונות הן לא פחות משמעותיות ומפשיעות מאשר עובדות ומחקרים וחשיבה ביקורתית.

    אהבתי

    • אין בכלל ספק שיותר אנשים נהרגו עקב טעויות של רופאים שהשתמשו ברפואה אמיתית. מערכת הרפואה המודרנית לא עושה ניסויים בבני אדם, ולכן הידע שלה מבוסס על איסוף סטטיסטיקות של תופעות רפואיות וניסויים קליניים שבד"כ מביאים מידע לא שלם. זה מה שיש. וזה עובד הרבה יותר טוב, אפילו שרופאים עושים טעויות או נותנים לנסיון ולאגו שלהם לקבוע את האבחנה במקום לתת למצב החולה לעשות זאת. גם בביקור אצל הרופא צריך לחשוב ולשאול. אף אחד לא המליץ אחרת.

      נוסיף שבשנה שעברה נהרגו הרבה יותר אנשים בנסיעה במכונית מאשר בתוך כרכרות או על סוסים. זה לא בדיוק הנתון שיש להשוות.
      להבדיל אלפי הבדלות, ועם טיפה הומור- הרבה יותר לקוחות "נעקצו" על ידי מוסכניקים מאשר על ידי וטרינר סוסים (שמע חייבים להחליף לו רגל… הפרסה שחוקה לגמרי…)
      אני מניח שאתה לא מייעץ לחזור לסוסים נכון? 😉

      אהבתי

      • אני לא מסכים לגבי ה"אף אחד לא המליץ אחרת".
        המערכת הרפואית, במיוחד בארץ, מפעילה עליך לחץ פסיכולוגי אדיר לקבל את המלצותיה כמות שהם. רטב הרופאים יביטו בך בזלזול כשתציג להם נתונים שהורדת מהאינטרנט. כשהלכתי ל"יעוץ גנטי" במהלך הריון (של אשתי) עם שני ממצאים סותרים לכאורה על קיומה של בעיה ננזפתי על כך שאני מנסה להתעניין בסיכון המשולב משתי הבדיקות כי "רפואה זה מדע, זה לא משחק בסטטיסטיקה". ציטוט מדוייק של ד"ר לגנטיקה. מה שהיא באמת רצתה לומר לי הוא "יש פרוטוקול, ואתה צריך לבצע אותו בלי לזוז מילימטר, ובלי להפעיל שיקול דעת. אנחנו יודעים יותר טוב, וזה לטובתך".
        ואפשר לספר סיפורים מפה ועד הודעה חדשה. יש כמובן גם מחקר ותאוריות ארגוניות למה המערכת הרפואית מתנהגת במערכת ככה. מדוע הם לא מעודדים אנשים להפעיל שיקול דעת, וכו'. אבל הרפואה בארץ היא רפואה מתגוננת. רפואה של פרוטוקולים ונהלים ומסמכים. רפואה של הפחדות, ורפואה שבסופו של דבר מתבססת על הסמכות של הרופא מול חוליו, ולא כשרונו לרפא אותם, גם אם הוא קיים.

        ובהקשר לכרכרות הסוסים. לבעיה שהזכרת יש פתרון סטטיסטי פשוט מאד שנקרא case-control. וכן. יותר מסוכן ליסוע במכונית מאשר בכרכרת סוסים. האם זה גורם למישהו לוותר על המכונית שלו? ממש לא. התנהגותנו היומיומית אינה רציונלית. היא מבוססת הרגלים, נורמות חברתיות, מושפעת מפרסומות, מרגשות, וכן – מהמון אמונות שאנחנו מחזיקים ומדעות קדומות. אז אפשר ללכת לקצוות ולהתחלחל מאנשים שבגלל אמונתם ילדם נהרג ולצעוק פשע פשע. אבל אפשר להסתכל מסביב ולראות שבעצם כולנו מונעים מאמונות. כל הזמן. מסביבנו כל הזמן נהרגים אנשים בגלל אמונה (לאו דווקא באל). כל הזמן. תמיד מקרי הקצה מזעזעים אותנו, אבל למעשה לאמונה יש תפקיד מרכזי בחיים שלנו. תפקיד שעוזר לנו לשרוד, להנות, להתקדם, להתחבר, לעזור לזולת ועוד. אבל מה לעשות שזו עסקת חבילה. כשאתה מקבל אמונה, אתה מקבל את ה"מרכז" – את האזור בו היא מועילה לך, אבל אתה נאלץ לקבל את מקרי הקצה הנדירים. ומה לעשות, אם הסטטיסטיקה מראה שתאונות קורות בקרון האחרון של הרכבת, להוריד את הקרון האחרון ברכבת הוא לא פתרון נכון. גם לא יעיל במיוחד. גם לא לעצור את הרכבת.

        אהבתי

    • קודם כל אין סתירה בין הדברים, כלומר, את מקרי המוות האלה היה אפשר לחסוך בכל מקרה, בלי קשר למקרי מוות אחרים מכל סיבה שהיא.

      אני בטוח שיש מקרי מוות לא מעטים גם תחת ידיהם של רופאים "קונבנציונלים". מי שעושה, טועה. וכמה שעושים יותר, טועים יותר. לכן הנתון הנוסף הקריטי הוא מה אחוז המתים כתוצאה מרשלנות רפואית ולא רק מה מספרםף בהשוואה למאמיני כת כזו או אחרת.

      אם יש לך או למישהו מידע נוסף בעניין רכיב ה"אמונה" ברפואה המודרנית, אשמח ללמוד על כך.
      אני לא רופא, ובעצמי מאוד זהיר בכל הקשור לעצות שאני מקבל מרופא כזה או אחר.

      אהבתי

      • תקרא על נושא לידות בית.
        העובדות: לידות בית מתוכננות יותר בטוחות ומובילות לפחות התערבויות רפואיות מיותרות ומסוכנות מאשר לידות בבית חולים.
        המדיניות הרפואית: להימנע ככל האפשר מלידות בית. אין אמנם איסור בחוק (כי זה נוגד את חופש הפרט), אבל יש כל הזמן נסיונות להעלים את התופעה.
        האמצעים: הפחדות של רופאים (ולא מבוססות עובדות) על הסכנות שבלידת בית, על הסיבוכים האפשריים, ועל האמונה (!) הבסיסית שלנו שרפואה היא דבר טוב ושעדיף לסמוך על רופאים.

        הסיבה האמיתית: כסף. הרבה כסף.

        אהבתי

        • עמית – האמנם אלה העובדות?
          אמנם לא הקדשתי לכך זמן רב מדי, אבל חיפשתי מחקרים ברשת על בטיחות של לידה בבית לעומת לידה בבי"ח.
          אכן, יש מחקרים המאשרים את העובדה שציינת.
          *אבל* בה בעת מוזכרת העובדה שנשים הבוחרות ללדת בבית נמצאות בדרך-כלל מלכתחילה בקבוצת סיכון נמוכה יותר מאשר נשים היולדות בבתי חולים, ושקשה מאד לבודד כאן סיבה ותוצאה, בגלל מגוון גורמים.
          ואפילו בהינתן היתרון שציינת ללידה בבית, יש כמה וכמה מחקרים (כך הבנתי) שלא מצאו הבדל משמעותי מבחינה סטטיסטית בין בטיחות הלידות הנ"ל. מה שכן, ללידה בבית יש בפירוש יתרון רגשי ליולדת – אבל לי, לפחות, ברור שזהו שיקול משני.

          אהבתי

          • הו כן… בתור יולדי בית סדרתיים ערכתי בעניין סקירת ספרות מקיפה ביותר.
            כל המחקרים משווים יולדות בסיכון נמוך בבית מול יולדות בסיכון נמוך בבית חולים. לאף אחד אין ספק שלידות בסיכון גבוה צריכות להתרחש בבית חולים (אם כי ללא מעט אנשים יש השגות בנוגע למה נחשב סיכון גבוה – אבל זה לא העניין). בנוסף, אי אפשר לעשות כאן מחקר "אקראי", ולו רק מסיבות אתיות, ולכן תמיד משווים יולדות שבחרו ללדת בבית מול יולדות שבחרו ללדת בבית חולים. מבחינת בריאות היולדות והיילודים בד"כ לא נמצאים הבדלים סטטיסטיים משמעותיים לטובת בתי החולים (בחלק מהמחקרים יש יתרון סטטיסטי ללידות בית, ובד"כ אין הבדל – דבר שלא מפתיע מאד), לעומת זאת מבחינת הצורך בהתערבויות רפואיות, תמיד יש יתרון בולט ללידות הבית ככאלה שמצריכות באופן עקבי ומובהק פחות ניתוחים קיסריים, זירוזים למיניהם וכו'. לכל פרוצדורה רפואית פולשנית יש סיכון מסויים, אבל גם אם הסיכון הזה זניח, החסכון הכלכלי של לא לעשות ניתוח קיסרי, והשימוש החסכוני במשאבי בית החולים (המוגבלים ממילא) – מכל אלה ממש מתבקש לעודד (שוב, לא להכריח, אתה צודק שתהליך הבחירה הוא כנראה משמעותי) נשים ללדת בבית. לדאוג שתהיינה מספיק מיילדות מקצעויות, להשוות הטבות כלכליות ליולדות בית בהשוואה ללידות בית חולים (כיום יולדת בית לא מקבלת מענק לידה), וכו'.
            אבל לא. מדיניות רפואית לא נקבעת לפי עובדות רפואיות במדינת ישראל, ורופאים, אפילו כאלה שמודעים לעובדות, מוצאים דרכים פתלתלות כדי לא להודות בכך, ונוקטים רטוריקה של "למרות העובדות, תמיד כדאי להיות בקרבת בית חולים…יש כל כך הרבה סיבוכים אפשריים, וכו'…" אז כן, אם היו כל כך הרבה סיכונים שכאלה, זה היה מתבטא במספרים ובסטטיסטיקות. וזה לא.

            הדבר העצוב ביותר שאמרת קשור להתייחסותך לצד הרגשי. לעניות דעתי, אם אין סיבה בטיחותית משמעותית וחד משמעית להעדיף פרוצדורה כזו על פני פרוצדורה אחרת, היבטים רגשיים הם בעיני בעלי חשיבות מכרעת. כמובן שאם יש חשש לחיי היולדת או היילוד אז עדיף להתייחס אליו, אבל ברוב המקרים אין כזה חשש, ולכן דווקא צריך לכבד ולהוקיר ולהדגיש ולתמוך בצד הרגשי

            אהבתי

            • בקשר לצד הרגשי, חייב להבהיר: היתרון הרגשי שיש ליולדת בלידת בית הוא שיקול משני בעיני – *יחסית לשיקול הבטיחות*. לא "משני" במובן של "לא חשוב" אלא רק "פחות חשוב משיקול הבטיחות". אל נא תתעצב כל-כך בשבילי – הפער בינינו קטן משאתה חושב.

              אהבתי

              • הפער בינינו הוא כנראה שאני חושב שיש קורלציה חיובית לא מבוטלת בין המרכיב הרגשי למרכיב הבטיחותי. בכלל בחיים ובפרט כשמדובר בלידה – ולכן אי אפשר בקלות רבה להפריד בין שני הממדים ולקבוע את האחד כראשי ואת השני כמשני. ואולי גם אם זה אתה מסכים איתי. אני תמיד אשמח לשמוע על אנשים שמסכימים איתי 🙂

                אהבתי

                • עמית,
                  בעוד אני תומכת בלב שלם בחופש בחירה נרחב ככל האפשר של נשים במיקום הלידה שלהן ובהרכב האנושי בעת הלידה, כדאי לדעת שבלידה הראשונה, גם בהריון תקין לחלוטין, הסיכון לאם ולילוד בלידת בית גבוה יותר מאשר בלידה בבית חולים או בית יולדות. אני מניחה שאפשר, מבחינת הטבות, לעודד לידה ראשונה בבי"ח ואת הלידות הבאות – לפי בחירת היולדת, בבית או בבי"ח.
                  הנתונים מכאן – http://thesocietypages.org/socimages/2011/12/20/study-shows-home-births-are-not-as-safe-so

                  אהבתי

        • השאלה היא הסיכוי מול הסיכון נכון שיש הסתברות קטנה שלידה בבית תלווה בסיבוך רפואי אבל במקרה שהיא תתרחש בהסתברות קטנה הסיכון הוא קטלני – סוגייה זו נקראת הטעיית הסיכון הקלוש לכן זה סיכון מיותר ללדת בבית

          אהבתי

      • הבעיה היא לא כמה טעויות רופאים עושים מול כמה טעויות אחרים עושים. אלא כמה מוות מיותר, מסיבות רפואיות שניתן למנוע, נובע מאמונה באשר היא – תוך הפרדה לשתי קבוצות של מאמינים: מאמינים באל, מאמינים ברפואה המודרנית. כמובן שאתאיסטים יש בכל מקום. גם "אתאיסטים רפואיים". כנראה שחוסר אמונה יציל מלא מעט מוות. אבל כשמשווים אמונה באל מול אמונה ברפואה המודרנית בהקשר של "מוות מיותר" – אני חושב שהרפואה המודרנית יוצאת נפסדת.
        כאמור, אין לי נתונים. סתם תחושת בטן.

        אהבתי

  2. הומאופתיה בכלל שווה פוסט בפני עצמו. דבר הזוי שיצר סביבו תעשיה שלמה.
    אני מכיר דוקטורית לביולוגיה שמאמינה בזה. היא בעצמה לא יודעת למה…

    אהבתי

  3. אין לי ספק שכמות האנשים שמת בעקבות כשלים ואבחנות של המערכת הרפואית הרבה הרבה יותר גבוהה. ישמשהו כמעט אנקדוטלי במספרים שמצוינים פה. מצאתי כתבה שתומכת בעמדות שלך אבל דווקא החלק שדן בכוחה של תפילה לא הצליח לקדם את הטיעון של הכותב: המחקר דווקא מראה חד משמעית שהיא עוזרת. בכל מקרה נראה לי שתשמח לקרוא את הכתבה

    http://www.haaretz.co.il/misc/1.1019221

    באופן כללי יש לי תמיד תחושה שכש"סקפטים" דנים בנושא מסוים הם מניחים מראש שכל מה שלא מדעי לא יעבוד והדבר הכי בעייתי שזה תמיד מתוקף דרך כתבות ומחקרים שמוצגים באתרים של סקפטים אחרים. בכתבה שאני מפנה אליה פה, מצוינים מחקרים מבוקרים שמראים תוצאות טובות לגבי תרופות הומאופטיות אבל איכשהו לא מתייחסים אליהם ברצינות. במילים אחרות : הסקפטים תמיד "יחקרו" ויגיעו לתוצאות שאותן רצו למצוא קודם. זה קצת משונה שמחקר תמיד מאשש את הנחות המוצא ואין שום הפתעות בדרך

    אהבתי

    • הי הצופה,
      הדגש בכתבה הזו הוא לא על כמות החיים שאבדו, אלא על מידת האמונה הקיצונית של אנשים, ועל מה היא בדיוק מתבססת.
      לגבי המספרים, צריך להשוות את כמות הנפגעים לעומת כמות המטופלים בכל שיטה. אני לא יודע כמה אנשים חברים בכת הזו, אבל נניח לצורך הדיון שמדובר בעשרות אלפים. תשווי את זה למאות המיליונים באמריקה שהולכים לטיפול קונבנציונלי. ברור שבאופן אבסולטי המספרים יהיו "לרעת" הקונבנציונלית.

      לגבי הכתבה:
      א) קראתי בעניין (היא קצת ישנה). תודה.

      ב) לגבי התפילות, זה לא בדיוק תפילות, זה שלל טכניקות של ריפוי מרחוק (הילינג למשל). עוד אחזור למחקר הזה בעתיד. הנה לינק לתקציר שלו: http://www.annals.org/content/132/11/903.abstract
      מאז נעשו מחקרים נוספים וככל שאיכותם עולה – האפקט יורד לאפס. כאמור, ארחיב על כך בעתיד.

      ג) דוקא יש הפתעות. את יודעת מי היה אחד החוקרים הראשיים (אם לא הראשי) במחקר שציטטתי לעיל?
      לא תאמיני – אחד מהמחברים של "ריפוי או פיתוי". http://en.wikipedia.org/wiki/Edzard_Ernst
      מסקנות המחקר הזה מנוסחות מאוד בזהירות אך בנימה אופטימית. במחקרים חוזרים הוא הולך ומשנה את דעתו. כלומר, אנשים גם משנים את דעתם בעקבות הראיות.

      ד) את מוזמנת לקרוא את החלק של מחקרים מדעיים תחת הערך הומאופתיה באנגלית בויקיפדיה. יש שם סקירות יותר חדשות שמעמידות את ההומאופתיה באור מאוד בעייתי (אין הבדל משמעותי לעומת פלצבו).

      ה) ספקנים יודעים מנסיון ההסטוריה, שדברים שסותרים את כל הידע הקיים בד"כ מתגלים כאשליות. לא תמיד, אבל בד"כ. לכן הם בודקים דברים כאלה ביתר החמרה. הסיפור שמתואר בכתבה מאלף, כיצד ממצאים מתפוגגים כשבודקים אותם כמו שצריך. ד"א, גם ברפואה "קונבנציונלית" דברים כאלה מתפוגגים מדי פעם. אשמח לכתוב גם על זה בעתיד.

      אהבתי

  4. אגב, הספרים שציינת ממשממש ישנים, אני בטוחה שיש טקסטים הרבה יותר עדכניים. ואגב, השיטות ה"אלטרנטיביות" הן השיטות הקונבנציונליות בחלקים גדולים בעולם, ואין ספק בסיוע שלהם. מיותר לציין רפואה סינית או הודית. ישהמון המון רופאים קונבנציונלים שבעצמם פונים לרפואה האלטרנטיבית, וישלא מעט שזונחים לגמרי את עברם הקונבנציונלי. דיפאק צ'ופרה ונאדר בוטו הם רק דוגמאות למוכרים שבהם, אבל יש המון כאלה

    אהבתי

    • "ואין ספק בסיוע שלהם" – לי דוקא יש ספק. זה שמיליוני אנשים משתמשים במשהו אלפי שנים לא אומר דבר וחצי דבר על יעילותו או "נכונותו". תחשבי על דתות (יש תועלת פסיכולוגית כמובן, אבל לא על זה מדובר כאן).

      בכתבה התייחסו לסיבות בעטיין רופאים פונים לאלטרנטיבית – כסף, אטרקטיביות, ואני מוסיף – מתן מענה לחולים במקרה שאין מענה קונבנציונלי ותקווה כי אפקט הפלצבו יעבוד (כשלעצמו כמובן לא דבר רע, אבל על ההשלכות האתיות צריך לדון. בהזדמנות).

      אהבתי

    • "במכון מטפלים בדרך ייחודית המשלבת שיחה, ריפוי אנרגטי ואיזון באמצעות אבני קריסטל".
      באמת שלא בדקתי לעומק. אני רק יכול לומר שככל הידוע לי על סמך מחקרים, לריפוי אנרגטי ולאבני קריסטלים אין שום השפעה במציאות, למעט השפעת פלצבו, פרשנויות בדיעבד, וכד', ראי שלל הגורמים שצוינו בכתבה הזו. אין לי מושג על מה הם מדברים בשיחות שלהם.
      יתכן שהשפעות אלה חזקות מספיק כדי לשכנע חלק מהאנשים להפסיק לעשן.
      באותו נושא:
      http://reshet.ynet.co.il/Shows/Kolbotek_video/article,7127/

      אהבתי

  5. ואם כבר ריפוי בעזרת תפילה איך אפשר בלי קשר ישראלי כפול.
    באתר שפינוזה התפרסם בעבר פוסט מעניין בנושא:" ריפוי בעזרת תפילה רטרואקטיבית: האם נשברו חוקי הפיסיקה?".
    הפוסט מספר על פרופ' לאונרד ליבוביץ מאוניברסיטת תל-אביב, שפרסם בשנת 2001 ב- British Medical Journal הנחשב מאמר שמתאר מחקר קליני המוכיח (לכאורה) את יעילותן של תפילות קצרות להחלמה, שנאמרו שלא בנוכחות החולה,שלא בידיעתו ולאחר מעשה (רטרואקטיבית!), בקיצור משך האישפוז של חולים בהרעלת דם (Blood Stream Infection).
    מה היתה תגובת הקוראים (הרופאים), מה היתה תגובת כותב המאמר ומהו מוסר ההשכל המפתיע מהמחקר?
    קישור לפוסט
    (ולמי שזה חשוב לו: חצי גילוי נאות וכו…)

    אהבתי

    • תודה, גדול! לא הכרתי. אכן בתחילה לא יכולתי שלא לצחוק, אח"כ להיות מופתע, ובסוף לחשוב.
      אתייחס לנושא מאוד קשור באחד מהפוסטים העתידים. אכן יש סוגיות לא סגורות רבות…

      אהבתי

  6. אין שום הבדל בין זה לבין אמונה באלוהים, וכל הצרות שבאות מזה. גם כאן יש שימוש בצורך של אנשים להיאחז במשהו ולקבל תשובות ברורות וחד משמעיות על מנת להשיג שליטה וכסף, על חשבון חיים של מיליוני אנשים

    אהבתי

  7. יש בפוסט נקודה מפוספסת לגבי אפקט הפלסבו. כתבת כי גם ברפואה הקונבנציונלית (או מה שהייתי מעדיף לקרוא לו "הרפואה") יש אפקט פלסבו ופה בדיוק הנקודה הבעייתית.

    שירותי הרפואה שאנו זוכים להם בישראל וברוב המערב הולכים ומתדרדרים, לרופאים יש פחות ופחות זמן להקשיב לבעיות והם יותר עסוקים בהגנה משפטית על עצמם. כתוצאה מזה החולה לא מרגיש שמקשיבים לו ומטפלים בו, גם אם עושים זאת. בעודברפואה האלטרנטיבית (או מה שהייתי מעדיף לקרוא "הכישוף") מקשיבים לחולים ומביעים אמפטיה ובכך מייצרים את אפקט הפלסבו שנעלם אצל הרופאים. כך שלעתים יעילות הכישוף עולה (אך ורק במחלות קלות!!) על יעילות הרפואה.

    מכאן הפופולריות הגדלה וההולכת של הכישוף לסוגיו. כך שלא הכישוף הוא הבעיה אלא התדרדרות שירותי הרפואה.

    אהבתי

    • נקודת מבט מעניינת. תודה!
      יש עוד "קסם" בתחומים מסויימים של "כישוף", והוא שנותנים לך לבחור ולבנות לעצמך את הפלסבו האידאלי עבורך. למשל בקריסטלים, נתקלתי בזה שהאדם בוחר איזה קריסטל "מהדהד" לו, איפה הוא רוצה להניח אותו על הגוף, וכד'.
      זה בעצם פלסבו בעיצוב אישי, מה שאני בטוח שממקסם את היעילות שלו.
      מעניין.

      אהבתי

  8. אני חושב שהממסד הרפואי זוכה ביושר בחוסר האמון בו.
    הכסף הפך לדבר החשוב ביותר ולא השאיפה לרפא.

    הנה כתבה מעניינת בנושא:
    http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3554454,00.html

    שימו לב לחלק הבא:
    המקרה של חברת המחקר הרפואי מיריד (Myriad Genetics) הוא מייצג מובהק של הנורמות שהתפתחו בתחום.
    מיריד, המתמקדת בניתוח גנטי ופועלת ביוטה, הוציאה ב־2008 שבעה פטנטים על מקטעי גנום אנושי.
    הפטנט שלה מאפשר לה לפתח בדיקה לאיתור פוטנציאל גנטי לסרטן השד.
    מחירה של הבדיקה, המכונה אנליזת BRAC, יעמוד על 3,120 דולר, סכום שעל פי הערכות מיריד ייצור שוק של 600 מיליון דולר ב־30 השנים הקרובות.
    מעבר לעובדה שמדובר בבדיקה יקרה להחריד, שאינה נגישה לכלל האוכלוסייה הנשית, קיימות גם הסתייגויות קשות מיעילותה של הבדיקה עצמה.
    באותה שנה שבה השיקה מיריד את הבדיקה, חקר צוות של מדענים ממכון קירי בפריז את אותם מקטעי גנום ואת תוצאות הבדיקה של מיריד.
    "הצוות הגיע למסקנה שהבדיקה מפספסת חלק גדול מהמקרים, בעוד שבחלק אחר של המקרים היא מניבה תוצאה חיובית לנשים שאינן מוּעדות לסרטן השד", מגלגלת וושינגטון את הסיפור.
    "אלא שברגע שמיריד שמעו על המחקר הצרפתי, הם מיד שיגרו דרך עורכי הדין שלהם אזהרה לצוות המחקר, והורו לו להפסיק לאלתר לעסוק במחקר של המקטע הגנטי הזה, מאחר שהחברה מחזיקה בפטנט עליו.
    יתרה מכך: תוצאות המחקר של הצוות הצרפתי לא יכולות לשמש את ה־FDA בארצות הברית, מאחר שהחברה חוסמת את השימוש בהן בשל הפטנט שהיא מחזיקה.

    אהבתי

  9. הממשלה השוויצרית ידועה בהיסטוריה הארוכה והרחבה של הניטרליות שלה, ולפיכך דיווחים מממשלה זו לגבי נושא כל כך שנוי במחלוקת, דורשים התייחסות רצינית הרבה יותר באשר לדיווח זה מאשר לדיווחים אחרים ממדינות שבהן ישנה השפעה חזקה יותר כתוצאה ממניעים כלכליים בהווה או מאזורי בחירות פוליטיים. כאשר אדם שוקל ששתיים מתוך חמשת חברות התרופות המובילות בעולם והמטה שלהם ממוקם בשוויץ, הוא עשוי לשער שבמדינה זו ישנם מניעים כבדים ונטייה להעדפה של תרופות קונבנציונליות, אך השערה זו תהיה שגויה לגמרי.
    בסוף שנת 2011 הוגש דו"ח של הממשלה השוויצרית לגבי הרפואה ההומאופתית, שייצג את ההערכה המקיפה ביותר לגבי הרפואה ההומאופתית שנכתב אי פעם בידי ממשלה, ושזה עתה פורסם בשפה האנגלית בצורה של ספר. דו"ח פורץ דרך זה, אישר כי הטיפולים ההומאופתים יעילים ומשתלמים, ושטיפול הומאופתי צריך להיות מפוצה בידי תוכנית הביטוח הרפואית לאומית של שוויץ.
    החקירה והעניין של הממשלה השוויצרית בהומאופתיה, והשימוש בטיפולי הרפואה המשלימה והאלטרנטיבית נבעו כתוצאה מהדרישה הגבוהה וההולכת ומתפשטת מטיפולים אלטרנטיביים ועד לטיפולים קונבנציונליים בשוויץ, שהגיעה לא רק מהצרכנים, אלא גם מצד הרופאים גם כן. בשווייץ, כמחצית מהאוכלוסייה משתמשת והשתמשה בשירותים וטיפולים של הרפואה המשלימה והאלטרנטיבית, והאוכלוסייה מעריכה אותם מאוד. בהמשך, כמחצית מהרופאים סבורים כי הטיפולים המשלימים הם אפקטיביים ועוזרים. אולי הנתון החשוב ביותר בכל זה הינו ש85% מהאוכלוסייה השוויצרית מעוניינת ורוצה שהטיפולים המשלימים הללו ייכנסו לתוכנית ביטוח הבריאות הלאומית השוויצרית.
    לפיכך, אין זה מפתיע שיותר מ50% מהאוכלוסייה השוויצרית שבה ערכו את הסקר, מעדיפים בתי חולים המעניקים שירותי רפואה משלימה, יותר מאשר כאלה המוגבלים רק לתחום הטיפול הרפואי הקונבנציונלי.

    מדוע הממשלה השוויצרית מתעניינת בהומאופתיה
    בתחילת שנת 1998 החליטה ממשלת שוויץ להרחיב את שרותי ביטוח הבריאות הממלכתי שלה, ולכלול שרותי רפואה משלימה מסויימים כולל הומאופתיה קלאסית, טיפולי רפואה סינית מסורתית, רפואת צמחים, רפואה אנתרופוסופית ותרפיה עיצבית.
    החזר הוצאות זה היה זמני בלבד בזמן שהממשלה השוויצרית הזמינה מחקר נרחב הנוגע לטיפולים אלה, על מנת לקבוע האם הם היו יעילים והאם הם היו משתלמים.
    החזרי ההוצאות הזמניים בגין הטיפולים האלטרנטיביים הללו, הסתיימו בשנת 2005, אך כתוצאה מהמחקר החדש הזה, תוכנית ביטוח הבריאות השוויצרית שוב החלה להחזיר הוצאות על הומאופתיה ולבחור בטיפולים אלטרנטיביים. למעשה, כתוצאה ממשאל העם הממלכתי שבו יותר משני שלישים מהמצביעים תמכו בהומאופתיה ובחרו בהכללתה של הרפואה האלטרנטיבית בתוכנית ביטוח הבריאות הממלכתית השוויצרית.
    תחום הרפואה המשלימה והרפואה האלטרנטיבית הפך לחלק מהחוקה של ממשלה זו.

    "הערכת הבריאות הטכנולוגית" של הממשלה השוויצרית
    הערכת הבריאות הטכנולוגית של הממשלה השוויצרית לגבי הרפואה ההומאופתית היא הרבה יותר מקיפה ונרחבת מכול דו"ח ממשלתי קודם שנכתב בנושא זה עד ליום זה.

    לא רק שהדו"ח הזה בחן בזהירות ובצורה נרחבת את גוף ההוכחה לכך שניסויים קליניים בעלי סמיות כפולה ועם קבוצת ביקורת של פלצבו של הכנות הומיאופתיות, הם גם העריכו בנוסף לכך את "האפקטיביות של ההומאופתיה בעולם האמיתי" כמו גם את בטיחותן, והאם הן משתלמות כלכלית. הדו"ח גם לווה בסקירה גדולה רחבה ומקיפה של הגוף הרחב לבחינת ניסויים קדם קליניים (שעורך מחקרים בסיסיים פיזיו כימיים, מחקרים בוטאניים, מחקר על בעלי חיים, ומחקרים במבחנה הקשורים בתאי גוף אנושיים).
    ועוד מעבר לכך, דו"ח זה העריך ביקורות בצורה שיטתית, כמו גם בחינת על של מחקרים של תוצאות ניסוי, ומחקרים של חקר מגיפות. מחקר מקיף זה בחן בזהירות את המחקרים שנערכו, הן בהיבט האיכותי של תכנון והוצאה לפועל של הניסוי (שנקרא גם תקפות פנימית), כמו גם עד כמה הולם היה כל ניסוי בדרך שבה הומאופתיה מיושמת בדרך כלל בפרקטיקה (שנקרא גם תקפות חיצונית). הנושא של תקפות חיצונית הינו בעל חשיבות מיוחדת, מכיוון שכמה מדענים ורופאים ערכו ניסוי על הומאופתיה כשאין בידיהם ידע, או עם ידע והבנה מועטים לגבי שיטת טיפול זו (מספר מחקרים בחנו הכנות הומיאופתיות אשר משמשות באופן נדיר לטיפול במצבים שנבחנו, בזמן שאחרים השתמשו בהכנות הומיאופתיות שאינן משמשות עבור מטופלים מסוימים). כאשר מחקרים כאלה באופן בלתי נמנע הראו שההכנות ההומיאופתיות לא "פעלו", ההערכות האמיתיות והמדויקות חייבות להיות שמחקרים אלה נערכו על מנת להפריך את תוקפה של ההומאופתיה… או פשוט שהמחקר היה במסלול חקרני שביקש להעריך את תוצאותיהם של הטיפולים החדשים (מסלולי מחקר בעלי טבע שכזה אינם בעלי כוונה להוכיח או להפריך את השיטה של ההומאופתיה אלא רק להעריך שטיפול ספציפי עבור אדם במצב מסוים).
    לאחר הערכה טרום קלינית, מחקר בסיסי ומחקרים בעלי רמה קלינית גבוהה ואיכותית, הדו"ח השוויצרי אישר כי נראה שההכנות ההומיאופתיות בפוטנצים הגבוהים הינן בעלות אפקטים שגורמים לוויסות (אפקט של איזון והשבה למצב נורמלי). ושינויים ספציפיים בתאים או באורגניזמים חיים. בדו"ח דווח כי 20 מתוך 22 סקירות שיטתיות של ניסויים קליניים שבחנו את ההכנות ההומיאופתיות, זיהה לפחות נטייה לטובתה של ההומאופתיה.

    הדו"ח השוויצרי מצא הוכחות מוצקות במיוחד, התומכות בעובדה כי טיפול הומאופתי יעיל במיוחד בטיפול בזיהומים בדרכי הנשימה העליונות ובאלרגיות של מערכת הנשימה.
    דו"ח זה שיבח 29 מחקרים שנערכו על " זיהומים בדרכי הנשימה העליונות\ תגובות אלרגיות" שמתוכם 24 מחקרים מצאו כי היו בהם תגובות חיוביות לטובתה של ההומאופתיה. בהמשך שישה מתוך שבעה מחקרים בפיקוח אשר השוו את הטיפול ההומיאופתי עם הטיפול הרפואי הקונבנציונלי, הצביעו על כך שהומאופתיה היא יותר יעילה מאשר הטיפול הרפואי הקונבנציונלי (המחקר השביעי הנוסף מצא כי טיפול הומיאופתי שווה ערך לטיפול רפואי קונבנציונלי).
    כל התוצאות הללו של הטיפולים ההומיאופתיים התרחשו ללא תופעות לוואי, הנפוצות בקרב טיפולים רפואיים קונבנציונליים בתרופות. כשביצעו הערכה רק לניסויים הקליניים שבוצעו על פלצבו, 12 מתוך 16 מחקרים הראו תוצאות חיוביות לטובת…. ההומאופתיה.

    מסקנות הדו"ח השוויצרי על הומאופתיה
    המחברים של הדו"ח עבור הממשלה השוויצרית הכירו בכך שחלק מהסקירה הכוללת של המחקר, כלל סקירה של התהליך הקליני של מחקר אחד בהומאופתיה. בכל אופן, המחברים ציינו כי הסקירה של מחקר זה הייתה רחבה ונוקשה וזכתה לביקורת מצידם של התומכים בהומאופתיה והן מצידם של אלה שלא תומכים בהומאופתיה.
    הדו"ח השוויצרי ציין כי צוותו של שאנג לא נצמד לקווים המנחים של קוורום (מספר המשתתפים המינימאלי הדרוש לשם קבלת החלטה), אשר הינם סטנדרטים ידועים ומוכרים עבור כל דיווח מדעי (לינדה ג'ונאס 2005).
    צוותו של שאנג בתחילה סקר 110 ניסויים קליניים הומיאופתיים וביקש להשוות אותם ל110 ניסויים קליניים דומים שנערכו ברפואה הקונבנציונלית. שאנג וצוותו קבעו שמתוך 110 ניסויים קליניים הומיאופתיים רק 22 מתוכם היו ניסויים "באיכות גבוהה", אך רק תשעה מחקרים רפואיים קונבנציונליים. צוותו של שאנג היה עסוק יותר ביצירת קריטריונים על מנת להתעלם מרוב המחקרים ההומיאופתיים בעלי האיכות הגבוהה, יותר מאשר להשוות בין המחקרים האיכותיים של שני הצדדים (מה שהיה מראה תוצאות חיוביות לטובת ההומאופתיה). בשל כך פיברק תמיכתו בהיפותזה המקורית שהייתה נטייתו, כי ההכנות ההומיאופתיות אינן בעלות השפעה ואינן יעילות. (לודטקה, רוטן 2008).
    הדו"ח השוויצרי ציין גם כי הרופא הקנדי, דייויד סאקט, מי שנחשב בעיני רבים אחד מהחלוצים המובילים של "רפואה מבוססת ראיות", הביע דאגה רצינית כלפי אותם חוקרים ורופאים אשר שוקלים או חושבים כי מחקרים כפולי סמיות ורנדומאליים כאמצעי היחיד על מנת לקבוע אם טיפול הינו יעיל או לא. על מנת לעמוד בהכרזה זו יהיה עלינו להכיר כי באופן וירטואלי כל ההליכים של ניתוחים הינם "לא מדעיים" או "שאינם בעלי הוכחה" מכיוון שכה מעטים מהם בוצעו בצורה רנדומאלית ובתהליך של סמיות כפולה.
    לדעתי, על מנת שטיפול יוכר כ"יעיל" או "מוכח מדעית" נדרשות הרבה יותר הערכות בצורה נרחבות על מנת לקבוע מה עובד.
    בסופו של דבר הדו"ח של הממשלה השוויצרית על הומאופתיה, מייצג הערכה של ההומאופתיה שכללה הערבה הן של ניסויים כפולי סמיות ורנדומאליים כמו גם הוכחות אחרות, שכולם ביחד הובילו לדו"ח שקבע כי ההכנות ההומיאופתיות הן אכן יעילות.

    התרגום באדיבות אבישי קמינר

    אהבתי

    • הי נעמה,
      הנה תשובתו של פרופ' ארנסט למייל אישי שנשלח אליו בתחילת השנה ע"י אחד ממכרי, בו נשאל אם הוא פרסם התייחסות בכתב לדו"ח הזה:

      sorry,i have nothing published on it.but i know it well:it is the report of a project funded by the swiss government and written by ardent believers of homeopathy. as such it is entirely uncritical and utterly unreliable in its conclusions.
      i hope this helps
      regards
      e ernst

      Prof. Edzard Ernst, MD, PhD, FMEdSci, FSB, FRCP, FRCP(Edin.)
      Complementary Medicine
      Peninsula Medical School

      בעתיד הקרוב אתייחס לעומק לאפקט הפלסיבו ושימושיו המגוונים ברפואה אלטרנטיבית.

      אהבתי

  10. עירא?
    בכל מקרה בוא ולא נהפוך לדתיים פנאטיים בניגוח ההומיאופתיה להיות קצת יותר סקפטי יספיק לי
    איך אתה רוצה שיתייחס לזה אדם שהרוויח הון גדול מספר שפירסם בעניין?
    אני מצרפת את הדו"ח אתה יכול להתרשם בעצמך
    http://www.springerlink.com/content/978-3-642-20638-2#section=949782&page=4&locus=0

    אהבתי

    • עברתי על העמודים שהיו פתוחים, חלקם, ולא התרשמתי במיוחד.
      ממה שכתוב בויקיפדיה די התרשמתי:
      http://en.wikipedia.org/wiki/Homeopathy#Evidence

      האם יש לך את הדו"ח המלא?
      מעניינת אותי במיוחד ההתיחסות שלהם בפרק 5 של הדו"ח לניסוי הזה:
      In 2005, The Lancet medical journal published a meta-analysis of 110 placebo-controlled homeopathy trials and 110 matched medical trials based upon the Swiss government's Program for Evaluating Complementary Medicine, or PEK. The study concluded that its findings were compatible with the notion that the clinical effects of homeopathy are nothing more than placebo effects.

      אהבתי

  11. תגובה למאמר ב-Lancet
    בשבוע האחרון של אוגוסט פרסם העיתון המדעי LANCT מאמר המתאר עיבוד סטטיסטי (זה איננו מחקר כי אם עיבוד סטטיסטי מכוון למטרה מסויימת) במאמר הושוו 110 מחקרים בהומאופתיה ל110 מחקרים ברפואה קונוונציונלית – כולם בודקים יעילות טיפול במחלות שונות. לכאורה נשמע סמכותי אך במעשה זהו עיבוד סטטיסטי לא מבוסס מבחינה מדעית, הלוקה בדעה קדומה מוצהרת מראש שהזדרז לעשות עבודה קלה ללא בדיקה מבוססת של הרקע התיאורטי. המחקר נופל הן על פי הסטנדרטים שלו עצמו- והן על פי סטנדרטים מדעיים בכלל.
    א. המחקר לא בדק מראש כיצד יש להשוות שתי שיטות כה שונות אלה בחר מחקרים שפורסמו תחת השם הומאופתיה ושהתאימו לתוצאות שרצה להראות.. הטיפול ההומאופתי איננו מכוון למחלה אלה לאדם כשלם, בעוד שטיפול קונוונציונלי מכון לבעיה אחת. יש לבחון היטב מבחינה מתודולוגית כיצד לערוך השוואה כזו. מה שלא נעשה במחקר זה. שימוש בסטטיסטיקה ללא בסיס רעיוני פילוסופי כמוהו כמכונית הנוסעת ללא נהג.
    ב. רוב המסקנות במחקר מבוסס על פי הקטגוריה של "מחקרים איכותיים": כאשר השוו את כל הקבוצה של 110- לא היה הבדל בניהם! רק כאשר נבדקו המחקרים היותר איכותיים נמצא הבדל. על קבוצה זו מבוססות כל המסקנות המרעישות. החוקרים מצאו – מתוך 110 רק 9 מחקרים איכותיים ברפואה קונבנציונאלית לעומת 21 מחקרים בהומאופתיה. את האנליזה העיקרית הם מבססים על קבוצה זו ורק שם הם מוצאים את האפקט החיובי יותר ברפואה קונוונציונלית. מבחינה סטטיסטית לא ניתן להסיק מסקנות תקפות מקבוצה כל כך קטנה (9 פרטים) – נושא שכותבי המאמר מעלים בעצמם במאמר- כביקורת על מחקרים אחרים. וכדבריהם – קבוצות קטנות נוטות להראות אפקט גדול יותר…
    לא ניתן שום הסבר ספציפי מדוע סיננו החוקרים את המחקרים שבחרו בקבוצה הקטנה. בכל מחקר מדעי נדרשת שקיפות כאשר בוחרים אישית קבוצה מסויימת. כאן זו איננה, וניראה כאילו החוקרים בחרו בהומאופתיה, את המחקרים שיתנו להם את התוצאות הרצויות. זאת כאשר הקבוצה הגדולה יותר הראתה שאין הבדל.
    ג. יותר מכך, הגרפים הכללים (פאנל פלוט) מבוססים, בסקר על רפואה הקונוונציונלית, על 91% מחקרים שאינם כל כך איכותיים – איך ניתן להתייחס לסטטיסטיקה המבוססת על נתון כזה?. מה זה אומר בכלל על מחקרים ברפואה קונוונציונלית? מחקר תקין היה דורש ריבוד של קבוצות שוות וגדולות יותר.
    ד. בנוסף, החוקרים מצהירים כי הם הניחו מראש! שהומאופתיה חסרת אפקט אמיתי וכל הטיה בנתונים תראה רק זאת, ולעומת זאת הניחו שכל הטיה דומה בנתונים ברפואה קונוונציונלית- לא תראה שהרפואה חסרת אפקט. שום מחקר השוואתי תקין מבחינה מדעית לא יכול להניח הנחות משוחדות כאלו מראש, מכיוון שהנחות כאלו יובילו את האופן בו מנתחים את תוצאות המחקר ואת מסקנות המחקר – מה שאכן קרא. חוקרים בינלאומיים שהגיבו למאמר טענו את אותה הטענה.
    ה. המאמר מתפרסם בעיתון בעל נטיות משוחדות מראש. ד"ר ד. ספנסר מנהל בית החולים ההומאופתי בבריסטול ערך סקר של אלפי המקרים שהגיעו אליהם ב-6 השנים הראשונות לגבי טיפולים הומאופתיים וקונוונציונליים מול תוצאות ושביעות רצון של מטופלים. בנוסף גם בידדו נתונים של סינדרום מחלת כרון ועליו עשו חתכים מדויקים יותר. התוצאות היו מוחצות. ה"לאנסט" סרב לפרסם את המאמר! (שעומד להיות מפורסם בעיתון אחר)כמו שסרב לפרסם עוד כמה מחקרים הומאופתים מוצלחים אחרים. לא מפתיע אם כן המהירות בה פרסמו מאמר שאיננו תקין כ"כ מבחינה מדעית אך שולל הומאופתיה.
    לסיכום: הכתבה משוחדת ולכן בעלת ערך מדעי נמוך, ובוודאי שאין בה כדי להראות שהומאופתיה איננה יעילה ומסקנותיה אינן רלוונטיות לשאלת הרפואה האלטרנטיבית. אין ספק שהסיבה לעוינות היא העליה בפופולריות של ההומאופתיה ורפואה אלטרנטיבית בכלל. מוטב היה לו התעסק העיתון בסיבה העיקרית לכך שכה רבים נוטשים את הרפואה הקונוונציונלית – התדרדרותה מבחינת יחסי אנוש.

    מיכל יקיר PhD RCHom

    אהבתי

  12. שלום גלעד,
    הפוסט הנ"ל מעורר בי מחשבות.
    במקצועי אני מהנדס אלקטרוניקה, אבל בשעות הפנאי שלי התעניינתי ברפואה "הקונבנציונאלית" והאלטרנטיבית.
    אם היית שואל אזרח שחי במאה ה-15 על הרפואה בזמנו, אני מניח שהוא היה מדבר בכבוד על הרופאים שלמדו כך וכך שנים, וצברו ניסיון מעשי רב. ובכל זאת אתה מכנה אותה רפואה מזעזעת.
    לאחר ההקריאה של שעות רבות על רפואה קונבנציונאלית ואלטרנטיבית הגעתי למסקנה, שאזרח במאה ה-25 יחווה אותה דעה על הרפואה של המאה ה-20 ותחילת המאה ה-21. היא מזעזעת!
    אנחנו לא רואים את הזנב של עצמנו.

    הרפואה מונעת משיקולי רווח ללא בלמים ואיזונים מספקים. היא גורמת לסבל רב תוך הפעלת טכניקות שלכאורה מרפאות, ובפועל מקצרות חיים.

    את ה"מימצאים" שלי סיכמתי בבלוג על הנושא:
    http://focus-il.org/amalgam/

    האמת שככל שחולף הזמן הפסקתי לחפש את הפגמים הבולטים ברפואה האלופטית, והתחלתי לחקור יותר שיטות אלטרנטיביות, משום שכמעט ואין אתרים בנושאים האלה בעברית, ויש חולים רבים שזקוקים למידע.

    בברכה.

    אהבתי

    • אכן, הרפואה של לפני 200 שנה ויותר היא מזעזעת בראיה של ימינו.
      אשמח אם הרפואה של ימינו תיראה מזעזעת בעוד 200-300 שנה, זה יהיה סימן טוב: שנדע, נחכים, ונוכל לעזור לחולים בצורות יעילות אפילו יותר מאשר היום.
      אין לי ספק שהתקדמות רבה עוד צפוייה ברפואה מבוססת הראיות והמדע – הדרך היחידה שהוכיחה עצמה עד היום כבעלת יכולת להתקדם קדימה, ולא לדשדש באמונות חסרות בסיס. ואם האמונה מתגלה כבעלת בסיס – היא הופכת לעוד פיסת ידע מדעית. גם ברפואה ה"מערבית" דברים שמוכיחים עצמם כשגויים, יוצאים בסופו של דבר ממעגל הטיפולים.

      אם מעיפים מבט בוחן ברפואה האלטרנטיבית של ימינו, מגלים שהיא מזעזעת לא פחות מאשר אותה רפואה קדומה. למעשה היא זהה לה לחלוטין, ומשתמשת רק בתגובת הפלסיבו ובמנגנונים טבעיים אחרים כדי ליצור רושם כאילו היא בעלת יעילות ספציפית כלשהי לבעיה. (לעיתים קרובות הדבר לא נעשה בזדון כמובן, אלא מתוך חוסר מודעות למנגנונים אלה).
      אני עומד להרחיב על כך את הדיבור במידה רבה בסדרת רשומות שאפרסם בעתיד בנושא הפלסיבו.

      גם הרפואה האלטרנטיבית מונעת מאותם שיקולי רווח ללא בלמים ואיזונים מספיקים, ובנוייה על פתיות הציבור, על בורותו בתחומי מדע ורפואה, על הונאה עצמית של הלקוחות וכן המטפלים עצמם, על מניפולציות ברגשות ובפחדים של הציבור שנמצא במצב מצוקה או יאוש, ועוד.
      בעוד מערכת הרפואה מבוססת המדע נתמכת במנגנוני בקרה רבים, הן מדעיים, הן ממשלתיים וכד, הרי שתחומי הרפואה האלטרנטיבית פרוצים לכל שרלטן, להעביר את משנתו ההזויה בפני ציבור חדש של מאמינים, אשר מקבלים תעודות המאשרות להם להיות מטפלים גם לאחר יום אחד בלבד של "לימוד".

      מצב מזעזע זה דוחף חולים רבים – תמימים וחסרי יכולת החלטה מושכלת – לבחירות לא טובות לבריאותם, עד כדי סכנת חיים של ממש במקרים מסוימים, בעיקר במקרים בהם משכנעים אותם להטוטני-אמונה שעדיף להם לנטוש את הטיפולים מבוססי הראיות והמדע הטובים ביותר שיש לאנושות להציע כרגע למצבם, בתמורה להפקרת גופם ונפשם בידי אותם "מטפלים".

      האלמנט החיובי היחיד, והלא מבוטל, שמספקים תחומי הרפואה האלטרנטבית (במקרה הטוב כמובן) הוא יחס אמפתי ותומך למטופל, מעודד, מקשיב, וכד'. יחס זה כשלעצמו משפר מאוד את הערכתו הסובייקטיבית של המטופל לגבי מצבו, עד כדי הקלה בסמפטומים כמו הפחתת כאב למשל. שוב, ארחיב על כך בכתבות על הפלסיבו.

      כמו כן חשוב לי להדגיש: מטופל צריך להפעיל שיקול דעת בכל מקרה ובכל מצב. גם במסגרת הרפואה ה"קונבנציונלית" כמובן. מטבע הדברים יש רופאים טובים יותר, וטובים פחות, הדיאגנוזות לא תמיד נכונות, ובסופו של דבר אמונה עיוורת בכל דבר היא מסוכנת. זו היתה הסתייגות נדרשת, כדי שלא יעלה הרושם כאילו אני מקבל כל עצה באופן עיוור רק כי "רופא מהממסד הקונבנציונלי" חתם עליה.
      אבל כדאי להתחיל לחפש אחר טיפול ראוי במחוזות שטורחים לבדוק אם הטיפולים שלהם יעילים ובטוחים. זו דעתי לפחות.

      הייתי רוצה לראות רפואה שמשלבת בין שני האלמנטים הללו:
      א) מבוססת ראיות ומדע
      ב) מעניקה יחס אמפתי ותומך עד כמה שאפשר ללקוחות

      אין לי ספק שזה השילוב המנצח.
      (ואני לא מדבר על שילוב של רפואה מבוססת ראיות ומדע שניתנת בצורה מנוכרת + טיפולי-אליל שניתנים עם יחס אמפתי. זה שילוב חולה).

      אהבתי

  13. גילעד, אני לפחות נפלתי למלכודת ההכללה…

    אמנע מלדבר על הרפואה האלטרנטיבית כמקשה אחת. אתן לך דוגמא אחת – טיפול בסרטן. ישנו תיעוד של עשרות מקרים של חולים שנרפאו מסרטן בטכניקות של הרפואה האלטרנטיבית. לחלק מהחולים נאמר שהמצב ללא תקנה. קח את שרה חמו שחלתה בסרטן עם גרורות בכבד (http://www.naturalway.co.il/) עוד לא האשימו אותה בשרלטנות. אתה מוזמן לקרוא את הספר שלה. אין לי קשר איתה. היא החלה טיפול כימותראפי והפסיקה כבר בהתחלה. לאחר שנטשה את הרפואה הקונבנציונאלית נרפאה בשיטת קינגסטון ע"י אלי שטראוס ז"ל. יש עוד מקרים רבים מתועדים שסרטן שנחשב סופני נרפא באמצעים אחרים. אתה יכול להגיד שהם יוצאי דופן, ואני גם אסכים איתך, משום שרוב האנשים נשלחים להקרנות וטיפולים כימותראפיים נוראיים! אולי גרועים יותר מהניתוחים המזעזעים של המאה ה-15.
    הרפואה הקונבנציונאלית נמנעת מלחקור מקרי ריפוי "ניסיים" כמו של שרה חמו. אני יכול רק לנחש למה. גם אתה רשאי להתעלם מהם. אולם אם אתה עושה זאת, אל תנסה להתעטף באיצטלת המדעיות. המדעיות היום ממומנת ע"י חברות התרופות. לפני שאתה מסתמך על מאמר, בדוק לעומק את הקשרים שלו עם חברות התרופות. אם אין ביכולתך לבדוק, ואתה מעוניין להיות אובייקטיבי, זנח את המאמר, וחפש עדויות אובייקטיביות. מאמרים ניתן להטות באלף ואחת דרכים.

    בברכה.

    אהבתי

    • מנסיוני הקצר בדיונים עם אנשים אני מכריז בזאת – אין לי שום כוונה להתווכח עם טענות קונספירטיביות.
      לגבי "הרפאות פלאית מסרטן", יש רק דרך אחת להראות שמדובר בטיפול יעיל, וזה לנקוט בדרכים שמנקות את כל ההטיות שטרחתי לפרט בכתבה זו.
      מניין לך שלא מדובר באבחון שגוי? ריפוי טבעי נדיר שלא כתוצאה מהטיפול? הגזמות? (נעזוב רמאות בצד). אני לא מתייחס כרגע למקרה ספציפי כזה או אחר, אלא לכל הטענות בתחום.

      אתה יודע, אם תמלא לוטו, תזכה לבסוף בפרס הגדול. אם תפרסם את סיפורך האישי המרגש בדבר הזכיה, ותייחס אותו לתפילות שבצעת בכל בוקר, לאכילת זייתים תוך קפיצה על רגל שמאל, או על ציור אינטואיטיבי בעזרת כף הרגל תוך דמיון מודרך באמצעות כדורי בדולח, זה לא ישנה את העובדה שהיה לך פשוט מזל. בכל הקשור ללוטו, אנחנו יודעים כמה אנשים נוספים ממלאים את הטפסים ולא זוכים, ולכן בד"כ לא נופלים במלכודת האמונה הזו.

      אך כשמדובר בטיפולי-אליל למינהם, אנחנו לא שומעים על כל המקרים הלא מוצלחים, מכיוון שהלקוחות הללו לא שלחו מכתב תודה למטפל במקרה הטוב, ובמקרה הרע כבר אינם בין החיים כדי לספר את סיפורם.
      אנחנו גם לא יודעים מה שיעור הריפוי הטבעי במקרים כאלה (בצעת סטטיסטיקות בתחום?)

      אז אין שום בסיס להגיד שמישהו שנרפא מסרטן נרפא בזכות טיפול שקיבל במקביל, אלא אם מבצעים ניסוי מבוקר.
      אנקדוטות אינן יכולות להעיד על שום דבר משמעותי בהקשר הזה. רק שהרפאות במקרים נדירים אפשרית, מסיבה כזו או אחרת.
      רק מחקר מסודר יכול להצביע האם מדובר כתוצאה מטיפול X או Y.

      אהבתי

  14. על הפלאסיבו. אני אכן מעריך שהאפקט שריר וקיים. ומשפיע במקרים רבים.
    אולם דווקא בשיטה הקונבנציונאלית אני מייחס חלק גדול ממקרי הריפוי לפלאסיבו. ראה מה גווין אולסון אומרת על תעשיית התרופות שהיא שימשה בה כסוכנת מכירות משך 15 שנים:

    וכן מה אומר ג'ון רנגן המנכ"ל לשעבר של אלי לילי:

    אהבתי

  15. שרה חמו התייחסה לכל הנקודות שהעלית והפריחה אותן אחת לאחת: טעות באבחנה, רפוי נדיר, הגזמות וכן הלאה.. אתה מוזמן לקרוא בעצמך בספרה. המקרה שלה היה ברור מעל לכל ספק.

    אם אתה סוגר את עצמך בפני מקרים שסותרים את דעתך, לעולם לא תשנה אותה.

    כמובן שזו זכותך לא לשנות את דעתך, אבל לצורך גילוי נאות אנא רשום בתחילת הכתבה, שכל טענה שסותרת את הרפואה הקונבנציונאלית תדחה ללא נימוק. או ליתר דיוק בנימוק שהטענה קונספירטיבית.

    כל טוב,

    עמית.

    אהבתי

    • אני חושב שנתתי די הרבה נימוקים מדוע יש לבדוק בתשומת לב רבה כל "נס" שמספרים לנו עליו, גם אם זה היה חוויה אישית שלנו.
      ארשום לי את המקרה השציינת לבדיקה בעתיד.
      ברור לך שאם יש אמת בכל ריפויי הפלא הללו, יש לצפות לראות מאות מהם, אם לא אלפים בשטח.
      גם אם נניח שיש מקרים אחדים שאין להם הסבר, לא ניתן להסיק מכך דבר לגבי הגורמים למצב נדיר זה, כפי שניסיתי להסביר קודם.

      לגבי הפלסיבו, כאמור אתייחס לנושא בהרחבה בעתיד הקרוב, אתה מוזמן לחזור ולהגיב אז בנושא.

      אהבתי

  16. אין לצפות לראות אלפים. משום שרק בודדים פונים לרפואה האלטרנטיבית. כל האנשים שאני מכיר סביבי פנו לרפואה הרגילה. כך שבדיקה "אובייקטיבית" כלל לא מתאפשרת.
    אם ישנם מקרים בודדים של ריפוי ספונטאני או מתוך שיטה אלטרנטיבית כזו או אחרת, בדיוק אותם יש לחקור וללמוד. הבעיה שהרפואה מתעלמת מהם.

    תודה על הפתיחות.

    עמית.

    אהבתי

  17. @ עמית ה. היקר,

    לצערי איבדת אותי.
    קראתי את הדיון המעניין בינך לבין גלעד והחלטתי להכנס לשני הקישורים שנתת ולקרא בעצמי.
    – הקישור הראשון הוא לבלוג שלך, שם מצאתי מצד אחד פעמים רבות בהם אתה שולל את הקונצנזוס המדעי הקיים ומציע תיאוריה חלופית שהופרכה פעמים רבות (ראה מקרה פסטר נגד בשאמפ או סכנת כספית בסתימות) ומצד שני תומך בכל מיני טיפולים אלטרנטיביים שלא עמדו בשום בחינה מדוקדקת. כיצד אפשר ליישב את הסתירה הזאת?
    הדרך היחידה להצדיק את כל זה היא היא דרך הקונספירציה ובדרך הזאת אתה באמת הולך פעמים רבות. זה הוא כמובן מבוי סתום מבחינת דיון ולכן אני פורש בנקודה זאת.
    – הקישור השני שנתת הביא אותי לאתר שרוצה למכור לי חופשה בצימר. לא בדיוק מה שחיפשתי. אבל לא התחשבנתי איתך ולחצתי על 'יעוץ אישי'. שם קראתי תיאור קצר ומרגש על מחלתה של —– ועל זה שנרפאה לטענתה בזכות שיטה כלשהיא, ללא פירוט. לא השתכנעתי, בלשון המעטה. ואז המליצו לי לקנות ספר, ולאחר שאני אקנה את הספר ואשתכנע שיש דברים בגו (כך לפי האתר) אז אני מוזמן לשלם עוד ולבוא לפגישת ייעוץ.
    מהאתר:"שיטת ——— אינה מבטיחה תמיד החלמה אך לרוב מושג שיפור משמעותי ולעיתים קרובות אף נרפאים מצבים כרוניים אשר מצריכים לקיחת תרופות במשך שנים. שיטת טיפול זו עוזרת כמובן גם במניעת מחלות ותורמת לשיפור מצבם הבריאותי של אנשים בריאים".
    תיאור מטושטש שכמעט תמיד ניתן לטעון שהוא התקיים ולו בגלל אפקט הפלסיבו. כמו כן, יש כל כך הרבה נטורופתים שמציעים דברים דומים אך בו בעת מספיק שונים. האם היא צודקת? האם הם צודקים? האם כולם צודקים? האם כולם טועים? כיצד נוכל לדעת אם הם לא יבחנו את טענותם בצורה מדעית?
    לסיכום, לי האתר נראה כמו דף מכירות ולא כמו תרופת פלא או שיטה טיפולית.
    ולסיום, אני אחזור לנקודה שבה התחלתי: הזמן שלי יקר (כמו של כולנו) ואיבדת אותי.
    שבוע טוב.

    אהבתי

  18. אורן שלום,
    לגבי פסטר וביצ'אמפ, הטענות הספציפיות שהבאתי אומתו לאחר מותו בעזרת המיקרוסקופים של רייף וגאיסנס. כמו-כן יש עדויות על נאנובקטריה במיין סטרים.
    לגבי סתימות האמלגם, יש בבלוג תיאור ארוך ומפורט הטענות של שני הצדדים. להגיד שהנושא הופרך זה לא תואם את המציאות. דע שסתימות האמלגם נאסרו לשימוש במדינות אירופאיות רבות.
    הקישור של שרה חמו, הוא הצימר שכרגע היא מפעילה. אם אתה מעוניין לשמוע את הסיפור שלה, אני מוכן להשאיל לך את הספר כך שלא תצטרך לקנות.
    אין שיטה שמבטיחה הצלחה בריפוי וזה כולל שיטת קינגסטון. בריפוי סרטן השאלה היא מה אחוזי ההצלחה ולא אם ההצלחה היא מלאה או חלקית.

    אני מצטער שאתה חושב שאיבדת את זמנך. אם לשפוט מהתגובה שלך, ההתרשמות שלך מבוססת על רושם כללי שאני מביא תיאוריות קונספירציה. איני יודע מדוע החלטת שאני מצדיק את הגישות שהבאתי על דרך הקונספירציה. לכל דבר שהבאתי היתה הצדקה ואינדיקציות מבוססות על המציאות.

    אם תתאר לי קונקרטית היכן השגיאות שלי. אשמח לתקן את הבלוג שלי לרווחת הקוראים.

    בכל אופן שיהיה לך שבוע טוב!

    אהבתי

  19. עוד נקודה, שקצת מקוממת – כשהרפואה הקונבנציונאלית נותנת תרופה, זה נחשב הליך ריפוי לגיטימי. כמרפא אלטרנטיבי נותן תוסף, או דיאטה, מייד הוא נחשד בשרלטנות, ניצול של תמימים, יצירת תיקוות שווא וכדומה.

    הבעיה שגישה כזו מביאה בחשבון רק חצי מהתמונה. הרפואה הקונבציונאלית היא ביזנס לכל דבר ועניין. חברות התרופות הן למטרת רווח בהגדרה, והן משפיעות בצורה דרסטית על כל השרשרת. הן תעשייה שמגלגלת מאות מיליארדים. מהחברות הגדולות ביותר בעולם. ראו הרחבה באקו ויקי:
    http://ecowiki.org.il/wiki/%D7%AA%D7%A2%D7%A9%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%95%D7%AA

    כשאתם באים למרפא אלטרנטיבי, פעמים רבות אתם עומדים פנים מול פנים מול האדם שבחן את השיטות שהוא מפעיל, והוא נושא באחריות רבה.
    כאתם באים לרופא בקופ"ח אתם בעצם עומדים מול מכונה משומנת של מאות מיליארדים שיודעת להטות כל דבר, החל מהמחקר, מהמצאת התרופות, הליך האישור, היצור, ההפצה, יחסי הציבור, השפעה על כל דרגי הרפואה כולל ובעיקר הרגולטורים. כמה רופאים באמת קראו את המחקרים שהצדיקו את התרופה שהם נותנים??? תבדקו עם הרופא הפרטי שלכם בפעם הבאה שאתם מקבלים תרופות פטנט.

    למרות זאת עדיין הרפואה האלטרנטיבית נחשדת כרפואה שרלטנית. בעיני זה עולם הפוך.

    אהבתי

  20. הי עמית,

    ראשית אני רוצה להדגיש שלמרות הטון של ההודעה הקודמת שלי איני כועס ואני מעריך את הדבקות וההשקעה שלך בנושאים. עם זאת אני אכן מאוד ביקורתי לגבי התכנים בבלוג שלך.
    אני לא מתכוון לתקן לך את השגיאות (שלעניות דעתי קיימות שם) כי אז תצטרך לשלם לי משכורת 😉
    יותר מכך, אני חושש שיש לנו בעיה לנהל דיון כי יש לנו חילוקי דעות מהותיים בענינים בסיסיים הרבה יותר מאשר העובדות עצמן.
    אני אסתפק בדוגמא מייצגת אחת בלבד כדי להסביר את כוונתי.
    אתה טוען שרייף בנה בשנות ה-30 מיקרוסקופ שהגדיל פי 60000 והוכיח בעזרתו כל מיני דברים. אני יכול להתווכח איתך על העובדות ולהסביר לך שזה אופטית לא אפשרי כי זה אומר שהוא שבר את גבול הדיפרקציה ושהמספר מופרך גם היום. אבל למעשה זה דיון מיותר לגמרי כי הקהילה המדעית פשוט לא קיבלה את עבודתו של רייף ואף אחד לא הצליח לשחזר אותה מעולם. על כך אין עוררין (והמקרה של גאיסנס דומה ואף גרוע יותר).
    התשובה שלך בבלוג לעניין זה כמו גם לעניינים אחרים היא שהעבודות בתחום הושתקו כי למישהו היה אינטרס. זה טיעון קונספירציה והוא רישמית מסיים את הדיון בינינו.
    אשמח לקרא את תגובתך אך אני מודיע מראש כי אין ביכולתי להמשיך את הדיון הזה. מתנצל מראש ומאחל שבוע נעים.

    אהבתי

  21. והוידאו שהבאתי זויף? והגיאולוג שמצא את המיקרוזימאס שיקר?

    בסופו של דבר, זו בחירה שלנו במה להאמין. ולאמונות שלנו אין שום ביסוס מדעי….

    כל טוב.

    לגלעד שהתחיל לבדוק את התגובות שלי לפני הפרסום. היה בטוח שלא אנאץ או אתייחס בחוסר כבוד לרעי בבלוג הזה. מצד שני, אם אנשים בעלי "דעות קדומות" כשלי לא מתאימים לבלוג שלך, אין לי שום בעיה להתחפף. גם את התגובה הזו אינך חייב לפרסם.

    כול טוב לכולכם.

    אהבתי

    • עמית,
      אני לא מתכוןן לצלול כרגע לנושאים שהעלית, אבל הרשה לי לבשר לך: כן, יש הרבה סרטוני וידאו שהם זיוף, וכן, יש הרבה אנשים שמשקרים. אנשים אחרים אינם משקרים בכוונה אלה פשוט תמהוניים, נקרא לזה, או סתם משלים את עצמם. קרא את הכתבה על קרני N החמקמקות שאני אוהב להזכיר בהקשרים כאלה.

      מי מכולם צריך לדעת זאת אם לא אתה, שטוען שכל מי שלא מקבל דברים מסוג זה שותף לקונספירציה ולפיכך אומר דברים לא נכונים ומפיץ סרטי תעמולה.

      לידיעתך, למערכת ה-Wordpress יש מסנני זבל שפועלים באופן אוטומטי.
      לא שאני מרמז חס וחלילה שזה אופי תגובותיך, יש כמה כללים מנחים שאני לא בטוח מה הם, אבל כמות הקישורים שמופיעים בתגובה היא אחד הפרמטרים.
      במקרה כזה אני מקבל מייל שעלי לבדוק את התגובה ולאשר אותה. מכיוון שפרשתי לשינה אתמול בסביבות 23:30, לא יכולתי לאשר את תגובתך מרובת הלינקים.
      האם גם כאן פועלת לדעתך קונספירציה השתקה? נקודה למחשבה.

      אהבתי

  22. מצטער ומתנצל שחשדתי בכשרים. השינה יותר חשובה מכל הדיונים האלה.

    הטענה שלי היתה שיש לבחון דברים ללא דעה קדומה, ולא לדחות אותם אוטומטית על סמך מה שאחרים אמרו.

    אהבתי

  23. עמית- איזה יופי של בלוג יש לך
    כל הכבוד על הזמן וההשקעה…

    לא ידעתי שלרומנו זאגו יש אתר
    אתה מוזמן להכנס לדיון בנושא באמת אחרת
    http://forum.emetaheret.org.il/forum35/topic492.html

    יש כאן מלכוד בנושא הקונספירציות
    מצד אחד אומרים לנו שאין מחקרים בנושא תרופות טיבעיות כמו האלוורה
    מצד שני הממסד הרפואי וחברות התרופות מבצעות את המחקרים הרפואיים
    וברור שהן לא יחקרו תרופה אותה כל אחד יכול להכין בבית מצמח שגודל אצלו בגינה.
    שהרי זה יוריד לטמיון את כל הכסף שהם השקיעו במחקרים שלהם והרווחים העצומים מתרופות קיימות.

    ממה שאני חקרתי וקראתי- כמעט כל אחד שמצא תרופה אלטרנטיבית לסרטן נרדף והותקף ע"י הממסד הרפואי.
    http://www.articles.co.il/article/36793/%D7%9B%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%AA%D7%A8%D7%A4%D7%99%D7%94%20-%20%D7%94%D7%90%D7%9D%20%D7%96%D7%94%20%D7%91%D7%90%D7%9E%D7%AA%20%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%99%D7%9C

    שימו לב גם לפסקה הבאה מהמאמר:

    בשנת 1964 קיבל איגוד הרפואה העולמי (WMA) את הצהרת הלנסיקי לגבי האתיקה של ניסויים בבני אדם בפיתוח תרופות חדשות.
    הצהרה זו עודכנה ב-1975 ואח"כ שוב ב-2000.
    ההצהרה קובעת שכאשר עושים ניסוי עם קבוצת ביקורת, יש להבטיח שהמטופלים מקבוצת הביקורת יקבלו את הטיפול הטוב ביותר שידוע לרפואה באותו זמן.
    משמעות הדבר היא שאין לתת למטופלים מקבוצת הביקורת תרופת פלסבו אם יש כבר תרופה כלשהי המטפלת במחלה הנבדקת.
    זה גרם לכך שלמעשה אסור לחוקרים המפתחים תרופה כימותרפית חדשה לבדוק את יעילות התרופה מול קבוצת ביקורת של חולים שלא מקבלים טיפול כלל או מקבלים רק פלסבו.
    כלומר, יעילותה של כל תרופה כימותרפית חדשה נבדקת רק בהשוואה לתרופה שנחשבת כטובה ביותר עד זמן פיתוח התרופה החדשה.
    כך נוצר מעין מעגל קסמים המבטיח את המשך קיומה של גישת הטיפול הכימותרפית (23).

    אז לא ברור לי מה ישכנע אנשים כאן בפורום שישנם דרכים טובות יותר לטיפול בסרטן
    הם רוצים מחקרים אובייקטיביים
    אך יש מי שדאג לכך שלא ניתן יהיה לבצע אותם…

    אשמח למי שיפעיל את הטכניקה של חשיבה חדה על המאמר שהבאתי ויגיד מה מסקנתו.

    שבוע טוב לכולנו

    אהבתי

    • אני באמת לא יכול, בטח לא כרגע, לא מבחינת ידע רפואי, ולא מבחינת הזמן הנדרש לזה, לענות ברצינות לנושא עצום מימדים כגון "טיפולים בסרטן".
      מה שאני כן יכול לומר, זה שעד כמה שהשיטות הקיימות אולי (כנראה) נוראיות לגוף באופן כללי, פרימיטיביות (אני מקווה שכך יראו בעוד כמה שנים) ולא תמיד יעילות, עדיין לא שמעתי על טיפולים אחרים שהוכיחו את עצמם באיזושהי מידה, מעבר לכל מה שנאמר בכתבה זו ממש.
      אז זה אולי נותן תחושת פורקן, לשחרר את כל התסכולים על עולם הרפואה הקיים, אבל עדיין לא רלוונטי לשאלה האם קיים תחליף כלשהו.
      כמובן שאין לי יכולת וגם לא כוונה כלשהי, להתמודד עם תיאוריות קונספירציה שטוענות שיש טיפולים נפלאים אבל שהם מעולם לא נוסו כי לא היה כסף למחקר או שהצלחתם הושתקה.

      אהבתי

  24. הרמוני, אני כותב מדי פעם באמת אחרת בשם "עמית". אבל יש שם הרבה מאוד חומר ואף פעם לא קראתי בעיון את השרשור על האלוורה. עכשיו קראתי את השרשור, ואני מוריד את הכובע לפניך על העבודה שאתה\את עושה.
    כדרך אגב אותה פרקטיקה של בדיקות מופעל בפיתוח חיסונים – חיסון ישן משמש פלאצבו.
    בכל אופן אני משתדל להימנע מוויכוחים והניסיון להוכיח שהרפואה הקונבנציונאלית טועה (למרות שאני מוצא את עצמי פעם אחר פעם בוויכוחים האלה…) . אני חושב שהדרך הטובה ביותר והנעימה ביותר והמועילה ביותר לגרש את רופאי האליל "המודרניים", היא להביא את המידע על שיטות ריפוי אמיתיות לאנשים, ולתת להם לבחור את הבחירה שלהם. בדיוק כמו שאתה עשית.
    מאוד אשמח אם תתרום לבלוג שלי רשימה על האלוורה, הבלוג לא למטרת רווח, ואין בו פרסומות, כך שתעשה שירות נטו.
    אשמח גם לשתף איתך פעולה. שלך לי את האימייל ל
    admin@focus-il.org
    בתודה!

    אהבתי

  25. הי גלעד

    מכיר את המקרה של אניטה מורג'ני?
    http://www.hasod.co.il/articles/Live_Your_Life_Fearlessly.htm

    נראה מאוד מעניין.
    ומדבר על הרבה מהנושאים עליהם כתבת לאחרונה.

    אני יודע שסגנון הפוסט וחלק מהדברים הרוחניים יותר ידליקו לך את כל המנורות הספקניות 🙂

    אך הייתי שמח אם תתייחס (אולי אף בפוסט משלך) לפרטי המקרה עצמו-
    חולת סרטן במצב קומה שהחלימה לחלוטין וגידוליה נעלמו תוך 4 ימים,
    מודעות שלה לדברים שנאמרו בחדרים אחרים,
    ותגובות של רופאים למקרה שלה.

    אהבתי

    • נתקלתי בסיפור הזה לא מזמן, עשיתי תחקיר קצר, ולמזלי שמרתי את זה, כי אין לי מושג איפה הגבתי. הנה מה שהעליתי בחכתי:
      מדובר בחווית NDE (אם נאמין לסיפוריה), מלווה בטענות של ריפוי פלאי.
      לגבי חוויות NDE , דברתי על זה מספיק. אנשים חווים חוויות, אבל זה לא אומר שום דבר על מקור ומהות החוויות הללו.
      לגבי הריפוי הפלאי, זה דורש הוכחות. הוכחות שהיתה לה בעיה כל כך חמורה לפני כן. בד"כ כאן הדברים נופלים. אנשים ממציאים בעיות חמורות, ואז הירפאויות פלאיות. או שמדובר לפעמים באבחונים מקוריים שגויים.

      והנה, המשכתי עוד בחיפושים, ומצאתי את זה:
      http://forum.mind-energy.net/skeptiko-podcast/2774-dying-me-my-journey-cancer-near-death-true-healing-2.html#post71199

      She became acutely ill in 2006 over a period of 2 to 3 weeks with an illness which was characterized by generalized lymphadenopathy (swollen lymph nodes in multiple locations), generalized swelling and some skin lesions. This progressed to the point where she was hospitalized with deteriorating level of consciousness and then coma. Because of a prior history of Hodgkin's Lymphoma for which she had not received medical care (I don't know what initial treatment she had for what was initially only in a single, easily accessible node, per her description) or follow-up, and because the clinical picture was consistent with progressive Hodgkin's Lymphoma, a presumptive diagnosis was made of Stage IV Hodgkin's Lymphoma. However, this diagnosis was not confirmed, as biopsies were not taken at that time. There was also a concern, based on clinical exam, that she had multi-organ failure, but diagnostic tests did not confirm this. Clinical exam is quite poor in this regard, so this discrepancy is mundane and expected.

      Because of the presumptive diagnosis of Hodgkin's Lymphoma, and because of her poor condition, she was given chemotherapy which would be very effective against Hodgkin's Lymphoma and she subsequently recovered. By the time she was well enough to tolerate lymph node biopsy and bone marrow biopsy, no lymphoma was found in those biopsy specimens. It isn't known whether this is due to a rapid recovery from the lymphoma, or whether she didn't have lymphoma as the cause of her acute illness.

      Both doctors considered her recovery remarkable because the response would be much more rapid than usual for stage IV Hodgkin's Lymphoma. So your point is reasonable. The recovery would be less remarkable if she did not have stage IV Hodgkin's Lymphoma, but rather lymphoma at an earlier stage or a different cause to her acute illness.

      ראיון עם הרופאים? 5 מלמטה – http://anitamoorjani.com/?page_id=56

      לא הקשבתי לראיון (חצי שעה). מי שעדיין מתרשם מהסיפור מוזמן לעשות זאת, ולבדוק האם התיאור המילולי תואם את מה שנאמר שם.

      אם כן, אז כמו שחשבתי: אבחון מקורי מאוד מוטל בספק, ולפיכך לא מדובר בשום נס. כמו כן, נראה שהיא קיבלה טיפול כימותרפי שאמור להיות יעיל מאוד למצב הזה, אז … שוב. איפה הנס?

      זה תמיד אותו סיפור. אין ניסים בעולם. רק במוחות של אנשים.

      אם מצאת הוכחות יותר טובות לנס במקרה הזה, עדכני אותי כמובן.

      אהבתי

  26. פינגבק: מזל טוב, יומולדת שנה לבלוג! « חשיבה חדה – הבלוג

  27. בכתב עת "הרפואה" כרך 141 חוברת ו' יוני 2002 (מפורסם באינטרנט)
    יש מאמר שסוקר מחקרים בנושאי תפילות וממה שהבנתי הוא מוצא שמחקרים כפולי סמיות מצאו שהתפילה יעילה (כמובן לא מדובר על תחליף לטיפול רפואי במקרה שהוא נצרך כמו הדוגמאות שהבאת).
    ואילו המחקרים שמצאו חוסר יעילות היו לא כפולי סמיות.
    (המסקנה של הכותבים אגב הייתה שאין טעם לחקור את זה וצריך לשקול אולי מחקרים כפולי סמיות הם לא סיבה טובה)

    אהבתי

    • אין באפשרותי להגיב ללא המחקרים עצמם שפורסמו בכתבי עת מבוקרי עמיתים.
      אם יש לך את המאמר המקורי כולל ההפניות, אשמח אם תשלח לי.
      מה שאתה אומר נמצא בסתירה לכל מה שאני קראתי, וראה את ההפניות למחקרים שאני הבאתי בגוף הכתבה + הסקירה הזו:
      http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC535973/

      אהבתי

      • כל החוברת כאן
        http://www.ima.org.il/harefuah/ViewNewspaper.aspx?NewspaperId=106
        המאמר הספציפי כאן
        http://www.ima.org.il/harefuah/ViewArticle.aspx?aId=1710
        זהו כתב העת של ההסתדרות הרפואית בארץ, האם זה לא נחשב למקור רציני?

        אמנם, אגב זה קראתי את המאמר שוב וראיתי שהיו בעיות אחרות לפחות בחלק מהמחקרים (בעיקר השאלה של שקלול ההשפעות השונות) אבל עדיין בהחלט מעלה תהיות, בפרט לאור הסיכום המוזר(בעיני) שצריך לבדוק האם השיטה של סמיות כפולה היא טובה.

        אהבתי

        • אני לא יכול להכנס למאמר – "הגישה למאמר המלא ללא תשלום מוגבלת לחברי הר"י ולמנויים בלבד."
          האם הוא מזכיר מחקרים שלא מוזכרים בכתבה שלי?
          בכל מקרה, אחרי שתאתר את המחקרים שהם מזכירים, אתה מוזמן לבדוק מה כתוב עליהם כאן:
          http://www.skepdic.com/essays/healingprayer1.html
          http://www.skepdic.com/essays/healingprayer2.html

          אהבתי

          • הם כנראה שינו את המדיניות. זה היה נגיש לי לפני כמה שנים(אינני חבר בהסתדרות הרפואית).

            המחקרים שמצאו הצלחה:

            1. Byrd RC, therapeutic effects of intercessory prayer in a coronary care unit population. shouthern Med J,1988; 81:826-829

            2.
            Harris ws, gowda M ,golb JW &al ,a randomized controlled trial of remote, intercessory prayer on outcomes in patients admited to the coronary care unit. Arch int med, 1999; 159:2273-2278

            המחקר שקישרת אליו על התפילה הרטרואקטיבית (שכפי שהבנתי לא נמצא בו פגם מעבר לרעיון המוזר).
            וכן המחקר הבא שהוא כנראה מה שהבאת בתור המחקר של 2 הזייפנים.

            Cha KY, Wirth DP &Lobo RA does prayer influence the sucess of in vitro fertilization embryo transfer? report of a masked randomized trial. J report med, 2001; 46:781-787

            אהבתי

            • או קיי, עכשיו אתה מדבר! מחקרים.
              אז מתוך הלינקים שהבאתי למעלה אני מצטט את החלקים המעניינים:

              לגבי 1) Byrd devised 26 categories and found significant positive differences in the IP group in 6 categories (23% of his categories). Seventy-seven percent of his categories found no improvement in the IP group.
              בקיצור, כשאתה בודק הרבה פרמטרים, סביר מאוד שבכמה מהם יהיה שיפור, וובאחרים לא, בהשוואה בין שתי הקבוצות. אני לא חושב שזה יותא מעניין מזה.

              לגבי 2) נראה שהמצב כאן היה עגום אפילו יותר:
              Despite the fact that the prayers were aimed at a speedy recovery with no complications, the authors did not consider the fact that there was no significant difference in either hospital or coronary care unit stay between the prayer and control groups to be that important. They concluded that "prayer may be an effective adjunct to standard medical care."

              The authors claimed that "it was anticipated that the effect of prayer was unlikely to be evident in any specific clinical outcome category (e.g., the need for antibiotics, the development of pneumonia, or the extension of infarction), but would only be seen in some type of global score." Why a specific outcome, like length of time in the hospital or death, was considered irrelevant is unclear, especially since measuring specific outcomes was in their original proposal. They do admit that the CCU score they devised was "intuitive" and "has not been validated."
              "It's a weak measure," said Dr. Richard Sloan, a professor of behavioral medicine at Columbia who has been critical of prayer research. "You're collecting 30 or 40 variables but can't even specify up front which ones" will be affected. (Carey).

              “Dr. Harris corrected for this problem, experts say, but he then found significant differences between prayer and no-prayer groups only by using a formula that he and his colleagues had devised, and that no one else had ever validated.” (Carey).

              אז נשארנו עם המחקר שתוצאותיו זוייפו, עם עוד כמה מחקרים שכשלו כישלון חרוץ (אתה יכול לפשפש במקורות שהבאתי), ועם מחקר שבו היה לתפילות אפילו אפקט מזיק.

              לגבי התפילה הרטרואקטיבית, מתוך המאמר בשפינוזה (שמופיע גם הוא במקורות):
              "לאחר זמן מה פרסם החוקר, פרופ' ליבוביץ', תגובה, ובה הסביר שהמטרה האמיתית של המחקר היתה לפתוח דיון בשאלה: האם היית אתה מאמין במחקר שהמתודולוגיה שלו נראית נכונה, אך הוא בודק רעיון שהוא לחלוטין מחוץ למודל העולם הפיסיקלי המוכר לנו – כמו השפעת תפילה רטרואקטיבית. לטענתו יש שלוש דרכים להתמודד עם השאלה:

              * לקבל את תוצאות המחקר, מה שמחייב אותנו לשנות את המדע ומסבך אותנו בפרדוקסים של מסע בזמן.
              * לחפש טעויות במתודולוגיה (למשל העובדה שמשך האישפוז ומשך הזמן שבו לקו החולים בחום גבוה קשורים זה בזה). אך הרי נוכל לבצע מחקר עם מתודולוגיה משופרת ונחזור לבעיה המקורית.
              * לשלול מראש את ההנחה שאנו יכולים לבחון בשיטות אמפיריות שאלות מחוץ למודל העולם הפיסיקלי המוכר לנו. במונחים סטטיסטיים, אם סבירות ההנחה שנבדקת במחקר היא אפסית, תוצאות המחקר לא ישנו את סבירותה ולכן הבדיקה אינה צריכה להתבצע; מכאן שתוצאות המחקר הזה אינן תקפות, זאת למרות שפרטי המחקר והניתוח היו נכונים.

              ב"רפואה מבוססת ראיות" (Evidence Based Medicine) שהיא הגישה השלטת היום ברפואה המדעית, הניסוי הקליני המבוקר הוא הכלי הראשון במעלה לקביעת יעילות של טיפולים. ליבוביץ' מציג במאמר את השאלה עד כמה רחוק אנחנו מוכנים ללכת בביטחון שלנו בתוצאות ניסוי קליני, כאשר הוא בודק שיטת טיפול שהמדע שמאחוריה מפוקפק."

              לפי מה שאני מבין זו היתה קריאת תיגר על רפואה מבוססת ראיות בלבד, שאינה מבוססת מדע, וקריאה לשקלל את ההסתברות האפריורית שטענה מסויימת נכונה, לתוך הסטטיסטיקה.
              במילים פשוטות, "טענות יוצאות דופן דורשות ראיות יוצאות דופן".

              בקיצור, נאדה. תפילות לא עוזרות.

              אהבתי

            • לגבי 1 ו2 אם הבנתי נכון מדובר באותו דבר- כל אחד מהם בנה מדד שמשקלל את ההשפעות השונות ולפיו ראה שיש שיפור.
              השאלה היא אם המדד משמעותי.
              אין הכרח להניח שאם תפילה תועיל היא תועיל דווקא בכל המדדים והגיוני שבכל פעם תועיל במשהו אחר.
              (בלי נדר אכנס בעתיד לפרטים כדי לנתח יותר לעומק)

              לגבי המאמר של התפילה הרטרואקטיבית אני רואה שעדיין המחקר הזה כן מראה תמיכה ברעיון השפעת התפילות (בגרסא משונה שלו) אלא שגם החוקר לא הסכים לקבל את הטענה למרות התמיכה המחקרית.
              יש היגיון מסוים בניתוח הזה אבל הוא לא מסתדר עם תמונה שהמחקרים בדקו וראו שאין השפעה לתפילות אלא שמחקרים שונים מראים תוצאות שונות ואינם מספקים להוכחה.

              אהבתי

              • אין הכרח שתפילה תועיל בכלל המדדים, אבל אם היא כן מועילה, נשמע לי דוקא הגיוני שהיא תועיל באותם מדדים שוב ושוב, אחרת מה החוקיות? אם בכל פעם יוצא שכמה פרמטרים אחרים נבדלים לטובה ובכל השאר אין הבדל (או שאף נבדלים לרעה) אנחנו מדברים על פלקטואציות סטטיסטיות. בכל מחקר החוקרים מציבים את הזרקור על מה שבמקרה סטה לחיוב, ומצניעים את שאר הפרמטרים, זה הכל. זו בחירה רטרואקטיבית של מטרות המחקר (או בניית נוסחת שקלול שתפורה לתוצאות הספציפיות).
                בחירה כזו, או נוסחה כזו, דורשות מחקר מחודש, בדיוק כמו שאנחנו עשינו במחקר הנומרולוגי. אם גם במחקר חוזר אותם פרמטרים יושפעו לחיוב, או אותה נוסחת שיקלול תהיה נכונה, אז אולי עלינו על משהו. אבל לא ראיתי שמישהו חזר על המחקרים הללו, ולכן אין שום סיבה להניח שמדובר במשהו מעבר לתנודות אקראיות.
                לגבי התפילות הרטרואקטיביות, לא הבנתי מה ניסית לומר.

                אהבתי

                • לגבי הנוסחה- טוב זה תלוי בשאלה עד כמה החוקרים אמינים, אם הם רציניים הם בנו אותה מראש ואז יש לה ערך.

                  לגבי התפילות הרטרואקטיביות:

                  המחקר מצא שיש השפעה לתפילה כזו, התוצאה היא אבסורדית במידת מה(גם בעיני חלק מהמאמינים כמדומני) ולכן גם החוקר מעדיף לא לקבל אותה.

                  עדיין זה לא מתאים לאמירה שמחקרים מראים שתפילות לא עובדות.

                  אהבתי

                  • במאמר:

                    יש ללחוץ כדי לגשת אל prayer-pap-ioi90043.pdf

                    הם אומרים:
                    The primary predefined end point in this trial was the weightedMAHI-CCU score (Table 4).We found an 11% reduction in scores in the prayer group (6.35 ± 0.26) compared with the usual care group (7.13 ± 0.27) (P = .04).
                    אני מקווה שאפשר להאמין להם לגבי "predefined".
                    מצד שני, בכל פרמטר לחוד לא היה הבדל מובהק סטטיסטית, וגם לא לפי סקלות מדידה אחרות, כמו למשל:
                    There was no significant difference between groups using Byrd’s hospital course score
                    כלומר, רק בחישוב מסויים נמצא הבדל סטטיסטי קטן, על גבול המובהקות.
                    אתה מוזמן לקרוא את כל המחקר ולומר – האם לא מדובר בתוצאה "חיובית" מאולצת לחלוטין?
                    בכל מקרה, במצב כזה חייבים לחזור על המחקר, ולהשתמש באותה נוסחה בדיוק שוב, כדי לראות מה יקרה בפעם הבאה.

                    לגבי הרטרואקטיבית- סנונית אחת (בצבע סגול שטסה לאחור) עדיין אינה מבשרת את בוא האביב.
                    בהזדמנות אחפש עם מישהו התייחס לתוצאות האלה ביתר עומק.

                    אהבתי

  28. "מטופלים רבים במחלקות פסיכיאטריות פונים בנוסף לטיפול הקונבציונלי לרפואה המשלימה, שתופסת תאוצה בענף רפואה זה. מה מניע אותם לפנות לטיפול המשלים ואיך הוא מסייע להם? ד"ר ערן בן-אריה, יו"ר החברה הישראלית לרפואה משלימה בהר"י וד"ר אלון רשף, מנהל המחלקה הפסיכיאטרית במרכז הרפואי העמק בעפולה על ההיבטים של בריאות נפש המשולבים עם רפואה משלימה."

    אהבתי

  29. אני רואה שהפוסט ישן אך בכל זאת. פוסטים מסוג זה מזכירים לי דברי פנטים מאמינים באלוהים. בשביל לקבל משהוא חדש או שונה, לצאת קצת מגבולות המקובל והידוע, נדרש אישור של הרב או כל סמכות אחרת בה אתה מאמין. במקרה שלך זה המדע והחוקים שלו.
    אני עוסקת במדע כבר קרוב לעשור אך לא שוללת שום דבר גם אם זה לא יושב טוב בחוקי המדע מבוססת ראיות.

    אהבתי

כתיבת תגובה