ועכשיו תורכם!

זה המקום שלכם, הקוראים, לפרט באילו נושאים הייתם רוצים שאעסוק בעתיד (הכל כמובן בהקשר כלשהו ל"חשיבה חדה").

* אילו תחומים זקוקים לדעתכם לטיפול שורש דחוף?

* מיתוסים שהגיע הזמן לנפץ?

* נושאים מורכבים שהגיע הזמן לסכם בקצרה?

* סוגיות שכדאי לפתוח לדיון?

* תופעות שנתקלתם בהן, נשמעו לכם מפוקפקות אך התעצלתם לבדוק יותר לעומק?

* דברים מקוממים ואולי אף מסוכנים שצריך להתריע בפניהם?

אנא רשמו כל מה שעולה על דעתכם בתגובות. אני מבטיח לקרוא את כל בקשותיכם בעיון, ולהשתדל להגיע לכמה שיותר נושאים, עם חלוף הזמן.
צריך לזכור שתחקריר בינוני אורך כמה ימים, ותחקיר עומק בנושא רחב (כמו חוויות סף מוות, פלסיבו, גילגולים קודמים) דורש שבועות של עבודה, לא פחות. מכיוון שאני אדם אחד שעוסק בזאת בשעות הפנאי וללא שכר, ההספק שלי מוגבל, אז… סבלנות 🙂

בנוסף, מדי פעם אני מפרסם רשומת-אורח. זה כמובן מגוון את הנושאים, עוזר לי לעמוד בעומס ונותן למי מכם שאין לו בלוג משלו במה להציג בה את דבריו.
אז אם למישהו יש נושא שיכול להתאים, אנא צרו קשר דרך המייל, ונתאם. זה יכול להיות מידע, פרי מחקר אישי, אנקדוטות אישיות, הגיגים, או כל דבר אחר שקשור לנושא.

____________________________________________________________________

רוצים לקבל עדכון במייל בכל פעם שאני מפרסם משהו חדש? הרשמו למעלה מימין (תמיד אפשר לבטל).
חושבים שאחרים יכולים להתעניין? שילחו להם את הכתבה או שתפו בפייסבוק!

מודעות פרסומת

46 מחשבות על “ועכשיו תורכם!

  1. אחד הדברים המעצבנים והמסוכנים לדעתי הוא מכירתן של "תרופות" פלצבו (אלטרנטיביות) בבתי המרקחת לצד תרופות רגילות.
    לפני מספר חודשים נכנסתי לבית מרקחת לקנות תרופה וכשחזרתי הביתה גיליתי שמה שמכרו לי היא תרופת "טבעית" או במילים אחרות – מים בבקבוק.
    דבר אחד זה לבחור בשביל עצמך אם להשתמש או לא להשתמש בחומרים מהסוג הזה. דבר אחר הוא לשים את המוצר על מדף לצד תרופות אמיתיות ובכך לגרום לאנשים להשתמש במשהו שלא הוכח כיעיל מבלי שיהיו מודעים לכך בלבד. לדעתי אנחנו צריכים לפעול למען הסדרת העניין ובעיקר אזהרות מפורשות על המוצר.

    אהבתי

    • אכן נושא כאוב.
      אולי הזוית שהצעת ממקדת קצת את הדיון, מעיסוק בהומאופתיה באופן כללי, לזוית ה"צרכנית" של הנושא.
      אני מרגיש שבקרוב אצטרך צוות תחקרינים במשרה מלאה!
      האמת, זה מה שצריך.
      השאלה מי ישלם להם משכורת…

      אהבתי

  2. הייתי רוצה לראות מחקרים באופן יותר מקיף, מעבר לצילום הילות, חזיית העתיד ואסטרולוגיה.
    איזה תשובות יש לתת לנושאים רבים מאד העוסקים במיסטיקה?
    ואוכל לתת מעט דוגמאות מתוך עולם שלם של מיסטיקה שמאד קשה להפריך.
    האם ב"חשיבה חדה" ניתן להבין את כל מה שמאחורי הדוגמאות הללו?
    איך מתמודדים עם כל זה?

    וזאת הרשמיה שמצאתי:

    אהבתי

    • תודה, הצצתי קלות. דוגמאות בהחלט ראויות לבדיקה.
      העניין הוא ששום דבר לא כללי.
      כל דוגמה כזו זה מחקר של ימים רבים, איסוף חומר, קריאת מאמרים…הרבה עבודה קשה, ואי אפשר להסיק יותר מדי מנושא אחד לשני. כל דבר שהבאת הוא עולם בפני עצמו.
      תודה, אוסיף לרשימה!

      אהבתי

  3. כשלמדתי רוקחות המילה "הומאופטיה" נחשבה לקללה שאסור להגיד בקול רם. שנים אחאי שנשרתי אני נכנס לבית מרקחת ושם, מעבר לדלפק, אני רואה את התלמידה המצטיינת של הכיתה והיא מציעה לי תרופה הומיאופטית.
    איך אני כאדם פשוט אמור להתייחס לכל מיני דברים "אלטרנטיביים" שכל קופות החולים ובתי המרקחת מציעים לי ברצינות גמורה כמו שהם מציעים לי אנטיביוטיקה ורנטגן?

    אהבתי

  4. אני אשמח לקרוא מאמר על אפקט פלצבו. בעיקר משום שדעתי בעניין זה שונה לגמרי מדעתך. אמרת כמה פעמים במאמרים קודמים שגודל האפקט הוא קטן, ולדעתי זה לא כך. לא רק שאפקט פלצבו מדווח ומדיד (באמצעים אובייקטיביים) באחוזים גדולים של האוכלוסיה (30% ברוב המחלות, ובמקרים מסוימים 50%, 70% ואף יותר מזה), אלא גם שהאפקט יכול להגיע למצבים של "ריפוי ספונטני" ו"נס רפואי" (מבחינת גודל האפקט).
    צריך להזכיר גם שאפקט הפלצבו הוא אפקט כפול: שיכנוע המטופל שהוא מקבל תרופה מצויינת לא רק שהוא נותן אפקט חיובי, הוא גם מונע אפקט נוסבו שלילי של חוסר טיפול או טיפול שלדעת החולה לא מתאים.
    בכלל, לדעתי, אחת הסיבות שאנשים פונים לכל מיני רפואות אליל זה הכשלון של הרפואה המערבית בהבנת החשיבות של אפקט הפלצבו של האמון ברופא המטפל.

    אהבתי

    • בהחלט מדובר בנושא מרתק וחשוב. (אני חושב שאמרתי שהאפקט "מוגבל", לא "קטן", אבל זה לא עקרוני).
      בכל מקרה זה נושא די כבד, אבל אפשר אולי להציג אותו בקצרה ולפתח דיון סביבו. נושא מאוד טעון.
      תודה.

      אהבתי

  5. מה שאני הייתי רוצה לראות… תלוי מה אתה מוכן לקחת על עצמך. 😉

    מוכן לקפוץ למים רותחים? פרסם סדרת רשומות על "הרב רנטגן", "הרב אולטראסאונד" ושאר האובות והידעונים של ימינו, נביאים דמיקולו בחסות הדת.

    מוכן לדיון עקר והטחת ראש בקיר? פרסם רשומה או שתיים על טומני-הראש-בחול המתכחשים להתחממות הגלובאלית למרות כל הראיות והמחקרים.

    ובכל מקרה, מקווה שתפרסם עוד הרבה רשומות מעניינות.

    אהבתי

    • יש דברים שאולי עדיף לדחות קצת. לא שהם לא חשובים או מציקים, אבל לא רוצה לבלות את שארית חיי מול סוללת עורכי דין ממולחים…
      בכל זאת, אני עדיין לא מגובה ע"י סוללת עו"ד משלי.

      אפרופו – אם מישהו מכיר עו"ד שמתמחה בענייני לשון הרע / דיבה ומתמצא בעולם האינטרנט, אשמח לשמוע עליו. לא יזיק בכלל.

      אהבתי

  6. נושא מרתק בהקשר של חשיבה חדה הוא הטיות מובנות בקבלת החלטות, מהסוג שטבוע בכולנו (כלומר בכולכם, חוץ ממני כמובן).
    ישנו מגוון רחב של כשלים מובנים באופן שבו אנחנו מתמודדים עם בעיות מסוגים שונים, רובם צפויים וניתנים לחיזוי – אך גם מודעות לכשלים אלה לא תמיד מספיקה כדי להימנע בהם.
    לדוגמא יש את הטיית הראייה לאחור ("ברור שידעתי שמובארק ייפול \ מניית טבע תעלה \ שקר כלשהו, הכתובת היתה על הקיר"), הטיית הזמינות (התבססות על דוגמאות זמינות לצורך שיפוט, סוג של חיפוש מתחת לפנס), הטיית הבעלות (שיוך ערך גבוה יותר לרעיון\חפץ שנמצא בבעלותך או שנוצר על ידך), הטיית העיגון (הסתמכות ע לעוגן חיצוני כלשהו כנקודת מוצא לקביעת ערך, גם אם העוגן לחלוטין לא קשור לנושא ההחלטה) ועוד היד נטויה.

    ולגבי הפלציבו – יש מחקר מרתק שמדגים לא רק את יעילות הפצבו, אלא גם את העובדה המופלאה שתרופות פלצבו יקרות יעילות משמעותית מתרופות פלצבו זולות (כל עוד החולים מודעים לעלויות), דן אריאלי אפילו קיבל עליו איג-נובל.
    מצד שני, מחקר מעניין לא פחות גילה שתפילה ככלי ריפוי לא אפקטיבית, ואף עלולה להזיק אם המטפול מודע לה.

    אהבתי

    • הנושא של הטיות קוגניטיביות באמת מאוד מעניין – כהנמן התעסק הרבה בחלק מהן, למשל הטיית הבעלות (אז אפשר לקבל נובל אמיתי על הנושאים האלו!)
      ונושא קשור – דיסוננס קוגניטיבי, שהוא ככל הנראה כוח הרבה יותר חזק ממה שהיינו חושבים.

      בקשר לפלצבו – לא רק שתרופות יקרות יותר יעילות, אלא שזריקה יותר יעילה מגלולה, וככל שהטיפול מכאיב יותר כך הוא יותר יעיל (קשור ככל הנראה גם לדיסוננס קוגניטיבי – אם אני עובר טיפול מתיש ומכאיב, כנראה שיש לזה סיבה).

      ואגב, בהמות – אחלה שם יש לך!

      אהבתי

    • כל הנושאים שציינת מרתקים, וקראתי בהם לא מעט, השאלה היא כיצד לחדש, או להציג אותם בצורה שונה מאשר ציטוט פסקאות מספריו של דן אריאלי למשל.
      אבל זו כבר העבודה שלי…

      אהבתי

      • תודה.
        לגבי דרך ההצגה או החידוש, יכול להיות מעניין לבחון הטיות בקבלת החלטות מזוית ספציפית מאוד, לאורך זמן.
        למשל לבחון התנהלות של פוליטיקאים לפני\אחרי מהלכים גדולים, בחירות וכו' – להשוות ציטוטי נבואה אל מול המציאות ולעומתם ההסבר בדיעבד לכשלון הנבואה. לא חסרות דוגמאות לפוליטיקאים שמשנים את עמדתם ב-180 מעלות רטרואקטיבית (משל היו אלה שהורו לפתוח במלחמה עם אירואסיה ב-1984).

        אם לבחון פוליטיקאים זה טרף קל מדי (הציפיות להגינות נמוכות ממילא במגזר הזה), אפשר להסתכל על הצהרות של מאמני כדורגל\כדורסל עם מינויים לתפקיד ("יש לנו סגל נהדר, אנחנו מתמודדים ראויים בקרב על האליפות, לא נתפשר על פחות מזה") לעומת ההתמודדות עם שברו של החלום בואכה פגרת הקיץ ("לא היה לנו סיכוי מלכתחילה \ התקציב היה נמוך מדי \ השופטים של מכבי \ הפציעות הרגו אותנו \ הסגל קצר מדי \ הדרקון אכל לי את המחברת").

        בכלל, ספורט הוא זירה נהדרת לבחון הטיות: הטיית הקירבה – אתה טוב בדיוק כמו המשחק האחרון שלך, הטיית הבעלות – ברור שהקבוצה שלי היא הפייבוריטית (אפשר גם לראות הטיות בליינים של הימורים בין קבוצות מקומיות לזרות, אהודות או שנואות, לא על בסיס רציונליות); הטיית הציפיות – מה קורה לאחוזי הקליעה בדקות האחרונות של שחקנים שנחשבים שחקני קלאצ'? מה קורה לסטטיסטיקה של שחקן מוביל בקבוצה קטנה שהופך לשחקן ספסל בקבוצה גדולה? (אחוזי עונשין הם פרמטר מבודד ומעניין לבחינה).

        בקיצור, קצת דמיון והשמיים הם הגבול.

        ואם כבר בהטיות עסקינן, עוד תופעה שהיא בעיני מרתקת לבחינה היא הטיית ההווה, או הדחיינות, procrastination, הנטייה שלנו לא לדחות למחר את מה שניתן לדחות למחרתיים.
        הנה לינק שמאיר את הנושא מזוית קצת אחרת:

        .

        אהבתי

        • כיוונים מעניינים!
          בספורט אני לא מבין כלום לצערי, אבל – אולי אתה רוצה לכתוב משהו?
          הסרטון מגניב.
          בכלל, יש כל כך הרבה דברים מעניינים…. מאיפה מתחילים!

          אהבתי

          • הי, תודה על ההצעה.
            האמתהיא שהייתי שמח להעלות פוסט אורח, אבל כמו שאמרת – נדרשת לא מעט השקעה כדי לבסס טיעון שיהיה גם תקף וגם מעניין… ואני די עצלן מטבעי, וגם נוטה לטבוע בעבודה (אחת ההשלכות ההרסניות של דחיינות…).

            אהבתי

  7. אולי בלי להיכנס ישירות ברנטגנים למיניהם, אפשר לכתוב על המקורות של השתטחות על קברים והערצת צדיקים, שהיא תופעה יחסית חדשה ביהדות. קראתי סקירת ספר ב-ynet לא מזמן – אני לא זוכרת את הפרטים – שעסק בפופוליזציה של הקבלה שהתחילה בצפת לפני כמה מאות שנים, והביאה לטענת הסופר לתרבות הקברים הנפוצה כיום (אם טיילתם בזמן האחרון בגליל העליון, אתם יודעים על מה אני מדברת – כל האזור מלא בשלטים שמכוונים אותך לקברו של צדיק זה או אחר).

    אהבתי

    • הי יונת, אני מעדיף לא להתעסק בנושאים דתיים. המסרים שאני מנסה להעביר כלליים, אני לא רוצה לאבד אוכלוסיות שלמות, והמבין יבין ויקח את המסרים לאן שהוא רוצה.

      אהבתי

  8. הצעות לפוסטים :
    1) דילוגי האותיות בתנ"ך – יש די הרבה חומר מתימטי וניתנו פרסי נובל ואיגנובל בנושא.
    2) נומרולוגיה וגימטריה
    3) תיטא הילינג – טרנד חדש שהולך ותופש תאוצה ומגיע לשיאים חדשים של ביזאר. ריפוי DNA, תיקון מחשבים, דיבור עם נמלים ותיקנים והכל דרך גלי "תיטא" מהמח – למשל פה: http://www.nomind.co.il/forum.aspx?id=17
    4) לכבוד שנת 2012 הבאה עלינו לטובה, תולדותיהם של מחשבי הקיצין למינהם. אנשים אמיצים שבניגוד לכל ההנחיות לנביא המתחיל העזו לתת תאריך מדוייק לנבואותיהם.

    אהבתי

    • ר.ח. – הרגת אותי. אני לא יודע אם לצחוק או לבכות מהפורומים האלה של "nomind"… אנשים מתייעצים בקשר לכאבי בטן כרוניים, פריצת דיסק ומחלת פרקינסון, והתשובות הן בבל"ת ניו-אייג'י מושלם. או אולי זה כך בכל פורום "רוחני" "מיסטי" ואני רק במקרה קראתי כאן עמוד אחד…?

      אבל איך לעזור לאנשים שבאמת, כנראה, נואשו מרפואה מבוססת-מציאות? גלעד, אולי גם זה יכול להיות נושא לפוסט/דיון: כיצד לעזור לאותם אנשים נואשים אשר פונים לרפואה מבוססת-משאלות מבלי לייאש אותם עוד יותר, ובצורה שהם יצליחו להאזין?

      מה שכן, שם האתר – "no mind" – נראה לי הולם מאד. 😀

      אהבתי

    • 1) הנושא הזה הוזכר כאן כמה פעמים, יתכן שבאמת כדאי. אבדוק איזה חומר יש בעברית בנושא, כדי לא לחזור על דברי אחרים.
      2) על נומרולוגיה אני עובד.
      3) תהיה כתבה על הילינג/רייקי – זה כבר מוכן.
      לגרסאות החדשות עדיין לא נכנסתי. האמת שכמות ההבלים הפסאודו מדעיים שאני נתקל בהם לאחרונה היא כל כך עצומה, שקשה בכלל לתקוף את זה. זה כמו לעמוד מול אנציקלופדיה שלמה ולנסות לשכנע מה שם לא נכון ולמה…
      4) זרקתי קצה חוט לזה בסוף כתבה על "סוף העולם קרוב משחשבתם" – http://wp.me/p1K6uX-71 ויש כבר כמה וכמה כתבות שמדברות על 2012, אז אני מרגיש שאין לי הרבה מה לחדש כאן.

      תודה!

      אהבתי

  9. יובל כפיר,
    אני מסכים איתך. לדעתי הפורומים האלה הם פיתרון מצויין לדיכאון. כל פעם שאתה קצת "מתבעס" מהחיים והדברים לא כל כך הולכים, כנס לפורום ומרוב צחוק תאמין לי שתרגיש הרבה יותר טוב. וזה, באמת עובד!

    אהבתי

  10. אני דווקא הייתי שמחה שתערוך מחקר בקשר לאיזו סוגיה "מיסטית" ושהתברר לך – שאכן נסים מתחוללים.

    כמו שהיו פעם דברים שאינם ניתנים להסבר וכיום כן, יש סיכוי מצוין שלדברים שהיום אין להם הסבר, יהיה הסבר בעתיד. אתה זוכר שהעליתי פה בעבר סרטון של מייקל שרמר שבו הוא מוריד את הכובע בפני אסטרולוג, וזה באמת פינטס. אני אישית מכירה אנשים שהרפואה הקונוונציונלית נכשלה איתם לגמרי בעוד הרפואה ה"אלטרנטיבית" חוללה פלאים. לפעמים דברים עובדים וזה שאנחנו לא יודעים איך, לא שולל את קיומם. לגבי תקשור אני לא מדברת, שמעתי סיפורים באמת מדהימים שלא יכולים להיכנס לשום קטגוריה כמו אפקט ברנום, פלצבו או כל דבר שיגרום לחשיבה מדעית להרגיש שלא בנוח. אני לא אומרת, יש הרבה פנטזיונרים והוזים למינהם – אבל בהחלט יש אנשים שיש להם כוחות מיוחדים, ראייה וקשב לממדים אחרים של הקיום, לממדים שאדם "רגיל" לא יכול להיחשף אליהם.

    אהבתי

    • הי הצופה,
      אני עדיין מחפש את אותה תופעה מיסטית שגם הסתברה כנכונה.
      מייקל שרמר פשוט ביצע ניסוי שתוכנן באופן רשלני, הסברתי לך שם. לא עושים סטטיסטיקה על שני מקרים.
      אנקדוטות זה דבר בעייתי. זה לא מוכיח כלום. מקרים כאלה ואחרים יש תמיד, זה לצערי עדיין לא מוכיח שטיפול מסויים שהתבצע באותה העת קשור להחלמה. בשביל לדעת אם כן או לא חייבים לבצע סטטיסטיקות יותר נרחבות.

      על תקשור אני מתחיל לחקור. זה כמובן נושא מאוד רחב ויקח קצת זמן.
      עדיין לא נתקלתי באדם בעל כוחות מיוחדים, למעט בסיפורים. תגידי לי, איך את מסבירה את זה שחוקרי פאראפסיכולוגיה – אנשים שמאוד מאוד רוצים להראות שתופעות על טבעיות קיימות ועובדות – לא הצליחו עד היום לאתר ולו אדם אחד שלא התגלה כשרלטן בסוף? זה לא מוזר לך?
      זה תחום שנחקר כבר 130 שנה.
      ומה בדבר כל אותם פרסים כספיים שמובטחים לכל אדם שיבוא וידגים את יכולותיו, ועד היום כל מי שניסה לא הצליח להראות כלום? זה לא מוזר?

      אבל בואי נהייה פרקטיים, תשלחי לי דברים ספציפיים שנראים לך ממש, אבל ממש נכונים (כי כמות השטויות שמסתובבת ברשת בנושאים האלה היא אינסופית ממש), ואני מבטיח להסתכל על הדברים, ובמסגרת הזמן להגיע אליהם.
      (כל נושא שאני נוגע בו דורש שעות, אם לא ימים ויותר של עבודה).

      אבל לא חייבים דווקא משהו מיסטי. כמו שאת רואה למעלה, יש המון הצעות לתחומים מעניינים נוספים, על קבלת החלטות למשל.

      תודה!

      אהבתי

    • האמת שנתתי אותה כתגובה לכתבה המקורית, אבל אתה צודק, צריך להסדיר את העניין הזה יותר טוב.
      מצד שני לא רציתי להטריד בפרסום פוסט נפרד רק לצורך הפתרונות.
      אז הנה זה כאן, ואזכיר את זה בתחילת הפוסט הבא שוב.

      אהבתי

  11. על סיאנסים, אלא מה?
    יש פה מישהו שלא חושב שצריך לשרוף כל עותק של הסרט "סיאנסים בצבא"?
    כל כך הרבה אנשים תמימים נפלו בפח של הסיפור הזה.

    לא מספיק שגם אנשים מפחדים לעשות את זה באמת ולבדוק בגלל הסיפור, אלא שגם תמיד יש איזה סיפור על חבר של חבר שזה עבד לו שיעודד אותך שזה נכון.

    אהבתי

  12. מיתוסים שהגיע הזמן לנפץ:
    1. גרפולוגיה
    2. הומאופתיה

    …והאמת המטרידה היא שהרשימה היא באמת אינסופית: קריאה בקפה, בקלפים, בכף יד ופחות או יותר רוב הפרקטיקות של הרפואה האלטרנטיבית.

    ואוסיף כל הכבוד לך ותודה על מאמציך

    אהבתי

  13. היי, אני לא נוהגת להגיב אבל אני מאוד אוהבת את הבלוג הזה, גורם לחשוב מחוץ לקופסא:)
    אני די חדשה פה אז אני לא יודעת אם דיברת על כל הנושא של אמונות תפלות,האם זה באמת פועל ולמה צריך את זה בכלל?

    אהבתי

    • קודם כל ברוכה הבאה, ותודה, וגם כל הבלוג הזה די חדש 🙂 את גם מוזמנת להגיב – זה מפיח חיים בבלוג, מתעוררים אפילו דיונים בין הקוראים וזה גם כמובן עושה לי תחושה יותר טובה – שמישהו קורא ומתעניין.
      אמונות טפלות (אפשר גם "תפלות") זה נושא מצויין כמובן, במידה כזו או אחרת גם הנושאים הגדולים שאני בוחן מתבררים לעיתים כלא יותר מאמונה טפלה, כך שבמובן זה אני בהחלט עוסק בתחום. אין ספק שאכתוב עוד דברים בכיוון הזה. (את מוזמנת לעבור על רשימת הכתבות בצד ימין די למעלה).

      אהבתי

  14. כאדם שמתעסק בתת מודע ובכוחות בלתי מוכרים ובנוסף מתעניין לומד ונהנה מהבלוג של חשיבה חדה,
    הייתי רוצה להציג את הענין הבא:

    מחקר:
    קראתי לבת שלי "תמר" והיא לא ענתה לי.
    חזרתי על הניסוי 4 פעמים והיא שוב לא הגיבה.
    לא הזיזה אפילו את הראש לכיוון שלי.
    למחרת היא חזרה מבית הספר והיא פנתה אלי והתחילה לדבר איתי מבלי שקראתי בשמה
    לאחר נסיונות רבים התקבל המצב:
    15% מבין הקריאות שלי לתמר גורמים לה לפנות אלי
    3% מהמפגשים בינינו גורמים לה לפנות אלי מבלי שקראתי בשמה
    40% מהמקרים בו קיים מחסור כלשהו (חטיף/כסף/בגד חדש) גורמים לה לפנות אלי.

    המסקנה שלי:
    לא נמצא שום קשר ממשי בין הקריאות שלי בשמה לבין הפניה שלה אלי
    ואילו דברים אחרים לגמרי גורמים לה לפנות אלי.

    נמצא שאין שום טעם בדבר לקרא לה בשמה. אעדיף לגרום לה מחסור של אוכל או כסף ואז תפנה אלי יותר מהר.

    האם פעלתי נכון בצורת חשיבה חדה?

    האם זה אומר שישנם דברים שצורת בדיקה של חשיבה חדה לא תועיל אם לא מבינים אותם לעומק?
    חסר כאן נתון מאד חשוב:
    כשאני קורא לבת שלי היא שומעת באוזן אבל לא מעניין אותה להגיב בגלל משהו אחר.

    לבדוק את העניין הזה מבחינה מדעית בלי להבין את המערכת מבפנים זו בדיקה בלתי אחראית ולא אוכל ללמוד שום דבר מהניסוי הזה.
    מה שצריך כאן זה להניח תאוריה הרבה יותר מורכבת ואותה לבדוק.
    ואם התיאוריה החדשה לא תתן לי תוצאות או לא תוכח סימן שהתיאוריה לא נכונה
    אוכל לבנות תיאוריה נוספת ולבדוק אותה שוב ושוב.

    אם אין לי הוכחה על תיאוריה אז אין לי תיאוריה.

    אך אין לי גם הוכחה ששום תיאוריה לגבי זה לא נכונה!

    אקח דוגמא של הומאופתיה: (לפני שנים אחדות התעסקתי בזה רבות וראיתי תוצאות מעניינות מאד)
    אם נבצע מחקר על הומאופתיה למשל 50 חולים שלקחו תרכובת מסויימת של הומאופתיה ונמצא שלא היה קשר ממשי בין התרכובת לשינוי במצבם הרפואי אז אנו יודעים דבר אחד:
    שבצורת העבודה הזאת ההומאופתיה לא הוכיחה את עצמה.

    אבל מי שלמד הומאופתיה 4 שנים יודע שכך לא עובדים!
    המחקר הנכון יותר זה לקחת הומאופת כלשהו ולבדוק את אחוזי ההצלחה שלו כמרפא.
    והתוצאה תוכיח לנו שהוא יודע לרפא באחוז מסויים.
    עדיין אין לנו הוכחה שהוא ריפא אותם בהומאופתיה או בדבר אחר,
    אבל יש לנו כיוון להבין זאת יותר לעומק.

    כיוון למחשבה.

    גלעד

    אהבתי

    • דוגמה מעניינת.
      יחד עם זאת, ברור שחשיבה חדה, או שיטות מחקר מדעיות, לא מסתיימות בספירה פשוטה של ארועים וביצוע אנליזה סטטיסטית כזו או אחרת. יש השערה מסויימת שבאים לבחון, בהשוואה ל"השערת אפס", וברור שיש להניח משהו על המנגנונים שפועלים בכדי לבחון אותם בצורה הולמת ורלוונטית.
      דוגמה אחרת שאפשר להביא, נניח שטיפול מסוים גורם למצבם של 50% מאנשים להחמיר מעט, ולמצבם של השאר – להשתפר מעט. יוצא שבממוצע הטיפול אינו יעיל כלל. אבל אם נגלה למשל, שאצל 100% מהגברים הוא גורם להחמרה ואילו אצל 100% מהנשים הוא גורם להטבה נבין כמובן שהטיפול יעיל, אבל לתת- קבוצה מסויימת, שאת מאפייניה עלינו לגלות. אם לכל נבדק היינו מציינים גם את מינו, התוצאה הזו היתה עולה באופן מידי ממבחנים סטטיסטייים כאלה ואחרים, אבל אולי מדובר בפרמטר אחר לגמרי שלא חשבנו עליו? למשל, צבע שיער? או קוטר האגודל?

      אז אתה צודק בעיקרון, אבל אני מצפה מתומכי שיטה מסוימת להגדיר איך הם חושבים שנכון לבדוק אותה.
      כי אם להם אין מושג,
      אז איך בדיוק הם התרשמו שהיא עובדת מלכתחילה?
      קח כדוגמה פשוטה את האסטרולוגיה, במחקרים שבדקו מתאמים בין מזלות לאופי אנשים לא נמצא כל מתאם. באים האסטרולוגים ואומרים – לא לקחתם בחשבון את כל גורמי המפה, זו בדיקה רק של אלמנט אחד, היא לא מייצגת. אבל אם זה המצב, איך האסטרולוגים הגיעו לידע שלהם לגבי תכונותיו של כל מזל, אם בשום מבחן הדברים לא צפים על פני השטח? אתה מבין את הטיעון שלי?

      לגבי הומאופתיה, "אם נמצא שלא היה קשר ממשי בין התרכובת לשינוי במצבם הרפואי אז אנו יודעים דבר אחד: שבצורת העבודה הזאת ההומאופתיה לא הוכיחה את עצמה". אז באיזה צורה אתה מצפה שהומאופתיה תוכיח את עצמה? לא הבנתי. האם אתה מדבר על השפעה מיטיבה כלשהי של מטפל ספציפי על האדם?
      זה יכול להיות כמובן. אולי הוא נחמד? נעים? מעודד טוב? זה נפלא. אבל מה הקשר להומאופתיה?

      אפשר לעשות את הניסוי הבא, כדי לבדוק את התיאוריה הזו:
      ניקח מטפל מסויים, ונחליף באקראי את התרופות ההומאופתיות בפלצבו עבור 50% מהפציינטים שלו (באופן קבוע לכל פציינט). כך נוכל לסקור מצבם של אלה שקיבלו פלצבו באופן קבוע, לעומת כאלה שקיבלו תכשירים הומאופתיים באופן קבוע, כל זה עבוד מטפל מסויים.

      נחזור על הניסוי עם עוד כמה עשרות מטפלים, ונבדוק – האם היה הבדל בין קבוצות מקבלי הפלצבו לעומת מקבלי ההומאופתיה? או לחילופין, האם התוצאות היו דומות מאוד, אך שונות בין מטפל ומטפל?
      אם נגלה שיש מטפלים מסוימים שחוליהם מחלימים הרבה יותר עקב טיפול הומאופתי לעומת טיפול פלצבו – אז כנראה שיש ממש בהומאופתיה, והבעיה היא שיש מטפלים טובים, ומטפלים גרועים, ולכן האפקט הכללי נעלם (שאלה – האם הומאופתיה יכולה להזיק? כי אם לא, בכל מקרה הממוצע צריך להיות של הטבה. אבל זה סיפור אחר).
      לעומת זאת, אם נגלה שיש מטפלים מסוימים שחוליהם מחלימים הרבה יותר (גם בפלצבו וגם בהומאופתי) ולעומתם יש מטפלים שחוליהם מחלימים הרבה פחות (גם פלבצו וגם הומאופתי), מה אפשר ללמוד מכך? אני חושב שאפשר ללמוד מכך שאין קשר בין החלמה טובה יותר לבין ההומאופתיה. זה בדיוק ידגים שמשהו אחר, שקשור במטפל, אבל לא בהומאופתיה, עובד כאן.
      או שפספסתי משהו.

      אהבתי

      • יפה.
        נראה שלמדתי נכון את צורת הבדיקה.
        צריך לדעת תמיד מה בדיוק בודקים ולצמצם מאד גורמים שלא נלקחו בחשבון.
        והתוצאה תמיד תלמד רק על מה שבדקנו ולא מעבר לזה.

        במדע הפיסיקה הצליחו בזה מאד לצמצם את המדע לנתונים יבשים ולכן המדע הזה כל כך מיושב ומבוסס.

        לעומת זאת הנושאים האחרים כוללים בתוכם כל הרבה אפשרויות וספקולציות שמאד קשה לצמצם את הבדיקה, כפי שאמרת על ההומפתיה – שתמיד יהיו עוד גורמים שלא יאפשרו לנו להבין את הבדיקה – בקיצור שם המרחב גדול מדי כדי שיהיה אפשר לצמצם.
        ואגב: עד להוכחה זאת המטופל שבחר להשתמש בזה יוכל לעשות סטטיסטיקה על מרפא הומאופת מסויים נגיד, אם יש לו הצלחה של 30% של ריפוי משמעותי, אז המטופל יודע שזה הסיכוי שלו להרפא דרכו בין אם הריפוי שלו דרך הומאופתיה ובין אם במשהו אחר. ואם הוא יהיה אחד מה 30% הוא יהיה מאושר וינפנף כל חייו בהומאופתיה כסמל החירות. ואם הוא יהיה מה 70% הוא יהיה ההיפך מזה.

        מכל מקום אספר על מה שאני רואה ובדרך שאני עובד עם ריפוי בצורה כזאת שהיא לא-קונבנציונאלית:

        אני משתמש במערכת של כללים, גם שהיא נראית לא מציאותית אני מבצע אותה.
        הבדיקה שלי לבסוף היא לפי התוצאות. אם יש שינוי במצב המטופל אז אני מרוצה. וכך אני ממשיך לפי אותה מערכת.
        לבסוף לא אכפת לי אם המערכת דמיונית, או שלא הבנתי אותה בכלל, או שעזר כאן גורם של פלסבו וכל אפשרות אחרת. העיקר שמערכת הכללים הזאת מניבה לי תוצאות בשטח.
        אך אני מודה שאינני מבין אותה עד תומה ואינני תולה בה את כל תקוותי. אני פשוט נעזר בה להשיג את מבוקשי.
        אך תמיד אני חוזר ומביט בה בעין של חשיבה חדה ומנסה להבין אילו עקרונות מתוכה כן שייכים להבנה או להוכחה.

        שנמשיך להחכים כולנו ללמוד ולהגיע לאמת יותר נקיה וחדה

        גלעד

        אהבתי

  15. גלעד
    למרות שאתה מדבר בלשון מנומסת אך מזלזלת על כל מה שאינו " מדעי" נסה לרגע רק לצאת החוצה מהקיבעון שלך ולהסתכל באותם הכלים שאת הדוגל בהם על המדע ותראה איזה פלא כל תאוריה שאומתה בכלים שלך נמצאה שנים אח"כ כשגויה או לא נכונה באופן מלא
    אז לקחת ענף ש" ממציא " כל פעם תאוריה ואח"כ פוסל אותה ולקדש אותה ??. באמת ומאידך כל התאוריות הביזאריות האחרות שרירות וקיימות מאז ועד עתה [ זה לאו דווקא אומר שהן נכונות ]

    אז הנקודה היא שכל עוד אין לך כלים שמביאים תוצאות בלתי ניתנות לסתירה , תן צ,אנס לאחרים

    נ.ב אל תראה בזה "החלשת" כוחך בגישה של חקירה בכל השרלטנים\רמאים\ומאחזי העיניים ההיפך הוא הנכון אני מחזק ידיך רק מה – צניעות

    אהבתי

    • שלום יהודה,
      נראה שאתה מפספס לחלוטין את מהותה של השיטה המדעית.
      תיאוריה מדעית, בהגדרה, היא כזו שאפשר להפריך אותה. תיאוריה שלא ניתן להפריך פירושו של דבר למעשה שלא ניתן לבדוק אותה, אפילו בעיקרון. וככזו – היא אינה יכולה להוליד ידע. אם יש לך דוגמה נגדית אנא הבא אותה ונדון בה.
      סימן היכר ל"אמונה", או לפסאודו-מדע, בניגוד ל"ידע", הוא זה שלא ניתן להפריך אותם. זוהי חולשה, לא חוזק.

      לגבי הדברים שאומתו בעבר במסגרת המדע, אכן, נכון לאותו הרגע זה היה ההסבר המלא והטוב ביותר לתיאור המציאות כפי שנצפתה, לראיות שהיו בידינו באותו הרגע.
      כוחו של המפעל המדעי הוא בגמישות שלו לאמץ תיאוריות חדשות, אם אין ברירה והקיימות פשוט אינן מתארות ממצאים חדשים. חוקי המשחק פשוטים – עליך להסביר ראיות חדשות, גם אם הן סותרות את מה שידוע לך. אם כך, יש להרחיב את התיאוריות הקיימות או להחליף אותן. מי שממשיך להתעקש על התיאוריה שלו בניגוד לראיות שמובאות לפניו, לא עוסק במדע.
      (כן, נכון, בודאי תביא כעת סיפור כזה או אחר של התעקשותו של מדען, שלבסוף התברר שטעה. אך הדגש הוא על "ולבסוף". לבסוף המפעל המדעי המשותף משליך תיאוריות שאינן מתאימות למציאות, ומאמץ את אלה שכן. גם אם חולפות כמה שנים של מאבקים אישיים – האמת מנצחת לבסוף).

      אני ממליץ לך, ולכולנו, לצפות בסרטון הזה:

      ולקרוא את הפוסט הקצר הזה: http://wp.me/p1K6uX-fX

      ועכשיו נעבור לשיטות ידע שאינן מדעיות…
      המממ…
      מה הן בדיוק ואיזה ידע הן הניבו?

      אהבתי

  16. הי
    תודה על ההתייחסות אבל נראה לי שהניסוחים הלא קפדניים שלי הובילו אותך להבנה שיש לי בקורת על התהליך המדעי ולא כך הוא
    אולם רציתי רק להעלות את השאלה הבאה – כיצד זה הליך כל כך מוקפד ושאתה תומך בו ללא סייג[ זו הבנתי] הוביל אל מצב שההסבר היחידי שיכול לתת תשובה לשאלות הפיזיקליות של קיומנו בעולם ומבנהו הינו הסבר שלא ניתן לאימות שאינו מובן כלל לשכלו של האדם ובעצם דורש א מ ו נ ה שאכן הוא נכון [ כוונתי לתורת המייתרים שמביאה הסבר על ידי מודל של 11 מיימדים (זו הבנתי הפופולרית בנושא) ]

    ואם באמונה עסקינן אז למה זו ולא אחרת ?..

    כלומר רציתי לומר שלהבנתי , עדיין אין למדע כלים לפסול גישות אחרות המבוססות על אמונה

    אהבתי

    • אהלן יהודה. גם אני אינני פיסיקאי, אבל מהמעט שאני קורא על תורת המיתרים, נראה שהיא כרגע יותר תיאוריה פילוסופית מתימטית מאשר תיאוריה מדעית שיכולה לספק ניבויים ותצפיות שאפשר להפריך. ראה למשל כאן: http://tinyurl.com/ynqcp4
      אני לא בטוח שתורת המיתרים היא "ההסבר היחידי" כרגע. יש פיסיקאים שאינם מקבלים אותה. יש פיסיקאים שטוענים שהיא לא ניתנת להפרכה ולכן, כדבריך באמת, נשענת על אמונה בלבד – ובדיוק משום כך היא לא ה-תורה ה-פיסיקלית ה-מקובלת. זאת בניגוד, נניח, למכניקת הקוונטים מחד ולתורת היחסות הכללית מאידך, ששתיהן הודגמו בתצפיות וניסויים רבים, ושאפשר לתכנן ניסויים שיפריכו אותן (למרות שהם לא הצליחו, עד כה, להפריך אותן).
      במלים אחרות – כן, ל"מדע" (יותר נכון: לשיטה המדעי) _יש_ כלים לפסול גישות המבוססות על אמונה _אם_ הגישות האלה מתיימרות להסביר תופעות פיסיקליות. תורת המיתרים מנסה לתת רקע תיאורטי מתימטי שיאחד את התורות הפיסיקליות הקיימות, ומצליחה (כנראה) רק חלקית ורק בצורה מאד מופשטת – שזה, מבחינת המדע, פגם.

      אז אנא אל תתקוף את תורת המיתרים, זהו איש-קש נוח למדי, נוח מדי למעשה. אין בינו לבין טענות כמו "יש רוחות רפאים" או "יש נשמות" או "למים יש זיכרון" שום קשר. למים יש זיכרון? הדגם, בבקשה. יש נשמות? הבא ראיות, תכנן ניסוי לגילויין או אי-גילויין. יש חלקיקים תת-אטומיים? נא להראות את השפעתם על העולם החומרי (הצלחה). מיתרים ביקום 11-ממדי? אותו כנ"ל (וההצלחה, עד כה, חלקית בלבד).

      אהבתי

    • אני לא מכיר את תורת המיתרים בשום עומק שיאפשר לי להבין אותה או אפילו לחשוב שאני מבין אותה. מבחינתי זה באמת מדע בדיוני (ולפי מה שהבנתי, גם מבחינת מדענים רבים).

      יש אמונות שמאוששות ע"י ראיות וניסויים, ויש כאלה שלא. זה ההבדל.
      זה ההבדל בין "אני מאמין ש___ כי____" לבין "אני מאמין ב____".

      לגבי אופי ההסברים, כבר תורת הקוונטים שפותחה לפני 100 שנה, מסבירה הסברים לא ממש אינטואיטיביים את העולם. היא לא מדברת על נשמות, מלאכים או ישויות אור, אלא על פונקציות גל וכד'.
      אבל היא מתארת את המציאות בצורה פנטסטית, שמאפשרת בערך לכל הטכנולוגיה המודרנית לעבוד, ולנו להתכתב מעל מסכי מחשב, בעוד שנשמות, מלאכים וישויות היו תמיד (ולדעתי ישארו תמיד) מושגים מופשטים פרי דמיונינו.
      זה שההסברים מסובכים ולא אינטואיטיביים, נו מה לעשות? החיים זה לא פיקניק, ואף אחד לא הבטיח לנו שלהבין איך העולם עובד זה קל, או שאפשר בכלל להבין אותו עם המוח המוגבל והסופי שלנו.

      והרי כל אותם מושגים דמיוניים לא רק שאינם מובנים ולא מסבירים כלום באמת, אלא גם חסרי כל מתאם לעולם המציאות וחסרי יכולת ניבוי כלשהי. אז אני לא רואה במה הם עדיפים. זה נחמד להאמין בהם, אבל בזה הכל מתחיל ונגמר.

      אהבתי

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s