(למי שעדיין לא קרא, הנה שלוש הרשומות הראשונות בסדרה. מומלץ לקרוא את הדברים לפי הסדר: חלק ראשון, חלק שני, חלק שלישי).
Michel Gauquelin היה החוקר המדעי המוביל של האסטרולוגיה (1928-1991), ומחקריו הם מהמעולים ביותר בתחום. הרבה מהצלחתו יש לזקוף לזכות אשתו פראנסואז (1929-2007) שהיתה גם שותפתו למחקר עד 1985 (אז נפרדו). האסטרולוגיה עוררה את סקרנותו כבר בגיל צעיר והובילה אותו ל-45 שנה של מחקר שפירותיו התפרסמו בתריסר ספרים פופולריים, 30 ספרי נתונים וכ-150 מאמרים מדעיים.
ב-1955, לאחר שנים של עבודה מאומצת פרסם גוקלין את ספרו הראשון L'Influence des Astres. כ-100 העמודים הראשונים פירטו את נתוני הלידה של קרוב ל-6,000 רופאים, ספורטאים מצטיינים, אנשי צבא, ציירים, שחקנים, פוליטיקאים, מדענים וכמרים – היקף עבודה חסר תקדים במחקר האסטרולוגי.
בספרו מותח גוקלין ביקורת חריפה על כמה מהאסטרולוגים המובילים בתקופתו, ומבקר אותם על חובבנות המחקרים שביצעו. מחקריו הקפדניים של גוקלין מפריכים כמעט כל טענה אסטרולוגית: החל מהקשר בין מזלות השמש לאישיות, השפעת זויות בין כוכבי הלכת, ועוד. גוקלין: "הכרחי להדגיש שהתוצאות ממוטטות את האסטרולוגיה יותר ממה שנראה, היות והם תוקפים לא רק טענות של אסטרולוגים מסוימים אלא את הבסיס העמוק של כל תחום האסטרולוגיה עצמו" (עמ' 62).
יחד עם זאת, להפתעתו הוא מזהה חוקיות מוזרה בנתונים הרבים שאסף. בהקדמה לספר הוא מציין כי כשהתחיל במחקריו היה בטוח שהספר לא יכיל דבר פרט לביקורת על האסטרולוגיה, אבל במהלך עבודתו נתקל בממצאים מדהימים שההקפדה המדעית מחייבת לבדוק יותר לעומק. הוא מוסיף כי תגליותיו הכריחו אותו להתגבר על סירובו להאמין בהן.
אפקט מרס (מאדים)
גוקלין מצא כי אלופי ספורט נולדו לעיתים קרובות יותר מהצפוי במקרה, כאשר מאדים בדיוק זרח מעל האופק או כאשר עבר את שיא גובהו בשמים (אזורים 1-2 ו-6-7 בשרטוט, בהתאמה). הקו הירוק מציין את התדירות הצפויה אם לידות אלופי ספורט היו מפוזרות באופן אקראי (בפועל מאדים היה באזורים המדוברים ב-22% ממפות הלידה של ספורטאים מצטיינים, לעומת כ- 17% הצפויים מפיזור אקראי).
אפקט מרס כפי שהוצג לראשונה
באופן דומה נמצא קשר בין בעלי מקצועות אחרים לכוכבי לכת אחרים שנמצאו באותם אזורים בעת הלידה. כך למשל נמצא קשר מחזק בין מאדים גם לרופאים ואנשי צבא, קשר מחזק בין צדק לבין שחקנים ובין שבתאי למדענים. לאחר מחקרים נוספים סיכם גוקלין את חמשת גרמי השמיים לגביהם נמצא מתאם בין מיקומם בשעת הלידה לבין המקצוע, והם: הירח, נוגה, מאדים, צדק ושבתאי. מעניין כי השמש, כוכב חמה, אוראנוס נפטון ופלוטו אינם כלולים ברשימה.
גוקלין הבין כי הצעד הבא הוא לחזור על הניסוי בהיקף גדול יותר, וגם לחרוג מגבולות צרפת. הוא אסף את פרטי לידתם של 15,000 איש נוספים ופרסם יחד עם אשתו (שהיתה כבר שותפה פעילה במחקרים באותה העת) את ספרו השני – Les Hommes et les Astres. Denoel, Paris 1960. המסקנות היו חד משמעיות: המחקר הניב אותן תוצאות על פני 5 מדינות שונות ועבור תאריכי לידה שהשתרעו בין 1800 ל-1930, למרות הבדלי שפה, תרבות והיסטוריה.
מצד אחד נמצאו התאמות מסוימות בין הממצאים לבין מאפיינים טיפוסיים שהאסטרולוגיה מייחסת לכוכבי הלכת השונים, אך מצד שני היו גם הבטים רבים בהם לא היתה התאמה לאסטרולוגיה המסורתית, למשל, רק כוכבי לכת מסוימים נמצאו קשורים ולא אחרים (אפילו לא השמש), רק מיקומים מסוימים בשמיים נמצאו קשורים ולא אחרים (כפי שטוענת האסטרולוגיה), וכאמור לא נמצא גם כאן שום קשר למזלות השמש ולזויות בין גרמי השמיים השונים.
גוקלין הבחין בכמה מאפיינים שלא היה להם הסבר: הקשר נמצא רק לגבי אנשים מאוד בולטים בתחומם, למשל ספורטאים אלופים, ולא לגבי אנשים "ממוצעים" או אפילו "ספורטאים מן השורה". ומוזר מכך – הקשר נעלם לגבי אלה שנולדו לאחר שנת 1950 בקירוב (Truth about Astrology 1983:176).
גוקלין מציג את ממצאיו בניו-יורק 1976
"הורשת מקצועות"
גוקלין ניסה למצוא הסבר לתופעה, וחקר האם יש קשר בין מצב גרמי השמים בזמן לידת בעלי מקצוע מצטיינים לבין מצב גרמי השמיים בזמן לידת הוריהם. ושוב, בעבודה סיזיפית אסף עוד 25,000 נתוני לידה של ילדים והוריהם. המאמצים השתלמו, ופורסמו בספרו L'Heredite Planetaire Planete, Paris 1966: אכן, הורים שהירח/נוגה/מאדים/צדק/שבתאי היו באחד מאזורי המפתח בזמן לידתם נטו יותר "להוריש" את אותו גרם שמים באזור מפתח גם בזמן לידת צאצאיהם!
אפקט ה"הורשה" הזה גדל אם לשני ההורים היה אותו גרם שמיים באזור מפתח. לא התגלה כל קשר אחר בין הורים לילדיהם (לא מזלות שמש, לא זויות בין כוכבים, וכד'). עוצמת אפקט ה"הורשה" היתה בערך מחצית מאפקט-מרס המקורי.
נתוני לידה ומיקום כוכבי הלכת תועדו ונשמרו בכרטיסיות. בסופו של דבר הצטברו יותר מחצי מיליון כרטיסים!
מעבר לכך שלא נמצא כל הסבר הגיוני ל"הורשה הכוכבית" הזו, עוד משהו לא ממש הסתדר. סביר יותר תכונות אופי, ולא תחום עיסוק הם שיעברו בין הורים לילדיהם.
"הורשת תכונות אופי?"
גוקלין הפשיל שרוולים שוב, ובמשך 10 השנים הבאות אסף כ-2000 ביוגרפיות של סופרים (עבורם ירח נמצא באזורי מפתח יותר מהרגיל), ספורטאים (מאדים), שחקנים (צדק) ומדענים (שבתאי), וחילץ בעזרת אישתו ועוזרים נוספים תכונות אופי מתוכן. כ-50,000 תכונות אופי חולצו יחד מכל הביוגרפיות. כעת נותר למצוא האם קיים קשר סטטיסטי כלשהו בין תכונות האופי לבין מיקום כוכבי הלכת הרלוונטיים. למזלו של גוקלין, הפעם החישובים בוצעו כבר בעזרת מחשבים. ב-1978 התקבלו התוצאות: חיוביות!
נמצא קשר בין התכונות לבין מצב גרמי השמיים, גם ללא צורך במקצועות כמתווכים. יותר מכך, האפקט שנמצא היה בערך כפול בעוצמתו!
בני הזוג גוקלין, 1981
אבל סדקים החלו להופיע.
חזרה על ניסוי ה"הורשה" המקורי ב-1976 עם קרוב ל-20,000 זוגות חדשים של הורים וילדיהם הניב תוצאות חלשות. חזרה נוספת ב-1984 עם 33,000 זוגות לא הראתה שום אפקט. במילים אחרות, לא ברור אם בכלל קיים אפקט הורשה.
בנוסף, לאחר שגוקלין הבין כי משהו בצורת ביצוע החישובים לגבי התכונות היה שגוי, הוא חזר עליהם והאפקט כמעט שנעלם.
יתרה מזו, את התכונות תרגמו מצרפתית לאנגלית, עובדה שהשאירה מקום לפרשנות. כמו כן, התכונות חולצו מהביוגרפיות לאחר שגוקלין ידע כבר מה מצב הכוכבים המתאים לכל מקרה. שני אלמנטים אלה עשויים לגרום להטיות בתרגום ובבחירה, גם אם לא במודע. גוקלין הודה כי יתכן מאוד שהיתה הטיה במחקר על תכונות האופי. מספיק כי רק אחת מכל 12 תכונות תתורגם באופן שונה, כדי ליצור את כל האפקט שנמצא. Suitbert Ertel , חוקר אחר (שדוקא תמך בנחישות בממצאיו של גוקלין לגבי אפקט מרס המקורי לאורך כל הדרך) אישש במחקרים משלו כי במקרה זה אכן התרחשה הטיית בחירה סלקטיבית של התכונות, וכי הטיה זו לבדה יכולה להסביר את כל הממצא.
אז מה נשאר לנו? נשאר לנו אפקט מרס המקורי ואפקט הורשה חלש יותר, המתייחסים לתחומי עיסוק בלבד ולא לתכונות אופי.
על גודל האפקט
עד כה הממצאים יכולים להשמע מדהימים. אבל חשוב לשים לב לגודל האפקט, ולא רק למובהקותו הסטטיסטית (הגבוהה). גודלו של אפקט מרס, שקול להטלת מטבע בסיכוי הצלחה של 52% לעומת 50% הצפוי במקרה. אם ניקח בחשבון את האחוז המזערי של אנשים לגביהם גוקלין מצא כי האפקט תקף (רק המצטיינים ביותר, בערך 0.006% מהאוכלוסייה) אנחנו מקבלים גודל אפקט של 50.0001% בלבד. בנוסף נראה שהאפקט נעלם בסביבות 1950.
במילים אחרות, אם נשתמש ב"אסטרולוגיה החדשה" הזו (ונתחשב במיקום 5 גרמי השמים הללו ברגע הלידה), נקלע טוב יותר מניחוש רק לגבי לקוח אחד מתוך מיליון, (אם הוא נולד לפני 1950).
לא שימושי במיוחד. אך נראה כי זה הדבר היחיד שנותר לאסטרולוגיה האובייקטיבית להציע…
המצב היה מוזר. הממצאים היו עלובים ביותר עבור האסטרולוגים, אך יחד עם זאת היו הדבר האחרון שעמד במבחן המציאות – הם לא יוותרו על כך בקלות.
מצד שני גם המדענים והספקנים הקיצוניים ביותר היו מוטרדים לנוכח תוצאות מובהקות, בלתי הגיוניות, וכאלה שאם מפרשים אותן כהשפעה כלשהי של גרמי שמיים על בחירת מקצועות, יטלטלו את המדע טלטלה רצינית.
ואכן, במשך כ-40 שנה סערו הרוחות סביב מחקריו של גוקלין.
מספר מחקרים דומים בוצעו מסביב לעולם בנסיון לאשש או להפריך את הממצאים של גוקלין. ומה היו תוצאותיהם?
תלוי את מי שואלים…
קשה אפילו לסכם מה היו ממצאיהם, מכיוון שהויכוחים שניטשו סביבם לאורך שנים גרמו לא פעם להיפוך המסקנות. נראה שכל הצדדים נכנסו לסוג של התלהמות, וגם הספקנים חטאו בדיוק באותם "חטאים" בהם האשימו את גוקלין.
כאן אפשר לקרוא כיצד מסכם גוקלין את המהומות סביב ממצאיו, וכאן אפשר לקרוא סיכום של אחד הספקנים המובילים שניסו להפריך את ממצאיו. מדהים לראות כיצד מתוארים אותם ארועים בצורה כל כך שונה.
חשדות בקשר למניפולציה של הנתונים ע"י גוקלין מתוארים כאן. הטענה שעולה שם היא כי בכמה עשרות מקרים בהם נתוני הלידה היו שנויים במחלוקת בדיוקם, גוקלין בחר לכלול את אלה שתורמים לאפקט, ולפסול את אלה שאינם מחזקים את האפקט. הבדל זה, של כמה עשרות אנשים, מספיק כדי להסביר את האפקט שהתגלה (השטן אוהב להתחבא בפרטים הקטנים).
אינני מוצא טעם להכנס לכל פרטי הוויכוחים, היות ומן הסתם רק אסטרולוגים מקצועיים (ומתוכם רק אלה שבכלל טורחים להתייחס לראיות מחקריות) יתעניינו בהם, בנסותם לעצור את המסמר האחרון מלהינעץ בארון הקבורה של האסטרולוגיה המוכרת.
רק כדי להמחיש את היקף הפולמוס, המסמכים שעסקו בנושא השתרעו על פני לא פחות מ-3 מטר על מדפי הספרים של גוקלין!
(Neo-Astrology 1991:36)
לאחר קריאת חומר רב בנושא, והתרשמות מטיעוני כל הצדדים, בחרתי לאמץ את הדעה כי ממצאיו של גוקלין היו אמיתיים, כלומר, אי אפשר להסביר את הממצאים בעיבוד שגוי של הנתונים או בשרלטנות. התופעה קיימת. עכשיו, ורק עכשיו מגיע השלב הבא – מה יכול להיות ההסבר לממצאים המשונים?
האם מישהו יכול להעלות בדעתו הסבר לממצאים המוזרים של גוקלין, וכזה שלא מניח השפעת גרמי שמיים על אנשים? (נניח שעיבוד הנתונים שלו נכון ושהוא לא עיקם או רימה בשום צורה, גם לא בלי בשגגה). רמז – שימו לב טוב מתי האפקט "עובד" ומתי לא.
בפעם הבאה אספר על הסבר אפשרי כזה לממצאים. (זו תהיה גם הרשומה האחרונה בסדרה על האסטרולוגיה).
* המקור העיקרי לרשומה זו הוא – http://www.astrology-and-science.com/g-hist2.htm. (בעלי האתר נתנו אישורם לשימוש בתמונות).
(כדי לקבל את כתבות ההמשך ישר למייל שלכם – הירשמו למעלה מימין. תוכלו להסיר עצמכם מהעדכונים בכל עת).
חשיבה חדה 
פינגבק: "מחקר מרתק על אסטרולוגיה" | Atheisms
גלעד, מסירה את הכובע!!!
🙂
סופ"ש קסום.
רחל
אהבתיאהבתי
🙂 תודה, גם לך.
אהבתיאהבתי
הסבר אפשרי:
האמת ההסבר הוא לא שלי. אני בדיוק קוראת ספר שנקרא superfreakonomics (ההמשך של freakonomics, באופן לא מפתיע), והם מדברים שם בין השאר על התופעה של השפעת תאריך הלידה על הקריירה של ספורטאים. נמצא, למשל, שמחצית מהשחקנים בליגת הנוער הבריטית נולדו בין ינואר למרץ. הסיבה לכך היא שבליגה מונהג " cutoff" ב-31 בדצמבר – כלומר, כל מי שנולד מינואר עד דצמבר של שנה מסויימת, נחשב באותו גיל. כמובן, מי שנולד בינואר הוא בעצם מבוגר יותר ממי שנולד בנובמבר או דצמבר, ובגילאים הנמוכים, שבהם הילדים מתחילים לשחק (7 או 8) יש לזה משקל רציני. הילדים המבוגרים יותר נבחרים בידי המאמנים, מקבלים יותר עידוד, יותר זמן משחק, יותר אימון, וכך האפקט נמשך גם כאשר הילדים הופכים למבוגרים. אני לא יודעת מתי מרס נמצא מעל האופק או בשיא גובהו, אבל אם זה מקביל לחודשים הראשונים בשנה, זה יכול להסביר את זה. היות והדברים האלו משתנים אחד ביחס לשני (זו הסיבה שמזלות השמש הקלאסיים כבר לא באמת תואמים את החודשים שהם אמורים לייצג בהורוסקופים בעתונים), יכול להיות שאחרי 1950 אפקט מרס נעלם כי הוא לא תואם את החודשים הרלוונטיים.
גם אם זו לא הסיבה, אני חושדת שיש פה אפקט של תאריך לידה, כזה או אחר, ולא של השפעה של כוכבי לכת…
אהבתיאהבתי
כיוון יפה. ספר מרתק דרך אגב, למי שלא קרא עדיין (יצא בעברית).
אבל אין קשר הדוק בין מאדים לבין חודשי השנה, ובכל מקרה, בעקבות סיבוב כדור הארץ סביב צירו מאדים משלים מחזור "זריחה-שקיעה-זריחה" אחת ל-24 שעות בערך, כמו השמש. כלומר מה שמשנה כאן זו השעה המדויקת, לאו דוקא התקופה בשנה.
אהבתיאהבתי
אז זאת השעה ולא התאריך.. אני צריכה כיוון חדש.
אגב, גם אם המחזור הוא בערך 24 שעות, השעות של הזריחה והשקיעה צריכות להשתנות כפונקציה של המסלול של מאדים ושלנו סביב השמש, לא?
אהבתיאהבתי
כן. כוכבי הלכת נעים מעט בכל יום על פני כיפת השמיים (כל אחד בקצב שלו, והקצב גם לא קבוע בגלל מיקומים יחסיים במסלולים סביב השמש). בקיצור, שעת הזריחה משתנה מעט בכל יום (סדר גודל של כמה דקות). הירח עושה זאת הכי מהר, זורח כ-50 דקות מאוחר יותר בכל יום (24 שעות לחלק ל-29.5 ימים של הקפה סביב כדוה"א ביחס לשמש).
אהבתיאהבתי
מסתבר שכשכותבים 8 ואחריו ) זה יוצא פרצוף (בוא ננסה שוב: 8) )… חמוד, אבל לא לזה התכוונתי
אהבתיאהבתי
רשימה מעולה, ובכלל, ממש עצוב לי שסדרת הרשימות על אסטרולוגיה עומדת להסתיים. רק לא הבנתי האם במחקרים שלו בהמשך הוא כן מצא קשר בין כוכבי הלכת לאישיות. לפי מיטב ידיעתי הוא כן האמין בבתים האסטרולוגיים. אתה יודע על זה משהו?
אהבתיאהבתי
אני חושב שה"בתים" שהוא האמין בהם אלה האזורים האלה שמתוארים בכתבה הזו (אבל אני בטוח ב-100%).
תיאלץ לחכות לרשומה הבאה להתבהרות התמונה 🙂
האמת שלא הייתי בטוח אם כדאי להמשיך ברצף את הסדרה, כי אולי חלק מהאנשים לא ממש מוטרדים מהאסטרולוגיה, אבל אני חושב שזו דוגמה מעולה להרבה דברים, בלי קשר לאסטרולוגיה באופן ספציפי.
רק כשבוחנים את הפרטים יותר לעומק, מבינים דברים שבראייה שטחית של "מאמין!" לעומת "שטויות!" נעלמים לחלוטין, ומותירים רק ויכוח קולני וחסר טעם.
אהבתיאהבתי
אולי הסבר למצצאים השונים בכל בדיקה היא כזאת:
מה שהחוקר מחפש זה מה שהוא מוצא.
אם יחפש ספיקות ואי חוקיות – זה מה שהוא ימצא.
אם יחפש ראיות – זה מה שהוא ימצא.
ואם החוק הזה אמיתי – אז זה קיים גם ברמה רבת ההיקף של מחקר מדעי
כדאי לחקור גם את התופעה הזאת…
אהבתיאהבתי
מה שאתה אומר כמובן אינו נכון באופן כללי.
הוא נכון במקומות בהם האפקט ש"מתווכחים" עליו קטן מאוד, וכל הוויכוח הוא אם מדובר באפקט אמיתי או בתוצא לואי של הניסוי.
כשמטבע נופל 5,005 פעמים מתוך 10,000 על צד מסוים, אפשר להתווכח אם זה במקרה אן בזכות נסיונות השפעה באמצעות מחשבה.
כשהוא נופל 6,000 פעמים מתוך 10,000 על צד מסוים, אף אחד לא יתווכח על קיומו של האפקט. יתווכחו על ההסבר. זה כבר ברמה אחרת.
המחשב שלך פועל עכשיו, אפשר להתווכח על זה כמה שרוצים, אבל חוקים מאוד מאוד מסוימים עומדים בבסיס התכנון שלו, החל מהרמה הקוונטית וכלה בגימור הפלסטיק של האריזה.
אהבתיאהבתי
או. קיי. כיוון חדש
גם מסתמך על משהו שקראתי פעם אבל הפעם אני לא זוכרת איפה (יכול להיות שבגרסה הראשונה של אותו ספר)
היות שמדובר רק על אנשים "יוצאי-דופן בתחומם", אני אשער שהיתה איזו אמונה בציבור בכך שלידה בשעות מסויימות (או אפילו, תחת השפעה של כוכבי לכת מסויימים) מביאה להצטיינות, ואנשים מפורסמים נהנו לטעון שהם נולדו בשעה הזאת. אחרי 1950, כאשר לידות בבתי חולים ורישום מדוייק של שעת הלידה נהיו נפוצים יותר, נהיה גם מסובך יותר לטעון שנולדת בזמן מסוים, לפי מה שמתחשק לך. לכן האפקט נעלם.
אם זה לא הכיוון אני מוותרת וחוזרת לעשות משהו פרודוקטיבי יותר עם הזמן שלי (כמו את העבודה שאני צריכה להגיש בשבוע הבא…)
אהבתיאהבתי
אני לא אגיב בינתיים על הניחושים / רעיונות, כדי לתת לאחרים הזדמנות לחשוב.
אהבתיאהבתי
אולי להשמיט ספורטאים שלא מתאימים לקונסטלציית הכוכבים שהוא מחפש?
אהבתיאהבתי
קראתי את כל הכתבות בסדרה ברצף, עבודה מעולה 🙂
אהבתיאהבתי
תודה! דרך אגב את המנוייה הראשונה שלי לעדכונים במייל 🙂
אהבתיאהבתי
משהו מוזר.
הבנאדם(גוקולין) טוען שהאסטרו' זה שטויות.אבל מקדיש לה 45 שנה ???
גוקולין כתב 150 מחקרים,רק כדי להוכיח שכל האסטרו' זה לא נכון ?
ממש אבסורד !
תודה על המאמרים הנרחבים.יפה ומעניין !
חובב אסטרולוגיה.
אהבתיאהבתי
הוא עבר תהליך, כפי שמוזכר בכתבה. התחיל ביקורתי מאוד אך סקרן. הפריך כמעט כל דבר אפשרי באסטרולוגיה, אבל אז גילה משהו , והמשיך לחקור אותו במשך שנים רבות.
אף אחד לא מקדיש שנים מחייו רק כדי להראות שמשהו לא נכון.
אנשים כאלה מסתקרנים באמת. רוצים לדעת. או לחילופין, רוצים להבין איך יכול להיות שמשהו נראה להם כל כך נכון בהתחלה אבל בעצם אינו נכון, כלומר, איך נפלו בפח.
תחום שלם בפסיכולויגיה מוקדם לזה psychology of deception.
אהבתיאהבתי
האם תוכל לפרט אילו שעות מציינים איזורים 11-15 כי אני חושב שזה המפתח לבעיה
אהבתיאהבתי
החלוקה לאיזורים לא מציינת שעות, אלא אזורים בשמיים יחסית לאופק ברגע הלידה.
איזור 1 מתחיל במזרח, אזור 10 נמצא במערב.
כלומר, כשמאדים זורח (באיזו שעה שזה לא יהיה) או כשהוא עובר את רום השמיים (שוב, באיזו שעה שזה לא יהיה) – נוצר האפקט המתואר.
אהבתיאהבתי
אני עשיתי ניסוי שהוכיח לי כמעט חד משמעית שדווקא יש הרבה באסטרולוגיה. לפי האסטרולוגיה אין הרבה זוגות של דגים ואריה. בדקתי למעלה מ-500 זוגות ומצאתי כחמישה כאלה. מה תגיד על זה?
אהבתיאהבתי
יש לך במקרה את כל התוצאות? (כלומר המזלות של כל בני הזוג) נורא מעניין אותי לראות. בלי שמות כמובן.
אהבתיאהבתי
אני מקווה שאני זוכר איך עושים חשבון.
ככה. קודם כל, נניח שקיימת הסתברות שווה להוולד בכל מזל – כלומר 1/12 מהאוכלוסיה נולדו בכל מזל.
עכשיו,
ההסתברות לזוג בני אותו מזל קבוע – גדי וגדי – היא די פשוטה: 1/144, שזה:
(ההסתברות שבן הזוג הראשון הוא גדי)*(ההסתברות שבן הזוג השני הוא גדי)
מתוך 500 זוגות, היינו מצפים לכ 3.47 זוגות של גדי וגדי.
עבור דגים ואריה המצב קצת שונה (או כל זוג ממזלות שונים), כי יש שתי אפשרויות להגיע לזיווג:
(ההסתברות שבן הזוג הראשון הוא אריה)*(ההסתברות שבן הזוג השני הוא דגים) + (ההסתברות שבן הזוג הראשון הוא דגים)*(ההסתברות שבן הזוג השני הוא אריה).
ההסתברות לזוג כזה היא כפולה – 1/72.
מתוך 500 זוגות, לפי החישוב הזה, בממוצע יהיו 6.94 זוגות של דגים ואריה. (ושוב, זה נכון לכל שני מזלות שונים)
בסקר שלך מצאת חמישה זוגות במקום כמעט שבעה.
האם מדובר בתוצאות מובהקות? לא סביר – ההפרש מאוד קטן.
שנית, יתכן בהחלט שהנתונים לא מאוזנים. האם פיזור המזלות באוכלוסיה הוא באמת 1/12, והאם זה המצב באוכלוסיה שנבדקה? לדוגמה, הפסקת חשמל ממושכת יכולה לגרום לבייבי-בום, שישפיע על התפלגות המזלות בדור מסויים. שינויים כאלה יכולים ליצור עיוותים בתוצאות (לשני הכיוונים – אם יש המון דגים ואריות אז חמישה מתוק 500 זה לא סביר, אבל אם יש מעט מכל מזל, חמישה יכולים להיות יותר מדי).
האם האוכלוסיה נבחרה בצורה אקראית מספיק? כלומר – אם בחרת זוגות שנוטים להאמין באסטרולוגיה, יתכן שהם בחרו בן זוג על פי קריטריון אסטרולוגי.
בנוסף, הכתבות מדברות על אסטרולוגיה לפי מיקום הכוכבים בזמן הלידה, ולא על חלוקה למזלות, דבר שגם אסטרולוגים נוטים לזלזל בו.
אהבתיאהבתי
לצערי אין לי. זה דרך עצי משפחה שם יש הכי הרבה זוגות. זה מדהים לראות עד כמה כמעט ואין זוגות של מזלות לא מתאימים ששורדים הרבה שנים
אהבתיאהבתי
חבל. לפני שאני עונה לך, תגידי לי, מתוך 500 הזוגות שבדקת, כמה זוגות אריה-דגים היית מצפה שיהיו? הרי חייבים להשוות את הממצאים למשהו נכון? 5 זה הרבה או מעט?
אהבתיאהבתי
חשבתי על משהו כמו 20 זוגות, כמו הצמדים דגים-שור שאני מכירה הרבה או אריה-טלה. תראה, אני באמת אובססיבית בנושא, ואין מה לעשות, אני ממש רואה קשר בין האישיות למזל ובטח ובטח בהקשר של התאמה בין מזלות. אפילו אתה יכול לעשות לך ניסוי כזה בסביבה הקרובה ותראה שרוב הזוגות שאתה מכיר מתאימים בסימני השמש. תאמין לי שהלוואי ולא הייתי מאמינה באסטרולוגיה. כל החברים שלי כבר צוחקים עלי… שלא לדבר על המשפחה… אבל היום למשל קרה לי משהו מדהים אני מכירה מישהו עם אותו מזל כמו שלי, אשתו אותו מזל כמו בעלי, הילד שלו כמו שלנו וההורים שלו בני אותו מזל כמו ההורים שלי (כל אחד מזל אחר). זה באמת מטורף ואני מכירה מלא "משחקרי הורשה" כאלה, שלא לדבר על הורים וילדים שנולדו בדיוק באותו יום ואני מכירה לא מעט כאלה.
אהבתיאהבתי
כתבתי תגובה דומה, אבל מסתבר שלקח לי יותר מדי זמן. יש קצת פחות מ144 צירופים, כי יש הבדל בין זוגות מאותו מזל לזוגות ממזל שונה, אם מתעלמים מהמין. אם חישבתי נכון, יש 132 צירופים בהסתברויות שונות.
בהזדמנות זו אני אתחנף קצת – בלוג מצוין! גיליתי אותו בתגובות בווינט לאסטרונומרולוגית, ואני מאוד נהנה ממנו.
אהבתיאהבתי
או קיי, בניתי קובץ אקסל שממש מגריל מזלות לכל אחד מ-1000 האנשים שמרכיבים 500 זוגות.
אם סופרים כמה זוגות יש משידוך מסוים של מזלות שונים, למשל "אריה+דגים" מקבלים:
7 בסטיית תקן של 2.5 (בקירוב טוב).
כלומר, כל תוצאה בין 4.5 ל-9.5 היא סבירה בהחלט.
"מעט" יחשב במקרה זה 4 זוגות או פחות (תלוי עד כמה נחמיר בדרישות המובהקות).
ההערות הנוספות של קובי נכונות.
ברור שאם אנשים מאמינים באסטרולוגיה ובוחרים בני זוג לפי זה (אפילו אחדים) הדבר מטה את התוצאות כפי שראינו בכתבה הראשונה בסדרה.
המסר שלי אליך "הצופה" הוא פשוט: ראית כיצד הגעת לרושם לא נכון על כוחה של האסטרולוגיה, בגלל חוסר הבנה בהסתברות (בלי כוונה להעליב). באופן דומה אפשר להגיע לרושם מאוד לא נכון על כוחה של האסטרולוגיה בגלל חוסר הבנה לגבי הנטייה שלנו לראייה סלקטיבית, או לזכרון סלקטיבי, או לפרשנות בדיעבד, וכו וכו'.
וזה בדיוק המסר שאני מנסה להעביר בבלוג הזה – להכיר את המקומות בהם אנו טועים, או לא חושבים מספיק חד, ולבדוק, האם האמונות שלנו עומדות במבחן המציאות גם אחרי שאנחנו מתקנים את הליקויים הללו ובודקים את הדברים "טוב יותר".
אז האסטרולוגיה לא עומדת במבחן המציאות כשבודקים את הדברים טוב יותר. זו לפחות המסקנה העולה מכל המחקרים שאני נתקלתי בהם. אם יהיו מספיק מחקרים מקצועיים שמראים שהיא כן עובדת, אשנה את דעתי.
אהבתיאהבתי
לדעתי יש הרבה פחות צירופים לא? צריך לחלק לשתיים בגלל שכל צירוך יופיע כאריה-עקרב למשל ועקרב-אריה, אבל בעצם זה אותו דבר. נראה לי שהנוסחה לחישוב היא 12 כפול 13 חלקי 2.
אהבתיאהבתי
קובי התייחס לענין הכפילות.
2/(11*12) = 66 אפשרויות שונות של מזלות שונים בין בני הזוג + 12 אפשרויות של שני בני זוג מאותו מזל.
זה נותן סיכוי לקבל 7 מקרים בממוצע, עם סטיית תקן של 2.5 (בקירוב) של זוגות "אריה-דגים" (או כל צירוף של שני מזלות שונים) מתוך 500 זוגות.
הנה מקרה לדוגמה (הגרלה של מזלות ל-1000 אנשים שמחולקים לזוגות, וספירת המקרים מכל סוג).
כפי שניתן לראות, טווח התוצאות מאוד גדול. "אריה-טלה" התרחש 2 פעמים בלבד במקרה זה, לעומת "אריה-שור" שחזר 14 פעמים. בהגרלה אחרת מתקבלות תוצאות שונות לחלוטין כמובן. 500 זה מדגם מאוד קטן לצורך ניסוי כזה.
בקיצור, 5 מקרים נופלים בטווח הסביר מאוד של תוצאות, כפי שמצופה באקראי.
אהבתיאהבתי
wow
איזה עומק!!! קראתי , נהניתי . חבל שאינני יכולה לתרום לדיון 🙂
חודש טוב גלעד.
ת ו ד ה.
רחל
אהבתיאהבתי
הסבר אפשרי לאפקט מרס, פשטני משהו – אני מודה, דומה לבחירת כל אות שביעית, עשירית, או ארבעים ושתיים-ית ברצף מספיק גדול של אותיות (למשל פו הדוב, או אולי התנ"ך – אופססססס מישהוא כבר עשה את זה). איפשהוא בטח יתחבא "ג-ל-ע- -ד-י-א-מ-נ-ט צ-ו-ד-ק ב-ה-כ-ל".
עכשיו אנסה בעברית – ג' מצא אפקט על 0.006% מהאוכלוסייה, של כוכב מסויים, בפרמטר מסויים ששהוגדר כהצטיינות, מ-5 סוגים מסויימים. סבבה.
עכשיו אנסה לבדוק כוכב אחר (יש לא מעט, כך אומרים), על כל מיני סוגים של קיטלוג אנשים בקבוצה גדולה (7 מיליארד ספרתי לאחרונה): נמוכים, עם אך נשרי, בעלי לק אדום, אוהבים במבה (ועוד אלפי קיטלוגים כאלו) – ומדהים: מצאתי את אפקט *כוכב כלשהוא*: בדקתי אלפי אנשים (אבל רק עד 1950, או רק עד 1977 או רק עד משהו) ומובהק שמי שבכוכב הזה נמצא במקום מסויים לפי קריטריון מדיד מסויים, סיכויי לאהוב במבה אדומה יותר מפלפל שאטה, כפול מהממוצע באוכלוסייה כולה! מדהים! וואלה. עכשיו אני מבין למה צריך 45 שנה, מסכן – בלי מחשב.
יש יותר מדי כוכבים, יותר מדי חופש לבחור התאמה לקבוצת המצטיינים, ויותר מדי קיבוצים אפשריים כדי שמתאם סטטיסטי יאמר משהו סיבתי.
או לומר יותר בחדות (אולי)- על פני ציר אינסופי של זמן, כל תאריך שאבחר, וכל תכונה אנושית – אמורה להתפלג באופן ראוי. ברם אולם, על פני תת קבוצה של תאריכים, לתכונה אחת (או 5) מסויימת, בתאריך או שעה מסויימים, אמצא סטייה בצד הגבוה של סטיית התקן. זה אפקט מרס. אולי בגלל זה הוא לא עובד אחרי 1950. או על מצטיינים במסחר או בנהיגת שודים.
דווקא בגלל שג' אסף כל כך הרבה נתונים, יש לו דרגות חופש רבות. רבות מדי לטעמי.
my 2 cents (או Pennies, בעצם)
[נכון שתמיד מי שכותב את זה, בטוח מדי שהוא אמר משהו מדהים?]
אהבתיאהבתי
אתה צודק מאוד, אבחנות מאוד נכונות, והיה גם הסבר כללי כזה לממצאים. אבל יש הסבר בכיוון אחר, והאמת שהיו כאן תשובות מאוד קרובות. למעשה עלו על ההסבר. טוב זה רק הסבר אפשרי. לא בטוח שהוא נכון.
בעניין הכוכבים, האסטרולוגיה מתייחסת רק לכוכבי הלכת ולעוד כמה גרמי שמיים כמו השמש, הירח, ושמעתי שיש גם המתייחסים לאיזה אסטרואיד או שניים, בכל אופן מבחר גרמי השמיים מאוד מצומצם. זו היתה סתם הערה קטנונית רק לשם הדיוק.
אבל ההסבר שלך טוב להמון דברים אחרים. ואולי אצטט ממנו בעתיד 🙂 (עם קרדיט כמובן).
אהבתיאהבתי
מעניין מאוד!
הניחוש הבסיסי ביותר הוא על נבואה המגשימה את עצמה, כלומר – אם נניח (אני לא יודע אם ההנחות נכונות) שהאסטרולוגיה היתה נפוצה מאוד בכל האיזורים המדוברים, וגם היתה אחידה – הרי שייתכן מאוד שהאנשים נדחפו למקצוע שלהם (הן על ידי הוריהם, הן בעצמם) דווקא משום שהאמינו שזה התחום שהועיד להם הגורל.
אם (שוב – לא יודע אם זה נכון) במהלך המאה הקודמת הפכה האסטרולוגיה לפחות נפוצה, זה יסביר למה התופעה נעלמה.
זה לא מסביר לי כרגע את ההטייה בתורשה, בכל אופן.
אהבתיאהבתי
דבר מדהים באסטרולוגיה-
השם הפרטי של האדם.מכיל לפחות אות אחת מהשם של מזל השמש שלו בעברית.
דוגמאות-
1.בנימין נתניהו-מזל מאזנים אותיות י' מ' נ'
2.שרה נתניהו-מזל עקרב האות ר'
3.ברק אובאמה-מזל אריה האות ר'
גלעד אתה מוזמן לבדוק.
חובב אסטרולוגיה
אהבתיאהבתי
הי,
יש לך נתונים סטטיסטיים על זה? או שזה רק cherry picking?
לכמה אחוזים מהאנשים זה קורה? לכמה אחוזים היינו מצפים שזה יקרה במקרה?
ומי מהקוראים האחרים שרוצה לבצע תרגיל קצר בסטטיסטיקה מוזמן:
השמות שנתת הם באורך ממוצע של 10 אותיות.
ההתאמה שנמצאת מרשימה מספיק כדי לציין אותה, כך אני רואה, היא אות אחת משותפת.
בהגרלה של 10 אותיות מהא"ב, לפי שכיחות יחסית בשמות, מה הסיכוי לאות אחת חופפת עם שם המזל?
אולי אם יהיה לי זמן אח"כ אנסה לחשב…
אהבתיאהבתי
מזל סרטן (21 ביוני – 22 ביולי)…
עוז זהבי (24.6), אפי איתם (25.6), יצחק תשובה (7.7), מיכאל הנגבי (12.7), טל שגב (18.7)
מזל שור (21 באפריל – 20 במאי)…
מקס פלאנק (23.4), אבי נמני (26.4), אייבי נתן (29.4), מזי כהן (29.4), דפנה דקל (7.5), אביב גפן (10.5)
ובכך הופרכה הטענה.
אהבתיאהבתי
כמה הבהרות-
1.התכוונתי לשם הפרטי בלבד של האדם.(לרבות כינוי).רק השם הפרטי !
2.ההתאמה היא בין האותיות של השם הפרטי, לאותיות של מזל השמש של האדם עצמו.
3.השם בשפה זרה כפי שהוא נכתב בעברית.גם מתאים
4.יש יוצאים מהכלל
ההסבר האסטרולוגי לכך הוא שלכל מזל יש גם תו וצבע המתאים לו.
לדוג' מזל בתולה מתאים לתו "לה" .
חזי,חובב אסטרולוגיה.
אהבתיאהבתי
ראה חזי,
1) או קיי.
2) ברור, רק רציתי להראות שזה מתאים כמעט תמיד, לא משנה בכלל מה המזל. אבל עכשיו אתה טוען שרק השם הפרטי. זה יגרום לכך כמובן שתהיינה הרבה פחות התאמות, והרבה יותר מקרים של אי התאמות.
3) ושמות המזלות? כפי שהם נקראים באנגלית? שוודית? גרמנית? לטינית? יוונית עתיקה? פורטוגזית?
4) כמה יוצאים מן הכלל יש במדגם אקראי שתבחר מהאוכלוסיה?
עד שלא תדע לענות על 4, לטענה שלך אין שום משמעות. לא משנה איזה הסברים מעניינים תיתן לה.
אם רק תהיה לי גישה למאגר נתונים של שמות פרטיים + מזלות, נוכל להכריע את הנושא בכמה דקות.
רצוי כמה עשרות או מאות אנשים.
אבדוק אם יש תאריכי לידה ברשימת השמות של הבת שלי…
אולי עם עוד כמהגולשים ימצאו רשימות כאלה וישלחו לי, אפשר יהיה לבדוק את זה.
אהבתיאהבתי
חזי,
בסעיף 1 אתה מחמיר את התנאים שבהם אתה מצפה למצוא התאמה – יפה, זה יקל למצוא אי-התאמות. יכולתי להוסיף עוד כעשרה שמות לשני המזלות שהבאתי כדוגמה, וזה רק מתוך ויקיפדיה.
ובסעיף 4 אתה פשוט משתמט מכל אחריות. כמה קל ונוח, וכמה צפוי.
אתה כתבת, במקור: "דבר מדהים באסטרולוגיה- השם הפרטי של האדם.מכיל לפחות אות אחת מהשם של מזל השמש שלו בעברית."
לא "לפעמים", לא "עשוי להכיל" – הצגת את זה כמשהו "מדהים"! "_לפחות_ אות אחת"!
אבל … יש יוצאים מהכלל. שההסבר להם, כמובן, הוא שאם מישהו מביא לך דוגמה שסותרת את הממצא ה, אז אתה יכול להגיד "זה אחד היוצאים מהכלל".
לו הייתי מצפה למשהו מאסטרולוגיה, הייתי מרגיש בשלב זה מרומה. בתור מי שמצפה מאסטרולוגיה לקשקשת חסרת ביסוס(*), אני רק מרגיש מבולבל מהקלות בה אתה זורק הצהרה "מדהימה" ומיד חוזר בך עם "יש יוצאים מהכלל".
אגב, אני לא גלעד. קטונתי. אני סתם טרדן מהתגובות.
(*) – מפאת כבודו של גלעד שיפרתי מעט את תיאור הציפיות שלי מהאסטרולוגיה.
אהבתיאהבתי
גלעד
האם אתה בטוח ב"הפרכה" ??
מזל סרטן-אפרים (אפי) איתם האות ר'
טל שגב – האות ט'
מזל שור- מקס קרל ארנסט לודוויג פלאנק .זה השם המלא….דוג' לא טובה.
אברהם (אבי) נמני -האות ר'
אברהם (אייבי) נתן- האות ר'
חזי,
חובב אסטרולוגיה.
אהבתיאהבתי
עניתי לך למעלה.
בעניינים כאלה לא מכריעים ע"י כך שכל אחד מנפנף באנקדוטות שהוא מצא שמחזקות את דעתו.
בצורה כזו אני יכול לטעון שהמטבע שלי נופל תמיד על "ציור" ולהציג את כל 500 המקרים שהוא נפל על "ציור" (מתוך 1000 הפעמים שזרקתי אותו).
אתה תטען ההיפך ותציג את 500 המקרים האחרים.
ברור?
כל הדוגמאות האלה, לכאן או לשם חסרות כל משמעות. לחלוטין חסרות משמעות.
אהבתיאהבתי
הי חזי,
הנה טרחתי שוב, ורק כדי להדגים את שיטת ה"בדיקה" שאני מדבר עליה.
הרי ברור לי שאין שחר לדברים, אבל אני מטיף לבדוק כל דבר שניתן לבדיקה, אז למרות שחובת הבדיקה נמצאת על הטוען ולא על זה שאמור לשפוט את הטענה, אני מגדיל לעשות ומבצע את הבדיקה עבורך, רק כדי להדגים למה אני מתכוון.
אז ככה.
1) מצאתי רשימות של מפורסמים בכל מיני מזלות. זה פורסם בהקשר אסטרולוגי ומכך אני מסיק כי הדבר רק לטובת התאוריה שלך. א) הם כנראה בני מזל טיפוסיים ואולי זה מחזק במשהו את הטענות ב) יתכן מאוד שמי שהכין את הרשימה מכיר את התאוריה שלך, ובחר במיוחד שמות שיענו על התנאים.
2) ספרתי, כמו אתמול, כמה אותיות מכל שם מופיעות במזל שלו, וגם בכל המזלות האחרים
3) התבוננתי בממצאים.
קל לראות, שאין שום קשר בין השם למזל.
קל לראות שרשימת שמות שאמורה להתאים למזל אחד, מתאימה יותר למזלות אחרים,
קל לראות שרשימה שמות אחרת מתאימה לאותו מזל באותה מידה.
קל לראות דמיון מפתיע בהתפלגות ההתאמות של השמות למזלות השונים בכל 3 המקרים שבדקתי.
בקיצור,
עורבא פרח.
* יתכן ונפלה טעות כזו או אחרת באנליזה שלי, ובודאי איני אחראי לנכונות הרשימות שמצאתי באינטרנט.
בכל מקרה, אם אתה מוצא טעות, או חושב שהבנתי איזה חוק לא נכון, אתה מוזמן לבדוק בעצמך, אשמח לשלוח לך את קובץ האקסל כדי שתוכל להמשיך לבדוק על איזה שמות שאתה רוצה.
אם תקבל תוצאות מעניינות ומובהקות סטטיסטית, אנא אל תהסס לשתף אותנו!
בני מזל טלה: http://astrology.natanel.com/aries/
בני מזל קשת: http://astrology.natanel.com/sagittarius/
בני מזל דלי: http://astrology.natanel.com/aquarius/
אנליזה לטלה
אנליזה לקשת
אנליזה לדלי
אהבתיאהבתי
עכשיו יצא משהו עוד יותר מדהים.
מזל דלי לדוג'
כולל את האותיות של השם-"תאומים".חוץ מאיש אחד.
גלעד,איך תסביר את זה ?
איך זה שכל מי שנולד במזל דלי .יש לו שם עם אותיות מסוימות,
מתוך אלפי שמות.
חזי.
אהבתיאהבתי
לא הבנתי מה טענתך החדשה.
תוכל לנסח אותה בצורה יותר ברורה?
אבל לפני כן,
עשה תרגיל קצר, ונסה להפריך אותה קודם.
זה אחד מהכלים המרכזיים של חשיבה חדה. כל רעיון שיש לך, אתה מנסה להפריך.
אם אתה ממש לא מצליח, יש סיכוי שהוא נכון, או שמשהו במחשבה שלך מקובע.
אז אתה מציג את הרעיון לחבריך, רצוי אלה שמומחים בקטילת רעיונות, ומקווה, באיזשהו מקום, שהם יפריכו אותו מהר.
למה אתה מקווה את זה?
כדי שלא תבזבז הרבה זמן על רעיונות שגויים, ותוכל להשקיע את הזמן בניסיון למצוא רעיונות נכונים.
אהבתיאהבתי
שמע אנונימי, אני די נדהם מעצמי שעשיתי את זה, אבל ממש בצעתי כאן בדיקה. (זה רק כי אני אוהב לשחק עם מספרים, אני מניח).
שים לב.
לקחתי את הרשימה השמית של הילדים בכיתה של הבת שלי (הפכתי אותיות סופיות ללא סופיות).
לימדתי את אקסל למצוא כמה פעמים אותיות בשמות שלהם מופיעות בכל אחד מהמזלות, רק כדי לראות במה מדובר.
אתה יכול לראות את כל המספרים כאן.
השמות עצמם מופיעים משמאל, מלמעלה למטה, אבל השמטתי אותם כמובן כדי לשמור על הפרטיות.
מה יוצא…. ובכן, יוצא שבממוצע לכל אדם יש 2.4 אותיות משותפות לאיזשהו מזל.
יותר ספציפי, לכל מזל ומזל חוץ מ"קשת", ממוצע ההתאמות גדול מ-1, ובחלק מהם (תאומים, אריה ומאזניים) יש לצפות בממוצע ל3-4 אותיות משותפות בין השם למזל.
יש כמובן שמות יותר "טובים" ופחות"טובים" בהקשר הזה (הטור הימני של הטבלה מראה את ממוצע ההתאמות לכל המזלות של שם מסויים).
רק 11% מהמקרים האפשריים כאן "סבל" ממצב בו שום אות לא משותפת למזל שלו.
כלומר, במילים פשוטות "החוקיות" שלך נכונה לכ-90% מהאוכלוסיה, לא משנה בכלל מה המזל שלה.
קשה לפספס במקרה כזה…
במקרה הזה צריך להתאמץ כדי למצוא מקרה שאין אות משותפת למזל שלך.
נראה שתצטרך להתאמץ קצת יותר בשביל ל"הוכיח" את האסטרולוגיה.
אהבתיאהבתי
אה, ועוד שאלה, בשפות אחרות זה גם עובד? הרי האותיות בכלל אחרות…
או שיש משהו מיוחד באותיות השפה העברית?
אהבתיאהבתי
ראית אולי ב-google scholar על מחקרים שכן תומכים באסטרולוגיה?
אהבתיאהבתי
האמת שלא חיפשת שם דווקא. בד"כ אני מתחיל לאסוף חומר מויקיפידה באנגלית ומהאתר – http://www.skepdic.com. משם יש קישורים לכל מיני אתרים רלונטיים, ואז אני מתחיל לשוטט ומנסה למצוא אתרים רציניים שמוקדשים לנושאים שאני חוקר. לפעמים אני נעזר בפרקים מספרים שאני קורא, כדי לגיע למחקרי-מפתח.
אני בטוח שפה ושם יש מחקרים שיצא בהם משהו. זה תמיד יש. כמויות המידע והמחקר היום בעולם הן אינסופיות.
המדד החשוב הוא מה איכות המחקר. לפי כל מה שהתרשמתי, קשה לי להאמין שיש הפתעות שמתחבאות איפשהו. מדובר על טובי החוקרים של האסטרולוגיה, שאומרים דברים מאוד ברורים. אנשים רציניים, שהקדישו את חייהם לנושאים הללו. עוד כמה מילים על החוקרים אומר בחלק האחרון.
אם את מוצאת מחקר רציני שמראה ממצאים חיוביים, אשמח לראותו.
אהבתיאהבתי
סיכום אסטרולוגיה-
האסטרו' היא דבר ממשי.אבל היא זקוקה לעדכונים.כמו כל מדע, האסטרו' זקוקה למחקר ופיתוח.
בכיוונים הבאים-
1.לעדכן את מפת השמיים ל2011
2.לחלק למזלות לפי גודלם האמיתי ולא חלוקה אחידה של 30 מעלות לכל מזל.
חזי.
אהבתיאהבתי
חזי, לא הבנתי על סמך מה אתה טוען שאסטרולוגיה היא דבר ממשי.
נכון לרגע זה, חוץ מאפקט מרס שרלונטי לשבריר אחוז מהאוכלוסיה (ואלה שנולדו עד 1950) שום דבר לא תומך באסטרולוגיה.
אתה מוזמן להתחיל לפתח אסטרולוגיה חדשה from scratch. בהצלחה! (רק אל תשכח לבדוק שהיא באמת עובדת).
העקשנות לדבוק במשהו חסר תימוכין לחלוטין משול לטענה כי "זה ברוז" – ראה כאן:
אהבתיאהבתי
גלעד,
שוב תודה על רשומה מעוררת השראה ומעניינת.
שאלה – מה המובהקות הסטטיסטית של עניין הספורטאים והמאדים? בביולוגיה נהוג לקבל מובהקות של לפחות מ-5% בתור "הוכחה" שהממצא אינו אקראי, אבל צריך לזכור שזה אומר שעדיין יש 5% (או פחות) שהממצא אקראי. אותו כנ"ל כאן.
ולקינוח – http://www.youtube.com/watch?v=KIVeyTG9KB0
אהבתיאהבתי
אני לא יודע מי המציא את הפטנט הזה שקוראים אסטרולוגיה ,אבל אם יש איזה שהיא פגיעה ,זה מקרי בהחלט, לפחות לגבי .
אהבתיאהבתי