אשליות חושיות הן אותן חוויות תפישתיות שאינן תואמות את המציאות הפיזיקלית. התפישה שלנו את העולם החיצון מיוצרת באופן עקיף ע"י מנגנונים במוחנו. אפשר לומר כי כל התפישה החושית שלנו היא אשלייתית במובן מסוים.
הסתכלו על התמונות שלפניכם. באיזו מהן הביג-בן נוטה יותר ימינה? (נסו להסתכל ממרחקים שונים).
רוב האנשים רואים את זה שבתמונה הימנית כנוטה יותר. למעשה מדובר בשכפול של אותה תמונה ממש. בשתי התמונות הנטיה זהה!
מה מקור האשליה?
הכל מתחיל מכך שהמוח תופש את מה שמופיע בשתי התמונות כ"מציאות אחת", כלומר, מבנה אחד (המוח התפתח במשך מיליוני שנים לפרש מציאות טבעית, לא שכפולי תמונות על מסך מחשב).
ואם זה מבנה אחד בעל שני מגדלים, המוח שלנו יודע איך הוא צריך להראות כשלוקחים את חוקי הפרספקטיבה בחשבון. הוא צריך להראות כך:
כלומר, שני מגדלים מקבילים במציאות, כשמסתכלים עליהם מלמטה, נראים מתקרבים זה לזה (לכיוון הקצה העליון שלהם) וזאת בגלל שהקצה העליון שלהם רחוק יותר מאיתנו, ולכן משתרע על פני זוית ראיה קטנה יותר.
אבל זה לא מצב הדברים לגבי תמונת הביג-בן. העין מספקת למוח תמונה של מגדלים מקבילים ולא מתקרבים. למוח אין ברירה אלא להסיק כי במציאות הם חייבים להתרחק זה מזה, כלומר המגדל הימני חייב לנטות יותר ימינה במציאות, כדי להסביר את העובדה שברמת העין, לאחר תופעת הפרספקטיבה, הוא נראה מקביל.
המוח מבצע את התיקון הזה ו"אנחנו" פשוט "רואים" את המגדל הימני כנוטה יותר.
זו דוגמה מאלפת לכך שמה שאנחנו "רואים" הוא למעשה פרשנות של המוח, ולא הדברים עצמם כפי שהם במציאות ואפילו לא כפי שהעין שלנו קלטה!
אשליה זו התגלתה באופן מפתיע רק לאחרונה, וזכתה במקום הראשון בתחרות האשליות השנתית לשנת 2007 (שם תוכלו למצוא עוד הרבה דברים מדהימים).
הסבר אלטרנטיבי שהציעו לאשלייה טען כי היא נובעת מהעובדה שהקיר השמאלי של המגדל הימני אינו מקביל לקיר הימני של המגדל השמאלי, אלא נטוי ביחס אליו ימינה, וזוית זו היא שיוצרת את ההרגשה שהמגדל הימני נוטה יותר ימינה.
כדי לבדוק האם זוית זו אכן אחראית לאשלייה, יצרתי צללית של התמונה המקורית:
אני חושב שתסכימו איתי שהאשלייה אינה כה חזקה, אם בכלל קיימת.
לנקודה זו התייחסו גם כאן, בהקשר לתמונה הזו:
כאן האשלייה מתפוגגת לגמרי. כלומר, כשאין למוח סיבה להסיק כי מדובר בעיוותי פרספקטיבה, הזוית הזו עצמה אינה גורמת לאשלייה.
"כי דברים אינם כפי שהם נראים"…
חשיבה חדה 
מגיב! אהבתי =] אכן לא למדתי על אשליה כזאת בקוגנטיבית
אהבתיאהבתי
חחח גדול!
אהבתיאהבתי
גלעד יקר,
המציאות היא אשליה שנו גם הוגי דיעות מהעבר.
"זו דוגמה מאלפת לכך שמה שאנחנו "רואים" הוא למעשה פרשנות של המוח,
ולא הדברים עצמם כפי שהם במציאות ואפילו לא כפי שהעין שלנו קלטה!"
מסכימה ועם זאת ללא הפרשנות- כיצד היו נראים חיינו?
כיצד נוכל לשנות את המצב ,שככל הנראה הוא טבעי-אנושי וקיים מימי קדם?
תודה ושבת שלום,
יישר כח
🙂
רחל
אהבתיאהבתי
אני רואה את הדברים כך: קיימת מציאות אובייקטיבית. אנחנו תופשים רק חלקים קטנים ממנה, ובצורה "מעוותת" ע"י החושים המוגבלים שלנו. מעבר לכך המוח מבצע עוד כל מיני "תיקונים" ופרשנויות ברמה התפישתית, מעבר לכך המוח מבצע עוד פרשנויות ברמת ה"משמעות". ובסוף, אחרי שרשרת ארוכה של פילטרים, עיבודים, פרשנויות – אנחנו חושבים שאנחנו "יודעים משהו".
יש אנשים שחושבים שהנסיון האישי שלהם הוא אמין, ומכאן מסיקים על כל מיני מציאויות מדומות.
יש אנשים שיודעים שהנסיון האישי שלהם אינו אמין, ולפיכך מחפשים כלים טובים יותר לדעת מה יש במציאות החיצונית האמיתית. לשם כך הם משתמשים בכלים מדעיים.
ריצ'ארד פיינמן, אחד המדענים הדגולים של המאה האחרונה אמר: "המדע הוא דרך לנסות לא לשטות בעצמך. העקרון הראשון הוא שאסור לך לשטות בעצמך, ואתה האדם שהכי קל לשטות בו".
בדוגמה הטרויאלית שלפנינו הם יקחו מד-זוית, ימדדו את הטיית הבניינים ויגלו שהיא זהה לשניהם, ולא כפי "שנראה".
לדעתי חשוב לשים את הקו המבדיל בין פרשנות אישית, לבין מציאות חיצונית.
כי ברגע שאנשים נכשלים לעשות את ההפרדה הזו, הם מתחילים להאמין בדברים שפשוט אינם נכונים.
"זה נותן לי משמעות" – סבבה. "זה מרגיש לי טוב" – סבבה. זה נכון? עצור! כדי לדעת אם משהו נכון יש כלים, ואם לא השתמשת בהם, אתה יכול רק לנחש מה נכון. אולי צדקת, במקרה. סיכוי טוב שטעית.
ארחיב על כך בקרוב. זה נושא עקרוני וחשוב מאין כמוהו.
אהבתיאהבתי
בסדר, ומנין לך שהקריאה במד הזווית, ש*נראית* לך זהה עבור שני המגדלים, היא אכן זהה במציאות האובייקטיבית?
בסופו של דבר, כל מידע גולמי מגיע אלינו דרך החושים (נעזוב כרגע היסקים לוגיים), והפוטנציאל להטיות ושגיאות קיים לכאורה בין אם זו תמונה של מגדל או מספר על מד זווית. בספר פילוסופיה שקראתי פעם כינו את ההסתכלות הבעייתית הזו על פעילות החושים בשם "אתה לא יכול לראות *בגלל* שיש לך עיניים"…
הכלי המדעי, וליתר דיוק הרציונלי, שיתן לנו את התשובה במקרה הזה הוא לא כלי מדידה פשוט, אלא מערך שלם של השוואת מידע ממקורות שונים, שיקול דעת והיכרות עם החסרונות והכשלים הספציפיים של החושים.
אלה היו ששים שניות על פילוסופיה קטנונית 🙂
אהבתיאהבתי
צודק, מה אומר. מד זוית יקרב אותנו ל"אמת" בכמה שניות, אבל לא יבטיח אותה.
המשונה הוא שלעיתים אנשים מסרבים לבצע בדיקה אפילו ברמה כזו, רק כדי להשאר באשלייה המועדפת עליהם.
אהבתיאהבתי
מזכיר לי את הכביש המכושף ליד ירושליים
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%9B%D7%91%D7%99%D7%A9_%D7%94%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%A9%D7%A3
זו חוויה מיוחדת
אתה יודע שזו אשליה אופטית, אך עדיין נראה כאילו המכונית עולה בירידה…
אהבתיאהבתי
גלעד,
ייתכן שנוח לבני אדם מסויימים לחיות באשליה ולכן המציאות נתפסת בעיניהם לאובייקטיבית.
ואם הפרשנות הסובייקטיבית נכונה להם ומרגישה להם טוב- סבבה.
כאשר ישנה סטיה בנקודת המבט באופן תדיר ובעניינים הזויים – יש מצב לערב פסיכיאטר.
וכאן אתפלסף- האם הפסיכיאטר אובייקטיבי?
הנושא רחב ועמוק.
אני גאה בך על המגוון, העומק והאסמכתות שאתה מביא.
לי באופן אישי די בכך שאנשים ירגישו טוב עם עצמם ועם חייהם .
ערב נפלא
רחל
אהבתיאהבתי
אכן שאלות לא פשוטות. מובן שנוח יותר לחיות באשליות מסוימות. מובן גם שבקיצוניות השניה המצב לא בריא ואף מסוכן. איפה עובר הגבול?
מהם עניינים הזויים ומהם עניינים לא הזויים?
האם אדם שמשוכנע כי הוא מקבל מסרים מחוצנים ומסתייע בהם כדי לרפא אנשים הוא איש רוחני נעלה או אדם לוקה במוחו?
ומה לגבי הלקוחות שבאים לטיפול אצלו? האם התרופף אצלם קצת הגבול בין אשליות למציאות?
ומה אם הם משוכנעים שזה עזר להם?
ומה עדיף – לחיות בגן עדן של שוטים? או בגהנום של פקחים?
ומי אמר שזה גהנום בכלל? האם יש גן עדן של פקחים?
איך מגיעים אליו?
האם אנחנו באמת צריכים להיות תלויים בכל כך הרבה אמונות כדי להיות מאושרים?
האם אי אפשר להרגיש שמחים ומרוצים ללא כל אמונה?
אם נוותר על כל האמונות שלנו, האם בכך נחדל להתקיים? נחדל להתקיים טוב? מה יקרה?
אהבתיאהבתי
פינגבק: אשליית המגדל הנוטה: כשהמוח משחקים איתנו (תמונות) | חורים ברשת
סחטיין. לא האמנתי שיש אשליה אופטית שאני לא מכיר כבר.
אהבתיאהבתי
LOL
אהבתיאהבתי
היה ברור לי מיד שזו אותה תמונה (אבל ליתר ביטחון ערכתי השוואה מדוקדקת…) ובכל זאת יש הבדל קטנטן: שים לב לצד שמאל בשוליים התחתונים של התמונה הימנית: רואים בו מעט יותר. יש שם ממש עוד איזה "מילימטר" של תמונה, כלומר החיתוך לא אחיד ב-100%, וזה גרם לי לחשוב שהתמונה הימנית נוטה ימינה בזווית מזערית (מה שחשף עוד חלק קטן ממנה בצד השמאלי התחתי) אבל לא הצלחתי למצוא לכך ראיות בשאר התמונה.
אהבתיאהבתי