לפני שנתחיל, קצת על מים
מים מכסים כ-70% משטח כדוה"א. מים מהווים כ-60% ממשקל גופינו.
למים תכונות רבות שהן חריגות בעולם החומרים. הנה כמה מהן, והשפעותיהן הקריטיות על החיים בכדוה"א:
- נימיות– הנטיה של המים "לטפס" במעלה צינורות דקים תוך שהם מתגברים על כוח המשיכה. תכונה זו מנוצלת היטב ע"י הצמחים, בהם מטפסים המים מהשורשים לעבר העלים.
מים בשלושת מצבי הצבירה שלהם (ויקיפדיה)
- קיבול חום עצום – המים הם אחד החומרים שנוטים הכי פחות לשנות את הטמפרטורה שלהם כתוצאה מחימום/קירור. בזכות תכונה זו מייצבים המים את האקלים על פני כדוה"א.
- קרח צף ולא שוקע – במצב המוצק שלהם (קרח) המים פחות צפופים דווקא מאשר במצב הנוזלי. הדבר גורם לשכבת קרח להיווצר על פני האוקינוסים והאגמים ולא בתחתיתם. שכבת הקרח משמשת "שמיכת בידוד" המגינה מהקור העז ששורר בחוץ ומאפשרת ליצורים החיים להמשיך ולהתקיים במים הנוזליים שמתחת.
ענני מים זוהו בכמויות מרשימות גם במרחבי החלל. הדבר לא מפתיע, שכן מרכיביהם הבסיסיים של המים – המימן והחמצן – הם מהיסודות הנפוצים ביקום.
ערפילית אוריון, בה זוהו גם אדי מים (NASA)
אך היה מי שלא הסתפק בכך. הוא התרשם כי המים יודעים גם לקרוא מחשבות ופתקים כתובים (בכל השפות, רצוי בכתב יד ברור אך עדיף בהדפסה), ומגיבים על כך בשינוי המבנה המולקולרי שלהם.
לאיש קוראים מאסארו אמוטו (Masaru Emoto), ועל עלילותיו ונפלאותיו נספר כאן היום.
לא יאמן כי יסופר
ה"ממצאים הניסויים" שלו הראו כי כאשר מציגים למים מילים כתובות בעלות קונוטציות חיוביות כגון "אהבה", "חוכמה", "מלאך" או "נשמה" נוצרים גבישי קרח "יפים" במים (אחרי שמקפיאים אותם כמובן), ולעומת זאת כאשר מציגים מילים כגון "אתה טיפש", "שטן" או "אני אהרוג אותך" – לא נוצרים גבישים כלל, או שנוצרות התגבשויות "מכוערות". המים יודעים גם להבחין בין דמויות "טובות" (אמא תרזה, גנדי) ל"רעות" (היטלר למשל).
בנוסף, למים יש טעם ברור במוזיקה – יצירות כמו אגם הברבורים והחמישית של בטהובן "הפיקו מרגליות", ואילו מוזיקת "Heavy Metal" עיוותה את הגבישים לחלוטין. כשהמים שלו שמעו את שירו של אלביס "Heartbreak Hotel" הן הפגינו רגישות מיוחדת וגביש הקרח התפצל לשני גבישים נפרדים…
אמוטו מספר כי במקרים רבים כשהראה למים תמונות, גבישי הקרח חיקו את מה שמצולם באופן מדויק – כשהראה להם תמונה של פיל הם יצרו מעין "אף" בדיוק במרכז הגביש. כשהראה להם תמונה של מקדש, הגבישים יצרו צורת גג ואת צורת החבל שהופיע בתצלום.
דרך מקורית נוספת לשנות את מבנה המים היא ע"י תפילה, וגם את זאת הדגים כמובן אמוטו.
אמוטו מסביר את הטכניקה: "פתק עם המילה המודפסת מודבק על הבקבוק/כוס עם הכתוב פנימה – כדי שהמים יוכלו לקרוא את המילה, והם קוראים אותה במשך למעלה מ-24 שעות. בנסיון עם תמונות, הבקבוק/כוס מונחים על התמונה. עם תפילות, אם המתפלל נמצא ליד המים, הדגימה נלקחת מיד כשהוא מסיים. אם המתפללים נמצאים במקום מרוחק, הם מודיעים על סיום התפילה בטלפון ואז הדגימה נלקחת מיד. מכניסים אותה למקפיא לטמפרטורה של 250– צלזיוס למשך כ-3 שעות. מיד עם הוצאתה מצלמים את הגבישים שנוצרו."
כשנשאל מדוע הוא מדפיס את המילים ולא כותב אותן בכתב יד הוא עונה: "מכיוון שכתב היד שלי ממש גרוע! לאשתי לעומת זאת יש כתב יד נהדר. מעבד תמלילים מפיק בדיוק את אותן אותיות בכל פעם. אני לא רוצה לחבל בניסויים כתוצאה מכתבי יד שונים". איזה ניסוי מבוקר!
"מולקולות המים מושפעות ממחשבותינו, מילותינו ורגשותינו." מסכם אמוטו את ממצאיו.
וכך זה נראה:
היה אפשר לחשוב שטענות ילדותיות אלה ישארו בחזקתו הפרטית של אמוטו, אך מסתבר שמיליונים רבים של אנשים ברחבי העולם חושבים אחרת. ספרו הראשון "מסרים מהמים" – הפך לרב מכר בינלאומי, כמו גם ספרי ההמשך שפרסם.
אחד האתרים המהללים מסביר: "עבודתו של אמוטו מספקת עדויות עובדתיות לכך שאנרגית הוויברציות האנושית, מחשבות, מילים, רעיונות ומוזיקה – משפיעים על המבנה המולקולרי של מים".
הסרט בליפ הקדיש נתח לא מבוטל לסקירת הטענות של אמוטו, שכמובן הוצגו שם כעובדה מדעית מוכחת (אירוני אולי שגיבורת הסרט לומדת על התגלית המדעית המפעימה הזו מפוסטרים שתלויים בתחנת הרכבת התחתית). הנה קטע מהסרט:
אתר הבליפ מסביר: "מה שהציב את ד"ר אמוטו בחזית המחקר של המים הוא הוכחתו כי מחשבות ורגשות משפיעים על המציאות החומרית… מכיוון שאנשים וכדוה"א מורכבים בעיקר ממים, המסר שלו הוא של בריאות אישית, התחדשות סביבתית גלובלית ותוכנית מעשית לשלום שמתחילה בכל אחד מאיתנו".
הנה דברים שכתבה על ספרו גב' אחת (שמגדירה את מקצועה כ"אינטואיטיבית רפואית" – medical intuitive): "באמצעות הצילום הגאוני ויכולותיו המדעיות יוצאות הדופן, ד"ר אמוטו יצר ספר שהוא אוצר מיסטי אמיתי. תרומתו למחקר בתחום התודעה הרוחנית היא יוצאת דופן".
כעת נצא למסע הגילויים. נקלף שכבה אחר שכבה, ונראה מה ישאר מאותו מדען גאון ומגילוייו המרעישים.
על השכלתו הפורמלית
אמוטו אינו מדען בהכשרתו. הוא סיים תואר ראשון ב"יחסים בינלאומיים" באוניברסיטה ביוקוהמה. בשנת 1992 קיבל תעודה שמעידה עליו כדוקטור לרפואה אלטרנטיבית מאוניברסיטה פתוחה כלשהי בהודו (נתקלתי בטענה כי ניתן לרכוש שם תארים אקדמאיים תמורת כמה מאות דולרים). מעניין כי כעבור שנים, במחקר בו השתתף (נגיע אליו בהמשך) התפוגג תואר הדוקטור שלו והוא הורד לדרגת BA.
הנה מה שהכריז אמוטו על עצמו באחד מהראיונות איתו: "למזלי, לא התחלתי את עבודתי עם איזושהי השכלה מדעית מודרנית. לא הכרתי אפילו את גבולות המדע שימנעו מלתת למחקר שלי סיכוי". בכריכת אחת המהדורות של הספר הראשון שלו הוא מצוטט: "לקחתי על עצמי את מחקר המים לא כחוקר מדעי, אלא כחושב מקורי, כיצור אנוש".
טענותיו של אמוטו התפרסמו רק בכתב-עת אחד שהוא peer reviewed (כלומר החומר שבו עובר בקרה כלשהי ע"י אנשי מקצוע אחרים לפני שהוא מתפרסם). זהו כתב עת לרפואה אלטרנטיבית, והדברים פורסמו לא כמאמר מדעי אלא כ-"photo essay" – "חיבור בתמונות" שאורכו היה מעט יותר משני עמודים. קיים סיכוי טוב כי סוג זה של עבודה לא עבר ביקורת לפני שפורסם.
בניגוד לחוסר השכלה מדעית כלשהי, פועלו מעיד על כך כי הוא איש עסקים ממולח. הוא הקים חברות ואגודות בעלות שמות מסחריים להפליא, ומוכר מוצרים מפוקפקים באחד מהאתרים המסחריים שלו, למשל – בקבוקון שמכיל "מי-אינדיגו בעלי גאומטריה מושלמת, טעונים בריכוז גבוה של מבנים משושיים (“highly charged hexagonally structured concentrate” – לא בטוח איך מתרגמים דבר כזה) תמורת $35 דולר לכמות של כוס. הוא טוען כי מים מיוחדים אלה הם בעלי מבנה מולקולרי משושי קטן יותר שמאפשר להם לחדור ביתר קלות את דפנות התאים בגוף, ולפיכך מרווים את הגוף מהר יותר (לא אמשיך לתרגם מהאתר כי הדבר מתחיל לעלות לי בבריאות).
כמובן שמצב בו "חוקר" עושה רווחים עצומים ממוצרים שמבוססים על כך שהתאוריות שלו נכונות, מדליק נורה אדומה בכל הקשור לאתיקה מקצועית וליושרה המחקרית שלו.
על איכות ה"מחקרים" שביצע
באופן לא מפתיע, ללא כל השכלה בתחומי המדע (לא במישור התיאורטי ולא בניסויי), איכות המחקרים של אמוטו ירודה ביותר.
(הפרטים בסעיף זה מתבססים על עבודת מחקר שערך קריסטופר סצ'פילד שהתכוון לשחזר את ניסוייו של אמוטו מתוך התלהבות אמיתית, אך לאחר שדלה את כל המידע האפשרי והתרשם מהחובבנות בה התבצעה עבודתו של אמוטו, החליט לוותר על הפרויקט).
להלן נקודות הכשל העיקריות בעבודתו של אמוטו. כשלים אלה אופייניים לעבודות פסאודו-מדעיות רבות, ולכן אני מוצא טעם להתעכב עליהן:
חוסר בקבוצת ביקורת – ליד צלוחית שרשומה עליה המילה "אהבה" למשל, היה צריך להניח צלוחית שלא רשום עליה דבר, ואז להשוות את כמות הגבישים "היפים" שנוצרו בשתי הצלוחיות. אולי הכמות זהה? אם אין למה להשוות, איך יודעים שהמילה הכתובה השפיעה בכלל ולא שזה מצב הדברים הטבעי?
בקרה רעועה על תנאי הניסוי: הצלוחיות בהן גידל אמוטו את הגבישים לא נאטמו – דבר שמאפשר חדירת זיהומים או השפעות סביבתיות כמו הבל פיו של החוקר שמצלם את הגבישים. כל שינוי קטן בתנאי הסביבה (טמפרטורה, לחות או זיהומים) עלול לשנות מקצה לקצה את צורתם של גבישי הקרח הנוצרים ואף לגרום לכך שגבישים לא יווצרו כלל.
אמוטו מציין כי הקפיא את דגימות המים בטמפרטורה של -25oC, והגבישים נוצרו ב–5oC. לפי הידוע ממחקר גבישי קרח (שנעשה ע"י מדענים אמיתיים) טמפרטורות אלה אמורות להפיק גבישים בצורת מקלות בעיקר. למרות זאת, אמוטו לא פרסם מעולם תמונת גביש קרח בצורה כזו. עובדה זו מעלה חשד כי בקרת הטמפרטורה היתה גרועה, או לחילופין כי פרסום התמונות היה סלקטיבי ביותר.
פרסום סלקטיבי: אמוטו טוען כי בניסויים הוא מצלם 100 דגימות זהות בכל מצב (למשל 100 טיפות מים בצלוחית שהמילה "אהבה" מוצמדת אליה). למרות זאת אמוטו מפרסם רק תמונה אחת מכל קבוצה כזו. כשנשאל בראיון כיצד הוא בוחר את התמונה הוא מודה: "אני בוחר את התמונות לפי היופי והטוב שלהם". כלומר, אם על הפתק שאמוטו הניח היה רשום "מלאך" למשל – הוא בחר את תמונת הגביש היפה ביותר, ואם היה כתוב "שטן" הוא בחר את המכוער ביותר, מבין 100 הדגימות שצילם. נו באמת.
הניסוי לא היה בסמיות כפולה (double blind) ולכן לא מנקה את השפעות החוקר: ברור כי אם הצלם ומי שבוחר את התמונות לא היו יודעים אם הדגימה הגיעה מצלוחית ה"מלאך" או מצלוחית ה"שטן", הם לא היו יודעים אם הם "אמורים" להעדיף את הגבישים שנראים יפים או את המכוערים, ויתכן מאוד שהתוצאות היו משתנות מקצה לקצה.
על משנתו המדעית
אני סבור שגם הקוראים שאין להם השכלה מדעית כלשהי, יזהו באמרותיו של אמוטו ילדותיות מסוימת:
- "אני מאמין שמים הגיעו מחוץ לכדוה"א, מהחלל החיצון. לכן אנחנו לא יכולים להבין מים בעזרת הפיזיקה הרגילה".
(מים אכן הגיעו מחוץ לכדוה"א, כמו כל שאר החומרים מהם כדוה"א ואנו עצמנו מורכבים. כולם שרידים של התפוצצות שמשות מהדור הקודם למערכת השמש שלנו, לפני מספר מיליארדי שנים. הפיזיקה, אמוטו כנראה מתבלבל, תקפה גם מחוץ לכדוה"א). - "אני מאמין שמים הם אור, כי יש להם צורות רבות ושונות. אולי היקום הוא כמו מרק-מים – מרק עשוי ממים!"
- על השאלה מדוע צורת המשושים חוזרת בגבישי הקרח עונה אמוטו: "כבר בזמנים עתיקים, מגן-דוד ופירמידות נחשבו צורות קדושות. אני מאמין שצורה קדושה כזו קיימת במים".
- על כך שגבישים יפים במיוחד התקבלו תחת השפעת הפתק "אהבה והכרת תודה" מסביר אמוטו: "אני מאמין שאהבה והכרת תודה הם חומר אחד, ולא תרכובת. אהבה היא חמצן, והכרת-תודה היא מימן. באופן זה הכרת תודה חשובה אפילו מאהבה. עם שני חלקים של הכרת תודה ואחד של אהבה (H2O), אנרגיה פאסיבית ואקטיבית משולבות יחד, ויוצרים חומר אחד".
סיכום ביניים – אמוטו הינו איש עסקים מצליח. אין שום קשר בין אמוטו למחקר מדעי.
אבל מי יודע, אולי הוא עלה כאן על משהו אמיתי? אם לא נבדוק, לא נדע.
נסיונות חזרה על ה"מחקר" בצורה מבוקרת
לאחר שעות של תחקירים ברחבי האינטרנט הצלחתי לאתר רק שלושה נסיונות לחזור על השעשועים של אמוטו בצורה מבוקרת.
נסיון חזרה ראשון התבצע ב-2004 ע"י מורה במגמת פסיכולוגיה בקולורדו. ניסוי זה היה בסמיות כפולה (כלומר, מצלמי ומדרגי ה"יופי" לא ידעו איזו מילה הוצגה למים). לא נמצאו שום הבדלים בין גבישי הקרח שנוצרו בטיפות מים שהוצמדו להם פתקים עם מסרים "חיוביים" לעומת "שליליים".
נסיון חזרה שני פורסם ב-2006 בהנהלתו של הפארא-פסיכולוג דין ראדין, בשיתוף אמוטו. 2000 אנשים בטוקיו היפנו "מחשבות חיוביות" לעבר בקבוקי מים שהונחו בחדר מסוכך מקרינה אלקטרומגנטית בקליפורניה. ה"מתפללים" לא היו מודעים לבקבוקי בקרה שהונחו בחדר אחר. טכנאי צילם את גבישי הקרח שנוצרו לאחר הקפאת טיפות המים מבלי שידע מאילו בקבוקים הוצאה כל טיפה. 100 "שופטים" שפטו את רמת האסתטיות של הגבישים שהופיעו בתמונות, כמובן גם הם לא ידעו האם מקור הצילומים בבקבוק הניסוי או הבקרה.
התוצאות: הגבישים שמקורם בבקבוקי הניסוי קיבלו ציון גבוה במעט מאלה שנלקחו מבקבוקי הבקרה. מעניין.
החוקרים מציינים בעצמם מספר ליקויים במערך הניסוי. העיקריים שבהם הם לדעתי העובדה כי בקבוקי הניסוי והבקרה אוכסנו בתנאים שונים לפני שהוקפאו, והעובדה כי הדגימות השונות מבקבוקי הניסוי והביקורת לא עורבבו בתא ההקפאה – שינויים קלים בטמפרטורה באזורים שונים של תא ההקפאה דיים כדי ליצור הבדלים משמעותיים בצורת וכמות הגבישים הנוצרים.
נסיון חזרה שלישי פורסם ב-2008 שוב ע"י אותו הצוות, והפעם באמצעי בקרה טובים יותר. בניסוי זה היו שתי קבוצות בקבוקי בקרה – אחת שמוקמה סמוך לבקבוקי הניסוי (עליהם ניסו כ-1900 אוסטרלים וגרמנים להשפיע לטובה) ואחת שמוקמה במקום מרוחק יותר. הדגימות פוזרו הפעם באופן אקראי בתוך המקפיא ובנוסף השופטים דירגו את כל התמונות, ולא רק את אלה שהצלם בחר כ"מעניינות" באיזשהו מובן. הדירוג של "יופי הגבישים" היה בסקלה בין 0 ל-6. לפני שנחזה בתוצאות, נעצור לרגע לחשוב מה היינו מצפים שהן תהיינה, אם הפרסומים של אמוטו היו משקפים את מציאות. אני למשל הייתי מצפה שתמונות הגבישים שהתפללו עבורם יקבלו ציונים בטווח של 4-6, ואלה שבבקבוקי הבקרה יקבלו ציון בטווח של 0-2.
התוצאות מוצגות לפניכם. תמונות 1-100 (משמאל) נלקחו מקבוצת הבקרה המרוחקת, תמונות 101-200 (באמצע) מקבוצת הבקרה הקרובה ותמונות 201-300 (מימין) נלקחו מהבקבוקים שהתפללו עבורם. גובה המלבנים הצבעוניים (שהוספתי אני לפי הנתונים) מציין את ציון "היופי" הממוצע שקיבלה כל קבוצה. רואים כי הציון הממוצע של כל הקבוצות היה מתחת ל-2, וכי אין כמעט הבדל בין הערכות היופי בכל 3 הקבוצות. גבישי הקרח שנוצרו במים שהתפללו עבורם היו קצת יותר יפים מאלה שנוצרו בקבוצת בקרה אחת, וקצת פחות יפים מאלה שנוצרו בקבוצת בקרה שניה.
החוקרים מציינים דרגות חופש אחדות שעדיין לא נשלטו גם בניסוי זה.
[למרות שהממצאים לא מראים שום סימן הצלחה ברור, בעזרת מניפולציות סטטיסטיות ומשחקי הגדרה של השאלה הנבדקת (מניפולציות שחוקרי פראפסיכולוגיה אמונים בהן במיוחד), החוקרים מצליחים להסיק כי הניסוי הצליח להראות השפעה מובהקת של מחשבה על צורת התגבשות המים. אתם מוזמנים לקרוא את המאמר ולשפוט בעצמכם.]
כאשר מבצעים ניסויים בתנאים מבוקרים, בהם מדרגים את כל התמונות שצולמו, משתמשים בקבוצת ביקורת ועושים זאת באופן עיוור בו אף אחד מהמעורבים לא ידוע מה "אמור" לצאת לגבי כל דגימה – האפקטים שאמוטו מדבר עליהם נעלמים לחלוטין.
קצת מדע
מי שרוצה לקבל טעימה כיצד נראית עבודה מדעית בנושא של פתיתי שלג – מוזמן להציץ כאן (שימו לב ל-117 ההפניות לעבודות נוספות בתחום. במדע אף אחד לא עובד לבד). אתר אינטרנט של אותו חוקר, עם הסברים פשוטים וגלריות של תמונות מדהימות נמצא כאן. הנה כמה תמונות מתוכו.
מבט חטוף בתמונות מראה שאפילו הן באיכות טובה לאין שיעור מאלה שהצליח אמוטו להפיק. והפלא ופלא – לא נדרשו לכך פתקים עם מילים יפות או מחשבות טהורות! רק תנאים פיזיקליים מתאימים, ציוד טוב וכישרון.
סיכום מסע
התחלנו את המסע בקול תרועה רמה, עם ד"ר שהצילום הגאוני ויכולותיו המדעיות יוצאות הדופן העמידו אותו בחזית המחקר של המים בהוכיחו כי מחשבות ורגשות משפיעים על המבנה המולקולרי של המים.
בהמשך נוכחנו כי מדובר בטענות מופרכות לחלוטין של איש עסקים נטול הכשרה מדעית שנפנף בצילומים נבחרים שליקט באופן שידגים את רעיונותיו.
חקירה מבוקרת שביצעו חוקרים אחרים סיימה את הפרשה בקול ענות חלושה: אפילו התומכים הנלהבים ביותר של הרעיון לא הצליחו להדגים אפקט נראה לעין.
כפי שמלמדת ההיסטוריה, הציבור לא יאמץ את מסקנות המחקרים. הוא אפילו לא ישמע עליהן. אמוטו ימשיך לפרסם עוד כמה מיליוני עותקים מספריו עתירי הדמיון, ימשיך למכור מים מבורכים לשיפור הבריאות, וסרטים כמו "בליפ" ימשיכו להכתיר ממצאים אזוטריים אלה בתור "הוכחות מדעיות" לטענות מופרכות משלהם, וזאת כדי לקדם את המכירות שלהם, ואת מוצרי הצריכה הנלווים שלהם.
כסף, כסף, כסף, בשם הרוח…
אמוטו אמר באחד מהראיונות איתו: "אני מאמין בגלגול נשמות. אני מאמין שבחיי הקודמים הייתי מדען שעבד על מים. עשיתי כנראה טעויות רבות וחוויתי כשלונות. אני מאמין שבגלל כשלונות אלה, עוד לפני שהגעתי לעולם הזה, נדרתי להשיג התקדמות משמעותית ולא להכשל. ואז הגעתי לאויר העולם!"
עם כל האמפתיה, אמוטו יזדקק כנראה לעוד כמה גלגולים כדי להפוך למדען אמיתי. אבל מה, סוחר ממולח הוא ללא ספק הצליח להיות כבר בגלגול הזה.
*
והזווית המקומית – ההבלים של אמוטו משמשים את הרב זמיר כהן לצורך החזרה בתשובה:
חשיבה חדה 
מצוין כרגיל!
אהבתיאהבתי
אכן מצוין
אהבתיאהבתי
לי הראה מההוכחות שהבאת שזה אמיתי. להביא לניסוי תפילה יהודי
אולי היפאנים לא יודעים להתפלל מספיק טוב.
היה צריך
אהבתיאהבתי
אם עדיין נשאר בך ספק שאולי זה אמיתי, אתה ספקן אמיתי, יותר ממני אפילו.
מבחינתי האפשרות שיש משהו בדבר שואפת לאפס, לאור הראיות שליקטתי, ולפיכך, כספקן פרגמטי, מבחינתי זה לא נכון.
אבל כל אחד רשאי להאמין במה שהוא בוחר.
אהבתיאהבתי
מחקר יפה עשית
חבל…דוקא אהבתי את הקטע הזה בבליפ 🙂
תראה- אתה יכול מבחינתי להמשיך ולהפריך דברים רבים בהם אני מאמין (אם זו המילה הנכונה)
תטא הילינג,טארוט ועוד.
ואני גם מקבל את האפשרות שתקח ממני את כל זה.
אך עדיין ישאר משהו
איזושהי אמונה (ידיעה פנימית?) שיש משהו שהוא מעבר.
אני רואה אותו ביום יום- דברים קטנים וגדולים שאתה תוכל לקרוא להם צרופי מקרים
או בכל שם אחר.
ואף אחד מהם לא יעמוד במחקר מדעי.
יותר מזה- רוב הסיכויים הינם שהדברים לא יקרו שנית באותה דרך אלא בצורה מופלאה אחרת.
ואני בעבר הייתי אדם שמאמין בהגיון בלבד ובחיים לפי השכל (ספרים של איין ראנד היו אצלי בתיק באופן קבוע…).
השאלה היא כזו- האם אתה מאמין שיש משהו שהוא מעבר לשכל ולהגיון?
ולא משנה איך תקרא לו ואיך הוא מתבטא בעולם.
האם אתה מוכן לאתגר את דרך ההסתכלות שלך על העולם?
ראיתי שהציאו לך לקרוא את הספר היקום ההולוגרפי די מזמן
http://www.ima-adama.co.il/info/books/books_details/new-age_mirkam04_hayekum.htm
לא קראתי אותו ,אך נראה לי שהוא יאתגר כמה דברים בהם אתה מאמין.
אשמח לראות את הפוסט הבא שלך עליו.
ולא על הפרכת מיתוסים נוספים שרק יחזקו את ראיית העולם שלך.
יותר מזה- הייתי ממליץ לך לקרוא אותו עם ראש ולב פתוחים:
נאן-אין, חכם יפאני מתקופת מייג'י (1868-1912), קיבל בביתו פרופסור מן האוניברסיטה שבא לחקור ולדרוש בדבר הזן.
הגיש לו נאן-אין תה.מזג לאורחו מלוא הכוס, ועדיין היה ממשיך ומוזג.
זקף הפרופסור עיניו בשטף עד שלא יכול היה עוד לשלוט ברוחו.
"הרי זו מלאה עד גדותיה. יותר לא ייכנס"."ככוס זו", אמר לו נאן -אין, "אף אתה מלא דעות וסברות משלך.
כיצד אוכל להראותך זן כל עוד לא הרקת את כוסך?"
בהצלחה…
אהבתיאהבתי
תראה, ראיית העולם שלי היא לא להפריך ,אלא לבחון. מה לעשות שכל כך הרבה דברים שאנשים רוצים להאמין בהם מסתברים כלא נכונים.
במידה מסויימת זה המסר שאני מנסה להעביר – "דברים אינם כפי שהם נראים".
שים לב שפעמים רבות, יש הסברים פסיכולוגיים לכל ה"אשליות" הללו שאנו מאמינים בהן, ולעיתים ההסברים לא פחות מרתקים מההסברים העל טבעיים שהעניקו לתופעות לראשונה. למשל – כיצד זזה הכוס על לוח האותיות בזמן הסיאנס? כיצד ידע הסוס האנס לפתור שאלות חשבוניות? כיצד נותנת המטוטלת תשובות? כיצד במסבירים תופעות של רוחות רפאים? יש לכך הסברים, לעיתים מאוד פשוטים וניתנים להדגמה, אבל לחלוטין מכוונת המשורר המקורית.
או כל סיפור הפלסבו – תופעה מרתקת לגמרי.
אני בעד לעשות סדר – מה נכון ומה אשלייה.
מטבע הדברים, יש תמיד הרבה יותר רעיונות שגויים מאשר נכונים, ואני מניח שזו אחת הסיבות שהבלוג נראה כך.
מעבר למה נכון ומה לא נכון, אני מנסה להדגים איך בודקים דברים. איך יודעים אם משהו נכון או לא. איך לא נופלים במלכודות, ומה הן המלכודות הנפוצות.
שליטה בעקרונות הללו תאפשר התקדמות מהירה יותר לעבר האמת. ככל שנבזבז פחות זמן על רעיונות שגויים, נוכל להשקיע יותר ברעיונות חדשים עם פוטנציאל להיות נכונים.
אבל העניין העיקרי הוא שרוב האנשים לא מתעניינים באמת. הם מתעניינים בלהרגיש טוב. וזו מטרה שונה לחלוטין. זה (המוטיבציה השונה) + תעתועי המוח מסבירים יחד כיצד אנשים מגיעים לכל הדברים שהם מאמינים בהם, דברים שבמקרה הטוב אינם ניתנים לבדיקה, ובמקרה הפחות טוב – פשוט לא נכונים.
יחד עם זאת, אקח את הערתך לתשומת ליבי, ואנסה למצוא דברים שהסתברו כנכונים. אגיע גם ליקום ההולוגרפי מתישהו, אני מבטיח.
תודה
אהבתיLiked by 2 אנשים
יפה ענית…
אספר לך על הרגע בו אצלי נפתח משהו שונה.
לאחר שנה של לימודי תואר במחשבים יצאתי לטיול בהודו.
כחלק מחיפושים רוחניים הגעתי לאשרם של אושו בפונה.
רק הקשת השם אושו בגוגל תוכל לפרנס מספר פוסטים מכובד אצלך 🙂 .
הגעתי לשם סקפטי מאוד באשר לאושו כאדם מואר ורוחני.
וסברתי שהוא עוד מורה שרלטן.
והייתי מאוד שיכלי והגיוני באותו זמן.
עם זאת,ראיתי מסביבי אנשים שמחים,בעלי לב פתוח,מתחבקים המון,רוקדים…
ומעבר לכך שקינאתי ,הרגשתי מאוד לא שייך…
יום אחד הגעתי למקום באשרם בו מוצב מחשב הפתוח על דבר אחד- קלפי הטארוט של אושו.
לחיצה על כפתור הייתה מוציאה קלף.
אני כמובן הייתי מאוד סקפטי.
הרי רק עכשיו למדתי לתכנת כזה דבר…
פקודה של רנדומאליות, ויוצא קלף אחד מתוך 72.
חוץ מזה שבטח כל אחד מהם הוא כללי, ומתאים לכל אחד וכל מצב.
למרות זאת לחצתי ויצא קלף.
יצא קלף שנקרא the outsider:
אתה חש עצמך כזר. זה טוב. זוהי תקופת מעבר. עכשיו כדאי לשים לב, שלא להתמלא בסבל וכאב.
http://www.namaste.co.il/oshotarot/oshotarot.aspx?CardID=72
הקלף,ובעיקר השם והתמונה שלו תארו בדיוק את מה שהרגשתי…
למחרת הלכתי שוב לאותה עמדה ולחצתי על הכפתור.
אותו קלף יצא.
וגם ביום השלישי.
אני זוכר את עצמי עומד נדהם מול המחשב.
צופה בהגיון ובאמונות שלי קורסים כמו מגדל קלפים.
ומשהו אחר נפתח.
ההבנה שיש משהו מעבר לשכל ולהגיון.
המון דברים כאלה קרו לי מאז.
או שקרו תמיד ולא שמתי לב.
וזה מה שאני מנסה להראות לך
שיש עוד משהו חוץ מהשכל הישר וההגיוני
ואיתו אפשר לראות דברים אחרת
אתה מוזמן לשלוף קלף
http://www.osho.com/Main.cfm?Area=magazine&Sub1Menu=tarot&Sub2Menu=oshozentarot
ולספר לי מה יצא לך
🙂
אהבתיאהבתי
על זה בדיוק אני מדבר.
החוויה האישית הם אם כל אמונה, לדעתי.
לכל אחד קורה משהו מתישהו בחייו, שניתן לפרש כ"לא סתם צירוף מקרים". לעיתים זה אפילו מדהים. (ברשומה על חלומות נבואיים דיברתי קצת על הנושא הזה של צירופי מקרים).
מאותו רגע שאנחנו מחליטים לאמץ אמונה, היא הולכת ומתגברת, בגלל כל מיני מנגנונים פסיכולוגיים ידועים, וכעבור זמן מה אנחנו כבר לא יכולים, פשוט לא מסוגלים, לראות את הדבר כאמונה בלבד, אנחנו בטוחים שזו המציאות.
בצורת משל – מרגע שהסכמנו לשים משקפיים כתומים על העולם, הוא יראה לנו כתום, וזהו. נשכח מהר מאוד מהמשקפיים. פשוט "נדע" שהעולם כתום.
מאוד קשה להשתחרר ממשקפיים כאלה. הדרך היחידה היא להטיל ספק כל הזמן בכל דבר ולבדוק. (טוב, לא בכל דבר, זה לא מעשי, אבל בדברים שחשובים לנו).
אז כמובן שאני אענה לך שאם לא היה יוצא הקלף הזה באותו יום, הוא היה יוצא ביום אחר, או שהיה יוצא אחד מ-20 קלפים אחרים שהיו גורמים לך לחוש משמעות (אתה מוזמן לקרוא על "קריאה קרה" – אני עוסק בעניין זה גם שם).
תכפיל את מספר ההזדמנויות שיש לך בחיים (או אפילו בזמן המוגבל שהיית בהודו) לחוות משהו מיוחד, בסיכוי לחוות משהו שהיית מתאר במיוחד, ותראה שזה היה יכול להיות נס גדול אם לא היית נתקל בארוע מדהים מתישהו.
אבל המוח שלנו רגיש הרבה יותר לדברים שקורים, ולצירופי מקרים, מאשר לדברים שלא קורים ולאי-צירופי מקרים (מסיבות הישרדותיות מובנות), והזכרון שלנו גם הוא מאוד סלקטיבי, ובאופן כזה תפישת ההסתברות שלנו מאוד מעוותת. רק במחקר מסודר אפשר להתגבר על ההטיות האלה (ועוד הרבה אחרות).
אין ספק שהמוח שלנו הוא בעל יכולת מטורפת לייצר משמעויות.
השאלה שאני שואל את עצמי כל הזמן, אילו מהמשמעויות הללו מדומות, ואילו מעידות על משהו שקיים שם בחוץ, באותה מציאות חיצונית שאני מאמין שקיימת (גם על זה מתווכחים איתי לפעמים, למרות שאני מאמין שאנשים לא יחצו כביש סואן בעיניים עצומות תוך אמונה שמדובר באשלייה בלבד).
יצא לי : 51. Turning in
האמת, לא בטוח שהבנתי מה המסר 🙂
שלא תבין לא נכון. אין לי שום דבר נגד משמעויות פרטיות שאדם נותן לדברים, אם זה עוזר לו להרגיש יותר טוב מול העולם.
אני מקבל גם שאנשים הולכים לקוראים בכל מיני דברים ויוצרים בהרגשה טובה מזה. סבבה. הרגישו במצוקה, באו לבעל מקצוע, שילמו כסף, יצאו בהרגשת הקלה (עד לפעם הבאה). זה בסדר.
אבל מכאן ועד "הדברים הללו נכונים" יש פער גדול.
הרגשה פנימית ומשמעות פרטית זה דבר אחד, ומציאות זה דבר אחר.
הויכוח שלי מתעורר בנקודה בה מישהו מנסה להשליך מה שקורה בתוך המוח שלו החוצה על העולם, ולטעון "העולם באמת כתום!".
מקווה שהסברתי את עצמי ברור.
אהבתיאהבתי
אני בהחלט מסכים איתך בנושא המשקפיים.
אין ספק שלהוריד את כל סוגי המשקפיים שיש לנו מקרב אותנו אל האמת.
הקלף שיצא לך מדבר על שינוי כיוון.
מעיסוק בחיצוני,לכניסה פנימה.
במקום לחקור דברים חיצוניים,תאוריות של אחרים וכדומה ולהפריך אותם,
אתה יכול לעשות את אותו הדבר כלפי עצמך.
כלומר לבדוק את המחשבות והאמונות שלך.
נניח שהייתי מציע לך לשים את כל המחשבות והאמונות שלך לגבי כל דבר בעולם כולל עצמך בתוך שק (גדול מן הסתם…)
אבל ממש את הכל-אני גלעד,אני עובד במחקר,אני ספקן,אני גבר ,אני ישראלי וכו'.
כעת תן לי את השק הזה למשך דקה אחת
אני מבטיח להחזיר לאחר מכן 🙂
אם עולה עוד מחשבה במהלך הדקה,שים אותה בשק, תן לי ותמשיך עוד דקה.
מי אנחנו ללא המחשבות שלנו?
מה נשאר?
ביירון קייטי פיתחה שיטה יפה לחקירת האמונות והמחשבות שלנו
http://www.ima-adama.co.il/know_yourself/awareness/awareness_arick_peled1.htm
אתה מוזמן לקחת מחשבה או אמונה אחת שיש לך לגבי עצמך, ולחקור אותה על פי 4 השאלות.
לדוגמא- אני ספקן
או -מאסארו אמוטו הוא שרלטן
או כל דבר אחר
קרישנמורטי גם כן מדבר על דבר דומה
הספרון שלו שחרור מכבלי הידוע הינו חזק מאוד ומומלץ
הנה לינק (לא קצר) הנותן טעימה ממשנתו (אם אפשר לקרוא לה כך)
http://www.thequestion.co.il/120845/%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%A9%D7%A0%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%98%D7%99
מקוה שהסברתי את עצמי ברור 🙂
ואני מאוד נהנה מהדיון איתך…
אהבתיאהבתי
אז בוא אנסה להדגים על מה אני מדבר כשאני מדבר על "מציאת משמעות בדברים".
ניקח את "מעיסוק בחיצוני, לכניסה פנימה". בבקשה:
"וואו! איך שהקלף הזה מתאים לי, זה פשוט מדהים! הרי מה אני עושה בדיוק בתקופה הזו של החיים? מה הסלוגן שלי? – "כי דברים אינם כפי שהם נראים"! בדיוק זה! הרי בדיוק את זה אני מנסה להדגים, שלא כל מה שנראה באופן חיצוני באופן מסויים, הוא באמת כזה. שלא כל מה שנראה "עובד" באמת "עובד", שלא כל מה שרואים בסרפטים כמו בליפ, הוא באמת נכון. החוכמה היא לצלול פנימה, אל תוך המוח שלנו, לבחון את המחשבות שלנו בעודן רצות ומתפתחות, ולראות כיצד נולדות אשליות בלי שאנחנו טורחים לבדוק אותן, להסתכל פנימה ולראות כיצד הן גדלות ומתפתחות, כיצד אנחנו מגנים עליהן בחירוף נפש למרות שאין לכך שום עדויות תומכות, רק כי אנחנו רוצים להאמין בזה ורוצים להמשיך להאמין בזה.
מי אני ללא האמונות שלי? האם נשאר משהו ללא האמונות? האם אני יכול לעצור ולשאול את עצמי בכל פעם מחדש מדוע אני מאמין במשהו?
כי ככה אמרו לי כשהייתי ילד / כך נהגו ההורים?
כי "כולם" חושבים ככה?
כי אני רוצה לעשות דוקא ולחשוב הפוך מכולם?
כי הייתי רוצה שזה יהיה נכון?
כי חוויתי זאת על בשרי?
כי אני "מרגיש בפנים" שזה נכון?
כי כתוב בספר?
כי הגורו אמר והוא מ"גזע עליון"?
ומה יקרה אם אפרד מהאמונה הזו?
אם אפרד מהאמונה שיש נשמה? שיש חיים לאחר המוות? שיש תכלית קוסמית לחיי? שהיקום מזמן לי דברים? שמישהו שם למעלה דואג לי ואכפת לו ממני? שאפשר לדעת הכל? שיש אנשים עם כוחות מיוחדים על טבעיים? שיש שיטות זבג וגמרנו לריפוי הנפש? שיש שיטות מופלאות לריפוי גופני? שאפשר לדעת את העתיד? שנגיע אי פעם לאמת? וכו וכו.
מה יקרה אם אוותר על כל זה?
האם אתמוטט?
או שאצליח בכל זאת למצוא את המשמעות האישית שלי בחיים הקצרים האלה על פני כדור הארץ, אליהם באתי בלי סיבה ובלי בחירה, אני כרגע עברתי את מחציתם (ככל הנראה, אם לא תהיינה מהפיכות נוספות ברפואה), ובסופם יחזרו האטומים מהם אני מורכב לאדמה ויזינו דור חדש של תולעים, צמחים ושאר יצורים, ותודעתי תיעלם כנראה ברגע שאאבד את הכרתי באופן סופי?
הנה – אני הולך בדיוק בדרך שהצעת, ואני מגיע למסקנה שאני יכול לוותר על הרבה דברים שאנשים אחרים מחזיקים בהם באדיקות, והנה – אני עדיין חי! ומתפקד! ואפילו מוצא סיפוק ועניין רב בחיים!
אז מה היה לנו בינתיים – הדגמתי לך שבעולם המילים והמשמעויות – הכל יכול להיות נכון, תלוי איך רוצים להציג את זה.
ובדיוק מסיבה זו, אם רוצים לוודא שמשהו הוא גם "נכון אובייקטיבית" – צריך למצוא דרך יותר טובה לבדוק אותו מאשר להתפלסף ולראות מי מאיתנו דמגוג יותר טוב.
אבל העלית נקודה יותר חשובה אפילו לדיון, שאקדיש לה מקום בעתיד, כי היא מאוד עקרונית וחשובה.
אני לא רואה "ספקנות" כשוות ערך לשום "אמונה" אחרת שתשים בצד השני. ואסביר.
"ספקנות" כמו שאני רואה אותה, ובגלל זה אני מעדיף את המונח הנייטרלי יותר "חשיבה חדה" היא דרך לגשת לדברים, דרך לבדוק דברים, דרך לדעת דברים.
בעוד שכל אמונה שניקח כדוגמה, היא לא דרך לדעת אלא מושא הידיעה עצמו (או האמונה, זה לא ממש משנה).
כלומר, האם אמוטו שרלטן? האם הומאופתיה עובדת? האם יש רוחות רפאים? אלא מושאי אמונה ומחשבה.
ואני מדבר על "איך יודעים". לא האם הומאופתיחה עובדת, אלא איך יודעים אם הומאופתיה עובדת. לא האם יש רוחות רפאים, אלא איך יודעים אם יש רוחות רפאים.
זה הבדל מאוד גדול, ולכן "חשיבה חדה" זו לא אמונה שלי, לעומת אמונות אחרות.
זה כלי, שיטה לדעת.
אז דרך של אחד לדעת משהו היא לראות תמונות של גבישי קרח בתחנת רכבת תחתית, דרך של מישהו אחר לדעת היא לראות סרט שמראה תמונות של גבישי קרח בתחנת רכבת תחתית, והדרך שלי לדעת היא להטיל בזה ספק, לחקור את המקורות עד כמה שאפשר ואז להחליט האם נראה לי סביר שהדבר נכון, והאם נראה מוצדק לאמץ את האמונה הזו למוחי.
אני מנסה לנקות את המוח שלי מדברים, לא להעמיס עוד ועוד.
ואני פוגש אנשים שעובדים בדיוק להיפך. מאמצים כל רעיון שנשמע להם מגניב, אופנתי, או כזה שעוזר להם להתמודד עם כל חרדות החיים שהזכרתי למעלה.
ומה התוצאה? ערימה של גיבובי אמונות לא בדוקות, שבחלקן הגדול הן פרי הונאה עצמית או שרלטנות של אחרים.
במובן הזה אני מתחבר עם הטכניקה של ביירון קייטי, כי היא טכניקה שבודקת דברים מחדש,
ובמובן מסויים זה בדיוק מה שאני מכוון אליו. רק שאני מתמקד בדברים שניתן לבדוק בצורה אמפירית.
חשוב לי גם לציין, שאין לי אג'נדה מוכתבת מראש של "לשלול הכל". זה אולי נראה ככה כי יש כל כך הרבה טענות לא מבוססות שמסתובבות בינינו. אבל זו דרך חשיבה שמובילה למה שתוביל. אם יצא שכן הוכיחו שקיימות רוחות רפאים, אז קיימות. אם יצא שגבישי הקרח כן מושפעים מהמחשבה – אז יצא. ואם זה יחקר בצורה מסודרת, יחזרו על הניסויים שוב ושוב, וכו, אני מבטיח לך שזה יכנס לעולם המחקר המדעי, ואקבל את זה כעובדת הטבע.
טוב זה היה מאוד ארוך, אבל חשוב. 🙂
גם לי מעניינים הדיונים הללו, כי הם עוזרים לי ללטש את המחשבות והדרך בה אני רואה את הדברים.
אהבתיאהבתי
היי גלעד. לא זנחת את האופן שבו אתה מורגל לבחון דברים. בחנת באותו האופן אובייקט אחר. ולא הוכחת שום דבר לצערי. קראתי את תגובתו של harmony777 שהניח בפנייך הזדמנות למשהו חדש ובחרת בעיקשות להמשיך בשלך.
חבל.
אני לא מדענית בכלל. אבל ציפור אינטרנט לחשה לי שכדי לבחון את פיסיקת הקוונטים צריך לנטוש עקרונות של פיסיקה של מעל מבנה האטום. יש מקומות בהם הכלים שלך לא רלוונטיים לבדיקה אמיתית. כדי להסתכל פנימה לא תוכל להשתמש בכלי החשיבה הרגיל שלך. אל תדאג. הוא יוחזר לך מיד לאחר הבדיקה. harmony777 הבטיח רק דקה בלי זה.
וזה מקסים הקלף שיצא לך. הזדמנות נהדרת. בהצלחה
אהבתיאהבתי
אני מודה – קצת איבדתי את ההקשר (ההודעה הקודמת כאן נכתבה לפני ארבע וחצי שנים), אבל חשוב לי להעיר, שאין שום קשר בין קוונטים לבין ה"ניסויים" המביכים שאמוטו עשה.
תורת הקוונטים היא מיסודות המדע המודרני, והיא פותחה ונבדקה לפי מיטב השיטה המדעית. אז בוא נניח אותה בצד.
הסתכלות פנימית לא רלוונטית כדי להכריע אם הטענות של אימוטו נכונות או לא. רק בדיקה מבוקרת. אז לא – הן לא נכונות.
אהבתיאהבתי
אם "כחלק מחיפושים רוחניים הגעת לאשרם של אושו בפונה" – לא יכול להיות ש"היית מאוד שיכלי והגיוני באותו זמן" ושהיית "סקפטי". אתה אולי רוצה לחשוב כך, אך המציאות היתה הפוכה. וזאת לפי עדותך בלבד.
אהבתיאהבתי
באיחור נכבד, אבל אני מתרשם שכל הפוסטים כולם הם על-זמניים, אז ארשה לעצמי לתת כמה מילים על האשראם באושו.
כמי שביקר שם לפני כמה שנים למשך שבוע אחד, וראה את אותם 'אנשים שמחים, פתוחי לב, רוקדים' וכו', עלתה בי מחשבה שהלכה והתחזקה במהלך השבוע הזה. לראשונה בחייהם הבוגרים של רבים מהאנשים שם, הם עוצרים את שגרת החיים האינסופית, ו'מאולצים' (אלו הם החוקים ברוב אולמות המדיטציה) להיות בשקט. כאשר אנשים שרגילים לחיות ברעש, לשמוע אחרים, לתת ביטוי מילולי מיידי לכל דבר שמתרחש בחייהם, פתאום 'מופשטים' מכל זה, הם מגלים שיש להם גם קול פנימי. ומחשבות עצמאיות. ואי אפשר לשתף או לפתוח רדיו/טלויזיה/אינטרנט להשתיק את השקט שמסביב, אז פשוט עושים דבר אחד- עוקבים אחר המחשבות הפנימיות האלו. לא תמיד אוהבים את מה שמגלים, ופעמים רבות אנשים פשוט פרצו בבכי (לא מוסבר, כצופה מהצד), ומאוחר יותר, כשהבינו שנתנו ביטוי לחלק 'מושתק' אצלהם, גם שמחו ורקדו והשתוללו. או כמו שאושו עצמו אמר (אגב, האדם היחיד בעולם שמת כבר שני עשורים ועדיין מוציא ספרים בקצב אדיר)- "אין חשיבות למילים שאני אומר, אלא לשתיקה שביניהן". או כמו שכתבת בפוסט אחר, בית הוא מעט קירות, והרבה הרבה אוויר.
ובקשר אליי… עד היום לא ברור לי מדוע שילמתי סכום גבוה כל כך לשבוע של שתיקה. אבל המשמעות האישית שלקחתי מהדברים, עדיין מהדהדים.
אגב, החלק האדיר בכל סרטוני יוטיוב המובאים בכל הרשימות הוא שתמיד בסיומו יש קישור לקטע נוסף בהקשרים דומים, ולילות שלמים מוקדשים רק לזה.
אהבתיאהבתי
גילעד,
אתה מזכיר לי לפעמים את נביאי ישראל , שהיו באים ואומרים את האמת,
ומה לעשות? לא תמיד האמת היא משאת הנפש. כפי שציינת, לעיתים
בני האדם בוחרים להרגיש טוב. גם במחיר אמונה באשליות.
עם זאת, מיליארדי בני אדם בעולם מגדירים עצמם כמאמינים באל/אלילים
ובמסגרת אמונתם מוכנים גם לעשות דברים "לא הגיוניים".
אמן, שאמונה כלשהי תאחד את כל בני האדם
ותביא אחדות.
לא משנה לי אם בעזרת אמת או אשלייה.
בכל מקרה, המשך להביא הנה את דבריך.
הם מעניינים, מרתקים ומעוררי השראה עבורי.
בהערכה רבה [גם אם זה בלתי מדיד מדעית :))
רחל
אהבתיאהבתי
תודה 🙂
כל עוד חיים בשלום זה עם זה, ולא מנסים לכפות דעות, הכל יהיה בסדר.
כל אחד יציג את זוית הראיה שלו, נקשיב, נחשוב, ונבחר במה אנחנו רוצים להאמין, לפחות עד ליום המחרת.
אני מנסה להציג דרכים אחרות לראות את הדברים, ומנסה להסביר איך אני חושב וניגש לדברים.
אני חושב שהרבה פעמים גישה כזו יכולה להיות מאוד מועילה בחיים.
השאלה שבאמת מעניינת – האם אנשים שמאמינים באשליות חיים ומרגישים טוב יותר.
זה מחקר מרתק. אני באמת צריך לחפש אם מישהו בדק את זה כבר…
אהבתיאהבתי
אני לא חושב שגלעד מנסה להפיץ באתר הזה את "האמת". כי אצלנו – הספקנים – החיים לא כל כך דרמטיים, ססגוניים וחובקי כל. הוא בסך הכל מנסה להציע לאנשים להשתמש בשכל וההגיון שעומדים לרשותם כדי לנפות מחייהם אמונות תפלות ודברי הבל.
(חוץ מזה – תגובה שלי למעלה היתה מיועדת ל-HARMONY ובטעות הופיעה במקום אחר. אפשר לסדר את זה? תודה)
אהבתיאהבתי
היי גלעד, מה עם ניסוי הקריסטלים והנבטים? האם משהו התקדם מאז?
בכל מקרה, המאמר כמובן מרתק, רק שבאופן אישי לי לא ממש מזיז שהבחור אינו "מדען מורשה".
והנה עוד בחורה נחמדה שהכרתי בזמן שביצעה את הניסוי הבא שהוא הרבה יותר פשוט לביצוע מעניין המים, כיוון שלא צריך מיקרוסקופ והוא ניתן לביצוע בכל מטבח רגיל. היא עשתה ניסוידומה על אורז –
נכון, לא תנאים הכי מבוקרים…אבל אתה יכול לנסות בעצמך במטבח הפרטי שלך ולהפוך אותו למדעי על פי הסטנדרטים שלך. זה כמובן כל עוד תתגבר על התחושה המוזרה שבלומר מילות אהבה לאורז שלך 🙂
http://flix.tapuz.co.il/v/watch-3125043-%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%99_%D7%94%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%96_%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%A2%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%94_%D7%94%D7%9B%D7%9C.html
אהבתיאהבתי
"לא תנאים הכי מבוקרים"?
כדי שיהיה תוקף לתוצאה, המינימום זה לא להזיז את הכלים לשום מקום ולוודא שהם בתנאי תאורה אחידים לאורך 20 יום, ושהשוני יהיה רק בדברים הנאמרים אליהם (או סוג הסרטים שהם נחשפים אליהם, בתנאי שמקפידים על רמת חשיפה אחידה לאורכי גל).
ואחרי זה – צריך לחזור על הניסוי מספר פעמים, כי ייתכן שבניסוי שהיא עשתה פשוט היה חיידק קטן ונחמד בדיוק בחלק שנלקח לצנצנת "פחד".
אני מבטיח לכל שמי שיעשה את הניסוי בצורה כזו ויגיע לתוצאות מובהקות כלשהן – יזכה לתהילת עולם על קעקוע כל מה שאנחנו יודעים על מדעי הטבע.
אהבתיאהבתי
לא ניסוי מבוקר אבל כן ניסוי עם תוצאות שונות
http://mada-duh.com/2010/02/13/is-rice-there-is-no-god-the-end-of-the-rice-experiment107/
אהבתיאהבתי
ולשאלתך, אכן מחקרים מדעיים מוכיחים שאנשים מאמינים חיים יותר מאנשים שאינם מאמינים http://answers.yahoo.com/question/index?qid=20071222200957AACXwWE
http://communities.canada.com/globaltv/blogs/doctorhister/archive/2008/11/25/religious-people-live-longer-than-non-believers.aspx
ולגבי איכות החיים – מאמינים הם שמחים יותר מאתאיסטים, מביעים יותר שביעות רצון מהחיים וסובלים פחות מבעיות נפשיות http://www.telegraph.co.uk/news/uknews/1581994/Believers-are-happier-than-atheists.html
אז אשליות או לא אשליות – להאמין זה בריא ושמח יותר 🙂
אהבתיאהבתי
אה תודה! אעיין בקישורים ואבדוק את הנושא. את יודעת, זה קודם כל שאלה מי פרסם את המחקר… כשמתקרבים לנושא הדת, השמיים הם הגבול…
בכל מקרה אפשר להתחיל להסתמך רק על מחקרים אקדמאיים שהתפרסמו בכתב עת רציני. שם זה עובר לפחות ביקרות כלשהי, בד"כ…
לפעמים אני רואה כתבות בYNET שמדווחים על מסקנות כמעט הפוכות ממה שמתואר במאמר שהם מצטטים. לא יאמן ממש.
מבטיח לבדוק את הנושא.
אהבתיאהבתי
פחות קשור לאמונה ויותר למשמעות. המשמעות יוצרת דחף. התקווה יוצרת דחף. הציפייה יוצרת דחף. הסדר יוצר דחף ( מכוון ).
אהבתיאהבתי
היי שירלי 🙂
דיברתי עם הבחורה, היה דיון על הפרוטוקול, בעקבות השיחה הסכמנו על כל מיני שינויים, אבל היא צריכה לבדוק כמה דברים מבחינה טכנית של מקום וכו ואז אני מאוד מקווה שהיא תחזור אלי עם פרוטוקול מעודכן, או פשוט תבצע את הניסוי ונראה מה קורה!
סיכמנו שאם היא מבצעת את זה לפי הפרוטוקול, ויוצא משהו, אז נעשה את זה יותר רציני, ועם קצת יותר פיקוח. או שכל מיני אנשים יחזרו על זה אצלם בבית.
לגבי היפני, זה לא שהוא לא מדען מורשה, זה שהוא פשוט… טוב לא רוצה להתבא כאן לא יפה. בואי נאמר שזה כמו לתת לאדם הקדמון להטיס מטוס.
אני מקווה שהצלחתי להסביר באיזה מובנים ה"ניסויים" שלו היו חסרי כל תוקף, ברמות מביכות.
אני חושב שכל עבודה שתלמיד מגיש בכיתה ז' בשיעור בילוגיה עולה בהרבה ברמה שלה על מה שהוא עשה.
מביך שדבר כזה נכנס לסרט קולנוע בתפוצה עולמית.
הגבתי לסתו בקישור שצירפת.
אהבתיאהבתי
הבעיה עם דברים כאלו היא שברגע שאנשים ראו את זה בסרט, קראו את זה במגזין מנטה או שמעו את זה אצל פרופ' קרסו – מאוד קשה להכניס להם לראש שזה לא נכון, כי זה כבר דורש מהם להתאמץ לחשוב בעצמם.
כבר קרה לי שהסברתי לאנשים באותות ובמופתים למה אסטרולוגיה היא קשקוש מוחלט, ורגע אחרי שגמרו להנהן בהסכמה אני שומע אותם אומרים "הנודניק הזה שוב חפר לי במוח… נו, זה בטח בגלל שהוא מזל שור…"
אהבתיאהבתי
🙂 מוכר. אני מנסה לתרום את שלי למאמץ.
אבל המסקנה שלי בינתיים שיש רק תקווה אחת לשינוי אמיתי – חינוך לחשיבה חדה מגיל צעיר.
מקווה להשיג תוצאות גם בכיוון הזה.
אהבתיאהבתי
תודה על העדכון לגבי הניסוי. נחכה לתוצאות!
מסכימה איתך שיש לחנך לחשיבה חדה, ניסויים רצוי שיעשו באופן מבוקר, עיתונים אכן נוטים להציע כותרות דרמטיות לניסויים ולהציע מסקנות שלא היו ולא נבראו (אני זוכרת היטב את הקורס לחשיבה ביקורתית בחוג לתקשורת באוניברסיטה)…
הכל נכון! העניין הוא שבני אדם אינם חפים מהטיות השיפוט ומהחשיבה האינדיבידואלית שלהם, גם אם הם מדענים וגם אם קוראים לעצמם ספקנים.
גלעד, אתה בחרת להתמקד באופן כללי בחינוך חשיבה חדה דווקא בכל הקשור לתחום המיסטיקה, הניו אייג' וכדומה ועליך להבין שהוא לא שונה מכל תחום אחר, פרט לעובדה שהוא פחות נחקר וזאת לדעתי כיוון שיש איזו הפרדה מדומה בין אמונה למדע. אמונה נחשבת בעיני מרבית המדענים כלא רציונלית – זו האקסיומה הראשונית (שאולי כלל אינה נכונה) ממנה יוצאים הספקנים לדרכם לבדוק את התחום וזו הסיבה שאין הרבה מדענים רציניים שבאמת חוקרים, ויש לי תחושה שכאשר כבר מתבצע מחקר כזה נוח מאד לספקנים לשלול אותו על בסיס בעייתיות כזו או אחרת.
ומכל הזכור לי משלל ניסויים מדעיים בעיקר כאלה העוסקים בבני אדם – ניתן למצוא ביקורת כמעט על כל ניסוי בודד שנעשה ולכן על מנת שמסקנה מסויימת תיעשה תקפה יש צורך פשוט בבסיס מחקרי נרחב וגדול מספיק שיתקוף את הנושא מכל הזוויות האפשריות, כיוון ש"ניסוי מושלם" אמיתי קשה למצוא כמעט בשום תחום.
אגב, מה שאתה עושה עכשיו לניו אייג' עשו מדענים לכל הקשור לתחומי מדעי ההתנהגות לפני כמה עשרות שנים. לקח זמן רב עד שפסיכולוגיה הוכרה כמשהו בעל תוקף ובסופו של דבר כמעט שום מחקר בודד הוא לא חסין לביקורת, עדיין – התוצאות והחיים מדברים בעד עצמם.
האם ספקנים חפים מהטיות שיפוט לגבי תחומים המקובלים על הספקנים כמו פיזיקה או ביולוגיה? אולי יהיה לכם קל יותר לקבל מסקנה של ניסוי רק בגלל שעשה אותו "מדען מדופלם" והוא פורסם המגזין נחשב? האם לא ייתכן שאלה ייבדקו באופן פחות יסודי רק בגלל שהם בתחום הנכון והתבצעו ע"י האדם הנכון?
האם זו איננה הטיית שיפוט? ותחשבו על זה…
אהבתיאהבתי
נכון – גם ספקנים אינם חפים מהטיות השיפוט. כמובן. לכולנו יש את אותו המוח. אבל הספקנים (ואנשי המדע) מפתחים כלים כדי להתמודד עם ההטיות הללו.
אלו שיטות המחקר השונות, ויותר מזה, הגישה הספקנית עצמה מחסנת מפני נפילה אוטומטית במלכודות.
אני לא מדבר על אנשים דוגמטיים ששוללים הכל מבלי לבדוק.
אני חושב שהדברים שאני כותב מעידים על כמות הבדיקה שאני משקיע בכל טענה שאני טוען.
אני לא ממש בחרתי להמתקד בתחום המיסטיקה והניואייג' כמקור לדוגמאות לחשיבה חדה, פשוט הדוגמאות נפוצות שם באופן מפחיד לחוסר חשיבה חדה, לעומת מדעים מדויקים למשל – שגם בהם יש נפילות, אבל הן נדירות הרבה יותר.
אז קודם כל, אני רושם לעצמי לבחור דוגמאות גם מתחומים אחרים, כדי שלא יראה שיש לי משהו אישי נגד תחום מסויים. יש לי משהו אישי נגד אי-מחשבה. זה כן.
הני-אייג מאוד שונה מתחומים אחרים של חשיבה אנושית. הוא למעשה מנוגד באופי שלו לחשיבה מדעית. אגיע גם לזה מתישהו.
בתמציתיות גדולה – הנה הפער שלא ניתן לגישור. מדובר בשתי גישות מנוגדות לשאלה איך יודעים דברים.
העקרון המנחה של הניו-אייג':
מה שלא מהדהד עם האמת הפנימית שלי – לפח, ומה שמתאים לי ומרגיש לי נכון – אקח.
העקרון המנחה של המדע:
רעיון שלא מהדהד עם תוצאות הניסוי – לפח, ורעיון שמתאים להן – לא אקח, אלא אנסה להפריך בדרך אחרת.
אז ברור שכאינדיוידואלים זה לא תמיד כך. מדענים הם אנשים, וגם הם נצמדים לתיאוריות שלהם, פעמים רבות. אבל המדענים הגדולים יודעים לקום ולומר – טעיתי. הדברים אינם כפי שחשבתי. והממסד המדעי בכללו (לפחות בתחום המדעים המדויקים) הוא גוף שדואג ליישר את הדרך כל הזמן, למרות סטיות זמניות לכאן ולשם. וכך דברים שגויים נזרקים הצידה כעבור כמה שנים (היתוך קר, קרני N, ועוד שלל טעויות לאורך ההסטוריה המדעית) ולגבי דברים נכונים, האמת יוצאת לאור כעבור כמה שנים (למשל הסימטריה המחומשת של הקאוזי-גבישים).
כאמור -שתי גישות מנוגדות שאין דרך ליישב בינהן (אשמח אם תראי לי כיוון ליישוב).
אני שופט על פי ראיות ועובדות, לא על פי אמונות. אם יגלו שמחשבה כן משפיעה על חפצים, ויראו זו בדרך מחקרית ראויה, לא תהיה לי ברירה אלא לקבל את זה.
"אתה יכול שיהיו לך דעות משלך, אבל לא עובדות משלך".
ברמת העיקרון, מחקר טוב הוא מחקר טוב, ולא משנה מי עשה אותו.
בקרוב אפרסם הרבה חומר על אסטרולוגיה, ואנסה להראות כמה אנשים רציניים חקרו אותה. אני מסיר את הכובע בפני כל אותם אנשים שהקדישו את חייהם למחקר האסטרולוגיה, בלי קשר לתוצאות. אנשים שהיו נאמנים לדרך ולא לתוצאות שרצו לקבל. אנשים שהיו מוכנים לקבל כל מה שהמציאות תכתיב להם. זה ראש פתוח!
אהבתיאהבתי
או! טוב שכתבת על כפתור התגובה. לא ראיתי אותו קודם.
בודאי שיש דרך ליישב בין הגישות.
להבין ששתי הגישות קיימות בו זמנית. אחת משרתת את רמת האינדיבידואל והשניה את רמת הקולקטיב.
אולי תסכים איתי שרב הבחירות היומיומיות שלך לא נסמכות על חשיבה מדעית, אלא על נסיון אישי (שלא עומד בקריטריונים מדעיים), על אינטואיציות, רגשות ומחשבות וכן הלאה – או במילים אחרות – תפיסת העולם האישית שלך והרגשות שלך – האמת הפנימית שלך על פי רמת המודעות שלך.
כשאתה מחליט באיזה סרט לצפות, מי יהיה חבר שלך, במה לעסוק וכדומה – אתה לא מסתמך על שיטה מדעית.
ואילו הגישה השניה, המדעית היא האופן שבו מתפתחות או משתנות תפיסות קולקטיביות יותר, אמונות קולקטיביות, התפתחויות טכנולוגיות, בחירות שאינן ברמת האינדיבידואל אלא ברמות ארגוניות, ברמות של מוסדות, תחומים וכן הלאה.
ואין לכך קשר ל"ניו אייג'". הניו אייג' זה נסיון לשים בתבנית אחת גישות מאד שונות ואנשים מאד שונים בתפיסות העולם, בערכי המוסר, בשיטות עבודה וכן הלאה רק כדי להבדיל בינם לבין אתאיסטים או דתיים מהסוג המוסדי והותיק יותר.
כלומר, הדבר היחיד שמשותף לניו אייג' זו אמונה שאינה קשורה בהכרח לדת ואותה "אמונה" יכולה להיות שונה בתכלית בקרב אנשים שונים. אני מרגישה שלי ולך יש הרבה יותר במשותף מבחינת תפיסת העולם הכללית מאשר לי ולמישהו שקורא לעצמו "רואה נסתרות" או "מחזיר אהבות".
אני לא חושבת שבאופן כללי יש איזו התנגדות בקרב אנשים שמאמינים בדברים שטרם הוכחו לשיטה המדעית או למדע בכלל.
נהפוך הוא, אם אני משתייכת לקטגוריה הזו אז אני מצהירה בזו שמבחינתי אשמח מאד שהרעיונות יבחנו ויתוקפו במבחינה מדעית, אם כי זה פשוט פחות מעניין אותי ברמה האישית אלא יותר ברמת הקולקטיב, כיוון שכאשר אדם מקבל תוקף פנימי לרעיון מסויים הוא לא זקוק לתוקף חיצוני.
אם אתה יודע משהו אתה לא צריך את המדע כדי שיוכיח זאת עבורך, אבל עבור אחרים והתפתחות האנושות בכלל זה יכול בהחלט לקדם.
אהבתיאהבתי
תראי, אני חושב שיש כאן עירבוב של הרבה מושגים. דיברת על אמונה, על בחירות, על אמת, על פרטי ועל קולקטיבי.
אנסה לסדר את הדברים כמו שאני רואה אותם. וברור לי כבר שאצטרך להקדיש לכך פוסט נפרד או כמה. זה לב העניין.
דרך אחת היא הדרך לידע, לאמת האובייקטיבית, למציאות החיצונית. גם אם לא נוכל להגיע לשם אף פעם (בגלל מגבלות המוח שלנו והתפישה שלנו) אין זה אומר שאין מציאות חיצונית אובייקטיבית כזו. להיפך, כל הסימנים מראים שקיימת מציאות כזו. כדי להתקדם באופן יעיל בדרך הזו האדם פיתח את השיטה המדעית, שמתייחסת כל הזמן אל המציאות כפי שהיא משתקפת בחושים ובמכשירי המדידה, ומנסה להתגבר על כל מגבלות ומכשלות המוח האנושי המתעתע.
דרך אחרת היא הדרך למשמעות, לחוויה האישית הסובייקטיבית הפנימית, להרגשה הטובה. כדי להתקדם בדרך הזו אנשים מנסים כל מיני שיטות ופולחנים, ומאמצים כל מיני אמונות.
שתי הדרכים אורתוגונליות. המשמעות היא אך ורק במוח שלנו, בהתאם למושגים שהמצאנו. המציאות היא מחוץ למוח שלנו, והיא אינה כפופה למושגים שהמצאנו.
המדע הוא המודל של המציאות האובייקטיבית, הרוחניות היא מודל של המשמעות והחוויה הסובייקטיבית.
המציאות האובייקטיבית תקפה לגבי כולם, קולקטיבי ופרטי, בין אם רוצים להאמין בה ובין אל לאו. אם השמש תחליט להתפוצץ, כולנו נתאדה.
כל נושא הבחירה אינו קשור כאן לדעתי.
כל אחד מבצע בחירות על סמך שלל גורמים שהוא מביא בחשבון, רגשיים או שכליים, אנליטיים או אינטואיטיביים, זה נושא נפרד לדעתי. אני חושב שהמושג "אמת פנימית" הוא מבלבל.
"תוקף פנימי" יכול להיות לך רק לגבי חוויות סוייקטיביות. לא לגבי מציאות אובייקטיבית. ויש כזו. לגבי מציאות שמחוץ לך, תוקף פנימי אינו רלונטי.
או שקריסטלים משפיעים על בריאות האדם או שלא. התוקף שלך לא רלוונטי כאן. את יכולה לומר "אבל אני מתרשמת שזה עובד, ולכן זה עובד מבחינתי". ואני אומר לך, התרשמות היא דבר מטעה, בניסוי פשוט אפשר לבדוק האם ההתרשמות שלך נכונה או לא. דעתך האישית בעניין לא מוסיפה ולא מורידה כלום. גם לא דעתי. זה משהו ממחלקת העובודת שניתן לבדוק ולהסכים בינינו.
אם את יודעת שהשמש היא בצורה קוביה, את יכולה לטעון שאת לא צריכה את המדע כדי שיוכיח זאת עבורך, אבל את פשוט תהיי טועה, או הוזה, או איך שאת רוצה לראות את זה.
את יכולה להאמין עד מחר שאין וירוסים וחיידקים, אבל זה לא ממש יעזור לך, נכון?
אז אני מניח שאת מדברת על חוויות סובייקטיביות של משמעות למשל, שם באמת למדע אין מה לומר.
חשוב רק לא לערבב תחומים ומושגים.
אהבתיאהבתי
הבנתי. אם כך ניתן לחדד את ההבדל בתפיסת העולם שלנו לדבר הבא:
אתה מאמין שהמציאות אינה תלויה בתודעה של בני האדם
ואני מאמינה שלא רק שהיא תלויה בה אלא נוצרת ע"י התודעה.
מה שאתה קורה לו "מציאות אובייקטיבית" היא מבחינתי מציאות שנוצרה ע"י תודעה גבוהה, שניתן לקרוא לה הבורא, היקום, תודעה אוניברסלית וכן הלאה.
אותה מציאות היא "אובייקטיבית" רק כיוון שהיא משותפת לכל התודעות שיוצרות אותה ומוכלות בתוכה. היא בלתי ניתנת לשינוי ע"י שום אדם ספציפי שמזדהה עם היותו אדם ועם המגבלות של היותו אדם…משמע ע"י אף אדם בודד שפועל במסגרת אותה מציאות.
ככל שהדברים "ידועים" יותר ע"י כלל בני האדם, כך הם פחות ברי שינוי. זו הסיבה שאף אדם בודד לא יצליח לשנות את צורתה של השמש באופן "אובייקטיבי" או לשנות חוק טבע אל מול כל כך הרבה אנשים שמשוכנעים מעבר לכל ספק בהיותו. זו המציאות אותה מדע חוקר. את המציאות המשותפת הזו. וזוהי התקדמות תוך מימדית אך לא בין מימדית.
ככל שהדברים פחות מבוססים במה שבני אדם משוכנעים בו – כך הם ניתנים יותר לשינוי ע"י תודעות אינדיבידואליות או קבוצות של תודעות. ככל שתודעותיהם של אנשים מודעות ליכולת הבריאה או יצירת המציאות של עצמן – כך הן יכולות לעשות שינויים, כל עוד אין זה פוגע בחופש הבחירה של תודעות אחרות באותם תדרים להמשיך ולהאמין במה שהן מאמינות.
יחד עם זאת, כפי שאני רואה את זה התודעות שזוכרות ומודעות ליכולת הבריאה שלהן כיום הגיעה לאיזשהי מסה קריטית ואנחנו בשלב של שינויי פרדיגמות. חוקי פיזיקה בסיסייים עומדים בפני גילוי ותיאוריות ישנות עומדות להתחלף. הפיזיקה הקוונטית עומדת להיות הרבה יותר מתיאוריה. אם היום רק מעטים מבינים את המשמעויות האמיתיות ומשתמשים בחוקים אלה ברמה האישית וגם ברמה של פיתוח טכנולוגיות – כל זה עומד להשתנות. קשה להסביר מציאות רב מימדית לבני אדם שפועלים במימד השלישי (מה שאתה קורא לו "המציאות"), אבל ההכרה באפשרות היא זו שיוצרת את השינוי, כיוון שהיא מהדהדת עם האמת הפנימית של רבים להתעוררות והזכרות וכך מגלמת מציאות מסדר גבוה יותר.
אולי שגעתי אותך לגמרי…אבל לא נורא 🙂 כפי שפעם היו חיידקים אבל אנשים לא הכירו אותם כך גם יש הרבה יותר בתאים האפורים במח, למשל או בתאים בכלל – ממה שהמדע מכיר בו כעת. תכונות קוונטיות. וגם זה יוכח בבוא הזמן.
אהבתיאהבתי
אני מוכרח להודות שאלה דברים מוזרים ביותר בשבילי.
את טוענת שככל שיותר אנשים מאמינים במשהו, הוא מתממש ונהיה אובייקטיבי, אבל במקומות בהם אנחנו עדיין לא יודעים כלום – שם עוד אפשר להשפיע על המציאות להיות מה שבא לנו?
ממש ממש מוזר. דרך הפוכה לחלוטין לראות את הדברים.
כלומר שאם כל בני האדם היו מאמינים שהשמש היא בצורת קוביה, היא היתה הופכת לכזו? אני ממש לא מבין מה את מנסה לומר.
וכיצד נראה העולם לפני שנוצר האדם? הוא לא היה קיים? כשרק כל שאר היצורים חיו על פני כדור הארץ?
לגבי העתיד – נחיה ונראה.
אהבתיאהבתי
מדהים !!!! אני חושב ככה בדיוק ובחיים שלי לא שמעתי מישהו מדבר על זה אין לך מושג מה גרמת לי להרגיש כרגע!!!
אהבתיאהבתי
לא הצלחתי להגיב בשרשור שלנו
אין כפתור הגב משום מה…
נמשיך?
אני עדיין מסכים איתך על הרבה דברים
את הפרוש על הקלף נתתי גם מתוך סוג של שעשוע 🙂
קשה לשנות הרגלים ישנים…
שוב- אני מקבל את זה שתיקח ממני את הטארוט
וגם את האמונות
לגבי אמונות של אחרים- הסכמנו שאנו מדברים כרגע עליך ולא על אחרים (כניסה פנימה 🙂 )
כלומר אנו עוזבים כרגע את שאר האנשים ומתמקדים בך (וגם בי לצורך העיניין)
אתה אומר- "אני מנסה לנקות את המוח שלי מדברים"
אני מנסה לעשות כאן משהו אחר
לנקות את המוח ממך
אתה שואל "מי אני ללא האמונות שלי?"
אני שואל: "מי אתה ללא מוח בכלל?"
בוא נראה מה מספרת חוקרת מוח שחותה שבץ מוחי וחזרה לתפקד לאחריו
http://people.eol.co.il/NewsItem.aspx?id=1926
אני רוצה להמליץ לך שוב על הספר שחרור מכבלי מהידוע של קרישנמורטי
ואף מצאתי לינק לפרקים שלו
http://www.jiddu-krishnamurti.net/en/freedom-from-the-known/1968-00-00-jiddu-krishnamurti-freedom-from-the-known-chapter-1
נראה לי שתתחבר לדרך המחשבה שלו:
"אין דרך סלולה לאמת. על האדם לגלות בעצמו את משמעות חייו האמיתית כדי להגיע לחירות פנימית, ללא אחיזה בסמכות חיצונית – דתית לאומית או אידאולוגית".
את הדברים שלו נסה לקרוא בגישה עליה הצבעתי קודם עם משל כוס התה.
ולסיום ציטוט של אלברט איינשטיין:
"היכולת לחוש כי מאחורי כל דבר שאפשר לחוות נמצא משהו שמוחנו אינו מסוגל לתפוס, משהו שיופיו ושגיבותו מגיעים אלינו רק בעקיפין ובהשתקפויות רפות, זוהי דתיות. במובן הזה אני דתי."
אהבתיאהבתי
כשעומדים על התגובה לה אתה רוצה להגיב, מופיעים כתפורים למעלה, משמאל לכותרת. מסכים, לא אינטואטיבי בכלל… אבל אין לי שליטה על זה.
אני לא רוצה לקחת ממך ומאף אחד שום אמונה. רק מציע לבדוק ולשקול, בכלים של חשיבה חדה. אחרי שאמרתי את דברי, מסרתי מידע נוסף שאולי לא היה על השולחן, סיפקתי כלי חשיבה, הצבעתי על מלכודות מחשבה ותפישה, אחרי כל זה, כל אחד יעשה את הבחירה שלו, ויחליט במה הוא מאמין ובמה לא. אבל זו תהיה בחירה אמיתית. לא "הישאבות" לאמונות מתוך נטיות טינסטיקטיביות, אלא בחירה אמיתית. זה המוטו שלי.
קראתי עכשיו את הכתבה לגבי השבץ המוחי, ונזכרתי שראיתי פעם גם את ההרצאה בTED. מעניין מאוד.
"רפואית אפשרי בוודאי "ניתוח השתקת המיינד", שיידמה שבץ מוחי באזור השפה. אך הארה וקוץ בה – אם נשתיק את המיינד באופן בלתי הפיך, נקבל פשוט תינוק. ואם נשתיק אותו באופן זמני, נקבל ברוב המקרים מישהו שכאשר המיינד שלו יחזור לתפקוד, הוא יתחיל לדמיין שהוא מישהו מיוחד עם ידע עליון. בקיצור, נקבל גורו מזוייף".
כאמור – סוגיות מרתקות ומורכבות ביותר.
אני מאמין שהכל מתחיל ונגמר במוח, ואין בלתו. שוכב אצלי ספר (אחד מרבים) שעדיין לא הגעתי אליו שעוסק בחוויות חוץ-גופיות, מזוית מדעית, הספר אולי הנרחב ביותר בנושא, של סוזן בלקמור. אני בטוח שגם את זה יהיה מרתק לקרוא.
אני חושב שחשוב לעשות אבחנה בין "משמעות אישית" לבין "עובדות / מציאות חיצונית".
וכאן הניו-אייג נופל לדעתי. הוא שובר את הגבול בין המשמעויות האישיות הפנימיות, לבין המציאות החיצונית. בגישה כזו כל דבר נהיה נכון באותה מידה, מה שהוא בודאות שטות.
אם תצא בהליכה מהחלון, יקרה דבר אחד, לא משנה מה תאמין בו.
אהבתיאהבתי
אכן השתקת המיינד באופן חיצוני עשויה להביא לגורו מזוייף.
אך כאשר זה מגיע מתהליך מסוים (כמו העבודה של ביירון קייטי,או קריאה של קרישנמורטי), אני מאמין שקורה משהו אחר.
וזו ההארה או ההתעוררות עליה מדברים כל כך הרבה אנשים ומורים רוחניים.
השאלה היא כמובן- האם קיים מצב כזה
של אדם שהתעורר
ואיך הוא מתנהל בעולם.
מה שמחזיר אותי שוב לראיון עם אמין אותו נתתי באחת התגובות
האם אתה מכיר את תומר פריסקו?
אני בהחלט מעריך אותו כאדם ספקן החוקר את עולם הרוח, ולכן אוהב את הראיון.
האם ישנם אנשים ערים?
אני עצמי פגשתי כמה.
חלקם מורים רוחניים
וחלקם חברים שהתעוררו לאחר חיפוש רוחני.
ולא כולם הפכו להיות מורים
חלק פשוט חיים את חייהם.
וכולם מתארים ומדברים על אותו דבר.
אז זו שאלה ששווה בדיקה וחקירה לדעתי
האם ישנה הארה
וזה נראה לי לב העניין
יותר מבדיקת דברים כגון טארוט,הילינג,גבישי מים וכדומה
יש מצב לפוסט?
🙂
עם זאת אני מניח שהדרך היחידה לדעת את התשובה היא חקירה פנימית של השכל ,המחשבות והאמונות שלנו.
ולכן המלצתי על הספר של קרישנמורטי…
אהבתיאהבתי
שמע, אני עדיין לא מרגיש בשל ל"הארות". באמת. זה בודאי מעניין ומרתק, אבל אני עדיין בשלב "ניקוי השטח" וניקוש העשבים השוטים.
אני מבין שאתה מאוד מתעניין בנושא הזה, אבל אין לי כרגע שום ידע או נסיון בתחום, ולכן לא אוכל להוסיף דבר שהוא בעל ערך.
אני לא חושב שרוב האנשים רואים בהארה רוחנית את לב העניין. אני חושב שרוב האנשים רודפים אחרי אמונות טפלות להאחז בהן. מעטים מגיעים למקומות בהם הם בוחנים את עצמם לעומק, נפרדים ממחשבות ואמונות, וכו'. הרי גם כאן יש כל מיני פסאודו-רוחניות על ימין ועל שמאל. "הירשם לסדנא שלנו – ותתכנת את המוח שלך מחדש בחצי שעה!" וכל מיני קישקושים שכאלה.
בקיצור, אני מאמין שאגיע לזה מתישהו, אבל בינתיים אני רודף אחרי שתילי הבאובב שנובטים מכל כיוון ומאיימים לפצח את הכוכב הקטן שלי.
אהבתיאהבתי
אשמח לשמוע את דעתו המלומדת של כותב המאמר על הצורות הגיאומטריות של פתיתי השלג והמים, הסיבות שהן באות לידי ביטוי דווקא בצורות גיאומטריות מושלמות, ואיזה שימוש אפשר להשיג מההבנות האלו?
אהבתיאהבתי
שווה לקרוא קצת בנושא פתיתי שלג באתר הזה:
http://www.snowcrystals.com/
ולגבי השאלות הספציפיות שלך, כדאי להתחיל מהדף הזה:
http://www.snowcrystals.com/science/science.html
אהבתיאהבתי
שוב יפה כתבת…
מעניין שאת אותו דבר שאתה אומר על הארה כתב לאחרונה מורה ישראלי על המחפשים הרוחניים
http://www.nrg.co.il/online/55/ART2/297/086.html
שיהיה בהצלחה עם שתילי הבאובב!
אמשיך לעקוב…
אהבתיאהבתי
קראתי את ששלחת. מעניין. התחברתי. למרות שאני ממש לא מצוי בהלכי הרוח הרוחניים בארצנו, אבל בכל זאת רואה ושומע קצת דברים מהצד.
ניהלתי דיון עם מישהי פעם, אמרתי לה "אנחנו מאוד שונים בדרכים בהן אנחנו מנסים להגיע לאמת: אני מנסה להגיע בדרך של חקירה, את בדרך של אמונה" או משהו כזה.
ומה היא ענתה לי? "אני לא מנסה להגיע לאמת – אני כבר שם."
אפרופו: "היעדרו המטריד של המונח "מחפש" מהלקסיקון אינו מקרי. מעטים מהרוחניים הישראלים מזהים את עצמם כמחפשים משהו…"
אהבתיאהבתי
חבר משוכנע שאביו שמתעסק בכל מיני דברים רוחניים עשה מדיטציה והגיע לאיזשהו חדר בו ישבו אנשים מסוימים, והוא טוען שאנשים מכל העולם דיווחו על אותו חדר בדיוק ובלה בלה. ידוע לך איך נקרא הדבר הזה שהוא מדבר עליו? תודה 🙂
אהבתיאהבתי
OBE? Out of Body Experience?
יש לי ספר בנושא שמחכה בקוצר רוח שאקרא אותו.
מבטיח לשתף במידע לאחר מכן 🙂
אהבתיאהבתי
איזה יופי 🙂
והוא טוען שזה ממש "מקום" ידוע ספציפי שאנשים מגיעים אליו ומתארים את אותו הדבר
אהבתיאהבתי
בלי שום כוונה להעליב, הרבה אנשים טוענים הרבה דברים.
שיוכיח באופן מבוקר.
(ואם יצליח, הוא גם יכול לקבל על זה מיליון דולר, ד"א)
אהבתיאהבתי
זה בערך מילה במילה מה שאמרתי לו… פשוט מעניין אותי איך זה נקרא כדי לגגל. איך אומר הפתגם? "עד שגיגלת אתה לא יודע כלום"
אהבתיאהבתי
אתה יכול להתחיל כאן:
http://www.skepdic.com/obe.html
ופה: http://en.wikipedia.org/wiki/Out-of-body_experience
לא קראתי מה כתוב, אבל זו בטח התחלה טובה למחקר.
אהבתיאהבתי
ברבות מהתגובות פה מתוארים שני כיוונים, או שני "חיפושים" – החיפוש אחר האמת האובייקטיבית, החיצונית, והחיפוש אחר האמת הסובייקטיבית, הפנימית. שניהם חיפושים ראויים בעיני, וחשובים.
כמה הבדלים משמעותיים ביניהם, למרות שאין לי שום תובנות לגבי המשמעות הזו –
החיפוש ה"חיצוני" מביא לכל השיפורים בעולם החומרי – מדע, טכנולוגיה, רפואה.
החיפוש ה"פנימי" מביא לשיפורים בעולם הפנימי – מוסר, משמעות, אהבה, שמחה, חמלה.
החיפוש החיצוני הולך ומתקדם לקראת המטרה העליונה (שתושג או שלא תושג) של הבנת העולם החומרי בצורה אבסולוטית – התורה המאוחדת הגדולה.
החיפוש הפנימי נראה שהולך ומתרחק מהמטרה העליונה של חוויית היקום כפי שהוא, כפי שנחווה למשל על ידי הבודהא.
החיפוש החיצוני הוא קולקטיבי – וקושר את כל המדענים וכל המחקרים שנעשו מאז תחילת המדע.
החיפוש הפנימי הוא אינדיבידואלי – כל אחד מחפש את האמת הפנימית שלו במסע פרטי משל עצמו, כשהשיא של חיפוש כזה נתפס כניתוק מוחלט מאחרים כמו בהתבודדות ומדיטציה.
בחיפוש החיצוני כל מדען מחזיק בטיפה קטנה באוקיינוס הענק של הידע האנושי, ובעצם אין אף אחד שיודע את הכל.
בחיפוש הפנימי הנחת היסוד היא שבכל אדם נפרד יש את הידע הכולל והשלם, ורק צריך לגלות אותו.
השאלה שמעסיקה אותי היא:
האם התקדמות מדעית או אינטלקטואלית סותרת התקדמות רוחנית? הן ברמה האישית והן ברמה של החברה כולה. האם חיפוש אחר אמת חיצונית אובייקטיבית ירחיק אותי כאדם ואת החברה כולה משיפורים בעולם הפנימי ומחיים של מוסר, משמעות, שמחה, אהבה וחמלה? האם שני סוגי החיפוש סותרים רק בנקודה מסויימת של זמן (כשהמדען יכול לחזור מיום מייגע במעבדה, לחזור הביתה, להדליק קטורת וכמה נרות, להתפלל ולמדוט)?
או שיש מי שחי את חיפוש האמת החיצונית כמסע אישי לחיפוש אמת פנימית?
האם כחברה אנחנו הולכים ומשתפרים בטכנולוגיה, מדע ורפואה ובמקביל הולכים ומתדרדרים ברמת המוסר, החמלה, והשמחה שלנו?
נורית
אהבתיאהבתי
יפה כתבת.
אני גם רואה את הדברים (כרגע) כשני חיפושים שונים לחלוטין, ובגלל עירבוב בינהם עולים לעיתים קרובות וויכוחים מיותרים.
"בחיפוש הפנימי הנחת היסוד היא שבכל אדם נפרד יש את הידע הכולל והשלם, ורק צריך לגלות אותו." – כאן התעוררה בי התנגדות קלה: מה זה בדיוק הידע הכולל והשלם הזה? "ששום דבר לא קיים באמת"? בכלל, מה זה ידע סובייקטיבי? האם יש דבר כזה בכלל "ידע סובייקטיבי"? או רק "משמעות" סובייקטיבית.
אם נקפוץ לסוף: הידע שלי בהסטוריה מאוד דל, לצערי, אבל אני לא חושב שהחברה שלנו היום מוסרית פחות מאשר פעם. תופעות מזעזעות אפשר למצוא לאורך כל ההיסטוריה. אפילו להיפך לדעתי, אבל כאמור, כאן צריכים לחוות דעה אנשים בעלי ידע רב יותר ממני בנושא.
לגבי החיים בצוותא של שני החיפושים:
אני רואה סתירות חמורות רק במקום אחד (והוא נרחב מאוד לצערי) – המקום בו מנסים לערבב בין החיפוש הפנימי לחיצוני.
כאשר במסגרת חיפוש אחר משמעות, הרגשה טובה, תחושת מטרה וכו, אנשים מנסים לכפות איזושהי "ידיעה" על העולם החיצוני האובייקטיבי, כאן אני מזדעק.
המקומות שבהם זה קורה הם רבים, ומולידים את כל אותם "פסאודו-מדעים" למינהם.
לדעתי כל טענה שנוגעת לעולם החיצוני (כולל השפעה על אנשים אחרים) יש לבדוק ולמדוד בכלים שמתאימים למציאות החיצונית. או ביתר פירוט, כשמישהו טוען שמחשבה שלו משפיעה על עולם החפצים או האנשים באופן ישיר, או שקריסטלים משפיעים באיזשהו אופן על אנשים, או שהוא יכול לראות איזו אנרגיה שאופפת אנשים אחרים, או שהוא מרגיש איזו אנרגיה שהיא מעבר לחושים הרגילים, או יכול לאבחן מחלות, או לרפא מחלות באמצעים שאינם עולים בקנה אחד עם כל הידע הקיים, או לחזות דברים וכו וכו – כל הטענות האלה נוגעות לעולם המציאות החיצוני, ולפיכך יש להוכיח אותן בכלים המקובלים. לא ניתן לטעון להשפעה כלשהי מצד אחד, ולהתכחש למחקרים שלא מוצאים אותה מצד שני או לעצם היכולת לאתר אותה במחקרים מסודרים. אי אפשר לאחוז במקל משני קצותיו. לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה.
אם אנחנו מדברים על אמונות או משמעות אישית – כל אחד יכול להחזיק במה שהוא רוצה, וזה יכול להיות גם מאוד מועיל להרגשתו. אם אנחנו מדברים על קשר לעולם החיצוני, יש אמת אחת. לא תמיד קל להגיע אליה, אבל היא קיימת.
כך אני חושב בכל אופן.
אהבתיאהבתי
אני מסכימה לגמרי לגבי הצורך בהפרדה בין שני החיפושים. כשמישהו מתחיל להסביר לי על הקשר בין עידן הדלי למכניקת הקוונטים לקבלה אני לובשת מבט מזוגג ומפסיקה לשמוע.
אבל באותה מידה שתחושות וקולות פנימיים אינם רלוונטים לחיפוש המדעי, השפה והחשיבה המדעית הן לא רלונטיות בכל מה שנוגע לחיפוש הרוחני. אם יש "שפה פנימית" לנפש, איזשהו מבנה לשוני ומטאפורות, הם זרים לגמרי לחשיבה המדעית. זו לדעתי הסיבה שאנשים רבים כל כך חשים זרות כלפי המדע, ותסכול מהחברה שכופה עליהם את שפתו. ואם כי החיפוש המדעי הניב תוצאות מרשימות ביותר בכל מה שקשור לעולם החומרי, רפואה וטכנולוגיה, חייבים להודות שהוא לא נגע אפילו בבעיות בסיסיות של קיומנו – חוסר הסיפוק, היעדר המשמעות, הסבל והניכור.
בזכות המדע והישגיו, אנשים רבים יותר פנויים כיום לעסוק בשאלות אלו ולחפש להן תשובות, ומכיון שהורגלנו שהמדע נותן תשובה מוסמכת לכל שאלה, אי אפשר להאשים אותם שהם מחפשים שם תשובות גם לזה. מי שלא מכיר את השפה המדעית לעומקה לא מכיר גם את מגבלותיה.
אהבתיאהבתי
אכן יפה כתבת וחידדת נורית
ראשית הבהרה- חיפוש רוחני כנה ואותנטי הוא דבר לו מקדישים אנשים לא מעטים את חייהם.
ומדובר באנשים ממגוון של סוגים- החל מאנשים פשוטים ועד למדענים בתחומים שונים.
ניתן לדוגמא לראות את חייו של אוספנסקי ,שהיה מתמטיקאי שלמד מגורדייף:
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%98%D7%A8_%D7%93%D7%9E%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5'_%D7%90%D7%95%D7%A1%D7%A4%D7%A0%D7%A1%D7%A7%D7%99
כך שהגעה למצב עירות (כפי שנחווה לדוגמא ע"י הבודהא) נשארת המטרה והנושא אליו מכוונים כלל המורים הרוחניים הערים.
דבר שני- השיא של החיפוש אינו התבודדות ומדיטציות.
אלא מה שמכונה ירידה מההר בחזרה אל השוק.
המשך חיים רגילים לכאורה מתוך מצב הערות.
ניתן לקרוא על כך כאן
http://www.enlightenment.co.il/
אני עצמי כן רואה את הקשר בין 2 העולמות.
אני מאמין שהעולם הרוחני מאתגר את המדע למצוא עוד ועוד כלים לגילוי נושאים עליהם הוא מדבר.
ואינני חושב שהתקדמות בתחום אחד סותרת התקדמות בתחום אחר.
בעייני איינשטיין מהווה דמות שחקרה את העולם המדעי, והגיעה גם לתובנות רוחניות.
כך משפט שאמר לגבי החוויה הדתית שלו (מתוך ויקיפדיה):
" השלב השלישי של החוויה הדתית, שאיינשטיין קורא לו "הרגש הדתי הקוסמי", הוא "מצב שקשה מאוד לתארו באופן בהיר… למי שחסר אותו לגמרי, בעיקר מפני שאין שום תפיסה אנתרופומורפית של אלוהים שמתאימה לו".
איינשטיין החשיב את עצמו לדתי במובן השלישי מביניהם או במילותיו: "הדת שלי מורכבת מהערצה כנועה, לרוח עילאית הבלתי מוגבלת, המגלה את עצמה בפרטים קלי הדעת, שאנו מסוגלים לתפוש במוחותינו השבריריים והחלושים.
השכנוע העמוק הזה בנוכחותו של כח תבוני עליון, המתגלה ביקום שאינו ניתן להבנה, הוא אידאת האל שלי."
ומעבר לשאלת ההארה שהסכמנו שלא להמשיך להתייחס אליה כעת,
נשאלת שאלה חשובה לא פחות בעיני-
האם ישנו אותו כח תבוני עליון בעולם?
שהרי זה ההבדל ביני שפותח טארוט ומאמין בכוח זה
לבין גלעד שפותח טארוט במחשב ומאמין שזוהי תוכנה בעלת פקודה רנדומאלית לשליפת קלף…
אהבתיאהבתי
נורית, אני שמח על ערוץ הדיון הזה, הוא מחדד גם לי דברים. מה באמת מפריע לי ומה לא.
תביני, אני קורא את ספר הטאו ומתמוגג. אני חוקר את עצמי לא פחות מאשר את העולם.
מה שמפריע לי באמת זה ערבוב העולמות הזה.
אני משוכנע שהגישה שלך היא די במיעוט. רוב האנשים שאני נתקל בהם צריכים את "עגל הזהב" לעבוד אותו.
הם צריכים פתרונות מהירים, מוחשיים.
הם לא מסתפקים בצלילה פנימה. הם צריכים שזה גם ישפיע על העולם בחוץ. כישוף, מאגיה, וכל שאר תחומי הניואייג' למינהם. אנרגיות, הילינג, וכו וכו – אין לזה סוף. הקרנה של משאלות לב ומשמעויות פנימיות על העולם החיצוני, והאשליה שזו באמת המציאות החיצונית.
זה אירוני, אבל אלה שמדברים על "מודעות עמוקה יותר" הם לא פעם אלה שמשלים את עצמם באופן הקיצוני ביותר. ואיך אני יכול לפסוק שזו אשלייה? מכיוון שזה לא מתאים למציאות החיצונית. טענות כאלה אפשר לבדוק, ואו שהן נכונות, או שלא.
המקום המסוכן ביותר הוא המקום בו ניו-אייג' מתחיל להתחפש למדע – פסאודו-מדע, ומתחיל לטעון טענות בשפה הלא מתאימה, בידע הלא מתאים, בכלים הלא מתאימים לגבי המציאות החיצונית.
ואנשים רואים הבלים כאלה כמו "מים שמתשתנים כתוצאה מפתקים עם מילים יפות" וקונים את זה כאילו זה "מדעי"…
אהבתיאהבתי
לדעתי עירבבת פה שני נושאים.
הראשון – החיפוש אחרי פתרונות אינסטנט מהירים. זה מאפיין את החברה שלנו בכל התחומים – מניו אייג' דרך מערכת החינוך ועד לדיאטות וגלולות פלא.
השני – העירבוב בין המציאות הפנימית למציאות החיצונית.
אני לא חושבת שיש התאמה מלאה בין מחפשי האינסטנט לבין מערבבי התחומים (לא כולם "מערבבי אינסטנט").
ברור שיש את אלה שמשתמשים בציניות בתדמית הרצינית של המדע כדי למכור פתרונות אינסטנט, אבל יש גם את אלה שמחפשים ברצינות אמת פנימית והאמת הפנימית הזו אומרת להם שהמחשבה שלהם משפיעה על העולם שמחוץ להם…
והאמת? אני לא יודעת שהמציאות החיצונית לא מושפעת מהמחשבות שלי, ושהמחשבה שלי לא מזמנת בדרך פלאית כלשהי אירועים לתוך חיי, ושהחברה שלי ששמה עלי ידיים, עוצמת עיניים ואומרת בביטחון גמור שהבריאות שלי מושלמת, לא צודקת. אני גם לא בונה על זה שהן כן.
אני לא יודעת ש"הכל לטובה" בגלל שכוח עליון כלשהו דואג שהכל יהיה לטובה בתוך איזו תוכנית כללית מושלמת שלו, אבל אני גם לא יודעת שהוא לא. (במקרה הזה, אני חיה כאילו שהכל לטובה, כי זו נראית לי דרך יותר פרודוקטיבית להסתכל על העולם).
מה אני מנסה להגיד? אולי לא חייבים לדעת.
חשיבה חדה היא כלי שחשוב שיהיה בבית, אבל אולי לא חייבים להשתמש בו כל הזמן. (גם מספריים למשל הם כלי חשוב שלא חייבים להשתמש בו כל הזמן). אני לא אומרת בסרקזם, אלא בתהייה אמיתית. זה עוד דבר שאני לא יודעת. כשאני חושבת באופן רציונלי, "מהראש", ההסתברות שהמחשבה שלי משפיעה על המציאות שסביבי נראית לי קטנה עד זניחה. כשאני מרגישה "מהבטן" פתאום נראה לי לגמרי סביר ואפילו מתבקש, שהאופן שבו אני תופסת את עצמי בעולם מארגן את העולם שסביבי באופן שונה. (לא, אני לא מגיעה עד כדי כך שהיקום מסדר לי מקומות חניה, אבל אני עובדת על זה…)
בכל אופן, תודה על הדיון הזה. הוא מרתק ועוזר לי להבין דברים שמטרידים אותי.
אהבתיאהבתי
מה שאני אומר, זה שכל טענה שנוגעת לעולם החיצוני ניתן לבדוק בעיקרון. אולי מאוד מסובך, אבל חייב להיות ניתן.
אם את מאמינה שמחשבה משפיעה על העולם – אפשר לבדוק את זה. וגם בדקו, בהרבה מובנים. לא יצא שהיא משפיעה, אבל בדקו. וכל אחד מוזמן לבדוק יותר טוב לדעתו, או אחרת, או לא משנה מה.
בנוגע למציאות החיצונית, דעתינו ואמונתנו לא משנות. בודקים ורואים מה קורה. זה כל הרעיון של המדע. נכון שברמות הקוונטיות דברים מתחילים להיות קצת מבלבלים, אבל אנחנו יצורים גדולים, ועד שלא יוכח אחרת, העולם הקוונטי לא משחק תפקיד בחיינו היום-יומיים.
לגבי "לא חייבים להשתמש בחשיבה חדה כל הזמן" – לא חיייבים כלום בשום מקרה. כשאני שומע מוזיקה אני לא משתמש בחשיבה חדה, זה לא רלוונטי. אני פשוט נהנה.
אבל כשמישהו טוען שמחשבה שלו השפיעה על העולם, ואני קראתי כבר מאות או אלפי עמודים בתחומים האלה ויודע שהראיות לכך מאוד קלושות ושנויות במחלוקת, אז נורת החשיבה החדה נדלקת לי. זה לא משנה כמה האדם שטוען את זה נחמד, או כמה אני רוצה להאמין בזה. או שזה נכון, או שלא. זה כנראה לא נכון. אי אפשר להיות בטוחים ב-100% אף פעם, אבל הייתי רוצה לנווט את חיי בין אופציות של 90% ומעלה, ולא בין אופציות שהסבירות שהן נכונות קטן מ-1%. לא להתפס לחשיבת שחור-לבן.
(עוד כמה מצבים בהן נורות נדלקות סיכמתי ב"ערכה לזיהוי אשליות" – להדפיס ולשים על המקרר. מומלץ).
אהבתיאהבתי
נראה לי שאת מה שאתה אומר על הקוואנטים והיותנו יצורים גדולים, אפשר היה לומר גם לפני גילוי החיידקים 🙂
מצאתי כתבה מעניינת בנושא הקוואנטים.
די שברתי את השיניים הוירטואליות עליה.
אני עצמי אוהב כשמדענים מתחילים לדבר בשפה הקרובה לרוחניות…
http://philoshit.wordpress.com/2009/09/28/32/
יש גם מגזין המנסה לחקור (בין השאר) את הקשר בין רוחניות למדע
הקים אותו מורה רוחני בשם אנדרו כהן
http://www.enlightennext.org/magazine/consciousness/
חוץ מזה קראתי את הערכה לזיהוי אשליות
יש לי השגות רציניות על סעיף מספר 5 (הממשלה/חברות התרופות/הממסד הרפואי מנסים לדחוק את השיטה, למנוע את הפצתה, משיקולים מסחריים או אחרים".
זה פשוט לא הגיוני. אם זה עובד, תהיה מוטיבציה מסחרית לכל אותם גורמים לחקור ולקדם את הנושא).
אם מדובר בצמח טיבעי שמרפא מחלות וניתן לגדלו לבד,ושימוש בו יפחית את השימוש בתרופות או טיפולים המכניסים כסף רב,
לא רק שחברות מסחריות לא יחקרו ויפיצו אותו, אלא הן עשויות להלחם בו.
כך גם לגבי שיטות שהתגלו ע"י אנשים לטיפול במחלות שונות .
כסף יעוור עיני חכמים ויסלף דברי צדיקים.
וזה,לצערנו בעולם בו אנו חיים כיום,מאוד הגיוני.
אהבתיאהבתי
לגבי הקוואנטים ויצורים גדולים, גם חיידקים הם יצורים ענקיים לעומת הגדלים שתורת הקוואנטים מדברת עליה – שם מדברים ברמה האטומית.
הצצתי בלינקים ששלחת. הראשון מעניין, מדובר במטאפיזיקה, כלומר בכל מיני פילוסופיות שלא ניתן כרגע לבדוק בשום צורה. כל אחד ממציא פרשנות אחרת לדברים. זה מרתק, ומעורר השראה. כל קשר ל"נכון" עדייו לא קיים. אני אישית עייפתי קצת מכל הפרשנויות הללו.
לגבי הלינק השני, לא התעמקתי, אך הוא מדיף ריח לא טוב של שטיפת מוח דתית נוצרית מתוחכמת. בכל מקרה, אתר שבעמוד הראשון שלו כותב "and listen to what Masaru Emoto and Fred Alan Wolf have to say about the relationship between quantum physics and the nature of consciousness" איבד אותי מייד. ראה הפוטס הנוכחי…
יש לי השגות לגבי ההשגות שלך. לגבי כל מיני "אנשים פרטיים עם סודות מסין העתיקה שעובדים" – אני משוכנע שחברת תרופות גדולה תקנה את כל הכפר בסין ששמע על זה או את כל המרפאה הפרטית של אותו מחזיק "סוד" אם זה יעניין אותה. פיתוח תרופה חדשה עולה מאות מליוני דולר. אם יש משהו שעובד, היא תקנה אותו תמרות מיליוני דולרים בלי היסוס.
עובדה – חברות מסחריות מייצרות כבר תרופות שלא עובדות יותר מפלצבו = "הומאופתיות" ומוכרות אותן בכסף רב בבתי מרקחת, כלומר, תמיד יהיה מי שיעשה כסף בגדול מכל דבר שהציבור "מאמין" שעובד (בלי קשר אם הוא עובד או לא). ולפיכך, הטיעון לפיו חברות מתנגדות כי "לא יכולות לעשות מזה כסף" לא נשמע לי הגיוני.
תמיד אפשר למכור "תמצית מזוקקת" / "תמצית מחוזקת" / "תמצית ללא חומרי הלואי הנוספים בצמח שגורמים לתופעות לואי" וכד'. ואם יש ממש בצמח, זה גם יהיה כנראה נכון. אני לא מבין מספיק ברפואה, אבל אני יודע שיש תרופות שנולדות מזיקוק החומרים הפעילים בצמחים.
בקיצור, אם יש משהו שעובד, חברת תרופות תעשה מזה כסף, ולא תעמוד ותרעד מפחד פן אנשים יתחילו לגדל את זה בעציצים. (רוב האנשים ממילא יעדיף לקנות את זה בכדורים במקום להתחיל להתעסק עם גידול בעציצים. העצלנות היא תכונה נפוצה מאוד, בדיוק כמו רדיפת בצע)…
אהבתיאהבתי
וואו
איפה להתחיל? לא רק שהפוסטים שלך כתובים מאד יפה ולא רק שסוף סוף מישהו עושה סדר ומשקיע זמן לבדוק את האמת לגבי טענות של הניו אייג', אלא שזה רק חצי מהכיף.
הכי השני הוא התגובות בינך ובין שאר האנשים שמייצגים את הצד הרוחני יותר.. הדיונים שנוצרים כאן ממש מעמיקים ויפים!
אולי שווה לערוך יום עיון כזה ובו יהיו הרצאות ודיונים בין ספקנים ובין אנשי ניו אייג' רציניים כמו שיש כאן.
מקריאה של כל התגובות של גלעד, נורית, harmony777, ושירלי עולות בי הרבה תובנות.
אולי אני פשוט אכתוב על זה פוסט בעצמי..
ניר
אהבתיאהבתי
אתה עושה עבודה מעולה , רואים שאתה משקיע ובאמת מנסה לחקור בדרך אובייקטיבית ,
לדעתי אפשר לומר שהבחלט הפרכת את טענותיו של מאסארו אמוטו.
אבל כשחיפשתי על עיניין המים גיליתי שהיפני הוא ממש לא היחידי שסובר כך .
יש סרט ביוטיוב באורך מלא שמדבר עם לא מעט מדענים (לפי מה שמראים בסרטון.. – וזה כמובן לא בליפ) שמדברים על יכולות מיוחדות של המים , שרובם כוללים את מה שהיפני אמר וכן לפעמים מכניסים
חלק מהניסויים שלו לסרט , אבל הוא לא המדען\חוקר הראשי .
הם נוגעים בכל מיני דברים שם , חלק מהם נראים הגיוניים וחלק מהם נראים מופרכים .. אבל הסרט הזה מראה פה ושם ניסויים מדעיים שמאושש את מה שהם סוברים .
הראו שם עוד כמה ניסיונות של השפעות של מים , מדובר על כמה וכמה אבל בעיקר הטענה הראשית שלהם שלמים יש "זיכרון" , בדקה ה44:17 הם עושים ניסוי שמאשש משהו שנראה קצת מופרך .
כשיהיה לך זמן אם תוכל תעיף בו מבט כדי להאיר את עיני ולראות איפה הקאצ' פה , או שבאמת
מדובר על דברים אמיתיים בחלקם .
הסירטון :
אהבתיאהבתי
קודם כל תודה! ותודה על המידע.
הקדשתי 5 דקות לנושא, ולדעתי הן מספיקות. אני לא מוכן לעמוד על דוכן העדים בבית משפט, אבל מבחינתי השתכנעתי שאין כאן יותר מאשר פסאודו-מדע בצורתו הכואבת והמייסרת.
ולמה אני אומר זאת?
1) את מקרה אמוטו בדקתי לעומק, וגיבשתי את דעתי לגביו ולגבי טיב המחקר שלו.
כל מקור שמזכיר אותו ברצינות, איבד אצלי את כל הקרדיט שלו. כל דבר אחר שיאמר מסביב חשוד מראש כמפוקפק מבחינתי.
2) קפצתי ישר לנקודה שציינת. ראיתי את שם הרופאה – Perl Laperla. הכנסתי לגוגל ותוך שניה הגעתי לאתר הזה: http://lotusapothecary.com/index.html
בעמוד הראשי קראתי את זה:
"We offer many products to improve your health and immediate environment. Whether you’re interested in rare over-the-counter homeopathics from Germany or in perfumes and jewelry, you’ll find that all of our products are 100% natural. "
כשעברתי לעמוד על אותה ד"ר למדתי ש:
This science is still rare and overlooked by mainstream health practitioners, yet as health threats adapt and current models of treatment evolve, these biological treatments will meet future demands. Dr. Laperla’s unique methods combine her Ayurveda knowledge with these groundbreaking biological medicines.
מה זה Ayurveda שאלתי את עצמי? ועברתי לדף המתאים כדי לגלות:
This medicine, as mentioned before, comes from ancient Indian tradition. Ayurveda was developed to correct organic imbalances and restore internal harmony. Herbs and extracts are used with meditation and even yoga to achieve a balance of mind, body, and spirit. Diagnosis is based on “dosha”, or body type. You can take our test to find your body type, and select remedies accordingly.
תראה, מכיוון שזו רק תגובה לתגובה, אני לא משקיע כאן את היסודיות הרגילה, ורק יכול לסכם במשפט אחד – יש כאן את כל הסממנים של עוד קישקוש מקושקש.
שילוב של "סודות עתיקים", "כוחות על טבעיים", "שיטות מהפכניות ברפואה (שלא זכו להכרה רצינית בשום מקום – או בניסוח היפה – overlooked by mainstream health practitioners) וחבילת מוצרים שדוחפים ללקוח התמים, שקשורים או לא קשורים לנושא.
בשבילי זה מספיק כדי לברוח מהאזור מהר…
אהבתיאהבתי
תודה על הקדשת הזמן .
רק אם אתה יכול , יש איזשהו סרט\סירטון מדעי על משהו(ואם יש על מים לדוגמה יותר טוב) שאני יוכל לראות את ההבדל בין סרט שהוא פסאודו מדע , למדע אמיתי?
לא יודע אם כדי לי לחפש בעצמי , שלא אגיע בטעות לעוד סרט פסאודו מדע .(או אפילו לכוון אותי לאתר מדעי )
אני למעשה לא ממש קיבלתי את מה שאמרו בסרט , אבל מי שנתן לי את הלינק אכן מקבל אותם ככל סרט מדעי , ולהגיד לו בדיוק מה בסרטון שיקרי לא ידעתי…
ושוב תודה .
*אם זה התפרסם כמה פעמים זה בגלל בעיה באינטרנט
אהבתיאהבתי
תשמע, זאת שאלה טובה, אנסה למצוא משהו בהזדמנות שידגים סרטון "מדעי". אני ממליץ לך לקרוא את http://wp.me/p1K6uX-H – אבל זה מאוד כללי.
כמה טיפים קטנים לשעת לילה מאוחרת:
קודם כל צריך לבדוק מי פרסם את זה. באיזה סוג אתר זה מופיע? מטעם מי? האם יש חדש לאג'נדה פוליטית? דתית? כת כלשהי?
אם יש איזשהו ריח מסחרי לעניין, ולו הקלוש ביותר, בודאי אם מוצעים למכירה מוצרים כלשהם, יש חשד גדול לגבי אמינות המידע.
אם הטענות נשמעות מדהימות לגמרי, מנסיוני, הן בד"כ לא נכונות.
כל יכולת "על טבעית" שאני יכול להעלות על הדעת, לא הוכחה עד היום.
תכנים ניו-אייג'יים – היזהר במיוחד. אני לא אומר שבהכרח לא נכון, אבל הסיכוי לא רע בכלל שמדובר במשאלות לב עטופות בעטיפות מרשימות.
אבל יש דברים יותר קשים לזיהוי.
אנסה להקדיש לכך פוסטים בעתיד – זה נושא מאוד רחב.
בינתיים אני ממליץ לך פשוט לעקוב אחרי הכתבות שאני מפרסם ולהתחיל לקלוט את רוח הדברים.
אהבתיאהבתי
קראתי את הפוסט שנתת לי בהחלט עוזר,זה הזכיר לי סרטון שכבר ראיתי לא מזמן ביוטיוב שנוגע בערך בכל או ברוב מה שאתה כתבת (גם 10 סימנים).
אך עדיין הכי יעזור לראות סירטון\סרט שבאמת לא מעלה את אחד מ"תמרורי האזהרה" האלה .
בהזדמנות
אני יגיב לך בפוסט שם מחר , יש לי כמה דברים לשאול אם אפשר .
וכמובן , אני עוקב אחרי הכתבות שלך כבר נרשמתי שיודיע לי כל פעם על פרסום של פוסט חדש .
אהבתיאהבתי
מרשים ! רק חבל להרוס את האשליה המתוקה שדיבור טוב יותר טוב מדיבור רע
תודה
דוד
אהבתיאהבתי
פינגבק: אז מה הקטע עם דילוגי אותיות בתורה? « לא מדויק
תעשה לי ילד!!
אהבתיאהבתי
🙂 לא יודע לגבי ילדים, אבל את (?) מוזמנת להרשם לקבלת עדכונים במייל, ולשתף חברים.
אהבתיאהבתי
אהלן ,
אני מצטט חלק מהכתבה שלך
"בנוסף, למים יש טעם ברור במוזיקה – יצירות כמו אגם הברבורים והחמישית של בטהובן "הפיקו מרגליות", ואילו מוזיקת "Heavy Metal" עיוותה את הגבישים לחלוטין. כשהמים שלו שמעו את שירו של אלביס "Heartbreak Hotel" הן הפגינו רגישות מיוחדת וגביש הקרח התפצל לשני גבישים נפרדים…"
ממצאיך מקובלים עליי,אבל שאלה לי קודם , האם ניסית לערוך בעצמך את הניסוי בביתך?
אני חושב שלא אבל בכל אופן ..
אני ממליץ לך לנסות לבד את הניסוי בבית , לפני שאתה שולל אדם , גם אם איננו מדען ..
אני יכול לומר שעשיתי את הניסוי ומוכן לעשות אותו פעם נוספת.
והוא עבד.
בדיוק כפי שבקימטיקה צליל הופך את גרגירי החול לגיאומטריה כך גם האנרגיה שאנחנו משדרים אל פני המים
יוצר גיאומטריה (לפי מה ששידרנו,ולכן מאוד קשה להשיג תוצאה זהה)
כשהזכיר היפני גיאומטריה ברחבי העולם הוא דיבר על פרח החיים,ואם אינך מכיר אותו עליך להרחיב טיפה את המחקר לפני שאתה קובע עובדות.
ממליץ בחום לצפות בהרצאה של נאסים הארמיין
http://www.youtube.com/watch?v=6y0pkRlku0Y
אני בטוח שהוא ישאיר לך כמה סימני שאלה 🙂
http://www.youtube.com/watch?feature=player_embedded&v=W6PSA5bYTxs
קימטיקה הינה מדע התדרים, וליתר דיוק – כיצד תדרים משפיעים על חומר,(במקור מיוונית). זהו תחום מחקר שעושה את דרכו לתודעתנו בשנים האחרונות במהירות ועוצמה מדהימה.
ניסויים בתדרים נעשים כבר עשרות שנים במדע במדינות כמו גרמניה, רוסיה, ארה”ב, סין ואף ישראל.
בשנים האחרונות ביכולתנו לשמוע מקצת התוצאות המדהימות בניסויים אלו ממדינות שונות, כשבעצם במשך שנים רבות, מידע זה לא היה זמין ונשמר רק למדענים בתחום.
מניסויים בתחום זה ניתן לראות כיצד תדר קול, משפיע בצורה חד משמעית על חומר, מים הם המוליך הטוב ביותר לכן קל מאוד לראות כיצד מים מושפעים מתדרים, בנוסף, חול, אבקת פטריות וכמובן גוף האדם.
הנה וידאו המראה בפשטות, כיצד צליל יוצר צורות גיאומטריות, שימו לב שככל שתדר הצליל עולה, הצורות הנוצרות מורכבות יותר
אני יודע שהדברים שאני אומר מתנגשים עם פיזיקה וכימיה בסיסית(כפי שאנו למדים בתיכון והלאה)
אבל פה בדיוק הקאצ, חוקר אמת כמוך יודע להיות לעשות שיפוט הגיוני ולשים לרגע אמונות בצד ולנסות
להסתכל על הדברים מזווית חדשה.
המשך שבוע טוב .
אהבתיאהבתי
רעידות גרגרי החול והסתדרותם בתבניות גיאומטריות היא תופעה פיזיקלית ידועה. בסמסטר ראשון בלימודי הפיזיקה באוניברסיטה מדגימים את זה, ולדעתי גם בבתי ספר תיכון יש ערכה להדגמה.
גם מיתרי פסנתר רועדים. גם גשרים כשנוסעים עליהם. גם כוסות יין כשמנגנים עליהן. כל כלי הנגינה הקלאסיים מבוססים על צורה כזו או אחרת של הרעדת אויר = צליל.
עד כאן מדע. אין שום קשר בין זה לבין השפעת מחשבות על דברים.
"בשנים האחרונות ביכולתנו לשמוע מקצת התוצאות המדהימות בניסויים אלו ממדינות שונות, כשבעצם במשך שנים רבות, מידע זה לא היה זמין ונשמר רק למדענים בתחום."
מידע לא נשמר רק למדענים בתחום. מדענים אמיתיים מפרסמים את המידע שלהם ברגע שהם יכולים. אפילו לפני כן. במיוחד אם הוא מעניין או מהפכני. אשמח אם תפנה אותי לחומר מדעי שפורסם בתחום.
לגבי מה שנאמר בסרטון של שתי הדקות, שמע מושי, מדובר באוסף המצאות והבלים. אם יצא לך ללמוד קצת פיזיקה בסיסית, אתה בוודאי יודע שצלילים הם שינויי צפיפות מחזוריים באויר (או בחומר אחר בו הצליל מתפשט).
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%9C
בודאי זכור לך הניסוי הפשוט שנמצא בכל מוזאון מדע, בו כאשר מרוקנים מיכל מאויר, צלילי הפעמון שמצלצל בתוכו הולכים ונעלמים. צלילים אינם יכולים לחצות חלל ריק.
הנה הדגמה:
0:47 – "וכך היקום נוצר – בהתחלה היתה מילה, והמילה היא צליל" – מה זה הקישקוש הזה? אתה יכול להסביר?
לא ידוע לי מה הכוונה בתדרים של מחלות או תדרים של אברים בגוף האדם.
אשמח אם תיתן לי דומגה ל:
1) תדר של חזרת
2) תדר של טחול
3) תדר של מחשבה על המספר 5.
כמות הטענות המופרכות שהופרחו באויר בשתי הדקות האלה לבדן מצריכה כמה שעות של הסברים. אם לא כמה שבועות של פיזיקה בסיסית.
ומיהו אותו נסים הרמאיין?
עד כמה שהתרשמתי מדובר בליצן ניו-אייג' מהמרשימים ביותר. אתה מוזמן לצלול לעומק החומר המובא כאן, ולהחליט בעצמך במי מדובר:
http://azureworld.blogspot.co.il/2010/02/nassim-haramein-fraud-or-sage-part-2.html
וכעת אל הניסויים שבצעת ומדגימים כי…. ?
אשמח לשמוע מה הדגמת, ואשמח לשתף איתך פעולה כדי לבדוק את זה בצורה מבוקרת.
אני מבטיח לפרסם בבלוג את תוצאות המחקר, תהיינה אשר תהיינה.
מה אתה אומר?
אהבתיאהבתי
אקרא את הלינקים שהבאת אך אם כול הכבוד,לבדוק בגוגל NASSIM HARAMEIN FRAUD זאת לא בדיוק שיטה לבדוק אמינות של אדם,אתה לא מסכים?
אני יכול לומר עליו ספציפית כבר מראש שדעותיו שנויות במחלוקת על פני עולם הפיזיקה שלנו,אבל מנגד המון עומדים איתו ומפיצים את המסר.
אני יכול לעשות את אותו הדבר על כול מדען כמעט,ולכן אשמח אם תוכל בהזדמנות לצפות בהרצאה ולומר את דעתך.
תיוכח לראות שהוא השיג בחייו דבר או שניים.
הוא מנגח את הפיזיקה והגאומטריה המקובלת כבר ב15 דק' של ההרצאה שלו.
לגבי הניסוי ,
2 כוסות עם כ150 מ"ל מים,עומדות מכוסות באותה הטמפרטורה , כאשר במשך 30 יום אחת מקבלת אנרגיה שלילית ושניה חיובית.
התוצאות נראו באופן ויזואלי .
אני לא מתיימר להיות מדען וגם לא רוצה,עשיתי את הניסוי בביתי לשם הסקרנות והתוצאות הפתיעו אותי.
מים עכורים בשלילי ומים צלולים בדיוק כמו ביום שבהם הם נמזגו .
אהבתיאהבתי
הוא יכול לומר מה שהוא רוצה. השאלה אם זה נכון.
המונים מפיצים כל מיני מסרים. אני בטוח שאתה לא מסכים עם כמה מסרים שמיליונים בעולם מפיצים (חשוב על דת לא חביבה עליך לדוגמה). זה עדיין לא הופך שום דבר מזה לנכון.
אתה יכול לטעון מה שאתה רוצה על מי שאתה רוצה. השאלה אם תהיה צודק.
לגבי הניסוי, אם תרצה נוכל לעבור למיילים אישיים, וננסה להגדיר פרוטוקול יותר מבוקר מאשר 2 כוסות. אני מוכן להתערב איתך שכאשר מבצעים את הניסוי הזה כמו שצריך, לא יוצא כלום.
אהבתיאהבתי
אני מבין מדבריך שאתה לא טיילת במימד המטאפיזי אשר טמוע בתוכנו..
בדוק בהזדמנות על DMT ותופתע לגלות שכמעט כול אורגניזם בעל פוטוסינטזה מכיל את החומר המדהים הזה בתוכו,הוא סם ההזיה החזק ביותר על פני כדוה"א..
אתה מוריד מערכו של החומר המדהים הזה(מים),60 אחוז מהגוף בנויים ממנו לא סתם 🙂
אתה תפוס בתבנית המדעית חזק מידי , אשמח אם בכל מקרה תערוך את הניסוי בביתך סתם בשביל המשחק אלו מסוג הדברים שאי אפשר להסביר מדעית לדעתי ..
המשך שבוע טוב 🙂
אהבתיאהבתי
1) מהו המימד המטאפיזי? תוכל להגדירו?
2) מה עניין סמי הזייה לנושא?
3) מה הקשר בין אחוז המים בגופינו ל.. טענות משונות ובלתי מגובות במציאות? גם האוקיאנוסים מלאים במים, אז?
4) אני לא חושב שאני תפוס מדעית, אני פשוט מעדיף להצמד למציאות כשאני מדבר על "ידע".
5) אין טעם שאבצע את הניסוי, כי כשהוא יכשל יאמרו המאמינים שלא באמת שידרתי מחשבות טובות.
אני מעדיף שמישהו שמאמין בזה ינסה את כוחו, כדי שנמנע מהתירוץ הזה לפחות, כשזה יכשל.
להזכירך, כשמבצעים את הניוסיים האלה בצורה מבוקרת, לא יוצא כלום. ובצעו את זה. נתתי כמה לינקים בכתבה.
אהבתיאהבתי
http://www.emetaheret.org.il/blog/2012/05/12/%D7%9B%D7%A9%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%A2-%D7%95%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%A7%D7%94-%D7%A0%D7%A4%D7%92%D7%A9%D7%99%D7%9D/
אהבתיאהבתי
מושי, התייחסתי לטענות המביכות הללו כאן:
אהבתיאהבתי
אהבתיאהבתי
מושי, יש לך תקציר של מה שאומרים כאן? מסיבות מובנות לא אוכל לצפות בשעה וחצי רק כדי להבין מה אתה רוצה לספר לי. אני מעדיף טקסט כתוב.
אבל קפצתי ל-1:27 וזה נראה פתטי… מה זה?!
אנא התרכז בטענות מגובות ראיות, ולא בהשערות פרועות או כיוונים פילוסופיים מעניינים, מכיוון שכאלה יש רבים, וסותרים.
אהבתיאהבתי
מעניין מאוד ואמיתי אגב יש עוד 7 חלקים משהו כזה פרוע הוא אדם שחושב שזה לא אמיתי
אהבתיאהבתי
פינגבק: מזל טוב, יומולדת שנה לבלוג! « חשיבה חדה – הבלוג
שרלטנים לא חסרים: ראה Neowater של Docoop הישראלית, שהפיל בפח גם מדענים מהשורה הראשונה עם מי הפלא שלו.
אהבתיאהבתי
יש כאן לקריאה את תשובותיו של מנהל המחקר רדין, על המחקר השלישי לשאלות קוראים בבלוג שלו.
אני חושב שהבן אדם הגון.
http://deanradin.blogspot.co.il/2009/01/water-crystal-replication-study.html
אהבתיאהבתי
כן, הוא עונה בצורה מאוד שקולה. הוא מודה גם ש:
"I should emphasize here that all of these effects were small in magnitude and the statistical effects, while significant, were weak. So while this replication provided some support for the hypothesis, I'd say it is intriguing but not overwhelming. "
לא טענתי שהאדם לא הגון. אם כי לעיתים נראה לי שהוא דוחק בכוח את פרשנות התוצאות והעיבוד שלהם לכיוון הרצוי לו (אבל רק צדיקים גדולים לא עושים זאת כנראה).
וראה גם: "ניסויי חישת העתיד – עוד הר שהוליד עכבר" בכיכובו של ראדין
אהבתיאהבתי
פינגבק: מדעי השיווק: תירס מהונדס גנטית והסכנה שלא היתה « SciPhile
הי,
מה עם כל שאר הסרט?
ממה שהצלחתי להבין, ויכול מאד להיות שלא הבנתי כלום…, בסופו של דבר המסר שלהם הוא שישנן אינסוף אפשרויות לכל אירוע, שבאמת מתרחשות בו זמנית עד לרגע הבחירה שלנו, והמודעות שלנו היא זו שקובעת מה מבין כל האפשרויות הפוטנציאליות של משהו מסויים אכן יהפוך למציאות.
זה נשמע לי אותו דבר כמו זה:
"מיקוד קשב: אתם מעוניינים להחליף את הספה בסלון שלכם. אתם מתחילים לשוטט בחנויות רהיטים. לפתע אתם מגלים כי העולם כולו נהפך לקטלוג ענק של ספות! אצל חברים מישהו בדיוק מדבר על ספה חדשה שקנה, בדרך לעבודה אתם מבחינים בשלט פרסומת ענק עם מבצע ספות חסר תקדים, עיתון סוף השבוע התמלא פתאום בפרסומות לספות מהעמוד הראשון ועד לאחרון. מה קורה כאן? האם זימנתם לעולמכם ספות?! ההסבר פשוט: הספות היו שם כל הזמן. ההבדל הוא אצלכם בראש. עכשיו אתם שמים לב אליהן, כי זרקור הקשב שלכם מופנה לכיוון הזה בתקופה זו. זה כבר לא עניין של פרשנות מוטעית. זו תשומת לב ממוקדת לנושאים מסוימים.
כשהייתי בחטיבת הביניים, נולד "תחביב" משונה עם חברי הטוב. בעודנו משוטטים בחצר ביה"ס לעבר המכולת וחזרה ומדברים על דא ועל הא, היינו סורקים בעינינו את הקרקע ומחפשים מטבעות שנפלו לאנשים. לא תאמינו כמה מטבעות שכבו שם! כעבור תקופה של כמה חודשים מלאתי תיבה קטנה במאות מטבעות! האם זימנו כסף לחיינו? לא. המטבעות שכבו שם כל הזמן, רק חיכו שמישהו יפנה את תשומת ליבו אליהן."
אהבתיאהבתי
שלום עדנה,
אני מקווה בעתיד לעסוק בנושא של "הבלים קוונטיים". אף אחד לא יודע להגדיר בדיוק מהי "מודעות", ואין שום קשר מדעי בין "מודעות" לתורת הקוונטים. אין שום ראיה שהמודעות שלנו משפיעה על המציאות הפיזית באופן ישיר ובלתי תלוי. הבליפ הוא סרט ניו-אייג'י שמלקט אלמנטים מהמדע, מעוות אותם לבלי הכר, וטוען טענות חסרות גיבוי אמפירי.
הציטוט שהבאת מהפוסט על "מחשבה יוצרת מציאות" מסביר שבסה"כ מדובר בהפניית קשב, ותשומת לב סלקטיבית. – "האם זימנתם לעולמכם ספות?! ההסבר פשוט: הספות היו שם כל הזמן. ההבדל הוא אצלכם בראש. עכשיו אתם שמים לב אליהן, כי זרקור הקשב שלכם מופנה לכיוון הזה בתקופה זו."
שום השפעה על המציאות עצמה.
אהבתיאהבתי
פינגבק: למה צריך רוחניות חילונית? | רוחניות חילונית
לא ממש הבנתי מה אתה רוצה להוכיח במאמר הזה.. שהיפני טעה ומטעה? שהכל בולשיט? שזה לא מדעי?
אהבתיאהבתי
בדיוק כך.
אהבתיאהבתי
מממ…. מה בדיוק כך?
אהבתיאהבתי
שהדברים שהיפני אומר הם הבלים חסרי שחר. כמו שמוסבר באריכות בפוסט.
אהבתיאהבתי
בגלל שהוא לא מדען :-).. אחחח.. ימי הביניים מעולם לא עברו.. עדיין צולבים את מי שטוען שכדור הארץ הוא לא מרכז היקום :-).. חשכה תמיד תהיה.. העניין לא להבהל ממנה יותר מידי.. כנראה שזה חלק מהאיזון הטבעי.. החלוקים הלבנים מול אלה שבאמת ממציאים ויוצאים מגבולות המותר והאסור.. הידוע והמקובל.. נשאיר לחלוקים הלבנים את הפולמוס הממלא אותם.. תהנו
אהבתיאהבתי
אם היית קורא את המשך הכתוב היית מבין מדוע מה שהוא עשה הוא מגוחך לחלוטין, בלי קשר עם הוא מדען או לא.
אהבתיאהבתי
אני מכיר את הניסוי ולטעון שמשהו מגוכך רק בגלל שלא עומד באמות המידה המדעיות זה מגוכך
אהבתיאהבתי
תודה רבה, איזו סקירה מעולה!!! תבורך.
כבר חשבתי שאני צריכה להפסיק לשמוע מטאל:(
אהבתיאהבתי
תודה רבה רבה, אין לך מושג כמה עזרת לי 🙂
אהבתיאהבתי
גלעד, שאלת תם –
בניסוי מסוג זה האם עדיף לדעתך לפזר את הצלוחיות בתוך המקפיא בצורה אחידה או אקראית ?
נדמה לי שבעצמך רשמת זאת איפשהו, שהטמפרטורה בתוך המקפיא אינה אחידה והדבר עשוי להשפיע על תוצאת הניסוי, יש בוודאי אזורים קרים יותר ואזורים קרים פחות בתוך המקפיא ולכן יש חשיבות למיקום של כל צלוחית.
אם ממקמים את הצלוחיות באופן אקראי אז כפי שכתבת באחד המאמרים שלך עשוי להיווצר מצב שבו יווצר "מקבץ" של הרבה צלוחיות עם מילים חיוביות (תודה, אהבה…) שיהיו ממוקמות בדיוק באזור שבו הטמפרטורה יוצרת גבישים יפים, כמו הדוגמה שנתת בספר שלך עם העיירה שבמקרה מרוכזים בה הרבה חולים ומסיקים מכך בטעות שמשהו שם משפיע עליהם… למרות שהפיזור של החולים במדינה אקראי לגמרי.
אם כך מה עדיף בניסוי כזה פיזור אחיד (צלוחית עם מילה חיובית, צלוחית עם מילה שלילית, וחוזר חלילה) או פיזור אקראי שבו עשויים להיווצר מקבצים שישפיעו על תוצאת הניסוי ?
אשמח לתשובתך, תודה!
אהבתיאהבתי
הנה כתבת על זה כאן:
https://sharp-thinking.com/tag/%D7%9E%D7%A7%D7%91%D7%A6%D7%99%D7%9D/
מאמר ממש מעניין.
אהבתיאהבתי
הי אייל, אם יהיו מספיק צלוחיות, גם תופעת המקבצים תפחת מאוד עד תיעלם, עד כמה שאני מבין. פיזור אחיד נשמע לי פתרון יותר טוב לצורך נטרול השפעת מיקום, מהסיבה שהעלית. השאלה אם אין השפעות אחרות שרוצים לנטרל ע"י הרנדומיזציה. כרגע קשה לי לחשוב על רעיון כזה.
אהבתיאהבתי
תודה על התשובה,
גם לי נראה שפיזור אחיד הוא יותר טוב בניסויים מסוג זה.
אהבתיאהבתי
האמת כשאני חושב על זה שוב, לא בטוח שתמיד פיזור אחיד ייתן לנו את התוצאה הרצויה.
לא עולה לי כרגע רעיון ספציפי לניסוי כזה אבל תחשוב שפיזור הטמפרטורה או משהו אחר שעשוי להשפיע על האובייקט הנבדק מתפזר בצורה מחזורית (תחשוב על גל סינוס) ואז אם נפזר את הדגימות באופן אחיד עלול להיווצר מצב שבו כל הדגימות/הצלוחיות יפלו על חלקו הגבוה של הסינוס, או שכולן יפלו על חלקו התחתון.
במקרה כזה נראה שעדיף דווקא פיזור אקראי.
אהבתיאהבתי
הרעיון של פיזור אקראי, זה שהוא אמור לנקות כל גורם הטיה שיטתי, בכמות גדולה מספיק של דגימות.
אז כן – אם יש איזו מחזוריות, סידור מחזורי עלול ליפול בפח הזה.
אהבתיאהבתי
מי שלא רוצה להאמין לא יאמין, אי אפשר לשכנע אדם מאמין לא להאמין ולהיפך.
מי שמאמין לא נתמך באמצעים מדעיים, כי יודע שהחומר עצמו עליו מדע נשען הוא רק חלק מהקיים.
אהבתיאהבתי
"אי אפשר לבדוק את זה בכלים מדעיים" – http://wp.me/p1K6uX-Ac
אהבתיאהבתי