לפני כמה חודשים נתקלתי בידיעה על סופת טורנדו שהיכתה בארה"ב.
נכנסתי כדי לקרוא קצת פרטים, אך מה שהדהים אותי במיוחד היו תגובות הגולשים. הנה לקט נבחר (לחצו להגדלה):
אחד המפגשים בסדנאות שלי נקרא "ממלכת המשמעויות המדומות" ובו אני עוסק בהטיות תפישתיות שונות: אשליית "אחרי ולכן בגלל", אשליית "בהתאמה ולכן בגלל", "אשליית המקבץ", "נסיגה לממוצע", ועוד – הטיות אלה גורמות לנו לזהות משמעויות במקומות בהם הן אינן נמצאות.
אך דוגמה זו מעניינת בעיני במיוחד, דוקא בגלל שהיא מדגימה שלא נדרשים שום צירופי מקרים, מתאמים או מקבצים, כדי שאנשים ימצאו משמעויות נסתרות בארוע אקראי לחלוטין.
נראה כי מוחנו ממש מתוכנת לזהות משמעויות בכל דבר.
הכנתי סקר קטן כדי לנסות ולחדד קצת את הדברים. זה בפירוש לא מחקר מדעי, סתם בשביל ההתרשמות והסקרנות. אשמח אם תקדישו 2 דקות למילויו.
אנא נסו לענות על השאלון בכנות, התייחסו לתחושות הראשוניות שעולות בכם, לא למה שההגיון היה מכתיב לכם לאחר רגע או שניים, או למה שהייתם מוכנים להכריז עליו בפומבי. הכוונה היא לנסות ולאתר את אותן נטיות בסיסיות שטבועות בכולנו, ולהבין מתי הן חזקות פחות, ומתי יותר.
נראה אם אפשר יהיה להסיק משהו מעניין מהתפלגות התשובות.
אילו מהמצבים הבאים היו מעוררים בך תחושה שזה לא קרה "סתם", אלא שיש משמעות כלשהי לדברים? (ניתן לסמן יותר מתשובה אחת).
לקריאה נוספת:
חשיבה חדה 
חסרה תשובה של "אף אחד מהאפשרויות" 🙂
אהבתיאהבתי
תודה על ההערה. הוספתי אפשרות כזו (התשובות מופיעות בסדר אקראי כדי למנוע הטיות, ולכן גם "אף אחת מהאפשרויות" נופלת כל פעם במקום אחר… לא נורא).
אהבתיאהבתי
גלעד ,
מה הסיבה לדעתך שמוח האדם מתוכנת לזהות משמעות בכל דבר?
נראה לי שאני חייבת לקרוא את הספר :"האדם מחפש משמעות" של ויקטור פרקנאל לפני שאסיק מסקנות 🙂
חג שמח בהחלט איש יקר,
רחל
אהבתיאהבתי
הרבה לפני "האדם מחפש משמעות", אנחנו מדברים על כושר הישרדות בסיסי.
זיהוי גרומים שעלולים לפגוע בנו מתוך גורמים שאינם מסוכנים, זיהוי חיית טרף בין הצללים, זיהוי סיבה-ותוצאה (אש=>כוויה, בור=>נפילה) – כל אלה נותנים יתרון השרדתוי על פני מישהו שלא מזהה אותם.
התוצאה היא מוח מדהים ביכולתו לזהות את הדברים הללו, אך המחיר – אמונות טפלות רבות = זיהויי שוא. כלומר, המוח מזהה סיבתיות, משמעות וכו גם במקומות שהם אינם בנמצא.
אהבתיLiked by 1 person
תודה 🙂
בחיי, מה שהבלוג שלך מעורר במוחי 🙂
חג שמח.
רחל
אהבתיאהבתי
אני שמח מאוד לשמוע זאת. בסופו של דבר, זה מה שאני מנסה לעשות. לשתף אחרים בדברים מעניינים שקראתי ולמדתי, ולהעביר חומר למחשבה הלאה.
העיקר שנחשוב, נבדוק את עצמנו, נלמד על עצמנו. בעיני זה מרתק.
* הערה טכנית – היות ואת מגיבה באופן אנונימי לחלוטין, תגובותייך מסוננות על בסיס קבוע ומחכות לאישור שלי. אם תוסיפי את שמך בתגובה היא תופיע אוטומטית.
אהבתיאהבתי
ברור שקוראי בלוג זה אינם חתך מייצג של "כלל הציבור", קל וחומר לא של הטוקבקיסט המתלהם הממוצע, ולכן אני בספק אם אפשר יהיה להסיק משהו קוהרנטי מהסקר.
בתור אתאיסט ורציונליסט, אני משוכנע שאין באירועים אקראיים של הטבע שום "משמעות" במובן של "יד מכוונת" – אולי אם תוסיף את האפשרות הבאה:
* עץ קרס בסופה והרג עובר אורח. בעל השטח בו גדל העץ התבקש כמה פעמים לגזום את העץ משום שהיתה סכנה שיקרוס אל הרחוב."
כאן יש בהחלט משמעות – רשלנות פושעת עלולה לגבות חיי אדם.
אהבתיאהבתי
חח
אני מניח שקוראי הבלוג אכן אינם חתך מייצג, יותר מכך, לא כל מי שקורא את הפוסט עונה על הסקר 😦
יחד עם זאת, כבר בשלב זה אפשר לראות שלא כל הארועים נתפשים "חסרי משמעות" באותה מידה. אני עצמי הייתי מתקשה שלא לחוש בתחושת משמעות קלה באחד או שניים מהארועים הללו. ברמה האינסטינקטיבית כמובן.
אהבתיאהבתי
אמונות טפלות וזיהוי מאורעות עוקבים כסיבה ותוצאה הם בהחלט משהו שקיים אצלנו בגנים, וגם אצל בעלי חיים רבים אחרים. בשנות בחמישים ביצע פסיכולוג בשם סקינר ניסוים שהוכיחו כי יונים מפתחות אמונות טפלות לגבי מקור המזון שלהן כאשר הוא מתקבל בצורה אקראית (דוקינס מסביר זאת בסרטון קצר):
אז ברור שגם אצלנו התפתחו המנגנונים האלה.
אהבתיאהבתי
אכן. תודה על ההרחבה!
אהבתיאהבתי
מבריק…..
הסתירה בין הראש הרוצה לסמן "אף אחת מהאפשרויות" לבין היד שנמשכת לסמן אפשרות אחרת…
קונפליקט מרתק.
אם אין לך התנגדות, מתכוון להציג סקר זה לסטודנטים, עם קרדיט שלך כמובן ולינק.
אהבתיאהבתי
חופשי 🙂
התוצאות בינתיים גדלות באופן די פרופורציוני, כלומר לא היו תהפוכות ממשיות עם הזמן.
מעניין שיש הבדלים מסוימים בין האפשרויות.
מעניין אם זה תלוי תרבות, מין, גיל וכד.
אהבתיאהבתי
נראה שהתוצאות מראות כרגע על שני שורשים עיקשים של "המאבק על המשמעות": קיומם של חלומות מנבאים ושל "קיזוז מוסרי". מעניין אולי לחתוך בין מאמינים באלוהים לבין אלה שלא. בנוסף, יתכן ו"כפיית המשמעות" משמעותית יותר כשזה קורה לי ("20 סקאדים על ישראל ורק פצוע אחד" "לבין 20 פיגועי-התאבדות בתימן ורק פצוע אחד"). כלומר, אם יש "כח עליון" שמארגן פה את הדברים, אז אני/אנחנו "חביבי המורה".
אהבתיאהבתי
אין לי ספק שיש כאן פוטנציאל אינסופי למחקר, ואני מניח שכבר עשו כל מיני מחקרים בעניין.
אלמנט מרכזי וידוע הוא צירוף של שני גורמים או יותר. זה לדעתי גרעין המשמעות שמבדיל בין "עץ קרס" ו- "עץ קרס והרג אדם" (שעדיין נתפס כארוע בודד), לבין שאר התרחישים – בהם יש כבר מקבץ של שני ארועים נפרדים (חלום + התרחשות, התרחשות + הקשר מוסרי). בכוונה שמתי גם צירוף של שני "אי-ארועים" (ניצל פעמיים מפגיעה) ואכן, גם כאן נוצרת תחושת משמעות. (אני מניח ש"עץ נפל ופספס רק בקצת אדם" היה זוכה לציון נמוך ודומה לזה של "עץ נפל והרג אדם", למרות, שכמו שאמרת, אולי אדם ששורד "הנצלות" כזו יתן לה הרבה יותר משמעות ממה שאחרים נותנים לאדם שנהרג במקרה כזה (שכבר לא יכול לתת לזה שום משמעות אישית, לצערו), כלומר – האם המשמעות היא לגבי, או לגבי מישהו אחר – זה גם כנראה מוטיב חשוב. אפשר לעשות מחקר רק על הנקודה הזו, לנסח את כל הסעיפים בגוף ראשון, או בגוף שלישי, ולראות את ההבדלים בציונים. מסקרן!
אשמח לקבל עדכונים על תוצאות מחקר/סקר כזה אם תבצע אותו!
אהבתיאהבתי
לגבי משמעות שונה לגבי ולגבי מישהו אחר, על זה אמר קירקגור, שהדבר שהכי מפליא אותו בבני-האדם, זו יכולתם המופלאה להיות כה אובייקיטבים כלפי הזולת ובו זמנית כה סובייקטיבים כלפי עצמם…
אשלח לך ממצאים, אם יהיו.
אהבתיLiked by 1 person
בחיי, רק אתמול חלמתי שאני ממלא סקר באינטרנט! 🙂
אהבתיאהבתי
🙂
אהבתיאהבתי
המושג "משמעות" לא מובן בהקשר זה. מה פירוש "לא קרה סתם"? אני יכול לייחס משמעות למקרה בו להרגשתי נעשה צדק (כדוגמת האנס), מבלי לייחס כוונה או גורם לארוע, ששותף בדרך כלשהי להרגשה זו. כלומר – הארוע עצמו הוא אקראי גם אם תוצאתו להרגשתי רצויה.
אהבתיאהבתי
הגדרת את זה לא רע.
אני מתכוון באמת ליחוס כוונה, סיבה, גורם, תכלית חיצוניים לארוע. כלומר, האמונה שהם קיימים בלי קשר לפרשנות שאני מייחס לסיטואציה. קיימים מחוץ למוחי.
אהבתיאהבתי
להאמין שיש משמעות לדברים שקורים ושכל קורה בשל סיבה מסוימת יכול לפעמים לעזור לאנשים לעבור מקרים ובעיות שעליהם להתמודד אתם. אבל האם שה אכן כך ?
אהבתיLiked by 1 person