כיצד תזהו שקרנים

מי מאיתנו לא שיקר פעם. סקרים הראו כי אחוזים בודדים מהאוכלוסייה טוענים כי לא שיקרו מעולם, ומכיוון שבאמירת האמת עסקינן, גם במספר זה אפשר לחשוד…

יכולת זיהוי מצב בו מישהו משקר לנו יכולה להיות מאוד שימושית אם כך.

לפני שתמשיכו לקרוא, בחנו את עצמכם. סמנו "נכון" או "לא נכון" ליד כל סעיף מהבאים:

כאשר אנשים משקרים, הם נוטים…

  1. להימנע מקשר עין
  2. לחייך יותר
  3. להתנועע בכיסא בחוסר נוחות או אם הם עומדים – להתנודד מרגל לרגל
  4. להזיע בכפות הידיים או בפנים
  5. לכסות את הפה עם היד
  6. לתת תשובות ארוכות ומפותלות לשאלות
  7. להזיז את ראשם יותר
  8. להחוות יותר תנועות בידיהם
  9. למצמץ מהר יותר
  10. כל התשובות נכונות

מחקרים רבים התבצעו במהלך השנים בהשתתפות גברים ונשים, מבוגרים וצעירים, בעלי תחומי עיסוק שונים ומגוונים. הנבדקים התבקשו לזהות שקרנים בשלל סיטואציות מחיי היום יום. התוצאות קונסיסטנטיות להפליא: אנשים אינם מצליחים להבחין בין דובר אמת לשקרן באופן טוב יותר מאשר הטלת מטבע.

הסבר אפשרי ליכולת העלובה שלנו לזהות שקרנים למרות מאמצינו, הוא כי אנחנו מתמקדים בסימנים הלא נכונים.

רובנו מאמינים כי כשאדם משקר הוא נמצא בחרדה גבוהה, ולפיכך מחפשים סימני חרדה כסימנים מרמזים על שקר. המיתוס הזה מונצח בסרטים, בכל אותן סצנות בהם אדם שמשקר מתחיל להזיע, לנשום במהירות, לנוע באי נוחות וכו'.

אבל מסתבר שמיתוס זה אינו נכון. מחקרים הראו כי אף אחד מהסימנים המוזכרים לעיל אינו יכול להעיד על שקר באיזושהי רמת אמינות!

מפתיע מכך, גם אנשי מקצוע שהיינו מצפים שיהיו אמונים על המלאכה אינם מצליחים באופן שעולה משמעותית על ניחוש:

במחקר אחד, עורכי דין, אנשי משטרה, פסיכולוגים ועובדים סוציאליים לא הצליחו לזהות שקרנים באופן שחורג מניחוש.
יתרה מזאת, הסתבר שככל שאנשי המשטרה נצמדו יותר ל"סימני השקרן" כפי שהם מפורטים במדריכי המשטרה, כך הצלחתם באבחנה בין שקרנים לדוברי-אמת היתה נמוכה יותר!
בנוסף, לא נמצא קשר בין רמת הביטחון של המאבחנים בזיהוי, לבין שיעור הצלחתם בפועל.

במחקר אחר, כמאה אנשי משטרה שצפו בכמה עשרות קטעי וידאו מתוך חקירות בהם נחקרים שיקרו או אמרו אמת, זיהו את השקרנים רק ב-65% מהמקרים (לעומת 50% הצפויים בהטלת מטבע).

הנה סרטון בנושא, בו הנבדקת מפגינה יכולות מרשימות למדי (אולי בגלל שהשקרנים היו חובבניים?)

מי הם בעלי המקצועות שהצליחו בכל זאת להכות את רף הניחוש ולזהות שקרנים ביעילות משמעותית?

במחקר זה התמקדו החוקרים בכמה קבוצות שצפויות להצלחה מיוחדת. הן כללו סוכני CIA ושריפים שנבחרו ע"י מנהליהם כמצטיינים במיוחד בתחום החקירות, שופטים, ואנשי אכיפת חוק בתפקידים כלליים. קבוצות נוספות היו פסיכולוגים קליניים שמתעניינים במיוחד בתחום ההונאות, פסיכולוגים קליניים רגילים ופסיכולוגים שעובדים באקדמיה. התוצאות הפעם לא היו מפתיעות: שלוש הקבוצות שהראו הצלחה משמעותית מעבר לניחוש היו הפסיכולוגים הקליניים עם התעניינות מיוחדת בנושא (70% הצלחה), השריפים הנבחרים (77%) וסוכני הCIA הנבחרים (80%).

מהם אם כן הסימנים הנכונים לזיהוי מצב בו אדם משקר?

המחקרים בתחום עדיין לא מספקים. יש לזכור כי גם מומחים שמצליחים לזהות שקרנים ב90% מהמקרים, לעיתים רחוקות יודעים להסביר בדיוק כיצד עשו זאת – מה בדיוק גרם להם להגיע למסקנתם לגבי כל מקרה. (ראו כתבה מעניינת על אינטואיציה).

ובכל זאת, הסימנים היותר מבטיחים הינם אלה שקשורים במאמץ המחשבתי שנדרש כדי לשקר, ולא במצב הרגשי, ובמילים שהאדם בוחר להשתמש בהן, ולא בתנועות:

* שקרנים עסוקים במחשבות מה יכול לסתור דברים קודמים שאמרו או שאחרים יודעים. כתוצאה מכך הם נוטים להראות סימני מחשבה מאומצת ללא סיבה ברורה.

* מבחינת צורת דיבור – שקרנים נוטים לחזור על משפטים, להסתפק בתשובות קצרות ופחות מפורטות, להשתהות יותר לפני שהם עונים, לעצור את שטף הדיבור ולהסס יותר.

* שקרנים נוטים "להרחיק את עצמם מהשקר" ותיאוריהם הופכים לפחות אישיים. הם מפחיתים את השימוש במילים כמו "אני", "שלי" ומשתמשים ב"שלו" או "שלה" יותר מאשר בשמות אנשים, וכן נצמדים לעובדות יותר מאשר לתיאורי תחושות.

* שקרנים נוטים להפגין חמקמקות במתן תשובות מסוימות, אם ע"י שינוי נושא השיחה או ע"י החזרת שאלה לחוקר. זו הנקודה המתאימה ללחוץ לקבלת תשובה ישירה.

* מבחינת שפת גוף קיימת נטייה להמעיט בתנועות ידיים ורגליים ובמחוות גופניות.

אחת העדויות הברורות לכך שהעומס המחשבתי ולא הלחץ הנפשי הוא הגורם שמשפיע על ההתנהגות היא קצב מצמוצי העיניים: אנשים ממצמצים פחות כשהם משקרים, ומחקרים בלתי תלויים הראו כי עליה בעומס המחשבתי גורמת להקטנת קצב המצמוץ ואילו עצבנות ולחץ נפשי גורמים להגברה בקצב המצמוץ.

מובן שכל הסממנים הללו יחסיים, ולכן חשוב לבסס את ההשוואה למצב בו השיחה נסבה סביב נושאים שאינם טעונים. זה הזמן "לכייל" את הסקלות שלנו לגבי ההתנהגות הטבעית של החשוד, כשהוא אינו משקר.

טכניקה אחת להעלות את אחוז ההצלחה בזיהוי שקר היא להתמקד בסימנים שפורטו לעיל כשבוחנים את התנהגות האדם, ולא בשאלה הכללית האם הוא משקר או לא.

טכניקה נוספת שהוכיחה את עצמה היא רק להקשיב לדובר, מבלי להסתכל עליו.

ומה לגבי הפוליגרף?

גם הוא לא יביא את הישועה, כי גם הוא מודד סימני חרדה ולא סימני שקר. מחקרים מייחסים לפוליגרף אמינות נמוכה מאוד. לאור זאת החוק בישראל קובע שאין תוקף לבדיקת פוליגרף לגבי הדין הפלילי. בהרבה מדינות באירופה החוק אף אוסר על השימוש בפוליגרף כאמצעי חקירה.

הנה סרטון בנושא:

ועכשיו תגידו את האמת – נושא מעניין לא?

ומעבר לכך, הדברים מובאים כדי להזכיר לנו שלא כל מה שנראה נכון ונחשב נכון הוא גם נכון (במקרה הזה – המיתוס שסימני עצבנות וחרדה הם המעידים על שקר). אם לא בודקים – לא יודעים!

* נולד בהשראת סעיף בפרק על קבלת החלטות בספר –

“59 seconds – Think a little change a lot – Richard Wiseman”

מודעות פרסומת

23 מחשבות על “כיצד תזהו שקרנים

  1. אהלן גלעד,

    תודה על רשומה זו.

    לו היתה דרך חד משמעית לזיהוי שקרנים כולנו היינו רוצים לגלות אותה.
    בעיקר בתחום המיסטיקה בו היה קל יותר לזהות שרלטנים.

    למעשה, ככל שישתכללו הדרכים לזיהוי שקרנים כך תשתכללנה אצל השקרנים השיטות בהן ישתמשו.

    באופן אישי לא הייתי מתנגת לסוכן CIA שיסייע לי להמנע מנפילה במלכודת כזו ו/או אחרת.

    🙂 🙂

    גמר חתימה טובה

    רחל

    אהבתי

    • דוקא ממש לא הייתי בכיוון של מיסטיקה הפעם, ואפילו לא ניסיתי לרמוז על זה.
      סתם – משהו מעניין, שימושי, ושמסתבר שהמיתוס לגביו לא נכון. ואיך לומדים את זה? בודקים.

      אהבתי

  2. תודה גלעד על המידע

    התועלת העצומה שלי הפעם הגיעה מהקישור שלך ל"כתבה מעניינת על אינטואיציה" שהאירה לי רבות על עניין שאני חושב עליו ומתעסק בו מספר שנים.

    בעזרתך למדתי שדבר שהמוח חוזר עליו פעמים רבות, נכנס לתודעה של האינטואיציה ונותן רמזים נכונים לאחר מכן.

    אהבתי

    • רמזים נכונים או שאינם נכונים.
      אם האדם נחשף למידע מוטה, שוב ושוב – האינטואיציה שלו תדריך אותו לכיוון מוטה.
      חשוב להבין גם את זה.
      האינטואיציה היא כלי נהדר להוליד רעיונות לבדיקה. אח"כ מגיע שלב הבדיקה – האם הם גם נכונים, או רק מעניינים.

      אהבתי

  3. עכשיו, תביטו במר נתניהו כשהוא מתראיין ותבדקו כמה סימנים מופיעים.. כולם? חלקם?
    לדעתי האיש הוא וירטואוז וברוב המקרים מאמין לשקרים שהוא אומר. וגם כשלא, זה תלוי ברמת הלחץ בה הוא מצוי.

    אהבתי

  4. מי שכתב את המאמר ניחן בחוסר ידע מדהים, מסלף את האמת ,ומציג נתונים שטחיים. לפי המחקרים בעולם המדעי הפוליגרף מדייק ב97% , ולראיה בתי המשפט בישראל משתמשים בו כראיה מכרעת בדין האזרחי. למרות שאינו קביל עדין בדין הפלילי המשטרה מפעילה אותו באופן רציף.
    בישראל נעשות בשנה כ22.000 בדיקות פוליגרף ,על ידי גורמי הביטחון, והבודקים הפרטיים. אני מפנה את כותב המאמר לכתובת ipea.org.il (אתר איגוד בודקי הפוליגרף הישראלי) כדי להחכים קצת ולקרא את המחקרים העדכניים לגבי הפוליגרף.

    אהבתי

    • שלום גיורא,
      אני כתבתי את המאמר הזה,
      ובנושא הפוליגרף הסתמכתי על המקורות הבאים:
      * http://en.wikipedia.org/wiki/Polygraph#Validity
      * http://www.fas.org/sgp/othergov/polygraph/ota/conc.html
      * http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%92%D7%A8%D7%A3

      עיון קצר מראה כי אמינותו של הפוליגרף מוטלת בספק גדול מאוד.

      מתוך ויקיפדיה באנגלית:
      Polygraphy has little credibility among scientists.[22][23] Despite claims of 90-95% validity by polygraph advocates, and 95-100% by businesses providing polygraph services, critics maintain that rather than a "test", the method amounts to an inherently unstandardizable interrogation technique whose accuracy cannot be established. A 1997 survey of 421 psychologists estimated the test's average accuracy at about 61%, a little better than chance.[24]
      In the 1998 Supreme Court case, United States v. Scheffer, the majority stated that "There is simply no consensus that polygraph evidence is reliable"

      The High Court of Israel, in Civil Appeal 551/89 (Menora Insurance Vs. Jacob Sdovnik), ruled that as the polygraph has not been recognized as a reliable device, polygraph results are inadmissible as evidence in a civil trial. In other decisions, polygraph results were ruled inadmissible in criminal trials.

      ומתוך הלינק השני: Scientific Validity of Polygraph Testing:
      A Research Review and Evaluation
      Washington, D. C.: U.S. Congress

      "In sum, OTA concluded that there is at present only limited scientific evidence for establishing the validity of polygraph testing. Even where the evidence seems to indicate that polygraph testing detects deceptive subjects better than chance (when using the control question technique in specific-incident criminal investigations), significant error rates are possible, and examiner and examinee differences and the use of countermeasures may further affect validity."

      מתוך ויקיפדיה בעברית:
      לגבי הדין הפלילי, החוק בישראל קובע שאין תוקף לבדיקת פוליגרף. בהרבה מדינות באירופה החוק אף אוסר על השימוש בפוליגרף כאמצעי חקירה. ארצות הברית השאירה את סוגיית קבילות הפוליגרף להחלטת כל מדינה ומדינה. בית המשפט העליון שלה קבע כי הצבא רשאי שלא לאפשר לנאשמים במשפטיו להציג בדיקת פוליגרף כראיה לזכותם. השופטים נימקו זאת, בין השאר, בחולשתו של המכשיר.
      מבחינת הדין האזרחי הישראלי, בית משפט יהיה רשאי לקבל תוצאות בדיקת פוליגרף בהתמלא שני התנאים הבאים:
      שני הצדדים הסכימו מפורשות ומראש על עריכת בדיקת פוליגרף.
      תוצאות בדיקת הפוליגרף עליה הוסכם הינן חד משמעיות.
      בכפוף לתנאים הללו, ביהמ"ש יהיה רשאי בהליך אזרחי לקבל את תוצאות בדיקת הפוליגרף [פסק דין בערעור לביהמ"ש העליון ביאזי נ' לוי, ע"א 61/84].

      כולם מוזמנים לקרוא ביתר עומק את המקורות שהבאתי, ולהחליט בעצמם האם בדיקת פוליגרף נשמעת להם אמינה.
      וגיורא, אם יש לך השגות, אני ממליץ לך לפנות לויקיפדיה, בבקשה שהם יעדכנו את המידע עליו הם מסתמכים. אנוכי – קטונתי…

      אהבתי

      • לקחת את וויקיפדיה כמקור סמכותי נטול פניות זו טעות.
        הערך בוויקיפדיה באנגלית נמצא תחת
        "The neutrality of this article is disputed "

        תמיד טוב לקרוא את הדיונים בדף הTalk

        השיטה החדשנית של פוליגרף בשם Quadri-Track Zone Comparison Technique יעילה מאוד

        יש קישור לכל המחקרים כאן (אחד המחקרים הוא ישראלי)
        http://www.mattepolygraph.com/credentials.html

        אהבתי

  5. היום ניתן להבחין בשקר או אמת ע״י fMRI – ניתן לראות האם הנחקר מפעיל את אזורי הזיכרון במוח או אזורי הדמיון. בדומה למצמוצים אך מעט מדויק יותר

    אהבתי

    • אכן, גם אני התרשמתי. אבל שוב, אולי זה בגלל שמדובר בשקרנים חובבניים ומאולתרים לצורך הניסוי, ולא בעדויות מוקלטות של שקרנים מקצועיים יותר, כמו בחלק מהניסויים המבוקרים יותר שנערכו?

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s