הטענות
מי מאיתנו לא נתקל ברעיון כי מחשבות / אמונות יוצרות את המציאות? "דומה מושך דומה"? "חוק המשיכה" (The Law of Attraction)? הרעיונות הללו צצו כבר במאה ה-19 והיוו בסיס לתנועה שנקראה "המחשבה החדשה" [1]. בשנים האחרונות הם זכו לשגשוג חסר תקדים בעקבות המתקפה הממוסחרת להפליא של "הסוד" [2].
הנה כמה משפטי מפתח שמעבירים את המסרים העיקריים:
- "חוק המשיכה" עובד תמיד, לעולם לא תוכל להתחמק ממנו. כל מה שבא אל תוך חייך, אתה משכת לתוכם. כשאנחנו מבינים את הסוד, אנחנו יכולים לשבת ולהכתיב בדיוק מה אנו רוצים שיכנס לחיינו, ועם ודאות מוחלטת שזה יגיע.
- אם רגשותיך שליליים – התנסויות שליליות יקרו בדרכך, אם הם חיוביים – חוויות חיוביות תגענה. דומה מושך דומה. זה עובד תמיד. בכל פעם, על כל אדם.
- כל מה שאתה צריך לעשות כדי שמשאלותיך יתמלאו הוא לבקש, להאמין, לקבל.
- מה שאתה חושב, מה שאתה מרגיש ומה שאתה מזמן נמצא תמיד בהתאמה, ללא יוצא מן הכלל.
- ה"איך" הוא כבר ברשות היקום. הוא תמיד יודע את הדרך המהירה וההרמונית ביותר בינך לבין חלומך.
טענות מרחיקות לכת, ללא ספק. שימו לב לסגנון החד והמוחלט של הניסוחים: תמיד, ודאות מוחלטת, בכל פעם, על כל אדם, ללא יוצא מן הכלל. ממש חוקי טבע.
עוד וואריאציה פופולארית על אותו נושא נקראת "תטא–הילינג". הנה משפטים מתוך הזמנה לקורס בנושא:
"תדר התטא מאפשר גישה אל מעמקי התת-מודע (היוצר את מציאותנו היומיומית) וחיבור אל אנרגיית הבריאה, המאפשרת זימון, יצירה ושינוי בכל תחום. בעבודה מתוך תדר תטא נוכחים לדעת שניתן לשנות כל דבר וכל תחום בחיים (אם באמת רוצים); ריפוי מחלות, שינוי מצב פיזי, יצירת שפע של חומר והזדמנויות, זימון זוגיות ואהבה, זימון עבודה, שחרור מהתמכרויות והרגלים מיותרים, שחרור כעסים ופחדים ועוד. הנכם מוזמנים להעלות את תדר חייכם, ולממש את זכותכם המולדת לידע ושפע אינסופי: לברוא, לעצב ולחיות חיים מלאי אהבה, שמחה, הרמוניה, בריאות, הגשמה ושפע אינסופיים."
לפני שנצא לדרך, הנה תקציר המסע הפתלתל שמחכה לנו: נתחיל את מסענו במוטיבציות לאמונות כאלה, נדון באבסורדיות של הטענות בצורתן הקיצונית, נבדוק האם יש ראיות מחקריות כלשהן שתומכות בטענות אלה וננסה להבין מה המנגנונים שגורמים לנו להתרשם שגישה זו עובדת למרות שהדבר אינו כך.
לאחר מכן נסקור כמה מובנים בהם מחשבה כן יכולה ליצור מציאות וננסה לעמוד על ההבדלים בין מנגנונים אלה לבין הטענות הקיצוניות לעיל. נחזור לטענות כפשוטן ונראה מה הסכנות הטמונות בהן ומהו המחיר הכבד שהמחזיק בהן עלול לשלם.
המוטיבציה
לא צריך להיות פסיכולוג מדופלם כדי להבין את הרצון של אנשים להאמין בטענות אלו.
ההבטחה כי כל מה שעליך לעשות הוא להאמין כדי שדברים יתרחשו באופן הרצוי נותנת מענה לתחושות חוסר השליטה, חוסר הביטחון, חוסר הוודאות, חוסר הצדק, ועוד תחושות קשות רבות שכל אדם מתמודד איתן במהלך חייו לא פעם ולא פעמיים. חוק המשיכה הרוחני מעניק לנו אשליה של שליטה בחיים: "כל מה שאני נדרש לעשות הוא לשנות את הגישה שלי ואתחיל למשוך אלי כסף הצלחה ובריאות, כמו מגנט!"
"זהו הסוד להכל. הסוד לכמויות בלתי מוגבלות של שימחה, בריאות, כסף, מערכות יחסים, אהבה, נעורים – כל דבר שאי פעם רצית"; או – "המשאלה שלך היא הפקודה שלי, אמר היקום".
כמה קל, כמה נוח! למה לטרוח כשאפשר לפקוד על היקום לעשות כרצוננו? אמונות אלה כוללות מוטיבים רבים שמאפיינים את התקופה האחרונה: האלהת האני – אני כמרכז היקום, הרדיפה הבלתי פוסקת אחר סיפוקים, העצלנות התהומית והחיפוש אחר פתרונות קסם.
"מגיע לי הכל, עכשיו וללא מאמץ!" קשה שלא לראות את האנלוגיה לראיית העולם של תינוק – "אני רעב, אני צורח, והיקום מזמן לי חלב".
מהאטמה גנדי אמר: "שים לב למחשבותיך; הן הופכות למילותיך. שים לב למילותיך; הן הופכות למעשיך. שים לב ושפוט את מעשיך; מעשים הופכים להרגלים. הֶיֵה מודע להרגליך; הם הופכים לערכים שלך. הָבֵן וקבל את הערכים שלך; הם הופכים לגורלך."
אבל זה כנראה מורכב מדי, ארוך מדי ומעייף מדי לאנשים של ימינו.
למה לא לחתוך החוצה את המעשים, ההרגלים והערכים? הבה נקצר ודי: "שים לב למחשבותיך – הן הופכות לגורלך" או! הרבה יותר אטרקטיבי.
האבסורד
הבה ונזרום לרגע עם הרעיונות.
האם אדם שיחשוב מחשבות חיוביות על "כביש פנוי מפקקים" אכן יגרום לכביש להיות פחות עמוס (בהנחה שהוא יצא לעבודה בכל זאת בשעה הרגילה ולא ישאר מדמיין בביתו)? יש לי תחושה שגם אם כל עשרות אלפי האנשים יצאו לדרך עם החלום של כביש פנוי, הוא יהיה פקוק בכל זאת.
ומה קורה כאשר שני נהגים מתקרבים לצומת מכיוונים ניצבים וכל אחד מהם מנסה לזמן לו "אור ירוק"? אולי זה מה שקרה לפני שבוע ליד הבית שלי, כשהרמזורים הפסיקו לעבוד…
ואם ילד מדמיין שבית הספר שלו נשרף עד היסוד, האם זה באמת יקרה? ואם המנהל מדמיין באותו הזמן את בית הספר פורח ומטופח, מי גובר? האם משאלות לב של ילד חזקות יותר משל מבוגר? חלשות יותר? אולי כיתה שלמה שתדמיין את בית הספר נשרף תגבר על מנהל אחד?
האם משאלות הלב של בני כל העמים שוות בכוחן? מה נגיד על כל אותם מיליוני ילדים שמתים מרעב במדינה אפריקאית מסוימת? אני מניח שגם הם וגם הוריהם מדמיינים אוכל ומערכות ביוב ומים מסודרות, לעיתים אף יותר קרובות מאשר האמריקאי הממוצע.
אך למה אני מקשה בקושיות לוגיות. הרי הסבירו לי כבר בקלטת שעלי להסיר דאגה מליבי, שהרי – "כל מה שאתה צריך לעשות כדי שמשאלותיך יתמלאו הוא לבקש, להאמין, לקבל. ה"איך" הוא כבר ברשות היקום. הוא תמיד יודע את הדרך המהירה וההרמונית ביותר בינך לבין חלומך."
הגיוני או לא, האם זה באמת עובד?
יש רק דרך אחת כדי לדעת אם משהו "עובד": צריך לבדוק אותו. וכדי לעשות זאת בצורה מקצועית צריך לערוך מחקר מבוקר. במשך השנים התבצעו לא מעט מחקרים ששופכים אור על סוגיה זו, מזויות שונות ומגוונות.
השפעת מחשבות על חפצים – טלקינזיס
נתחיל בבסיס. האם מחשבה יכולה להשפיע על חפצים, למשל על הצד שעליו ייפול מטבע?
חוקרים הקדישו שנים רבות של מחקר וביצעו בדיוק סוג כזה של ניסויים (לא על מטבעות, אבל הרעיון מאוד דומה). אתם מוזמנים לקרוא על הישגי הקבוצה הרצינית ביותר בתחום לדעתי, ולדעת ספקנים נוספים [3].
אני מוכרח להודות שהתרשמתי מהפרסומים שלהם כשחקרתי את הנושא לפני כ-20 שנה, ומדי כמה שנים הייתי מציץ לראות אם חלה התקדמות במחקריהם. בפעם האחרונה שעשיתי זאת נתקלתי במאמר שמנסה לתרץ מדוע קבוצות מחקר אחרות לא הצליחו לשחזר את התוצאות שהם קיבלו [15]. זה היה מאכזב. אני מקווה שגילוי לב זה יבהיר שאינני מתנגד לרעיון באופן עקרוני. להיפך. אפשרות של השפעת מחשבה על העולם הפיזי יכולה להיות הגילוי המרתק ביותר שיקרה בעולם המדע. אבל לצערי לא נראה שזה נכון. פשוט מאוד – לרצונות שלי אין שום השפעה על המציאות. גם לא לרצונותיהם של המדענים שחקרו את הנושא והקדישו לו שנים רבות מחייהם. מה שלא נכון – לא נכון, לא משנה כמה נרצה.
מהם אם כן הממצאים המרשימים ביותר שהושגו בתחום? בניתוח מסכם של תוצאות מיליוני "הטלות מטבע" התקבל כי רצונותיהם של המשתתפים בניסויים השפיעו על "המטבע" כך שנפל קרוב ל-51% מהמקרים על הצד הרצוי, במקום 50% שמצופים במצב של אקראיות מוחלטת. חוקרים אחרים [4] ביקרו את הניתוח וטענו כי האפקט קטן למעשה פי 10, כלומר, באנלוגית המטבע, הנבדק "הצליח להשפיע" רק על הטלה אחת מ-1000 כך שתצא בשונה מהצפוי באקראי (וגם אז מובן שלא ידוע על איזו מתוך 1000 ההטלות הוא השפיע). גם אם נניח לרגע שמדובר בהשפעתו של הרצון ולא של הטיות ניסוייות אחרות, לא מדובר באפקט מרשים במיוחד, בודאי לא מה שהיינו מצפים מכוחה של מחשבה לבצע לאחר קריאת "הסוד".
למעשה אין צורך להרחיק לכת למעבדות נידחות. השפעת מחשבה על חפצים נמצאת במבחן יומיומי, ע"י מיליוני אנשים בכל רחבי העולם. מדובר בנבדקים שמפעילים את כל יכולת הרצון שלהם, את המחשבות החיוביות ביותר שהם יכולים להגות, את כל שיטות ההשפעה עליהם ניתן ללמוד מספרים ומקלטות. במה המדובר? בבתי קזינו כמובן. כל ענף ההימורים היה פושט רגל מזמן, אם משהו מכל זה היה נכון, ולו במקצת!
ומה לגבי כל אותם רצונות חזקים שמפעילים אנשים כמו אורי גלר על מצפנים, שעונים וכפיות, רצונות שהיקום ממהר למלא? כאן אנחנו נכנסים כבר לתחום הקוסמות הלא מוצהרת, או בקיצור – השרלטנות. אתם מוזמנים לקרוא את הספר The Truth About Uri Geller וללמוד בין השאר כיצד גם מדענים אינם חסינים בפני שרלטנים [5].
השפעת מחשבות חיוביות על אחרים – כוחה של תפילה
חלק גדול מהאנשים מאמין שתפילה, "שליחת אנרגיות", "בקשת עזרה מכוחות עליונים" וכיוצא באלו פעולות מחשבתיות למען בריאותם של יקיריהם תעזור להם להחלים או לפחות תאריך את חייהם במקצת. רעיון יפה, נחשק ואצילי. אך האם הוא גם נכון?
התשובה הקצרה היא – לא. ניסויים אחדים נעשו בתחום ולא גילו שום מתאם ברור [6]. סקירה רחבה של התחום שמסבירה גם כמה קל לקבל תוצאות שגויות במחקרים מסוג כזה אפשר לקרוא כאן [7].
הערה חשובה: בניסויים אלה לא החולים ולא חברי הצוות הרפואי יודעים עבור מי מתפללים ועבור מי לא (סמיות כפולה), זאת כדי לנקות כל גורם הטיה אפשרי, למשל יחס שונה מצד הרופאים או תהליכים שמקורם בחולה עצמו שיודע כי מתפללים עבורו. לגבי מקרים בהם החולים יודעים כי מתפללים עבורם ומאמינים כי הדבר עשוי לסייע למצבם, יתכן שקיימת השפעה חיובית בחסות תגובת הפלצבו (ראו בהמשך).
המחקר המקיף ביותר בתחום השפעות התפילה נערך ב-2006, וכלל כ-1800 חולים שהתאוששו מניתוח מעקפים. הם חולקי לשלוש קבוצות שוות. לנבדקים בקבוצה אחת נאמר כי יתכן ויתפללו עבורם ואכן התפללו עבורם, לנבדקים בקבוצה השניה אמרו כי יתכן ויתפללו עבורם אך לא התפללו עבורם בפועל, ולחברי הקבוצה השלישית הובטח כי יתפללו עבורם, ואכן כך בוצע.
התוצאות היו מאירות עיניים: לא היה שום הבדל בשיעור הסיבוכים בין שתי הקבוצות הראשונות. יתרה מזו, בקרב חברי הקבוצה השלישית (שידעו כי מתפללים עבורם) שיעור הסיבוכים היה אף גבוה יותר! אחת ההשערות שמנסות להסביר את הממצא הזה אומרת כי הם נכנסו לסוג של "חרדת ביצוע" עקב הידיעה כי מתפללים עבורם.
לסיכום, הראיות כרגע מראות כי לא רק שתפילות לא עוזרות, אלא במצבים מסוימים עלולות אף להזיק.
השפעת פנטזיות חיוביות על השגים בחיים
מה קורה במחוזות קצת יותר פרוזאיים – הצלחה בלימודים, הפחתת משקל, זוגיות, מציאת עבודה ובריאות למשל? האם שקיעה בפנטזיות על המצב הרצוי מזמנת אותו לחיינו?
הצלחה בלימודים: במחקר אחד [8] התבקשו סטודנטים להקדיש כמה דקות בכל יום ולדמיין את עצמם מקבלים ציון גבוה במבחן חשוב שעמד להתקיים כשבוע לאחר מכן. הם התבקשו לצייר בעיני רוחם תמונה ברורה ולדמיין את ההרגשה הנפלאה. כמובן שהיתה גם קבוצת ביקורת שחבריה לא התבקשו לדמיין שום דבר מיוחד. כל סטודנט רשם כמה שעות למד בכל יום למבחן. למרות שהזמן שהוקדש לחלומות בהקיץ הללו היה דקות ספורות בכל יום, היתה לו השפעה ניכרת על הסטודנטים: הם למדו פחות, וקיבלו ציונים נמוכים יותר במבחן!
הורדת משקל: במחקר אחר [9] השתתפו נשים מלאות בתוכנית הרזיה. כל אחת התבקשה לפנטז כיצד תגיב במצבים מסוימים שקשורים לאוכל, למשל כאשר היא מגיעה לשולחנות הבופה בחתונה. הפנטזיות שלהן דורגו מחיוביות מאוד (כגון "אהיה ממושמעת ואתרחק מכל העוגות והממתקים") ועד לשליליות מאוד (כגון "אתנפל על האוכל וארוקן את המגשים"). לאחר שנה של מעקב אחר משקלן של הנשים, התברר כי אלה שהחזיקו בפנטזיות החיוביות הפחיתו ממשקלם כ-10 קילו פחות מאלה שהחזיקו בפנטזיות השליליות. שוב, פנטזיות שליליות תרמו דוקא לירידה במשקל!
חיזור: תוצאות דומות התקבלו בתחום החיזור [10]. סטודנטים שהיו מאוהבים בסתר במישהו התבקשו לדמיין מה יקרה בתרחישים שונים, כמו למשל היתקלות מקרית באהוב ליבם בכניסה לכיתה. הדימיונות דורגו בסקלה החל מחיוביים (כגון "ריצה בהילוך איטי זה לעבר זו") וכלה בשליליים (כגון "מרוב מבוכה נתקלתי בדלת ונפלתי"). לאחר 5 חודשים הסתבר כי בעלי הפנטזיות החיוביות נטו פחות לחשוף את רגשותיהם בפני האהוב או לעשות צעדים ליצירת קשר ממשי, בהשוואה לבעלי הפנטזיות השליליות.
בריאות: גם בתחום הבריאות מסתמנות תוצאות מקבילות [10]. נמצא מתאם הפוך בין פנטזיות שמתארים המנותחים לבין החלמתם בפועל (תאורים שנתנו למשל לגבי התפקוד העתידי שלהם במסע קניות בקניון, נקיון הבית או ארגון ארוחה חגיגית, שלושה חודשים לאחר הניתוח). פנטזיות חיוביות נמצאו מקושרות עם החלמה טובה פחות!
עוד נחזור לניסויים מסוג זה בהמשך, ונבין מה המנגנון המורכב יחסית אך עם זאת הגיוני, שעומד מאחורי תוצאות אלה.
אולי מלחמה במחשבות שליליות תעזור?
חוקרים ביקשו מאנשים לתאר את המחשבות המטרידות ביותר שיש להם לגבי עצמם. מחצית מהנבדקים התבקשו לדחוק הצידה את המחשבות הללו במשך 11 הימים הבאים, בעוד מחצית אחרת מהנבדקים המשיכה בחייהם כרגיל. בסוף כל יום ציינו כולם עד כמה שקעו במחשבות טורדניות, ודרגו את מצב רוחם, רמת החרדה והערכה העצמית שלהם. והתוצאות? מדחיקי המחשבות השליליות שקעו בהן יותר, דרגו את עצמם חרדים יותר, מדוכאים יותר ובעלי הערכה עצמית נמוכה יותר. סקירה של הנושא אפשר לקרוא בספר הזה [11].
כדי להבין את האפקט שעומד מאחורי התופעה, אל תחשבו בשום אופן על חד קרן סגול בימים הקרובים!
"לי זה עבד!"
כיצד בכל זאת מסבירים את החוויה האותנטית של אנשים רבים כי השיטה עובדת? (נניח לרגע בצד את כל אותם סיפורים מפוברקים ומומחזים שנתקלים בהם באתרים של סוחרי השיטה).
התשובה מורכבת משילוב של אלמנטים רבים, הנה כמה מהעיקריים:
מציאת משמעות בארועים אקראיים: הדבר לא באמת קרה בגלל המחשבות החיוביות שלנו. הוא פשוט קרה אחרי. את הקישור הסיבתי אנחנו עושים בדיעבד והוא במוחנו בלבד. די בזאת כדי להסביר אחוז גבוה מאוד מה"התרשמויות" מכך שהשיטה עובדת. אנחנו נוטים לשים לב ולזכור התאמות אך לא החטאות (זה הבסיס להנצחתה של כל אמונה טפלה). הגדרות זמן לא ברורות (מתי בדיוק הארוע שזימנו אמור לקרות?) ומדדים מעורפלים להצלחה (מה בדיוק אמור לקרות?) מאפשרים מרחב תמרון אינסופי לזיהוי קשרים סיבתיים מדומים.
ראיית הרצוי והטיית האישוש: הבחירה האם לראות את החצי המלא או הריק של הכוס היא בידנו. ראיית החצי המלא אינה הוכחה לכך שמחשבה חיובית מלאה מחצית מהכוס, בדיוק כמו שראיית החצי הריק אינה הוכחה לכך שמחשבה שלילית רוקנה חצי מהכוס. אנחנו פשוט בוחרים בראיות שמאששות את האמונה בה אנו מחזיקים. הטייה זו נקראת "הטיית האישוש" – הנטיה שלנו לחפש ולנפח דברים שתומכים באמונותינו, ולהתעלם, למזער, להדחיק, ולהמעיט בחשיבות הדברים שאינם תומכים באמונותינו. נטיה זו לא מודעת בד"כ ומכאן כוחה הרב. כולנו נופלים בפח הזה יום-יום, בכל תחומי החיים.
מיקוד קשב: אתם מעוניינים להחליף את הספה בסלון שלכם. אתם מתחילים לשוטט בחנויות רהיטים. לפתע אתם מגלים כי העולם כולו נהפך לקטלוג ענק של ספות! אצל חברים מישהו בדיוק מדבר על ספה חדשה שקנה, בדרך לעבודה אתם מבחינים בשלט פרסומת ענק עם מבצע ספות חסר תקדים, עיתון סוף השבוע התמלא פתאום בפרסומות לספות מהעמוד הראשון ועד לאחרון. מה קורה כאן? האם זימנתם לעולמכם ספות?! ההסבר פשוט: הספות היו שם כל הזמן. ההבדל הוא אצלכם בראש. עכשיו אתם שמים לב אליהן, כי זרקור הקשב שלכם מופנה לכיוון הזה בתקופה זו. זה כבר לא עניין של פרשנות מוטעית. זו תשומת לב ממוקדת לנושאים מסוימים.
כשהייתי בחטיבת הביניים, נולד "תחביב" משונה עם חברי הטוב. בעודנו משוטטים בחצר ביה"ס לעבר המכולת וחזרה ומדברים על דא ועל הא, היינו סורקים בעינינו את הקרקע ומחפשים מטבעות שנפלו לאנשים. לא תאמינו כמה מטבעות שכבו שם! כעבור תקופה של כמה חודשים מלאתי תיבה קטנה במאות מטבעות! האם זימנו כסף לחיינו? לא. המטבעות שכבו שם כל הזמן, רק חיכו שמישהו יפנה את תשומת ליבו אליהן.
באיזה מובנים מחשבה אכן יוצרת מציאות?
הדברים כמובן יותר מורכבים. ישנם מנגנונים באמצעותם מחשבות כן משפיעות על המציאות, גם אם אינן יוצרות אותה באופן ישיר ובלתי אמצעי. נסקור אותם בקצרה, כשאנו מתקדמים מהמובן מאליו אל המפתיע.
"סוף מעשה מחשבה תחילה": אם נגדיר לעצמנו מטרות ברורות ונפעל בהתאם, יש סיכוי טוב שנשנה את המציאות. במובן זה מחשבה אכן יוצרת מציאות: למשל – אני חושב על רעיון לפוסט חדש. אני אוסף חומר, מתרגם, כותב, עורך, מפרסם. יש פוסט חדש. מחשבה יצרה מציאות. אך המובן הזה טריויאלי. אני לא סבור כי לכך התכוון המשורר. היקום לא זימן לי פוסט. אני כתבתי אותו בעצמי.
תוכנית מפורטת: מטרות ברורות אינן מספיקות. כדי להשיג את המטרות צריך לבנות תוכנית מפורטת שמורכבת משלבי-ביניים. כל מנהל פרויקט מתחיל יודע זאת, ומטרות בחיים הם פרויקטים לכל דבר. זה אולי המקום לגלות כי בניסוי שתואר קודם, שבו סטודנטים דמיינו הצלחה במבחן [8] היתה גם קבוצה שלישית שהתבקשה לדמיין את תהליך הלמידה – כיצד הם מתכוונים להשיג את הציון, ולא את התוצאה. חברי קבוצה זו למדו יותר שעות, והשיגו ציונים גבוהים יותר מאשר קבוצת הביקורת. הם גם דיווחו על רמות חרדה נמוכות יותר.
מחויבות: שיתוף אנשים אחרים (חברים, משפחה) ביעדים שאדם מנסה להשיג יוצרת מחויבות "ציבורית" ועוזרת להתגבר על הקשיים [12].
נבואה שמגשימה את עצמה: אדם מתחיל בכך שהוא משנה במעט את הדרך שבה הוא תופש את עצמו ("אני סה"כ די חברותי"). שינוי זה מביא לשינוי התנהגותי מסוים (יוזם שיחה או משחק עם אדם אחר), אנשים אחרים מגיבים לשינוי זה בשינוי התנהגותי משלהם (מגיבים בחיוב משוחחים איתו ואף מזמינים אותו לארוע חברתי כלשהו), האדם קולט את השינוי ביחס אליו והדבר נותן חיזוק לשינוי התפישה שלו את עצמו ("אני ממש בסדר מבחינה חברתית"), וכן הלאה, בלולאת משוב מחזק. בסופו של תהליך, מחשבתו המקורית הפכה למציאות. כמובן שגם תהליך זה מוגבל בעוצמתו, בהתאם למקרה.
גישה אופטימית וציפייה להצלחה: נמצא מתאם חיובי בין "אופטימיות" לגבי השגת היעדים לבין הצלחה בפועל (ראו סקירה במבוא למחקר זה) [13] . אדם שמצפה להצליח אכן מצליח יותר. אנשים שמצפים להצליח מתאפיינים במוטיבציה גבוהה יותר, פעולותיהם יעילות יותר, הם מאמצים מטרות מאתגרות יותר, בוחרים נתיבי קריירה מתגמלים יותר והתנהגותם רגועה יותר בזמן התמודדות עם בעיות. זהו בעצם סוג של נבואה שמגשימה את עצמה, מכיוון שהתנהגות זו אכן מקדמת אותם לעבר ההצלחה.
רגע רגע… מצד אחד אופטימיים מצליחים יותר ומצד שני פנטזיות חיוביות מנבאות הצלחה מועטה יותר? אין כאן סתירה? אז לחשוב חיובי או שלילי, מה עדיף?!
המחקר הזה [13] עושה סדר בדברים, והעצה העולה ממנו היא הגישה ה"אופטימית-ריאלית":
היה אופטימי, דמיין את היתרונות אך התכונן לבעיות: מחשבה על היתרונות שיתקבלו אם יושג היעד, בשילוב מחשבה על הסיכונים והקשיים הצפויים, היא השילוב המנצח, כפי שמודגם בתוצאות הניסויים. אם אנשים רק מפנטזים על עולם שכולו טוב הם נכנסים לסוג של שאננות. אם לחלופין הם רק שוקעים במכשלות הצפויות הם מאבדים מוטיבציה. התוצאה בשני המקרים היא שלא נוצר הדחף לפעול והציפיות החיוביות לא מתממשות.
מחקר עדכני מ-2011 מחזק את הממצאים הנ"ל ומצביע על חוליה מקשרת אפשרית – ירידה ב"אנרגיה" של אלה שהתבקשו לפנטז פנטזיות חיוביות, כפי שנמדד בבדיקות לחץ דם.
במילים אחרות, אופטימיות (ציפייה להצלחה) היא גורם חיובי, אך אם היא אינה מביאה לפעולה, הצלחה לא תתרחש. פנטזיות חיוביות בלבד לגבי התוצאה הרצויה אינן דוחפות לפעולה ואף מנטרלות את השפעת האופטימיות. דימיון של הקשיים והסיכונים לעומת זאת, מבהיר לאדם כי אם לא ישנס את מותניו ההצלחה לא תגיע מעצמה, ובכך דוחף אותו לפעולה ומכין אותו לקראת התמודדות.
אפקט הפלצבו (בקשר לנושאים בריאותיים בעיקר): מחקרים הראו כי מספיק שהחולה מאמין כי הוא מקבל טיפול שיכול לעזור לו מבחינה בריאותית, גם אם למעשה ניתן לו טיפול-דמה ללא כל מרכיב רפואי פעיל, בכדי לגרום לו לדווח על שיפור במצבו ואף להביא להקלה סימפטומטית (כמו הקלה בהתמודדות עם כאב למשל). האפקט עובד על אחוז ניכר מהאנשים במידה כזו או אחרת (תלוי באופי הבעיה).
חשוב להדגיש כי נכון להיום אין ראיות מוצקות להשפעת טיפול דמה על המהלך הפיזיולוגי של המחלה, אלא רק על הקלה בהתמודדות החולה עם מצבו. בקיצור – המחלה נשארת אבל הרגשתו של החולה משתפרת.
אפקט הפלצבו הוא לדעתי אחת התופעות המרתקות ביותר שקיימות, והוא עומד בבסיסן של פרשנויות שגויות רבות המייחסות את השיפור לגורמים אחרים (כוחות הריפוי של חפצים וחומרים בלתי פעילים למיניהם כגון תרופות הומאופתיות – אבל על כך בהזדמנות אחרת). אין ספק כי נדרש עדיין מחקר רב בנושא לפני שנבין כהלכה את הקשר המרתק בין תודעתנו לגופנו. סקירה מקיפה ביותר על הפלצבו ניתן לקרוא כאן.
יחי ההבדל הקטן
נשים לב כי בכל המנגנונים שנמצאו יעילים להשגת מטרות מחשבה מתורגמת למעשים, ורק בעקבות זאת המציאות החיצונית משתנה. בשום מקרה מחשבה לא יצרה מציאות חיצונית לנו באופן ישיר. גם במקרה של הפלצבו ההשפעה היא על הגוף שלנו בלבד. עוצמתו מוגבלת והוא עובד רק על אנשים מסוימים (לא ידוע מראש על מי האפקט יעבוד ועל מי לא).
מכאן ועד ל"מחשבה תזמן ארועים" או "הכל אפשרי" הדרך רחוקה.
עד היום לא תועד מקרה כלשהו בו הופרו חוקי הטבע כפי שאנו מכירים אותם, באמצעות מחשבה. לא נמצאה שום עדות ברורה להשפעת מחשבה על חפצים או על ארועים פיזיים חיצוניים. אף אחד לא הצמיח רגל שנכרתה בעזרת כוח המחשבה ולא קיימות שום עדויות מחקריות לכך שמחשבה לבדה גרמה למחלות קשות או סייעה להרפא מהן.
חרב פיפיות
נחזור כעת לגישה הפשטנית והקיצונית איתה התחלנו – "מחשבה יוצרת מציאות" ונראה מדוע היא חרב פיפיות מסוכנת.
כשהחיים מאירים לנו פנים, או יותר נכון, כל עוד ניתן לפרש את המצב כך, הכל נפלא. חשבנו מחשבות חיוביות והדבר התממש.
אך מה קורה כאשר המצב נהיה גרוע? באמת גרוע? מה קורה כאשר אנשים "מושכים אליהם" תאונות, מחלות, טראומות ומוות?
אז עולה לבמה שחקנית חדשה – אשמה.
ילדים שהתעללו בהם מינית – זימנו את זה על עצמם. אישה שנאנסה באכזריות – זימנה זאת על עצמה. שהרי נאמר לנו: "אם רגשותיך שליליים – התנסויות שליליות יקרו בדרכך, אם הם חיוביים – חוויות חיוביות תגענה. דומה מושך דומה. זה עובד תמיד. בכל פעם, על כל אדם."
שישה מיליון קורבנות השואה, גברים, נשים, ילדים וזקנים התאפיינו כנראה ברגשות שלילים ומחשבות לקויות ששידרו ליקום אנרגיות לא טובות. הם הביאו את זה על עצמם. שהרי נאמר לנו – "מה שאתה חושב, מה שאתה מרגיש ומה שאתה מזמן נמצא תמיד בהתאמה, ללא יוצא מן הכלל".
הנה ציטוטים מפי מטפלים אלטרנטיביים:
"מחלה היא רק סימפטום של בעיה פסיכולוגית עמוקה שהאדם כנראה אפילו לא מודע לה… מה שאני בודקת זה למה הם ייצרו את המחלה ולמה הם נאחזים בה." "אנשים מוגבלים מאמינים באופן שגוי שנפלו קורבן למזל רע. זה לא כך. שום דבר לא מגיע לאדם שהוא לא זימן לעצמו באיזשהו שלב של התפתחותו". או מכיוון אחר: "מחלה אינה יכולה לחיות בגוף שנמצא במצב ריגשי בריא".
כיצד מרגיש האדם הגוסס מסרטן, למשמע טענות אלה? לא די שחייו עומדים להסתיים בסבל וייסורים, הוא צריך לשאת על כתפיו גם אשמה מלאה למצבו? האם זה מה שיעזור לו להחלים? אם תלינו תקוות באפקט הפלצבו שיחולל נפלאות, הרי שאשמה זו תביא מן הסתם להתמוטטות מערכות מוחלטת.
כך תיארה חולת סרטן את המערבולת המחשבתית והרגשית אליה נכנסה בעקבות נסיונותיה להילחם במחשבות השליליות (רעיון שראינו כבר כי נמצא במחקרים כשגוי מיסודו): "קלטתי שאני חושבת מחשבות שליליות, זה התניע עוד מחשבות שליליות על כמה איומה אני בזה שאני חושבת מחשבות שליליות, ואיך אני הורסת את חיי עם המחשבות הללו, וכולי וכולי, עד שהראש שלי עמד להתפוצץ!"
יש אנשים שנמנעים מטיפול רפואי למרות מצבם החמור, מתוך אמונה כי מצבם נגרם מ"בעיית גישה", ולפיכך אין טעם להתחיל בטיפול רפואי עד שלא ישנו משהו מהותי בגישתם לחיים.
כמה רחוק הגענו מהעיקרון החביב והמפתה שמחשבות יוצרות מציאות!
שלב התירוצים
מנהיגי השיטה ותומכיה בוודאי שמו לב שהמציאות לא עולה בקנה אחד עם מערכת האמונה שהם דוגלים בה. חסידי השיטה מזדקנים כמו כולנו, אסונות פוקדים אותם ורבים מהם נשארים עניים וטרודים כביום בו התחילו לדקלם מנטרות של עושר ואושר לפני השינה.
אבל כמו שקורה בכל מערכת אמונה, הם לא יתנו לעובדות לבלבל אותם. הנה כמה הסברים למחדלים, בהם נתקלתי:
- לא פעלת בדיוק לפי "השיטה". מומלץ לרכוש את קלטת ההמשך שמסבירה את הדברים באופן מדויק יותר (לכן גם כל המחקרים שציטטת כאן לא רלוונטיים בכלל – הם לא דמיינו את זה כמו שצריך).
- יש לך מחשבות לא מודעות שמושכות אליך דברים רעים.
- אתה לא באמת רוצה את זה (זוגיות, עבודה טובה ומכניסה, שלווה ושמחה).
- לא האמנת מספיק, לא באמת עד הסוף.
- היקום יודע מה אתה צריך באמת, ולא מה שנדמה לך שאתה צריך, ולכן לא ימלא את צרכיך המדומים.
- היקום לא ממלא צרכים חומריים אלא רוחניים בלבד (לא רלוונטי לאסכולת "הסוד").
- הצרכים הרוחניים שלך נשגבים מבינתך כרגע.
- והמהדרים מוסיפים: גלגולים קודמים משפיעים על הגלגול הזה (נתקלתי בתגובה של מישהי בנושא שאמרה: "הילדה הקטנה שנאנסה באכזריות, האם יתכן שבגלגול הקודם היא היתה האונסת? האם יתכן שהאדם שאנס אותה היה בגלגול הקודם הנאנס?")
אני לא בטוח שמשהו מכל ה"הסברים" הללו יניח את דעתו של הרעב ללחם, המפוטר, המגורש או הגוסס.
לטעום או לא לטעום מעץ הדעת – זו השאלה
האמונה הפשטנית במחשבה היוצרת מציאות לא רק שמפריעה להגשמת היעדים ועלולה להוביל לקריסה ולאשמה כבדה כאשר היעדים אינם מושגים, היא גם מונעת אפשרות של למידה אמיתית, כי היא מסווה את הגורמים האמיתיים להצלחה ולכישלון:
אדם שמצליח, אך מייחס זאת לגורם הלא נכון, מתקשה לחזור על הצלחתו בעתיד. אדם שנכשל אך מייחס זאת לגורם הלא נכון לא מסוגל להפיק לקחים, ללמוד, להשתפר ובכך לשפר את סיכוייו להצליח בעתיד. אמונות כאלה מקבעות את האדם במקומו האימפוטנטי.
כפי שראינו, מי שמתעקש להישאר באותו "גן עדן של שוטים" ולהתרשם כי ה"עסק עובד" יוכל לעשות זאת בסיוע מנגנונים פסיכולוגיים רבים. אך אני בספק אם הדבר יכול להחזיק מעמד לאורך זמן, שכן כל אדם שניחן בשמץ מחשבה ומודעות יתחיל לשאול את עצמו שאלות. יתחיל לבדוק. יתחיל להרגיש שמשהו לא ממש עובד כפי שהובטח לו. יתחיל להבין כי הוא הונה את עצמו.
מעל לכל, ניסיתי להדגים כיצד החשיבה החדה (המחקר המדעי במקרה זה) יכולה לקרב אותנו לאמת גם בתחומים של השגת יעדים, אושר, סיפוק והצלחה. מעבר לחשיפה של גישות לא יעילות (מפתות ככל שהן נשמעות), המחקר המדעי בתחומים אלה עוזר לזהות דרכים פשוטות ומעשיות שהוכחו את עצמן כיעילות ומיטיבות.
אפילו זכיתם לקבל תקציר שלהן, חינם אין כסף, כולל הפניות למחקרים הרלוונטיים, ללא שנאלצתי להסתכן בחשיפת סודות שנשמרו בקנאות במשך אלפי שנים…
ונסיים במשל.
אתה נתקל ברעיון מהפכני: "כל שעליך לעשות כדי שדלת תיפתח הוא לצעוק "שומשום – היפתח"! בסרט ערוך היטב שמוכר את הרעיון נראים אנשים בני כל הגזעים, המינים והגילאים כשהם צועדים לעבר דלתות מסוגים שונים, צועקים "שומשום", הדלתות נפתחות והם ממשיכים בדרכם כשחיוך שליו על פניהם.
אתה קצת חושד בהתחלה, הרי לא נולדת אתמול, אבל מחליט לשמור על ראש פתוח ולנסות את הרעיון. בימים הקרובים אתה סופג בגבורה מבטים משתאים של אנשים ששומעים אותך צועק לעבר דלתות, סופג בגבורה חבטות חוזרות ונשנות מדלתות (ביחוד מאותה דלת ברזל כבדה בכניסה לחצר), אך ההתמדה משתלמת: כשאתה מגיע לסופרמרקט ומשמיע את קריאת ה"שומשום" (קצת בלחש, מתוך מבוכה) הדלת נפתחת לפקודתך!
נרגש אתה חוזר לסדנה (אליה נרשמת מיד) ומתרגש לשמוע סיפורים דומים ממשתתפים אחרים: אדם אחד סיפר כי בשבת האחרונה, כשרק התקרב למעלית ואמר "שומשום" דלת המעלית נפתחה מעצמה, מבלי שהוא בכלל הזמין אותה! אדם אחר מספר כיצד עמד להכנס לשירותים בקולנוע, אמר "שומשום" והנה הדלת נפתחת! המצחיק הוא שאדם אחר (שלא מכיר את השיטה) ניצל את ההזדמנות ויצא בדיוק באותה השניה החוצה.
רחש של התרגשות עובר בקרב תלמידי הקורס… השיטה עובדת!
במקביל אתם לומדים גם קצת על התיאוריה שעומדת מאחורי הדברים. מסתבר שיש לזה בסיס מדעי נרחב! אתם לומדים על גלי קול, על רטיטת אויר, על תדר תהודה ועל אנרגיות. מדגימים לכם כיצד השמעת צליל בתדר הנכון מסוגלת לנפץ כוס יין, ומצטטים בפניכם מחקרים שהוכיחו כי צלילים מסוגלים אפילו להרוג בני אדם (אם עוצמתם חזקה מספיק).
אך המציאות מתחילה לטפוח בפני כולכם, תרתי משמע, שוב ושוב. תלמידים שרכשו ביטחון רב בשיטה היו פשוט רצים לעבר דלתות תוך צעקות "שומשום" ורובם נחבלו קשה. במפגש הבא יושבים התלמידים (אלה שיכלו להגיע) עם תחבושות על אפם, ומקשיבים להסברים מדוע זה קרה. הם לא באמת האמינו שהדלת תפתח. הם לא הרגישו את חדוות המעבר בליבם. הם לא באמת רצו שהיא תיפתח – עמוק בתת המודע שלהם הם רצו להתרסק על הדלת. אולי לא הגיע זמנם הרוחני לעבור לצידה השני של הדלת כרגע. אולי בכלל ניצלו מצרות איומות שהיו פוקדות אותם אילו היו ממשיכים לאן שרצו. מזל שנחבלו.
חלק מהתלמידים הפכו מתוסכלים מאוד, מלאי תחושות אשמה ומבולבלים, במה טעיתי? מה לעזאזל נמצא בתוכי ומונע ממני להצליח ולפתוח את הדלתות? אחרים פשוט הפסיקו לנסות.
ויש את אלה שצפו מהצד בכל המתרחש, וניצלו את הזמן ללמוד את מצב הדברים כפי שהוא באמת:
יש דלתות שנפתחות מעצמן, יש כאלה שאחרים פותחים לנו, יש כאלה שצריך ללחוץ על כפתור כדי לפתוח אותן, יש כאלה שקצת תקועות ובהשקעת כוח פיזי מתון ניתן לפותחן, יש דלתות עם קודן ויש עם אינטרקום – מה שתבחרו לומר שם בהחלט יכול לפתוח את הדלת. ויש גם את הדלתות הנעולות, אלה שבלי מפתח לא ניתן לעבור דרכן. גם את המפתח אפשר להשיג, אם עושים את הפעולות המתאימות. ולפעמים לא. יש דלתות שתשארנה נעולות בפנינו לנצח.
למה? ככה.
כדי להרגע אתם מוזמנים לצפות ב"שוליית הקוסם".
***
חשיבה מאגית: "ילדים נוטים להאמין שביכולתם לשנות את המציאות ע"י מחשבה, דיבור או מעשה מסוים שישפיעו על מהלך העניינים. "אם אני אחשוב חזק על האופניים שאני רוצה אז אולי מחר הם יהיו שלי". החשיבה המאגית היא חשיבה נורמטיבית ואופיינית לילדים, הנובעת מהקושי להבחין בהבדל שבין מציאות ודמיון. ילד עשוי להאמין שע"י הכחשת המציאות הלא רצויה ניתן להביא לשינוי של אותה המציאות, כך שמה שיכול להיתפס כשקר ע"י המבוגר הוא לעיתים ביטוי לנטייה הילדותית לחשיבה מאגית."
סיפור אישי כואב, של מישהי שעברה תהליך ההתפקחות שכזה מתואר כאן. מומלץ לקרוא.
רשומה נוספת בנושא קרוב: אשליות יכולות להרוג
מקורות והרחבות:
- http://www.skepdic.com/newthought.html
- http://thesecret.tv/
- http://www.princeton.edu/~pear/
- http://www.skepdic.com/pear.html
- http://www.amazon.com/Truth-About-Uri-Geller/dp/0879751991
- http://news.bbc.co.uk/2/hi/health/3193902.stm
- http://www.skepdic.com/essays/healingprayer1.html
- http://commonsenseatheism.com/wp-content/uploads/2011/02/Pham-Taylor-From-Thought-to-Action.pdf
- http://www.psych.nyu.edu/oettingen/Oettingen,%20G.,%20&%20Wadden,%20T.%20A.%20%281991%29.%20Expectation,%20fantasy,%20and%20weight%20loss.pdf
- http://www.europhd.eu/html/_onda02/07/PDF/9th%20Lab%20Meeting%20Scientific%20Material/Oettingen/Oe.%20%26%20May.,%202002,%20JPSP.pdf
- http://www.amazon.com/White-Bears-Other-Unwanted-Thoughts/dp/0898622239
- http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC1308011/
- http://www.psych.nyu.edu/oettingen/Oettingen,%20G.%20%282000%29.%20Expectancy%20effects%20on%20behavior%20depend%20on%20self-regulatory%20thought.pdf
- http://en.wikipedia.org/wiki/Placebo
- http://www.princeton.edu/~pear/pdfs/2000-mmi-consortium-portreg-replication.pdf (עמ' 538)
- 59 – seconds: Think a little, change a lot” / Prof. Richard Wiseman–
- כתבה בנושא ב"כלכליסט"
- מחקר שהתפרסם ב-2015 –
Pleasure Now, Pain Later: Positive Fantasies About the Future Predict Symptoms of Depression
חשיבה חדה 
שנה טובה ,
אני יותר ממסכימה עם כל הברה שרשמת כאן.
תודה
רחל
אהבתיאהבתי
אני שמח לשמוע.
לפעמים צריך לעצור ולהפעיל קצת common sense. אנשים מתחילים לאבד את זה לפעמים, לצערי. ואני מתאר לעצמי שיש אנשים שלכאורה מאמינים בזה, אבל בתוך תוכם מפתחים ספקות, וכל מה שהם צריכים זה כתבה כזו, מסודרת ומנומקת, שתיתן להם את הבטחון להשליך את השטויות ולחזור למציאות. כי מול שטיפות מוח אינטנסיביות, צריך משהו כבד משקל שיעמוד מנגד, כדי שאדם יוכל לרדת מהעץ שדחפו אותו לטפס עליו. לא מספיק שאחרי שעתיים של שטיפת מוח מישהו יגיד לך – "אוי שטויות, לא מאמין בזה". את צריכה משהו יותר מנומק וחזק, כי הרושם שנשאר כל כך גדול. ואין דין התרשמות כדין מחשבה לוגית. ההתרשמות תמיד חזקה יותר. ככה אנחנו בנויים.
האם את מתחברת לתחושה הזו? האם נראה לך שזה אולי המצב אצל אנשים נוספים?
אשמח גם אם תעבירי הלאה את הכתבה לאנשים אחרים שאת חושבת שזה יכול לעניין אותם, כמובן גם מהמחנה "המאמין". המטרה שלי היא להשפיע, מעבר לביטוי מחשבותי. להציג את הצד שמנגד באופן שקול ומנומק.
שנה טובה גם לך 🙂
אהבתיאהבתי
המאמר נפלא. יישר-כח על הטיפול הרציני והמקיף, כולל הדרך שבה מחשבה באמת משפיעה על המציאות שלנו.
כמה חבל שאני חושב שאתה טועה בנקודה אחת בסיסית – הוא לא מספיק כדי לשכנע את מי שמאמין בשיטות הללו. אני מכיר כמה אנשים כאלה מקרוב, חלקם אף מתפרנסים מזה, ולא נראה שיש משהו בנמצא שמסוגל להניא אותם מדעתם בנושא.
הייתי מאד שמח אם הקביעה שלך: "אני בספק אם הדבר יכול להחזיק מעמד לאורך זמן, שכן כל אדם שניחן בשמץ מחשבה ומודעות יתחיל לשאול את עצמו שאלות. יתחיל לבדוק. יתחיל להרגיש שמשהו לא ממש עובד כפי שהובטח לו. יתחיל להבין כי הוא הונה את עצמו." היתה נשמעת לי נכונה, אבל לצערי הנסיון לימד אותי את ההפך. כמו שכתבת לעיל, ההתרשמות תמיד חזקה יותר מהחשיבה הלוגית, לכן גם מאמר כזה, שכתוב ומנוסח לעילא, לא ישנה הרבה אצל מי שמשוכנע בהיפך. אני חושב שחלק מהתגובות להלן מדגימות את זה (ואפשר למצוא כאלה "טוקבקים" בלי סוף באינטרנט, תחת כל עץ רענן של ידיעות חדשותיות).
ועוד נקודה, יש לא מעט טעיות הקלדה ודפוס, שמשאירות רושם של עבודה לא גמורה – הייתי ממליץ לעבור על הפוסט שוב ולתקן.
אהבתיLiked by 1 person
אני מסכים איתך בכל מילה! הסוד כבר לא סוד זה אמת. האמת שניסו להסתיר מאיתנו: שלא כולם יכולים להצליח, ששום דבר לא בשליטתנו. הכל בשליטה שלנו, הכל בראש!
אהבתיאהבתי
בקיצור נכשלת בכל דבר ואתה כועס חה
אהבתיאהבתי
בנוגע לתפילה – לידיעתך אין מטרת התפילה לשנות את המציאות!
אהבתיאהבתי
וואלה, שמחתי להעביר הלאה.
🙂
תודה לך!!!
אהבתיאהבתי
קראתי את רוב המאמר והוא מעניין. תודה.
אהבתיאהבתי
תודה
אהבתיאהבתי
נהניתי לקרוא את הפוסט הזה ובעקבותיו גם את האחרים.
אני חושבת שאנו ממעיטים מדי בחשיבותם של גורמים כגון אפקט הפלסבו, והצורך האנושי בסדר ומשמעות. אז מה אם זה "רק" אפקט פלסבו? אז מה אם "אין באמת" סדר ומשמעות באירועים האקראיים שבחיינו? פלסבו היא תרופה ללא תופעות לואי, זולה ובטוחה לשימוש, שאולי מעודדת את מנגנוני ההחלמה של הגוף. ומה יותר טוב מזה?
במהלך חיי נעזרתי מספר פעמים בשירותיהם של "ידעונים" למיניהם, האמונים על הקריאה הקרה, לא בגלל שחשבתי שיש להם גישה למאגרי ידע שאין לי, אלא בגלל שהאינטואיציה שלהם סיפקה לי תובנות שעזרו לי לנהל חיים מלאים ומהנים יותר. חבל לוותר על עזרתם של אנשים טובים עם אינטואיציה מפותחת, כאלה שעוזרים למצוא אשליה של סדר ומשמעות, ושמעוררים את אפקט פלסבו ביעילות, רק מפני שאין להם יכולות על- טבעיות. כל אדם צריך לקבוע לעצמו את סדר העדיפויות שלו – האם המטרה העליונה היא להיות שמחים ומסופקים, או צודקים? אני יודעת לגבי עצמי, שאני מעדיפה להיות שמחה, מסופקת וטועה מאשר אומללה, מתוסכלת וצודקת.
מעניין יהיה לבדוק אם יש קשר בין מציאת (או המצאת) משמעות – אמיתית או מדומה – לחיים, לבין רווחה בריאותית ונפשית.
אהבתיאהבתי
תודה.
אני מבין מה את אומרת, ובמידה מסוימת מסכים איתך.
הנקודה היא איפה עובר הגבול בין אשליה למציאות.
כי אם מותר לעבור את הגבול הזה, יש אנשים שלוקחים אותו בוודאות רחוק מדי (הן בתור ה"לקוחות" והן בתור ה"מטפלים").
את נשמעת כמי שיודעת לשים את הגבולות במקומות הנכונים והבריאים. אבל לא כולם כאלה.
אני מאמין שאפשר להיות גם שמחים ומסופקים, וגם צודקים. כלומר, למצוא משמעויות בחיים ללא אחזות באשליות.
זה מה שאני מנסה לעשות בכל אופן. שימי לב, התנערות מאשליות אינה אומרת בהכרח חיים ללא משמעות ממש לא.
מבחינתי ההיפך הוא הנכון, כי אם אני יודע שהמשמעות של חיי היא בדיה (לתקן גילגולים קודמים, לשרת את הגורל, או כל המצאה אחרת) הרי הם חסרי משמעות. אני מחפש את המשמעות במה שיש, לא במה שאין (פרי הדמיון).
טוב, נושא לא פשוט. בטח לא לשעת חצות…
אהבתיאהבתי
איזה משמעות יש לך גלעד כשאתה יודע שאתה כל יום מתקרב לחידלון הסופי שלך מה זה משנה אם יש לך בלוג יפה שבמקרה הנוכחי הוא גם נכון?? אם עוד כמה שנים (ואני מאחל לך עד 120 שנה) אתה כבר לא תהיה קיים בשום צורה כל שהיא חוץ מבזיכרון של קוראי הבלוג? כל מה שנשאר לך זו המשמעות הידועה של "אכול ושתה כי מחר נמות"?
אהבתיאהבתי
משמעות חיים זה משהו שכל אחד יכול להמציא לעצמו, וכנראה עדיף שיעשה את זה, למען תחושתו הטובה. המשמעות היא במוחו של האדם בלבד. היא לא משהו שקיים מחוץ לו. אלא אם אתה מאמין בזה ללא כל ראיות נוספות. אתה כמובן רשאי להאמין במה שתרצה. המשמעות שאדם בוחר לעצמו יכולה להתחלף גם כל תקופה, בהתאם לנסיבות החיים.
"אכול ושתה כי מחר נמות" זו רק "משמעות" אחת אפשרית מיני רבות. אתה באמת לא מצליח לחשוב על אפשרויות אחרות?
וראה גם "האדם מחפש משמעות" של פרנקל.
אהבתיLiked by 1 person
אני יפשט עוד יותר את שאלתי אם אתה יודע בבירור שתוך כך וכך שנים לא יהיה גלעד אז מה בדיוק העניין בלעשות דברים או לשנות דברים חוץ מאשר כל הזמן לדאוג לנוחות של ההווה? מעבר לנוחות של ההווה מה יצא לך גלעד מכל הדברים שאתה עושה ותעשה? ובכלל אם אדם יעשה שיקול קר רציונלי שרוב חייו הוא בלשון המעטה יותר לא נהנה מאשר נהנה וכך זה כבר 40 שנה אז למה להמשיך לסחוב שמא ואולי העתיד ישתנה ובשפה גלעדית חוקי הסטיסטיקה וההסתברות אמורים לתת לנו איזושהיא תובנה כל שהיא, פשוט יעשה טובה לעצמו (ולפעמים גם לאנושות) ויפנה את הכמה קילוגרמים שתופסים את המרחב בגלובוס? תצביע לי גלעד איפה בדיוק אני טועה?
אהבתיאהבתי
כל אחד מוזמן לעשות עם חייו מה שהוא מוצא לנכון. אני עדיין לא רואה איך מה שאני מרגיש רלוונטי באיזשהו אופן למה שבאמת קיים בעולם או לא. אנחנו חוזרים לנושא הפוסט. אני יכול להאמין במה שאני רוצה, זה לא יברא אותו יש מאין. גם אם אצעק חזק או אמרוט את שערותי, זה לא יגרום לזה שפתאום תהיה משמעות לחיים שלי. אלא אם אחליט שמשמעות החיים שלי זה להתמרד נגד העובדה שאין משמעות לחיים שלי, למשל.
אהבתיאהבתי
גלעד תגיד לי אם הבנתי אותך נכון מהתגובה שלך המתחכמת הזו אפשר לומר שאתה מודה שאין באמת משמעות לחייך והחלטת לייצר "דמוי משמעות" בזה שאתה מתמרד נגד העובדה שאין משמעות לחייך? אני לא רוצה לרקוד על הדם אני באמת רוצה להבין אם אתה עד כדי כך כנה ואמיתי זה יפה בעיני
אהבתיאהבתי
המשפט האחרון בתגובה הקודמת היה התחכמות כמובן, אבל שאר התגובה, כמו גם הקודמות לה, נאמרו בכל הרצינות: לא. אני לא חושב שיש משמעות לחיים של מישהו, לא שלי ולא של אף אחד אחר, למעט המשמעות שהוא ממציא לעצמו, או המשמעות שמישהו אחר המציא בשבילו, והוא אימץ. כי משמעות, זה רק מושג מופשט במחשבה. לא משהו שקיים איפשהו בעולם שמחוץ למוח. משהו עדיין לא ברור?
אהבתיLiked by 1 person
גלעד כל הכבוד על הכנות והאמת שלך זה דיי נדיר במחוזותינו, עוד שאלה קטנה ששאלתי מקודם כבר אך בניואנס קצת שונה אם הייתי הילד שלך בריא כשור, פיזית ונפשית, ואומר לך אבא אהוב ויקר עשיתי חשבון קר ואני יותר לא נהנה ממה שאני נהנה כבר 40 שנה כך, ואין סיבה שזה הולך להשתנות בקרוב, אני רוצה להפסיק את הסגה הזו אחת ולתמיד ולפנות את עצמי מהגלובוס, אתה היית מכבד את זה ונותן לי לעשות את המתבקש מאיליו? (אם זה היה מותר על פי חוק כמובן וגם היית מגיע למסקנא שאין טעם לנסות לשכנע אותי לא לעשות את הצעד א. זה לא יעזור ב. אתה יודע את האמת שאני צודק בשיקול הקר והאכזרי הזה)
אהבתיאהבתי
כמובן שהייתי מנסה לעשות ככל שביכולתי למנוע ממנו את זה. הייתי מנסה לעזור לו למצוא/להמציא משמעות לחייו, בדיוק כמו שהיו כאלה שהצליחו לעשות אפילו במחנות הריכוז – וראה שוב המלצה על הספר לעיל. מלבד זאת, אני חושב שאם הוא היה מגיע למצב כזה, אפשר להטיל בספק את בריאותו הנפשית – דבר שהנחת כהנחת מוצא. אין ספק שהוא היה מקרה חריג בהקשר הזה. ואם תסתכל סביבך, מעטים האנשים שמתאבדים עקב תחושת חוסר משמעות לחיים, במיוחד אלה שמוגדרים "בריאים נפשית". מן הסתם יצר החיים מניע כל אדם. את המשמעות לבחירה שלו להישאר בחיים הוא ימצא/ימציא כבר אח"כ.
אהבתיאהבתי
ההווה והעתיד לא חשובים? אם אני בוחרת לעצמי את המשמעות בחיים, אני עושה דברים שחשובים לי, שמשמחים אותי ו/או אנשים סביבי, שתורמים לחברה… אני יכולה לקבוע מה משמעותי עבורי וללכת בנתיב הזה. זה לא שאין משמעות לחיים, אלא שאין משמעות אחת מוכתבת. לחיים יש משמעות ואנשים רוצים לחיות, מן הסתם. לסיום אצטט לך משפט יפה מתוך "אנג'ל", אחת מסדרות הטלוויזיה האהובות עליי (תרבות ואמנות מספקות לא מעט משמעות, אגב):
if nothing we do matters… , then all that matters is what we do
ויש הסבר:
All I wanna do is help. I wanna help because, I don't think people should suffer as they do. Because, if there's no bigger meaning, then the smallest act of kindness is the greatest thing in the world.
אהבתיLiked by 1 person
לזו שתוהה – כן, הרבה יותר חשוב להיות צודקת ואמיתית עם עצמך. אמונות ובעיקר דתות – הן תמיד ע"ח החלשים בחברה. אותם אלו הנחשבים "חלשים", יוכלו להיות מוצלחים בהרבה מאותם "חזקים" ללא הדת. והם מפחדים לאבד כוח ושליטה.
אהבתיאהבתי
אחלה בלוג ופוסטים
די הפוך מאיך שאני רואה את הדברים 🙂
אך בצורה יפה.
וגם דיונים טובים בתגובות…
אהבתי את החיפוש אחר האמת
כמה שאלות לי אליך:
1- האם ראית את הסרט הסוד וההמשך בליפ?
מה דעתך על ההסבר שלהם לגבי תאוריית הקוונטים והניסוי שהם מראים?
האם זה לא מראה שאנו אכן יוצרים את המציאות שלנו?
גם הניסויים עם המים מעניינים
2-מה אם יש המון מציאויות מקבילות שאתה נמצא באחת מהן
ובאחת בית הספר נשרף ובאחרת הוא גודל?
אז זה אפשרי שאתה יוצר את המציאות (או לאיזה מציאות אתה מתחבר)
נדמה לי שהסרט אפקט הפרפר מדבר על זה…
וגם הסוד
3- יש דברים אותם לא ניתן למדוד באמצעים מדעיים
לדוגמא התעוררות רוחנית
כמו זו:
האם אתה מאמין שזה קיים ואנשים אכן חוו וחווים את זה?
אהבתיאהבתי
קודם כל תודה.
דבר שני, אני שמח שיש קומוניקציה למרות שכפי שאני מבין אנחנו מחזיקים בדעות שונות.
1) לגבי "הסוד" אני חושב שדעתי ברורה לאחר קריאת הכתבה הזו. למחשבה יש השפעות במובנים שתיארתי (כשהיא מתורגמת לפעולות) ואין שום השפעה במובן המטאפיזי – כלומר, עצם המחשבה אינו משהו שיוצא מהמוח שלי ולא משפיע כל שום דבר בעולם. בוודאי לא מזמן ארועים. כל דבר אחר שרואים בסרט זה אוסף של אנקדוטות שלא מוכיחות מאום (אם לא מדובר בשקרים פשוטים), או דעות שאינן מגובות בשום מחקר שנעשה ב-100 השנה האחרונות בנושא.
לגבי הבליפ, דעותי נחרצות למדי. מדובר במירקחה מסוכנת של מדע עם פסאודו-מדע ברמה הירודה ביותר. הוידאו הראשון שצירפת מתאר בצורה לא רעה רעיונות בסיסיים מתורת הקוואנטים, למרות שכשציירו עין ואמרו שעצם ה"הסתכלות" משפיעה זה לא מדויק. למעשה ה"צפיה" היא תמיד מדידה ברמה הקוונטית, בלי קשר לתודעה שמאחוריה. בשביל "לראות" איפה עבר האלקטרון צריך לשלוח אליו לפחות "פוטון" אור אחד, ואז כבר יש אינטראקציה בינהם (לא בין האלקטרון לאדם הצופה). בכל מקרה, זה כבר חורג מגבולות הפיזיקה. טובי המדענים העלו פרשנויות שונות ומשונות בנסיון להסביר את המציאות כפי שהיא נמדדת ומתוארת במשוואות תורת הקוונטים (נדמה לי שיש לפחות 7 פרשנויות שונות). אבל תורת הקוונטים היא אחת מבחינה מתמטית.
הסרטון השני מתאר דוגמה לפסאודו-מדע ברמה האינפנטילית ביותר שנפגשתי בה. בקרוב מאוד אפרסם כתבה שלמה בעניין הזה בדיוק – הירשמי לבלוג ועקבי! זה יהיה משעשע… זאת בדיוק הבעיה בסרט בליפ. הוא מערבב מדע, עם רעיונות מעניינים, עם שטויות מוחלטות. לכן הוא מסוכן לציבור, לדעתי.
2) לגבי הרבה מציאויות מקביליות, זו כבר פילוסופיה שמעבר לכך שהיא אולי מסקרנת, אני לא מוצא בה שום תועלת. כל עוד העולם אליו אני מודע מתנהג בצורה מסויימת, אין שום משמעות מבחינתי מה אולי קורה בעולמות אחרים שאולי קיימים, אבל שאני לא מודע אליהם. אז זה רק שעשוע פילוסופי מבחינתי.
3) נכון. יש חוויות אישיות, סובייקטיביות. כל מה שאני טוען הוא שהן פרטיות לאדם, נמצאות בתוך מוחו, מקורם פנימי, ושם הן נשארות.
בהזדמנות אקרא את מה ששלחת בעניין הזה. כרגע אני לא יודע מה לומר מעבר לזה. לתחום הזה עדיין לא נכנסתי 🙂 לאט לאט.
אהבתיLiked by 1 person
Unfortunately , people who find themselves at a point in which conventional methods no longer work to further their goals or can't help their predicament, reduced to seek other alternatives and belief systems in hope for salvation
אהבתיאהבתי
קראתי הכל וזה מדהים… יפה יפה.
אהבתיאהבתי
תבין ! "הסוד" לא עובד רק על מחשבות חיוביים .
הסוד עובד על הרגשה , אתה צריך להיות עם הרגשה טובה , עם תקווה , להסתכל על הסיטואציה מהצד כאילו אתה מישהו אחר ולשייך את הבקשה שלך להרגשה הטובה הזו .. ואז רק אז הבקשה שלך באמת תתגשם .
אהבתיאהבתי
שחכתי לציין שאתה צריך גם להרגיש כאילו ישלך את הדבר תוך כדי אותה התרגשות להשגת הדבר ,
תדמיין את עצמך עם הדבר הזה ביידים ואז באמת תוכל להשיג אותו !
אהבתיאהבתי
גיא, אלה היו ההוראות שנתנו לאנשים באותן ניסויים. התוצאות היו הפוכות.
אהבתיאהבתי
בא נעשה סדר
יש דברים שהם בשליטת האדם כמו לאכול לשתות וזה כל אחד יכול לעשות
יש דברים שהם לא בשליטת האדם ולעולם לא יוכל להגיע אליהם כמו לדוגמה אדם שיחשוב שהוא 4 מטר
זה לא יעזור לו לעולם
יש דברים שהם בשליטת האדם בכח ולא בפועל לדוגמה אדם לומד 3 שעות ביום ורוצה להגביר את הלימוד ל 8
אז נכון לעכשיו הוא לא יכול אבל אם הוא ישנה הכיוון אליו הוא פונה יצמצם מהדברים האחרים שהוא עושה הוא יכול לכוון את עצמו בכוחות שנמצאים בתוכו כרגע (הכוחות יכולים להתפתח קצת אבל לא הרבה)כמו בחדר כושר אפשר להתפתח בגבול מסויים
ולכן:
אם אדם יחשוב שהוא גאון והוא לא כזה זה לא יעזור נקודה כי אין לו כוחות כאלה
אבל בא נגיד אדם יחשוב שהוא עשיר והוא ימרכז את עצמו רק לזה
ויחשוב רק על זה הרי ישנם אנשים טיפשים ממנו ומצליחים נכון?
ישנם אנשים בעלי תקשורות חלשה ממנו וגם מצליחים?
אז מה ההגדרה
אם לאנשים בעלי יכולת בערך כמו שלך הצליחו ואתה לא
סימן שאתה לא ממוקד לא ברור לא חד לא רוצה ולא שואף
ולאנשים כאלה המחשבה אכן יכולה להועיל
הרבה אנשים התחילו להאמין בעצמם
והתחילו להשקיע בבית ספר לקבל ציונים גבוהים יותר להיות רגועים יותר
להצליח לפתח קשרים חברתיים גדולים יותר
אבל..כל זה בתוך התחום של הכוחות שקיימים בתוכך כבר עכשיו ואפשר לפתח אותם קצת
ולכן אני מסכים איתך שמחשבה היא לא הכל אבל היא גם לא כלום היא הרבה היא עוצמתית מאוד
אדם שיחשוב ויפעל יכול להגיע להרבה בהנחה שבאמת יפעל ויחשוב כך
אהבתיאהבתי
אני גם בן אדם סופר לוגי כמוך (יש בי גם צד רוחני מאוד אבל הלוגי מנצח) אבל וזה אבל גדול זה יומרנות לחשוב שאנחנו מבינים ויודעים הכול . הרי לפני כמה מאות שנים חיידקים "לא היום קיימים" . והמדע מתקדם כל מהר שכל הזמן מתגלים דברים חדשים בעולם . תחשוב על זה שאין לנו מושג מה הולך בחלל ,איך נוצר העולם ועוד מיליון שאלות (עזוב תיאוריות אני מדבר על משהו ודאי) . אז לכן למרות אני מסכים איתך שדברים צריכים להיבדק בצורה מדעית יש לנו ידע כל כך קטן על מה שקורה בעולמנו , חוקי הטבע (עם כל הידע שלנו מדענים מודים שזה קמצוץ) אבל אולי הסוד לא נכון , אבל אפקט הפלאסבו חי ובועט ולכן הFDA מחייב שכל תרופה שתיצא תעבור בדיקה עם קבוצת בקרה של פלאסבו , אי אפשר להתכחש לזה שזה קיים , זה אומר למחשבה יש השפעה פיזית גם אם זה רק על גופנו – זאת עובדה מדעית!
אני גם טוען שקיימים כל הרבה צורות אנרגיה שאין לנו מושג עליהן , ואנחנו גם לא יודעים מה מפעיל אותם אז אפשר להתכווח על דת , פילוסופיה , פסיכולוגיה קוגנטיבית אבל אל תיצא מנקודת הנחה שאתה רואה את התמונה המלאה , מה עוד שהניסוים זה רק צורה שהמצאנו לאמת דברים , למרות שכל כך הרבה דברים הופרכו באותו צורה של ניסוים (ואני מדבר גם על תיאוריות של איינשטיין וכדומה).
שורה תחתונה – מכיוון שאין תשובה ודאית לדברים האלה , אני ממליץ לכל אחד לנסות ולבחון מה קורה. זה דברים שאין להם תשובות . דרך אגב רופאים שהם סוג של מדענים לרוב שאני נפגש איתם דוחפים לי כדורים או תרופות מסוג מסוים ולא מדברים על תזונה ומצב רגשי , אני אומר לך בוודאות מניסוי עצמי וגם מקריאה שפשוט מטומטם להניח שמחלה באה סתם כך , למרות שיש מחלות גנטיות כמובן ועדיין גם המדע של הרפואה די טיפש בהקשר הזה .
אל תגביל את המחשבה שלך לקונספטים מסוימים או לדברים מוחלטים, רוב האנשים שבאמת שינו את העולם חשבו "מחוץ לקופסא" דברים שלא היו הגיונים באותה תקופה ולזכותם נזקפת הרבה מהקדמה של היום
אהבתיאהבתי
בוודאי שאין אנו מבינים הכל, כל תיאוריה מדעית יתכן ותופרך יום אחד – אם תגענה ראיות סותרות מספיק חזקות (זה כוחו של המדע, לא חולשתו).
ולא כל מה שלא נראה הגיוני, בהכרח שגוי – דנתי בנושא הזה כאן: http://wp.me/p1K6uX-lx
יחד עם זאת, אין דרך טובה יותר להגיע לידע נכון מאשר החקר המדעי.
זו הדרך היחידה שהוכיחה את עצמה לאורך ההיסטוריה כמקדמת, ואם אתה מכיר דרך אחרת לדעת דברים – אתה מוזמן לפרט.
אני לא טוען שאין מקום להשראה, יצירתיות מתפרצת, אינטואיציה, או כל דרך אחרת שאנשים מגיעים בעזרתה לרעיונות מחוץ לקופסה. אבל, וזה אבל גדול, כדי לדעת אם רעיון חדש כזה נכון או לא, יש לבדוק אותו, והבדיקה הטובה ביותר, והיחידה שיש לה משמעות, היא הבדיקה הקפדנית שלוקחת בחשבון את כל גורמי הטעות שתועדו עד היום.
אהבתיLiked by 1 person
מה שכתבת כאן נובע מחוסר הבנה מוחלט של הרעיון הזה.
נתקלתי בלא מעט שפנו אלי בשאלות דומות, עקב חוסר הבנה או הבנה מוטעה.
אני התחלתי "ללמוד" את 'חוק המשיכה'(התחלתי מהסרט 'הסוד', והמשכתי בקריאה) לפני משהו כמו 4-6 שנים. ואני יכול להגיד מנסיוני האישי, ולאחר מחשבות עמוקות והבנה של הדברים, שזה באמת עובד, ואפילו אפשר לראות כאן צד מסויים של הגיון.
המשפטים שהבאת כאן, הם המשפטים הכי פלצניים וורודים שקיימים בקשר לנושא הזה, ואני חושב שאולי אפילו שינית אותם קצת לטובתך. היית צריך לחפור טוב טוב בספר הסוד(שזה הספר היחיד ממנו לקחת אותם ואני יודע את זה), כדי למצוא אותם.
על כל משפט פה אפשר לכתוב ספר שלם, זה לא שבזה זה מסתכם והחיים יהיו נפלאים וורודים. תעשה טובה. זה לא כזה פשוט ושטוח.
אהבתיאהבתי
שלום רם,
המשפטים שהבאתי כאן מצוטטים או מתורגמים מילה במילה ממקורות שונים בהם נתקלתי.
אני חושב שהכתבה מתייחסת לאספקטים רבים ושונים, ומסבירה מה מהם מאושש מחקרית ומה לא, בדיוק מכיוון הנושא הזה אינו כה פשוט ושטוח.
אם שמת לב, פירטתי גם מה כן עובד.
הרעיון הכללי מאוד פשוט, ואין צורך להתווכח על מילה כזו או אחרת. אני לא התרשמתי שיש איזושהי עדות שמחשבה לבדה משפיעה על העולם החיצוני. רק מחשבה שמובילה לפעולה קונקרטית יכולה להשפיע על מהלך הדברים. אם אתה חושב אותו דבר, אז אנחנו מסכימים. ואם לא, אז אתה מוזמן להביא ראיות תומכות בדעתך, או לא, כרצונך.
אהבתיאהבתי
מסכים לחלוטין עימך , אין שום דבר רע במחשבות חיוביות וקריאת ספרים של העצמה אישית.
אני אישית קראתי מספר ספרים בנושא וביניהם גם את הסוד , אני חייב לציין שלקחתי המון דברים מהספר וביניהם חשיבה חיובית ואופטימית , וכמובן שאני מגבה אותה במעשים.
אני אחטא קצת בחטא היוהרה ואספר על עצמי.
גדלתי במשפחה עם המון בעיות כלכליות ואלימות , שאחת הדרכים שלי להתמודד עם זה היה באמצעות הדימיון והמחשבות החיוביות אחרת הייתי שולח יד בנפשי.
בגיל צעיר עזבתי את הלימודים כדי להתחיל לעבוד כדי לעזור בבית ולשנות את ההויה שלי.
בנחישות ללא מעצורים פילסתי את דרכי והצלחתי ובגדול.
איך עשיתי זאת ???
דמיון חברים דמיון זה כל הסיפור. הייתי לוקח הפסקות של חלומות בהקיץ ושם הייתי מעלה את כל התסריטים הכי יפים שבעולם גם אם הם הזויים ומופרכים ( זה לא עולה כסף)
לאחר שהייתי מתעורר הייתי חושב לעצמי איך אני מגיע לזה ? ואז הייתי עושה תוכניות להגשמתם.
אימנתי את עצמי להיות יזם שלוקח דמיון והופך אותו למציאות על ידי שידור אופטימיות לסביבה והפלא ופלא הפכתי למגנט של אנשים כמוני , הקמתי עסקים שאת הכסף להקמתם קיבלתי ממשקיעים שהאמינו בי וברעיונות שלי.
היו עסקים שהצליחו יותר ועסקים שהצליחו פחות אבל האופטימיות נשארה אותה הדבר. בגיל צעיר כבר קניתי לאימי דירה במתנה. וברוך השם יש לי משפחה משלי, בית משלי ,נכסים ועסקים
אני כבר לא ילד אני כבר נושק ל40 ואני עדיין מרשה לעצמי לחלום בהקיץ.
אני רואה בעצמי מורה ומחנך ( בצניעות ) יש לי עובדים צעירים שאני מעודד אותם לחלום ואפילו מציע להם לעזור בעתיד להגשים אותו , ולפרוס כנפיים אל על
כמובן שאני מסביר להם שצריך לנקוט במעשים , אחרת זה ישאר בגדר חלום.
לכן שקראתי את הסוד יכולתי להזדהות עם המון דברים שכתובים שם,
ושלילתם הגורפת של התאוריות המוצעות שם, עושה עוול להמון אנשים בכלל ובפרט לי.
אני הייתי מציע לכותב הפוסט לתת רעיונות אין להגשים את החלומות ואלו אמצעים רצוי לנקוט כדי לעשות זאת.
כי בלי הדמיון לא היינו מגיעים לכלום. וכל המחקרים משולים לזה שאיבד את המטבע בחושך והוא מחפש אותו מתחת לפנס
אני כל הזמן אומר לכולם וגם לעובדים שלי.
״ אופטימיות היא כמו שריר צריך לאמן אותו אחרת הוא מתנוון ״
חברים אני מסייג ואומר שחייב גם לנקוט במעשים כי כלום לא יכול לקרות לבד
נ. ב אני מצטער על שגיות הכתיב וגם המייל שלי נועד לשמור על הפרטיות שלי.
אבל אשמח לחזק ולהעצים כל אחד אז כתבו לי
Kgb122@gmail.com
אהבתיאהבתי
תודה איציק על התגובה ועל הסיפור האישי.
קודם כל, כל הכבוד.
דבר שני, הכתבה הזו מעלה תהיות וביקורת כנגד אותה אמונה מיסטית, כאילו היקום הוא איזושהי ישות שמקשיבה או חייבת משהו לאנשים. הוא לא.
אין ולא היה בכוונתי לרפות ידיהם של אנשים בעלי חלומות ויוזמה שפועלים וסוחפים אחריהם אחרים.
מילות המפתח בסיפור שלך הן כנראה "ואז הייתי עושה תוכניות להגשמתם."
התייחסתי גם לאספקטים האלה בכתבה, כולל למחקרים שמראים בדיוק זאת – שאופטימיות, משולבת בתכנון ריאלי ובנכונות להתמודד עם קשיים, הם המפתח להצלחה.
בכל מקרה, כל טוב והמשך הצלחה!
אהבתיאהבתי
כל הכבוד לך איציק שהתחלת מנקודה כל-כך נמוכה והצלחת לממש את החזון שלך, זה בכלל לא ברור מאליו.
ברור שיצירת מציאות חייבת בסופו של דבר להוציא דברים מתוך הראש והדמיון אל המציאות הפיזית.
המסלול שאיציק מתאר הוא בדיוק זה.
מעבר לזה גלעד – להגיד ש"היקום הוא איזושהי ישות שמקשיבה או חייבת משהו לאנשים. הוא לא." – זו הפשטה בסגנון תן אהבה ליקום והוא יחזיר לך אהבה. זה לא אומר כלום, זה לא מעשי וזה עניין של פרשנות אישית ותו לא.
איציק מתאר מסלול מאוד ברור של דמיון וחזון שמתווים את הדרך ואח"כ מימוש הצעדים שמביאים אותך לשם. זה הרבה יותר מעשי מלשלוח אהבה ליקום…
לגבי יצירת מציאות ברמה הכי בסיסית – אתה לא יודע מה זו המציאות הזו (העיקרון הראשון של חשיבה חדה…) ולכן אין לך מושג איך היא נוצרת ואיזה כוחות פועלים עליה ולכן הפרשנות שלך טובה בדיוק כמו שלי.
אהבתיאהבתי
מצטער לאכזב אותך אבל טלקינזיס הוא בהחלט דבר אמיתי וכל אחד יכול לפתח את היכולת הזאת על ידי אימונים ותירגולים ועוד משהוא-המדע הוא לא אלוהים יש עוד דברים בעולם מעבר למה שבין אדם רגיל חושב ותפסיקו לנסות לשלול כל דבר, אם אתם רוצים הוכחה- יש רב מרצה שחזר בתשובה והיה בעברו מסטר לרייקי וקוראים לו הרב פינגר ויש לו סרטון שבו הוא מוכיח שטלקינזיס זה אמיתי ואדם יכול לשלוט על דברים בעזרת המחשבה (בסרטון הוא בעצמו מדגים כיפוף מזלגות בכוח המחשבה בלבד) אני בעצמי שהתחלתי לתרגל טלקינזיס הצלחתי לחוות באופן מזערי הוזזה של חפץ בכוח המחשבה ואני יכול להבטיח שכל מי שיכנס לתחום יבין לבסוף שזה אמיתי. כמובן שיש עוד הרבה הוכחות למשל בתנך -שמש בגבעון דום וירח בעמק הילון יהושוע עצר בעזרת כוח המחשבה דברים הרבה יותר גדולים ממה שאפשר לתאר (את זה רב אמר לא אני)
אהבתיאהבתי
האם תוכל לצרף קישור לסרטון המדובר?
ואם אתה מכיר מישהו שמוכן להדגים את יכולותיו בצורה מבוקרת, אני כאן.
וגם כמה אנשים עם סכומי כסף נכבדים להעניק לאותו אדם (שיכול לתרום אותם למה שהוא רוצה).
אהבתיאהבתי
אמנם כתבת לפני שלוש שנים,אבל תמיד אני חוזרת לפוסט הזה ומחזקת את ההרגשה שלי שהשרלטנות חוגגת בעולם.
אז ככה : קודם כל הקישור לסרטון של הרב פנגר,אין שם שום הוכחה מדעית מעבר למה שתיארת בפוסט.
מעבר לכך,לפני מעל שנה עשיתי את ניסוי האורז מתוך ספורט.
בדקתי בהרבה מקומות באינטרנט איך לעשות זאת ומה התוצאות.
הייתי מאד סקפטית,אבל עשיתי הכל לפי המתכון.צנצנת אחת כוסתה במדבקה צבעונית עם ציורי פרחים ולבבות,
מלאה ברכות ואהבה.
את צנצנת השניה קישטתי בקללות וקווים שחורים ושמתי את שתיהן במרחק זו מזו.
אחרי יומיים,האורז בצנצנת "החיובית" דווקא קיבל כמה נקודות עובש.
ה"שלילי" נשאר לבן נקי.
צילמתי את זה.
אחרי כמה ימים נמאס לי ושכחתי מהצנצנות.לאחר כשבועיים שלושה ,נזכרתי והלכתי לראות מה קורה.
הצנצנת ה"חיובית" נשארה כמות שהיתה עם כמה נקודות עובש.
ה"שלילית" התמלאה עובש אפילו עם קורי עכביש כאלה.
מה אגיד? אני עד היום לא מאמינה בזה.יכול להיות שזה מקרי,יכול להיות שהטמפרטורות לא היו זהות
בשני המקומות ועוד גורמים כאלה ואחרים.
ואני מדברת מתוך כאב.כל כך הרבה שנים שרק סבל רודף אותי ועם כל המחשבות החיוביות
(שאגב אני לא מאמינה בהן,סתם יוצאים לי דברים מהפה והראש שלי קורא לי שקרנית),לא עזר כלום.
רק למטפלים שהרוויחו ממני ומאחרים לא מעט כסף "בזכות" האומללות שלנו.
אחת הגדילה לעשות בזה שאמרה לי שאני ביקשתי את כל זה.שאני אשמה ועוד כל מיני דברים
שפגעו בי וגם אמרתי לה.
רק הזכרתי את המקרה של האשה שבילתה עם בנה בחוף ובגלל מלחמת כנופיות היא נורתה בשוגג
ונפטרה.האם גם היא "הזמינה" את זה?
אלה שטויות במיץ אוכמניות.שנים שאני מנסה להאמין ואין תוצאות.
מה שאמרת – שאולי בזכות המוטיבציה נעשה גם מעשים ולא נחכה שהיקום ישלח לנו את מבוקשנו –
נכון עבורי מכל הבחינות.
אהבתיאהבתי
מעניין בכמה ״צירופי מיקרים״ נוספים מהסוג הזה נתקלת בחיים שלך. אני מנחש שלא מעט…
אהבתיאהבתי
יהושע לא עצר את השמש והירח בכח המחשבה אלא ביקש מה' שיעצור אותם והוא עשה זאת.
בכל מקרה אני מניח שגלעד לא מאמין בתנ"ך כך שזה לא יעזור.
אהבתיאהבתי
עוד בעיה עם סיפור יהושע והשמש:
תנועת השמש והירח היא אשליה הנובעת עקב סיבוב כדור הארץ על צירו. כדי לעצור את השמש והירח, היה על יהושע לבלום את סיבוב כדור הארץ, ואחר כך להחזיר אותה בדיוק לקדמותה. מהירות הסיבוב בארצנו היא כ-1000 קמ"ש. תחשבו איזה עוצמה יש לבלימה של מכונית במהירות 100 קמ"ש בלבד. מזה תבין, שבסיפור התנ"כי היה צריך להיות אלמנט של אנשים שנתלשים מהקרקע וחפצים שעפים לכל עבר. אבל זה לא קרה. מסקנה: הסיפור הוא פשוט דמיון פרוע, או אלגוריה שהמציא מישהו שבכלל לא ידע שהארץ היא כדור מסתובב.
ויותר מכך: לעצור כוכב לכת שלם כדי שכמה ברברים בתקופת הברונזה יוכלו לטבוח עוד כמה ברברים אחרים. קצת מרחיק לכת…
אהבתיLiked by 1 person
זה לא שזה לא היה זה היה נס זה הנקודה
אהבתיאהבתי
בס"ד
1. ראשית מי שמקבל את אפשרות הניסים , לא אמור להיות מוטרד מהבעיות הפיזיקליות שהעילתה
שכשם שעצירת השמש הייתה נס כך גם התופעות הפיזיקליות האחרות האמורות להיגרם מחמת זה ,
לא קרו / קרו אחרת, ע"י נס.
2. שנית עצם העובדה שהיה שינוי בהתנהגות "הטבע" לא אמורה להטריד אף לא את המדען , שהרי
עצם העניין שהחוקיות הזו תתמיד היא הנחה! , ואין לנו שום ערבון כל שהוא לגבי העתיד של החוקיות הזו.
(דבר זה ידוע כבר מלפני יותר מ 200 שנה , ע"י דויד יום).
אהבתיאהבתי
וגם מעניין שתמיד מכופפים כלי מטבח ממתכת. טרם ראיתי מישהו שמכופף נניח כף פלסטיק או שובר כף עץ. זה יראה יותר מרשים ותיאורטית אמור לדרוש פחות כוח פיזי ממתכת. הסיבה שלא עושים את זה היא שאת האשליה הזאת קשה בהרבה ליצור (פלסטיק נוטה לחזור לצורתו המקורית ועץ אמור להישבר) בקיצור, עבדו עליך.
אהבתיLiked by 1 person
פינגבק: מזל טוב, יומולדת שנה לבלוג! « חשיבה חדה – הבלוג
המאמר שלך כתוב היטב, ולפני כשנה וחצי הייתי מאמצת בחום את דעותיך. מאוד נחמד ונעים להעזר במחקרים. אולם לאחר שהתחלתי ללמוד שיטת ריפוי מסויימת, הצלחתי לרפא לעצמי שן שנדרשה לטיפול שורש. יש לי צילומים של לפני ואחרי. אמנם זה לא מדעי, ולא עומד בתנאי מחקר, אולם זה קרה, בתוך הפה שלי. והייתי סקפטית בתחילת דרכי (לעתים עדיין מבצבצת הביקורתיות המחשבתית). שיטות המחקר מתאימות למדע, לא למטאפיזיקה. אנשים רבים חווים מה שמוגדר כ"ניסים", פגשתי כאלה בשר ודם, עם עדויות רפואיות מדהימות. יש לי עדות אחת כזאת בפי, בצד ימין למעלה.
מאחלת לך יום נהדר 🙂
אהבתיאהבתי
הי שרון, תודה.
הרשי לי להיות ספקן ולשאול, כיצד את יכולה להיות בטוחה, שבמקרה האחד הספציפי הזה, לא חל שיפור מסיבות אחרות כלשהן בשן? או שאולי האבחון המקורי לא היה מדויק? (קורה די הרבה אצל רופאי שיניים, לפחות מנסיוני).
"שיטות המחקר מתאימות למדע, לא למטאפיזיקה." מה זה מטאפיזיקה? משהו שלא קורה בעולם? אין דבר כזה. שיטות מחקר מתאימות לכל מה שקורה וקיים במציאות. מה שמחוץ לה, לא מעניין. בטוח לא ברמת כאב שיניים.
ממליץ לך לקרוא גם את : "אי אפשר לבדוק את זה בכלים מדעיים",
והעיקר, הרבה בריאות, מכל סיבה שלא תהיה 🙂
אהבתיLiked by 1 person
הי,
תודה על התגובה.
עברתי כמה טיפולי שורש לצערי, ואני מאוד מפחדת מרופא השיניים. כאבה לי מאוד השן, מאוד מאוד, לאורך זמן, הכאב התפתח ואני הזנחתי… כשהתחילה לכאוב לי העין מרוב עוצמת הכאבים הבנתי שאין מוצא. הלכתי לרופא, ועשו לי צילום. בצילום רואים היטב שורש עקום ורקוב למדי, עם כתמים שחורים סביבו. הכאב היה בהתאם. הרופא נטל זריקה ורצה להתחיל במלאכה, ואני ברחתי…
נפגשתי עם חבר באותו אחה"צ, ובשל עוצמת הכאבים החלטתי לנסות לטפל בשיטות אחרות, לא האמנתי שזה אפשרי (אני בעלת תואר שני, MBA, ובאה ממשפחה ספקנית למופת). לאחר טיפול קצר (תטא הילינג) של שינוי כמה אמונות, הכאב הפסיק פתאום, לפתע, זה היה הזוי ומדהים בעוצמתו. חזרתי לרופא אחרי כמה ימים רועדת מפחד, שמה הוא ימצא משהו – הוא צילם שוב והצילום הראה שן יפה, מלאה, עם שורש עצום ומלא בלי שום כתמים שחורים מסביב. הרופא שפשף את עיניו ולא האמין. הוא שב ושאל אותי מה עשיתי. הסברתי לו אבל הוא סירב לקבל את זה. שאלתי אותו אם יש דרך אחרת שהוא מכיר בה הריפוי שהוא חוזה בו אפשרי והוא הנהן לשלילה. האסנסטנטית עמדה ליד ולחשה "גם הבן שלי עושה הילינג" אבל הרופא לא התייחס.
הלכתי משם. האמת היא שבמשך כמה חודשים ארוכים המשכתי ונקשתי על השן, לבדוק שאכן היא לא כואבת. במקביל העמקתי את הלימודים שלי. היום אני כבר מקבלת את זה, חוויתי עוד כמה ריפויים על עצמי ועל אחרים ואני כבר לא מפקפקת.
שולחת גם לך איחולי בריאות 🙂
אהבתיאהבתי
מה אומר לך, אם מחקרים יראו שזה עובד, (ואין סיבה שמחקר טוב לא יראה שמשהו עובד, אם הוא עובד) אאמץ את השיטה בחום.
אהבתיאהבתי
אמנם באיחור רב…
שרון, הסיפור שלך נשמע מאוד מעניין אבל אני מתקשה להבין מדוע אף אחד לא ביקש את האלמנטרי והוא את שמו של אותו רופא שיניים אשר ודאי מצויים ברשותו הצילומים של השן לפני ואחרי בצירוף האבחון הרפואי. זה עדיין לא הוכחה לשום דבר אבל לפחות זה יהיה חיזוק משמעותי לסיפור, אשר לפי האינטואיציה שלי מרגיש שהוא מצוץ מהאצבע.
גם אם למרבית האחרים הסיפור לא נשמע אמין עדיין ראוי להתייחס ברצינות, להפעיל את החשיבה הביקורתית והדרישה לראיות מחזקות, שבמקרה זה נראה שקל מאוד לספק. אני בטוח שיהיו כמה קוראים (ואני בינהם) שיהיו מוכנים לבצע בדיקה ראשונית לאימות הסיפור, כמו לבדוק האם אותו רופא קיים, האם הוא באמת אבחן את מה שאבחן בתחילה והאם הוא באמת בדק את השן לאחר כמה ימים וחזה בשיפור המסופר, האם יש ברשותו הצילומים של "לפני" ו"אחרי" שעשויים לספק תמיכה נוספת לסיפור וכדומה.
אני מציע, ככלל, כאשר אדם מספר על איזה מקרה מופלא שקרה לו או למכר שלו, לבקש ממנו שיספק פרטים מאמתים, גם אם יש ספק רב באמיתות הסיפור, ולא להסתפק בדרישה, הלגיטימית כמובן, להציג מחקרים מדעיים בתחום, מהסיבה הפשוטה שלא כל אחד מכיר או יודע כיצד למצוא את המחקרים הרלוונטים (שאולי קיימים, מי יודע?) אבל מספר הסיפור בודאי יכול לספק פרטים טריוויאלים אשר אמורים לתמוך בסיפורו.
אהבתיLiked by 1 person
מגיב יקר
הצילומים ברשותי, לפני ואחרי
רופא השיניים נמצא ברנדוויק סידני אוסטרליה
גם הרופא שפשף עיניו בתדהמה.
יש שפע מקרי החלמה באמצעות תטא הילינג, תרגיש חופשי לבצע מחקר אם אתה מחפש הוכחות.
אני עייפה מאנשים שמתנצחים ודורשים הוכחות מדעיות
אלו נמצאות בשפע , יש הרבה תופעות לא מוסברות שנדחקות ל
לפינה , יש אנשים שקל להם לפקפק וזו בחירתם ויש כאלו שמרגישים אחרת.
מי שקורא את החומר של התטא הילינג או שיטות ריפוי אחרות ומרגיש שבדברים מסתדרים , הגיוניים, מתיישבים במקום מוכר ונוח, מוזמנים לחקור ולחוות את הנושא.
אני לא מתכוונת להתנצח או להצטדק. אני מבקשת שלא תקרא לי שקרנית. השן בפי נרפאה על ידי תטא הילינג, אני הולכת לבדיקה דו שנתית הכוללת צילום והכל נפלא.
בברכה
שרון
אהבתיאהבתי
הי שרון, תוכלי בבקשה לסרוק ולהעלות את הצילומים? זה יהיה נהדר..
(לצורך הסר ספק אני מציע שתסרקי את הצילום כולו כולל השוליים המפרטים את מיקום הצילום תאריך וכו')
בתודה מראש..
אהבתיLiked by 1 person
הי שרון,
אשמח לקבל את פרטיו של אותו רופא שיניים כדי לאמת את סיפורך. כל דבר אחר, כולל סריקה של הצילומים שהזכרת שמצויים ברשותך, שלא אוכל לבדוק את מהימנותו בצורה סבירה לא יצלח. כבר קרה בעבר שהסיפור ששמעתי מאדם אחד על מקרה שקרה כביכול היה שונה מאוד מהסיפור ומההתרשמות של אדם אחר שהיה מעורב באותו מקרה, "רשומון" מתמצת את המצב הזה, לפעמים אפילו כאשר אין שום כוונת זדון.
אימות מול אותו רופא שיניים לגבי פרטי המקרה (אני משוכנע שהוא יזכור זאת גם מבלי לחשוף פרטים אישיים עלייך) הוא חיוני לבחינת אמינות סיפורך. אם הדבר חשוב לך ודברייך אמת אני לא רואה סיבה מדוע לא נוכל לבדוק זאת כראוי.
בברכה,
טל
אהבתיLiked by 1 person
תוספת לתגובה הקודמת שלי…
שרון, גם אני לא מתכוון להתנצח וגם איני מבקש הצטדקויות, אבל, וזה אבל גדול, בפירוש מדובר כאן באמינות הטענות שמושמעות, במקרה זה על ידך, לא בגלל שכל מי שמספר סיפור שנשמע מוזר הוא שקרן (פעולה שמצריכה מרכיב של מודעות), אלא בגלל שבסיפורים כאלה קורה שהתפישה והפרשנות של הארועים אינה נאמנה למה שהתרחש במציאות. תטא הילינג היא "שיטה" אשר מתיימרת בין היתר לרפא סרטן ועוד שורה מרשימה של יכולות מופלאות. כל אחד מאיתנו, אפילו הספקן הכי גדול, היה מאושר ללמוד על מחקר מבוקר שמראה באופן ברור יכולות ריפוי כאלה, אשר לצערי מושמעות תדיר על ידי עוסקים במגוון רחב של שיטות "ניו-אייג'יות". האם אינך מסכימה שאם השיטה כל כך מוצלחת זה צריך להיות מאוד קל להראות את ההצלחה בניסוי מבוקר? את כותבת שהוכחות מדעיות נמצאות בשפע, איני מכיר כאלה, בהחלט יכול להיות שפשוט איני יודע כיצד למצוא אותם, האם תוכלי בבקשה להציג אחת, זו שלדעתך היא המרשימה והמשכנעת ביותר?
כאשר מישהו משמיע טענה מאוד חזקה על הצלחותיה המסחררות של שיטה מסויימת אבל נמנע מהעמדת השיטה למבחן מסודר שייתן תשובה ברורה (לפחות כעצמת הטענות שהושמעו לגבי יכולותיה של השיטה) הדבר מעורר חשד רב. תופעות שאינן מוסברות, כפי שכתבת, הן בדיוק מה שהן: תופעות שאינן מוסברות, ממש כפי שעב"ם הוא בסך הכל עצם בלתי מזוהה ולא הוכחה לקיומם של חייזרים. יכול להיות שתטא הילינג עובד, יכול להיות שקיימים חייזרים, אבל גם אם מישהו יישבע בפני שהוא ראה חייזר ירוק קטן ממאדים, אני לא אסתפק רק בסיפור הזה, אפילו אם השתכנעתי שהאדם שמולי מאמין בו בכל ליבו. אני מאמין לך שאת מאמינה בתטא הילינג, לי אישית אין כל עניין נכון לרגע זה בשיטה הזו, כל מה שאני מבקש ממך, לאור הסיפור שסיפרת, זה מידע טריוויאלי שאת יכולה לספק בקלות אשר עשוי להאיר טוב יותר את פרטי העובדות והפרשנות שלהן.
אהבתיLiked by 1 person
אה, לא עניתי לך לגבי מטאפיזיקה. אני בטוחה שיש שפע הגדרות אולם לפי הבנתי, מטאפיזיקה היא מעבר לפיזיקה – מעבר לחוקים שהמדע "מכיר" בהם נכון להיום. מדע מתקדם יותר, הכרה בחוקים נרחבים יותר, הרחבת התודעה לאפשרויות נרחבות מאלו שהכרנו (עיין ערך "הכדור הוא שטוח, אין מצב שהוא עגול".
אהבתיאהבתי
שימי לב לא לבלבל בין הסברים / תיאוריות / מודלים – שאולי חסרים לנו היום כדי להסביר תופעות שנצפו, לבין קיום תופעה נצפית.
אנקדוטות אינן "תופעה" מבחינת המדע, אלא אם מצליחים להראות שלא מדובר בשלל גורמים מסיחים את הדעת וקיימת כאן "תופעה" אמיתית. למשל שטיפול בשיטה X אכן משפר מצב Y. (לא מספיק להראות כמה מקרים בהם אדם עשה X ואח"כ השתפר מצב Y. זה יכול להיות מקרי.)
אין שום דבר מטאפיזי בתופעה שאין לה הסבר. תופעה היא תופעה. אם היא קיימת, והדגש על המילה אם, אזי היא פיזית, ומן הראוי לחפש לה הסבר.
אהבתיאהבתי
אבל יש הסבר ל"תופעה". האם ראית את ברוס ליפטון, BIOLOGY OF A BELIEF?
הוא מדען שמלמד בבתי ספר לרפואה כיצד חשיבה יוצרת מציאות.
תטא הילינג (לדוגמא, תחום בו אני בקיאה) היא שיטת ריפוי שמוסברת על תיאוריה רחבה.
האם ניתן להוכיח את קיומו של אלוהים לפי המדע?
שוב, המדע נמדד באמצעות כלים שפותחו עבורו. כלי המדידה מתאימים לחשיבה מסויימת, ומגבילים הבנה וקבלה של אפשרויות ומציאויות רבות.
אהבתיאהבתי
עדיין לא התרשמתי שקיימת תופעה של ריפוי באמצעות הילינג, ולכן ההסברים לא רלוונטיים.
אשמח אם תפני אותי למחקרים מבוקרים שהראו עדיפות ברורה להילינג מסוג כלשהו על פני פלסיבו.
אלוהים הוא מושג שבהגדרה אינו ניתן להוכחה או הפרכה, ולכן אין למדע דרך לעסוק בו. המדע בודק דברים. דברים שאינם ניתנים לבדיקה, נאלצים להישאר מחוץ למדע.
ממליץ לך לקרוא גם את : "אי אפשר לבדוק את זה בכלים מדעיים"
אהבתיLiked by 1 person
תודה, תיארת במדויק את מה שאני חושב כבר שנים רבות ומתקשה להסביר. אני לומד בודהיזם לעומק ומכיר את הרעיון, את הטענה המורכבת והיפה שמחשבה יוצרת מציאות, אבל… וכאן בא באנחת עצב ה"אבל!" הענקי: זה לא פשטני כל כך. זה מעודן, מורכב ודורש חיי עיון ומעשה שלמים וזהירים. קיום אנושי תמיד היה ויהיה דבר מורכב ונעדר אקסיומות מוחלטות, מצטער על האירוניה שבמשפט האחרון, לא התאפקתי.
אהבתי מאוד את הציטוט של מהטמה גנדי ונעצבתי מחדש למקרא ההשטחה האיומה שהרעיון היפה הזה עבר עד שהוא התגלגל והפך ל"סוד" ודומיו.
אישית, אני סובל ממחלות כרוניות קשות ורוב מכריי הסבירו לי בחיוך מלא חמלה שאני לא מבריא כי אני לא רוצה לעזור לעצמי, ע"ע לשלם הון עתק לקינסולוגים, הומיאופתים, לאכול את האוכל הנכון ולחשוב את המחשבות הנכונות ואז מיד בזבנג וגמרנו להיפטר ממחלות שונות ומשונות בכוח המחשבה החיובית והטיפול הרפואי האמיתי. אני מסכים, אם הייתי מאמין להם, נטל האשמה היה מזיק לי עוד יותר וכיסי היה קל עוד יותר. מכיוון שאני פרד עקשן ואני לא מאמין להם, אני סתם חולה כרוני שמקבל את עובדת היותו חולה ובעל-תמותה כמו כל אחד אחר, מתבונן במחשבותיו, ערכיו ומעשיו בזהירות המירבית, ונהנה מהבלוג שלך הנאה גדולה. תודה, המשך!
אהבתיאהבתי
תודה לך, ומאחל לך משב בריאות מפתיע, ואל תיתן לאף אחד להפיל את רוחך. גם לגנים ול"יד הגורל" יש מה לומר. מה לעשות. אנחנו לא שליטי היקום. רק בני תמונתה חולפים.
אהבתיאהבתי
אז אם אנשי ה"תטא הילינג" באמת חושבים ש"דומה מושך דומה" וש"מחשבה יוצרת מציאות" וכל הג'יפה בחייו של אדם מגיעה אליו רק מפני שהוא עצמו זימן אותה אליהם, יש לי רעיון: אם המשטרה תתפוס גנב\אנס\רוצח והוא יובא אל בית המשפט, כל שנותר יהיה לשופט לעשות זה לברר אם הנפגע הוא מתרגל תטא הילינג. אם כן, אז מן הסתם צריך לשחרר את הפושע (כי הרי הוא לא אשם) ולהעניש את איש התטא הילינג, שלמעשה אשם בכך שזימן את הפשע אל חייו.
אהבתיLiked by 1 person
כותב יקר, נראה לי שאתה פשוט עוד לא "התעוררת" ולכן הכתיבה שלך מחפשת הסברים ותמיכה. תמשיך לחפש ובסוף אולי תמצא. קל לך מאוד לפסול כל דבר ולהסיק מסכנות שנראות רק לך. כדאי לך לזכור: "הפוסל במומו פוסל". זה עובד תמיד בכל מצב וללא יוצא מן הכלל. בהצלחה בחיים ה"חיוביים" שלך ותמשיך לכתוב כל מה שאתה "חושב". WAKE-UP!!!!!
אהבתיאהבתי
אני מניח שמכיוון שלדבריך "הפוסל במומו פוסל", הרי שמי זקוק להתעורר הוא את/ה? או שלא תמיד הפוסל במומו פוסל?
בכל אופן, הקדשתי חלק לא מבוטל מהרשומה לפרט מה *כן* נמצא כעובד.
אני תמיד פתוח לניסויים שיבדקו דעתו של מי נכונה.
אהבתיאהבתי
אולי ארשם לקורס שלה. הנה , מדענית רצינית
http://ronit-rotem.com/%D7%90%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%99/
אהבתיאהבתי
מרפרוף חפוז ולא מעמיק באתר שלה, אני מתרשם שהגבולות בין מדע-דעה-אמונה מאוד מטשטשים. למי שאינו מדען יהיה קשה מאוד לשים את האצבע היכן נגמרות העובדות והיכן מתחילות הספקולציות האמונות וההאנלוגיות הפיוטיות שאינן מבוססות על ראיות.
אהבתיLiked by 1 person
אדיר בנאדם! קראתי הכל וממש נהנתי
מקווה שתמשיך לפרסם פוסטים, בכל נושא שהוא 🙂
אהבתיאהבתי
וואו, אתה כל כך אנאלי 🙂
תשתחרר
יש דברים שאתה לא מבין והמדע עדיין לא הסביר
בכל מקרה – אם להשאר אנאלי: הפוטנציאל המצוי בבני האדם מאוד לא ממומש,
(לילד יש פוטנציאל אבל הוא לא מממש אותו-ממש כך בלי הטון המקומם והמסרס 🙂 )
כך שמחשבה חיובית עוזר ליצור אינסנטיב לפעולה
אהבתיאהבתי
החוויה היא שקובעת והעובדות מדברות בעד עצמן אלפי אנשים חוללו שינויים בזכות התת מודע וחשיבה חיובית , זה פשוט כל דבר ביקום שואף לצורה הכל ביקום זה צורות כאלה או אחרות ויש חומר שהוא נטול צורה שהיא המחשבה וגם מחשבה כמו כל דבר אחר ביקום שואף לבוא לידי צורה ושחושבים על משהו מסויים הוא גם שואף לבוא לידי צורה אז ככל שמתמידים ומתרגלים ככה הדברים מקבלים מציאות , אני לא רצה להרחיב כי אני בטוח בדעתי … אבל לכל אלה שבאמת רוצים להכיר באמת מציע לקרוא את הספר שבחינם באינטרנט מדע ההתעשרות , ולקבל שם את ההוכחות שמחשבה אכן יוצרת מציאות , תרשמו בגוגל מדע ההתעשרות …
אהבתיאהבתי
אהבתי!!!! מישהו באמת "מדבר" בהיגיון)))
אהבתיאהבתי
"יש לי תחושה שגם אם כל עשרות אלפי האנשים יצאו לדרך עם החלום של כביש פנוי, הוא יהיה פקוק בכל זאת."
?
יש לי תחושה שרק אם כל עשרות אלפי האנשים יצאו לדרך (עם החלום של כביש פנוי), הוא יהיה פקוק (בכל זאת)!
אהבתיLiked by 1 person
נדמה לי שהפרשנות שלך ושל רבים אחרים מגיעה מכיוון מאוד מסויים.
אוכל לומר שבחיי דברים רבים השתנו כתוצאה מנתינת פירושים מעצימים וחיוניים.
לדוגמה…גרנו בדירת יוקרה בנשר, בקרבת האוניברסיטה לשנתיים וחצי כשמבחינתנו זו תהיה דירת חיינו.
בשנה הראשונה המצב הכלכלי לא היה פשוט כי העסק שלי עדיין לא עמד על רגליו.
הלחץ הכלכלי היה כבד והיינו חייבים למצוא פתרון.
בגלל שהבסיס שלי רוחני, צץ לו המשפט "דבר לא נגדי, היקום לא נגדי, אני פשוט לא מבינה את כל התמונה".
מה שגרם לי לעשות בדיקה מה קיים בחיי ומה אני באמת רוצה…. ובהחלט לא מצב של חוסר עשייה כמו שתיארת בתחילת המאמר.
ישבנו עם דף ועט, עשינו חישובים והתחברנו לעוד אמירה רוחנית שטוענת ש"שחרור מחומר חשוב"….החלטנו לשחרר את הדירה ולהיזכר ולהתחבר לרצון האמיתי שלנו.
לא היה קל, אך פנינו היו קדימה…קנינו דירה עם פחות חדרים בפרוייקט מדהים צמוד לאוניברסיטה, הגשמתי את רצוני להיות תושבת חיפה, סגרנו משכנתא עצומה.
עכשיו…….אם הייתי משתכרת במשך השנתיים שהיינו בדירה המדוברת, סביר שהיינו חנוקים ממשכנתא למשך עוד 30 שנים….הרצון של בעלי היה להיות ללא משכנתא, זה הכביד מאוד.
לקחנו את כל הרצונות שלנו והפכנו אותם למציאות…אחת לאחת…
אז הכל עניין של פרשנות…אנחנו נשענו על הגישה הרוחנית שלנו כמטפלים הוליסטיים…לנו זה עזר ותמך.
נדמה לי שכל אחד מאיתנו מוצא את הדרך שנכונה לו והכל נפלא ונהדר…לא מוצאת שום בעיה עם זה.
אהבתיאהבתי
אכן נהדר.
וגם לדעתי יצירת מציאות היא לא משהו בעלמא, היא התבוננות והרהור במה שרוצים ובמצב הנתון באותו רגע וחיפוש פתרון יצירתי שלעיתים לא מגיע דווקא מחשיבה ראציונלית מוסדרת אלא בצורה לא צפויה, מתוך הקשר, אינטואיציה אסוציאציה.
משם יש אנשים שילכו עם הרעיון עד הסוף ויש כאלה שיחששו או ישארו על הגדר. לדעתי, במקום הזה, תפיסת עולם רוחנית מאפשרת יותר חופש בחירה מאשר ספקנות. יש לספקנות וחשיבה רציונאלית מקום בהחלט אך לעיתים כאשר צריך לפעול בתנאים של חוסר וודאות, זה עוצר.
אהבתיאהבתי
מציאת פתרון יצירתי – באיזה אופן זה קשור לרעיון של "מחשבה יוצרת מציאות"?
באיזה אופן ספקנות וחשיבה רציונאלית מפריעות לפעולה בתנאי אי-ודאות? דווקא מהסיפור לעיל נשמע שהתבצעה החלטה מאוד רציונלית: "ישבנו עם דף ועט, עשינו חישובים…"
אהבתיאהבתי
מחשבה יוצרת מציאות היא בעיני תפיסה שמסדירה את היכולת לצאת קצת מהחשיבה הראציונלית ולחפש ולחשוב מחוץ לקופסא. אלה עדיין מחשבות ואם פועלים על פי הן, הן יוצרות מציאות.
ספקות מפריעים בשבל הביצוע. אם הפתרון הוא כזה שמוציא אותך מאיזור הנוחות – כמו למשל בדוגמא הזאת – לוותר על דירה גדולה שאוהבים ולהמיר במשהו אחר שלא ידוע באותו רגע אם יהיה מספיק טוב כמו הרעיון שעלה – ספקות לעיתים מונעים את ביצוע הפתרון.
ההחלטה בסופו של דבר היא רציונאלית אבל ההגעה אליה היתה פחות רציונאלית – שחרור מחומר…
יש ציטוט של מ.ק. אשר שממחיש את זה קצת בצורה אחרת:
"Only those who attempt the absurd will achieve the impossible"
אף אחד לא הולך בצורה רציונאלית לנסות את האבסורדי…
אהבתיאהבתי
שוב, את מושכת לנושאים שאין קשר בינם לבין הכתבה.
הכתבה לא מדברת על מחשבות באשר הן, ולא על מקורן של המחשבות, לא אם הן מחוץ לקופסה או בתוך הקופסה, הכתבה לא מדברת על איזור הנוחות או על לקיחת סיכונים, גם לא על פעולה בתנאי ודאות או תנאי אי-ודאות, אם באופן רציונלי או שאינו רציונלי, גם לא על ביצוע שיקולים חומריים או שאינם חומריים.
כל אלה נושאים ראויים לדיונים נפרדים.
הכתבה מדברת על משהו אחר: על "מחשבה יוצרת מציאות", במובן שבו אפשר לפסוח על שלב הפעולה והיקום ימלא את רצוננו באיזו דרך מאגית.
אהבתיאהבתי
הכתבה מדברת על הפרשנות שלך למחשבה יוצרת מציאות.
לקחת משהו מהסוד ופירשת אותו בצורה מאוד "רציונאלית". זה לא עובד ככה.
אהבתיאהבתי
הבה נעיין יחד במה שכתוב כאן:
http://en.wikipedia.org/wiki/The_Secret_%28book%29#The_law_of_attraction
The author claims that as we think and feel, a corresponding frequency is sent out into the universe that attracts back to us events and circumstances on that same frequency. For example, if you think angry thoughts and feel angry, it is claimed that you will attract back events and circumstances that cause you to feel more anger. Conversely, if you think and feel positively, you will attract back positive events and circumstances. Proponents of the law claim that desirable outcomes such as health, wealth, and happiness can be attracted simply by changing one's thoughts and feelings. For example, some people believe that using the Secret can cure cancer.[8]
אני מדבר בדיוק על זה. אני לא רואה איפה כאו יש פרשנות. מדובר במחשבה מאגית, ילדותית, אגוצנטרית להפליא, חסרת בסיס במציאות ואף מזיקה מבחינה מעשית, כפי שמראים מחקרים פסיכולוגיים.
אהבתיLiked by 1 person
טוב – כפי שאמרתי איפה שהוא למטה אני לא רוצה להגן על הסוד. אתה צודק זה נראה פשטני וילדותי.
השאלה אם זאת כל התפיסה או שבוויקיפדיה עשו מה שהם אוהבים לעשות וערכו את זה בצורה מגמתית.
אני מקווה שבדקת גם במקור ולא רק בוויקיפדיה.
אהבתיאהבתי
מסכימה איתך השמת לחלוטין בעניי זה
אהבתיאהבתי
בשמת,
האם תהיי מוכנה להציג כאן בפירוט את אירוע השבת הארנק שאבד לך, הרי אירוע זה ודאי משקף את תפישתך לגבי "מחשבה יוצרת מציאות". אני חש פעמים רבות מתגובותייך שאת מנסה לאחוז את המקל בשני קצותיו כאשר לפעמים את מפעילה ספקנות, "חשיבה חדה" וביקורתית אבל בנושאים מסויימים, שכנראה קשורים לאמונות שאת אוחזת בהן כרגע, נראה שאת עוברת מעין מהפך, דבר שאני מוצא אותו מרתק (בעיקר כי מרבית המגיבים כאן יותר קונסיסטנטיים באופן חשיבתם). לכן שוב, אני מציע לבדוק מקרה פרטי שעשה עלייך רושם ומייצג היטב את תפישתך בנושא כדי לתת לאחרים (אני מתחייב לא להביע דעות נוספות בעניין) להציג גישה ספקנית\ביקורתית כפי שאת עצמך נוטה לעשות כאן לא פעם. באופן זה גלעד יבין טוב יותר למה את מתכוונת ותוכלו לחדד את הניואנסים בהתייחס למקרה פרטי זה שאת מכירה היטב ויכולה לספק תשובות ישירות לשאלות שמתעוררות לנוכח הסיפור.
אהבתיאהבתי
גלעד,
חשיבה של מחשבה יוצרת מציאות לא עוקפת מוח, כלול בה בהחלט רעיון, שחרור מדפוסים וחשיבה מקובעת, לקיחת עט וחשיבה ראציונלית.
מי אמר שיצירת מציאות לא כוללת חשיבה בהירה ונקייה?
נהפוכו "יצירת מציאות רוחנית" דורשת מיקוד והסרת כל מה שחשבנו עד עתה כמוחלטים.
אהבתיאהבתי
שלום,
קודם כל אני שמח שבסופו של דבר הכל יצא לטובה.
אבל מודה שאני מתקשה לראות את הקשר בין הסיפור שסיפרת לבין הכתבה.
קודם כל, אני לא בטוח למה את מתכוונת כשאת אומר "הפרשנות שלך". אני ציטטתי מספרי "הסוד" למינהם. הפרשנות שלהם, לא שלי.
מסיפורך עולה כי ביצעתם שיקולים מושכלים, שהביאו לפעולות ממשיות. באיזה אופן זה קשור ל"מחשבה יוצרת מציאות"?
רעיון "מחשבה יוצרת מציאות" טוען כי עצם הרצון להשיג משהו, גורם באופן מיסטי כלשהו לדבר הזה להגיע לחייך. אני טוען שמדובר בשילוב של חשיבה מאגית חסרת אחיזה במציאות עם פרשנות שגויה של מנגנונים אחרים לחלוטין שעומדים מאחורי הדברים,במקרים מסוימים. בנוסף, אני מביא מחקרים שמראים כי אנשים שעסוקים בפינטוז על עתיד וורוד מקטינים בכך את הסיכוי שלהם להשיג את מבוקשם.
מה שתיארת אינו מתאים לאף אחד מהקריטריונים הללו, עד כמה שאני הבנתי.
אהבתיאהבתי
גלעד – יכול להיות שפשוט לא הבנת עד הסוף את העיקרון של מחשבה יוצרת מציאות?
כי להגיד "משהו מיסטי" זה, ובכן – די מיסטי…
אהבתיאהבתי
מהו עיקרון "מחשבה יוצרת מציאות" לגישתך?
אהבתיאהבתי
היא התבוננות והרהור כדי למצוא מה רוצים הערכה של המצב הנתון באותו רגע וחיפוש פתרון יצירתי שלעיתים לא מגיע דווקא מחשיבה ראציונלית מוסדרת אלא בצורה לא צפויה, מתוך הקשר, אינטואיציה אסוציאציה – ופעולה על פי הפתרון.
מחשבה – יוצרת – מציאות.
לא מדובר בפנטזיות כמו שציינת לגבי אותו מחקר, ולגבי כל המנגנונים שעובדים מאחורי זה כמו שאוהבים לתאר בסוד – זו בעיקר אמונה ולא משהו שניתן להוכיח.
אהבתיאהבתי
"התבוננות והרהור כדי למצוא מה רוצים הערכה של המצב הנתון באותו רגע וחיפוש פתרון יצירתי שלעיתים לא מגיע דווקא מחשיבה ראציונלית מוסדרת אלא בצורה לא צפויה, מתוך הקשר, אינטואיציה אסוציאציה" = מחשבה
"ופעולה על פי הפתרון" = פעולה
כלומר, פעולה היא שיוצרת את המציאות. לא המחשבה כשלעצמה.
ואנחנו מדברים על:
"כל מה שאתה צריך לעשות כדי שמשאלותיך יתמלאו הוא לבקש, להאמין, לקבל."
על זה כל הכתבה: הפסיחה על שלב הפעולה, והאמונה הלא מבוססת, ואף המוכחת כמרחיקה מהשגת המטרות, שעצם הפנטזיות על התוצאה הרצויה יגרמו לה להגיע.
אהבתיאהבתי
הפעולה בסופו של דבר יוצרת מציאות אבל תחילתה במחשבה.
"כל מה שאתה צריך לעשות כדי שמשאלותיך יתמלאו הוא לבקש, להאמין, לקבל." – איך אתה יודע שיש כאן פסיחה על שלב הפעולה? הפעולה אמורה להגיע בסוף אחרת המציאות לא תיווצר.
לגבי האמונה שככה זה עובד, זו אמונה כפי שאמרתי. אפשר לתת כאן הרבה הסברים אחרים, רציונאליים יותר או פחות.
אהבתיאהבתי
"הפעולה אמורה להגיע בסוף אחרת המציאות לא תיווצר" – על זה אין ויכוח.
השאלה מי אמור לספק את הפעולה הזו, אנחנו או ה"יקום".
או שאת מיתממת, או שאולי את לא הבנת את הרעיונות מאחורי "הסוד"?
אהבתיאהבתי
אני לא רוצה להגן כאן על הסוד, למרות שאולי זה הרושם שנוצר. בעיני הסוד די מעוות דברים.
פעולה חייבת להגיע. כשהיא מגיעה מהאדם די ברור איך המציאות נוצרה.
אני חושבת שהדיון יכול להצטמצם למקרים בהם הפעולה קרתה לכאורה ללא התערבות של אותו אדם ש"זימן" את המציאות הזאת. אני חושבת שלזה אתה מייחס את הפרשנות המיסטית של הסוד.
אז שוב אפשר לתת כאן הרבה מאוד הסברים, חלקם אמוניים וחלקם רציונאליים. לטעמי זה החלק הפחות חשוב בכל העיקרון של מחשבה יוצרת מציאות.
בעיני התפיסה הזאת מאפשרת חשיבה מחוץ לקופסא ואת היכולת לעשות את ה-Leap Of Faith שדרוש כדי ליצור את המציאות של אותו משהו יוצא דופן.
אהבתיאהבתי
בדיוק לתפישה המעוותת של הסוד מתייחסת הכתבה. ועניתי כאן.
לא מדובר על "הסבר למקרים". מדובר על תפישת עולם בסיסית.
אהבתיאהבתי
אם ככה אתה צריך להדגיש את זה ולא לקרוא לפוסט מחשבה יוצרת מציאות, כי הגישה של הסוד זו רק גישה אחת לנושא וכמו שראינו זו לא גישה כל-כך מפותחת.
בקיצור – יש גישות אחרות שלטעמי יעילות ומוסברות הרבה יותר. הנושא של "מחשבה יוצרת מציאות" אינו מגוחך כמו שניסית להציג אותו בעקיפין.
אהבתיאהבתי
בשמת, אני הסברתי בכתבה במדוייק למה כוונתי, הבאתי טענות מסוימות, התייחסתי לכל האספקטים של הנושא בצורה מאוד מעמיקה ובצעתי הבחנות עדינות ביותר.
את לוקחת את הכותרת, מלבישה עליה משמעויות משלך, וטוענת שאולי אני לא מבין למה התכוון המשורר?
אהבתיאהבתי
לא. אני אומרת שאתה לקחת תחום שלם שנקרא "מחשבה יוצרת מציאות" מצאת את הפרשנות הכי מגוחכת לעניין ורמזת בעקיפין שכל מי שמשתמש בזה מגוחך באותה מידה.
אהבתיאהבתי
לתפילה כן יש השפעה, אולי לא תמיד רואים אותה, אבל מי שמאמין יודע שיש, אבל מעבר לכך יש דברים שתפילה לא יכולה לשנות, אם נגזר על מישהו למות הוא ימות, אבל בטח למעלה יהיה לו יותר טוב בזכות התפילות, ואם התפללת למשהו רע למה שמישהו יקשיב לך, ואולי משהו שאתה חושב שהוא טוב למעשה הוא רק בשבילך, וגם בתפילה כמו בכל דבר צריך את כוונת הלב, וככל שהתפילה תהיה יותר בכוונה תהיה לה השפעה, ואם אתם טוענים שמחשבות משפיעות, אז ק"ו תפילה עם כוונה. תפילה זה צינור של שפע, אם יש למישהו שפע שמחכה לו למעלה והוא מתפלל קל יותר לשפע לרדת אליו. תפילה גם יש לה דברים אחרים, כמו התחברות של הבנאדם לבורא, הוא מדבר איתו, מבקש ממנו, מודה לו וכו'. ואל תזלזלו בתפילה כל עוד אין לכם אמונה, אם הייתה, והייתם אומרים לי, האמנתי, התפללתי, ביקשתי משהו טוב, ולא הרגשתי כלום, עוד ניחה, אבל גם אז הייתי אומרת שאולי לא התפללת מספיק, או לא מספיק רצית, משה רבנו התפלל 515 תפילות לעלות לישראל, ולא נענה, ואומרים שאמר לו הקב"ה "די לך" כיוון שאם היה מתפלל עוד תפילה אחת היה זוכה לעלות, אז גם זה עניין של חשבונות שמים, כי אם היה עולה אז כך וכך היה קורה… בקיצור, אני חופרת, אבל זה כאין וכאפס כל מה שרשמתי לעומת ספרים שלמים שתוכלו לקרוא על כח התפילה שזה פי אלף חזק יותר מהסוד! אני לא באה לשכנע, אבל קשה לי לשמוע שמזלזלים בערך כה עליון!
אהבתיאהבתי
ועכשיו נראה איך התגובה נראית אחרי מתיחה קלה לכיוון העובדות:
"לתפילה כן יש השפעה. אולי אף פעם לא רואים אותה, אבל מי שמאמין מאמין שיש… לא נמצאה הוכחה שלתפילה יש אכן השפעה כלשהי שאינה יכולה להיות מוסברת ע"י גורמים אחרים… תפילה זה ריטואל מילולי… משהו משהו למעלה, אני מניח שמעל האטמוספירה, משהו על שפע לא ברור… אם הייתם מסבירים לי שמשהו לא עובד הייתי אומרת שזה לא שזה לא עובד אלא משהו לא בסדר אתכם… ראשי תיבות מוזרים… המון מסמנים ריקים… אני לא באה לשכנע, אבל אין ערך אמיתי למה שאני אומרת מכיון שאין לי הוכחות או ראיות לשום דבר שכתבתי, מלבד ההרגשה האישית שלי, שהיא כמו שידוע לי לא אמינה ולא מספיקה כדי שאקבל משהו כעובדה על פיה." סליחה על האיכות הירודה, אבל אני חושב שכפי שאדם מודד, מודדים לו.
אהבתיLiked by 1 person
מקילומטר אני מזהה את הקשקושים של הרב לייטמן. למען הסר ספק, אני מאוד מחבב את "קבלה לעם" למרות שאני לא מסכים איתם כמעט על כלום, חוץ מערבות הדדית (והעובדה שכולנו מונעים מאגו, אבל שניהם לא רעיונות חדשים).
חזק וברוך 🙂
אהבתיאהבתי
השורה על השואה פשוט בושה! "שישה מליון גברים נשם וילדים הביאו את זה על עצמם כי חשבו מחשבות שליליות
אהבתיאהבתי
היי גלעד
אני בהחלט מסכים איתך.
תאוריית הסוד התפשטה במקביל להתפתחות הבועה הפיננסית בבורסות העולם. הבועה התפוצצה בשנת 2008. בועה פיננסית בבורסות היא הביטוי החשוף ביותר למחשבה שאפשר לקבל עוד ועוד בלי לייצר כלום.
באסטרולוגיה זה היה עידן פלוטו בקשת!!. ועם המעבר לגדי הכל התמוטט-כל מה שלא היה עם רגליים חזקות על הקרקע. ההתפכחות מהפנטזיה שאפשר להמשיך ולנפח את הבועה הזו היה כרוך ברעידת אדמה כלכלית..כלכלת העולם אחרי 2008 השתנתה לחלוטין ושום דבר לא יחזור כמו שהיה.
כוכב שבתאי המסמל את מזל גדי נחשב לכוכב הפסימי והמורה הנוקשה שמאמין בעבודה קשה, מזל לא קל!, מחוייבות, משמעת עצמית ונאמנות למטרה. לעומת יופיטר המסמל אופטימיות, מזל טוב והישענות על האמונה. השילוב בין השניים כנראה היה אחד השיעורים המשמעותיים ביותר לאנושות בשני העשורים האחרונים.
חשוב לציין שהסוד מדברים על מחשבות ולא על אמונות. ההבדל בין אמונה למחשבה גדול מאוד. האמונה יוצרת מחשבה +רגש ואלו יוצרות פעולה/אי פעולה. כאשר מדברים על אמונות אזי אפשרי לערב את התת מודע..אבל "הסוד" נשארים שטחיים מעל פני המים ולא נוגעים בתת מודע/במערכת האמונות שלנו ולכן כל שינוי הוא רק שינוי זמני ומצומצם ביותר. וזאת מפני שהשורש של כל פעולה הוא האמונה, והמחשבה והרגש הם תוצר של האמונה. תיאורית הסוד לא מתייחסת בכלל למערכת/תבניות האמונות שלנו. נקודה.
אהבתיאהבתי
גליליו, אני לא יודע אם היית רציני או לא. אם לא – בהחלט משעשע 🙂
אם כן – אוי ואבוי. אבל לפחות כתבת "נקודה" בסוף, אז זה בטח נכון.
אהבתיLiked by 1 person
פינגבק: הכנה ללידה | עת חפירה
כתוב בצורה יפה
אבל מכניקת הקוונטים תחלוק עליך
אהבתיאהבתי
דני, למה אתה מתייחס?
אהבתיאהבתי
במסגרת עבודתי ראיינתי כ – 150 אנשים מהמובילים במשק הישראלי ועוד כ 30 בבלגיה, שוויץ וגרמניה.
מדובר באנשים שיש להם הרבה ממון וללא ספק הצלחה בכל תחומי החיים. לא מדובר כמובן על כאלו שזכו בירושה או בלוטו.
הם ניפצו לי לגמרי את האמונה שנטעה בי אמי ש"מי שיש לו כסף משקיע את כל הזמן שלו בזה ואין לו כלום יותר, במיוחד לא אושר". מרביתם עובדים פחות שעות מאדם ממוצע בישראל, ומרוויחים בהערכה גסה כמו 50 ישראלים ממוצעים, ואוה כמה אושר יש להם, לחלוטין יותר משאר האנשים שאני מתחכך בהם ביום-יום ונוהגים לומר שלעשירים אין אושר.
כולם הסכימו על עקרונות התורה שמחשבות יוצרות מציאות, מעבר למה שכותב המאמר הסכים איתם, והעידו שהם השתמשו בעקרונות כדי להגיע לאן שהגיעו, במודע או לא במודע.
אם כן, אין בכוונתי לזלזל, אבל אני נוטה להאמין לאנשים שהצליחו להגיע לאושר במלוא הדרו, ופחות לאנשים כמו כותב המאמר הזה.
לגבי מחקרים ש"בדקו את זה" ו"השקיעו הרבה שנים" – על כל מחקר שלך יש מחקר שאומר הפוך, שנוסה על אנשים אחרים בעלי חשיבה אחרת ואמונות אחרות. אין ממש בטענות כביכול "אקדמאיות" אלו ודווקא המגמה בשנים האחרונות בעיקר בתחום הפיזיקה היא כן לתמוך ברעיונות.
כותב המאמר מציין דוגמאות די שטחיות למה הכוחות הללו לא עובדים, ואם נשווה את זה למשל לחוק השני של ניוטון שנחשב לבסיס הפיזיקה הקלאסית, גם הוא לא עובד תמיד כמו שאתה מצפה וישנם חידושים ש"תיקנו אותו".
אני בעצמי, כתוצאה מהגילויים שלי, שיניתי את חיי מן הקצה לקצה והגעתי למצב שבו אני מרגיש אושר אמיתי, וזו הסיבה שמאמר כמו זה קצת חורה לי.
אני מבין לגמרי את חוסר האמונה, שכן גם אני חשתי בו בעבר. יותר מזה אני מבין את ההרגשה של כותב המאמר כי "אני חכם יותר מכל האחרים שמאמינים בשטויות האלו. כמה מפגרים הם? איך הם יכולים להאמין שמשהו פיזי יתמקם לפי המחשבות?".
ידידי, לפני כל המצאה חשובה בתולדות האנושות אמרו שזה בלתי אפשרי.
תחשוב למשל על המצאת גלי הרדיו – בא בן אדם ואמר "אני יכול לשלוח מסרים מצד אחד של העולם לצד השני". שאר האנשים היו ספקנים בדיוק כמו כותב המאמר, והם נכנסו לתדהמה ולהלם כשגילו כי נכון הדבר, שהרי זהו "קסם". ובכן, זה שהמחשבות הופכות למציאות זהו אינו "קסם" כמו שגלי רדיו הם אינם "קסם", אבל זה פשוט משהו שעוד לא הוכיחו אותו מדעית ועל כן כרגע הוא בגדר "קסם, אבסורד".
אך אל לנו להעביר חיים שלמים בלי להשתמש בעקרונות התורמים הללו שיכולים להעשיר את החיים שלנו בצורה בלתי רגילה.
לסיכום, אני קורא לכל הקוראים ולכותב המאמר עצמו לחשוב שוב ולשבור עמדותיהם השמרניות שבסופו של דבר אתם יודעים שמנתבים אתכם לחיים לא מספקים, "חיים של אחרים" ללא ביטוי אישי, התפתחות, סיפוק ונוחות.
אהבתיאהבתי
תמיר, יש לי הרגשה שאתה, ואולי גם אלה שסיפרו לך את הסיפורים, מערבבים בין אופטימיות, נחישות, התמדה, אמון עצמי וכד' *אשר משפיעים באופן דרמטי על ההתנהגות ועל הפעולות – ואלה מביאות להצלחה* לבין חלומות בהקיץ ופנטזיות על מצבי הצלחה שגורמים באורח פלא לשינוי בעולם המציאות.
אחת הטעויות הקלאסיות בביצוע תחקירים של "לראיין 150 אנשים שהצליחו" זו טעות הסקת המסקנות לאחור, ממדגם לא מייצג. "כולם הסכימו על עקרונות התורה שמחשבות יוצרות מציאות, מעבר למה שכותב המאמר הסכים איתם, והעידו שהם השתמשו בעקרונות כדי להגיע לאן שהגיעו, במודע או לא במודע." – השאלה היא כמה אנשים שפעלו באותו האופן לא הצליחו? אני מניח שכל 150 שהצליחו נהגו גם לאכול לחם, או לישון לפחות 4 שעות בלילה, אולי זה מה שהביא להם את ההצלחה? ואולי יש קשר הפוך? אולי אלה מסוג הדברים שאלה שכבר מצליחים לומדים בקורסים היקרים שהם יכולים להרשות לעצמם, או בספרים שהם קוראים בזמן הפנוי שיש להם, ולאחר מכן הופכים סיבה ותוצאה ומסיקים כי הקורסים והספרים גרמו להם להתעשר, ולא ההתעשרות והזמן הפנוי אפשרו להם לקרוא ספרי פיתוח עצמי וללכת לקורסים? אולי כן, ואולי לא. אלה בדיוק הדברים שצריך לבדוק במחקר מבוקר של הנושא. אם יש לך מחקרים שמראים את ההיפך אתה מוזמן להביא אותם.
אין שום מגמה בפיזיקה שתומכת ברעיונות הללו.
אני לא מבין איך הדוגמה על גילוי קרינת הרדיו רלוונטית. אותו אדם היפוטתי שטען כי הוא יכול לשלוח מסרים לצידו השני של העולם הדגים זאת בצורה מבוקרת. היתה תופעה לדבר עליה.
במקרה של "מחשבה יוצרת מציאות" אין בכלל תופעה. רק סיפורים של אנשים שמאמינים שזה מה שקרה, ובעיקר כאלה שמוכרים את השיטה. אמרת שיש מחקרים שמראים שזה עובד – היכן הם?
אהבתיLiked by 1 person
גילעד אתה כותב בצורה מבריקה ומעמיקה
ובמיוחד אני נהנה מהתשובות הענייניות שאתה מחזיר למגיבים
למעשה אני מסכים עם כל מה שאתה אומר לגבי מחשבה יוצרת מציאות בסגנון ספר הסוד
וגם אני כמוך לא מאמין שאם תרצה ממש חזק להיות עשיר אבל לא תעשה כלום זה לא באמת יקרה
אבל יש דברים שבהחלט מחשבה יוצרת מציאות, לדוגמא הוכח בשנים האחרונות
שאם אתה דיכאוני ובמצב רוח ירוד ואתה באמצעות מחשבה תנסה לרמות את המח שלך
ולומר לעצמך שאתה שמח ושאתה מרגיש טוב ותנסה לחשוב בצורה חיובית יותר
המח שלך ימפריש חומרים כימים שבאמת מופרשים בעיתות שימחה…
כנל לגבי תנועות גוף כנראה שאם אתה במצב רוח ירוד ומרגיש רע אתה תלך
בצורה שפופה ותשב בצורה יותר עוברית ובמידה ותחליט להיות מודע ותלך בצורה זקופה
ותשב בצורה חופשית עם ידים פרושות לצדדים ותעלה חיוך מזוייף המח שלך יפעיל את המנגנונים הביולגים המשדרים ביטחון ותחושה טובה…
אני חושב שזאת הצורה שבא יש לפרש את המושג מחשבה יוצרת מציאות…
בסופו של דבר כל התגובות הרגשיות שלנו והתחושות שלנו נובעים מכמיה וחשמל במוחנו
ובהחלט ניתן להשפיע על המח עד לרמת שינוי בקשרים בין הנוירונים שלנו באצעות חשיבה חיובית ושלילית
(למעשה מוחנו משתנה מעט כל יום מכל מה שאנו רואים,לומדים ,שומעים וכו׳)
מקווה שזרעתי מעט אופטמיות 🙂
אהבתיאהבתי
תודה, אכן נתקלתי במחקר שהראה שאנשים שמתבקשים להחזיק עפרון בין השיניים (באופן שגורם לחיוך מלאכותי) בהשוואה לאנשים שמתבקשים להחזיק אותו בין השפתיים (באופן שלא גורם לחיוך) מדרגים בדיחות כמצחיקות יותר 🙂
השאלה כמה הדברים האלה באמת משמעותיים.
בכל אופן, רק בריאות ואושר!
אהבתיאהבתי
גילעד/גלעד שלום.
תודה רבה על הכתבה המאלפת שלך ומאירת העיניים. אני נמשך מאוד לעולם הקסם, מכיוון שכך כל פעם ששמעתי על מגדת עתידות או מטפלת באמצעות תקשור שמצליחה לגעת בקסם ניגשתי למפגש בחרדת קודש, נפרדתי ממספר מרשרשים וכעבור שעה יצאתי בתחושה נוראית של חוויית-מופע-שרלטנות לשמה. כמובן שכל "קוסם" כזה התגלה לי לאחר שקיבלתי המון המלצות וסיפורים מדהימים מחברים או משפחה חלקם אפילו בעלי תארים מתקדמים. דה פקטו, השטויות וזיבולי השכל שאותם "בעלי-כוחות" סיפקו עבורי הוכיחו לי שאנשים טובים ורציונאלים עלולים ללכת שבי אחרי חלקי-הלשון ולהאמין בבדיות. אני משתוקק ללכת פעם אל מישהו – רב, מכשפה או מתקשר שיוכיח לי מעבר לכל ספק אחרת.
הספר "כוחו של התת-מודע" היה נר לרגלי ואת הסוד קראתי פעמיים. כל-כך נמשכתי לרעיונות שלמדתי דמיון מודרך וNLP ואפילו "טיפלתי" באנשים ועזרתי להם להיגמל מסיגריות או להעצים את ביטחונם העצמי. בתכלס, האמנתי שאני יכול לגרום לאנשים להשיג את כל יהבם באמצעות דימיון מודרך. הפוסט שלך והחלק האחרון שדיבר על אותם דברים שאני מאמין/האמנתי בהם ושלל מהם באופן מדעי את תוקפם ערער אותי,העציב,הצחיק וגרם לי לשאול את עצמי – האם זה באמת עובד ?
זה מזכיר לי אגדה על אותו קבצן שהיה בעל אבן-קסם. בזכות האבן-קסם הקבצן יכל להפוך כל קדרה עם מים למרק חם ומהביל. אותה אישה שהכניסה את הקבצן לביתה וציוותה עליו להוכיח לה את הקסם נאלצה להוסיף כל פעם לבקשתו של הקבצן "רק עוד מרכיב אחד" אל הסיר כדי לזרז את פעולת האבן.. פעם היה זה כמה גזרים ואח"כ קצת תפו"א, ממש חתיכה קטנה של דלעת וגם ככה היה קישוא בבית אז… בסוף היה לאישה סיר מרק מהביל והכל בזכות אבן-הקסם. שהקבצן הספיק בחוכמתו לדלות מהסיר כדי להשתמש בו בפעם הבאה לאישה נפעמת והמומה ממעשי הכשפים.
מחשבה יוצרת מציאות על ידי פעולה. אהבתי את הפתגם שהזכרת – "סוף מעשה במחשבה תחילה" אבל בדיוק כמו שמהטמה גנדי אמר וציטטת אותו – הכל מתחיל במחשבה. אני חושב ש"הסוד" הוא אותו קבצן עם אבן-פלא שמסוגל לבצע קסמים אבל כדי שהם יקרו בוודאות אתה צריך לתכנן, לכתוב,לתזמן, למצוא, להיות יצירתי, להתמקד.. כל אלו פעולות חיוביות, אמיתיות, ממשיות שעשויות להניב תוצאה רצוייה. אבל כמו שאמרתי כל אלו פעולות. לדוגמא נניח ותרצה שלא יהיו לך פקקים בדרך לעבודה- אתה תחשוב על זה, אתה תזמן לעצמך את זה שתחליט לצאת בשעה מוקדמת יותר או שתשנה מסלול נסיעה או תשנה את מיקום מגורך,עבודתך, תחבורה (אולי קטנוע) וכד' כך שבזכות זה שחשבת על זה הצלחת להגיע לזה (נכון, זה כלל כמובן כמה פעולות).
יחד עם זאת, חוויתי בחיי מקרים בלתי ניתנים להבנה- דז'ה וו שנמשך דקות שידעתי מה הולכים להגיד ומי יגיד וחלומות שהתגשמו באופן מופלא ולא הגיוני ומקרים אחרים. אני מאמין שאפשר להסביר אותם בדרך מדעית או כצירופי מקרים ועדיין בחוויה האישית שלי משהו שם פשוט היה קסם עבורי.
נ.ב. קראתי אחת מהתגובות לגבי השן שהחלימה מהילינג תטא. אני עברתי תאונת קטנוע וריסקתי את הכתף. נאמר לי שלעולם לא תחזור הכתף שלי לאיתנה ואסבול מכאבים כאלו או אחרים במיוחד במעבר עונות. קיבלתי 4 חודשים של חופשת מחלה וסדרת טיפולים פיזיותרפיים (שלא ביצעתי) ולאחר התקופה הנ"ל עברתי צילום נוסף על הכתף. הרופא אמר לי שלא רואים בכלל סימן לשבר הוא תהה אם לא שברתי את הכתף השנייה. מבדיקות הסי.טי. שערכתי שהצביעו על נזק חמור וריסוק כתף עם שבבים מפוזרים באזור לכתף שלמה שלא נראית שמעולם נשברה, 0 כאבים כבר 5 שנים, תנועתיות מלאה. לא עשיתי שום הילינג טתא, לא הלכתי לרב, לא עשיתי כלום… הייתי בסך הכל בדיכאון מהמצב והמצב הסתדר באופן מושלם. הרבה פעמים לא האמנתי שיש סיכוי שמשהו טוב יקרה ובסוף הוא קרה.. באופן מפתיע.. כך שניסים קורים גם בלי שמבקשים וגם אם יש להם או יהיו להם הסברים מדעיים בהווה או בעתיד.. עדיין נרצה להאמין בניסים. לפעמים זאת התקווה היחידה שלנו במקום שאין לנו יכולת אמיתית להשפיע.
אהבתיאהבתי
תודה לך על דבריך המרתקים, ועל גילוי הלב.
אני ממליץ לך להמשיך להפוך בבלוג מקצה לקצה – אני בטוח שתמצא בו עוד הרבה דברים שמצד יחד אולי ינפצו קצת מיתוסים ויטלו סוג מסויים של קסם, ומצד שני, כך לפחות אני מרגיש, יעניקו את תחושת הסיפוק של ראייה מפוקחת יותר של החיים. לדעתי ראייה כזאת מובילה גם למיצוי טוב יותר שלהם.
אהבתיאהבתי
ממה שהבנתי.. או אולי אני טועה שאין אנו יכולים לשנות את המציעות בשום דרך… אז אולי… המיסטיקה… הדת… זה הפתרון… הכל כתוב מלמעלה ???… עד
הכל בתורה??בקבלה?????הכל כבר רשום לנו???
אהבתיאהבתי
לא ניסיתי לומר שאי אפשר לשנות את המציאות בשום דרך. טענתי שאין ראיות לכך שמחשבה בלבד יכולה לשנות משהו במציאות, ללא פעולות מתווכות. ההמשך כמובן אינו רלוונטי, ובכל מקרה, השאלה היא לא מה "הפיתרון" למצב, אלא מה המצב. זה שנמציא מושגים, לא מספיק בשביל להפוך אותם לקיימים.
אהבתיאהבתי
יופי של מאמר. מומלץ לקריאה בתחום בפרו החדש של גו דיספנזה ״היה הפלסבו של עצמך״. חג שמח.
אהבתיאהבתי
אהלן גלעד ,
שאפו על הבלוג , אני נורא נהנה לקרוא את הפוסטים שאתה כותב.
גורם לך לתהות ולעלות ספק בכל מני נושאים, למרות שיש המון נושאים שלא ניתן להסביר אותם,
או שהמדע לא מספיק מפותח היום, אולי עוד 30 שנה יתגלו נושאים או מחקרים חדשים שמפריכים או מחדשים נושאים שלא מובנים לנו כיום.
צפיתי לא מזמן בהרצאה של בוב פרוקטור, אחד מהמרצים להתפתחות אישית , מחשבה יוצרת מציאות וכו'.. ההבנה מאחורי המונח הזה, זה ברור כמו שכתבת, אם תחשוב על משהו, לא משנה כמה חזק תחשוב על זה, יש דברים ורובם שלא באמת יקרו בעולם הפיזי וזה יוצר אשליה מסוכנת וכדומה, אם להסתכל על זה מהנק' מבט הזו, אז כן, למרות שיש מאחורי המונח הזה "מחשבה יוצרת מציאות" – הבטים שונים ודרכי פעולה שמתחילה היא מהמחשבה ובסופו של דבר ע"י עשיית הדברים הנכונים, קבלת החלטות נכונות והתמדה, אתה יוצר את המחשבה הראשונית שהייתה למציאות בסופו של התהליך.
האמת לא קראתי את הסוד, שמעתי רק על האג'נדה מאחורי הרעיון וניסיתי להבין את הרעיון עצמו.
כפי שאמרתי, צפיתי בהרצאה מהסמינר של בוב פרוקטור לגבי "מחשבה יוצרת מציאות", להרצאה קוראים
"The Science Of Getting Rich" – הוא משלב בה הסברים ופעולות איך לייצור התקדמות ואיך תהליך המחשבה עובד, מבחינה פסיכולוגית, על כולנו ואיך פשוט משיגים עושר (הצלחה).
אני אשמח עם תקדיש שעתיים מזמנך לצפות בהרצאה שלו – מאוד מעניין אותי הביקורת שלך על ההרצאה המסויימת הזו, איך תנתח את כל הדברים שנאמרו, את שפת הגוף שלו ואם יש קשר למדע בכלל לדברים הנאמרים בהרצאה.
אשמח לקרוא את מחשבותייך בנוגע לסרטון הבא,
שיהיה ערב טוב ושבוע מצויין!
תמשיך לכתוב לעניין ולהעשיר את ידע העוקבים שלך !
מייק 🙂
אהבתיאהבתי
הי מייק, קודם כל תודה, אני שמח שאתה מוצא עניין ותועלת בבלוג.
לגבי ההרצאה, ריפרפתי עליה, ולא נתקלתי במשהו מעניין במיוחד. הוא נותן זריקת מוטיבציה לווריד, שלא ברור על מה היא מבוססת. נכון, כדי להצליח צריך לקבוע מטרה, צריך להיות מוכנים להשקיע, צריך מוטיבציה פנימית, צריך התמדה. אבל כל זה ברור מאליו לא?
בסביבות 1:37 הוא שוטח את תמצית הרעיון של הסוד למעשה, עד כמה שאני מבין, ושם משתרבבים רעיונות מוזרים שהוא לא ממש מפרט, כמו "היקום יגשים את משאלותיך", "אתה לא צריך לדעת איך תגיע לשם". לא רק שאני לא יודע על סמך מה הוא אומר דברים כאלה, אם תקרא את המחקרים למעלה תראה שזה פשוט לא עובד. כדי להצליח אתה צריך תוכניות פעולה, אתה צריך לנהל סיכונים (לצפות את התרחישים הגרועים ביותר ולנסות לפעול כדי למנוע מהם מלקרות), בקיצור, אתה צריך לנהל פרוייקט. מוטיבציה ואופטימיות חשובות מאוד. אבל גם תכנון, מאמץ, מעקב וכו'. היקום לא יעשה בשבילך כלום. וגם, לא כל אחד יכול להגיע לכל מקום שירצה. זה נחמד לומר, אבל אני לא רואה שום סיבה למה זה יהיה נכון.
קרא שוב את הקטע "באיזה מובנים מחשבה אכן יוצרת מציאות?".
לגבי "מדע" בכותרת ההרצאה – זאת סתם דמגוגיה. איזה מדע בדיוק עומד מאחורי הדברים?
היה מעניין מאוד לערוך מחקר מעקב על אנשים שהשתתפו ב"תוכנית הסוד" ולבחון כמה מהם הצליחו להשיג מטרות מוגדרות היטב בהשוואה לקבוצת ביקורת של אנשים שלא השתתפו בתוכנית.
אהבתיאהבתי
לא יודע מה איתך!! אבל הסוד אצלי עבד לחלוטין!! לא היה לי חברים, אני לי צינונים וכל החארטות האלו ובאמת הכל השתנה מקצה לקצה ואולי לא תאמין למה שאני עכשיו אומר.. אבל אני בטוח שמי שעשה את הניסוי האמין במה שהיה שאמרו לו ושהוא בריא או חברותי או כל דבר אחר אבל יש בעיה אחת… מי שעשה את הניסוי הוא לא חשב שמי שעושה את הניסוי הוא פתאום הוא ישתנה הוא חשב שיהיה גרוע וגישה שלילית! מתי שחושבים משהו שלילי אז ככה באמת יהיה וזה משפיע על אחרים! זה בדיוק מה שכתוב בסוד וגם בספר הקסם החדש 🙂 סתם מבלבלים את המוח ומאמינים כי אנשים עשו מלא חטאים בחיים שלהם אז לא רוצים שיראו שיש באמת אלוהים.
אהבתיאהבתי
אהבתי נורא! מעניין מאוד וחכם.
כפי שכתבת, וגם מניסיוני, חוסר בטחון וחוסר שליטה במצבים בחיים, הם שגורמים לאנשים להאמין ב"חוקים" האלה.
אהבתיאהבתי
לדעתי המאמר שלך מוכיח מאליו כי הדבר הכי יקר בחיים הוא האמונה של האדם, ועליה הוא שומר מכל משמר. מדוע? משום שכל מה שאתה עושה במאמר ובתגובות שלך הוא לנסות ולהגן על מה שאתה מאמין בו. אתה מאמין ברציונאל ולוגיקה כי זה צד חזק אצלך, אבל מנגד קשה שלא להתרשם שהצד הרגשי שלך נמצא בנחיתות מתמדת.
כאשר אתה מדבר על עולם רגשי אתה לא יכול לדבר במונחים לוגיים, כי בסך הכל מה שלוגי עבור אדם אחד במונחים רגשיים איננו לוגי עבור אדם אחר (במונחים רגשיים). בסופו של יום כל אחד מבקש להרגיש ולחוש טוב, לא להיות רובוט של מציאות כזאת או אחרת אלא לחוש טוב, לשמוח ולהיות מסופק ועל זה המאמר שלך לא מדבר במילה. להיות מסופק זו שאלה סובייקטיבית לעולם, משום שהיא תלויה במילוי רצון אישי, להבדיל מרצון כללי שמישהו אחר הלביש עליך.
מאמרך לא עוסק בתחומים הכי פנימיים של האדם – מה מתחולל בפנימיות הדברים, ולכן אין בו שמץ של אמת משום שהוא מונע מתוך האג'נדה שהתרבות המערבית מנסה להשליט על העולם, כאשר חלקים ניכרים מהעולם מתחילים להתעורר ולהבין שמדובר בתרבות שמבקשת להפוך אותם לעבדים לדעות ואמונות שמשרתות כח ושליטה, להבדיל מאהבה ורגש.
אם אני עובד כל החיים ומחשב כל פעולה ופעולה, וחוסך כל מצב ואנרגיה רק כדי שיום אחד יתגשם לי חלום, אבל בפועל בדרך אני הורס את כל החלומות הטהורים המצויים בלב פנימה (שהם חסרי לוגיקה אלא מונעים נרגש חם של אהבה נטו) – ואני מדבר על דבר שמתרחש כמעט אצל כל אדם מודרני ומערבי בפרט – אז נשאלת השאלה מה יוצא לי מכל המרדף הזה? האם אני אשיג את הדבר שאני הכי רוצה להשיג שהוא אהבה, קירבה, רגש, משמעות, אמת???
האם אני יכול להשיג את כל אלה רק על ידי לוגיקה או מדע מקום בו אני כאדם מורכב מחצי שהוא כולו רגש, שאותו המדע מעולם לא חקר וגם לא יוכל לחקור?
האם אני באמת יכול ללכת לישון בלילה מבלי שיש לי ייסורי מצפון על עוד יום שעבר ושלא עשיתי בו דבר למען אותו קול שבוקע מפנימיות הלב פנימה פנימה? האם אני יכול להמשיך ולהתעלם ממנו?
האם זה סתם שאנחנו אוהבים לשמוע סיפורי אגדות וסיפורים עם סוף טוב? האם אין לנו משהו פנימי שיודע שבסופו של יום, לא משנה כמה הצלחות "לוגיות" יהיו לנו בחיים, המשמעות האמיתית חייבת להיות גבוהה מכל מה שהשגנו כאן בתוך פרק זמן כה קלוש ביחס למציאות שהיא אינסופית? האם זה החלום הכי גדול של האדם? להיות רובוט בתוך מציאות סימולטורית חסרת כל משמעות מעבר לאותם 70 שנים שהוא מבלה בה?
למה האדם מבקש להותיר חותם כה גדול על העולם אם הוא בסך הכל מבחינה לוגית ייעלם לאחר 70 שנה ולא ישאר ממנו שום זכר לאחר מכן, וגם אם ישאר ממנו זכר לאחר מכן, הוא לא יהיה קיים בשביל להנות מזה הזכר שנותר אחריו.
לכן, נשאלת השאלה, מדוע אנחנו להוטים להותיר בעולם את חותמנו, אם ממילא לא נהיה כאן כדי לחוות אותו? איך אתה מסביר את זה אם לא מכך שאתה מתעלם לחלוטין מעצם המהות הפנימית שבתוכנו?
המאמר שלך הוא תוצאה של הליכה מובהקת בדרך רציונאלית שמאפיינת אדם שכלתן – הא ותו לא! אדם שכלתן יכול להגיע לתוצאות יותר מחושבות ומדויקות בחיים – זהו יתרון גדול מאד, אך מנגד אדם כזה בדרך כלל תמיד מפסיד את החלקים הפנימיים הכי טובים שקיימים במציאות – הוא אף פעם לא מייחס להם חשיבות מעשית, כי הם לא רציונאליים – והוא כל הזמן מפספס אותם (כמו בדוגמא שלך שהבאת במאמר על מי שחושב על ספות ופתאום מגלה רק ספות. תקח את זה באנלוגיה לעולם הרגשי).
נמצא שהוא רודף אחר הזנב של עצמו, כי כל מה שהוא עושה בשם הלוגיקה, הוא עושה כדי להרגיש, כדי לקבל חם ואהבה, שאלו ההשפעות הכי מיטיבות, טהורות, שלמות ומענגות שקיימות במציאות, אבל מנגד האדם השכלתן כבר מזמן שכח לעבוד אותן… ותחשוב על זה!
בעצם לא צריך – נראה לי שאתה יודע בדיוק על מה אני מדבר. אתה חי את זה!
אהבתיאהבתי
שלום יובל, אני חושב שאני מבין מה שאתה אומר, בעיקר כל פסקה לגופה, ואף מזדהה עם חלקים ממה שכתבת.
יחד עם זאת, לא בזה עוסק המאמר. השאלה שעומדת בבסיסו היא פשוטה: האם מחשבות, כשלעצמן, ללא מעשים מתווכים, יכולות להשפיע על המציאות, הפיזית, שמחוץ למוחו של החושב. כן או לא. זה הכל.
הטענה שלי היא שלא. זאת אגדה. אולי האגדה הספציפית הזאת גורמת הרגשה טובה לאנשים, אבל מחקרים מראים שבצורתה הקיצונית, הפנטזיונרית, היא אף מרחיקה אותם מהיעדים שהם ניסו להגשים. במקרים מסוימים היא יכולה לגרום תסכול רב ואף רגשות אשמה כבדים.
על זה המאמר.
לא על משמעות, לא על הנאה, לא על תרבות המערב, לא על לוגיקה או השארת חותם. השאלה היא שאלה של כן / לא. נכון / לא נכון. וזה סוג השאלות שאני מתמקד בהן בבלוג כולו.
גם אני מאמין בדברים, אבל אני מאוד משתדל שאלה יהיו דברים נכונים, ולא דברים שאינם נכונים.
(ממליץ לך לקרוא גם את "ידיעה, טענות משונות ומוחות נשפכים" ואת "האמנה, אמונה ואמון" שנוגעים בנושאים האלה).
לסיום, אני לא מבין היכן יש סתירה בין אנשים שלא מאמינים בפנטזיה הזאת של מחשבה שיוצרת מציאות, במובן שתיארתי, לבין אנשים שחיים חיים מלאי הגשמה, רגש ומשמעות.
אהבתיLiked by 1 person
גלעד קראתי את תגובתך ואענה לך:
מחשבות מאד משפיעות על המציאות. עכשיו נשאלת השאלה מהי מציאות?
אם אתה מגדיר מציאות בתור משהו חיצוני שצריך לקרות, למשל, אני אחשוב שאני רוצה לזכות בלוטו ובגלל שחשבתי זה יקרה, אז וודאי שאני מסכים איתך. מחשבות כאלה לא יכולות לחולל שינוי ממשי במציאות, כפי שהגדרת אותה.
מצד שני, ההגדרה היותר מדויקת של מציאות היא עולם החוויה הפנימי של כל אדם ואדם. מדוע?
משום שאם אני לוקח שני אנשים ושם אותם על אי בודד יפהפה עם קוקוסים ומים בצבע טורקיז, אך לאחד יש משהו שמטריד אותו במחשבתו ולשני אין, בהחלט תגלה שאחד נהנה מאד מהמציאות החיצונית שסובבת אותו והשני לא.
נמצא, שהמציאות היא לעולם פנימית, כפי שהיא נחווית באופן סוביקטיבי בלבד. ואת זה המדע כבר הוכיח בתיאורית הקוואנטים. הכל הוא תלוי זווית התבוננות.
משהו שאדם אחד יכול לתפוס כחיובי אחר יתפוש כשלילי. לכך יש הוכחות מדעיות רבות. ואגב, תורת היחסות של איננשטיין אף היא מוכיחה זאת.
לכן הגדרת המציאות היא הענין העיקרי שצריך להיות ברור במאמרים ובתפישה שלך, משום שהמציאות כפי שאתה מגדיר אותה היא לא המציאות האמיתית. אתה מתאר מציאות שהיא חיצונית בלבד ומתעלם לחלוטין מהגרעין של המציאות שהוא לחלוטין פנימי.
עכשיו, מי שכבר מתחיל לעבור מסע בפנימיות שלו, ועובד בדבר הזה יום יום, כפי שאחרים עובדים בעבודה ומרכזים את כל מאמציהם בלהרוויח כסף ולהתקדם בקריירה, יודע הרבה מאד על מציאות.
מעבר לכך, אדם כזה, שעובד בעבודה הזאת, יודע על יכולת של מחשבות בשינוי מציאות, ולא רק המציאות הפנימית החוויתית, אלא כיכולת מוכחת להשפיע גם על מציאות חיצונית בשני אופנים בדרך הטבע ובדרך שמעל הטבע.
בדרך הטבע, ברור שאדם שמצליח לשנות את רגש תפישת המציאות שלו, וודאי שהדבר ישפיע על פעולותיו ויגרום לו להצליח להשיג יעדים – את זה גם אתה ציינת במאמרך.
מצד שני, יש רובד נוסף שהוא מעל הטבע, שלגביו לא ניתן להרחיב, אבל בהחלט הרובד הזה מסובב את רובד הטבע, וכאשר אדם חודר למרחב העל טבעי הוא בהחלט יכול להשפיע בדרך נס על הטבע, ולגרום לדברים לקרות שאין שום דרך להסביר איך הם קרו בפועל. יש על כך כיום מליוני עדויות ברחבי העולם. והיהדות מלמדת אותנו שיש לכך אינסוף ראיות וסיפורים מדורות קודמים. בקצרה נומר כי מדובר ביכולת שהקדמונים קראו לה "מעשה מרכבה", והיא היכולת לחדור דרך ייחוד המחשבה והלב למרחב העל תודעתי, מרחב העל טבעי, המרחב שמסובב את כל המציאויות כולן.
מדוע אדם רציונאלי לא יכול לקבל את זה? משום שהוא כבול בתפישת עולם שכל תזוזה ממנה עלולה לערער את הבטחון העצמי שלו ואת היציבות שהוא כל כך שואף אליה, ברם אדם שכלתן לא יכול להתחדש משום שהוא אוחז בתפישה שכובלת אותו ומסרב לעזוב אותה בכל תוקף. כאשר אתה אוחז בהרגל שכלי אחד אתה לא יכול לשחרר את המחשבה ולקבל מתוך מציאות אינסופית אפשרויות חדשות להתקדם בחיים, להתקדם במסע האמיתי שלך מול עצמך, ולהתחדש מדי יום ביומו (בני ישראל כאשר יצאו ממצרים היה להם קושי כל רגע ורגע וביקשו לפרקים לחזור למצרים, לסיר הבשר, למה שהיו מורגלים בו, למרות שהיציאה ממצרים היא היציאה מעבדות לחירות, כי אדם שלא מתחדש הוא עבד להרגל שמנהל אותו באופן שלא מאפשר לו להתחדש).
למה אני מתכוון? נניח שאדם שכלתן רואה לנגד עיניו חלום שלהערכתו יקח לו 10 שנים להגיע אליו. כאשר הוא יגשים את החלום הוא יקבל תענוג גדול, ומיד יתרוקן ויחלום על דבר חדש. אדם כזה עסוק רוב חייו בדרך ולא בתוצאה. לעומתו, אדם מאוזן, מאמין ובוטח בכח העליון שמחדש כל רגע את המציאות – הוא השם יתברך בכבודו ובעצמו – יכול להשיג את החלום שלו כל יום מחדש, ולהתחדש בתענוג כל הזמן, ואני מדבר על ענג שבאופן סובייקטיבי הוא אותו ענג כפי שמשיג אדם אחר שהגשים חלום שרדף אחריו כל כך הרבה זמן. בפועל בתוך העצמיות מתרחש אותו דבר. קבלת תענוג גדול מאד מכח הגשמה עצמית ומילוי הרצון בשלמות.
לכן, בסופו של ענין, המאמר שלך מציג חצאי אמיתות, כי אכן ישנם דברים נכונים במאמרך, אך מנגד רב הנסתר על הגלוי, מאמרך לא יכול להתמודד עם שאלות של מציאות פנימית ומציאות על טבעית, משום שנקודת המוצא שלו היא התייחסות מאד צרה מזווית חיצונית מאד מאד מאד צרה של תפישת המציאות. ממקום כזה, אתה צודק. במקום כזה בו אדם כבול להרגלים שכליים הוא לא יכול להבין לעולם כיצד מחשבה משפיעה על מציאות גם ללא מעשה אלא באמצעות תפילה בלבד. הוא פשוט לא יכול לראות את זה, ולכן לא יוכל להבין זאת, כי הוא מצוי במציאות מאד מאד מאד צרה.
אבל יש כל כך הרבה מעבר למה שאתה מכיר, על זה נאמר: "עין לא ראתה זולתך". רק מי שהולך בדרך של הפנימיות, בדרך שמתווה היהדות מדורי דורות, מסוגל באמת לתפוש את הדברים ממקום רחב יותר, וגם לגלות בעצמו חלקים אדירים מתוך אותה מציאות עליונה, ולחוות אותם כענין שבשגרה. ואם לא די בכך, אם הדבר מאד קשור ללבו הוא בהחלט יכול לשנות מציאות באמצעות תפילה. בהחלט. ודאי.
רק בעיה אחת – הוא לא יוכל להוכיח זאת לעולם לאדם שמצוי בתפישת עולם תחתונה ממנו, משום שאותו אדם יבקש להבין את כל המהלכים באופן לוגי, דהיינו באופן של סיבה ומסובב, ואת זה גם אף אדם לא יכול להראות.
אהבתיאהבתי
אתחיל בכמה הערות, ואז ניגש ללב העניין:
"המציאות היא לעולם פנימית, כפי שהיא נחווית באופן סוביקטיבי בלבד. ואת זה המדע כבר הוכיח בתיאורית הקוואנטים. הכל הוא תלוי זווית התבוננות." – תאורית הקוונטים לא מדברת בכלל על האדם, או על תודעתו או על חוויתו.
"משהו שאדם אחד יכול לתפוס כחיובי אחר יתפוש כשלילי. לכך יש הוכחות מדעיות רבות. ואגב, תורת היחסות של איננשטיין אף היא מוכיחה זאת." – גם תאוריית היחסות לא מדברת בכלל על אנשים או על עולמותיהם הפנימיים.
"המציאות כפי שאתה מגדיר אותה היא לא המציאות האמיתית. אתה מתאר מציאות שהיא חיצונית בלבד ומתעלם לחלוטין מהגרעין של המציאות שהוא לחלוטין פנימי." – חווית המציאות היא משהו פנימי. המציאות היא משהו חיצוני.
"וכאשר אדם חודר למרחב העל טבעי הוא בהחלט יכול להשפיע בדרך נס על הטבע, ולגרום לדברים לקרות שאין שום דרך להסביר איך הם קרו בפועל." – אז על זה בדיוק הפוסט. הטענה שלי היא שאין דבר כזה, ומעולם לא הוכח קיומו של דבר כזה.
"מאמרך לא יכול להתמודד עם שאלות של מציאות פנימית ומציאות על טבעית…"
– עם [חווית] מציאות פנימית אני בכלל לא מנסה להתמודד, כאמור. לא זה הנושא שעל הפרק. ולגבי מציאות על-טבעית, ובכן, בזה אני בהחלט מתעסק, בעוד מקומות רבים בבלוג.
"…מחשבה משפיעה על מציאות גם ללא מעשה אלא באמצעות תפילה בלבד… אם הדבר מאד קשור ללבו הוא בהחלט יכול לשנות מציאות באמצעות תפילה. בהחלט. ודאי. … רק בעיה אחת – הוא לא יוכל להוכיח זאת לעולם לאדם שמצוי בתפישת עולם תחתונה ממנו, משום שאותו אדם יבקש להבין את כל המהלכים באופן לוגי, דהיינו באופן של סיבה ומסובב, ואת זה גם אף אדם לא יכול להראות."
אז כאן אנחנו מגיעים ללב העניין. אם אדם יכול לשנות מציאות בעזרת תפילה/מחשבה/כוונה (בלבד), מדוע אי אפשר להראות זאת באופן של סיבה ומסובב?
המחשבה היא הסיבה, והתוצאה במציאות החיצונית היא המסובב. אנא נסה להסביר את הנקודה הזאת.
אהבתיאהבתי
אשיב לך בקצרה:
1. תיאוריית הקוואנטים מדברת על זווית התבוננות. מי חקר את כל המציאות הידועה לנו עד היום? האדם. לכן, המשמעות של תיאוריית הקוואנטים בהכרח נוגעת לזווית החוקר המתבונן – הוא האדם.
2. כל כלל גשמי בעולם הזה, למשל תורת היחסות, מדברת על כלל שפועל בגשמיות באופן קבוע, אזי יש לזה הכלל חק רוחני שמסובב אותו. יש שכל עליון שקבע כי כך צריכה המציאות להתנהל, ולכן רואים את זה מחלחל עד רמת האטום. ממילא, אם החק הרוחני הוא העליון והוא פועל על כל חלקיק בטבע, כיצד לא יפעל על האדם או על עולמו הפרטי? כיצד לא יפעל על שכלו – הוא המציאות הרוחנית של האדם?
3. חווית המציאות היא משהו פנימי שקשור בטבורו למציאות החיצונית, ולכן יש קשר בין השניים, רק צריך ללמוד עליו, כי הוא הדבר שיקבע את שיעור הפקת הטוב מהמציאות, כי לעולם יחסי הגומלין בין שני דברים הם שמהווים את המפתח לדבר השלם, הכולל את שניהם.
4. יצירת נס או לפעול במרחב העל טבעי הוא דבר שקיים ועוד איך. יש עליו תיעוד משחר ההיסטוריה, והיהדות מושתתת בעיקרה על כך.
5. הסיבה שאי אפשר להוכיח נס או להראות לאדם אחר את כח הפעילות נעוצה בכך שברגע שאתה לוקח לאדם את זכות הבחירה המציאות תתנגד לך, כי כלל מס' 1 הוא זכות הבחירה להותיר לכל ברייה את אופן התפתחותה האישי. לא רק שאם יש לך כוונה שמטרתה להוכיח הרי שכוונה זו לא תקוים בידך, אלא שמעבר לכך גם האדם שאחראי לנס איננו יודע בדרך סיבה ומסובב איך המציאות הניסית השתלשלה לפרטי פרטים עד שקרתה בפועל. זה מכונה "הנהגה" ואין אף אדם שיודע את רזי ההנהגה, כי אז הוא לא היה קיים במציאות אלא מעבר אליה, דהיינו השורש שלה, דהיינו אלהים.
לכן, בכל נס חייב להיות ספק האם באמת התפילה או המחשבה עשתה זאת או שמא לאו, מה שבפועל הוא שהמציאות הניסית מתרחשת. הדבר המקווה קורה, והדרך למה זה קורה איננה הענין כלל. ואגב, המציאות הזאת מתרחשת שלא בדרך של עשיית מעשים לקידומה כפי שטענת במאמרך, אלא באופן שהאדם זוכה לראות אותה מתקיימת למרות שמעבר לתפילה והתכוונות לא היה באפשרותו לעשות דבר נוסף. דהיינו, שניתן לנטרך מתוך כלל האפשרויות את מעשי האדם האקטיביים (מעבר לתפילה כי תפילה היא עדיין בגדר מעשה).
מטעמים אלו אדם שכלתן איננו מסוגל לתפוס מציאות על טבעית, כי הוא לא עשה את השינוי בעצמו עדיין. הוא חפץ לראות דברים רק דרך זווית צרה שהיא אפילו לא 0.00001% מהמציאות האמיתית, ממנה משתלשלות כל יתר המציאויות.
לכן, אם אתה מבקש להוכיח נס אתה מבקש לעשות דבר והיפוכו. אתה מבקש להוכיח בשכל דבר שהוא מעל השכל. זה כמו אדם שמנסה להרים את עצמו בשרוכלי נעליו.
אהבתיאהבתי
1) תאוריית הקוונטים מדברת על תהליך פיזיקלי של מדידה, היא לא מדבר על צופה, או על אדם בכלל.
2) אני לא יודע מי המציא את מה שאתה אומר ב-2, אבל זה ללא ספק אינו חלק מתורת היחסות.
+ אין לי מושג מה זה "רוחני".
4) יש סיפורים ואגדות על ניסים. לא ראיות אמפיריות מבוקרות.
5) הגדרת כאן משהו שאינו ניתן להפרכה (בעזרת חוק שימור חופש הבחירה), ולפיכך אינו ניתן לבדיקה, ולפיכך אינו מעניינו של המדע, או בכלל שייך לתחום "ידע", לפי הגדרות מקובלות של המושג "ידע".
מה שלא ברור לי, זה איך אתה יכול לטעון בכזה ביטחון שניסים מתקיימים, או שתפילה משפיעה על העולם, אם הרגע אמרת שלא ניתן בשום אופן להוכיח את זה. האם אין סיכוי קטן שבקטנים אפילו שלא מדובר בנס, או לא מדובר בתפילה שהתגשמה? לטענתך לא רק שקיים סיכוי כזה, יש הכרח שכך יהיה תמיד!
כמובן שכל אדם מוזמן להמשיך להאמין, או לא להאמין, בדברים שאין שום אפשרות לבדוק אם הם נכונים. אני בוחר שלא להאמין לדברים כאלה, עד כמה שאני מסוגל.
אהבתיאהבתי
דווקא בגלל שאתה בוחר שלא להאמין להם הם לעולם לא יקרו לך. סוד הנס הוא באמונה. תמיד כך היה ותמיד כך יהיה.
יש מליוני עדויות ברחבי העולם (חפש את זה בתורת התת מודע) שמדברות על דברים שאי אפשר לכנותם אלא כנס, החל מניסים רפואיים שאנשים שהוגדרו כחולים סופניים וכלה בדברים פשוטים יומיומיים. למה להתעלם מכל אותן עדויות של מליוני אנשים שחלקן הועלו במאמרים מדעיים הקשורים עם סוגיית התת מודע (חפש בגוגל), רק בגלל שהמדע לא יודע להסביר את זה במונחים מדעיים, שהרי זה דבר והיפוכו וכיצד המדע יסביר את מה שמצוי מעבר לו, או לשון אחר, כיצד הגשמי יכול להסביר את הרוחני?
זה שאתה לא יודע מה זה רוחני זה עדיין לא אומר שאין דבר כזה עולם רוחני. תעשה חיפוש בגוגל ותלמד.
תשאל את עצמך בכנות את השאלה מה קדם למה? רוח קדמה לחומר או חומר קדם לרוח? בלי שאתה עובר בשאלה הזאת לא תוכל להמשיך הלאה.
כבר אמרתי שעצם העובדה שאני לא מציג את הדברים באופן מדעי אין זה אומר שזה לא קיים. תפישת העולם שלך היא צרה כי היא גורסת שמה שלא הוכח לא קיים, וזו בעיה גדולה מאד, כי אתה לעולם כבול בתוך מציאות מאד מאד מאד צרה וחלקית רק משום שאתה חושש לאפשר ליכולת האמונה שלך לקחת אותך פנימה אל לבך ולגלות שם בפנים את המציאות האמיתית.
אי אפשר להסביר לאדם שגר כל חייו בתוך חדר קטן שיש עולם מעבר לזה החדר, הוא בטוח שהחדר זה המציאות היחידה. האמנם? מה ההבדל בינו ובין תפישת עולמך?
אהבתיאהבתי
* שוב – לשיטתך, גם אם יקרה לי נס, לא אוכל להיות בטוח אם מדובר בנס, או בצירוף מקרים.
חוסר האמונה שלי יגרום לי *לפרש* אירוע רב משמעי כצירוף מקרים. ואם מישהו אחר כן מאמין בניסים, אמונה זאת תגרום לו *לפרש* אירוע רב משמעי כנס. זה רק משחק של פרשנויות. לעולם לא ידיעה, או יכולת קביעה שאכן התרחש משהו שנוגד את חוקי הטבע (ובכלל לא ברור איך משהו יכול לקרות, אם הוא לא יכול לקרות. שכן אם הוא קרה – באותו הרגע הורחב מעגל האירועים שיכולים להתרחש. אבל זה כבר סיפור אחר).
* תת-מודע אינו מונח מדעי בכלל.
* תפישת העולם שלי לא גורסת שמה שלא הוכח לא קיים, אלא שמה שלא ניתן לבדיקה (והפרכה) ברמה העקרונית, לא יכול להיחקר, להיקבע כנכון/לא נכון, ולהצטרף אי פעם למעגל הידע. לגבי דברים שאין מניעה עקרונית לבדוק אותם, אני לא יכול לומר דבר עד שמישהו לא בדק אותם, כי מה שאינו ידוע – אינו ידוע. ולא ניתן להסיק מדבר שאינו ידוע, משהו שהוא בחזקת ידע.
* במסגרת מסע החיפוש שלי להכרת המציאות, החשש שלי הוא לא שאמונה תיקח אותי לגלות מציאות אמיתית, אלא שהיא תגרום לי לעקם את העולם כך שיתאים למשאלת לב שלי (או למשאלת לב משותפת לעוד רבים אחרים, זה באמת לא משנה).
* ולגבי משל החדר, ההבדל בינינו הוא שאתה מאמין שיש משהו *מסוים* מחוץ לחדר, למרות שלא בדקת אותו ואתה מצהיר שבעיקרון לא ניתן לבדוק מה יש מחוץ לחדר, ואילו אני מעדיף להמשיך ולחקור, בתקווה לגלות מה באמת יש מחוץ לחדר. אם בכלל.
אהבתיאהבתי
1. לא נכון. כאשר הנס יתרחש אתה, ורק אתה, תדע בוודאות שזה נס, אלא אם כן מדובר בנס קבוצתי, וזה סיפור אחר.
2. אין כאן שום ענין לפרשנות. יש ידיעה שהיא בתוך הלב, בדומה למצב שאדם מרגיש שהוא מאוהב. הוא יודע את זה אפילו שאדם מבחוץ לא יכול לדעת את זה ויכול להתבונן רק במעשים החיצוניים שאולי יגידו כך או יגידו אחרת.
3. יש נס שקורה ומכופף את חוקי הטבע כגון יציאת מצרים, ויש נס שהוא קורה דווקא בתוך גדרי הטבע (כגון הנס שארע ליהודים בתקופת אסתר המלכה), והוא עדיין נס, כי הוא קורה באופן כזה שמציאות כזאת לא היתה אמורה להתרחש והיא בכל זאת התרחשה (לא מצד הטבע שהיא איננה יכולה לתרחש אלא מצד הנסיבות שהיא לא היתה אמורה להתרחש בזמן שהתרחשה ובכל זאת התרחשה). האם לשיטתך מגילת אסתר והארוע שפקד את היהודים דאז הוא על טבעי או טבעי (אני מניח שתגיד שזה טבעי, כי אחשוורוש שינה דעתו בסך הכל), אבל מצד שני הגמרא מספרת לנו את פרטי הפרטים איך זה קרה, ויש שם אינסוף של ארועים שקרו בתוך מסגרת הטבע שאחד עקב אחר השני שמבחינה סטטיסטית לא היה אמור להתרחש דבר כזה, שדבר גורר דבר ודבר גורר דבר, עד שמבחינת התוצאה המציאות השתנתה לחלוטין, וגזירה נהפכה לטובה, והגוזר הומת בגזירתו.
האם לפי הדיספלינה שלך מדובר בנס או שלא? נא תשובתך.
4. תת מודע לא חייב להיות מדעי בשביל שתוכל לבדוק בגוגל על תיעוד של מליוני מקרים שבהם יש אינדיקציה לקיומה של תופעה שחוזרת על עצמה לאחר שהאדם פעל בשיטות "לא מדעיות", כטענתך. מה ההסבר לכך?
5. בתורה כתוב: "נעשה ונשמע", דהיינו שהנעשה קודם לנשמע, דהיינו שכאשר אתה עושה דבר מתוך אמונה, המציאות תגלה לך אחר כך בשלב מאוחר יותר, שאותה אמונה שדבקת בה גם ללא ידיעה שכלית, הופכת לשכלית ממש בשלב מאוחר יותר. כלומר, האמונה בהשם יתברך גם כאשר אני לא קולט אותו בחושים הרגילים שלי היא תגרום לי בשלב מאוחר יותר לדעת אותו בלב ובשכל. כאשר אתה מראש הופך את הכלל ואומר קודם תוכיח ואז אאמין, יוצא שלעולם לא תוכל לחוות מציאות שמעל הטבע, כי אתה מראש שומר על עצמך בתוך גיזרת הטבע ולא מעונין אפילו להתחיל לבדוק האם קיים משהו מעבר לכך. אתה פוסל את האמונה על הסף, כי אתה בעצמך אומר שאתה דבק רק בידוע והקיים בעת הנוכחית.
6. לגבי משל החדר – אני לא אמרתי שאי אפשר לדעת מה יש מחוץ לחדר. להיפך אני אומר באופן הכי ברור, שניתן לדעת מה יש מחוץ לחדר אם אתה בוחר להאמין למישהוא שהיה מחוץ לחדר שיש משהו מחוץ לחדר. אבל אם אתה מראש פוסל את האפשרות להאמין לו כי הוא לא יכול להוכיח לך (שאתה נמצא בתוך החדר) שיש משהו מחוץ לחדר, כי בשביל זה אתה בעצמך צריך לעבור אל מחוץ לחדר, אזי אתה פוסל את האפשרות היחידה שלך לגלות שיש משהו מחוץ לחדר. ושוב, הבסיס הוא אמונה. ללא אמונה אי אפשר לצמוח ולגלות את העולם שמעל לטבע. פשוט אי אפשר.
לסיכום – אני מבקש ממך להאמין שיש עולם שהוא מעל הטבע והוא מסובב כל הטבע. אני לא אנסה להוכיח לך את זה, אלא אבקש ממך להאמין ולהתחבר אל הכוונה שלי שאין לי שום ענין להונות אותך. כאשר אתה בוחר להתחבר עם אדם כלשהוא מתוך זה שאתה מאמין ביושרו, אתה גם יכול לקבל ממנו דברים שלא היית יכול לקבל בדרך אחרת. אבל אם אתה לא מאמין לו לא תוכל לקבל ממנו. חד וחלק.
אהבתיאהבתי
יובל, אני חושב שחידדנו עד לקצה את הפערים בין הגישות שלנו להכרת העולם.
ודרך אגב – יושרו של אדם אינו ערובה בשום אופן לנכונות האמונות שהוא מחזיק בהן, במיוחד אם הן לא מבוססות על בדיקות מבוקרות מול מציאות חיצונית, אלא על "תחושות שבלב".
לאחר שהבהרנו את גודל הפער בינינו, אני חושב שאם נמשיך, זה יהיה רק לשם התפלמסות, ובכך אין טעם.
בכל מקרה, תודה על השיחה.
אהבתיאהבתי
לצערי לא ענית על השאלות שהפניתי אליך. אתה מוזמן לענות עליהן.
יושרו של אדם הוא כן אינדיקציה האם להאמין לו או לא, בכל הקשור לאמונה בעל טבעי, משום שאין שום דרך אחרת להכיר את העל טבעי רק דרך מי שחווה את זה ויודע בעצמו לספר על זה.
את העל טבעי אי אפשר לגלות באמצעים טבעיים, וכבר הסברתי לך שמדובר בדבר והיפוכו.
יש הבדל בין תחושה שבלב שהיא 'סתם תחושה' לבין אמונה שמבוססת על אמת גבוהה יותר, שאין דרך להעביר את אותה אמת גבוהה אלא על ידי אמונה תחילה. אחרי שרוכשים את האמונה אפשר לגלות את אותה אמת רובד אחר רובד.
בכל מקרה – אודה לך אם תענה לשאלות שהצגתי לך בתגובה לפני אחרונה בענין נס פורים הידוע. אבקש להבין איך אתה רואה את הדברים שארעו, האם כמציאות של נס או כמציאות רגילה בהחלט.
ואגב, אני לא מנסה לשכנע אותך בשום דבר, אבל עצם זה שאתה מעלה באתרך דברים שאתה מתיימר לראות בהם בבחינת כזה ראה וקדש, היא בעייתית בעיני. עצם זה שאתה שב ומתחמק מאפשרויות שאני מציע לך כגון לבדוק בגוגל על תופעות שדווחו במחקרים שנעשו בענין התת מודע – זה בעייתי בעיני, כי אין כאן כוונה אמיתית לחקור ולברר מידע, אלא אתה מראש מגדיר הגדרה ותעשה ככל שביכולתך להכניס הכל לתוך ההגדרה הזאת.
חוקר אמיתי לא מפחד ממה שהוא אמור לגלות, הוא מספיק אמיץ להיכנס למקומות שעלולים לפגוע ביציבות שלו כדי שיוכל משם להגיע לאמת גבוהה יותר על המציאות. איזה סוג של חוקר אתה רואה את עצמך?
ושאלה אחרונה: אם אתה חושש מאמונות של אחרים, שמא הדבר ישכנע אותך ללכת בדרך ממנה אתה חושש, מדוע אתה מנסה לשכנע אחרים באמונה שלך? ככלות הכל – כל מה שאתהמציג במאמרך הוא נטו ענין של השקפת עולמך האישית, דהיינו אמונה אישית שלך.
מפאת הנימוס והכבוד אני כן מצפה לתשובות לשלאות הללו שכתבתי. לא לשם פולמוס אלא לשם סיום הענין מתוך הבנה של אחד את משנהו.
יתכן ואתה הבנת אותי, אני עדיין לא מבין אותך.
אהבתיאהבתי
אני לא מוצא טעם להתיחס לפרטים כאלה ואחרים במיתולוגיה היהודית, או כל מיתולוגיה אחרת, כאל ראיות אמפיריות. מכך ברור שאני לא רואה בדברים לא מציאות של נס, ולא מציאות רגילה, אלא סיפור.
חלק גדול מהבלוג (והספר) עוסקים כבקלות הבלתי נסבלת שבה המוח שלנו מולך שולל, בקלישותן של עדויות ראיה, בעיוותי זיכרון, בתופעות של סוגסטיה וחווית המצופה, ועוד. לפיכך, כל מיני דיווחים וסיפורים של אנשים, שלא מאומתים בצורה מבוקרת – אין יכולת להתיחס אליהם ברצינות.
לגבי תת מודע – אתה מוזמן לשלוח מחקר או שניים שהם הכי מרשימים בעיניך בתחום התת מודע. אשמח לעיין בהם.
אני לא מפחד לגלות דבר. להפך – שוב ושוב אני מציע לכל מיני אנשים שטוענים טענות בדבר יכולות מיוחדות לבדוק את יכולותיהן. עד היום, למעט נומרולוגית אחת (שהניסוי איתה תואר בהרחבה בבלוג), עוד לא קם אמיץ שהיה מוכן להעמיד את טענותיו למבחן. אני כמובן "מסתכן" בכך שאותו טוען אכן יוכיח את יכולותיו או את יכולות השיטה שאני הטלתי בה ספק, או אף פסלתי לחלוטין, על סמך הראיות שעמדו בפניי בטרם הניסוי.
אני לא מנסה לשכנע אף אחד באמונה שלי, משום שלא מדובר באמונה, אלא בגישה ושיטה לחקירת המציאות.
מה שאני מציג במאמר, הוא אוסף עובדות ומחקרים שמפריכים את האמונות הספציפיות שמוזכרות בו. לאור אלה, אני מעלה שאלות ותהיות נוספות.
אהבתיLiked by 1 person
גלעד, האם אתה יהודי?
אם כן – מה הופך אותך לכזה? מדוע אתה מאמין שאתה יהודי בכלל?
כככככככככככככככככככככככככככככככככככככככככככככככככככככככ
האם אתה מאמין שקולמבוס גילה את אמריקה? אם כן, למה
אהבתיאהבתי
יובל, (הקינון של התגובות הגיע לקצהו, אז אני ממשיך כאן):
אני חושב שבאמת גלשנו כבר הרחק מתחום הבלוג הזה, אם הגענו לשאלת ההגדרה "מיהו יהודי".
כאן אנחנו מדברים על דברים שאפשר לתמוך אותם אמפירית. ככל שהטענה נתמכת חזק יותר, בהצלבת מקורות רבים ואיכותיים יותר, וככל שהיא סבירה יותר, בהתאם למידת תאימותה עם כל שאר פרטי הידע שאימצתי עד כה מסיבות דומות, כך אני נוטה יותר לאמץ גם אותה למעגל מה שאני קורא לו "ידע".
אהבתיאהבתי
גלעד,
אנא הבן. כאשר אתה קובע שארועי היהודים בפרס דאז בימי אסתר ומרדכי זה מיתולוגיה, דהיינו אין עסקינן בארועים אמיתיים שהיו אלא בסיפור אגדה, אז אני שואל אותך האם קולומבוס גילה את אמריקה או שזה סיפור. ואם זה אמת מנין אתה יודע שזה אמת?
כאשר אני שואל אותך האם אתה יהודי זה כדי להבין ממך מה הופך אותך ליהודי, כי אם כל מה שאתה לא מאמין בו לא קרה בכלל, מדוע אתה מגדיר את עצמך כיהודי, מדוע אתה מאמין שאתה יהודי בכלל?
כלומר השאלות שלי מבקשות להציג בפניך חק מציאותי שאומר שחלק ניכר ממה שאנחנו בטוחים בו כמציאות אנחנו הפכנו אותו לכזה רק בגלל שבחרנו להאמין למישהו, ולא בגלל מדע ולא בגלל מחקר שהוכיח ולא בגלל שום דבר, זולת אמונה פשוטה.
עכשיו, אם אתה חולק על הקביעה הזאת אז תסביר לי מדוע אתה מאמין שקולומבוס גילה את אמריקה? מה הופך את העובדה הזאת לעובדה ולא למיתולוגיה או לסיפור?
לסיום, אני מראה לך שאתה לא פתוח לדיון ואין לך שום רצון להבין ולחקור לעומק מה מניע את עולמך, כי אתה כל הזמן מתנגד.
אבל כאשר תחקור את עצמך לעומק תגלה כי כל מה שאתה וכל מה שמנהל אותך, וכן כל מה שהופך אותך למי שאתה זה אמונה שאתה בחרת לסגל לעצמך.
אז אנא ממך בדיון רציני שמדבר בדיוק על הענין שאתה מתיימר להיות מומחה בו, תגלה מינימום של רצינות. תענה על השאלות ששאלתי בכנות מבלי להתחמק. אם אתה לא מעונין לעשות את זה, אל תנפנף בשום ידע, כי אתה בסך הכל מנסה להגן על אמונה אישית פרטית שלך, וקל לך לחבור אל כל מיני טיעונים מדעיים כביכול ולעשות מהכל סלט אחד גדול, שהוא כולו פרי של אמונה אישית שלך. לא יותר מכך.
אהבתיאהבתי
יובל, אני לא מתמצא בהיסטוריה, ולא מתכוון לנהל ויכוח על פרטים היסטורים. למרות זאת, חיפוש של 10 דקות בגוגל הביא חומר להתחיל איתו. והדברים מדברים בעד עצמם.
מה שגורם לי להתיחס באופן שונה לסיפור מגילת אסתר ולסיפור קולומבוס, זה כמות הראיות ואיכותן. כפי שהסברתי כבר קודם: "ככל שהטענה נתמכת חזק יותר, בהצלבת מקורות רבים ואיכותיים יותר, וככל שהיא סבירה יותר, בהתאם למידת תאימותה עם כל שאר פרטי הידע שאימצתי עד כה מסיבות דומות, כך אני נוטה יותר לאמץ גם אותה למעגל מה שאני קורא לו "ידע".
אז בוא נראה מה יש לנו…
מגילת אסתר (ואני מתעלם מנימת הטקסט, מצביע רק על הפרטים העובדתיים):
http://www.hofesh.org.il/freeclass/pirkei_tanach/esther/esther.html
http://www.daatemet.org.il/articles/article.cfm?article_id=18
קולומבוס:
https://en.wikipedia.org/wiki/Christopher_Columbus
אמרתי, ואני אומר שוב – המוטו שלי הוא לשאוף לא להאמין בטענות שלא נתמכות חזק בראיות. מאוד פשוט. זאת לא אמונה בפני עצמה. אני חוזר על עצמי שוב: "לא מדובר באמונה, אלא בגישה ושיטה לחקירת המציאות."
אהבתיאהבתי
גלעד אתה באמת מצפה ממני לקבל תשובה כזאת. אני מאוכזב ממך.
אתה מפנה אותי לויקיפדיה כדי להשיב לשאלה מנין אתה יודע שקולומבוס גלה את אמריקה. האם זו בדיחה?
הרי כל מה שכתוב בויקיפדיה הוא מבוסס על אמונה של הכותב. ראה, אדם אחד רואה משהו ומספר לחברו, וזה מספר לחבר אחר וכך הלאה עד שנוצרת אמונה כלשהיא בדבר נכונות הארוע המסופר.
אז אם אתה רוצה לחלוק על עובדה זו ולהגיד לי שהאמונה של מי שכתב שקולומבוס גלה את אמריקה היא אמונה שניתן לשים בה מבטחנו, אך מצד שני האמונה ששש מאות אלף יהודים חזו בהתגלות השם בהר סיני והעבירו את העובדה הזאת הלאה לבניהם מדור לדור, ועובדה זו לא נשים מבטחנו, כמו גם בעובדת קיומם של הארועים במגילת אסתר, אזי באמת שאי אפשר לנהל כאן דיון הוגן.
מה שהצגתי לפניך הוכח, כי אתה בונה את האמונה שלך על דברים שאתה סבור שאתה רוצה להאמין בהם מבלי שיש לך יכולת אמיתית לומר למה. כי כך בחרת להאמין. לכן, כיום אתה בסך הכל מגן על אמונה אישית שלך.
לכן, כל עוד אתה מקובע על תפישת עולמך שהיא בנויה על זו האמונה לא תוכל לדעת או לנסות ולחוות את העולם העל טבעי. זה מאד פשוט.
אם אין לך אמונה בדבר לא תוכל לחוות אותו.
אבל אני די מאוכזב ממך, כי אתה כביכול משדר תדר של אדם שנכון לברר את האמת משורשה, אך מצד שני אתה מתגלה כאדם שלא מוכן לזוז מילימטר מהאמונה שלו. במקרה כזה, הנסיון שלנו לבנות גשר להבנת מציאות שהיא קצת שונה ממה שאתה מתיימר לקבוע לא יצלח.
שיהיה לך בהצלחה בהמשך דרכך.
אהבתיאהבתי
הצגתי בפניך ערימות של ראיות מצד אחד (קולומבוס) וחוסר ראיות זועק מצד שני (מגילת אסתר). די ברור מי כאן שקוע באמונה עמוקה מבין שנינו. גם אני מאוכזב ממך, שאתה רואה במה שלא תואם את אמונתך "בדיחה".
אני מנסה לבסס את אמונותי על בסיס ראיות. וכשאין כלל ראיות, אין על מה לבסס…
כל טוב!
אהבתיאהבתי
לגבי תינוק – "אני רעב, אני צורח, היקום מזמן לי חלב", אז דווקא מחשבה של האם על התינוק, בכי או ריח שלו (ושחרור הורמון אוקסיטוצין), אכן גורמת לזרימת חלב משד האם…
נכון שאותה מחשבה לא תגרום לאישה אחרת שאינה היולדת לייצר חלב, אך בכל זאת רפלקס מעניין.
אהבתיאהבתי
נכון. יש דוגמאות אפילו יותר פשוטות – הרצון להרים יד גורם ליד להתרומם. זה ברמה המודעת. יש דוגמאות ברמה הלא מודעת, כמו שאת/ה הבאת. אבל זה כי אנחנו מדברים על אותו אורגניזם – והכל זה תהליכים מקושרים בתוך אותו אורגניזם. בדוגמאות הניו-אייג'יות, תהליך מחשבתי באורגניזם אחד אמור להשפיע, ללא מעשים מתווכים, על התרחשות באורגניזם אחר, או יותר מכך – על מערכות חסרות תודעה.
אהבתיאהבתי
הבנתי, תודה.
בהמשך לתהליכים בתוך האורגניזם עצמו, האם נמצא קשר בין מחשבות/תחושות חיוביות ומניעה וריפוי מחלות, לעומת מחשבות רעות?
אהבתיאהבתי
גלעד אני מגיב כאן לתגובה האחרונה שלך אילי משום שאין שם את האפשרות "להגיב" כמו תמיד
ולעניינינו, אני מפסיק את הדיון של הדוגמא "אם הייתי הבן שלך" אין לי רצון להמשיך וללחוץ, אני קצת מרגיש אם זה לא כל כך נוח, כמי שרוקד על הדם, ואני חוזר ואומר שאני מעריך את הכנות שלך גלעד אני ברשותך יעבור לזירה שתהיה נוחה לשתינו, אני רק אקח את המשפט שרשמת בתגובה "הייתי מנסה לעזור לו למצוא/להמציא משמעות לחייו," כדוגמא לשאלה הבאה שלי איליך אם הייתי בא איליך גלעד להתייעץ איתך, ואומר לך שמצאתי פטנט "רשום" והוא לעשות איזה תקרא לזה "אוקוס פוקוס" או מזימה לא משנה מה, והיא להצליח לגרום לאנשים רציונלים כמוך( כמובן כולל אותך)
להיות משוכנעים בכל ישותם (לפחות כמו רמת הוודאות של הוכחות מדעיות, כמו הדרישות שאתה תמיד אוהב לדרוש) באיזה דת שבוא נאמר המצאתי אותה ואני יודע גם שהיא לא נכונה אבל אין בה משהו שהוא לא מוסרי, ולא משהו שיגרום נזק פיזי או נפשי איי פעם למישהו,(ללא שיש לך אפשרות לגלות אי פעם שזו היתה תרמית) והיא שיש עולם הבא, ואלוקים, ונשמה ונצח, ושבכל מעשה שלך יש משמעות נצחית, ועל ידי כך לגרום לך למשמעות אמיתית לחיים, ובעיקר לחשוף אותך להנאות לא רק אינטלקטואליות, אלא הנאות רוחניות מסוג שלא הכרת, שאני יודע שיגרמו לך להיות מאושר כל ימיך 60 שניות בדקה ו60 דקות בשעה יותר מזה ששומע לראשונה שהוא זכה בלוטו (קצת פטטי אני מקצין בכוונה כדי למצוא נוסחא ששתינו נסכים שהיא תעשה את חייך ליותר מאושרים ממה שעכשיו)
מה היית מייעץ לי לא לעשות זאת היות וזה לא אמיתי או כן לעשות זאת היות ואנחנו יודעים שמליוני אנשים מהיום יהיו מאושרים ושמחים ?
אהבתיאהבתי
למעשה עניתי על השאלה הזאת כאן:
אהבתיאהבתי
גלעד קראתי את הפוסט שהפנת אותי איליו כולל את כללללללל התגובות של הגולשים עליו ולא מצאתי שענית מצאתי שהתחבטת ללא הכרעה ואני יצטט את תגובתך בסוף הפוסט שסיימת בסימן שאלה "מצד שני, האם התועלת שבאשליות מצדיקה את מחיר הויתור על ערך האמת?
ואם הדברים אינם שחור-לבן, היכן עובר הגבול? מה התנאים להעדפת אשליה?
מה דעתכם?" בכל אופן אם הבנתי נכון אתה מדבר על אופן של או אמת או להשלות את עצמך במשהו שהוא לא אמת ובתוך תוכך אתה יודע שהוא לא אמת לא על זה דיברתי אני דיברתי איתך על אופן שאני אשתול במוחך אלקטרודות שיגרמו לך להיות בטוח לכל חייך באשליות שתהיה משוכנע באמיתותן כל חייך ללא יכולת לדעת אי פעם שהם לא נכונות שיגרמו לך בגלל זה להיות מאושר יותר ונהנה יותר כל חייך 60 דקות בשעה ו60 שניות בדקה האם גם אז תעדיף את ערך האמת? על פני ההנאה לכל החיים (ובמטותא ממך אל תנסה לעשות את זה יותר מידי מורכב אני מוכן לשבת איתך ולבנות איתך את כל הקרטריונים שיהיהו נוחים לנו כדי לעשות את זה שחור לבן שתצטרך בסוף להכריע בין האמת הקטנה לבין ההנאה הגדולה למשך כל חייך)
גילוי נאות ייתכן שעל פי התורה ערך האמת תגבר לא בדקתי
אהבתיאהבתי
"שאני אשתול במוחך אלקטרודות שיגרמו לך להיות בטוח לכל חייך באשליות שתהיה משוכנע באמיתותן כל חייך ללא יכולת לדעת אי פעם שהם לא נכונות" – אם אדע שאתה שותל במוחי אלקטרודות כאלה – לא אסכים, גם אם תבטיח לי הזיות מענגות לשארית חיי.
אהבתיאהבתי
חחח באמת? למה? (אני מקווה שהבעיה זה לא האלקטרודות אם זו הבעיה אני יחליף את זה באיזה אקוס פוקוס שלא מכאיב למשל אני יארגן לך טיול של 20 יום בעולמות עליונים לעולם "שכולו טוב", ואדאג לאחזיר אותך לעולם שלנו "שהוא עוד יותר טוב" אל דאגה) האם משום שערך האמת אצלך הוא כל כך גבוהה יותר מהנאה צרופה? אם כן נמק לי מדוע ערך האמת יותר שווה מההנאה לכל החיים
אהבתיאהבתי
שאלת מה אני מעדיף, עניתי. עכשיו אתה שואל למה אני מעדיף את זה?
התשובה הייתה בהנחה של מצב חיי הקיים. אני מעריך שככל שהסבל בחיי יגבר, אשקול ביתר חיוב את ההצעה שלך. סביר שאחרי חודש של עינויים קשים אפילו אקפוץ על המציאה.
אהבתיאהבתי
אה בסדר העיקר שעקרונית אין לך התנגדות אידאולוגית, אלא רק משיקולי נוחות, וכרגע אתה לא סובל אז אין סיבה שתחפס את ההשליה הזו, הבנתי נכון?
אהבתיאהבתי
אתה חושב דיכוטומי – שחור-לבן. אני מנסה להציג איזשהו רצף.
יש ציר אחד של שקר/אשליה/הזיה לעומת אמת/מציאות, ויש ציר אחר של הנאה/עונג/סיפוק לעומת סבל/תסכול/מצוקה.
אדם יכול להיות בכל נקודה על המישור הזה. השאלה איפה כל אחד בוחר לשים את הרף שלו, כלומר, כמה הפחתה בהנאה הוא מוכן לשלם, כדי לחיות עם פחות אשליות.
ויש עוד סיבוך. לדעתי עצם הבחירה שלי בוויתור על מה שנראה אשליות בעיני, מסב לי סיפוק וסוג של הנאה. זה מחזק עוד יותר את ההאחזות שלי באזור מסויים במישור הזה – באזור של הימנעות מאשליות גם במחיר גבוה יחסית, לפחות אדם שלא נהנה מעצם הויתור על האשליות. אבל כמו שאמרתי, אני די משוכנע שהגבולות שלי יזוזו כאשר מצב ההנאה הבסיסי בחיי ישתנה. זה הכל סוג של מתמטיקה פנימית שמתרחשת מאליה.
אני רק יכול לתהות על מצבם של אנשים שנזקקים להרים של אשליות כדי להרגיש טוב עם עצמם ועם החיים.
אהבתיאהבתי
גלעד אני נאלץ לכבות את המחשב עקב כניסת השבת נמשיך את הדיון במוצאי שבת
שבת שלום שתהיה לך ולבני משפחתך
אהבתיאהבתי
גלעד שלום,
קראתי את המאמר וכן את התגובות.
יש צד אחד אמיתי בדברייך, אבל לטעמי הוא צד אחד של המשוואה וכידוע כל משוואה בנויה משני צדדים.
צד ההגיון הוא הצד השמאלי מבחינתי ואילו בצד השני נמצא חוסר ההגיון שדווקא הוא מהווה את המהות הפנימית ביותר שלנו כבני אדם, כי האהבה בנויה גם מזה וגם מזה.
אם תאמר לי שהאהבה בחייך היא רק על יסוד של הגיון אז אומר לך שאתה מפספס את טעמה הטוב של האהבה, כי כל הענין באהבה הוא להשתחרר מההגיון הקר ולהיכנס לתחום האמוציונאלי החם, שהוא חוסר הגיון.
אם אני מביא עמי את ההגיון לכל פעולה בתוך האהבה סופו של דבר אוותר עם המון הגיון, אך לעולם לא אוכל לטעום את טעמה המתוק של האהבה.
תראה כמה שירים יפים הגיעו לעולם דווקא בזכות הדבר הזה שנקרא רגש שהוא נטול הגיון. כל השירים מדברים על כך שהאהבה לא תמיד הגיונית, אדם מאוהב מסוגל לעשות דברים שאין בהם שום הגיון ובכל זאת עבורו הם הדברים הכי נכונים.
לכן, לדעתי, אתה לוקח צד אחד מהמשוואה שנקראית חיים, מעצים אותו יתר על המידה, ועל מזבח זו ההעצמה אתה בעצם שופך את התינוק עם המים, כי לא משנה כמה הגיון בריא יהיה לאדם, אם לא תהיה לזה האדם אהבה, ההגיון הקר שלו יקרר את לבו והוא ישאר הגיוני, אבל אומלל.
אז עם כל הכבוד להגיון, ויש לי כבוד גדול להגיון, לעיתים צריך להשתחרר ממנו כדי לתפוש מציאות אחרת לחלוטין, וזו המציאות האחרת היא מעל ההגיון, כי היא נותנת משמעות של טוב לחיים, כי ככלות הכל ללא האהבה מה היו שווים החיים? ללא האהבה כל החכמה לא תביא אותנו לשום מקום, כי "מרבה דעת מרבה כאב", דהיינו ככל שאני יודע באופן הגיוני יותר על המציאות ואינני מסוגל להפיק ממנה אהבת אמת אני אהיה יותר מתוסכל.
לדעתי לא צריך הוכחות כדי לדעת את מה שכתבתי כאן – צריך כנות. שכל אדם יסתכל לתוך נשמתו ויגיד לעצמו האם הדברים הללו נכונים עבורו אם לאו. זה הכל. וזו ההוכחה הגדולה מכולן, כי בסופו של דבר כולנו צמאים לקצת אהבה. ומי שיגיד לי שאני טועה בהנחת המוצא הזאת – אני אומר לו שהוא לא אנושי אעפ"י שהוא הגיוני.
אהבתיאהבתי
שלום לך. ואיך היית מגדיר את הקשר בין "אהבה" שאתה מדבר עליה, לבין אמונות שגויות לגבי המציאות? כי אני לא רואה קשר ממשי. לפחות לא הכרחי.
נושא הפוסט הוא האמונה – הלא מבוססת לחלוטין – כי למחשבות יש השפעה ישירה ובלתי אמצעית על המציאות שמחוץ למוחנו. אני בכלל לא מדבר על חיים ללא רגש. זה רובד אחר ונפרד. אני עוסק רק ברובד שאפשר לשאול לגביו – האם הוא נכון או לא נכון. רגש, או חוויה באופן כללי, הם תמיד "נכונים" ברמה הסובייקטיבית. לא בזה עסקינן.
אהבתיאהבתי
יש קשר הדוק בין השניים. כדי ללמד אותך על הקשר הזה צריך לשבת ימים כלילות ולקרוא בזהר. אתה לא מצפה ממני שאני אוכל ללמד אותך את תורת האהבה, שהיא כוללת בתוכה את כל החכמות שבעולם בשורה וחצי. אתה אדם הגיוני, אתה יודע שכל חכמה דורשת לימוד ארוך וממושך, אחרת היא לא חכמה.
לכן, אני מזמין אותך ללמוד קצת זהר, שם תקבל את כל התשובות.
אם אתה מתעקש על שורת מחץ אחת אפנה אותך לדברי רבי עקיבא עליו השלום שגרס: "ואהבת לרעך כמוך".
עכשיו, אחד כמו רבי עקיבא שהגיע לידיעת כל סודות המציאות (ושלט בכל רזי הלוגיקה – ראה ערך תלמוד) לא גרס כלל כזה ללא שיש בו הגיון, אבל כדי להגיע לשורש ההגיון הטמון בכלל הזה אתה צריך להתחיל ללמוד מתורתו של תלמידו של רבי עקיבא, הוא רבי שמעון בר יוחאי, ושם יש את כל התשובות וכל ההגיון שרק נדרש כדי להבין דבר שאין בו הגיון, כי באהבה שהיא שורש החיים יש צד שאין בו הגיון.
אגב, לאהוב אדם אחר ממש כמו שאני אוהב את עצמי (ביחס לכל אדם) זה הדבר הכי מנוגד להגיון. כי ההגיון מספר לי שאני צריך לדאוג לעצמי קודם כל (שלא לדבר על כך שרבים בני האדם שלא מסוגלים לאהוב אפילו את עצמם), אז איך אדם גדול כמו רבי עקיבא עליו השלום בא ומספר לי שזה הכלל שמסובב כל המציאות?
האם הוא לא הבין בהגיון?
הרי הוא היה מורו של רבי שמעון בר יוחאי, שחכמתו היתה חכמת שלמה המלך, ודי להציץ בספר הזהר כדי להיווכח.
אז איך בכל זאת הדבר הכי לא הגיוני הוא הדבר הכי הגיוני? איך?
אם אדם באמת מבקש לדעת מהם חוקי המציאות הסובבת אותו שיפנה לספר הזהר וילמד, כי אין אפשרות ללמד את ספר הזהר בפוסט מוחץ. מצטער זה בלתי אפשרי.
אבל כיוון שאתה אוהב ראיות, ומבקש להפנות לאסמכתאות, אז אני מפנה אותך לאסמכתא הכי מדויקת בעולם. ספר הזהר.
עכשיו, מכאן ועד בירור האמת לאמיתה זה הכל תלוי בך. אבל אסמכתא קיבלת. הבחירה בידך אם לנסות אותה אם לאו.
אהבתיאהבתי
גלעד זה אני שמואל חחח מי זה המלאך- האהבה מהשמיים שנכנס בינינו?
אהבתיאהבתי
טוב גלעד הגיע הזמן לצלול קצת יותר לעומק, כתבת לי בתגובה שלך האחרונה (תגלגל קצת למעלה לפני התגובה של מלאך האהבה שנחת עלינו ותיזכר) "אתה חושב דיכוטומי – שחור-לבן. אני מנסה להציג איזשהו רצף.
יש ציר אחד של שקר/אשליה/הזיה לעומת אמת/מציאות, ויש ציר אחר של הנאה/עונג/סיפוק לעומת סבל/תסכול/מצוקה" והמשכת בזה שאצלך אישית זה יותר מסובך כי יש לך הנאה מעצם זה שאתה נאחז במציעות יותר ונמנע מאשליות (עד גבול שבו תתחיל ח"ו לסבול) מה שגרם לך לסיים את המשפט "אני רק יכול לתהות על מצבם של אנשים שנזקקים להרים של אשליות כדי להרגיש טוב עם עצמם ועם החיים"
אך האמת גלעד ידידי שיש כאן יותר משלושה צירים וזה גם יותר מסובך ממה שאתה חושב ונתחיל מהסיום של המשפט שלך אל תהייתך על מצבם של אנשים שנזקקים להרים את האשליות כדי להרגיש טוב אם עצמם וכו' זו גם חשיבה דיכוטומית של שחור לבן משום שטענה כזו נכונה על שרלטנים למיניהם, או על מי שתוך תוכו יודע שהוא משלה את עצמו, או אפילו על סוג אנשים שמדחיקים את ספיקותיהם, דהיינו כשאותו אדם המוגדר על ידך כמאמין, חושב לפעמים אם עצמו מול המראה ויש לו איזשהם ספקות שמנסים לבצבץ מתוכו נגד המיטוס שהוא חי על פיו והוא משתיק אותם וממשיך לדבוק במיטוס בלי לבדוק בכלי השכל שחננו הבורא האם זה אמת או סתם אשלייה, אבל אתה שוכח לרגע גלעד שרוב ככל האנשים שומרי תורה ומצוות, ובתוכם אני הקטן (שלא קיבלו ממך את הכללים לקבוע להם מהי ידיעה ומהי לא) משוכנעים בכל ישותם באמת הזו לפחות כמו שאתה משוכנע בידיעות שלך שעומדים בקריטריונים שהצבת לעצמך, עכשיו אתה ודאי יכול לרחם עליהם שהם מסכנים מאמינים במשהו שהוא פיקציה כמו שהם מהצד שלהם מרחמים עליך שהחיים שלך הם מסע ארוך של הטרגדיה הכי גדולה שאפשר רק לדמיין ולו רק מהסיבה שאדם חי בטעות כל חייו, והפסיד נצחחחחחחחחחחחחח, אבל אתה לא יכול לתהות עליהם שהם נזקקים להרים של אשליות
שיב לב אני לא בא להוכיח לך שזה אומר משהו לגבי אמיתות של המסורת, ואני גם לא בא לומר שאין כאלו בעולם שמאמינים במשהו שהוא פיקציה והבלים
אני רק אומר שמהזוית שלך יש שתי צירים( ציר אחד-שקר\ אשליה\ הזיה, לעומת אמת\ מציאות, ציר שני-הנאה\עונג\סיפק, לעומת סבל\ תסכול\ מצוקה") ואילו מהזוית שלי שקראת לה דיכוטומית יש עוד ציר שלישי- הנאה\ עונג\ סיפוק, מקביל לאמת\ מציעות\חיי נצח
אני מקווה שאני לא צריך לספק לך הוכחות שפי וליבי שווים במה שאני משוכנע כמו שלא ביקשתי ממך הוכחות שאתה משוכנע בפוסטים שאתה מעלה בבלוג אגם שאם היתה דרך לבדיקה כזו (נניח מכונת אמת שמשקפת את הפנים של האדם הייתי נבדק בשמחה) אבל רק כדי לסבר את האוזן שלך האם אתה חושב שכל אותם אנשי רוח מהצד שלך שהיו ממש במטרס שלך עשרות שנים, ממדענים דוקטורים פרופסורים מפקדי טייסות ובעצם איזה סקטור לא? (בטוח שנתקלת אישית בכאלו במהלך חייך כמוני) (חוץ מפוליטקאים שכידוע הכי קרובים לאמת) שלא בקלות אפשר לשטוף להם את המוח, שהחליטו באמצע חייהם מתוך תהליך של בדיקה מעמיקה וכנה, לפעמים ארוכה ומייגעת מאוד, ולפעמים תוך כדי ממש נגד כל הוויתם הפנימית, ונגד דרך שהיו אנטים איליה קודם לכן,(לפעמים נמשכו איליה שלא ברצונם וטובתם, אם על ידי בן זוגם שמשך אותם לכיוון של בדיקה בלי שזה בא מהם בכלל ולפעמים בכלל מתוך מטרה לנגח את הצד השני נחשפו לאמת ו"נפגעו") הגיעו בעל כורחם להכרה שזו אמת לאמיתה ושאומרים בפה מלא חיינו עד היום בטעות ושינו את חייהם ב380 מעלות מה שנקרא חזרו בתשובה, נראה לך שהם לא משוכנעים באמת הזו? הם יודעים בתוך תוכם שזו השליה והם רק מתוך מזוכיסזים החליטו לעבור צד??
ושוב אני מדגיש אני לא בא להוכיח לך כרגע כלום מלבד זה שאין לך על מה לתהות לפחות לא על הסקטור של שומרי התורה
אהבתיאהבתי
גלעד אני מקווה שאתה לא מגיב בנסיבות משמחות כמו חופשת תיירות וכדומה ולא ששוב נפל לך האינטרנט
אהבתיאהבתי
הי שמואל, מתנצל על העיכוב בתגובה. קראתי את זה מזמן, אבל דחיתי את המענה למועד מאוחר יותר, ושכחתי לחזור לזה.
אז אתה צודק, היה משהו קצת מתגרה במשפט האחרון הזה, ואכן, יש להניח שאדם לא יאמין בכל מאודו במשהו שהוא חושב שהוא אשליה. ונכון יותר היה לסגור את הנושא הזה במשפט "איש באמונתו יחיה". כי להתווכח על אמונות שלא ניתן לבדוק את אמיתותן, זה בזבוז זמן, ואני לא מתכוון לעשות את זה. הגדרתי גם בעבר מה זה מבחינתי "ידע" ומה זה "לבדוק" ואם אנחנו לא מסכימים על ההגדרה הזאת, גם חבל להמשיך.
וראה דיון שערכנו באזור הזה.
אני מציע שבהיר להיכן אתה חותר, כדי שנימנע מללכת סחור סחור לחינם.
אהבתיLiked by 1 person
טוב הגענו לדובדבן שבקצפת אני יגיד לך לאן אני חותר, זה קצת יותר רציני מתגובה קצרה על המקום כרגע אני באמצע עבודתי אני ינסה לקראת סוף השבוע, בתקווה כשיתפנה לי הזמן, לרשום תגובה מפורטת ומסודרת
אהבתיאהבתי
מה יהיה גלעד? אני חייב לך תגובה שהיא הכי חשובה מתןך התגובות שלי עד היום אבל אני קצת אגואיסטי כנראה ולא מוצא פנאי מרוב עיסוקי אתאר לך את סדר יומי שתבין אני קם בין 4:00 ל5:00 בבוקר מתפלל שעה אחר כך ממשיך ללמוד בבית מדרש עד השעה 10:00 הולך לביתי אוכל ארוחת בוקר ועוזר קצת בבית יוצא לעבודה ומגיע שם ב11:00 (בדיוק) עד 20:00 בלילה הולך להתפלל ולאחר מיכן לשיעור בשעה 20:40 חוזר לבית אוכל סעודה שנייה מהבוקר אשתי מצליחה להחליף איתי מספר מילים והולך לישון ב10:30 בלילה אני מחכה להזדמנות שתתפנה לי יום אחד
אהבתיאהבתי
הדף הקבוע להפצה לכל מיני מנותקים מהמציאות
אהבתיאהבתי
תודה גלעד על הפוסט. תענוג לקרוא כרגיל
אני מסכים עם כל מילה שכתבת, ועם זאת אני חש שבניסיון למצוא "מדוע לפעמים השיטה עובדת" – הוחמצה הנקודה החשובה ביותר.
הספר "הסוד" נוגע בהיבט בסיסי בפילוסופיה של המזרח והבודהיזם בפרט. הוא עושה זאת בצורה זולה, שטחית, ועם הרבה קיצורי דרך אומנם (אחרת לא היה נמכר במיליונים) אבל הרעיון הינו עוצמתי, ולכן הרבה מאוד פעמים עובד. אך בעיניי לא מהסיבות שאתה ציינת. אני אנסה להסביר זאת מזוית מעט בודהיסטית, אשר במקרה הזה (וכמעט בכל המקרים), בעיני, חפה מכל מיסטיקה ורעיונות שבעלמא.
אנו חיים בשני עולמות בו זמנית. העולם האחד הוא החיצוני והמוכר לכולם. שם שומעים אותנו ומדברים אלינו, ובאותו זמן יש עולם נוסף שאיש לא יודע עליו כלום, חוץ מאשר אנחנו- כל אחד לעצמו. רק אם נרצה לחלוק את זה עם מישהו (אם נצליח) אולי עוד מישהו יידע טיפה בים על אותו עולם. ללא התודעה הזאת איננו קיימים. ברגע שאין תודעה- אין כלום.
ההחמצה נעוצה בעיניי בעיקרון פשוט והוא שה"חיץ" שבין העולם הפנימי שלנו לבין העולם החיצוני הינו רציף וחדיר לגמרי. אולי מבחינה מדעית השפעת העולם הפנימי על החיצוני אינה אפשרית בצורה ישירה, אולם "הגורמים המתווכים" הינם כלכך עדינים לפעמים, שלרוב אנחנו אפילו לא יכולים לשים עליהם את האצבע.
למעשה, קשה לחשוב על שינוי תודעתי של אדם, אשר לא יביא לשינוי במציאות הפיסית. לכן, אם להיות קטנוני, ניתן לומר כי המחשבה בהכרח משנה את המציאות – אם המיידית או המעוקבת, אם הישירה או העקיפה. המציאות הסובייקטיבית אשר אדם חווה אומנם נמצאת ברשותו בלבד, אבל אם הוא רוצה או לא – תיהיה לה ממשות פיסית בעולם.
גם כשאדם מתפלל/מבקש מהיקום דבר מה – הוא זורע בתודעתו זרעים מסוימים של תקווה. אותם זרעים עשויים להניב פרי, והרבה מכך תלוי במעשי האדם, אך ללא אותם זרעים האדם יהיה כנראה פאסיבי לגורלו.
המשפט של גנדי כמובן נכון, אבל כמו במציאות הפיסית – תנאי ההתחלה (מחשבה) הינם גורם מכריע בשרשרת התהליכית המובילה לתוצאה (מציאות אובייקטיבית). התפיסה הבודהיסטית בהקשר זה דומה לרעיון אפקט הפרפר: גם מה שנראה שולי- גם לזה יש תהודה שאין לשערה.
הרעיון אומנם עבר זילות יתר בספר. אבל במבחן התוצאה הרעיון עוצמתי, ולכן אני מאמין שהספר עושה שירות חשוב. לפעמים אני חושב שעלינו להכיר במגבלותיו הפסיכולוגיות של האדם. אם נכתוב ספר מוטיבציה והעצמה אישית, אשר בו נפרט ברציונליות רבה את כל הסטטיסטיקות, העבודה הקשה והמכשולים הצפויים… את רוב בני האדם הספר ירתק למיטה. לפעמים כל מה שצריך לגרום לאדם זה להאמין ולבקש – ומשם, אם יש לו מעט שכל הוא כבר ימשיך.
אהבתיאהבתי
תודה אופיר. אני מסכים שבמקרים רבים יש מעין "אפקט פרפר", זה קשור במידה רבה למנגנון של "אמונה שמגשימה את עצמה" – דרך שינויים בהתנהגות, ומשוב חיובי מתגובות הסביבה, וגם לאלמנטים נוספים שהתייחסתי אליהם. בכל מקרה הדגש בפוסט היה להתייחס לכל הטענות המאגיות בדבר קסמים וכשפים.
לגבי "איך להעביר/למכור את הרעיון" – אני לא בטוח שיש צורך לחצות קו שבו מבטיחים ניסים ונפלאות. אני דווקא חושב שחינוך לתכנון, מאמץ וציפיות ריאליות, במקביל לעידוד אופטימיות ויוזמה, יעזרו לאנשים להגיע להשגים גדולים יותר, ולממש את עצמם טוב יותר. זה בעצם גם מה שעולה מהמחקרים. גם רעיונות אלה אינם מורכבים במיוחד. ההבדל הוא שהם מחוברים יותר למציאות.
דווקא עבור אנשים "נואשים" יש לי רושם שקסמי הסוד מסוכנים במיוחד, כי הם בדיוק האנשים שיתקשו לתרגם את הדברים לפעולות בשטח, ויסבלו מהתנפצות חזקה במיוחד של האשליה שמכרו להם.
אהבתיאהבתי
שלום וברכה!
רק עתה ראיתי את התייחסותך לנושא כאוב זה אשר רציתי להעיר בו שלא מעתה בלבד החל רעיון בטל ןמסוכן זה אלא גם ביהדות בזמן הגולה ואף היום לצערנו אנישים תופסים ומחזיקים במחשבה שרק תפילה תעזור או שהקב"ה יגאלנו ללא שום מאמץ מצידנו אך רבות רבנים התריאו על כך שרק לארו המאמץ האנושי וההשתדלות בדבר יבוא הסיוע האלוקי ולא לפני. וכך מסבירים כיצד הגאולה -השיבה לארצנו באה דווקא ע"י אנשים הרחוקים משמירת תורה ומצוות – בגלל מסירות נפשם במעשה ולא שקיעה בהזיות.
תודה רבה! תרמת לי רבות
אסף אייל
אהבתיאהבתי
קראתי בעיון את המאמר , אני יכולה רק להמשיך לאמץ לעצמי את התכונות החיוביות ולחזק את הרוחניות שהרי מחשבה יוצאת מציאות מהרגשה שכזו . זה קורה לי בהרבה מאוד מיקרים אחד לדוגמא שאני בדרכי לכיוון ביתי נוהגת יוצרת תמליל ״ יש חניה , יש חניה ומכוונת בכוונה תחילה מגיעה לחניה ומתחת לבית . נשמע מצחיק להרבה אנשים שאני מנסה לעזור בתחושה .. לצערי הרבה סקפטים בנושא . אהבתי !
אהבתיאהבתי
אין ספק ששיטת ״תחשוב חניה – תהיה חנייה״ (סתם שם שהמצאתי לעצמי לפני שנים) עובד היטב. נבדק (עי-ידי עצמי בלבד וללא כל תיעוד אמפירי) בהקשר זה בדיוק באינספור נהיגות ונסיעות שבחלקן מראש הוחלט לא ״לזמן חנייה״ לצורכי הניסוי. כיף לאנשים שזה עובד להם ואכן ישנם הרבה מאוד סקפטים אבל בעצם – פחות אנשים מזמנים לעצמם חנייה בכל רגע נתון… 🙂
אהבתיאהבתי
תודה!!!
וכל הכבוד!
אהבתיאהבתי
כתבת יפה מאוג ולוגי להפליא, באמת מעורר מחשבה…
אבל,
דע כי כל מחשבה יש לה סיכוי סטטיסטי כלשהו להתרחש עד שאתה מאמין בה ב-100%, באותו הרגע היא הפכה למציאות!
במה אתה מאמין ב-100%?
אהבתיאהבתי
לא הבנתי את הטענה.
כל מחשבה יש לה סיכוי להתממש? לא נכון – יש דברים שנוגדים את חוקי הטבע ולכן לא יתממשו.
או שאולי הכוונה שלמחשבה אין סיכוי להתממש, אם אני מאמין בה בפחות מ-100%? לא נכון. נניח אני חושב שמטבע יפול על צד מסוים ואני מאמין בזה ב-50%, ועדיין יש סיכוי של 50% שהמטבע אכן יפול על הצד שלא הייתי בטוח שהוא יפול עליו.
אהבתיאהבתי
אני אסביר את עצמי, אבל קודם הייתי שמח לשמוע במה אתה כן מאמין.
גם בתגובה שלך ובעיקר בפוסט אתה מסביר על דרך השלילה/ביטול כל נקודה ונקודה.
הייתי שמח לשמוע מאדם לוגי שכמוך ,ובצורה חיובית, על הדברים שחשובים לך ואתה מאמין בהם באמת…
תודה!
אהבתיאהבתי
בהקשר של הפוסט הזה אני מאמין (עם קורטוב של ספק בריא) במה שכתוב בסעיף "באיזה מובנים מחשבה אכן יוצרת מציאות?"
בהקשר היותר כללי, אני משתדל לא לדבוק בשום האמנה שאינה מגובה באופן סביר ומעלה בראיות.
בהרבה מאוד עניינים אגיד משהו כמו "לפי מה שידוע היום יש אפשרות ש… / סבורים ש… . נראה ש…".
אם אין ביסוס מחקרי לטענה, ואני בכל זאת "מאמין" בה מסיבות כאלה ואחרות, אגיד משהו כמו "לדעתי… / "עד כמה שאני התרשמתי… / אני מנחש ש… / אני מהמר ש…." וכד'.
מקווה שזה ענה על השאלה.
אהבתיאהבתי
אלה, אם אני מאמין ב 100% שיצמחו לי כנפיים בלילה אז את אומרת שבסוף זה יקרה?
אהבתיאהבתי
נהניתי מאוד לקרוא ומסכים עם הרוב המוחלט של הכתוב בפוסט.
עם זאת – הנושא הוא מורכב מאוד לדעתי האישית. אני כבר שנים לא מעטות מאמין ביכולת (האישית שלי) להשפיע על המציאות באמצעות חשיבה. אך עליי להדגיש נקודה רבת משמעות – ללא עשייה, אין שום ערך למחשבה/לפנטזיה. מי שלא מעוניין לעשות למען הגשמת חלומותיו, למען הפיכת המחשבה למציאות – לא ישיג זאת לעולם. מי שינסה, עתיד להיכשל מדי פעם בפעם כיוון שאין 100% סיכוי להצלחה. אבל העיקרון עצמו עובד. ההתייחסות לסעיפים הרבים – והנכונים – במאמר זה רק מדגישה את הצורך בעבודה מאומצת, בדמיון תכנית הפעולה, בשמירה על אופטימיות, בלמידה מטעויות ולא ב״דמיון היעד הסופי״ בלבד.
יש משקל רב לעקרון ״להיות שמח בחלקך״ על מנת להשיג עושר אמיתי. עשירים אמיתיים – דוגמת כותב הפוסט, אשר חולקים באהבת חינם את אוצרותיהם – יודעים ומבינים את המשמעות האמיתית של ״מחשבה יוצרת מציאות״.
תודה גלעד על התקציר הנהדר ועל ההפניות החינמיות.
אהבתיאהבתי
פוסט יפה…אבל מלא בפסיכולוגיה…
הכל מזל נקודה.
יכןל להיות לך הילד או ההורה או הדוד או הסבתא או החבר או הידיד הכי מטומטם עלי אדמות..מספיק שהיה לאותו איקס מטומטם גב חזק מאחורה הוא יכול לקבל הכל. דברים שאפילו המחשבה שלו לא חשבה. לכן הכל מזל. הכל עניין של מי שמכוון ונותן לך גב ומייעץ לך ומציע לך רעיונות ופותח לך את הראש.
ויש עוד דבר שנקרא ברכה שהוא שונה ממזל…יכול להיות שאתה הכי גאון שיש או חכם או כל דבר שקיבלת מינקות במתנה שזה ברכה…אם זה ברכה בחשיבה ברכה במלאכת יד ברכה בכל דבר…
הרי ברכה לא צריכה מזל…כי היא כבר ניתנה.
והופ אותו בעל הברכה איקס כלשיהו קיבל איידס או התקף לב או מת ממשהו בגיל צעיר…אז פה אין מזל.. כי אומנם יש ברכה אבל אותו איקס אלמוני פלוני לא שרד באריכות ימים.
לכן מזל וברכה מתנגשים זה בזה.
נדיר האדם שיש בו ברכה ומזל ביחד.
לדוגמא בן אדם שחולה במחלה הוא יכול להיות מטומטם ואין בו ברכה אבל היקום הערמומי נתן לו להחלים מהמחלה ולחיות באריכות ימים.
(אני נשמעת קיצונית במילותי…אבל ככה המסר נעבר בצורה הטובה ביותר)
לכן מחשבה יוצרת מציאות זה עניין של מזל או ברכה.
מה שבטוח שרשמת וזה נכון מאוד… שדומה נמשך לדומה…גאון צריך גאונה, אלוף צריך אלופה, ספורטאי צריך ספורטאית, קוסם צריך קוסמת והרשימה עוד ארוכה….
ואת אומרת לחיות בפנטזיה זה לא טוב…
חחחחח בורא העולם הוא פנטזיונר מספר 1 והסופר מדע בדיוני הכי פרוע ומופרע שיש….אז מי את בכלל שתרצי לאחרים לא לחיות איך שהם רוצים במחשבתם…
אם הם ימותו צעירים או מבוגרים זה לא על אחריותך…
כל אחד צריך לתכנן את גן העדן שלו…. ולכןןןןןןןן בורא העולם נתן דימיון שנשתמש בו ולא נקשיב לאנשים צרי אופקים ופסיכולוגים בשקל תשעים שיגידו לאחרים לא לחיות ולדמיין בגדול…
זה נחמד ויפה שאת מנסה "לפקוח" אנשים כמו שרשמת אבל היי אף אחד מאיתנו לא ברא את העולם ואף אחד לא יודע מה הם חוקיו האמיתיים…כל אחד הולך לפי ליבו ומחשבתו, ולפי האמת שלו…
אם מישהו מאמין שהוא דרקון…הניחי לו..שיחשוב…זה לא אמור להפריע לך או למישהו אחר…
פה מתחילה קצת אהבה עצמית…שאתה אוהב את עצמך אתה מניח לזה שלידך לחשוב שהוא דרקון וטוב לו עם זה…אז אל תנסי "לפקוח" מוחות… כי בנתיים המטומטמים הם אלה שיש להם מזל. ואלה שיש להם ברכה, אולי הם לא יגיעו למעמד שלך שאת כותבת באתרים ומרוויחה ועניינים…אבל לפחות הם שלמים עם עצמם ולא מנסים "לפקוח" אחרים … כל אחד יכול ל ד מ י י ן מה שבא לו…
בשביל זה נוצר הדימיון… לא בשביל שאיזה פסיכולוגית בשקל תשעים תבוא ותנסה לעצור את הדמיון של האנשים…
אנחנו ברוך השם לא רובוטים ותודה לאל… יש לכל אחד את הדמיון שלו … את הידע שלו …את ההבנה על החיים שלו… תנו לחיות לחיות!!!!
ואף אני ארחיב ואומר לך…. אומרים שידע זה כוח?! חרא! דמיון זה כוח! ידע זה סתם אירועים שקורים לך בחיים ואתה מסיק מסקנות ומבין איך ולמה … זה ידע…
דמיון זה הגשמה של השכל… ואדם יכול ללכת מליוני שנים בדרך מסויימת…כמו שידברת על גלגולים…מיליוני שנים בן אדם יכול ללכת…אבל הנשמה תמיד תישאר אותה נשמה בכל גלגול…כי את יודעת למה? עד שהדמיון יתגשם!
זה נקרא לרדוף את האמת שלך…לא משנה כמה אתה מתגלגל … עד שאתה מגיע לרמה שבו אתה מגשים את מה שהדמיון שלך רוצה…
עכשיו, דיברת על מחשבות חיוביות ושליליות… הרי אף אחד לא רוצה שדמיון שלילי יתגשם לו…נכון?
אז פה האדם צריך להבין שיש דבר כזה,דבר שלישי… יש מזל,ברכה והשגחה עליונה….
בהשגחה העליונה הוא לא מקשיב לשליליות…זאת אומרת… יש אדם פלוני אלמוני שחושב כל הזמן מחשבות שליליות… אבל הוא רוצה בדמיונו להגיע לטוב ביותר…אז פה הוא צריך לנצל את הפיזיות שלו… לעשות מעשים… ופה ההשגחה העליונה נכנסת… המעשים מכפרים על השליליות…
ותאמיני לי פגשתי את כל הסגנונות של האנשים…
לרוב פגשתי באנשים חיוביים 99 אחוז… אבל את יודעת העולם מזמן לך הכל…ויש כאלה שהם שליליים…וזה לא באחריותם… לדוגמא…אני הייתי בבית חולים פעם… ופגשתי שם בן אדם שהיה בדיכאון…ניסו לעזור לו…ולא הצליחו עם כל התרופות שיש…אז פשוט הצעתי לו סיגריה…והוא לקח שכטה והופ הוא חייך…
ואז הוא הסביר לי על החיים שלו…החיים שלו שמגיל קטן הוא רק בדכאון קליני קשה לא מחייך לא צוחק לא נפתח לא שמח לא שום דבר…כאילו אדם רפאים מתהלך בנינו…אפילו חבר אחד לא היה לו… והוא פשוט היה תקוע רוב היום בחדר… ברמה שהוא לא יכל אפילו לדבר עם אף אחד…. כמובן שהיו שם רופאים מקצוענים שידעו איך לטפל בו…וכל הזמן ביקרו אותו ההורים שלו וכולם כל הזמן ניסו לגרום לו לצאת מהדכאון… הוא פשוט לא הצליח…. וזה לא כי הוא לא רוצה…אלא פשוט זה מה שהחיים זימנו לו… בשבילי הבית חולים הזה היה מסע לפגוש אנשים שלא פשוט להם בחיים…אז מה את אומרת שבגלגול הקודם הם היו בתפקיד הפוך? את אומרת עם הפסיכולוגיה שלך שזה המחשבה שלהם יצרה להם את זה? ממש לא…אני מברכת אנשים כאלה… אנשים שאולי לא היה להם מזל… אבל השגחה עליונה יש להם בדוק… נראה לך באמת שאם בגלגול הזה הם לא מצליחים לדמיין אז לא תהיה להם עזרה מהשמיימה?
אז בואי יקירתי ותעשי לעצמך טובה… את נמצאת בעולם לא פשוט ובמקום לפסכלג לאנשים מה יוצר מציאות ומה לא זה פשוט גועל נפש אחד גדול…
יש פה אנשים עם מחלות…פיזיות, נפשיות, גופניות, מנטליות…מה תגידי על אדם שנולד אוטיסט או כל דבר אחר שלא נותן לו את ההזדמנות אפילו לדמיין… זה הכל עניין של להבין את החיים ולהבין שדווקא האנשים האלה נמצאים בהשגחה עליונה מספר 1 ומקומם בגן העדן שמור…
יכול להיות שאת נדירה ויש לך מזל וברכה ביחד… אז תעשי טובה ותדמייני בשקט. וצריך לדעת לכבד את כולם.
מפה לשם…
יש אנשים בעולם הזה שכן ניתנה להם הזכות והכוח לדמיין … וליצור לעצמם…ויש כאלה שלא… הכל זה מאזניים… תחשבי פשוט שבורא בעולם הוא כמו מזל מאזניים… את יש לך את הכוח לדמיין… לאוטיסט אין את הכח לדמיין… אז מי אנחנו שנבוא ונשפוט מה נכון ומה לא נכון… מה הגיוני ומה לא הגיוני… מיותר לחפש היגיון בעולם… זה פשוט לשווא… אבל לא מיותר למצוא את האיזון בתוך עצמך…אם מישהו חושב שהוא דרקון…בדמיונו… וטוב לו עם זה… זה פשוט האיזון שלו. אי אפשר לבוא ולהחליט למישהו מה הוא ומי הוא ולמה הוא וכמה הוא. וברגע שהוא מצא את האיזון שלו אז ככה הוא בריא בנפשו אפילווווווו שלך זה נראה מוזר ותמהוני לחשוב שהוא דרקון… קצת אהבה עצמית לא תזיק… ואין כל קשר לחברה, למשפחה, לזוגיות, לקריירה, כל עוד אתה עסוק בשלך ובדמיונך ובעצמך אתה מלא בחיים.
כל עוד אתה עסוק בלתמרן אנשים ולהגיד להם מה להיות או איך לחשוב אתה נמצא בסקאלה של החסר חיים… ותראי קטע יפה… אוטיסט, במי הוא עסוק? הוא אומנם לא התברך בדמיון או בללכת וללמוד משהו ורוב הסיכויים שגם לא ימצא זוגיות….אבל היי לפחות הוא חי… ועסוק בעצמו… צריך להבין את הפער המטורף…
אף אחד לא מושלם … וטוב שכך… והכי חשוב צריך לתת לדמיון לפרוח ובמידה והדמיון לא פורח אצל מישהו אז ההשגחה העליונה תעשה את זה בשבילו…
שכל אחד יחשוב על עצמו מה שהוא רוצה…. לאף אחד אחר זה לא אמור להפריע… במידה וזה מפריע אז כנראה התגנבה לך מחשבה שלילית… וההשגחה העליונה תעזור לך לסדר את זה….
אני אישית ואת אישית וההוא אישית וזה אישית שכן יש לנו את היכולת לדמיין … הכי צריכים להבין אנשים שאין להם את היכולת ולהבין שאם אין להם אז לפחות יש להם את ההשגחה העליונה … כדוגמת האנשים שהסברתי עד כה…
עוד דוגמא…אנשים שעברו מלחמות,אנשים שקברו את ילדיהם,אנשים שיש להם בעיות כגון מחלות שלא יכולים לפתור… נראה לך באמת שהחיים שלהם ורודים וחיוביים ועל פי זה המציאות תהיה להם אותו הדבר כמו שהיה לפני? והם היו יכולים להיות הכי חיוביים שיש… והופ קרה להם דבר מטורף… אין לשפוט אף אדם…אף אחד לא יודע מה ילד יום אף אחד לא באמת יכול להגיד לך … יש אנשים שעברו דברים מטורפים בחיים ללא קשר למוות או מחלה… ועדיין נשארו אותו הדבר… זה הכל עניין של לכבד את כל האנשים. מבלי שיהיה אכפת לך מה עובר להם בראש או מה הם חושבים כרגע שלילי או חיובי…. אהבה עצמית וזה שם.
אהבתיאהבתי
סליחה שרשמתי לך כאילו אתה נקבה 🙂
לא שמתי לב שכותב הכתבה הוא בכלל זכר.
יום טוב.
אהבתיאהבתי
תודה על הרשימה. בפעם הבאה שמישהו יקשקש לי עוד פעם את המנטרה המאוסה "חשיבה יוצרת מציאות" אני אפנה אותו לכאן 😊
אהבתיאהבתי