מאת

קריאה קרה – אחד המקצועות החמים בתולדות האנושות

מה המשותף לאסטרולוגיה, נומרולוגיה, קריאה בכף יד, קריאה בקלפי טארוט, קריאה בקפה, תיקשור ועוד עשרות שיטות "יעוץ" אחרות?

"ודברים האלו כולן, דברי שקר וכזב הן… אינן דברי חכמה אלא תוהו והבל שנמשכו בהם חסירי הדעת"– דברי הרמב"ם על מנחשים, קוסמים, מעוננים, מכשפים ודורשים אל המתים.

במסגרת כל אחת משיטות יעוץ אלה, הלקוח (המיואש, המוטרד או סתם הסקרן) נותן כסף למישהו ("היועץ"), שנראה כאילו הוא יודע עליו דברים שאינם יכולים להיות סתם ניחושים.
ה"יועץ" עושה זאת בעזרת "כלים" כאלה ואחרים: יצירת קשר עם ישויות רוחניות ממימדים אחרים, שרטוט מפות כוכבים, ביצוע חישובים נומרולוגיים, בחינת קווים בכף היד, וכד'.

לקוחות רבים יוצאים מרוצים ואף נדהמים ממפגשים אלה ומשוכנעים כי "זה עובד".

מצד שני (ככל הידוע לי לפחות), אף אחת משיטות "ראיית הנסתר" הללו לא הוכיחה את עצמה כעובדת טוב יותר מניחוש בשום ניסוי מבוקר היטב (וזה אם מישהו בכלל טרח לבדוק את השיטה בצורה מבוקרת). ניסוי מבוקר היטב מנטרל את כל האפשרויות ה"טבעיות" לחלץ מידע מהלקוח. בעתיד אתן דוגמאות לניסויים קלאסיים מסוג זה.
יתרה מזאת, רבות מהשיטות הללו נטולות כל הגיון, ומתבססות בבירור על חשיבה מאגית, ו/או על עקרונות פעולה שסותרים את כל הידע המדעי הקיים והבדוק. זה כשלעצמו לא מוכיח בודאות כי הן אינן "נכונות", אך בהחלט מפחית את הסבירות לכך באופן דרמטי.

מהו אם כן הסוד ההצלחה? איך זה "עובד"?

הטכניקה שעומדת בבסיס כל אותן שיטות נקראת "קריאה קרה" (Cold Reading).

לפי הגדרתו של איאן רולנד, אשף עולמי בתחום: קריאה קרה היא צורת דיבור בה נדמה שאתה אומר דברים בעלי משמעות למישהו, בעוד שלמעשה אתה לא – המשמעות והרלוונטיות מסופקות ע"י דמיונו של האדם אליו דיברת.

מדובר באוסף של "טריקים פסיכולוגיים" לשליפת מידע מהלקוח בלי שהוא מודע לכך, וחזרה על אותו מידע באופן שיראה כאילו "היועץ" הגיע אליו בדרכים על-טבעיות. הלקוח הוא זה שמספק למעשה את כל המידע שעולה במפגש (למעט כמה ניחושים מושכלים שעלו יפה מצד ה"יועץ"), הוא זה שזוכר את הקליעות ושוכח את ההחטאות, והוא זה שמפרש את האמירות הרב משמעיות או המעורפלות שמפזר ה"יועץ" באופן שמתאים לחייו הפרטיים.

נזכור כי המוח האנושי מצטיין בהענקת משמעויות לחוויות חושיות, גם במקום בו הן אינן בנמצא. מילים, סמלים, סימנים, צלילים או מחוות הם חסרי משמעות כשלעצמם. בני האדם הם שמעניקים להם משמעות, ולעיתים קרובות משמעות אישית, מבלי שמישהו התכוון לכך (יכולת החשיבה הסמלית היא כנראה אחד המאפיינים המובהקים ביותר שמבדילים את האדם משאר היצורים החיים).

יסודות הקריאה הקרה – מדריך מעשי מקוצר

נתחיל בהנמכת ציפיות: קשה להתרשם מעוצמת הטכניקה כשסוקרים אותה על רגל אחת. שילוב מרכיבים שונים של הטכניקה ואיזון נכון ביניהם, בניית רצף למפגש ויצירת אוירה תומכת, כל אלה הינם תוצאה של נסיון מצטבר ושל כישרון טבעי.
כמו כן יש לזכור כי מצבו הנפשי של הלקוח בעת מפגש שונה מאוד משל קורא פוסט זה, ובד"כ הוא מגיע ברוח של שיתוף פעולה והפקת תועלת (עבור הסכום הרב שהוא משלם) ולא בכדי לנסות לחשוף שרלטנים.

בכל מקרה, הנה העקרונות בסיסיים של הקריאה הקרה:

עצב את התפאורה

עצב את המקום בו אתה מקבל לקוחות כך שישדר אינטימיות ונינוחות. כורסאות נוחות, אור צבעוני חלש, שטיח רך, נרות, קטורת, קריסטלים וסממנים נוספים שיבנו תחושה שהלקוח נמצא במרכזו של טקס רוחני. צור רושם מקצועי בכך שתתלה תרשימים מורכבים על הקירות ותציב ספרים רבים בתחומים הרלוונטיים על מדפים בחדר.

צור אוירה בין אישית מתאימה

שדר אישיות נעימה. הבא את הלקוח למקום של שיתוף פעולה בכך שתסביר כי הקריאה היא למעשה עבודת צוות. השתמש בקול רך ושפת גוף לא מאיימת – חיוך נעים, קשר עין רצוף, ראש מוטה הצידה כשאתה מקשיב. רגליים לא משוכלות וידיים לא משולבות. הסבר כי לקוחות באים אליך בקשר לנושאים שונים שמעיקים על ליבם, וכי אתה משתמש באינטואיציה שניחנת בה ופיתחת עם השנים כדי לעזור להם.

כדי לתרץ את ההחטאות שתתרחשנה בהמשך, הנמך ציפיות והסבר כי אתה לא יכול לדייק ב-100%. "אף אחד לא מושלם, אפילו מייקל ג'ורדן מחטיא זריקות רבות!"

התמקד בנושאים העיקריים

יש 7 נושאים עליהם אנשים רוצים לדבר יותר מכל: אהבה, בריאות, כסף, קריירה, נסיעות, השכלה ושאיפות.

שאל שאלות והצהר הצהרות אחדות לגבי כל אחת מהקטגוריות. מהר מאוד תוכל לזהות מהו התחום העיקרי שמעסיק את הלקוח שלך – התמקד בו.

קח בחשבון בנוסף, כי בכל גיל אנו נוטים להיות מוטרדים מנושאים אחרים: בני נוער ובני 20+ עסוקים בעיקר בחיפוש עצמי וביחסים זוגיים ומיניים, סביב גיל 30 מתמקדים יותר בקריירה, כסף והקמת משפחה, סביב גיל 40 עסוקים בקשיים של גידול ילדים ובבעיות בריאות של ההורים, ובסביבות גיל 45 אילך אנשים מתעסקים בבעיות בריאותיות של עצמם ובמשברי זוגיות. זו כמובן הכללה, אך תמיד מומלץ להתחיל מניחוש "סביר" ולא מירייה באפלה.

הצהר הצהרות דו-משמעיות

אם תתאר תכונה והיפוכה, הלקוח יתמקד בחלק שמתאים לו יותר.

הנטייה שלנו להתרשם שטקסט כללי שנכון לגבי כל אדם מתאים לנו באופן מיוחד, נקראת "אפקט פורר" על שם הפסיכולוג שבדק את הנושא ב-1948. האפקט מועצם כמובן אם יש לנו סיבה להניח שהדברים נאמרו על בסיס נתונים יחודיים לנו – חישובים נומרולוגיים של השם שלנו, מצב הכוכבים הספציפי לתאריך לידתנו, הקלפים שאנו בחרנו מהחבילה וכו', לכן חשוב להצמיד לכל אמירה "סיבה" מדומה שנעוצה בסמל כלשהו ממערכת הסמלים שאתה "משתמש" בהם, למשל: "קלף האביר השחור מסמל כי אתה…", "הזוית ההרמונית בין שבתאי לירח מצביעה על…", וכו'.

הנה כמה דוגמאות:

  • "לפעמים, כשנחה עליך "המוזה" אתה יכול להיות יצירתי ולתת לדמיון להשתולל, אבל כשצריך, אתה בהחלט מסוגל להיות מעשי ועם שתי רגליים על הקרקע."
  • "אתה מעריך שיגרה בתחומים מסוימים של חייך, אבל באחרים אתה מחפש להיות ספונטאני ובלתי צפוי."
  • "אתה יכול להיות מאוד מוחצן כשאתה רוצה, אבל לפעמים מה שאתה באמת צריך זה ערב שקט מול הטלויזיה או לשקוע בספר טוב".
  • "חבריך רואים אותך כמישהו חברותי ושניתן לבטוח בו, אבל יש לך צד יותר תחרותי שעולה מפעם לפעם".
  • "יש לך משמעת עצמית שעוזרת לך להראות בשליטה בעיני אחרים, אבל לפעמים, מבפנים, אתה למעשה מרגיש חסר ביטחון במקצת".

תוך כדי ההצהרה, שים לב לתגובת הלקוח – לאיזה חלק של המשפט הוא "מתחבר" יותר. כך, ללא סיכון של החטאה מוחלטת (כי הרי אמרת דבר והיפוכו), תקבל רמזים טובים על אופיו. תוכל להשתמש במידע זה בהמשך המפגש, כאילו פרט כזה או אחר (קלף מסוים, כתם בקפה) מגלים זאת לראשונה.

הסווה שאלות

חלץ מידע מהלקוח ע"י הסוואת שאלות כאמירות, לאחר שזרקת אמירה מעורפלת בכיוון כלשהו. ברוב המקרים הלקוח יהיה משוכנע כי אתה סיפקת את המידע מלכתחילה, ולא יזכור כי למעשה הוא זה שסיפק את הפרשנות והפרטים:

האם זה נשמע הגיוני? /  אז למי זה יכול להתייחס? /  האם אתה מתחבר עם מה שאמרתי? /  האם אתה יכול להבין למה זה הרושם שאני מקבל?  /  איך זה יכול להיות משמעותי לגביך? /  למה בחייך זה יכול להיות קשור?

פזר אמירות מעורפלות

הסבר שלפעמים עולים בך מעין חזיונות מעורפלים או הבזקי תמונות בראש, ולא תמיד אתה יכול להבין בדיוק במה המדובר, לכן עזרת הלקוח חשובה מאוד כדי לפרש את  הדברים באופן הנכון עבורו. פזר משפטים מהסוג שלהלן ועודד את הלקוח לספר עליהם ע"י הוספת שאלה במסווה:

  • "אני מקבל רושם של שינוי משמעותי, אולי מסע מסוג מסוים או שינוי במקום העבודה, האם אתה יכול להבין למה זה הרושם שאני מקבל?"
  • "קיבלת לאחרונה מתנה מסוג כלשהו, אולי כסף או משהו בעל ערך רגשי, למה בחייך זה יכול להיות קשור?"
  • "יש לי הרגשה שאתה מוטרד לגבי בן משפחה או חבר קרוב, מי זה יכול להיות?"
  • "אני רואה מעגל נסגר, האם אתה מבין למה הכוונה?"

שלב אמירות יותר ספציפיות

אמירות רבות נשמעות מאוד ספציפיות, למרות שהן נכונות לגבי חלק גדול מהאנשים. ציין כי אתה קולט חפצים או ארועים כגון אלה המופיעים להלן ועודד את הלקוח לספר עליהם ע"י הוספת שאלה במסווה:

  • תרופה שתוקפה פג מזמן.
  • קופסה או מעטפה של צילומים ישנים שמעולם לא הגיעו לאלבום.
  • שעון שכבר מזמן הפסיק ללכת.
  • פתק תזכורת על המקרר או ליד הטלפון שמזמן כבר אינו רלוונטי.
  • חוויה מביכה מאוד שחווית בצעירותך, שאתה עדיין נזכר בה מדי פעם בפעם.
  • מפתח שהלקוח לא זוכר מה הוא פותח.
  • מגירה תקועה או שאינה נפתחת בצורה חלקה.
  • תאונה בילדות שקשורה למים.
  • צלקת על הברך.
  • הספרה 2 בכתובת הבית (או הבית הסמוך, כולל הבית ממול כמובן, או הבית של חבר משפחה קרוב… – המשך בהתאם לצורך)
  • למבוגרים (כדי להיות בטוח שההורים כבר מתו): אני רואה שאביך מת כתוצאה מבעיה באזור החזה או הבטן.

הפצץ בז'רגון מקצועי

הרשם, בלבל וסמא את עיני הלקוח בכך שתשתמש במונחים "מקצועיים" רבים. התייחס לסמכותן של חוכמות עתיקות וחזק את תחושת המסתוריות והטקסיות.

הנה דוגמה להפגזה במונחים מקצועיים (חסרי פשר) שמתייחסים למספר אמירות שונות, אשר בסופה משורבבת באלגנטיות השאלה המכוונת. התחושה הנוצרת אצל הלקוח היא כי את המידע ספקו הקלפים ולא הוא עצמו:

"באופן מעניין, אני רואה שקיבלנו את '5 החרבות', קלף חשוב במערך התחתון שבאופן מסורתי מיוחס לאתגר ומאבק בנושאים רגשיים. מה שמרתק הוא שבאותה פתיחה כבר קיבלנו את 'הנזיר', שהינו באופן מקורי אחד מקלפי השלישיה הנמוכים, אבל בהקשר זה מציין לא רק בדידות אלא גם הגשמה של מטרות אישיות. זה כאילו הקלפים מרמזים שמטרותיך האישיות, בתקופה זו, נמצאות בעדיפות על ענייני זוגיות. אני לא יודע אם זה אומר לך משהו…"

או בתרגום לשפה רגילה: "ועכשיו ספר לי אתה משהו על שאיפותיך ו/או על זוגיות בחייך, וקונפליקטים אפשריים בין השניים".

ללא ספק יכולת אלתור ושליטה מילולית טובה הינן תכונות חשובות ושימושיות ל"רואה הנסתר".

החמא ללקוח

ספר לו מה שהוא רוצה לשמוע, זה עובד תמיד. "הבעיות הכספיות שלך יפתרו. אתה עובד מסור, הוגן, עצמאי וחכם". כמובן עדיף לעשות זאת בצורה מחוכמת, ולשזור את המחמאות בתוך אמירות כלליות כאלה ואחרות על אישיותו של הלקוח.

טריק נפוץ הוא לספר ללקוח כבר בתחילת המפגש כי אתה קולט אצלו יכולות אינטואיטיביות גבוהות, וכי הוא יכול להצליח בעצמו בתחומים הרוחניים, אפילו כמטפל. זה מפיח בו מיד תקוות עלומות, מכניס אותו להלך הרוח הרצוי (חוסר ביקורתיות), ורותם אותו כשותף פעיל לתהליך.

הכן דרכי מילוט

בעלי המקצוע בתחום מרגיעים כי אין באמת דרך להכשל במפגשים כאלה. הנה כמה דרכי מילוט אפשריות, אם נתפסים באמירה לא רלוונטית:

  • הורד ציפיות – כבר בתחילת במפגש ציין כי לא ניתן לדייק ב-100%. אפשר תמיד להודות באופן ישיר כי אמירה מסוימת היא פספוס, אבל אין ממש צורך. ראה להלן.
  • אם ניחוש התגלה כשגוי, הרחב את הטענה מבחינת היקפה, למשל, אחרי שאמרת למישהו שאתה רואה אותו מפליג בספינה והסתבר שמעולם לא נכנס לים, אתה יכול לומר: "כשדיברתי על הפלגה בספינה התכוונתי במובן המטפורי כמובן – להפלגה בכיוון שונה בחייך, כיוון שיש לך חששות לגביו".
  • דרך התחמקות אחרת היא לטעון כי הארוע התרחש בעבר הרחוק ולרמוז בעדינות כי זו אשמתו של הלקוח שאינו זוכר זאת. אפשר לחילופין לטעון כי הצהרתך מתייחסת כנראה למשהו שיקרה בעתיד (לפעמים הזמנים קצת מתבלבלים כשעוסקים בתחומים כאלה).
  • האשם קשרים רוחניים לקויים בהתקדמות מקרטעת ומבולבלת של הקריאה.
  • האשם בעדינות את הלקוח בכך שאינו משתף פעולה, או לא מתאמץ מספיק. זו אחת מדרכי המילוט הטבעיות כשמתגלה ספקן גדול מולך.

טכניקות לחיזוי העתיד

תחושה נבואית חזקה אומרת לי שארחיב על כך בפוסט נפרד, בקרוב…

איאן מסביר שכל אדם נופל בפח של קריאה קרה, לא משנה עד כמה הוא אינטליגנטי וחריף, למעט אלה שלמדו את הנושא ויודעים לזהות את הטכניקות שמופעלות עליהם בזמן אמת. למעשה אינטליגנציה יכולה לעזור לאנשים להתרשם יותר, כי הם מצליחים לקשר ביתר הצלחה אמירות עמומות ומטפוריות לפרטים ספציפיים בחייהם.

הערה: כנראה שרבים מהמנחשים, המעוננים והדורשים אל המתים אינם מודעים לכך שהם משתמשים בטכניקת הקריאה הקרה. מבחינתם הם ניחנו באינטואיציות נדירות, ביכולת לתקשר עם ישויות אחרות או בשליטה טובה במקצועם, יכולות שהשתכללו עם הנסיון כמובן.
הצצה לה זכיתי אל מאחורי הקלעים של קורס ללימוד נומרולוגיה, הדגימה כיצד מחונך דור חדש של משתמשי קריאה קרה (גם אם ברמה נמוכה ביותר), מבלי שהם מודעים לכך כלל! אולי ארחיב על כך את הדיבור בפוסט נפרד.

רבים מאיתנו או ממכרינו ביקרו לפחות פעם בחייהם אצל מגדת עתידות מסוג כזה או אחר. לעיתים קרובות מסכימים נותני השירות (ואפילו מציעים) להקליט את המפגש.  אם יש ברשותכם הקלטה כזו, יכול להיות מרתק לבדוק אותה לאור האמור לעיל!

אם תגלו דברים מעניינים, אשמח אם תשתפו אותנו בממצאים (תוך השמטת פרטים מזהים או אישיים מדי כמובן).

לקריאה נוספת:

מקורות והרחבות:

74 מחשבות על “קריאה קרה – אחד המקצועות החמים בתולדות האנושות”

  1. מעניין לקרוא על האלמנטים של קריאה קרה. אני בטוחה שישנם רבים שמשתמשים בהם בהצלחה רבה ,גורפים רווחים על חשבון לקוחות שבוחרים להאמין בדבריהם, כי הם עושים להם (ללקוחות) טוב, נותנים להם תקווה (גם אם היא מפוקפקת בעינינו) ומסייעים להם להמשיך בחייהם. אין זה שונה תכלית השינוי מאמונה דתית או כל אמונה אחרת, שבוחר בה האדם כאמצעי לחיות את חייו בצורה הטובה ביותר שמתאימה לו.
    מה שמציק לי, הוא כשפוסלים דברים באפן מוחלט, בידענות ובפסקנות כי הם נוגדים, לכאורה, את ההיגיון ואין להם ביסוס "מדעי" בכילים הידועים לנו היום. הטכנולוגיה, שכולנו נהינים מתוצריה מבלי להתעמק כיצד בדיוק היא פועלת, רבים מעקרונותיה לא היו ידועים לפני דור. האם זה אומר שהם לא היו קיימים?
    האדם, העולם שלנו והמציאות בה אנו חיים מורכבים מעבר לבינתנו, כשהנסתר עדיין רב מהגלוי והידוע. המדע של העולם המערבי איננו הדרך היחידה להבנתם. במקום לפסול מה שאנו לא מבינים, מה שנוגד את החשיבה שלנו ואת תפיסת העולם שלנו, מן הראוי היה לצאת אל העולם עם ראש פתוח ומקבל.

    אהבתי

    להגיב

    • אני מסכים, שאם זה עושה טוב לבן אדם, שיבושם לו. אבל זה מגיע מהר מאוד למקומות של תלות – יש אנשים שלא זזים בלי עצות מהגורו שלהם, של שיעבוד ואף מצוקות כלכליות.

      אני מסכים כי לא כל מה שנוגד את המקובל היום במדע הוא בהכרח טעות. ההסטוריה מוכיחה ששינויים, חידושים ואף מהפכות קורות מדי פעם. אבל, המדע נצמד לעולם התופעות, לעולם המציאות עד כמה שהוא יכול (יש טעויות ונפילות מדי פעם, כמו בכל תחום, אני מדבר על העיקרון המנחה). המציאות היא הכלי המנחה אותו ולא "תחושת הבטן" או "הידיעה הפנימית" או "ההרגשה". לדעתי, בזכות העקרון הזה הגענו למה שהגענו במדע, ובזכות ההצמדות העיקשת למציאות התפתחה הטכנולוגיה למה שהתפתחה.
      ברור שצריך מעוף, השראה ואופטימיות בכל תחום חדש שנכנסים לחקור ולפתח. (אני עוסק במחקר ופיתוח כבר הרבה שנים). אבל זה לא מספיק. צריך להצמיד לכך חשיבה ביקורתית חריפה. צריך לבדוק את כל הרעיונות הפרועים ומלאי ההשראה. רובם מסתבר כשגויים מן היסוד. מיעוטם הופך להתקדמות.

      האם את מכירה דבר אחד שהיה לא ידוע והתגלה כנכון בתחומי הפסאודו-מדע שמוזכרים בפוסט?

      מה שמבדיל את המדע מהפסאודו-מדע, ומתחומים שאפילו אינן מתיימרים להיות מדע, זה שהם לא מנסים להפריך את אמונותיהם וטענותיהם באופן ביקורתי. זה מוביל לכך שכל רעיון ש"נשמע" נכון, ממשיך להתקיים לאורך ההסטוריה ללא בדיקה אמיתית.

      פסאודו מדע ותחומי "אמונה" מנסים לכפות את הרצוי: חיפוש תימוכים וחיזוקים באופן סלקטיבי. קפיצה למסקנות רצויות. פירוש, עיקום, תירוץ והמצאה, כדי להגיע לראיות תומכות.
      המדע לעומת זאת מנסה לגלות את המצוי: בחינת כל הראיות, בעד ונגד. נכונות להיפרד מאמונה אם אינה מתיישבת עם הראיות.

      המחקר הפסיכולוגי מפוצץ בדוגמאות לדברים שנראים נכונים לאנשים, אך אינן כאלה.
      בסדנאות שלי אני נותן המון דוגמאות והמחשות לכך.

      אנסה להתייחס לרעיון הבדיקה, ואתן דוגמאות לכך בעתיד הקרוב.

      ללא ספק איזון בין פתיחות וספקנות הוא לא משימה קלה:
      "שמור על ראש פתוח, אבל לא עד כדי כך שמוחך ישפך החוצה"

      אהבתי

      להגיב

  2. מעניין לציין שאילו "ראיית הנסתר" היתה אמיתית ותלויה, באופן כלשהו, במצבו המנטלי וברוגע של ה"נקרא", דווקא היה הגיון רב ביצירת אווירה אינטימית וקשר אישי נעים. כלומר, עצם יצירת האווירה הזו אינו מעיד בהכרח על תרמית.

    כל השאר, כמובן, נכון לגמרי ומנוסח היטב (קיבלנו את "5 החרבות" :-))

    אהבתי

    להגיב

    • מבחינתי הדבר המדהים מכל הוא, שיש "אנשי מקצוע" רבים שלא מודעים בכלל לכך שמה שהם עושים זה קריאה קרה, ולכך שאין שום קשר בין ההצלחה שלהם להרשים את הלקוח לבין השיטה המסוימת בה הם משתמשים (אסטרולוגיה / נומרולוגיה / תיקשור וכד').
      אספר בהזדמנות את האנקדוטה על ריי היימן בהקשר הזה. אני חושב שהיא מדגימה יפה את הנושא.

      אהבתי

      להגיב

  3. גילעד,

    תודה על דבריך .

    קריאה קרה- חומר למחשבה.

    🙂

    אתה מוזמן לבקר אצלי ב"טארוט ועוד דברים טובים- גשר לרבדים אחרים" בבלוגר.

    אשמח אם תבחר גם להגיב!!!

    רחל

    אהבתי

    להגיב

    • שלום רחל, תודה שקראת!
      בקרוב אפרסם פוסט שיעניין אותך במיוחד. הוא יציע "נסיון" קטן (אך דורש אומץ) שתוכלי לעשות עם הלקוחות שלך ואני בטוח שהתוצאות יפתיעו אותך מאוד. המשיכי לעקוב!

      אהבתי

      להגיב

  5. שלום
    לא ציינת את הגרפולוגיה, שנראה לי שגם נכללת בקבוצה של אסטרולוגיה, נומרולוגיה וכו – למרות שהיא נחשבת יותר מקצועית. אך למיטב ידעתי בדיקות הוכיחו כי אין לה שום יכולת להגיד משהו על מישהו…
    בכל מקרה, מעניין מאד – תודה.

    אהבתי

    להגיב

  7. בולשיט בריבוע. מתקשר אמיתי לא משתמש בשטויות הללו. אם אתה רוצה לדעת אם הוא מדיום רציני, שאל אותו בטלפון מה הוא קולט עליך, ואם הוא רציני הוא יענה משהו מאוד ספציפי, כמו תאור התמונה שתלויה בסלון למשל.

    אהבתי

    להגיב

    • אני מניח שאמיתי לא היה צריך להשתמש בזה. אבל משום מה מתקשר אמיתי לא התגלה עד היום. משום מה למעלה מ-100 שנה המחקר הפאראפסיכולוגי לא מצליח להעלות דבר (למעט חריגות סטטיסטיות קלושות ושנויות במחלוקת), ופרסים בסך מיליוני דולר מחכים לאותו אחד שידגים את יכולותיו בצורה מבוקרת, אך אף אחד לא הצליח לעשות זאת, או לא רצה לנסות. מעורר מחשבה.
      את מכירה מישהו שיהיה מוכן להשתתף בניסוי מבוקר שיבדוק את יכולותיו?

      אהבתי

      להגיב

    • חוקרים יכולות "על טבעיות" כבר למעלה ממאה שנים, ללא הצלחה יתרה. אין עד היום אפילו ניסוי אחר שהצליחו לחזור עליו במעבדה אחרת בלתי תלויה, עם אותן תוצאות. המקסימום שרואים זה חריגות זעירות מהצפוי באקראי, על פני כמויות ענקיות של מדידות. שום תופעה שניתן להבחין בה ללא סטטיסטיקה נרחבת, או לעשות בה שימוש כלשהו בחיי היום היום.
      http://en.wikipedia.org/wiki/Parapsychology

      אהבתי

      להגיב

      • ראיון שאני חושבת שמתקשר לנושא די טוב. (הוכחת הפראנורמל- על טבעי וכ'ו)

        http://www.skeptiko.com/134-rupert-sheldrake-on-richard-wiseman-deception/

        בכל מקרה אני בטוחה שתהנה מהתוכנית הזאת 🙂

        ויש עוד אחת בקשר ל"מתקשרות" שגם נראה לי שיעניין אותך

        http://www.skeptiko.com/151-science-journalist-ben-radford-believes-psychic-detective/

        אם אתה באמת בקטע של "חשיבה חדה" אני בטוחה שתמצא את כל התוכניות שם מעניינות.. רק מהסיבה שמדברים באמת עם האנשים שחוקרים..

        אהבתי

        להגיב

        • לגבי הראיון הראשון, בו מראיינים את Rupert Sheldrake וטענותיו בקשר ל-Richard Wiseman,
          ברור שיש כאן ברקע מאבק של דעות ואמונות לגבי העולם.
          אם נקרא קצת על שלדרייק, נבין שלכל אורך הקריירה שלו הוא הלך על השוליים של עולם המדע, וקיבל הרבה ביקורת, נראה שרובה גם עניינית: http://en.wikipedia.org/wiki/Rupert_Sheldrake#Reception
          לגבי הטענות הספציפיות, אני צריך ללמוד את המקרה יותר לעומק, ולקרוא את המאמרים המדוברים. ראיונות הכפשה והתנצחות כאלה ואחרים לא יעזרו לגלות איפה האמת שוכנת. מקווה להגיע לזה בעתיד.

          גם לגבי המקרה השני של ה-psychic-detective, אני שומע צד אחד בלבד כאן, של אלה שנמצאים במחנה שמנסה להאמין בכל כוחו.
          *כמו שהדברים מוצגים שם*, נראה שהיה ניסיון לעגל פינות מצד הספקן, וזה לא בסדר כמובן. אבל שוב, בשביל לשפוט באמת במקרה, אצטרך לקרוא את כל המאמרים מסביב, לשמוע הקלטות, וכד', וזה יכול לקחת שעות רבות. כל נושא כזה הוא תחקיר בפני עצמו. תחשבי כמה זמן היה לוקח לשופט בבית משפט להחליט מי צודק יותר ופחות, מי מוטה יותר או פחות.

          אין לי אלא להסכים, שכל אחד מאיתנו מרכיב "משקפיים" מסויימים דרכם הוא מעדיף לראות את העולם, והאתגר האמיתי הוא להצליח להסיר אותם, ולו במקצת, כדי להגיע לאמת היותר אובייקטיבית.

          אם מצאת טעויות לגבי נושאים שבהם עסקתי כאן בבלוג, ספציפית, אנא העירי לי ואבדוק את הנושא.
          לגבי קריאה קרה, זו מיומנות מוכחת שיש לקחת בחשבון את קיומה. קל להגיע לתוצאות מדהימות בעזרתה, ומי שלא מכיר אותה, עלול לפרש דברים באופן לא נכון, ולהתרחק מהאמת, שאני מניח ששנינו שואפים אליה, כל אחד מכיוונו.

          אהבתי

          להגיב

          • אחת הסיבות שהבאתי לך את הקישור השני זה כי יש שם הקלטות של שני הצדדים (ז"א אתה ממש שומע את השיחה עם שני הצדדים ואת כל התהליך של האימות מידע). כך שנורא קשה להתווכח עם העובדות שאתה שומע את כולם חוזרים שוב ושוב ושוב על המידע וה"ספקן" שוב משקר.
            שלא תבין לא נכון.. אני בעד ספקנים.. אבל האמיתיים.. אלו שחוקרים עם ראש פתוח.. ומחליטים לפי הנתנונים.. אגב.. אני בעד גם הכתבה שעשית עם הקריאה הקרה (נעזוב שניה את התחושה הצינית שעולה ממנה) אני חושבת שזה כן חשוב ללמד אנשים את הנושא של קריאה קרה בשביל שהם יוכלו לראות כשזה קורה.

            וסתם משפט שצרם לי "אלו שנמצאים במחנה שמנסה להאמין בכל כוחו".. אני מצטערת להיות זאת שמספרת לך.. אבל גם ה"ספקנים" חסרי האמונה עלק.. מאמינים בכל ליבם.. או מנסים להאמין.. שאין במה להאמין.

            אהבתי

            להגיב

            • הכל עניין של ראיות. ספקנים לא מאמינים ללא ראיות משכנעות, שחורגות מעבר למנגנונים ידועים ומוכרים שיכולים להסביר את התופעה לכאורה.

              לעגל פינות? להתעלם/להעלים ראיות? לא בסדר! אמרתי את זה למעלה, והוספתי סימן קריאה.
              (אני כמובן לא יכול לקחת אחריות על אף אדם אחר. אם בניסוי שאני אערוך יתגלה שעיגלתי פינות, אני אקח על זה אחריות מלאה).

              מידת האמונה נמדדת ביחס למידת ההתעלמות מראיות. כמובן שהעניין לא פשוט, צריך לראות את הפרטים הקטנים, וגם את התמונה הכללית. לעיתים יש פערים שמתמלאים בדעות ואמונות.

              כל עוד אנחנו מסכימים על חוקי המשחק, אני חושב שהמצב בסדר.
              יש רבים שלא מסכימים אפילו על חוקי המשחק. גם בזה עסקתי לא מעט.

              אהבתי

              להגיב

              • אני לא רוצה\ מצפה שתיקח אחריות על שקרים של אחר.. המטרה כאן הייתה לראות שגם הצד הספקני הוא לא בדיוק תמים..ונורא תקוע באמונה שלו ( האמונה שלהם מעוורת בדיוק כמו האמונה של המאמינים) כמו שרואים ב2 מקרים שונים על 2 מחקרים שונים.. ושלא תמיד הכל עניין של ראיות.. יש המון אג'נדה מאחורי הדברים האלו.

                אני אהיה כנה.. אני לא מהעוקבים הרציניים אחרי הבלוג שלך.. בפעמים שכן הגעתי לכאן הכתיבה הייתה צינית מדי (לטעמי בכל אופן) אז אני לא יודעת איזה ניסוי אתה תערוך.. אני רק מקווה שלא משנה מה יהיו הנתונים רק אליהם תתיחס.. בלי דעות עבר . כי רק ככה באמת מגלים דברים.. לכאן או לכאן

                ואני ממליצה לך בחום להקשיב לתוכניות של אלכס.. (אני קצת מעריצה אותו אני מודה)

                אני בטוחה שתמצא אותם נורא מעניינות..

                אהבתי

                להגיב

  9. ובקשר לפרסים.. הפרסים עצמם הם לא בצורה מבוקרת.. הם לא פתוחים לקהל ואיך אתה יכול בכלל לדעת שהבחינה שם היא נכונה?
    אם כבר מחשבה חדה.. אז גם לצד הספקני יותר צריך קצת חשיבה חדה

    אהבתי

    להגיב

    • ההתכתבויות בין המועמדים לבין הועדה שאחראית על הבדיקה לגבי פרוטוקול הבדיקה מתפרסמות באינטנרט, והארוע עצמו מצולם.
      מעבר לכך, כפי שאתה בעצמך מצאת, יש עדיין מחקרים בנושא, שמשוועים לכל אדם שיוכל לחסוך סטטיסטיקות של שנים על מאות מתנדבים, ופשוט להדגים איזו יכולת על טבעית וגמרנו. עד היום לא התייצב האדם הזה (לפחות לא מישהו שלא נחשף כשרלטן מאוחר יותר).

      אהבתי

      להגיב

      • אני אשמח אם תוכל לקשר אותי ל"אירוע המצולם" כי אני לא מצאתי- לא שאני כזה סומכת על סרטוני וידיאו..
        כמו שאתה בעצמך יודע זה לא בדיוק "להדגים יכולת על טבעית וגמרנו".. יש הרבה מעבר לזה.

        ראסמי אני לא רואה את עצמי מתייצבת .
        אני גם לא ממש סומכת על מה שהולך שם. כמו שבטוח שמת לב.
        מבחינתי ה"ספקנים עלק" עיוורים בדיוק כמו ה"מאמינים"

        אהבתי

        להגיב

        • האם "אני לא רואה את עצמי מתייצבת" מרמז שאת טוענת ליכולות על טבעיות כלשהן? כי אם כן, אפשר אולי לתכנן ולערוך ניסוי יחד, באופן שיהיה מקובל עליך לחלוטין. וראית את "המחקר הנומרולוגי" שבצעתי עם נומרולוגית לפני כשנה.

          אהבתי

          להגיב

          • אני נורא אוהבת שאני משקיעה בתגובה ומתעלמים מ90% ממנה.
            תקרא את כל התגובות שלי. תיכנס לקישורים ששמתי. ואז תגיב

            אהבתי

            להגיב

            • כמובן שקיימת האפשרות שאני לא מתעלם מתגובתך, אלא יצאתי לטיול בחג, או מבלה עם המשפחה, או אולי אפילו משקיע זמן בקריאת החומר הרב שצירפת כדי לענות משהו בצורה אחראית ולא בניפנוף שטחי. במקרה האפשרות האחרונה היא הנכונה.

              אהבתי

              להגיב

              • אז במקום לקפוץ ולהגיב באמצע תקרא את התגובות תעניין ואז תגיב.
                זה כמו להגיב למישהו לפני שהוא סיים לדבר- חסר טעם

                אהבתי

                להגיב

              • עד לנקודה הזאת הדיון היה מרתק.
                בתגובה הזאת שלך נראה שאת מתחמקת מתשובה לשאלה ישירה (ומעניינת מאוד…)

                הנה זה שוב –
                את טוענת ליכולת על טבעית כלשהי?
                אם כן – את מוכנה לתכנן ניסוי יחד עם גלעד לבדיקת היכולת הזאת?

                אהבתי

                להגיב

                  • עם זה אני מסכימה לחלוטין.
                    זה חלק מהבעייתיות של האג'נדה שנמצאת בכל צד כפי שציינתם בדיון ביניכם.
                    על היושרה של גלעד דרך אגב הייתי סומכת 🙂

                    אהבתי

                    להגיב

                    • זה משהו שנורא צורם לי.. שזה לא תמיד ה"נתונים" שזה המון אנג'נדה.. אבל גלעד באמת עושה רושם של בחור ישר
                      עם קצת פחות אג'נדה והרבה יותר "הליכה לפי הנתונים" היינו יכולים להתקדם.. כנראה אני מבינה את הצד המאמין שלא ממש רץ להוכיח את הטענות שלו לצערי

                      אהבתי

  10. צר לי אבל אתה לא אובייקטיבי והתחלת את כל הנושא בגישה שלילית.

    אין זה אומר שכל מי שעוסק בתחום בא ממקום נקי ושאמירה של עתיד היא לא טפשית.

    מי האדם שיבקש לדעת את עתידו? רק אחד שמגיע לו להיות טיפש בגלל שויתר על קבלת החלטות ועל אחריות לחייו, אז באמת שיהנה מהחוויה ושהמייעץ יקח כסף על טפשות האנשים.

    יש גם התייחסות אחרת לנושא וקשה לי להאמין שמכל הנושאים שאתה מעלה, גם חקרת אותם.

    הרמב"ם גם היה אדם עם כל הכבוד ואף אחד מאיתנו כולל הגדולים באנושות הוא לא אלוהים, אם יש דבר כזה בכלל.

    הגישה היום בקריאת כף יד ובטארוט היא לגמרי של מודעות, בעיקר טארוט ובכלל לא קשור לחיזוי עתיד.

    לא ראיתי את המקום המאוזן בדברייך, אתה מדבר על חשיבה בהירה ונטולת שיפוטיות ?

    אז בבקשה, תבדוק מה כן ניתן לעשות לחיוב…תעזוב לרגע את המקלדת, וצא וחפש לפני שאתה מבטל.

    יש לי סובלנות רבה, אך ברגע שאתה מכריז על עצמך כנקי מכל שיפוט…חובת ההוכחה עצומה בעיניי עליך.

    המאמר הזה הוא לעג ולא נקי מדיעה.

    הגישה הנבונה שאני משתמשת בה בטארוט היא ככלי מודעות, נקודה!!

    זהו כלי נוסף שמאפשר שיחה על פחדים, תסכולים, מה היה בחיינו עד היום וכך הלאה.

    אני לא מייעצת לאנשים מה לעשות, אני מדברת מודעות נטו.

    לעיתים האדם מולי לא מתחבר לדברים ואחרי חודש יוצר קשר ומספר שלרגע האט את מחשבותיו וראה את הדברים.

    ההבנה שלי היא שבכולנו יש הכל, הכל!! ובכל פעם משהו עולה ולא תמיד ברור לנו.

    ייעוץ שכזה הוא פתיחת הנושא וזה גם מאפשר למתייעץ להתייחס לכל הדיון בפתיחות כי עובדים עם קלפים.

    עבורי כמטפלת זה כלי, אני תמיד אזכור שעומד מולי אדם ותפקידי הוא לשקף ולהדהד לו, ותמיד ולעולם לדאוג שהכוח בידיו ולא בידיי.

    נטיית רבים היא להישען, נטייתי כמטפלת שעובדת גם עם טארוט וגם עם קריאת כף יד היא להחזיר את הבטחון העצמי ואת העוצמה למתייעץ.

    אם בכף ידו אראה חוסן נפשי או רגשנות יתר, תקיעות בקבלת החלטות או נתינת יתר, נדבר על זה…לא אקבע שהוא כזה אלא אדון איתו על הנושא..

    שים לב שאתה לא הופך להיות אנטי הכל ורק שכלי….אם שכל ניתן להדביק רק חלקי קנקנים כמו בפירסומת, תקווה היא הדבר הכי חשוב בטיפול…תחשוב על זה

    אהבתי

    להגיב

  11. אני מתקשה להבין איך כל קוראי הטארוט/כף יד/וואטאבר הזועמים הגיעו לבלוג הזה. בכל מקרה, נראה כי הם רק מוכיחים את הטענה של גלעד כי "כנראה שרבים מהמנחשים, המעוננים והדורשים אל המתים אינם מודעים לכך שהם משתמשים בטכניקת הקריאה הקרה." ובפרט כאשר התשובות כה-לא ענייניות.

    אהבתי

    להגיב

    • נכון.. תמיד עדיף שיהיו בבלוג הזה רק החומרניים העיוורים שהולכים אחרי גלעד בעיניים עצומות ואחרי החצאי אמת שלו

      אהבתי

      להגיב

          • למה?
            כשאני רוצה לדעת משהו על המציאות, הראיות הן הדבר הראשון שאני רוצה לראות. אם כבר בשלב הראיות יש בעיות קשות לגבי אמינותן או הרלוונטיות שלהן, מה חשוב השאר. אם לדעתך הבסיס העובדתי לא הוצג כראוי, לא מבחינת אופן ההצגה אלא מבחינת תוכנם של הדברים, אני אשמח לראות היכן לדעתך הדברים לא הוצגו בצורה נכונה. זה לא קשור לחומרניות (בניגוד ל"רוחניות"?) וזה לא קשור לגלעד (שהכי רחוק מלהיות גורו, במיוחד בהשוואה לרוחניים העיוורים שהולכים אחרי כל אדם עם טיפה כריזמה בעיניים עצומות ואחרי השקרים הגמורים שלו.

            אני מציע שנתחיל מהראיות. אם לדעתך ראיות לא חשובות אז כאן נגמר הדיון ביננו. אם ראיות כן חשובות, אז הן צריכות להיות טובות (ויש קריטריונים די ברורים מהן ראיות טובות, גלעד חסך לנו את העבודה וכתב עליהן פוסטים שלמים). אם הראיות טובות, כולנו אמורים להשתכנע מהן די בקלות, כפי שאנו עושים בכל תחום בחיינו ולא רק במדע. אם הראיות לא טובות לא ברורה לי תלונתך.

            אהבתי

            להגיב

  12. בספר 'מגילת סן מיקלה' http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%AA_%D7%A1%D7%9F_%D7%9E%D7%99%D7%A7%D7%9C%D7%94 של ד"ר אכסל מונתה http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%9B%D7%A1%D7%9C_%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%AA%D7%94 מספר המחבר, בין שאר הדברים המעניינים בספר, כיצד, במטרה לעזור לפרנסת ידידו ד"ר נורסטורם (נדמה לי שזה השם), הגו שניהם את הרעיון שמהיום ד"ר נורסטורם הוא עסיין מומחה, ויודע ע"י עיסוי להביא מזור לשלל תחלואים. הם גם הוציאו בזריזות ספר על סגולותיו של העיסוי, שהכיל גיבוב של חומר על עיסוי שמצאו בספרים מזדמנים.

    תוך זמן קצר הפך ד"ר נורסטורם לבעל שם בתחום ופרנסתו המריאה לשחקים…

    בכלל, יש שם הרבה סיפורים התומכים בתובנות המועלות כאן.

    אהבתי

    להגיב

  13. היי גלעד. כתבת בתחילת המאמר:
    "מצד שני (ככל הידוע לי לפחות), אף אחת משיטות "ראיית הנסתר" הללו לא הוכיחה את עצמה כעובדת טוב יותר מניחוש בשום ניסוי מבוקר היטב (וזה אם מישהו בכלל טרח לבדוק את השיטה בצורה מבוקרת). ניסוי מבוקר היטב מנטרל את כל האפשרויות ה"טבעיות" לחלץ מידע מהלקוח. "

    יש את זה :
    http://en.wikipedia.org/wiki/The_Afterlife_Experiments

    קראתי שם את הביקורת לספר (והמחקרים) + התגובה לביקורת מעת המחבר + התגובה לתגובה מעת המבקר..

    טיעוני מחבר הספר הרבה יותר משכנעים וענייניים מטיעוני המבקר.

    אהבתי

    להגיב

    • יש לו אכן מחקר די טוב לפי דעתי, אבל יש אצלו כמה חורים במתודה אם אני לא טועה.
      אני הייתי יותר הולכת לכיוון של ג'ולי ביישל והמחקר שלה שהוא נורא חזק. היא עובדת במכון שעוסק רק במחקר של מידיומים. זה קישור לפייסבוק של המכון שלהם.

      https://www.facebook.com/Windbridge.Institute

      אהבתי

      להגיב

    • היי סטנלי. קראתי בעיון את כל החומר שהפנית אליו.
      מצאתי את טיעוני המבקר הרבה יותר משכנעים וענייניים. מדובר בניסויים גרועים בכמה וכמה מובנים. שוורץ למעשה לא ענה עניינית לשום ביקורת של היימן. הליקויים בניסויים שלו הם בסיסיים וחמורים במידה כזאת שכל אחד מהם לבדו מבטל כל יכולת להתייחס ברצינות לתוצאות. מדוע לא לערוך ניסויים מבוקרים? כן, שוורץ מסביר את זה – כדי להעניק סביבה "טבעית" לפעולה. אבל מניסוי לא מבוקר לא ניתן להסיק דבר, במיוחד בתחומים כל כך חמקמקים כמו זה.
      בנוסף, מהתשובות של שוורץ ומהביקורת של היימן עולה הרושם ששוורץ לא מבין יותר מדי בסטטיסטיקה.

      בקיצור, נמשיך לחכות לניסויים מבוקרים בתחום שמראים תוצאות משמעותיות, ואשר ניתנים לשיחזור ע"י לפחות צוות אחד נוסף של חוקרים בלתי תלויים, תוך שימוש באותו פרוטוקול בדיוק.

      אהבתי

      להגיב

  14. גלעד, בדיוק ההיפך. שוורץ עונה לעניין והנמן עושה ג'גלינג עם מלים.

    אני נוטה להסכים עם הספקן Marcello Truzzi. (הוא נטש את אגודת הספקנים
    שאותה עזר ליסד) Committee for Skeptical Inquiry במלים אלו :

    Marcello Truzzi, one of CSICOP's co-founders, left the organization after only a short time,
    arguing that many of those involved “tend to block honest inquiry,

    in my opinion.
    Most of them are not agnostic toward claims of the paranormal;
    they are out to knock them. […]

    When an experiment of the paranormal meets their requirements,****
    then they move the goal posts.”

    Truzzi coined the term pseudoskeptic
    to describe critics in whom he detected such an attitude.

    (במיוחד המשפט שסימנתי עם 4 כוכבים, לענייננו)

    חלק מתגובותיו של הנמן מדגימות שהוא לא מקבל ויקבל אף מחקר או מבחן.
    זה פסודו ספקנות גלעד.

    "Until multiple perfect experiments are performed and published… believe that the totality of the findings must be due to some combination of fraud, cold reading, rater bias, experimenter error, or chance… Why spend the time and money conducting multiple multi-center, double-blind experiments unless there are sufficient theoretical, experimental, and social reasons for doing so?"

    A typical measure of psi phenomena is statistical deviation from chance expectation. However, critics point out that statistical deviation is, strictly speaking, only evidence of a statistical anomaly, and the cause of the deviation is not known. Hyman contends that even if psi experiments could be designed that would regularly reproduce similar deviations from chance, they would not necessarily prove psychic functioning.[168]

    אהבתי

    להגיב

    • אלא אם היימן משקר לגבי הליקויים המהותיים מאוד שהוא מתאר בניסוייו של שוורץ, (ושוורץ בתגובתו לא התייחס עניינית לאף אחת מהביקורות הללו, מכך אני מסיק שהיימן לא שיקר), הרי שמדובר בניסויים גרועים מאוד.
      מניסויים גרועים מאוד לא ניתן ללמוד דבר.
      הציטוטים שהבאת לא רלוונטיים בכלל לפרשה. הם ציטוטים של דעה כללית של מישהו, אין לי מושג לגבי מה. איך הם רלוונטיים לטיעונים הספציפיים של היימן לגבי הניסויים הספציפיים של שוורץ?
      אם אתה חושב שהם לא ענייניים, אני לא רואה את הטעם להמשיך לדון בנושא, כי אני חושב שהם מאוד ענייניים. לכנות אותם "ג'גלינג עם מלים" לא מעלים את הליקויים.

      אהבתי

      להגיב

  15. שוורץ ועוד איך התייחס לכל פרט בביקורת של הנמן.
    ההתייחסות המפורטת שלו לכל סעיף וסעיף (מסודר עם צבע לפי כל פיסקה) אפשר לקרוא כאן:
    http://web.archive.org/web/20030419061311/http://www.enformy.com/Gary-reHymanReview.htm

    הבאתי את הציטוטים כי הנמן מתגלה כלא באמת ספקן.
    פסודו-ספקן יותר גרוע בעיני ממאמין עיוור.

    אהבתי

    להגיב

  16. המקרה המתוחכם ביותר (והמעניין ביותר מבחינה סוציולוגית) שאני מכיר לתופעה זו היא "אגרות הקודש" של חב"ד. מדובר באמצעי דרכו פונים אנשים לרבי מילובביץ' לאחר מותו, ומקבלים תשובות, הכל באמצעות המתווכים של חב"ד, שלדעתי משתמשים כאן למעשה בסוג של "קריאה קרה". ניתן לקרוא דיון מעניין בתופעה כאן (עמ' 190-206)

    http://www.kotar.co.il/KotarApp/Viewer.aspx?nBookID=93454210#208.3616.8.fitwidth

    אהבתי

    להגיב

  18. "נזכור כי המוח האנושי מצטיין בהענקת משמעויות לחוויות חושיות, גם במקום בו הן אינן בנמצא. מילים, סמלים, סימנים, צלילים או מחוות הם חסרי משמעות כשלעצמם. בני האדם הם שמעניקים להם משמעות, ולעיתים קרובות משמעות אישית, מבלי שמישהו התכוון לכך (יכולת החשיבה הסמלית היא כנראה אחד המאפיינים המובהקים ביותר שמבדילים את האדם משאר היצורים החיים)."

    מעניין למה. מבחינה אבולוציונית, למשל.

    אהבתי

    להגיב

    • לדעתי איך יכולה לומר מה מבדיל מבחינה חשיבתית-סמלית אדם מן הבהמה, וזאת מהסיבה הפשוטה – אינך בהמה. ייתכן וגם חיות ניחנות ביכולת זו וחושבות כך או אולי אף בצורה סמלית יותר מאשר האדם.
      בכלל בכל הקשור לתהליכי הרגש והנפש ההשוואה לחיות הינה , לדעתי, לא חכמה במיוחד .

      ועל פי השקפתי הרדוקטיבית בעניין הזה: כל עניין ה"את מה זה משרת אבוציולונית? ", זו הזמנה פתוחה למשחקי ניחושים "מושכלים" אינדוקטיבים ורדוקטיבים מכאן ועד לאלסקה.

      אהבתי

      להגיב

  19. נתקלתי לאחרונה בסרטון הזה, וחשבתי שיעניין אותך בהקשר של קריאה קרה:

    אחת הדוגמאות הכי מוצלחות שם בעיניי היא בסביבות דקה וחצי לתוך הסרטון – הקוראת אומרת לבחור שהוא עבר ללוס אנג'לס (גם אם מנטרלים עניינים כמו מבטא, שאני אישית לא יודעת לזהות אז אני לא יודעת אם הוא היה יכול להיות שיקול, לוס אנג'לס היא עיר ש*המון* אנשים עוברים אליה, אז זה ניחוש לא רע; ואפשר לתהות איך היא הייתה מגיבה אם הוא היה אומר שהוא דווקא יליד לוס אנג'לס, אני מניחה שהיא הייתה מוצאת כיוון אחר ללכת אליו, למשל מעבר בין שכונות, או החלפת מקצוע), וכשמתברר שהיא צדקה היא נותנת כמה תיאורים מאוד סבירים על איך הוא הרגיש לגבי זה, ואיך האנשים סביבו הגיבו. אבל מתוך ההטיה הסובייקטיבית של הבחור, התגובה שלו היא שוק מוחלט.

    אהבתי

    להגיב

    • תודה. מה שמצחיק שבד"כ הם לא אומרים שום דבר מעניין. או רמיזות מעורפלות לדברים שהלקוח יודע כבר, או רמיזות מעורפלות לעתיד, שאף אחד לא יודע כרגע מה מהן יקרה.
      אל תפספסי את זה: http://wp.me/p1K6uX-FC בסוף יש סרטון סאטירי בנושא.

      אהבתי

      להגיב

  21. פינגבק: לא כדאי להציב את השונה כיריב – החושב הלא נורמלי

  22. פינגבק: האם אתה מבין עד כמה אתה *לא* מבין את עצמך? – החושב הלא נורמלי

  23. פינגבק: האם אתה מבין עד כמה אתה לא מבין את עצמך? – החושב הלא נורמלי

  24. פינגבק: הוכחות שאף אדם בעולם לא באמת מבין את עצמו – החושב הלא נורמלי

  25. פינגבק: התפתחות רוחנית » הסדנה להתפתחות אישית וחברתית

  26. פינגבק: ההבדל בין רוחניות למיסטיקה » הסדנה להתפתחות אישית וחברתית

  28. יש הבדל אחד נפוץ ששמתי לב בין אנשי "מדעי החברה" לאנשי "מדעי הטבע",
    אנשי מדעי הטבע חזקים בהרבה ב"פירוט דרך המחשבה" (מה התהליך שהוביל אותי לתוצאה שהגעתי אליה) לאומת אנשי מדעי החברה שחזקים בתוצאות (בעיקר בעלות אופי "אנושי – חברתי") אבל חלשים בפירוט הסיבות לכך (אינטואיציה – encapsulation).

    לדעתי אם נמצא אדם שיודע לשלב את שניהם (מגיע למסקנות שנראות חסרות ביסוס ויודע להסביר את תהליך החשיבה) הידע המדעי הנוכחי יגדל בהרבה.

    הגיע הזמן שמדעי החברה יעמדו בשם מדע.

    אהבתי

    להגיב

    • זה נכון שאת רוב רובו של המידע מספק הלקוח, אבל בקלות אני יכול לראות איך איש מקצוע מנוסה בתחומו, יכול לקחת את המידע שהלקוח מספק ועל בסיסו להוסיף מידע בעל תועלת ללקוח (זה לא מה שרופא/פסיכולוג/מאבחן עושה?).
      לדעתי מה שפוגע במוניטין של ה-"לא שרלטנים"(כמובן שמעטים אם קיימים בתחומי ה-"על טבעי") היא בעיקר העובדה שהם לא יודעים לפרט את הלוגיקה שהביא אותם למסכנה שהגיעו אליה.

      אהבתי

      להגיב

      • בס"ד

        שלום יותם ,

        המשפט הזה – "לדעתי מה שפוגע במוניטין של ה-"לא שרלטנים"(כמובן שמעטים אם קיימים בתחומי ה-"על טבעי") היא בעיקר העובדה שהם לא יודעים לפרט את הלוגיקה שהביא אותם למסכנה שהגיעו אליה."

        לדעתי חשוב מאוד , ודע לך שגם בעלי החשיבה חדה , לפחות אותו החלק שפגשתי עד עכשיו ,

        לא יודעים באמת! , לפרט את הלוגיקה שהביא אותם למסקנה שאליה הם הגיעו.

        לו היו יודעים את הלוגיקה הזו , היו מבינים שהמסקנה שלהם שרירותית! בדיוק כמו ההנחות שלהם

        ולמעשה בדיוק כמו ההנחות של כולנו!.

        אם תרצה תסתכל כאן https://sharp-thinking.com/2014/04/01/%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94-%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94-%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9D/

        יש לי שם דיון בנושא הזה , התגובות שלי מתחילות מתאריך 28 לפברואר.

        אהבתי

        להגיב

  29. פינגבק: מדריך לדיונים/ויכוחים/כל חילוף דעות באשר הוא – חלק ה' – החושב הלא נורמלי

  30. פינגבק: רטוריקה – מדריך לדיונים/ויכוחים/כל חילוף דעות באשר הוא – חלק ה' – החושב הלא נורמלי

כתיבת תגובה