מאת

בין מציאות לפרשנות

רק לעיתים רחוקות אנו מודעים למידה הרבה בה אנו מפרשים את המציאות, ולא קולטים אותה כפי שהיא (עד כמה שהדבר בכלל אפשרי בחושינו המוגבלים).

המוח שלנו מנסה להדביק תווית של מושג מוכר על כל מידע שהוא קולט, בנסיון, נואש לעיתים, להפיח סדר, הגיון, ותחושת שליטה והבנה בעולם הכאוטי בו אנו מסתובבים.

באופן זה אנו רואים "פנים על מאדים" ולא משחק צללים מקרי:

 

מזהים "דמות מלאך" בהשתקפות אש בעדשות המצלמה:

 

מזהים "רוחות רפאים" בגרגרי אבק שמוארים ע"י מבזק המצלמה:

 

ומעדיפים לראות "איברים אינטימיים בגוף האישה", ולא מה שבאמת מצולם שם (האם זיהיתם מה באמת מצולם כאן?):

לאחרונה נקרתה בדרכי הדגמה פשוטה ומרתקת לעיוותי התפישה שמתרחשים כאשר המוח שלנו קולט את הדברים דרך משקפיים מושגיים.

שיחקתי במשחק מחשב היסטורי נפלא (The Neverhood) עם בתי בת ה-9. באחת החידות שבמשחק מופיעים על המסך סמלים מופשטים דמויי כתב חרטומים לזמן קצר (2-3 שניות), וכדי לפתור את החידה יש להעתיק אותם מהר על דף, לפני שהם מתחלפים באחרים.

הבחנתי להפתעתי כי הצורות שאני "העתקתי" מהמסך שונות למדי מהצורות אותן העתיקה בתי. עצרתי רגע כדי לבדוק את הנושא. הסתבר כי בתי "ראתה" ארטיקים, ואילו אני "ראיתי" עצי ברוש. כל אחד צייר את המושג לפיו קודד את המידע הויזואלי, ולא את מה שבאמת היה מצויר על המסך.

 

האם יש לכם דוגמאות נוספות לפרשנות בפעולה?

עוד דברים קלילים תוכלו למצוא ב"תפריט הטעימות"

____________________________________________________________________

רוצים לקבל הודעות למייל על פרסום רשומות עתידיות? הרשמו למעלה מימין (תמיד אפשר לבטל).
חושבים שאחרים יכולים להתעניין? שילחו להם את הכתבה או שתפו בפייסבוק!

14 מחשבות על “בין מציאות לפרשנות”

  1. תעלולי מצלמה.
    כמה פעמים קרה לכם שצילמתם משהו ורק אחרי שפיתחתם את התמונה פתאום שמתם לב לדברים שונים ברקע?
    בגלל שהמצלמה מתמקדת על חלק מהתמונה , אפשר להגיע לתמונות שונות מאלו שהתכוננו אליהם די בקלות.
    אמנים עשו קריירה שלמה מתעלולי מצלמה.

    אהבתי

    להגיב

  2. נכון מאוד. בנוסף, אנשים גם עשו קריירה מהעובדה שהעין מזהה דברים לפי "תבניות". כך למשל, כולם יראו פרצוף בתמונה מהמאדים למעלה. תחשוב איזה צימעס אפשר לעשות אם בנוסף ל"תבניות", משלבים גם פחד. כלומר, אם אנשים עושים סיאנס וחושבים שהם העלו רוח, אין יותר ברור מזה שאם בדיוק בזמן ששאלנו את הרוח שאלה, והוילון התנפנף- שזו היתה הרוח "שלנו" ולא "סתם" רוח …:)

    אהבתי

    להגיב

    • אכן כך. הסיפורים האלה מגבירים את עצמם, כי מרגע שמישהו מתחיל להאמין שיש משמעות נסתרת, במיוחד עם זה משחק על פחדים או שאיפות של אנשים, הוא מדביק בזה אחרים, וכל ארוע חסר משמעות שקורה בסביבה מיד נרתם להעצמת המשמעות שנשתלה.
      כך בדיוק קרה עם המאדים, ששוב ושוב זיהו בו תבניות, עם רוחות רפאים, ביג-פוט ומה לא.

      יש מקרה נפלא ששמעתי פעם, על דוב פנדה שברח מגן חיות איפשהו, הודיעו על כך ברדיו, ואז, ממש מיד לאחר מכן איתרו את הדוב. אך הידיעה כבר שודרה, ובמשך אותו היום התחילו לזרום מאות ידיעות של אנשים נרגשים שראו דוב פנדה בכל מיני מקומות ברחבי המדינה!

      אהבתי

      להגיב

  4. פינגבק: אשליות: כשהעיניים מפרשות ולא קולטות | חורים ברשת

כתיבת תגובה