חידון התחפושות הקסומות

חידון התחפושות הקסומות

בפורים שעבר, חלפה כאן תהלוכת הרמאים הגדולה. איך הזמן רץ כשנהנים!

השנה נערוך חידון קטן.

הכל התחיל בטקסט שאדם לוין פרסם בקבוצת הפייסבוק של חשיבה חדה. חשבתי שיכול להיות משעשע לחבר עוד כמה מסוגו לכבוד פורים. אחדים מחברי הקבוצה נענו לאתגר, העלו את רעיונותיהם היצירתיים, ובעבודת צוות של הערות וליטושים (דרך מסמך גוגל) הגענו לטקסטים הבאים. כולם מתארים דברים שעובדים, שהתחפשו לקסומים (בד"כ אנחנו עוסקים בדברים קסומים שרק מתחפשים לעובדים).

האם תצליחו לנחש מה עומד מאחורי כל אחד מהם?

*

האחד

הוא האחד, ושמות רבים לו.

אופקיו מי ידע, תהומותיו אין חקר.

את כולנו הוא קושר בנימים של אור, מקרב לבבות ומחבר בין אנשים.

הידע השופע ממנו ידריך אתכם בכל פעולה, יחשוף בפניכם עולמות חדשים,
או יטיל אתכם למחשכים אפלים שרק המחשבה עליהם תעביר בכם צמרמורת! הבחירה בידיכם.

אם יעלם מחייכם, מה תעשו אז?!

*

המדריכים השמיימיים

הם נמצאים שם בשמיים מעלינו, אך אם תישא עיניך למרום, לא תראה אותם.

יש הרואים בהם מזימת הון שלטון אפלולית, שיתוף פעולה שטני בין תאגידים לממשלות, העין הגדולה שבשמיים…

בדורות קודמים, רק בעלי הכוח זכו בכלים שאפשרו לשוחח איתם.
אך היום, אנו עדים להתעוררות אמיתית ופורצת דרך: יותר ויותר אנשים מסוגלים לרכוש כלים אלה, ולהיפרד מהמנחים הקדמונים והמסורבלים של הדורות "הכבויים". היום השמיים פתוחים לכולם!

בחוכמתם כי רבה, ידעו תמיד את מצבך, וידברו אליך בשפתך.

לא משנה היכן אתה נמצא, המדריכים השמיימיים ילוו אותך, יסירו מכשולים מדרכך וינחו אותך למחוז חפצך!

*

פתח את ליבך

אם תאפשר לאנשים מסויימים להכנס ללב שלך, עמוק פנימה, ולראות מי אתה מבפנים,

תוכל לחיות חיים מלאים יותר ורוויים בצחוק, שמחה ובריאות.

חשוב שתפתח לבך בפניהם גם אם הם נראים אדישים, קרים ומעוררי חשש.

הכנע לחוסר השליטה, בעוד הם מפלסים דרכים חדשות בנשמתך.

ופתאום, כמו משב רוח של חמצן טהור, אחרי שנים של סבל וכעס,

אתה חי מחדש!

*

התדרים השתלטניים

הם נמצאים בכל פינה. בדרך לבית-ספר, למכולת, לבנק – קופסאות תמימות למראה שמייצרות אנרגיה בתדרים שונים.

מדובר על מספר מצבי אנרגיה בודדים שמשפיעים על המוח של בני האדם ברחוב בצורה מצמררת – תדר אנרגיה אחד גורם לבני אדם לקפוא במקומם, ותדר שני גורם להם לנוע.

זה פועל על גברים, על נשים, על זקנים ועל ילדים – רק בעלי חיים מצליחים להמלט מהשפעת הקופסאות.

זה מפחיד וראו הוזהרתם – הקופסאות הוצבו על-ידי הממשלה, וכל אדם שמנסה להתנגד לשליטה ולפעול אחרת נמצא בסכנה נוראית – ישנם שוטרים שתפקידם לתפוס את אותן נשמות חופשיות!

ידוע גם על אנשים שהחליטו לצפצף על השליטה המוחית ולפעול כרצונם, והם ״הועלמו״, יותר לא נראים בין החיים…

*

סודות מן השחקים

בחובה היא צופנת ידע קדום שמקורו בשחקים.

ללא כנפיים, היא עפה מהר יותר מכל ציפור.

חושים חדים רבים לה, רגישותה רבה, שמיעתה מפותחת, אך היא עיוורת לחלוטין.

בנימיה הדקים זורמים הסודות כחלקיקים זערוריים, אל תוך קריסטלים כסופים המחוברים בחוטי זהב למסגרותיהם האפלות.

באש ובמים תפלס דרכה ללא פגע, ואף אם תחלוף בגיא צלמוות, לא תירא רע.

הנבואה מספרת, שכאשר יכלו הקיצין, היא תשוב מהשחקים בקול רועם, אפופה אש ועשן.

בצבעה הכתום תזהר, ותקרא לחכמי הדור בקולות שאוזן אדם לא תשמעם,

וכשיבואו לפענח את סודות העבר, שרק שהיא לבדה נוצרת,

יפתור הידע הנסתר והקדום חידות ותעלומות כבירות,

ויציל חיי אדם רבים מספור.

*

השומרים

בעבר לא ידענו אותם, לקח זמן רב לגלותם, אך מאז – השתנו חיינו.

היום הם זמינים לכולם. לא צריך להיות חכם, או מוכשר כדי לזכות בהם, כל ילד יכול, אפילו תינוקות!

הם שומרים על חיינו ומגנים עלינו מחוליי העולם.

במקומות בהם הם נפוצים, הם פורשים הגנתם גם על מי שלא זכה בהם.

יש הלוחשים שהם מזיקים, שהם באים בכסות תמימה לגזול את נפשנו,

אל תאמינו להם!

פקחו את עיניכם, ובדקו בעצמכם…

*

האנרגיה הקסומה

אספר לכם סיפור מדהים על אנרגיה קסומה, הממלאת את היקום כולו, משחר הבריאה.

כששמעתי על כך לראשונה גם אני לא הבנתי והאמנתי, אך נוכחתי במו עיני – זה קיים ואמיתי ואף נחקר מדעית!

עד לפני שנים לא רבות רק מתי מעט ידעו על קיומה של האנרגיה הקסומה, בעידנים קדומים הצליחו שמאנים חכמים ובעלי עוצמה ללכוד ולמשוך אותה מהשמים, וככל כשהתקדמה האנושות, למדו עוד ועוד יחידי סגולה להפיק אותה משילובים של אש מים אדמה ואוויר.

בימינו אנו, סוד קיומה גלוי, ואנשים רגילים, כמוני וכמוך, עושים שימוש באנרגיה קסומה זו גם בביתם, ואפילו שומרים אותה בקופסאות קטנות, להשתמש בה בעת הצורך.

אך חשוב להיזהר – בשום אופן אין לגעת בה! הקסם יכול להפיח חיים, אך גם לקחת חיים ללא רחם…

במהלך השנים קמו כתות דתיות כנגד השימוש באנרגיה מופלאה זו, מטרתם אחת – לשלוט בנו, בני האור!

הצטרפו למהפכה האנרגטית שתשנה את חייכם, למען עולם מואר!

 *

את התשובות ואת שמות מחברי הטקסטים אפרסם לאחר החג.

זה המקום להזכיר את דף הסאטירה וההומור של הבלוג, בו אני מקבץ דברים משעשעים במיוחד שנתקלתי בהם. אתם מוזמנים להוסיף קישורים משלכם.

פורים שמח!

תחפושות לפורים-1

ונעבור לדבר המפרסם

לפני כמה חודשים הבחנתי בתנועה ערה שהתחילה לזרום לבלוג שלי. וורדפרס סיפר לי שהיא מגיעה מ-www.outbrain.com. לקח קצת זמן, אבל אז הבנתי – אלה ההמלצות הללו לקריאה נוספת, שאפשר לראות בתחתית כתבות באתרי תוכן פופולריים. הנה דוגמה מ"הארץ":

sharpthinking-outbrain

יצרתי איתם קשר, ולמדתי את הדברים הבאים.

השירות שלהם פרוש על פני אתרי תוכן מובילים בארץ ובעולם, ומספק מעל מיליארד המלצות ביום בשבע שפות שונות.

בעלי הבלוגים/אתרים מבינכם יכולים להתקין (בחינם) את הווידג'ט של outbrain, לצורך מתן המלצות על כתבות אחרות מתוך הבלוג/אתר שלכם, או גם עבור אתרים אחרים ברשת. ההמלצות אינן אקראיות, אלא מבוססות תוכן, וכן התאמות אישיות לגולש (למשל המלצה שנבחרה בעבר על ידו לא תוצע שוב). אני לצערי לא יכול לעשות זאת כרגע (ניסיתי), היות ואני נמצא על שרתי החינם של וורדפרס, שאינם מאפשרים את התקנת התוסף הזה.

כמובן שתוכלו לפרסם הפניות לכתבות שלכם, שתופענה באתרי התוכן המובילים (תעריף פר הקלקה). אין מכסות ואין התחייבות מראש, כל אחד יכול להתחיל או להפסיק קמפיין מתי שהוא מוצא לנכון. גם ההחלטה על העלות לקליק היא בשליטה מלאה שלכם. יש שני סוגים של קמפיינים: הראשון הוא בשליטה עצמית מלאה של הלקוח ושם המינימום היומי הוא 10$, השני הוא קמפיין לתקציבים גדולים יותר שעליו מופקדת מנהלת קמפיין ושם המינימום הוא 5,000 ש"ח בחודש.

לשמחתי, הבלוג שלי מצא חן בעיני אחד מעובדי החברה בארץ, וכמחווה, מתבצעות הפניות לכתבות שלי ללא תשלום מצידי. הבנתי ממנו שכל אחד מעובדי החברה רשאי לקדם (במגבלות תקציב כמובן) תכנים שמוצאים חן בעיניו והוא חושב שיכולים לעניין את הציבור הרחב, או שיש בהם תרומה לקהילה.

כמות הכניסות שמגיעות לבלוג שלי דרך outbrain עשויה להיות משמעותיות ביותר, עד מאות כניסות נוספות לבלוג ביום. לא מזמן הגיעו כ-1000 קוראים לכתבה מסוימת, תוך שעות ספורות!

בתמורה אני שמח לפרסם פרטים אלה על השירות, עבור כל מי שזה עשוי להיות רלוונטי עבורו. למתעניינים, ניתן ליצור קשר (בעברית) עם צוות הפיתוח העיסקי בארץ במייל הבא: infoil@outbrain.com.

_____________________________________________________________________

רוצים לקבל עדכון במייל בכל פעם שאני מפרסם משהו חדש? הרשמו למעלה מימין (תמיד אפשר לבטל).
חושבים שאחרים יכולים להתעניין? שילחו להם את הכתבה או שתפו בפייסבוק!

היפנוזה לשיפור יכולות, גמילה מהתמכרויות וחיות אחרות

היפנוזה לשיפור יכולות, גמילה מהתמכרויות וחיות אחרות

בחלק הקודם ראינו כי היפנוזה יכולה להיות יעילה ביותר לשיכוך כאבים. מה עוד אפשר להשיג בעזרתה?
לרגעים נראה היה כי השמיים הם הגבול.

שיפור יכולות

האם היפנוזה יכולה להפוך אנשים לחזקים יותר? לשפר את ראייתם? לשפר את יכולות הלימוד שלהם?

אין ספק שנבדקים שקיבלו סוגסטיה לשיפור הביצועים מתרשמים לעיתים קרובות שהביצועים שלהם אכן השתפרו. השאלה היא אם הרושם הזה נכון. בד"כ הוא לא נכון. למרות שקיימות אנקדוטות רבות למעשים מדהימים שנעשו לכאורה בעזרת היפנוזה, מחקרי מעבדה מבוקרים מראים כי היפנוזה אינה יכולה להגביר ביצועים, אפילו בקרב הרגישים ביותר להיפנוזה, מעבר למה שאפשר להשיג בזכות מוטיבציה אישית והשקעה. (וראו גם – "לחוות את המצופה").

שימושים בפסיכותרפיה

במשך השנים נעשה שימוש רב בהיפנוזה בפסיכותרפיה, הן בטיפולים פסיכודינמיים והן בטיפולים קוגניטיביים-התנהגותיים.

במקרה של טיפולים פסיכודינמיים משתמשים בהיפנוזה כדי להעמיק הרפייה, יכולת דימויים, ואת זרימת האסוציאציות. יש ראיות מועטות לכך שהוספת שימוש בהיפנוזה משפרת במשהו את יעילות הטיפולים הללו.

לעומת זאת, מטא-אנליזה משנת 1995 הראתה יתרון בהוספת היפנוזה לטיפולים קוגניטיביים-התנהגותיים בבעיות מסוימות, כמו למשל התמודדות עם חרדות, לחץ דם גבוה והשמנה (וראו בהמשך).

דו"ח שהוכן עבור האגודה הפסיכולוגית הבריטית בשנת 2001 שכותרתו "טבעה של ההיפנוזה" מסכם בלשון זהירה:

"מספיק מחקרים הצטברו עד היום כדי להראות שהכללת הליכים היפנוטיים עשויה להיות מועילה לגבי טיפולים במגוון מצבים ובעיות שנתקלים בהן ברפואה, פסיכיאטריה ופסיכותרפיה. יחד עם זאת, במקרים רבים התרומה היחסית של המרכיבים הייחודיים להיפנוזה עדיין אינה ברורה, ולעיתים קרובות נמצא קשר קלוש בלבד בין מידת הרגישות של המטופלים להיפנוזה לבין התוצאות הטיפוליות.

היפנוזה ותרגול בהיפנוזה עצמית עשויים להפחית באופן משמעותי חרדה כללית, מתח ולחצים ולסייע בטיפול בנדודי שינה, במידה דומה לשיטות הרפייה אחרות.

יש עדויות מעודדות שמדגימות השפעות מיטיבות של היפנותרפיה בהקלה על שלל תסמינים ותלונות שנופלות תחת הקטגוריה של "מחלות פסיכוסומטיות". אלה כוללות כאבי ראש ומיגרנות כתוצאה מלחצים, אסתמה, בעיות במערכת העיכול (כמו תסמונת המעי הרגיש), יבלות ובעיות עור אחרות כמו אקזמה ופסוריאזיס.

התפרסמו מחקרים מועטים מדי שבדקו שימוש משלים בהיפנוזה בהפרעות נפשיות ספציפיות כגון דיכאון, בעיות בתפקוד המיני, אנורקסיה, בולימיה, ליקויי שפה ודיבור, הפרעת דחק פוסט טראומטי ופוביות. דבר דומה אפשר לומר על שימושים של היפנוזה בספורט."

גמילה מהתמכרויות

נעשו נסיונות רבים להשתמש בהיפנוזה לצורך שינוי הרגלים וגמילה מהתמכרויות. כפי שכבר ראינו, לא ניתן לכפות התנהגויות באמצעות היפנוזה, כלומר, אדם לא יכול להיות מהופנט בניגוד לרצונו, ואי אפשר לאלץ אנשים, אפילו תחת היפנוזה עמוקה, לעשות דברים בניגוד לרצונם. הפסקת עישון ואכילה מופחתת אינם יוצאים מן הכלל.

אך האם היפנוזה יכולה לסייע לאנשים חדורי מוטיבציה לשנות את הרגליהם?

הפחתת משקל

"לא משנה כמה משקל אתה צריך להוריד. בעזרת היפנותרפיה תרד במשקל בקלות, ללא מאמץ ובאופן טבעי" (מקור)

"היפנו-דיאטה אינה דיאטה. מדובר במהפכת גוף-נפש: שינוי הדרך בה אתה אוכל, לעולמים. עם היפנו-דיאטה אתה יכול להשליך את מד-המשקל. אין ספירת קלוריות, אין מאכלים אסורים, אין תפריטים משונים ואין מניעה. במקום כל אלה, בעזרת תרגילי היפנותרפיה פשוטים תלמד לתכנת מחדש את המוח שלך. תוכל ליהנות מהאוכל ולבצע בחירות בריאות, להגיע ולשמור על משקל היעד שלך ללא רעב, אשמה או לחץ." (מקור)

נשמע נהדר! טוב מכדי להיות אמיתי! האם זה באמת עובד?

תוצאות מעניינות התקבלו במטא-אנליזה שערך קירש לגבי טיפול בהשמנה. נמצא שלא רק שתועלת ההיפנוזה היתה מובהקת, אלא שהמטופלים המשיכו לרדת במשקל גם חודשים אחרי שהטיפול הסתיים!

לא חלפו אלא חודשים אחדים, וחוקרים אחרים ביקרו את המסקנות. הם הצביעו על מספר נקודות בעייתיות: גודל האפקט היה שונה מאוד בין מחקרים שונים שנכללו במטא-אנליזה, מעקב אחרי המשקל התבצע רק באחד מהמחקרים, ולא כל המחקרים נעשו על אנשים בעלי עודף משקל בכלל. החוקרים ניתחו מחדש את המידע המקורי והגיעו למסקנה כי התועלת שבהוספת ההיפנוזה לטיפולים הקוגניטיביים-התנהגותיים – קטנה מאוד.

קירש הזדרז וביצע אנליזה מחודשת עם מידע נוסף שהישג לגבי המחקרים המקוריים, והמשיך להחזיק בדעתו כי ההיפנוזה תורמת בצורה ברורה להפחתה במשקל.

התוצאות היו מובהקות סטטיסטית. אך מה היה גודל האפקט? כלומר, בסופו של דבר, כמה קילוגרמים איבדו אלה שהשתתפו בטיפול הקוגניטיבי ההתנהגותי ללא היפנוזה לעומת אלה שעבורם הוסיפו גם היפנוזה? התוצאה היתה 2.74 ק"ג לעומת 6.75, כלומר שיפור של 4 ק"ג לטובת ההיפנוזה. במונחים יחסיים זה נשמע מרשים – הפחתה כפולה במשקל ואף יותר. אבל במונחים של משקל מוחלט וביחס למשקל עודף של עשרות ק"ג שאנשים שואפים להוריד בד"כ, 4 ק"ג נשמעים קצת פחות מרשימים.

הפסקת עישון

האתגר:

Quitting smoking is easy, I've done it a thousand times.
(מארק טוויין)

החלום:

"הפסק לעשן בתוך שעה! שיטת Winkler להיפנוזה נמצאת בשימוש באוסטרליה מאז 1995, עם אלפי אנשים שהצליחו להיפטר מהרגל העישון." (מקור)

"הפסק לעשן במהירות ובקלות, בעזרת שיטה חדשה של היפנוזה מתקדמת.
מרבית לקוחותינו מפסיקים לעשן אחרי מפגש אחד" (מקור)

מה כולל טיפול סטנדרטי בהיפנוזה?

בד"כ מבקשים מהמעשן ליצור שידוך בין סיגריות לבין סיטואציות לא נעימות כמו פה יבש, פיח אוטובוסים או סרטן ריאות, וזאת בעזרת שימוש בדימויים חזותיים.

ואם כבר בדימויים חזותיים עסקינן, הנה סרטון שעשוי להשפיע על כמה מעשנים יותר מאלף מילים, גם בלי היפנוזה (תרומתי הצנועה למלחמה בסרטן):

הסוגסטיות שניתנות למעשנים עוסקות באיבוד החשק לעשן וכן בהתמודדות קלה יותר עם הגמילה. טכניקה פופולרית נקראת "שיטת שפיגל" והיא מעודדת את המעשנים להתמקד בשלושה רעיונות:

(1) עישון הוא רעל עבור גופך, (2) אתה זקוק לגופך בשביל לחיות, ו-(3) במידה ואתה רוצה לחיות, אתה חייב לכבד את הגוף שלך ולשמור עליו.

המעשנים לומדים טכניקות של היפנוזה עצמית ומתבקשים לחזור אחרי הרעיונות הללו אחת לכמה שעות ובכל פעם שהם חשים צורך עז לעשן.

האם זה עובד?

קודם כל, חשוב לוודא שהניסויים מבוקרים כראוי. בהקשר הזה עולות כמה נקודות חשובות:

*   מעקב טוב לאורך זמן ממושך: תוצאות טובות לאחר שבוע אינן מעידות על הצלחה לאורך זמן.
*   מדידות כימיות: מטופלים יכולים לספר שנגמלו, אך לא תמיד הם מדייקים…
*   קבוצת ביקורת: וזאת כדי להשוות לשיעור הצלחת גמילה בקרב אנשים חדורי מוטיבציה אחרים שלא עשו שימוש בהיפנוזה.
*   חלוקה אקראית לקבוצות ניסוי וביקורת: קריטי, כדי להבטיח שלא יהיו הבדלים מהותיים בין אוכלוסיות המשתתפים בכל קבוצה (ובפרט ברמת המוטיבציה שלהם להיגמל, או במידת הציפיות שלהם מהצלחת ההיפנוזה).

מספיק מחקרים בוצעו כך שניתן היה לערוך סקירות שיטתיות שלהם. הנה שתיים מהן:

סקירה של קוקריין משנת 2000 (סקירות אלה נחשבות ברמה גבוהה ביותר, והן מעודכנות באופן תדיר) כללה 9 מחקרים בהם השוו היפנוזה עם תנאי בקרה ועקבו אחר המשתתפים במשך חצי שנה לפחות. התוצאות היו מעורבות. חלק מהמחקרים הצביעו על הצלחה גבוהה ואחרים – על הצלחה זניחה. תמונה מגוונת שכזו לא אפשרה לסוקרים להגיע למסקנות חד משמעיות לגבי יעילות ההיפנוזה בהשוואה לשיטות אחרות, או בהשוואה לחוסר טיפול. "האפקט של היפנותרפיה על גמילה מעישון כפי שעולה ממחקרים לא מבוקרים, לא נתמך ע"י ניתוח המחקרים המבוקרים".

סקירה נוספת משנת 2000 כללה 59 מחקרים בתחום. המחקרים האיכותיים הצביעו על כך כי היפנוזה יעילה יותר מאי-טיפול, אך לא יעילה יותר משיטות אחרות לגמילה מעישון. הראיות לגבי השאלה האם היפנוזה טובה יותר מפלצבו לא היו חד משמעיות.

American Cancer Society מסכמת כי "רוב החוקרים שסקרו את הניסויים הקליניים בהיפנוזה למטרת הפסקת עישון מצאו כי הראיות אינן תומכות ביעילות ההיפנוזה."

לסיכום, נראה כי ההיפנוזה רחוקה מלהיות פתרון פלא. ברוב המקרים העדויות אינן חד משמעיות, וגם במקרים של שיפור, לא מדובר על משהו שמתעלה באופן ברור על טכניקות קיימות אחרות.

*

וכעת למשהו שונה לגמרי.

האם אפשר להפנט חיות?

מסתבר שאפשר לגרום לחיות להיכנס למצב שמזכיר, על פניו, מצב של אדם מהופנט. ניתן לתאר מצב זה כעיכוב מוטורי בתגובה להגבלה פיזית של החיה. יש המכנים זאת גם "tonus  immobility", "רפלקס חוסר-תנועה" או "שיתוק פחד". מצב הקיפאון הזה נמשך בד"כ דקות אחדות ומסתיים בפתאומיות מעצמו.

התופעה מוכרת כבר למעלה מ-300 שנה, ותוארה לראשונה לגבי תרנגולות כבר ב-1646. מאז נצפה ונלמד האפקט על מגוון רחב של בעלי חיים, שכולל חרקים, דגים, דו-חיים, ציפורים ויונקים. הנה סרטון קצר להמחשה:

וכאן, היפנוט כרישים! מי היה מאמין…

התופעה אינה מובנת עד הסוף. עדויות רבות תומכות בסברה שבמצבים טבעיים התופעה משמשת כהגנה מפני טורף (התחזות למת). מחקרים מראים כי אותו "שיתוק" זמני מתפתח בחשיפה לאירועים עוינים ומעוררי חרדה, כאשר ניסיונות התמודדות עם המצב נכשלים.

לא ברור אם יש קשר ממשי בין התופעה הזו לבין תופעת ההיפנוזה בה עסקנו עד כה.

אפשר למצוא באינטרנט הוראות "היפנוט" עבור חיות רבות.  כאן למשל ויקיפדיה מספקת מידע על היפנוט תרנגולות.

גם אורן זריף כנראה ראה באינטרנט כיצד "מהפנטים" תרנגולת. רק לא ברור מדוע הוא נדרש לכל תנועות הידיים הללו, הן לא חלק מההוראות שניתנות בד"כ בסרטוני היוטיוב:

"נכנסתי לראש שלו, למוח שלו, באמת יש שם הרבה בעיות. הרבה בעיות יש במוח שלו".

*

בחלק הבא נעזוב את המעבדות, המרפאות ומכוני המחקר, ונצא להתבדר קצת במופעי היפנוזה. הצצה אל מאחורי הקלעים של מופעי הבמה תחשוף צדדים נוספים של התופעה.

לקריאה נוספת:

לשאר חלקי התחקיר:

היפנוזה ושיכוך כאבים

היפנוזה ושיכוך כאבים

כפי שראינו בחלק הקודם, היפנוזה לא נמצאה שימושית למטרות שליטה באנשים בניגוד לרצונם. לעומת זאת, בחלק זה נראה כי היא התגלתה ככלי רב עוצמה לשיכוך כאבים. זהו האפקט הדרמטי, המדיד והשימושי ביותר מהיישומים שנמצאו להיפנוזה עד כה, וזהו גם התחום שנחקר יותר מכל באופן מבוקר.

מחקרים קליניים מראים כי היפנוזה יעילה בהקלה על כאבים במגוון מצבים, כגון לידה, טיפולי שיניים, כוויות, סרטן וניתוחים. נמצא כי היפנוזה יכולה להפחית כאבים באופן משמעותי עד מוחלט עבור כמחצית מהאוכלוסייה.

מחקרי מעבדה

נפתח בלקט מחקרים מעניינים מעשרות השנים האחרונות.

בניסויי כאב שביצע Hilgard בשנות ה-70 התבקשו הנבדקים לטבול ידיהם באמבט מי קרח (ראינו הדגמה לכך בתוכנית של דרן בראון). באופן נורמלי אנשים מדווחים על רמות כאב הולכות וגדלות כאשר כעבור דקה בערך מעטים מסוגלים להשאיר את ידיהם במים.
בזמן היפנוזה, הנבדקים שרגישים להיפנוזה חשו אמנם כאב מסויים אך סבלו ממנו הרבה פחות. אצל אנשים שלא הגיבו טוב להיפנוזה לא היה הבדל לעומת קבוצת הבקרה. כמו כן מצא הילגארד כי היפנוזה מפחיתה הן את תחושת הכאב והן את הסבל שנגרם ממנו – שני אספקטים נפרדים בתופעת הכאב.

קבוצת חוקרים אחרת הצליחה ליצור סוגסטיה היפנוטית שמפרידה בין שני אספקטים אלה של הכאב. באמצעות היפנוזה העצימו או הפחיתו את רכיב הסבל, מבלי לשנות את עוצמת הכאב שחשו הנבדקים. הדמיה מוחית שנעשתה במקביל חשפה כי רכיב ה"סבל" נמצא באונה הקדמית של המוח (באזור שנקרא Anterior Cingulate Cortex). תוצאות הניסוי אישרו ידע קודם שנרכש בעקיפין ממקרים בהם מטופלים עברו כריתת חלקים מהאונה הקדמית, ודיווחו שהם אומנם חשים כאב כרגיל אך הכאבים מטרידים ומציקים להם הרבה פחות.

סבל לעומת תחושת כאב

משמאל: האזור שמקושרים לחוויית האי נעימות – (Anterior Cingulate Cortex (ACC
מימין: מיקום החיישנים, שכריתות חלקים מהאזור בו הם נמצאים הפחיתו את ה"סבל".

במחקר הבא ניסו דווקא לייצר חווית כאב באמצעות היפנוזה, ולא לאלחש אותו.
גוף חימום חשמלי הוצמד לידיהם של נבדקים המגיבים טוב להיפנוזה. במצב אחד הם אכן "זכו" לחוות חימום מכאיב, ללא היפנוזה. במצב אחר הם הופנטו וניתנו להם סוגסטיות של התחממות, ללא שגוף החימום הודלק כלל. הנבדקים דיווחו על תחושות כאב גם במצב זה (אם כי במידה פחותה יחסית למצב בו הוא הופעל באמת). סריקות של פעילות המוח שלהם הראו הפעלה משמעותית של אזורים במוח שמשתתפים בחוויית הכאב, בשני המצבים.
במצב שלישי בו הנבדקים רק דמיינו את הכאב, פעילות המוח שנרשמה היתה נמוכה ביותר.

כאב מושרה לעומת אמיתי

מחקר דומה אפשר לקרוא כאן.

הלכה למעשה בשטח

לאורך השנים תועדו מקרים רבים בהם מטופלים נעזרו בהיפנוזה כמשכך כאב בלעדי בזמן ניתוחי בטן, חזה, לב ופעולות אורתופדיות. בני הזוג הילגארד סוקרים בספרם "Hypnosis In The Relief Of Pain" עשרות מקרים כאלה שהתפרסמו בין 1955 ל-1974.

חוקרים בלגיים מדווחים על 1650 ניתוחים בהם היה ניסיון להשתמש בהיפנוזה כמשכך כאבים (בתוספת אילחוש מקומי בלבד), ומתוכם רק ב-1% היה צורך לעבור למשככים רגילים.

כאן תוכלו לראות דוגמה לטיפול שיניים תחת היפנוזה (הקטעים הכואבים מתחילים בערך ב-3:00):

ב-2006 שודר באנגליה בשידור חי ניתוח מלא בו הוסר גידול מבטנו של המטופל, ללא שימוש במשככי כאב כלשהם. לתשומת לבכם, גם סרטון זה מכיל תמונות בשרניות ואדומות… כאן תוכלו להתרשם ממה שהתרחש שם.

הקונצנזוס בתחום הוא כי אחוזים בודדים מהאוכלוסייה רגישים מספיק להיפנוזה בשביל לסבול ניתוחים בעזרת היפנוזה לבדה. יחד עם זאת ההערכה היא כי בערך מחצית מהאוכלוסייה יכולה ליהנות מהפחתה משמעותית בכאב (כשליש לפחות מעוצמת הכאב המורגש) באמצעות היפנוזה.

במחקר שהתבצע בשנת 2000 חולקו 240 מטופלים ל-3 קבוצות. האחת קיבלה את הטיפול הרגיל, השנייה קיבלה תשומת לב מיוחדת שכללה הקשבה יתרה לצרכי המטופלים, הענות מהירה לבקשותיהם, עידוד, שימוש בניסוחים נייטרליים (למשל "מה אתה מרגיש?" ולא "כמה כואב לך?") וכד'. הקבוצה השלישית קיבלה בנוסף לתשומת הלב המיוחדת גם השראה היפנוטית שכללה עצימת עיניים, נשימות עמוקות, ותחושת ריחוף תוך דמיון סצנה נעימה. מעניין לציין כי "המהפנטים" עברו סדנת הכשרה קצרה לצורך המשימה ולא היו מהפנטים מקצועיים.

קל לראות מהגרפים כי אלמנט ההיפנוזה תרם באופן משמעותי להפחתת החרדה והכאב. קבוצת ההיפנוזה ביקשה, וקיבלה מינון מופחת של משככי כאבים יחסית לקבוצת הביקורת. בנוסף, ההליך הרפואי כולו ארך פחות זמן בממוצע, בהשוואה לקבוצת הביקורת (61 לעומת 78 דקות).

רמות הכאב והחרדה כפי שדיווחו עליהן המטופלים, בכל רבע שעה.

רמות הכאב (שמאל) והחרדה (ימין) כפי שדיווחו עליהן המטופלים, בכל רבע שעה.

מטא אנליזה משנת 2000 (והראשונה מסוגה) כללה 18 מחקרים בתחום שיכוך כאב באמצעות היפנוזה, הן בניסויי מעבדה (בהן הושרה כאב בצורה מלאכותית) והן מחקרים קליניים במצבי אמת. נמצא שבהשוואה לאי-טיפול, השפעתה של ההיפנוזה היתה בינונית עד גבוהה. האפקט היה גבוה במיוחד עבור הרגישים להיפנוזה, וניכר הן בתנאי מעבדה והן במצבים קליניים.

סקירה של סקירות מ-2001 כוללת מבוא מאלף ומאיר עיניים לגבי מדדים לקביעת איכות של מאמרים, סקירות, או טיפולים בתחומי יעוץ ופסיכולוגיה (מומלץ לקריאה באופן כללי). הסקירה לעיל משנת 2000 נמצאה כרלוונטית והאיכותית ביותר. החוקרים מצאו כי המצב המוכר, בו מחקרים באיכות ירודה מצביעים על יעילות גבוהה יותר של הטיפול הנבדק מאשר מחקרים באיכות גבוהה, אינו רלוונטי למקרה של היפנוזה. סקירות איכותיות היו חיוביות במסקנותיהם באותה המידה.

בנוסף, למרות שלמעלה מ-1000 מחקרים זוהו לצורך עבודתם, רובם נסמכו על תיאורי מקרים ועל ניסויים שאינם מבוקרים כהלכה, ורק עשרות בודדות היו באיכות מספקת שמאפשרת הסקת מסקנות כלשהן.

הראיות החזקות ביותר לגבי יעילותה של ההיפנוזה בשיכוך כאב היו בהקשר של כאבים בזמן ניתוחים וטיפולים בסרטן. הראיות לא היו באיכות גבוהה לגבי כאבים כרוניים (כאבי ראש וגב תחתון למשל) וכאבי לידה.

מטא-אנליזה מ-2002 סקרה 20 מחקרים מבוקרים שבדקו את יעילות ההיפנוזה כהליך נלווה לניתוחים לצורך הפחתת כאבים, בחילות וחרדות. נמצא כי היפנוזה עזרה באופן מובהק לרוב המכריע מהמטופלים להפחית תופעות לא רצויות אלה.

סקירה מ-2003 העלתה כי היפנוזה מקושרת עם הפחתה משמעותית בכאב, בצורך במשככי כאב רגילים, בבחילות והקאות וכן בתקופת השהייה בבית החולים. מנתחים וחברי צוות אחרים דיווחו על מידת שביעות רצון גבוהה בהרבה מעבודתם עם מטופלים שעברו היפנוזה.

בסקירה נוספת מ-2006 אותם חוקרים סוקרים 13 מחקרים שנעשו לגבי כאבים כרוניים. הם מסיקים כי שימוש בהיפנוזה יעיל מאוד בהפחתת כאבים, גם בהשוואה לטיפולים לא היפנוטיים מסוימים אחרים. במקרים רבים היה מדובר בהיפנוזה עצמית. החוקרים מציינים יחד עם זאת, את העדר הסטנדרטיזציה של הליכי ההיפנוזה בהם נעשה שימוש וכן את המספר המצומצם של נבדקים והעדר מעקב לאורך תקופות ממושכות, פרטים שכמובן מחלישים את חוזק המסקנות.

במחקר משנת 2007, 200 נשים שעברו ניתוחי שד חולקו באופן אקראי לקבוצת הקשבה אמפתית ולקבוצת היפנוזה. שתי הקבוצות שהו 15 דקות במחיצת פסיכולוג כשעה לפני הניתוח. בעוד שקבוצת האמפתיה זכתה להקשבה לא מוכוונת, קבוצת ההיפנוזה קיבלה סוגסטיות להירגעות, שלווה והפחתה של כאב, בחילה ועייפות.
היפנוזה הראתה תוצאות טובות יותר בכל המדדים, באופן מובהק סטטיסטית, לעומת הקשבה. גם כאן הייתה צריכה מופחתת של חלק מהתרופות בקרב מקבלי ההיפנוזה, וגם כאן משך הניתוח היה קצר באופן לא זניח.

היפנוזה לעומת הקשבה אמפתית

מהם המנגנונים באמצעותם משככת ההיפנוזה כאב?

הפרשות משככי כאבים טבעיים בגוף? (לא)

האם השפעת ההיפנוזה על כאב מתוּוכת ע"י מערכת שיכוך הכאב הטבעית של הגוף – האנדורפינים או אופיואידים אנדוגניים אחרים?

כפי שעולה מניסויים, התשובה שלילית. כבר ב-1975 מצאו חוקרים כי naloxone, שמנטרל אופיואידים, אינו מבטל את יעילות ההיפנוזה בשיכוך כאב. מחקרים נוספים אוששו ממצאים אלה. (זאת בניגוד לממצאים בקשר לאפקט הפלסבו).
נקודה נוספת היא כי אילחוש באמצעות היפנוזה יכול להיות מכוון למקום מסוים בגוף, בנבדל מהפרשות האופיואידים.
יש לשים לב כי המחקרים בתחום זה מועטים וקטנים מאוד בהיקפם.

הירגעות והרפייה? (לא)

היות וההשראה ההיפנוטית מלווה בד"כ באלמנטים של הרגעה והרפייה, עלתה הסברה כי אלו עשויים להיות הגורם המרכזי בהפחתת הכאב. מה אומרים המחקרים?

במחקר כאב זה (בו השרו הנבדקים את ידיהם במי קרח) השוו בין יעילות שיכוך כאב ע"י טכניקה להפחתת מתח לבין היפנוזה. שיטות הפחתת המתח הקלו על כאבם של כל הנבדקים באופן דומה. הסוגסטיה ההיפנוטית לעומת זאת השיגה הפחתה גדולה יותר בכאב, וניכרו הבדלים מובהקים בין הרגישים להיפנוזה לבין שאינם רגישים להיפנוזה. תוצאות אלה מצביעות על כך שגורמים נוספים מלבד הרפייה מעורבים בפעולת ההיפנוזה.

בניסוי הבא השתתפו שתי קבוצות. אחת הופנטה ע"י השראה היפנוטית קלאסית שכוללת הרפייה, בעוד הקבוצה השנייה הופנטה בסוג אחר של השראה, בעודם רוכבים במרץ על אופני כושר. לא היה הבדל בהפחתת הכאבים בין שתי הקבוצות.

הרפייה אינה גורם הכרחי אם כן ליעילותה של ההיפנוזה בהפחתת הכאב.

מאמץ קוגניטיבי? (לא)

במחקר זה, לא רק שהנבדקים התבקשו לטבול ידיהם במי קרח, הם התבקשו בנוסף לענות על מבחני אוצר מילים תוך כדי סבלם. מחציתם נעזרו בטכניקה קוגניטיבית להפחתת כאב (הסחת תשומת הלב מהכאב ודימיון סיטואציות תומכות), בעוד המחצית השניה נעזרה בהיפנוזה (תוך מתן סוגסטיות להישאר רגוע ונינוח ולהרגיש כי ידם עשויה מחומר בלתי רגיש או כלל אינה קיימת).

רמות הכאב הופחתו הן באמצעות טכניקת הפחתת המתח הקוגניטיבית והן באמצעות היפנוזה, אך בעוד שהטכניקה הראשונה פגעה משמעותית בביצוע המשימה המילולית, ההיפנוזה לא פגעה בביצועים כלל, מה שמרמז על כך שהאילחוש ההיפנוטי אינו דורש משאבים קוגניטיביים רבים.

דימיון? (לא)

למרות שדימיון הינו מרכיב די מרכזי במהלך היפנוזה, מחקר שהתמקד במרכיב זה לא מצא שהוא הכרחי להפחתת כאב. 66 נבדקים שמגיבים טוב להיפנוזה נבדקו בשלושה מצבים: מצב בסיס ללא היפנוזה, היפנוזה בה עודדו ליצור דימויים חזותיים "נוגדי כאב" והיפנוזה בה התבקשו במפורש לא לדמיין דבר. היפנוזה הפחיתה באופן ניכר את הכאב, אך לא היה הבדל בין שני מצבי הדמיון.

סוגסטיה? (כן!)

המחקר הבא מ-1989 מצביע על כך שרכיב הסוגסטיה הוא המשמעותי בהפחתת הכאב, יותר מההיפנוזה.
כאב הושרה באופן מלאכותי ע"י הפעלת לחץ על אצבעות הנבדק. בניסוי השוו בין היפנוזה לסוגסטיה לא-היפנוטית. הסוגסטיה הרגילה השיגה תוצאות דומות להיפנוזה (ולא רק בקרב האנשים הרגישים-להיפנוזה אלא בקרב כל הנבדקים). ההשראה ההיפנוטית לבדה (ללא סוגסטיה) אינה מספיקה בד"כ כדי להפחית כאבים.

האם היפנוזה היא בעצם סוג של פלצבו?

אחד המחקרים הבודדים שהשווה היפנוזה לפלצבו באופן ישיר נערך ב-1969. החוקרים גייסו נבדקים למחקר שמטרתו המוצהרת היתה השוואת יעילות היפנוזה ליעילות תרופה לשיכוך כאבי שרירים. בלי ידיעת מבצעי המחקר, הנבדקים קיבלו למעשה פלצבו ולא משכך כאבים טבעי.
בקרב הלא רגישים להיפנוזה, לפלצבו ולהיפנוזה היה אפקט דומה. אך בקרב הרגישים להיפנוזה הופחת הכאב ע"י היפנוזה באופן משמעותי יותר מאשר ע"י מתן פלצבו.
החוקרים הסיקו מהתוצאות כי להיפנוזה יש, כמו לכל טיפול לשיכוך כאב, רכיב של פלצבו שמתווך ע"י הציפיות להצלחת הטיפול, אך הרגישים להיפנוזה נהנים מהקלה נוספת, מעבר לפלצבו.

סקירה של מחקרים שנעשו בתחום ב-15 השנים האחרונות מציירת את התמונה הבאה:

נקודות דמיון רבות נמצאו בין שיכוך כאב היפנוטי לבין זה המושג באמצעות פלצבו. מחקרי הדמיה של תפקודי המוח (fMRI שבודק רמות חימצון בדם ו-PET שבודק רמות צריכת גלוקוז) מראים כי לא מדובר בהטיית דיווח בלבד מצד הנבדקים, אלא בשינויים ממשיים ברמות הפעילות של אזורי מוח הקשורים בכאב. בנוסף, מחקרים אחדים מראים כי הן פלצבו והן היפנוזה מתווכים ע"י דופאמין והאפקטים נגרמים עקב שינויים בציפיות.

מצד השני, נמצאו גם הבדלים גדולים בין פעילות מוחית בזמן היפנוזה לעומת פלצבו. במהלך הטיפול בפלצבו, ירידה בדירוג הכאב מקושרת לשינויים תפקודיים בכמה חלקים של המערכת הלימבית כגון האמיגדלה, ההיפותלמוס וההיפוקמפוס, אשר ידועים כמשתתפים בזיכרון, רגשות ותהליכים אוטונומיים. כמו כן נמצאו פעילים שני אזורים נוספים (PAG & Nucleus Accumbens) הידועים כמערבים בתחושת "חשק" (craving). כל האזורים הללו לא נמצאו פעילים בזמן שיכוך כאב היפנוטי. לעומת זאת, אזורים שקשורים בעיבוד מידע חזותי, וכאלה הלוקחים חלק בוויסות תנועה רצונית נמצאו פעילים בזמן היפנוזה, אך לא בהקשר לטיפולי פלצבו.

בהתבסס על תוצאות אלו ניתן להסיק כי השפעת שיכוך כאבים (אקוטיים) באמצעות היפנוזה שונה מאפקט פלצבו. תוצאה זו תומכת בתוצאות מחקר קודם לפיו פלצבו והיפנוזה הם תהליכים שונים של ויסות מלמעלה למטה (Top down).

עם זאת, הידע העדכני אינו מספיק כדי לקבוע האם ניתן לתאר מצב של היפנוזה כמצב תודעתי שונה או שהתוצאות הינן למעשה ביטוי של ההבדלים בהליכים הטיפוליים של קבלת פלצבו לעומת כניסה למצב היפנוטי. אם זה המצב, הרי שהיפנוזה יכולה להיחשב פשוט כצורה נוספת של טיפול פלצבו. שוב, אנחנו חוזרים לבעיות של הפרדת משתנים והגדרות.

הבדל משמעותי נוסף בין טיפול פלצבו להיפנוזה שיש לתת עליו את הדעת הוא ההיבט האתי. בעוד פלצבו כרוך ברמייה של המטופל, היפנוזה מתבצעת בהסכמתו המלאה.

היפנוזה – רפואה "משלימה" שבאמת עובדת?

משככי כאבים מודרניים והליכים כמו זריקת אפידורל מהווים תחליף טוב להיפנוזה, במיוחד לאור העובדה שהם יעילים עבור כמעט כל המטופלים, ולא רק עבור הסוגסטיביליים שבהם. זו כנראה הסיבה שאילחושים באמצעות היפנוזה נדירים למדי. מצד שני, תרופות אלה עלולות, במקרים מסוימים, לגרום להפרעות בפעולת הלב, היפוקסיה, דום נשימה, אובדן הכרה, ולעתים רחוקות מוות, אפילו במינונים רגילים.

שימוש בהיפנוזה יכול להפחית מינון תרופתי לשיכוך כאב, להוות תחליף לאנשים שרגישים לחומרי ההרדמה הקיימים, להוות פתרון לנשים בהריון שנאסר עליהן להשתמש בתרופות מסוימות או לספק פתרון לאנשים שמפחדים מהרדמה למשל.

*

לסיכום: מחקרים רבים מצביעים על כך כי היפנוזה יעילה להפחתת כאבים, חרדות ובחילות עבור אחוז ניכר מהאנשים. האלמנט העיקרי שאחראי לכך הוא הסוגסטיות, ולאו דווקא ההשראה ההיפנוטית. השפעתה דומה לאפקט הפלצבו, אך נראה שהיפנוזה מערבת מנגנוני פעולה שונים. ניתן לראות את ההיפנוזה כ"פלצבו משופר", הן מבחינת עוצמת האפקט, והן לאור העובדה כי לא נדרשת "רמייה" של המטופל אלא להיפך – השתתפותו המלאה בתהליך.

מקורות והרחבות:

מה עוד אפשר להשיג בעזרת ההיפנוזה? האם אפשר לשפר יכולות פיזיות? להיגמל מהתמכרויות כמו עישון או אכילת יתר? על כל זאת ועוד, בחלק הבא.

* תודה לד"ר שאול נבון, פסיכולוג רפואי ושיקומי, מורשה להיפנוט ולמחקר מדעי בהיפנוזה ומזכיר האגודה הישראלית להיפנוזה, ולעפרה מהודר, בוגרת פסיכולוגיה ומוסמכת במדעי הרפואה, על הערותיהם המקצועיות לסדרת הרשומות זו.

לשאר חלקי התחקיר:

היפנוזה בכפייה

היפנוזה בכפייה

ברשומות הקודמות סקרנו את ההיסטוריה המרתקת של חקר ההיפנוזה, והכרנו קצת את מאפייני התופעה. היום נעסוק בצד האפל של ההיפנוזה.

(קטע מתוך פארודיה על סרטי ג'יימס בונד)

מוטיב המהפנט ששולט לחלוטין במהופנט הוא מוטיב נפוץ בתרבותנו. האם אכן אפשרי הדבר או שמדובר במיתוס?

כפי שנראה, הדברים אינם חדים ומוחלטים. אחרי הכול, טבעה המדויק של תחושת הרצון שלנו היא סוגיה סבוכה בפני עצמה וכך גם מושג ה"מודעות". קל וחומר, הקשרים בין "רצון" לבין "מודעות". התופעות השונות הקשורות בהיפנוזה מאירות את הנושאים הללו מכיוונים חדשים ומעניינים.

השאלות הבסיסיות שנשאלות הן:

*   האם ניתן לכפות היפנוזה על אדם שמתנגד לכך?
*   אם כן, האם אפשר להשפיע על התנהגותו או לחלץ ממנו מידע בניגוד לרצונו?
*   ואם כן, האם המידע הזה יהיה אמין בהכרח?

נראה שאין דרך טובה יותר לברר את התשובות לשאלות אלה מאשר לבדוק מה דעתן של סוכניות הביון והמודיעין בנושא.

מסמך משנת 1966 שהותר לפרסום לאחרונה סקר את ישימות השימוש בהיפנוזה בשירותי המודיעין בארה"ב. קראתי אותו בעניין רב. כותבי הדו"ח מסכמים את הרקע המחקרי והניסיון המקצועי שנצבר בתחום, ומנסים לגזור מכך מסקנות. להלן לקט דברים מתוכו.

כניסה להיפנוזה

במחקרים שביצעו Wells, Brenman ו-Watkins, נבדקים התבקשו לנסות להתנגד לתהליך ההיפנוזה, אך לא הצליחו בכך. יחד עם זאת חשוב לציין כי בכל שלושת הניסויים היתה לנבדק הכרות מוקדמת עם המהפנט, וסביר להניח כי יחסים חיוביים היו קיימים ביניהם עוד לפני הניסוי. עולה השאלה אם ההתנהגות בניסויים אלה היא תוצאה של היפנוזה או של מה ש-Orne מכנה "מאפייני הדרישות של הסיטואציה הניסויית". ברור כי ברמה מסוימת כל נבדק שמשתף פעולה מעוניין שהניסוי "יצליח", כלומר שמטרות הניסוי יושגו (זאת כמובן אם הוא מודע למטרת הניסוי). כפי ש-Orne הדגים, ריצוי החוקר חזק במיוחד בהקשר של היפנוזה. הוא גילה כי החלטה מראש שלו לשדר (באופן מודע אך מרומז) אם הוא מצפה מנבדק לשתף פעולה עם הוראותיו או לא, חזתה במידה טובה את שהתרחש בפועל. כלומר, הנבדקים התנהגו בהתאם לציפיותיו ולהתנהגותו.

באופן דומה, כל המקרים של היפנוט ללא שהנבדק היה מודע או נתן הסכמתו לכך, נשענים על מערכת יחסים חיובית בין המהופנט למהפנט. מובן שמערכת יחסים כזו לא רלוונטית למצב עוין. היכולת להשתמש בהיפנוזה נשענת, לפיכך, על היכולת לפתח קשר חיובי בצורה הדרגתית, או על פנייה לשיטות עקיפות מיוחדות של השראה היפנוטית שלא ידוע כרגע על קיומן.

כל עוד האדם יכול להישאר חשדן ולעמוד על המשמר, הוא יוכל ככל הנראה למנוע את הצלחת ההיפנוזה פשוט ע"י הסבת תשומת הלב שלו מפעולות המהפנט.

שליטה במצב היפנוזה

רוב המחקר בתחום זה התמקד בשאלה האם אדם במצב מהופנט יכול לבצע פעולות שפוגעות באחרים או בעצמו. תוצאות המחקרים בתחום מלאות בסתירות. Young למשל מדווח כי מהופנטים יכולים להתנגד להוראות מסוימות אם הם החליטו לעשות זאת מראש, ואילו Wells מדווח כי אף אחד מנבדקיו לא הצליח להתנגד להוראה כלשהי.

שני ניסיונות שהתבצעו בסוף שנות ה-30 של המאה הקודמת התפרסמו יותר מכל בהקשר זה, וזכו לציטוטים רבים בעיתונות, במאמרים ובספרים.

Rowland ביקש משני נבדקים שהיו מהופנטים חזק להרים נחש גדול חי. הוא אמר להם שהנחש היה קפיץ או חבל. אחד הנבדקים ציית מיד אך ידו נעצרה ברגע האחרון בלוח זכוכית שקוף שנועד להגן עליו (ללא ידיעתו). הנבדק השני יצא ממצב ההיפנוזה וסירב להמשיך בניסוי. שני הנבדקים הבאים ניסו לאחוז בנחש אפילו לאחר שנאמר להם כי מדובר בנחש.
ברוח דומה, שני נבדקים שהתבקשו לשפוך חומצה גופרתית על עוזר מעבדה (שהיה מוגן ע"י זכוכית מוסווית) צייתו להוראת המהפנט! בתור קבוצת ביקורת ביקש רולנד מ-42 אנשים להיכנס למעבדה ולהרים את הנחש. למעט אחד כולם פחדו וסירבו להתקרב אליו.

Young חזר על המחקר של רולנד וביקש משמונה מהופנטים עמוק לבצע משימות דומות. שבעה מתוכם ביצעו את המשימות ללא היסוס.

בעוד שמחקרים אלה נראים אולי משכנעים במבט ראשון, הם ספגו ביקורת מקצועית ע"י מהפנטים בכירים כמו Orne.

נקודת הביקורת הראשונה היא כי מדובר בסיטואציות של ניסויי מעבדה מבוקרים ולפיכך הם אינם משקפים מה היה קורה בחיים האמיתיים. הנבדקים ידעו כי החוקרים הינם אנשים אחראיים, ומן הסתם הניחו כי לא משנה מה יבקשו מהם לעשות, הם לא יפגעו, פיזית או חברתית.

428px-Pseudechis_porphyriacus_(Sowerby)נקודת הביקורת השנייה היתה כי החוקרים הפעילו לחץ משמעותי על הנבדקים במצב המהופנט למלא אחר המשימות, אך לא הפעילו לחץ כלל על הלא מהופנטים בקבוצת הביקורת.

Orne חזר על הניסיונות של רולנד ויאנג בצורה מבוקרת יותר. הנבדקים חולקו לשלוש קבוצות: נבדקים שהופנטו, נבדקים שהתבקשו לזייף מצב היפנוטי ללא ידיעת המהפנטים (הם התבקשו לציית להוראות המהפנט), ונבדקים במצב רגיל.
הן המהופנטים ה"אמיתיים" והן המהופנטים "המזויפים" מילאו אחר ההוראות באותה מידה: הם שלחו ידם להרים נחש ארסי, עמדו לטבול ידיהם בתוך חומצה קטלנית או הטילו אותה בפניהם של אנשים אחרים (לאחר שהוחלפה, ללא ידיעתם, במים).
בנוסף, הקפיד Orne להפעיל לחץ זהה לביצוע המשימות גם על הנבדקים במצב הרגיל. כשעשה כן, צייתו גם האנשים שלא היו תחת היפנוזה להוראותיו הפוגעניות.

כביקורת נוספת הכניסו חברי פקולטה אחרים לבצע את אותן משימות, ללא כל הסבר במה המדובר. כולם סירבו.

המסקנה היתה מתבקשת: עבור שלוש קבוצות הניסוי, בקשות המהפנט נתפשו כלגיטימיות וסבירות, בהקשר של הניסוי המדעי. עבור חברי הפקולטה המזדמנים, שלא היו מעורבים בניסוי, ושמערכת היחסים שלהם עם המהפנט הייתה שונה, הבקשות נתפשו כבלתי מתקבלות על הדעת.

עדויות מעניינות נוספות הצטברו לגבי מידת עצמאותם של מהופנטים בזמן היפנוזה. Beck אומר כי מהופנטים מסוגלים להחליט אילו סוגסטיות לבצע ואילו לא, וכי רובם מפגינים רמה גבוהה של רצון חופשי במילוי ההוראות.

Pattie, שנסיונותיה עסקו בעיוורון מושרה בהיפנוזה, הופתעה לגלות יום אחד כי אחת המטופלות שלה שהיתה נכנסת לטראנס עמוק בקלות, רימתה אותה במשך חודשים. "בתמימותי האמנתי כי נבדקים תחת היפנוזה ממלאים אחר כל ההוראות שניתנות להם אלא אם הן נוגדות את העקרונות המוסריים שלהם או הנטיות הבסיסיות שלהם… במילים אחרות, היא שיקרה לי ודבקה בשקר."

סיפור זה מוביל אותנו אל הסוגיה השלישית שעניינה מאוד את סוכנויות הביון.

אמירת האמת במצב היפנוזה

המידע בתחום זה מצומצם למדי. נראה כי רק חוקר אחד, Beigel, בחן את הנושא. הוא טוען כי מהופנטים מסוגלים לשקר, לסרב לענות או לצאת ממצב היפנוטי כאשר הם נשאלים שאלות ישירות בנושאים רגישים. Orne משוכנע, מתוך נסיון קליני ממושך, כי מהופנטים מסוגלים לשקר כאשר יש להם סיבה לעשות זאת.

מהפנטים נוספים מסכימים, כי לפחות בטכניקות ההיפנוזה הידועות, ספק אם ניתן לכפות על אדם מהופנט לחשוף מידע בניגוד לרצונו. Fisher טוען כי "החוש השישי של המציאות" ממשיך לתפקד גם במצב היפנוטי, וכי ערוץ מיוחד זה יעצור ככל הנראה את המהופנט מלשתף פעולה עם חוקרים עויינים. יתרה מזאת, יתכן כי המצב ההיפנוטי יחזק את כושרו של המהופנט להמציא סיפורים משכנעים אך שקריים בתגובה ללחץ החוקרים. מהופנטים "ידועים לשימצה" לגבי הקלות בה הם ממציאים זכרונות שעשויים להישמע מקובלים על המהפנט. (נחזור לעסוק בנושא זה בהרחבה ברשומה על היפנוזה וזיכרון).

לסיכום, נראה סביר שמידע שמתקבל תחת היפנוזה יכול להיות שקרי במכוון או להכיל בלבולים לא מכוונים בין פנטזיות למציאות. דיוק המידע שמתקבל בדרך זו חייב להיות מאומת באמצעים בלתי תלויים אחרים.

כמה זמן אדם יכול להשאר תחת השפעת היפנוזה?

בניסוי שתוכנן לבדוק זאת, עזב מהפנט את קבוצת האנשים שהיפנט בעודם שרויים תחת מצב היפנוטי. בתוך שעות בודדות כל הנבדקים יצאו באופן ספונטאני מהמצב ההיפנוטי. רובם עשו זאת כבר בהלך השעה הראשונה. האמונה הרווחת בקרב המומחים היא כי מצב היפנוטי לא מחזיק זמן רב ללא "סוגסטיות חיזוק" נוספות.

הדו"ח מסכם בדברים הבאים:

"שימוש בהיפנוזה לצרכים מודיעיניים מציב בעיות טכניות שאינן עולות בתנאי טיפול רגילים או במעבדה. כדי להשיג שיתוף פעולה מאדם שמתנגד למשל, יהיה צורך להפנט אותו בנסיבות עוינות. אין עדות טובה, טיפולית או ניסיונית, שדבר כזה ניתן לביצוע.

מעבר לקשיים להכניס אדם למצב היפנוטי, יש סבירות נמוכה שיהיה ניתן לגרום לו לפעול בניגוד לאינטרסים שלו. אדם מהופנט, אפילו כשהוא מעודד לשתף פעולה, לעיתים קרובות מעוות, ממציא זכרונות ומסלף את הדברים. ככל שהוא חרד יותר לגבי המידע, כך גדול הסיכוי שהוא יעוות אותו, כאמצעי מגננה. הוא נוטה לספר למהפנט מה שהמהפנט רוצה לשמוע, בין אם מדובר בעובדות ובין אם לאו.

לגבי הצייתנות במצב טראנס, היפנוזה ככל הנראה אינה הכלי לשליטה מוחלטת כפי שמתואר בעיתונות, בכתבי עת פופולאריים ובספרות הבדיונית. מעבר ל"חוש השישי" של רצון עצמי שמלווה את הנבדק גם במצב היפנוטי, ניתן למצוא בספרות המקצועית משפטים כגון: "אנשים מהופנטים הם הכול מלבד 'אוטומטים עיוורים', הם מסוגלים לעצמאות משמעותית בשיפוט, הם אינם חסרי הגנה או פאסיביים." בהתבסס על העדויות שהחוקרים מציגים, נראה שאדם נחוש ומתודרך יכול להתנגד למניפולציות של היריב לפני ותוך כדי ההיפנוזה.

נראה חשוב לציין כי לאורך ההיסטוריה הארוכה של היפנוזה, בעוד היישומים הפוטנציאליים שלה לצורך מודיעין היו תמיד ברורים, לא הצטברו כל עדויות אמינות לגבי האפקטיביות שלה בקרב שירותי המודיעין."

דו"ח דומה מאוד מאותה תקופה (הרפרנס החדש ביותר בו הוא משנת 1959) מגיע למסקנות דומות.

רצוני או לא רצוני?

ועדיין, לא נחה דעתי. שהרי ראינו כבר בתחילת המסע, כי המאפיין הבולט של הסוגסטיות [ההיפנוטיות] הוא המרכיב הלא "רצוני" שלהן. החוויה היא כי היד מתרוממת מעצמה, החפץ נעלם משדה הראייה, העיפרון הופך רותח, המהופנט שוכח את שמו או את קיום המספר 6 – כל אלה מתרחשים ללא תחושת "מאמץ" או "כוונה" מודעת מצד המהופנט. שימו לב להדגמה הבאה:

מי, או מה נמצא בשליטה כאשר המהפנט נותן סוגסטיה והמהופנט נענה לה, אבל מדווח כי לא היה מודע לתגובתו?

האם האדם מתנדב מרצונו לאבד את רצונו, אך יכול להשתחרר מכך בכל רגע שיחפוץ? האם האדם ממשיך לפעול על פי רצונו אך פשוט לא מודע לכך? מה בדיוק קורה כאן?

החוקרים עדיין חלוקים בדעותיהם לגבי ההסבר לתופעה זו, שעומדת ביסוד ההיפנוזה.

בעיית הקופסא השחורה

אפשר לראות את המוח כ"קופסא שחורה". אנחנו יודעים רק מה נכנס פנימה – קלטים למיניהם, ומה יוצא החוצה – התנהגויות למיניהן. לאחרונה, בעזרת טכניקות הדמיה חדישות, ניתן לראות גם רמזים למה שמתחולל בפנים, אבל גם אלו רק רמזים עקיפים ביותר. מכך מנסים החוקרים לבנות מודלים סכמתיים שיצליחו להסביר מה מתחולל בתוך המוח, כלומר, מהם המסלולים שמקשרים בין הקלט לפלט. המשימה אינה קלה. מודלים אחדים מייצגים טוב חלקים מסוימים של הראיות הניסיוניות, ומודלים אחרים מצליחים טוב יותר לגבי ראיות אחרות. כל המודלים כנראה פשטניים מדי מכדי לתאר באופן מלא ועקבי את כל הידוע לנו על תפקוד המוח האנושי.

שני סוגי המודלים העיקריים שפותחו לגבי ההיפנוזה הם מודלים דיסוציאטיביים ומודלים סוציו-קוגניטיביים. קיימים גם מודלים נוספים שמנסים לאחד בין אלמנטים שונים בשתי הגישות, או להציע כיוונים אחרים להסתכל על הדברים.

המודלים הדיסוציאטיביים מדברים על כך שבזמן היפנוזה מתבצעת הפרדה בין פונקציות מסוימות במוח, פונקציות שעובדות בד"כ בשיתוף פעולה מלא ובהזרמת אינפורמציה מלאה ביניהן.
אחדים סבורים כי הסוגסטיות ההיפנוטיות פונות ישירות לרמה נמוכה יותר של עיבוד ותגובה, מפעילות אותה באופן ישיר, בעוד הרמה העליונה, המודעת, רק צופה בתוצאות ההתנהגות שהכתיבה הרמה הנמוכה יותר. אחרים סבורים כי המהופנטים כן מבצעים את הסוגסטיות באופן רצוני, אבל הדיווח על ביצוע זה נפגע, ולכן נתפש כלא רצוני.

הגישה הסוציולוגית-קוגניטיבית טוענת כי תחושת אי-השליטה וחוסר המאמץ בהיפנוזה נובעת מכך שהמהופנט מצפה שכך יהיו הדברים ו"מחליט" (פחות או יותר במודע) "לזרום" עם הסוגסטיות. כתוצאה מהחלטה זו לחוות את הדברים כמתרחשים באופן בלתי רצוני, המהופנטים מייחסים את התגובות לגורמים חיצוניים להם (למשל המהפנט). לפי גישה זו, תגובות היפנוטיות נולדות מאותם מנגנונים כמו תגובות רצוניות. ההבדל הוא בדרך בה ההתנהגויות נחוות.

מודל קוגניטיבי שנקרא "Cold control" מדבר על ההבחנה בין שליטה לבין מודעות. לפי גישה זו, אנחנו מודעים לגבי מצבים מנטאליים ע"י כך שאנו חושבים עליהם (HOT – Higher Order Thought). מחשבה על כך שאנו במצב מסוים נקראת SOT – Second Order Thought, היות ומחשבה כזו היא מצב מנטאלי לגבי מצב מנטאלי (למשל: "אני רואה שחתול זה שחור"). מצב זה עדיין אינו מודע. לכך אנו נדרשים לרמה שלישית (TOT) בעזרתה אנו יכולים להיות מודעים לכך שיש לנו TOT  (למשל: "אני מודע לכך שאני רואה שהחתול הזה שחור").

לפי גישה זו, תגובה מוצלחת לסוגסטיה היפנוטית מושגת ע"י יצירת כוונה לבצע פעולה נדרשת ללא יצירת מחשבות ברמה גבוהה יותר לגבי הכוונה לבצע אותה (מחשבות שמלוות באופן נורמאלי ביצוע פעולה). במילים אחרות, האדם המהופנט מבצע באופן יזום ומכוּוָן פעולה כזו או אחרת שהתבקש לבצע, אך הוא אינו מודע לכך שהוא זה שיזם אותה. זאת משום שתהליכי חשיבה גבוהים יותר, של מודעות ליוזמה הזו, "מושתקים". המודל מסביר גם מדוע משימות מסוימות קשות יותר לביצוע (ונצפות באחוז קטן יותר של מהופנטים) ממשימות אחרות: ההבדל הוא באם הסוגסטיה אמורה לשתק מחשבות מסדר שלישי (יותר קל) או מחשבות מסדר שני (יותר קשה) לגבי כוונות. בנוסף, ככל שהמשימה דורשת מאמץ רב יותר, כך יהיה קשה יותר למנוע מחשבות מסדר גבוה לגביה.

מוטיב ה"הפרדה בין שליטה לבין מודעות" משותף גם לגישה הדיסוציאטיבית, ומוטיב "קיום כוונות ללא שאנו חווים אותן כ-שלנו" משותף גם לגישה הסוציולוגית-קוגניטיבית.

למעוניינים להעמיק בגישות השונות אפשר להתחיל כאן למשל. תיאור מעמיק של מודל ה"Cold control", כולל התייחסויות למודלים אחרים והשוואה אליהם אפשר לקרוא כאן.

*

דרן בראון החליט לאתגר את כל מה שנאמר כאן, ויצא לבדוק בעצמו, האם יוכל בעזרת היפנוזה לגרום לאדם מן הישוב לרצוח דמות ציבורית ידועה, בסביבתה הטבעית, מבלי שהוא יהיה מודע לכך בכלל. אחד הדברים המרתקים ביותר שראיתי לאחרונה. לא לפספס!

מה אתם אומרים? גם אם נניח שזה לא מבויים, האם זה סותר את מסקנות סוכנויות הביון או לא?

בתגובה לרשומה הקודמת, שלח לי אחד הקוראים קישור לאוסף מסמכים מסווגים נוספים של ה-CIA  שהותרו לאחרונה לפרסום, רובם מתחילת שנות החמישים של המאה הקודמת. אתם מוזמנים לקרוא את הדברים ולשפוט בעצמכם האם משהו מהמידע שמצוי שם חורג ממה שנאמר עד כה. (מומלץ כמובן להתמקד במסמכים עצמם ולא בפרשנויות שנותן להם עורך האתר). כאן למשל תוכלו למצוא ראיון מרתק עם מהפנט מוביל. העתקתי את הטקסט למסמך גוגל כדי שאוכל לסמן בו בצבע הסתייגויות וניואנסים שכדאי לשים אליהם לב.

בחלק הבא נעסוק בתחום בו להיפנוזה יש האפקט המוכח הגדול ביותר: שיכוך כאבים.

לשאר חלקי התחקיר: